הדף היומי בתע"ס – חלק ד | שיעור 19 עמודים רל"ט-ר"מ

594

בס"ד

פרק ה שיעור 19 עמוד רלט

פרק ה'

מבאר האורות הפנימיים והמקיפים דעקודים, ובו ח' ענינים:

א. באורות עקודים יש י"ס פנימיות וי"ס מקיפות, ומאירות בבחינת פנים וגם לצדדים ולכל סביבות א"ק. ב. אור הפנימי מאיר בחצי עובי דופן הכלי מצד פנימי, ואוה"מ מצד החיצון, וע"י שניהם מאיר הכלי ומזדכך. ג. לפי שאו"מ גדול הרבה מאו"פ צריכה חיצוניות הכלי שבה מתלבש או"מ להיות זכה ומעולה יותר מפנימיות הכלי שבה מתלבש אור פנימי. ד. טעם ב', אם חיצוניות הכלי לא היתה זכה, לא היה אוה"מ יכול להתחבר עם אוה"פ. ה. פנימיות הכלי היא יותר זכה מחיצוניות הכלי, משום שאור הפנימי מוגבל בה ומקבל הארה שלימה, משא"כ אוה"מ מאיר ברחוק בחיצוניות הכלי. ו. העולמות כל מה שהם יותר תחתונים הם יותר מחוסרי השלימות. ז. עד עולם הנקודים היו ה"פ וה"מ, והשינויים היו לפי קירוב המקיפים עם הפנימיים. ח. מנקודים ולמטה אין יותר מה' פנימיים וב' מקיפים ופחות מזה אי אפשר להיות.

באורות עקודים יש י"ס פנימיות וי"ס מקיפות, ומאירות 

בבחינת פנים וגם לצדדים ולכל סביבות א"ק

*     א) והנה מן הפה דאדם קדמון, יצאו א יוד ספירות פנימים ויוד מקיפים, ונמשכים מנגד ב הפנים עד נגד הטבור של זה האדם קדמון. וזה עיקר האור אבל גם כן מאיר דרך צדדים לכל סביבות זה האדם.

                                        אור פנימי

א) ואין להקשות שהוא בסתירה למ"ש לקמן (פ"ו אות י"ח), אשר לא יצאו מפה דא"ק רק ה"פ וב' מקיפים. כי שם מדבר ממקיפים כוללים, אבל בפרטיות אין לך אור שלא יהיה בו פנימי ומקיף. כמ"ש במקומו.

ב) פירוש, כי ב' בחינות אורות מבחינים בפרצוף שלם: הא' נקרא אור החכמה. והב' נקרא אור החסדים. וכנגדם אנו מבחינים בכל פרצוף ב' הארות: ימין ושמאל. פנים ואחור. ימין ושמאל מיוחס להארת האור החסדים, פנים ואחור מיוחס להארת אור החכמה. ונודע, שהצמצום א' היה בעיקר על אור החכמה שלא יופיע בבחי"ד, וע"כ נחלקו הפרצופים לפנים ואחור, שהבחינות שלמעלה מבחי"ד המקבלות אור החכמה, נקראות פנים. ואותן הנכללות מבחי"ד, שלא יוכלו לקבל אור החכמה, נקראות אחור. והן בפנים והן באחור, יש ימין ושמאל: שהבחינות המקבלות אור החסדים בהרוחה נקראות ימין, ואותן הבחינות שאינן מקבלות אור החסדים בהרוחה נקראות שמאל. גם תדע שעיקר השמות פנים ואחור נבחן על הטבור, שמטבור ולמעלה נקרא פנים, ומטבור ולמטה נקרא אחור, כי המלכות דגוף נקראת טבור כנודע. וזה אמרו "ונמשכים מנגד הפנים עד נגד הטבור" כלומר, שהתפשטות הע"ס האלו מהפה דא"ק ולמטה, נמשכת ומאירה בעיקר בבחינת הפנים של הפרצוף, שהיא למעלה מבחי"ד שנקראת טבור, אבל מטבור ולמטה אינו מאיר מחמת הצמצום הרוכב על הבחי"ד כנ"ל. ועכ"ז משמיענו "וזה עיקר האור אבל ג"כ מאיר דרך צדדים לכל סביבות הפרצוף, דהיינו גם לבחינת האחור שבו, אלא שמגיע אליו דרך צדדים, דהיינו, מבחינת צד ימין וצד שמאל, כי ע"י האו"ח שבחי"ד מביאה בפרצוף, שהוא אור החסדים, נמצאת מקבלת גם הארת חכמה, אלא מבחינת אור נקבה, שפירושו, רק לקבל ולא להשפיע.

