תלמוד עשר הספירות -חלק י"ב שיעור 5 | אלף קלה-קלו| הדף היומי

הדף היומי בתע"ס חלק י"ב שיעור 5 סיכום עמודים אלף קל"ה-קל"ו

אז חזרנו קצת על השיעור הקודם ולמדנו שכשהעובר או הרשימות של הזכר נכנסו תוך הנקבה אז היה צריך לעשות ברור של הרשימות האלה.

ואותו דבר נלמד גם על ההרהור של האדם. נכנס לו רעיון. עכשיו צריך לברר את הרעיון הזה איך להוציא אותו להבנה או איך להוציא את ההריון הזה לבן.

ואומר לנו שהיה שם תיקון. שני תיקונים.

המסו בוולד שמגבן אותו.

איך הוא מגבן אותו?

קודם כל תראה. זה נקרא אור קיפאון ויקרות. קודם כל תהיה מספיק קר וברור וחותך ולפעמים אפילו אדם קשה. להגיד מה שייך מה לא שייך.

מה שלא שייך שים בצד. זה אתה צריך לבטל את הרגש שבך. להיות אדם שהוא קרח. וזה שכל שצריך להיות שכל ישר שאתה צריך להיות שופט לא משוחד.

ברגע שאתה מערב רגש בזה אז אתה לא מצליח לחשוב על הדברים הראויים אתה עלול ליפול לפחדים לשטויות לבלבולים. אומר קודם כל נראה מה האמת.

זה עושה צד הלובן דאבא שמגבן כמו מגבן את הגבינה זה ע"י המסו שבגבינה. זה בהתחלה עם השכל הישר שזה צד הלובן רואה מה כן ומה לא שייך בכלל למקום הזה.

איך הוא יודע מה לא לשייך?

כל הסיגים אלה קליפות אלה לא שייכים עכשיו.

אח"כ צריך לבוא האודם דאמא.

מה עושה אודם דאמא?

נותן את הגבול שפה נביא לידי ביטוי את אותם מחשבות שהם מחשבות נכונות אבל צריך דרך להביא אותם לידי ביטוי. זה תיתן האמא.

לכן היא נותנת את הצורה שבוולד. אבל בוולד הזה. שהוולד הזה לא יצא עם 4 ידיים או שני ראשים וכן הלאה. היא נותנת איזה שהוא גבול.

לכן לא להתלהב מכל דבר. כי מי שמתלהב מכל דבר וכל דבר שמגיע אליו הוא רוצה הכל לחשוב עליו וקופץ לו מפה אסוציאציה כזאת.

אומר רגע רגע רגע לא ככה. קודם כל תראה מה כן ומה לא. אח"כ בוא נראה איך מוציאים את זה מהכוח אל הפועל.

אוקי. זה למדנו מהשיעור הקודם.

בשיעור הזה אמר לנו שכאשר באים להוליד אז צריכים לברר את רשימות שבאות להתברר.

למה?

כי הרשימות האלה של ז"א כוללים את כל הז"ת דנקודים.

כי מה שבררנו בא"א או"א וישסו"ת בעולם אצילות זה היה רק מהראשים.

עכשיו באים לברר את הז"ת דנקודים זה המלכים שנשברו.

אבל אני לא יכול לתקן את כולם בעולם אצילות.

בעולם אצילות מתקנים רק את הקטנות. את הכלים דפנים שהם הכלים דקטנות שנשברו שלא מחמת עצמם.

אבל ברשימות יש את כל הרשימות של ז"א אז אני צריך לברר אותם.

אז על הברור הזה הוא אומר קודם תדע שכל הרשימות מגיעות עכשיו צריך לברר אותם.

ואני אצטרך להוליד בהתחלה רק את הדבר הזה שעליו אני דן.

אבל אני רוצה לדון על הכל.

רגע לאט לאט תוליד אותו קודם קטן אח"כ תלך למצב הגדלות.

אוקי הבנו. אומר אבל צריך לדעת דבר חשוב שלמדנו היום שקודם מבררים במחשבה.

במחשבה אתברירו כולהו. ואח"כ מביאים את זה ללב.

והאב הוא המברר במוחין. הוא המברר במחשבה.

למה אני לא אברר ברגש. אם זה רגש נכון או לא נכון?

כי יש שם סיגים. יש שם מעורבות מה שהעולם קורא הבן אדם הוא סובייקטיבי.

יש לנו צד של שכל ישר שיכול להיות מנותק מרגש שבו אני צריך לברר מה האמת.

לכן צריך לברר קודם במחשבה.

מה המחשבה הנכונה?

אני רוצה לברר את המחשבות שלי.

