תלמוד עשר הספירות -חלק י"א שיעור 2 | אלף יג-יד | הדף היומי

165

הדף היומי בתע"ס חלק י"א שיעור 2 סיכום עמודים אלף יג-יד

מה למדנו היום?

אז ראשית קצת דיברנו על הלימוד אתמול ואתמול למדנו שכדי להוליד את ז"א צריך רחם כדי לעבר אותו כדי שלא תהיה עוד פעם שבירת הכלים ובתוך הרחם צריך להתקין אותו מחדש.

התיקון שאנחנו עושים ברחם צריך להיות בג' שלבים. ומכיון שהוא בג' שלבים צריכים ברחם ג' מקומות שנקראים מדורים ג' מדורים.

C:\Users\דיצה רוטנברג\Documents\תעס\בעבודה\חלק יא' תעס\שיעור 2 חלק יא\תמונה שיעור 2 חלק יא b.jpg

שהמדורים האלה הם באים מהיסוד של הבינה מהיסוד של התבונה ומהמקום המשותף. כל הרחם הוא המקום המשותף רק כשהוא בא מג' מקומות.

במקום יסוד התבונה אנחנו בונים את הכלים. את עצם הכלים.

ביסוד החתך אנחנו בונים את עצם הניצוצין.

ביסוד הבינה את עצם האורות.

רק שכל אחד מהם יש התכללות. שבכלים אנחנו בונים את כל צד הנפש של כל אחד מהבחינות דהיינו נפש דאורות נפש דניצוצין ונפש דכלים.

אבל נפש דכלים זה בחינת עצם הכלים. אח"כ יש לו התכללות גם מרוח וג"ר מהעליונים ממנו. אז הוא ממשיך לקנות לבנות את הכלים. וכן הלאה ניצוצין ואורות בכל אחד מהמדורים האלה מתקיימים התיקונים שרואים למקום הזה עד שכל התיקונים נגמרים במקום היסוד דבינה במקום העליון ואז מתהפך הולד עם ראשו למטה ונולד ממקורה של האישה. ככה הסדר.

למדנו שכל הבנה צריכה להולד בסדר הזה ובעצם כל הצורה של ההריון היא צורה של התודעה שלנו שבנויה כמו רחם והתודעה הזאת שבנויה כמו רחם צריכים כל הבנה וכל הרגשה להוליד באופן הזה. שהרגשה זה נקרא בת והבנה זה נקרא בן.

מתחיל לדבר איתנו ורוצה לספר לנו היום בשיעור רק על בחינת הכלים דכלים. לקחנו את כל זה שצריכים ללמוד בחלק י"א ומדבר איתנו כרגע רק על הכלים דכלים.

ובא ומספר לנו כך. אומר, מה אנחנו רוצים לתקן? את מי אנחנו רוצים להוליד?

C:\Users\דיצה רוטנברג\Documents\תעס\בעבודה\חלק יא' תעס\שיעור 2 חלק יא\תמונה שיעור 2 חלק יא c.jpg

את ז"א. ז"א בעולם נקודים נשבר.

למה הוא נשבר?

הוא נשבר מכיון שכשהאור התפשט כל אחד בא ואמר אני אמלוך ולא היה תיקון למלכות של סיום רגלין שעלתה לבינה והנקודה הזאת של סיום רגלין שהיתה נקודה בסיום רגלין ועלתה למקום תפארת היתה במקום הטבור וכל פעם שעברו את מקום הפרסה שנגעו בנקודה הזאת של סיום רגלין גרמה לשבירה.

זאת אומרת מה זה נקודה הפרטית הזאת?

כל מלך מרגיש את הפרטיות שלו ואומר הפרטיות קובעת מה שאני רוצה קובע. אני ואפסי עוד. אף אחד לא מעניין אותי אם הם עוזרים לי על הכיפאק אם לא מה אני צריך אותם? קפיטליזם אני אפעל יהיה לי אני לא אפעל לא יהיה לי. הוא עשה שיהיה לו הוא לא עשה שימות.

הדרך מחשבה הפרטנית הזאת היא סותרת את הכלל. אנחנו בנויים ככלל אנחנו באים מרצון אחד משותף וצריך לחיות את הרצון הזה.

אז לכן באנו בעיבור. את מי אנחנו באים לעבר?

אנחנו באים לעבר את הז"ת האלה שאת הז"ת האלה אנחנו רוצים אנחנו מבקשים אותם לעבר כך שנתקן אותם בעיבור שלא יהיו יותר ברה"ר שכל אחד יש לו רשות משל עצמו רה"ר של כולם כל אחד בא ועושה מה שהוא רוצה.

לא ככה. אלא שיהיה רה"י הכל רשותו של הקב"ה. אני כלול בו. היכולת להתכלל במשהו עליון ממני הוא התיקון.

אז רוצה לדבר איתנו על התיקון של ג' הימים הראשונים שהם נקראים הלובן דאבא, האודם דאמא והזיווג לשתף ביניהם.