* עץ חיים היכל א"ק שער ו' פ"א.

* ב) ואל יקשה בעיניך מה שכתבנו לעיל, כי ג מן אור אזן שמאל הנכנס בפה, נעשה ממנו חיצוניות הכלי, ומן נקב חוטם שמאל, נעשה פנימיות הכלי. ועם היות כי אור מקיף גדול ומעולה מאור פנימי עם כל זה פנימיות הכלי גדול מחיצוניות הכלי, כנראה בחוש העין, מה שאין כן בחינת האורות, כי אור הגדול שלא יוכל הכלי להמשיך ולקבל בתוכו, מאיר מבחוץ בסוד אור מקיף, ואור המועט נשאר בפנים, מה שאין כן בכלים. ד ואם כן איך מבחינת אזן שהוא עליון יהיה חיצוניות הכלי, ומן החוטם שהוא יותר תחתון, יהיה פנימיות הכלי.

                                            אור פנימי

ג) דע כי ב' בחינות בהכרח בכל כלי שהן בחינת המשכה ובחינת קבלה (כמבואר בחלק ג' בלוח התשובות אות קנ"ז וקנ"ח) כי הבחי' העבה יותר, היא משובחת יותר לבחינת המשכת האור, והיפוכו הוא לענין הקבלה והתלבשות האור, כי בו, הזך יותר הוא משובח יותר, להיותו מחויב בהשואת הצורה עם האור המקובל בו.

והנה ב' בחינות אלו, פעמים נקראות עליון ותחתון, ופעמים נק' פנימיות וחיצוניות, וצריכים לידע ההפרש שביניהם. והענין הוא, כי בשעה שאנו מדברים מקומה שלימה, שיש בה בחינת המשכה ובחינת התלבשות, הנה הן נבחנות בשם עליון ותחתון, כי כל שפנימיות שלו דהיינו כלי המשכה הוא עב יותר, נמצא שממשיך קומה גבוה יותר, למשל אם הפנימיות שלו היא בחי"ד, נמצא שמלביש עד קומת כתר, הנה נמצא, שמבחינת ההמשכה הוא למטה יותר, שפירושו עב יותר. ומתוך שאור הכתר מחויב לכלי הזך יותר שיוכל להתלבש בו, הרי, שמבחי' התלבשות הוא עליון יותר, שפירושו, שהוא זך יותר, כלומר שיש לו כלי הזך יותר, שאין דוגמתו, עד שראוי להלביש אור הכתר. ולפיכך כשאנו מדברים מקומה שלימה, נבחנות הד' בחינות לזו למעלה מזו, דהיינו שכל הזך יותר הוא עליון יותר. 

אמנם בשעה שאנו מדברים מבחינת כלי המשכה בלבד, נבחנות לנו הד' בחינות, כמו דופן כלי, שיש לו ד' קליפות זו על זו בעוביו, שהשפע שבתוכו, מקובל ונמדד רק בקליפתו הפנימית, ובג' הקליפות החיצוניות אינו נוגע כלל, והן משמשות בהכלי רק לחזק את הקליפה הפנימית שבהדופן בלבד. כמו כן בכלי ההמשכה, אנו מבחינים שם את הד' בחינות שהן מלבישות זו על זו, וכל העב יותר הוא פנימי יותר והבחי"ד שהיא עיקר הממשיכה את אור העליון ע"י זווג דהכאה, שאור העליון נמדד בדיוק בקומת האו"ח שהיא מעלית, נבחנת לפנימיות הכלי. ושאר ג' הבחינות, נחשבות לחיצוניות הכלי, כלומר שאינן נוגעות כלל בהאור ואינן משמשות אותו, אלא שהן סבות לסבב את הבחי"ד, שלא תוכל להתגלות זולתן.

