הדף היומי בתע"ס – חלק ד | שיעור 30 עמודים רנ"ח-רנ"ט

605

בס"ד

פרק ד שיעור 30 עמוד רנח

פרק ב'

      י"ב מיני אור חוזר

או"ח הנדחה בכללו ממלכות, נעשה לאו"מ

ז) י"ב מיני או"ח, אנו מוצאים כאן בדברי הרב, ואלו הם: 

הא', הוא או"ח הנדחה מבחי"ד בעת הסתכלות א', שהמסך מעכב על אור העליון ואינו מניחו להתפשט שם, והאור חוזר לאחוריו, ומלביש על עשר הספירות דאור ישר, כנודע. והנה ב' מיני או"ח יש להבין כאן, א', הוא כללות האור הנדחה מהתלבש בכלי מלכות, שהוא שיעור גדול מאד ומאד, ומכ"ש בפרצוף הראשון דא"ק שאנו עסוקים בו, שהוא כולל כל ההפרש, מא"ס ב"ה שהיה ממלא כל המציאות, אל פרצוף א"ק, שהוא רק בחינת קו דק של אור כלפי אור א"ס ב"ה. ותדע, שהאו"ח הזה הוא כולל כל האו"מ, שבעולמות כולם.

או"ח המלביש לאור ישר, הוא תולדה 

של או"ח הראשון הנדחה ממלכות

ח) ומין הב' של או"ח הכלול כאן הוא האו"ח העולה ממטה למעלה ומלביש לע"ס דאו"י. ויש בזה עמקות רבה. כי באו"ח הנדחה מן בחי"ד, יש להבין בו בחינת קיום דהיינו ממשיות האור הנדחה משם. ויש להבין בו בחינת שלילה, שהיא כח ההכאה לפי עצמה, המולידה אור גדול, מפאת הפרישה מהאור. והוא בחינת יחס משותף מן האור הנדחה לאחוריו, ומן הבחי"ד הנשארת ריקנית מן האור ההוא, ואו"ח הזה הנולד מפאת הפרישה מן האור, הוא האוה"ח דמין הב', העולה ומלביש על ע"ס דאו"י. וע"כ הוא נחשב לתולדה מן או"ח דמין הא' הנ"ל, להיות בעיקר מן בחינת השלילה, אלא על ידי יחס משותף כמבואר. 

 

ב' מיני או"ח הם או"פ  ואו"מ הפרש גדול בין חו"ב תו"מ דאו"פ

ט) והנה ב' מיני או"ח הנ"ל, הם נבחנים לאו"פ ואו"מ של ע"ס דראש. כי אותו האו"ח המלביש על ע"ס דאו"י, הוא חלק קטן מאוד מכללות האו"ח הנדחה לאחוריו, להיותו, רק תולדה ובחינת יחס משותף, מכלי מלכות ואור הנדחה. וכבר ידעת, שיש ד' בחינות של אור ישר זה למעלה מזה, הנקראים ח"ב, ז"א, ומלכות, והכתר הוא שורשם. וההפרש ביניהם רב ועצום מאד. ולפיכך, אינו דומה התולדה שנולדת מבחינת יחס משותף של האור הנדחה עם בחינת מלכות, להנולדת מיחס משותף, מן האור הנדחה עם בחינת ז"א, ומכ"ש עם הבחינות שלמעלה מז"א.

סיכום: למדנו היום את פרק ב' שבו יב' מיני או"ח. המינים מעניינים אותנו כי האו"ח מבטא את האידאה שלנו, את כל מה שבחרנו בו, ורצון בעליון חוק מחוייב בתחתון. מלכות דעליון שהיא הפעולה הראשונה שהבריאה עשתה לבחירה ביתר דביקות, ומה שמבטא אותה הוא או"ח, ואנחנו צריכים להחליף את הרצון שלנו להיות מאושרים לרצון להיות אמיתיים, לפעול את האידאות והערכים שלנו. כל המחלוקת שלנו בחיים – האם אני פועל את האידאות שלי, או שאני רודף אחרי האושר, האור. אנשים שרודפים אחרי האור מתנהגים עדיין לפי הערכים הקודמים לבחירה ביתר דביקות. לפי העיגול ולא לפי הקו, וזה צד הבהמה שבאדם. צד האדם שבאדם, ולכן הפרצוף הראשון נקרא א"ק, שמקבל בכלים דאו"ח, ולכן האו"ח מעניין אותנו. אומר, שיש יב' מיני או"ח וכדאי לפרוט אותם, ויש הרבה עבודה לעשות עם יב' מיני או"ח הללו:

מיני יב' או"ח אינם רשימה של הכאות, אלא פה נמנה אותם ונאמר בהתחלה, ללא צורך בהבנה מהתחלה. אח"כ נדבר על כ"א מהם בהרחבה.