אם אני מברר ישר את הרגשות שלי אז אני טועה.

אם אני מרגיש משהו לא בסדר.

לאן אני אלך לברר?

למחשבה.

כי המחשבה היא השורש של אותה הרגשה.

לכן הוא אומר קודם הולכים למחשבה לברר.

ואז אחרי שבררתי מבררים את הלובן. את הזרע. ואז נותנים את זה בנקבה במעיים שלה ואז היא מבררת.

באמא הוא אומר יש לה כוח.

מה הכוח שלה?

שהיא שמרנית.

אומר גם אם יש לך רעיונות גדולים לא תמיד אפשר להוציא אותם מהכוח אל הפועל.

חכה. בוא עכשיו ניתן להם קצת נפח. ניתן להם קצת איברים. בוא נראה איך אנחנו מיצרים להם סדר. זה באמת רעיונות גדולים וצריכים לחשוב עליהם. וזה טוב שנוציא אותם מהכוח אל הפועל.

בוא ניתן להם איזה שהוא מקום. השמירה שלה היא מצוינת בשבילו. הנקבה שומרת בכוח של הרחם שבה שיש לה כוח. לזכר אין את זה. לכן היא יותר שמרנית.

אני לא מדבר עכשיו על אישה ואיש. כן.

לכן צריך שגם בלב ברגש יהיה לנו כוח ששומר. וזה כוח הרחם שיש לו ב' דלתות וב' צירים.

שהוא אומר אני לא פותח את הדלתות. עד שאני לא יודע שזה טוב אני לא עושה.

כי הרצון הזה למשל להימורים.

ממי הוא בא?

מהזכר או מהנקבה?

מהזכר.

והנקבה אומרת לא. שמרנות.

כמובן גם אם שומרים שומרים שומרים ולא מבטאים בכלל את הרעיון אז התינוק הזה נרקב בבטן. הוא מת בבטן והוא לא יוצא אף פעם. אז צריך ללמוד את השילוב.

גם כששומרים עד רמה מסוימת ואח"כ צריך להיוולד.

אוקי. אז זה צריכים את שני הברורים האלה יחד.

אז אומר ע"י העיבור של ז"א תוך אמא הוא מתברר.

אוקי. אז בוא נתחיל לברר קיבלנו את הרשימות לתוך הרחם.

צריכים לברר.

איך מבררים?

אז הוא אומר מתחילים לברר מהכתר.

שואל למה מהכתר?

כתר זה העליון.

צריכים לברר מלמטה למעלה.

אומר כן אבל פה מדובר מהכלים.

הכלים העליונים נגדלים תחילה. רק מצד האורות האורות התחתונים.

מצד האורות זה יהיה באמת נפש. מצד הכלים זה יהיה כתר.

אוקי הבנו. עכשיו בוא נראה איך מבררים.

הוא אומר בהתחלה מבררים רק את צד שצריך להיוולד. רק את צד הזכר.

יכול להיות שעכשיו אתה מברר ואתה אומר יש לך הרבה מאד התפשטויות השלכות.

רגע רגע לפני כל ההשלכות שאתה רוצה לעשות שזה הגדלות.

קודם כל מה החלקים ואיך הם מתגבשים יחד זה הכל. זה קטנות של המדרגה

ואם השלכות אז רק השלכות ששייכות לך לקטן.

ברגע שאתה מתחיל לחשוב ואתה רוצה כבר לעשות השלכות קרובות או רחוקות.

קטנות דנשמה וגדלות דנשמה וגדלות דחיה אתה טועה אתה מתחיל להוליד דברים.

חכה רגע. מה אתה כבר אומר זה כמו ההוא. רגע. קודם מבררים את הצד של הזכר שעוד לא מתפשט עוד לא מוליד.

אז הוא אומר ככה. הרשימות שנכנסות הם רשימות של ז"א.

C:\Users\דיצה רוטנברג\Documents\תעס\בעבודה\חלק יב תעס\שיעור 5 חלק יב\תמונה שיעור 5 חלק יב a.jpg

ז"א בנוי מחסדים וגבורות.

מחסדים דז"א וגבורות דז"א.

שהגבורות הם צד המלכות של ז"א.

​​ אומר עכשיו מה מיוחד במלכות של ז"א?

שהמלכות דז"א בגדלות תתנסר מז"א ותהיה נוקבא הנפרדת.

אבל אומר זה רק שייך לגדלות עכשיו אנחנו מדברים על עיבור א'.

עיבור א' זה לצורך קטנות. אם עיבור א' הוא לצורך קטנות אז עכשיו אין לי מה לברר את הגדלות את הגבורות.

