תלמוד עשר הספירות -חלק י"א שיעור 3 | אלף טו-טז | הדף היומי

96

הדף היומי בתע"ס חלק י"א שיעור 3 סיכום עמודים אלף טו-טז

מה למדנו?

היום למדנו שני נושאים עיקרים: אחד שהקו האמצעי הוא זה שחשוב.

למה?

כי הוא מתקן את הפרטים לכן כשאנחנו מדברים על זיווגים אנחנו מדברים שבעיבור קודם מתקנים את הקו האמצעי ולכן מדבר על תפארת ויסוד שהתקנו והחסד בגלל שהוא כבר מתוקן ולא הבחינות האחרות.

למה?

כי קודם קו אמצעי אח"כ נתקן את ב' הקווים.

זאת אומרת התיקון שלנו אם כך בחיים הוא קודם קו אמצעי הוא לא האריך בזה אבל אנחנו נאריך בזה בהמשך מה מתקן ומתי. הוא זרק את זה ואגב כך הוא עבר לנושא השני כשהרחבנו קצת ברעיון שקודם אדם צריך לתקן את הקו האמצעי קודם צריך לדעת מה הכלל.

אז למה מתעסקים בפרטים?

התשובה שהפרטים הם לא בונים את הכלל הם רק מגלים לי את הכלל. ואחרי שגיליתי את הכלל אז אני יכול להתחיל לתקן את הפרטים.

זה סדר העבודה ככה צריכים לעבוד בחיים. אותו דבר קורה בעיבור כשאתה בא לתקן בעיבור צריך קודם לתקן את כלל אח"כ הפרטים יתוקנו דרך הכלל.

למשל קודם צריך להיות כלל הזה שאני עובד פה בתיקון קוים בצמצום ב' אח"כ אני יעשה ידיים רגלים ראש אף מצח פנים אוזניים. קודם כל אני צריך לקבל על עצמי את הכלל.

אם קיבלתי את הכלל: אני נוסע לירושלים. עכשיו איזה פרטים אני צריך?

צריך מכונית. צריך אוכל לדרך. צריך ספר תורה. צריך משהו שאני אלמד בדרך נגיד דברי תורה. צריך את הפרטים.

אבל לאן אני הולך? אולי אני הולך לתל אביב אז מה אני אצטרך?

חלבה אני לא צריך ספר תורה אני צריך חלבה.

אבל אם אני הולך ​​ לירושלים אני צריך תורה תלוי לאן אני הולך.

האמת גם כשהולכים לתל אביב צריך תורה אפשר לקחת גם קצת חלבה זה לא נורא אבל העיקר לקחת תורה.

זה היה הנושא הראשון שאנחנו נשתמש ברעיון הזה שקו אמצעי מתקנים קודם.

הרעיון השני שלמדנו היום זה העניין של היחס בין השמות לבין המילואים שלהם.

הנושא הזה נצרך מכיון שאנחנו מתעסקים בעיבור. ובעיבור אין לעובר שם. לא קוראים לו בשם עד הוא לא נולד.

למה?

כי הוא לא יכול לבטא את עצמו. את סוג הקשר המיוחד שלו לעליון שזה צד הזכר שבו הוא לא יכול עדיין לבטא.

למה?

כי הוא לא עצמאי.

אז מה אני עושה?

אני בונה לו את העוביות שלו כדי שהיא תאפשר לו לבטא את עצמו.

זאת אומרת זה לא שאין לו שם. יש לו שם אני לא יכול לגלות את השם שלו. כבר כשהוא מעובר יש לו שם אבל אי אפשר לגלות.

מתי מגלים את השם?

כשיש לו מסך ועוביות ולכן מה אני צריך לבנות לו? את המסך ועוביות.

אגב כך הוא מספר לנו שהמסך ועוביות הם על פי השמות ע"ב ס"ג מ"ה יש לנו גם ב"ן.

מה קרה עם ב"ן?

זה הנקבה. בינתיים אנחנו מתקנים רק את הז"א ולא את הנקבה. לכן אנחנו מתחילים קודם כל עם הזכר שזה כנגד ע"ב ס"ג מ"ה.

מה עם גלגלתא? למה לא מתקנים את גלגלתא?

לא היה לנו גלגלתא בשבירת הכלים. גלגלתא יתוקן אחרי שתתוקן הנקבה לגמרי ויבולע המות לנצח אז נתקן גם את גלגלתא עם המשיח כרגע בצמצום ב' לא מתקנים אותו רק בצמצום א' נתקן אותו. אומר נדבר על זה בהמשך.