או"ח הראשון הוא או"ח הנדחה, השני הוא המלביש, השלישי זה או"ח המלובש במלכות דראש, הרביעי הוא עב המתפשט לגוף, החמישי הוא או"ח המלובש במלכות דגוף, בטבור. השישי זה אור הדביקות. או"ח שיש למטה מטבור. השביעי הוא או"ח הנשאר למטה בגוף אחר הסתלקות אור הזך. השמיני זה כמו השביעי, רק מצד העביות היתרה שקנה, בגלל הסתלקות האור. התשיעי זה או"ח העולה ע"י זיווג דהכאה שנעשה בראשים בזמן הנקודות. העשירי זה או"ח היורד ממעלה למטה בנקודות. האחד עשר זה או"ח שנולד ע"י הכאה בין או"ח היורד לרשימה שנשארה במדרגה, ואחרי שאור זה מסתלק הניצוץ נשאר כאות, כרשימה בלי – זה או"ח היב'. 

היום עסקנו בב' מיני או"ח: או"ח הנדחה ואו"ח המלביש.

הנדחה זה כאשר מגיע האור למדרגה, אור עליון, מפעילים מסך שהוא הכח שנובע מהצמצום. ז"א זה שהיתה בי הסכמה, או בחירה באידאה, היתה בחירה בדרך חיים – זה נותן את כח המסך. המסך (כמו שלמדנו בעמוד צ' חלק ב') הוא כח הצמצום, שנובע ממנו. הצמצום היה בחירה ביתר דביקות – ויתור על מצב של קבלת אור פסיבית, כי רוצה לעשות עבודה. הבחירה באידאה ומוכנות לעשות עבודה, זה מה שנותן את כח המסך. הכח הזה, ברגע שמגיע האור מראה שבא לעשות עבודה, להיות יצרן. לא באתי להיות אחד שמשתמש במוצרים מוגמרים. כשהאור מגיע, פגשתי במציאות מגיעה אור, וכשהוא מגיע הוא משקף את הרצון שלי ליהנות, להיות מאושר. אבל כשפוגש את הרצון שלך, דע לך שמה שפגשת במציאות זה לא מוצר מוגמר. אם זה מוצר מוגמר זה אומר שצריך ליהנות מזה. אם זה מוצר לא מוגמר אז צריך להשתמש בזה כדי לייצר. השאלה אם אתה יצרן או לא. כשמוכן לוותר על זה כמוצר ומקבל כחומר גלם, אז אתה יצרן. לדוגמא: אם אשתך צועקת עליך, אתה יכול להיות רגשי ולהגיב לזה, ויכול להתייחס לזה כאל חומר גלם של אהבה. לדוגמא: מישהו אומר לך שאתה חכם יפה. זה חומר גלם או מוצר? אם מוצר אז נהנה מזה. אם חומר גלם אז שואל מה עושים עם זה? איך מחברים לאידאה. העצירה הזו, לא להסכים לקבל, לחיות שהמציאות היא מוצרים, אלא חומר גלם. זהו או"ח הנדחה. זה ההתנגדות להרגש הראשון שעולה לקבל את זה כמוצר. כי אם מוצר אז מגיבים מייד רגשית. יש לנו הרבה דברים שאין ברירה אלא לעשות כך. אבל היכן שיכול לפעול את האידאה, אז צריך לעבור לאו"ח דמין הב'.

מבח' טכנית מין  נקרא או"ח הנדחה, שדחיתי את התגובה הראשונית לאחוריה, כדי לבדוק, לעשות משהו אחר, לפעול את האידאות שלי.

או"ח ב' הוא משולב מאו"ח הנדחה והאידאות שלי. מבטא את האידאה ואת הרצון להיות מאושר. אומר שאם הבורא נתן את חומר הגלם ודחיית האור נעשתה בשל האידאה, פגשתי גם את הרצון לקבל שברא הבורא שרוצה שאהיה מאושר. צריך לחבר את האו"ח עם האידאה. לא לעשות קצת להיות מאושר וקצת שקרן. לא ללכת להתענג ואח"כ ללמוד תורה. אלא שעצם התענוג שלי יהיה בדרך האידאה. זאת עושים זאת? 