כי הגבורות באות לצורך גדלות הן באות להשלכות שלי.

כי הנקבה מה התפקיד שלה?

ליצר לי את ההשלכות הקרובות והרחוקות.

אומר כרגע אני צריך רק את הקיום. לכן מבררים רק את החסדים שבז"א. יש גם ע"ס לגבורות יש לא מתעסקים איתם.

אוקי הבנו רק את החסדים.

בוא נתחיל לברר.

אומר גם בחסדים לא מבררים את כולם מבררים רק את צד הזכר שבחסדים.

מה קורה עם כל הצד של הנקבה שבחסדים?

שהם נקראים הוד יסוד ומלכות.

אומר אותם לא מבררים לגמרי.

מה יקרה איתם אנחנו עוד לא יודעים. רק מספר לנו כרגע בשיעור של היום שלא מבררים מהם.

למה?

למה אתה אומר לי שהם הנקבה?

C:\Users\דיצה רוטנברג\Documents\תעס\בעבודה\חלק יב תעס\שיעור 5 חלק יב\תמונה שיעור 5 חלק יב a.jpg

אומר כי כשאני מסתכל על הז"א הוא בנוי מכתר חכמה בינה שזה רק התכללות מהג"ר.

וחסד גבורה תפארת נצח הוד זה בחינת החסדים העיקרים שהם כנגד כתר חכמה בינה וז"א זה חסד גבורה ת"ת ונצח.

והוד זה בחינת המלכות של החסדים.

והמלכות של החסדים היא הוד אז לא מבררים את הוד.

והוד הוא משליך גם על יסוד ומלכות כי כוח הדין פועל ממקום הימצאו ולמטה אז גם יסוד ומלכות הם רק נובעים מהוד.

אז את הוד יסוד ומלכות כרגע לא מבררים. אלא רק מכתר עד נצח.

אז אנחנו רואים אם כך שצריך לעשות את הברור ויש חלקים שלא מתבררים מה עושים איתם נראה בהמשך.

סיכום בנקודות:

  • למדנו בשיעור הקודם שהאבא מגבש את הרעיון ע"י כך שמוריד את הבחינות המפריעות לעצם הדיון או לעצם העובר והאמא נותנת את המסגרת שבה צריכים להתברר הדברים שזה נקרא גבורות של צמצום ב'. אודם דאמא.

  • ז"א שמתברר בעיבור כולל בתוכו את כל מה שצריך להתברר לעתיד לבוא אולם היות וכאן מעברים רק את הקטנות דז"א לכן צריך ליצר את ההפרדה בין הרשימות שלא שייכות לקטנות זו.

  • הרשימות המתבררות של ז"א בנויות מחסדים וגבורות. צד החסדים שייך לעצם ז"א וצד הגבורות למלכות שבו.

  • צד הגבורות שבו אינן מתבררות בעיבור דקטנות היות ורק בגדלות דז"א יצטרך להשתמש בהם כדי שנפיק מהם ע"י נסירה את הנוקבא הנפרדת.

  • גם מתוך החסדים דז"א מתבררים רק מכתר עד נצח ובחינות הוד יסוד ומלכות אינן מתבררות ומה שקורה איתן נראה בהמשך.

עד כאן היום. תודה רבה.

 

 

 

 

 

 


תלמוד עשר הספירות -חלק י"ב שיעור 5 | אלף קלה-קלו| הדף היומי
1. למדנו בשיעור הקודם שהאבא מגבש את הרעיון על ידי כך שמוריד את הבחינות המפריעות לעצם הדיון או לעצם העובר. והאמא נותנת את המסגרת שבא צריכים להתברר הדברים שזה נקרא גבורות של צמצום ב' אודם דאמא.

2. ז"א שמתברר בעיבור כולל בתוכו את כל מה שצריך להתברר לעתיד לבוא אולם היות וכאן מעברים רק את הקטנות דזא לכן צריך לייצר את ההפרדה בין הרשימות שלא שייכות לקטנות זאת.

3. הרשימות המתבררות של זא בנויות מחסדים וגבורות צד החסדים שייך לעצם זא וצד הגבורות למלכות שלו.

4. צד הגבורות שבו אינם מתבררות בעיבור דקטנות היות ורק בגדלות ז"א נצטרך להשתמש בהם כדי שנפיק מהם על ידי נסירה את הנוקבא הנפרדת

5. גם מתוך החסדים דז"א מתבררים רק מכתר עד נצח ובחינות הוד יסוד ומלכות אינן מתבררות ומה שקורה איתם נראה בהמשך.

אין תגובות

להגיב