אבל מה שמעניין אותנו כרגע זה שאנחנו באים לתקן את המ"ו ל"ז י"ט

המ"ו והל"ז והי"ט זה המילואים.

בשביל מה באים המילואים?

לתת עוביות ומסך בשביל זה הם באים.

מה זה מסך?

הכוח העצמי שאיתו אני משתמש כדי לקשר את הרצון שלי לקדושה. אז אני צריך לבנות את זה. אחרת מה אני אוליד?

אני יכול להוליד לא אדם אלא דבר אחר צד דומם צומח חי שבי אבל אני רוצה להוליד הבנות של אדם. אז אני צריך לבנות להבנות האלה כוח להתקשר לדבר רוחני לאמת. אז צריך את המילואים.

איך יוצאים המילואים?

C:\Users\דיצה רוטנברג\Documents\תעס\בעבודה\חלק יא' תעס\שיעור 3 חלק יא\תמונה שיעור 3 חלק יא a.jpg

יש תמיד שם פשוט יהו"ה שזה כנגד השם. המילוי הוא למשל בע"ב וד י יו י זה המילוי. המילוי בו יוצא מ"ו ועם עוד כ"ו זה ע"ב

תמיד השם הוא שם של יהו"ה. אז מה ההבדל בין ע"ב ס"ג מ"ה לכולם יש אותו שם?

הוא אומר, העוביות מאפשרת לי לגלות את השם המיוחד לי, אבל מתוך מה?

מתוך יהו"ה.

שימו לב זה דבר נפלא, לכולנו קוראים אותו דבר כולם כנגד אדם הראשון. אז למה לאחד קוראים דוד לאחד משה לאחד ראובן לאחד שמעון למה?

כי הוא בא לבטא צד מיוחד בתוכו.

כאשר האבא והאמא באים לתקן אז הם אחראים על איזה מילוי אני מתקן.

תלוי את מה אני רוצה להוליד? איזה אח"פ איזה גו"ע של ז"א העלתי?

כל אחד בא להוליד הבנה אחרת. מה גורם לו להוליד את זה ולא דבר אחר מה שגירה אותו לאותו זיווג. אז אנחנו באים ואומרים שמה שאנחנו מתקנים קודם זה את המ"ו ל"ז י"ט שהם המילואים.

מ"ו שזה המילוי של ע"ב. ל"ז מילוי של ס"ג. י"ט מילוי של מ"ה. ואת זה אנחנו באים לתקן.

מי יותר חשוב?

אומר, יש פעמים שאני אראה שהשם יותר חשוב

למה?

כי זה מה שמחבר אותי עם עליון

אבל מצד שני העוביות היא יותר חשובה

למה?

מכיון שהיא מאפשרת לשם לבוא לידי ביטוי

מי יותר חשוב האישה או האיש?

רק דרך האישה אני מוליד את הבן היא זו שנכנסת להריון.

מי יותר חשוב ההכרה או התודעה?

ההכרה היא רואה את הדברים העליונים הנפלאים. ההשראה העליונה יותר חשובה או מה שאני יכול להוציא מהכוח אל הפועל את אותה השראה עליונה. איך אני עושה אותה עבודה?

תשובה כל אחד חשוב במקומו

כרגע בזמן העיבור מה שחשוב לי זה לבנות את המסך והעוביות.

כמו שראינו בעולמות העליונים בגלגלתא. ראינו שבראש הוא ראש דגלגלתא הוא שונה מראש דע"ב במה אני מבחין אותו ראש גלגלתא ולא ראש דע"ב?

כי שמה חלונות אחרים יש שם השראת מסך אחר. השראת מסך זה המסך מלמטה למעלה. אבל אני לא אומר שיש שם כלים ממש אז אין עוביות ממש יש התכללות מעוביות. אותו דבר בזיווג דהתלבשות אני חייב נקבה אבל זה נקבה שרק מתכללת בזכר. אוקי.

סיכום בנקודות:

  • בשיעורים הקודמים למדנו שישנם ג' מדורים שבכל אחד מהם מתקן עצם אחר: ביסוד הבינה עצם האורות. ביסוד החתך עצם הניצוצין. ביסוד התבונה עצם הכלים.

  • ביסוד התבונה פרט לעצם הכלים יש להם גם התכללות מניצוצין ואורות בג' הימים הראשונים של העיבור מתקנים את הכלים שבכלים ע"י הלובן דאבא, האודם דאמא והשילוב ביניהם.

