סיכום: תלמוד עשר הספירות -חלק י"ב שיעור 6 | אלף קלז-קלח| הדף היומי

הדף היומי בתע"ס חלק י"ב שיעור 6 סיכום עמודים אלף קל"ז-קל"ח

עשינו חזרה על השיעור הקודם ולמדנו. הדבר העיקרי שלמדנו בשיעור הקודם הוא שכאשר באים לברר את ז"א אז מה שאנחנו מבררים אנחנו מבררים את הבחינות של ז"א מהדמים בתוך העיבור שניתנו מהזכר ומהנקבה.

הדמים שניתנו מהזכר זה נקרא חסדים והדמים שניתנו מהנקבה זה גבורות.

הדמים האלה של חסדים וגבורות הן בבחינת דעת שמבררים את הז"א.

עכשיו הז"א בא בעיבור בתוך הרחם ולצורך הקטנות הרחם בתוך הרחם לצורך הקטנות מתבררות הרשימות.

עכשיו הרשימות מתבררות לטובת ז"א.

עכשיו אמרנו שיש חסדים וגבורות. חסדים וגבורות אין הכוונה היא שצד הנקבה או הדמים שניתנו מהנקבה לא מתבררים בכלל.

אלא מה הכוונה לגבורות?

הכוונה היא לצד הגדלות של הז"א שנקרא בחינת הנה"י שלו שבא בגדלות.

העניין הזה קצת מורכב אז לכן אנחנו מציירים אותו באופן כללי כחסדים וגבורות.

אבל שלא נחשוב שבאיברים של ז"א אין כלום מצד האישה כי אם לא היה כלום מצד האישה האיברים שלו לא היו מתגבשים.

כי האיברים שלא מתגבשים אי אפשר שהם ישמשו.

הגבולים ההתגבשות ממה נעשית?

מהגיבון דווקא מהזכר.

אבל הגבולים אמרנו נעשים מצד הנקבה.

אז לכל איבר ואיבר יש גבול.

היד יש לה את הגבול שהיא תהיה כמו יד שלא הכל יהיה מעורב אז זה כן נותנת הנקבה.

אבל הצד הגדלות של ז"א לא מתברר.

מה לא מתברר?

הדעת הזאת של גדלות לא מתבררת אצל הזכר כי הוא עדיין לא בא לבנות את הנקבה.

כי הנקבה צריכה להתנסר ממנו.

אז לא נותנים לו את הגדלות.

עכשיו יש פה שני דברים:

צד אחד אומרים לא נותנים לו את ההוד יסוד מלכות מצד החסדים.

שבחסדים יש זכר ונקבה וגם בגבורות יש זכר ונקבה.

אבל הזכר והנקבה שבגבורות זה בא בשביל הגדלות.

הזכר והנקבה שבחסדים בא בשביל האיברים של ז"א בקטנות.

זה ברור או לא?

לא זה לא ברור אני אסביר את זה עוד פעם.

ז"א נבנה בהתחלה בקטנות ואח"כ בגדלות.

בגדלות הוא צריך את צד הגבורות.

בקטנות הוא בנוי מחסדים.

בכל אחד ממנו יש צד זכר ונקבה.

הזכר נותן את הגיבון זה צד הימין שלו.

והנקבה נותנת את הגבולים.

מצד החסדים הוא מתברר מכתר עד נצח.

והוד יסוד ומלכות לא מתבררים.

מצד הגבורות מכתר עד מלכות לא מתברר.

במה הוא משתמש בגבורות האלה מצד הגדלות?

בשביל הנקבה.

זאת אומרת לא בכל הגבורות חלק ממנו הולך אליו.

אבל חלק מהם הולך לצד הנקבה.

בגלל שזה הולך לצד הנקבה ובקטנות עכשיו אנחנו מדברים על עיבור מצד הקטנות.

הז"א בעיבור א' לצורך קטנות אז לצורך קטנות הוא לא מקבל את הגדלות את הגבורות של הגדלות. אז הוא בנוי רק מחסדים אבל יש בהם זכר ונקבה.

אז בזכר ונקבה כל הדמים כל מה שהוא נבנה מכתר עד נצח שזה בחינת החסדים מכתר עד נצח זה נבנה לאיברים של ז"א בקטנות.