אן"ח המלביש נקרא תודעה אמונית. תבניות מחשבה שמאפשרות להרגיש נכון. אם בונה את האמונה אז מאמין במחשבה שלאהוב את החבר שלי זה דבר נכון. יכול לחשוב כך גם אם לא מאמין כך. יכול להאמין שהקשבה נדיבה היא דבר נכון, שאסרטיביות נדיבה היא דבר נכון. אם לא מאמין במחשבה אז היא לא עושה לי כלום. מאמין במחשבה שאם הכי חזק, הכי גדול, הכי יפה, אז יהיה טוב, אבל האמונה הזו, למרות שרואה שלא עושה לי כלום, או שעושה לרגע ובסופה משהו מזוייף, אבל לא יכול להתגבר על זה – חייב לבנות אמונה חדשה. חייב לצאת מאמונות תפילות הבנויות על הרצון לקבל את האור, וללכת לרצון אחר – אידאליסטי, ועפ"י זה לבנות את הרצונות ואז להיות מאושר, כי בצורה הזו מקבל את האור בצורה אוטומטית, ללא מאמץ. המאמץ הוא לעשות עבודה, לבנות את האידאות האלה. עושה ע"י דחיית האור והקשבה למקום הפנימי העמוק ומחפש אותו. איך מחפשים? ע"י הדמיון. מחפשים בצורה הזו שמדמיינים שכבר קיים ומנסה להתחבר אליו. מנסה לדמיין שהמצב האידאליסטי שאני נהנה ממנו כבר קיים ומחפשים אותו. ואז כשבונה את או"ח המלביש יכול לקבל את ההארה.

עוד אומר, שזה תלוי על איזה רמה עבדת. ככל שרמת הרצון לקבל שלך יותר נמוכה, כך האידאה הנבנית, האו"ח יותר קטן ולכן האור יהיה קטן. לכן האו"ח המלביש נקרא פנימי, ומה שלא הצלחת לבטל באמונה נשאר כאו"מ שאומר שזה דוחף אותך להמשיך להיות יצרן. כי צריכים לייצר. 

עב. כשרעב לדבר מסויים אז העביות יותר גדולה. זה או"ח השמיני, שהיה בו אור ואיננו.

נשאר לנו ללמוד עוד 4 הבח' ועליהם נלמד בע"ה בשיעור הבא. 

 

שיעור 30 – תלמוד עשר הספירות – דף היומי – חלק ד'
סיכום בנקודות הסתכלות פנימית חלק ד' רנ"ח-רנ"ט – יד מרחשון
בית מדרש הסולם – שיעור מאת הרב אדם סיני

1. בפרק ב' בהסתכלות פנימית אנו לומדים על יב' מיני או"ח
2. יש לנו חשיבות גבוהה מאוד ללמוד את ענייני או"ח היות והם מהווים את הבחירה שלנו ביתר דבקות, שזו הבינה היציבה וזה המצפון היהודי של כל אחד מאיתנו. זה מה שאמור להוביל אותנו כבני אדם.
3. היום למדנו על ב' מיני או"ח: או"ח הנדחה ואו"ח המלביש
4. או"ח הנדחה הוא דחיית האור העליון שמגיע למדרגה, ומבחינה נפשית זה ההסכמה לוותר על האוטומט, על האמונה הטפלה שקבלת האור היא שתעשה אותי מאושר.
5. או"ח המלביש הוא השילוב בין או"ח הנדחה לרצון לקבל. ומבחינה נפשית הוא בניית אמונה באידאה ובערכים.
6. האפשרות של האדם להאמין במחשבה האידאית שלו, נובעת מאו"ח המלביש. שהוא נקרא גם תודעה אמונית.
7. העבודה של בניית התודעה האמונית מתבצעת ע"י הדמיון כאשר אדם מדמה – עד כמה שיכול – את עצמו במקום של האידאה מבחינה נפשית. ואז מחפש את המקום הזה בנפשו.
8. ככל שאנו עובדים על רצון יותר חזק ויותר משמעותי עבורנו, ישנה אפשרות לבנות תודעה יותר נרחבת ויותר גדולה של אמונה ומשמעות בחיים.

בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.

ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: http://bit.ly/2Vhv6Zt

הירשמו לקבלת עדכונים ושיעורים נבחרים: https://goo.gl/VAJgMz
עשו מנוי לזוהר הקדוש לחיזוק הפנימיות בעולם: https://goo.gl/cPLdsk
התקינו את אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/apps

אין תגובות

להגיב