הדף היומי בתע"ס – חלק ד | שיעור 14 עמודים רל"א

1517

בס"ד

חלק ד שיעור 14 עמוד רלא

התפשטות א' דעקודים נקראת טעמים. קומות האו"ח נקראות נקודות. 

הרשימות נקראות תגין, והניצוצות נקראים אותיות

יא) ובזה תבין מה שאמרנו, כי באלו האורות של עקודים יש ארבע בחינות, שהם: טעמים נקודות תגין אותיות. וזה ענינם, האור הראשון שבכלם הוא הנקרא טעמים, ואור השלישי הנקרא אור חוזר, הם הנקראים נקודות כנודע, כי הנקודות הם בחינת דין. והאור השני הנקרא רשימו, הוא הנקרא תגין. האור הרביעי הם הניצוצות הנופלות והם הנקראים אותיות.

הניצוצות שנקראים אותיות הם הכלים שנקראים גוף

יב) והנה זה האור הרביעי, שהם הניצוצות הנקראים אותיות, הם עצמם בחינת צ הכלים, כנודע, כי האותיות נקראים גופא. והרי נתבאר מהיכן נעשו הכלים.

הניצוצות רק נתערבו עם הכלים, ודומות לרפ"ח ניצוצין 

שנשארו בכלים השבורים דנקודים

יג) ונלע"ד ששמעתי מפי מורי ז"ל שכבר מתחילה ק היו בהם בחינות כלים אלא שאלו הניצוצות נתערבו ונתחברו בהם והיו בהם ר בערך בחינת הרפ"ח ניצוצין שנשארו תוך הכלים של עולם הנקודים כשנשברו וכו'.

אור פנימי

צ) שבהם חזר ונתפשט האור אח"כ התפשטות שניה בקומת חכמה, אשר כתר נשאר נעלם בפה, ואור חכמה התלבש בכלי דכתר ואור בינה בכלי דחכמה וכו' עד שמלכות נשארה בלי אור, כמ"ש לקמן. ותדע שאלו הניצוצות הוכנו לכלים לאורות הללו כמ"ש לעיל באו"פ פרק ב' אות ג'.

ק) כן כתב הרב בהדיא לעיל פ"ב אות י'. אשר אור העב הנשאר אחר הסתלקות האור דהתפ"א, הם בחינות הכלים עצמם של הפרצוף, שבהם באו ב' האורות הנ"ל, הנקראים: אור ב' רשימה ואור ד' ניצוצות הנופלים הנק' אותיות.

וז"א. "שכבר מתחילה היו בהם בחינת כלים אלא שאלו הניצוצות נתערבו ונתחברו בהם". פירוש, כי ב' בחינות כלים צריכים להיות מוכנים להתפשטות השניה, כי יש שם בכל ספירה דכר ונוקבא, כמ"ש הרב בע"ח (בשער ז' פ"ג) וע"כ מאותן בחינות הכלים שהיו בהם מתחילה דהיינו מאור העב הנ"ל, הנה נעשו מהם הכלים לאורות של הזכרים של התפ"ב. ומן הניצוצות שנפלו בהם ונתערבו עמהם, נעשו הכלים לאורות של הנקבות דהתפשטות הזו. ואמרו "ונתערבו" הוא להשמיענו שהבחינות אינן שוות זו לזו, כי ניצוצין דבחי"ג באו בבחי"ד, וכן ניצוצין דבחי"ב לכלי דבחי"ג, וניצוצין דבחי"א בכלי דבחי"ב וכו'. וע"כ נבחן החיבור הזה לעירוב. והבן זה.

ר) דבר גדול משמיענו בזה, כי נודע, שבחינת הרפ"ח ניצוצין, שנשארו בהכלים אחר שנשברו ומתו, היו הגורמים להחיות את הכלים, משום שהניצוצין האלו היו בסוד שיתוף רחמים בדין, כמ"ש במקומם. הנה כן הניצוצין שבכאן שנפלו מאו"ח היורד, גם המה הם מסוד שיתוף מדת הרחמים בדין אלא בסוד ההתחלה, כי כל בחינה עליונה, נחשבת למדת הרחמים כלפי בחינה שלמטה הימנה, וכיון שניצוצין דבחינה עליונה  נפלו ונתערבו ונתחברו עם בחינה התחתונה, כנ"ל בדיבור הסמוך עש"ה, הרי זה נחשב לעירוב מדת הרחמים בדין, בשוה לרפ"ח ניצוצין הנ"ל.