ורוצה לספר לנו על ג' התיקונים האלה.

התיקון הראשון נקרא הלובן דאבא. הלובן דאבא מה הוא עושה?

הלובן דאבא ביום הראשון הוא בא ומלבן דהיינו נותן רק מידת השפעה. רק את האור של טל התחיה. האור של המופשט ביותר. האור של לחם מהשמיים. הכל יש בו הכוח הזה של רעיון רק אידאל רק רעיון מופשט בלי קשר אלי שם את עצמי בצד לגמרי כדי להתרגל לחשוב בצורה הזאת של לובן דאבא להכין את הרעיון בצורה הזאת הוא ע"י זה שאני יעזוב את עצמי לא ידבר מעצמי ולא ידבר על העבר.

אם לא כל המחשבה המופשטת שלי תיפגם בשופט בשופט שהוא בד"כ מתוסכל ורוצה רק את עצמו ולא רואה את הכלל.

אנחנו רוצים לדבר במופשט מתורת הנסתר ממה שהבורא אמר לא ממה שאני אמרתי לא ממה שאני רוצה.

למה אנחנו מדמים את זה במה שאנחנו כבר מכירים?

C:\Users\דיצה רוטנברג\Documents\תעס\בעבודה\חלק יא' תעס\שיעור 2 חלק יא\תמונה שיעור 2 חלק יא a.jpg

היה לנו שתי בחינות שעלו ד' דהתלבשות וג' דעוביות זה הרשימות שעלו מגלגלתא

ד' דהתלבשות נקראת זכר

ג' דעוביות נקראת נקבה.

הד' דהתלבשות לא יכולה לעשות זיווג לבד כי צריך נקבה בשביל עוביות אז היא התחברה עם ג' דעוביות אבל ג' קטנה כמו הכ' של לבכותה שכתוב בפרשת השבוע כ' קטנה לא צריך לבכות על הגשמיות כל כך הרבה היא הרי גמרה את התיקון שלה.

אז הג' היא ג' קטנה מה זה הג' הקטנה הזו?

שיש זיווג אני משתמש בצד הנקבה אני עושה זיווג עם הנקבה, אבל על מה?

על זיווג מופשט על הרעיון אין מזה התפשטות לגוף אין מזה גם אפשרות להתפשט לגוף זה רק הרעיון.

למה זה נקרא לובן דאבא?

הוא בא ומאיר רק את הרפ"ח ניצוצין ומוריד את לב האבן.

לכן אני מאיר רק את הרעיון. אומרים לי רגע אבל מה תעשה עם זה?

לא יודע כרגע מה אני יעשה עם זה. קודם כל את הרעיון קודם כל את סודות התורה. איך זה בעולמות העליונים. איך אני אפעל את זה?

אני לא רוצה לחשוב מזה כרגע.

כשאני שואל כל הזמן רגע אבל מה אני יעשה עם זה? מה אני יעשה עם זה? אני לא יכול לחשוב על הרעיון.

היכולת לחשוב על רעיונות גדולים הם באים רק אם אני מסוגל לחשוב על דברים מופשטים ועל רעיונות גדולים כשאני עוזב את עצמי.

אבל זה לא מספיק זה כנגד הלובן דאבא אח"כ בא זיווג נקבה ג' עם ד' דהתלבשות זאת אומרת בגלל שהג' הצטרפה לד' אז ד' הזאת מצורפת לג' הג' פועלת אבל במסגרת מה שקיבלה מהד' דהתלבשות מהזכר שלה.

ואז היא אומרת אוקי בוא נעשה פרקטיקה. מה זה פרקטיקה?

לעשות גבולים.

אז היא נותנת הג' את הגבול. למה היא נותנת את הגבול?

כי היא ג' דעוביות. היא אומרת אני לא יכולה להשתמש למשל עם מדרגת יחידה כי זה המסכים שלי המסכים שלי של ג' דעוביות. אז אני יקבל בפרצוף ע"ב רק בג' דעוביות.

אותו דבר עושה הלובן דאבא והאודם דאמא.

לובן דאבא מה הוא עושה?

הורדת לב האבן.

מה עושה האודם דאמא?

נותן מלכויות דהיינו גבולות של צמצום ב'. שזה נקרא הארת הגבורות. זה בקטנות לכן זה רק הארה. הארת הגבורות זאת אומרת יש לי פה שני צדדים. יש לי מצד אחד רעיון מופשט, אינטואיציה גבוהה. מצד שני, אני בניתי מה הם הגבולות הראויים לפעול בהם?

למשל בהתבטלות, באהבת חברים, בדרך תורה, בדרך מצוות, בדרך הלכה יש לי רעיון עצום אבל אני חייב לפעול אותו בדרך הלכה. אני לא יכול לפעול אותו מחוץ למסגרת ההלכה. אני לא יכול לפעול אותו מחוץ לאהבת חברים. אני לא יכול לפעול אותו מחוץ להתבטלות.