וזה אמרו "מן אור אזן שמאל נעשה חיצוניות הכלי" שהוא בחי"ב. "ומן נקב חוטם שמאל נעשה פנימיות הכלי" שהוא בחי"ג, דהיינו שכל העב יותר הוא פנימי יותר, כמבואר.

* עץ חיים היכל א"ק שער ו' פ"ב.

ד) הוא מקשה ב' קושיות. א' כיון שאו"מ גדול מאו"פ, היה צריך להיות שחיצוניות הכלי, תהיה יותר חשובה מפנימיות הכלי, להיותה משמשת לאור הגדול. אבל במציאות אנו רואים ההיפך, כי פנימיות הכלי הוא כל החשיבות שבהמדרגה, שכל שיעור קומתה וחיותה תלוי בו. משא"כ החיצוניות שבכלי אין לה חשיבות כל כך. וקושיא ב' הוא, אם באמת פנימיות הכלי חשובה הרבה יותר מחיצוניות הכלי, הריהי צריכה להיות נמשכת משורש חשוב יותר, דהיינו מבחינה ב' של ראש שנקראת אזן, וחיצוניות הכלי משורש נמוך יותר דהיינו מבחי"ג, ולמה היה בהיפך.

סיכום: למדנו בפרק זה את האורות הפנימיים והמקיפים של העקודים. העקודים הם גלגלתא ע"ב ס"ג, הכל עקוד בכלי אחד. אומר שיש ע"ס פנימיות וע"ס מקיפות והן מאירות בבח' פנים גם בצדדים. כדי להבין את המושג פנים ואת המושג צדדים, אנחנו צריכים לדעת פה כמה מושגים: למדנו שיש מושג 'פנים ואחור', ומושג שנקרא 'ימין ושמאל'. פנים ואחור זה חכמה. הפנים מקבלים חכמה והאחור שלא מקבלים אותה. או שהארת החכמה שם היא מעטה מאוד. ריבוי הארת חכמה ומיעוטה נקראים פנים ואחור. בימין ושמאל מדובר על חסדים, אם יש או אין או יש מיעוט. 

נזכור את המושגים האלה, ואפשר לזכור 'חכמת אדם תאיר פניו' שחכמה מדובר על פנים ואחור וימין ושמאל מדובר על חסדים.

כדי להבין למה יש י' פנימי וי' מקיפים צריך להסביר על זיווג דהכאה, עליו למדנו שכל זיווג דהכאה שעושים – עושים חשבון כמה אפשר לקבל בע"מ להשפיע, וכפי זה אז מקבלים את האור. יוצא א"כ שבאופן כללי, נאמר קיבלנו 10% ו-90% לא יכולנו לקבל, באופן פרטי זה מתקיים בכל ספירה. כתר חכמה בינה מקבלים 10% ו-90% לא מקבלים. בפירות התוך יש מה שהתקבל בפנימיות ומה שלא התקבל בפנימיות. מצד כל המדרגה זה מתחלק על הטבור, למטה זה רצונות שלא קיבלתי אור ולמעלה כן קיבלתי. למעלה מטבור יקרא פנים, ולמטה ממנו יקרא אחור, כי פנים זה קבלת אור חכמה. את עצם החכמה קיבלנו למטה מטבור, נקרא אחור, מיעוט הארת חכמה. כאן יש הסבר צדדי למה למטה מטבור נקרא מיעוט הארת חכמה, אלא שא"א לעשות שבירה באור כי א"א לקבל אור חסדים ללא כלי השפעה שלא היה בצ"א כי מדובר בעקודים והכל עקוד בכלי דמלכות שהיא רצון לקבל.

שוב – למדנו את המושגים פנים ואחור, ימין ושמאל, וחילקנו את הפרצוף לע"ס למעלה ולמטה מטבור. למעלה זה פנים, למטה זה אחור.