ותדע שזה כל שבחה של הסתלקות דהתפ"א כי בסבתה ירדו ניצוצין הנז' ונעשה השורש לשיתוף מדת הרחמים בדין, וזה שמציין הרב לקמן על הסתלקות זו, שהיא בחינת קלקול על מנת לתקן, והיינו בדומה לשבירת הכלים אשר ג"כ היה על מנת להחיות. והיינו השיתוף של מדת הרחמים בדין שממנו התחיה וממנו כל תיקון העולם. והבן זה. ויתבאר עוד במקומו.

סיכום: בשיעור הקודם למדנו שהיתה לנו איזושהי מחלוקת כתוצאה מתהליך מיוחד. נזכיר שני שיעורים קודמים – למדנו שיש שלושה סוגי אורות בגוף, בתהליך זה של הסתלקות האורות. למדנו טעמים, דהיינו התפשטות האור מלמעלה למטה, הנקודות, התפשטות האורות כל פעם בעת העליה למעלה, שזה פרצופים שיצאו בהסתלקות המדרגה – אור הג', ורשימה שנשארה כתוצאה מהסתלקות האור – רשימה דהתלבשות הנקראת תגין.

בשיעור קודם למדנו שהיה עוד אור שנקרא ניצוצין, אור רביעי, שהתקבל מכיוון שהיה תהליך של הכאה, שבפרק ד' נלמד בפירוט, וכאן הוזכר בקצרה. בתהליך זה קרה שכשבא להאיר האור של ג' הוא האיר בכלי ריקני של ד'. שהוא בא להאיר בו אז נוצרה מחלוקת בין הרשימה שנשארה שהיא אור הב' לבין האור החדש שבא להאיר. אומר לנו בשיעור הקודם, שהיו ג' דברים שבגללם היתה המחלוקת הזו. א. הרשימה שנשארה מהטעמים היא רחמים, והאור הבא שמאיר הוא של דין. ב. הרשימה דהתלבשות שנשארה שואפת להתחבר עם האור העליון שלה, והאור החדש שבא להאיר במדרגה יוצר מחלוקת. ג. הרשימה מצד העביות של בח' ד' מצד פנים שלה, החשוב שלה. האור החדש שבא להאיר לא יכול להתחבר עם מדרגה גבוהה ממנו, אז צד האחוריים שלו. בגלל המחלוקות יש הכאה זה בזה, וכתוצאה מההכאה נוצרים ניצוצות.

בשיעור זה בא להסביר לנו מדוע קוראים לניצוצות האלה שנוצרו כתוצאה מההכאה נקראות אותיות. בא וחוזר בכללות, ואומר שיש ד' אורות. מה שקודם היה ג', כעת יש ד', בתוספת האור שנובע מתהליך ההכאה. טנת"א. 

טעמים זה ההתפשטות הראשונה. נקודות זה ההתפשטות הבאה בזמן ההסתלקות. רשימה שנשארה מהטעמים, אגב מכל אחת מהבחינות האלה של הנקודות שהתפשטו מלמעלה למטה נקראות תגין, והניצוצים שנוצרו נקראים אותיות. כאן דיברנו למה נקראים אותיות ומה תפקידם.

יש שוני בין הכלי שנשאר שהוא אור העב ובין מה שהוא כלי ומה שעושה אותו כלי. מה עושה את הרצון שלי לכלי – רצון לבד זה רק חומר גלם. הצורה שלו עושה אותו לכלי. הצורה שלו, של ג' מתקבלת מהרשימה. למשל: הטעם שנשאר לי מהתפוח שאכלתי אתמול. זו צורת הרצון. החומר בצורה של רושם שנשאר. לא עצם הרצון אלא מה אני רוצה – זו הרשימה שנשארה. בכלי הזה שאמרנו שהוא בח' ד' כי נשארה רשימה של טעמים, אבל נשאר גם רשימה של אור ג', אז הוא גם כלי לג'. אז יש שני דברים – בפרצוף עב הבא שיצא יש שם כבר בכל כלי יש ב' רשימות, של זכר ונקבה. שהרשימה של הזכר היא מהווה את הקשר לעליונים. כי הרי ד' לא יכול לקבל. הוא העליון שלו, אבל בגלל הרשימה של ד' מהווה סוג של קשר לעליון, והרשימה שנשארה שהיא האותיות נקראת נקבה, שהיא הצד המעשי. את שני הדברים צריך, כי אם לא יהיה זכר יהיה ניתוק מהעליון וללא הנקבה לא יהיה בח' התחתונה, הפרקטית – לא יתקבל אור במדרגה. צריך את שתי הבח'. סיכם שצריך גם זכר וגם נקבה מצד הרשימות.