אבל ההתבטלות מפריעה לי היא לא נותנת לי להתבטא. אין ברירה חייב בדרך התבטלות. אני ממש יכול לפעול אותו בלי בורא. אי אפשר בלי בורא. אי אפשר. אז זה ביום א'.

זה ביום ב'. יום ב' הוא בניית הגבולות הראויים דרכם אני פועל. אני עוד לא יודע איך אני ישלב את הרעיון עם הגבול. אבל ביום ב' אני בונה את הגבולות. עכשיו אני רוצה לחבר ביניהם.

איך אני מחבר ביניהם?

זה ייתן לי את הגבול וזה ייתן לי את הרעיון בתוך הגבול. בניתי משולש כי זה צמצום ב'.

זאת אומרת אני חייב לפעול במסגרת מלכות שעלתה לבינה. אני חייב לפעול למשל במסגרת של צמצום ב'. של אי אפשר לקבל ג"ר דחכמה. אי אפשר לקבל בעל מנת להשפיע. אפשר רק להשפיע בעל מנת להשפיע. אם אני רוצה לקבל זה יהיה במסגרת השפעה. לקבל בעל מנת להשפיע במסגרת השפעה. אני מקבל רק דרך שערות דיקנא ולא דרך פנימיות א"א.

יש לי הרבה תנאים אני חייב לעמוד בתנאים האלה. אבל הם מפריעים לי. אין ברירה. בא לי מאד לאכול אוכל כזה. אסור.

מה זה אסור?

אתה יוצא מהגבול. אתה חייב לפעול במסגרת הגבולות של צמצום ב'. אתה לא יכול לפעול מחוץ למסגרת של גבולות של צמצום ב'. זה הגבולות. וזה נותן לי את רה"י כי אני נמצא ברשותו של הקב"ה במצב הזה. זה ג' ימי הקליטה.

סיכום בנקודות:

  • למדנו בשיעור הקודם שבכל הרהור ובכל הריון בכל רחם צריכים להיות לנו ג' מדורים: יסוד הבינה יסוד החתך ויסוד התבונה שבכל אחד מהמדורים הללו מתקנים אורות ניצוצין וכלים כך גם צריך לבנות כל הרהור של אדם.

  • היום למדנו על ג' הימים הראשונים של העיבור שהם כנגד הלובן דאבא, האודם דאמא והשילוב ביניהם שהוא רה"י.

  • הלובן דאבא מוריד את לב האבן שגרם לשבירה ומשאיר את המדרגה עם רפ"ח ניצוצין שהם כנגד מחשבה מופשטת כנגד זיווג דזכר ששורשו הוא זיווג דהתלבשות שהיה בעולם א"ק.

  • האודם דאמא בונה את הגבולות של צמצום ב' ואת הדרך שחייב ללכת בה שהיא בחינת הארת הגבורות.

  • רה"י שבונים ביום השלישי זה ע"י כך שפועלים את הרעיון המופשט רק במסגרת של הגבולות שבנינו ואז בונים את רה"י ובכך נגמר השלב הראשון של ג' הימים הראשונים בבחינת נפש דנפש של העיבור.

שאלות חזרה:

  • מהו התיקון דלובן דאבא כיצד הוא נעשה ומדוע הוא בא בדרך של זיווג עם אמא ולמה הוא דומה בא"ק ולמה בנפש האדם?

  • מה התיקון דאודם דאמא כיצד הוא נעשה?

  • מהו התיקון של יום הג'? ומדוע חייב לבוא רק לאחר ב' התיקונים הקודמים?

  • הבא דוגמא מחייך לתיקון ג' הבחינות הנ"ל.

עד כאן היום. תודה רבה.

תעס חלק יא – אלף יג-יד
1. למדנו בשיעור הקודם שבכל הרהור ובכל הריון ורחם צריכים להיות ג' מדורים: יסוד הבינה, יסוד החתך ויסוד התבונה שבכל אחד מהמדורים הללו מתקנים אורות ניצוצין וכלים, כך גם צריך לבנות כל הרהור של אדם.
2. היום למדנו על ג' הימים הראשונים של העיבור שהם כנגד הלובן דאבא האודם דאמא והשילוב ביניהם שהוא רה"י.
3. הלובן דאבא – מוריד את ל"ב האבן שגרם לשבירה ומשאיר את המדרגה עם רפ"ח ניצוצין שהם כנגד מחשבה מופשטת. כנגד זווג דזכר ששורשו בזווג דהתלבשות שהיה בעולם א"ק.
4. האודם דאמא בונה את הגבולות של צ"ב ואת הדרך שחייב ללכת בה שהיא בחינת הארת הגבורות.
5. רה"י שבונים ביום השלישי זה ע"י כך שפועלים את הרעיון המופשט רק במסגרת של הגבולות שבנינו ואז בונים את רה"י ובכך נגמר השלב הראשון של ג' הימים הראושנים בבחינת נפש דנפש של העיבור.

אין תגובות

להגיב