מבח' חסדים האו"ח הוא חסדים שמאפשר לקבל את אור החכמה. 

שואל: איך יכול להיות שמבח' אוזן, שהוא עליון, יהיה חיצוניות הכלי. אומר שרוצה להבדיל בין שני ערכים: עליון ותחתון, פנימי וחיצוני. שני ערכים שונים. מתי מדברים על עליון ותחתון? כשמדבר על כללות המדרגה. מצד המדרגה השלמה. על פנימי וחיצון מדבר רק על המשכה. ולכן, שכשאומר שהדבר יותר פנימי זה מצד כלי ההמשכה, כי בפנימיות יש בח' ד' שמושכת אור יותר גדול, וכל ג' בח' קודמות יותר זכות ולכן מושכות פחות אור. אומר על עליון ותחתון במדרגה שלמה בה יש כלים המקבלים את האור, וכלים המושכים את האור. זו מדרגה שלמה. קומה שלמה שבה למדנו בהפכיות כלים ואורות, שהכלי היותר זך מקבל אור יותר גבוה. עליון לכן זה זך יותר, גדול יותר. אז אל תתפלא שאומרים שהחיצוני יכול להיות זך. למשל, אור האוזן בכלי המשכה היא חיצונית לחוטם, ועליונה לגביו. כשמדובר על עליון ותחתון מדברים על כמה אור מקבל. לכן אין לנו שום בעיה בהבנה שיכול להיות גם חיצוני וגם עליון. יש נפקא מינה עמוקה לנפש – כמחפש מצד הרצון, ההשתוקקות וההתעוררות, מחפש משהו פנימי. רוצה לקבל הארה ממשהו גבוה בנפש. 

שיעור 19 – תלמוד עשר הספירות – דף היומי – חלק ד'

סיכום בנקודות פרק ג עמ' רל"ט-ר"מ – א מר-חשון תש"ף
בית מדרש הסולם – שיעור מאת הרב אדם סיני

1. בפרק ה' שהתחלנו היום, מבאר שישנן י"ס פנימיות וי"ס מקיפות
2. היות ובזיווג דהכאה הובחן מה אפשר לקבל ומה אי אפשר לקבל, והיות וכל בחינה מחולקת לע"ס לכן יש לנו עשר הבחנות שבהן ניתן לקבל אור ועשר שבהן לא ניתן לקבל אור
3. ההבחנה הזאת של קבלת אור חכמה ומיעוט קבלת או חכמה נקרא פנים ואחור. ימין ושמאל נקרא הארת חסדים ומיעוט הארת חסדים
4. כאשר מדברים על פרצוף שלם, למעלה מטבור נקרא פנים ולמטה מטבור נקרא
אחור.
5. למטה מטבור מקבלים חסדים בהארת חכמה. לכאורה היינו צריכים לקבל רק
חסדים ולבטל את חכמה. אולם היות ואסור שתהיה שבירה באור. לכן מקבלים חסדים בהארת חכמה,
שהוא נקרא גם אור הדבקות שמקבלת ואינה יכולה להשפיע.
6. כיצד ניתן לשמה שחיצוני יכול להיות גם עליון. תשובה: ישנם ב' ערכים – עליון ותחתון הם, מבחינת קומה שלמה בה יש בחי' שבה מקבלים את ההארה ובחי' שבה מושכים את ההארה דהיינו עליון ותחתון בהתאמה. ומבחי' כלי ההמשכה בלבד נבחן לפנימי וחיצון. כאשר הפנימי שהוא בחי"ד מושך אור גדול יותר. יוצא שמה שהוא חיצוני מצד כלי המשכה יכול להיות עליון מצד כלי הקבלה בקומה שלמה.


בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.

ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: http://bit.ly/2Vhv6Zt

הירשמו לקבלת עדכונים ושיעורים נבחרים: https://goo.gl/VAJgMz
עשו מנוי לזוהר הקדוש לחיזוק הפנימיות בעולם: https://goo.gl/cPLdsk
התקינו את אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/apps

אין תגובות

להגיב