שואלים האם יש הבחנה בין שני סוגי הרשימות, רשימת ההתלבשות צורת השפעה ועביות של קבלה. זו שאלה קשה כי צריך להסביר יותר מדי. התשובה היא 'לא ממש'. 

אומר עוד ידיעה חשובה בחכמה וכדאי להבין – כל שבחה של ההסתלקות של הביטוש הוא ביכולת העירוב באותה מדרגה, של דין ורחמים, של שתי רשימות. הרחמים זה כמו קשר לעליון, כל הצד הימני של המח. אנשים אוהבים השראה, אפילו לוקחים סמים או שותים כדי לעזוב את המעשיות, אבל צריך את הגבולים, את מה שכן יכול למעשה. צריך את שני הצדדים במח, אבל צריך גם מה שיחבר ביניהם. מצד אחד יש צורך בהשראה בחיבור לעליון, השראה, חכמה ואלוקיות ונסתר ומיסטי. מצד שני חייב לערב עם מעשיות וזה עירוב של זכר ונקבה. תהליך זה הוא גדול, ונראה אותו גם בשבירת הכלים בהמשך. זה שורש חיבור דין ורחמים, כי ראה שאין העולם יכול להתקיים רק במידת הדין. לא יכול להיות רק פרקטי. לייצר עוד מכונות ורובוטים בלי להתייחס לצד האלוקי. צד הנפש. צריך ללמוד לערב ביניהם וכאן השורש לעירוב זה, שצריך להיות בכל אדם.

שיעור 14 – תלמוד עשר הספירות – דף היומי – חלק ד'
סיכום בנקודות פרק ג עמ' רל"א-רל"ב – כה תשרי תש"ף
בית מדרש הסולם – שיעור מאת הרב אדם סיני
1. למדנו לפני שני שיעורים על ג' אורות הנקראים טעמים תגין ונקודות, בשיעור הקודם למדנו על אור הרביעי הנקרא ניצוצין.
2. בשיעור זה אנו לומדים על האותיות שהם אותם ניצוצין רק במבט לפרצוף הבא.
3. התהליך של הארה של כל נקודה בבחינה הקודמת לה אפשרה עירוב של מידת הדין ברחמים ואפשרה שתי צורות אלו בתוך כלי אחד. לדוגמה: בכלי של ד' יש רשימה דהתלבשות שהיא התגין שזה צד הזכר והרחמים, ורשימה של אור הנקודה הראשונה, דהיינו אור החכמה שהאיר בכלי של הד' וגם הוא השאיר שם רשימה לאחר שהסתלק והיא בחי' הנקבה שבכלי הזה
4. בכל כלי מההתפשטות הראשונה (פרט למלכות) נהיו ב' בחי' של זכר ונקבה שמהווים שורשים להתפשטות הבאה דהיינו לחוויה הבאה שתהיה מעורבת מזכר ונקבה.
5. צד הזכר הוא ה תחברות לעליונים, צד הנקבה היא הצד הפרקטי ושתי בחי' אלו ראוי שיהיו בכל חויה. וכן כל חויה צריכה גם להכין את עצמה מבחינה נפשית לחויה הבאה ע"י ראיית שני דברים: א' הפרקטיקה האפשרית, ב' החויה האלוקית שבכל חויה.

בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.

ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: http://bit.ly/2Vhv6Zt

הירשמו לקבלת עדכונים ושיעורים נבחרים: https://goo.gl/VAJgMz
עשו מנוי לזוהר הקדוש לחיזוק הפנימיות בעולם: https://goo.gl/cPLdsk
התקינו את אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/apps

אין תגובות

להגיב