  • הלובן דאבא היא המחשבה המופשטת ההתקשרות לעליון. האודם דאמא זה הגבולות על פי חוקי צמצום ב'. והזיווג ביניהם ביום הג' זה היכולת לבטא את הרעיון במסגרת הגבולות.

  • ​​ בשיעור זה למדנו שני נושאים עיקרים: הנושא הראשון שתיקון קו אמצעי קודם לתיקון ב' הקווים. ונושא שני השמות שהמילוי מיתקן בעיבור ולא השמות.

  • קו אמצעי הוא הכלל וכל הפרטים מיתקנים רק אחרי שיש לי כלל ולכן בעבודת השם קודם צריכים לקבל את הכלל ולבחור בו וליצר ברית אליו ורק לאחר מכן אנו מתקנים את הפרטים שנובעים ממנו.

  • התפארת והיסוד שהם קו אמצעי נתקנו טרם הבחינות האחרות בעיבור.

  • הכלים והניצוצין של ע"ב ס"ג מ"ה באים להיתקן אולם מה שמיתקן מהם בעיבור זה רק המילואים שלהם שהם מ"ו ל"ז וי"ט.

  • מצד אחד השמות שמקשרים אותנו לעליון הם יותר חשובים מהמילואים כי התפקיד של האדם להתחבר לעליון.

  • מאידך המילואים חשובים יותר מהשמות היות וללא מסך ועוביות אי אפשר לבטא את השם.

  • בעיבור אנו מתקנים את המסך ועוביות ולא את השמות.

שאלות חזרה:

  • מה עיקר הזיווג קו אמצעי או ב' קוים ומדוע?

  • מה ההבדל בין השם למילוי?

  • מי שפל יותר השם או המילוי? הסבר ונמק.

  • מי נכנס בעיבור תחילה השם או המילוי ומדוע? הבא משל כדוגמא

עד כאן היום. תודה רבה.

סיכום בנקודות-– תע"ס חלק י"א עמ' אלף טו-טז – שיעור 3
1. בשיעורים הקודמים למדנו שישנם ג' מדורים שבכל אחד מהם מתקן עצם אחר, ביסוד הבינה עצם האורות, ביסוד החתך עצם הניצוצין וביסוד התבונה עצם הכלים.
2. ביסוד התבונה פרט לעצם הכלים יש להם גם התכללות מניצוצין ואורות. בג' הימים הראשונים של העיבור מתקנים את הכלים שבכלים ע"י הלובן דאבא, האודם דאמא והשילוב ביניהם.
3. הלובן דאבא היא המחשבה המופשטת ההתקשרות לעליון. האודם דאמא הם הגבולות עפ"י חוקי צ"ב. והזווג ביניהם ביום הג' זה היכולת לבטא את הרעיון במסגרת הגבולות.
4. בשיעור זה למדנו שני נושאים עיקריים הנושא הראשון- שתיקון קו אמצעי קודם לתיקון ב' הקווים ונושא שני – שהמילוי מתקן בעיבור ולא השמות.
5. קו אמצעי הוא הכלל וכל הפרטים מתקנים רק לאחר שיש לי כלל ולכן בעבודת ה' קודם צריכים לקבל את הכלל ולבחור בו ולייצר ברית אליו ורק לאחר מכן אנו מתקנים את הפרטים שנובעים ממנו.

6. הת"ת והיסוד שהם קו אמצעי נתקנו טרם הבחינות האחרות בעיבור.

7. הכלים והניצוצין של ע"ב ס"ג מ"ה באים להתקן אולם מה שמתקן מהם בעיבור זה רק המילויים שלהם שהם מ"ו ל"ז וי"ט.

8. מצד אחד השמות שמקשרים אותנו לעליון הם יותר חשובים מהמילויים כי התפקיד של האדם הוא להתחבר לעליון.

9. מאידך המילויים חשובים יותר מהשמות היות וללא מסך ועוביות א"א לבטא את השם.

10. בעיבור אנו מתקנים את המסך והעוביות ולא את השמות.

'שאלות חזרה חלק י"א שיעור 3 עמודים אלף ט"ו – אלף ט"ז
1. מהו עיקר הזווג (קו אמצעי או ב' קוים) ומדוע?
2. מה ההבדל בין השם למילוי ?
3. מי שפל יותר השם או המילוי, הסבר ונמק ?
4. מי נכנס בעיבור תחילה, השם או המילוי ומדוע (הבא משל כדוגמא) ?

בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.

ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: https://www.hasulam.co.il

אין תגובות

להגיב