אבל הוד יסוד ומלכות שגם היו צריכים להתברר כי הם גם שייכים למצב הקטנות הם לא התבררו.

כל אלה זה נקרא דמים הם לא נתבררו.

מה עושים עם הדמים האלה שלא נתבררו?

הם מגיעים לדדים של האישה.

הם נשארים בסוד דם במעי האישה ועולים כל פעם כשהתינוק צריך להתגדל אז הוא מקבל חלב.

עכשיו איך בן אדם מתגדל בחיים?

איך גדלים בחיים?

ע"י זה שפוגשים דברים מחוצה לנו שהם מפעימים עוד דברים בתוכנו.

זאת אומרת כשאני אוכל למשל אני אוכל מלפפון. המלפפון הזה הופך להיות איברים בתוכי אני הרי משתמש בו כדי לבנות תאים בתוכי מבחינה גשמית.

הפרה אוכלת ירק. הירק הזה הופך להיות חלק מהפרה.

איך הוא הופך להיות חלק מהפרה?

מה צומח יכול להיות חי?

לא.

הופך להיות הצומח שבחי. הוא לא מקבל תמורה זה מעורר את הצומח שבה.

אז פה במקרה הזה החסדים מכתר עד נצח מה שיתברר לז"א יתברר.

מה שלא יתברר נעשה דמים.

אז יש דמים מהחסדים הללו.

החסדים האלה כוללים זכר ונקבה.

צד הדמים שנשארו מהנקבה שבחסדים הם דם טמא.

צד הזכר שבחסדים הוא דם טהור והוא נעשה לחלב.

החלב הזה התינוק ​​ יונק 24 חודש.

למה 24 חודש ולא עוד 3 חודשים?

כי הרי ספרת כל בחינה לזמן של חודשים.

פתאום אתה סופר אותם לכל אחד 8 חודשים שיהיה 24 חודש?

אומר כן כי זה זמן שונה בין עיבור ליניקה.

וזה עיקר מה שלמדנו היום.

מה העיקר שלמדנו היום?

שהבחינות האלה של הוד יסוד ומלכות שלא נתבררו בזמן העיבור הם מתבררים ע"י יניקה.

עכשיו למה הם לא נתבררו? מה הבעיה? בררת את כולם למה את אלה לא בררת בזמן העיבור?

אומר כי אני לא רוצה להוליד את התינוק ישירות עם רגלים.

למה?

מה זה להוליד אותו עם רגלים? הרי הוא נולד עם רגלים תינוק?

לא צומחות לו רגלים.

אלא אני לא רוצה לתת בהם אור.

למה אתה לא רוצה לתת בהם אור?

אם אני אתן בהם אור הוא ירוץ לאש. אני לא רוצה לתת לו תנועה עצמית בינתיים.

עד שהוא יגדל וניתן לו קצת דעת הוא ידע להסתדר בחיים ניתן לו את התנועה של הקיום שלו הרוחני לאט לאט.

את התנועה בקיום הרוחני.

כי את הקיום הרוחני נותנים לו ע"י דדי בהמה שהוא יהיה חי בכלל בעולם הזה.

מבחינה רוחנית לקיים הלכה הוא יכול אבל את הכוונה שבתוך ההלכה לאט לאט.

אחרת הוא יעשה כוונות לא טובות.

סיכום בנקודות:

• ז"א נבנה בעיבור לצורך איבריו רק מצד החסדים ולא מצד הגבורות וגם בחסדים ללא ההוד יסוד ומלכות.

• הוד יסוד ומלכות דחסדים צריכים להתקיים כאיברים בז"א לכן בעת הלידה הם אינם יוצאים בסוד דמים אלא נשארים במעי הנקבה והופכים לחלב לאט לאט בדדים.

• התינוק מקבל הארה זו במשך 24 חודש וזהו סימן להשלמתו בבחינת נולד. דהיינו שמקבל את רוח דרוח.

• כל מה שלא נברר לז"א יוצא בסוד דמים שצד החסד שבדמים הוא טהור וצד הגבורות שבדמים נקרא דם טמא.

עד כאן היום. תודה רבה.