תלמוד עשר הספירות -חלק י"ב שיעור 18 |אלף קס"א-קס"ב| הדף היומי

סיכום: תלמוד עשר הספירות-חלק י"ב שיעור 18| אלף קס"א-קס"ב | הדף היומי

מה למדנו היום?

אז הזכרנו את מה שלמדנו בשיעור הקודם. בשיעור הקודם למדנו שיש מסע בזמן של ז"א ויש לכל אחד מהמצבים שלו יש צלם מיוחד.

אבל בירור יש רק שני בירורים. שהבדל בין עיבור לזיווג הוא שעיבור זה בירור וזיווגים יש הרבה.

זיווגים זה צורת המפגש שלנו עם החיים והעיבוד של אותו מפגש שלי עם החיים עם האור.

עיבורים יש רק שניים כנגד שני המצבים שהיו לנו בעולם הנקודים.

כי כל הבירורים שלנו זה לבנות את הז"א.

שהז"א העיקרי כמו שלמדנו בשיעור הקודם מיהו?

הוא אותו ז"א הכללי שיצא אחרי הצמצום. שזה נקרא עולמות אדם קדמון ואח"כ עולמות אצילות בריאה יצירה ועשיה.

שהאינסוף הוא כנגד בחינה א' והצמצום כנגד בחינה ב' וכל מה שיצא בעולם א"ק וכל התיקונים הם כנגד זו"ן. רק שיש לנו את עצם הזו"ן בתוך א"ק. עצם הזו"ן הוא למטה מטבור.

וכשיצא פרצוף שמיצג את עצם הזו"ן בפרצוף הזה יש עצם והתכללות.

מה ההתכללות של הפרצוף של עצם הזו"ן?

זה כתר חכמה בינה של הקטנות. ג"ר דנקודים. כי גם עולם הנקודים הרי זה הזו"ן של כלל התיקון.

כי גלגלתא ע"ב ס"ג זה רק כתר חכמה בינה של הזו"ן אבל זה לא עצם הזו"ן ​​ אז לכן הם לא תיקנו את עצם הזו"ן.

אם אני מסתכל על כל הבריאה כולה מה אני אומר?

C:\Users\דיצה רוטנברג\Documents\תעס\בעבודה\חלק יב תעס\שיעור 18 חלק יב\תמונה שיעור 18 חלק יב a.jpg

 

קוצו של י'

מחשבת הבריאה

 

י

א"ס

ה

בחירה ביתר דביקות

עולם הצמצום

ישראל

ו

א"ק

גלגלתא

ג"ר

ע"ב

ס"ג

זו"ן-נקודים

ז"ת

אצילות

כלים דפנים זו"ן

עיבור עד ב' שנים

בריאה

כלים דאחורים זו"ן

ב' שנים עד 120

יצירה

עשיה

 

ה

גמר תיקון

תוצאה

 

 

שכל הבריאה כולה היא גם כנגד יהוה.

אז מי זה כנגד הקוצו של י'?

מחשבת הבריאה.

מי זה כנגד י'?

האינסוף. שאז קיבלה את כל האור.

מי זה ה'?

עולם הצמצום.

כולל בחירה ביתר דבקות.

כי עולם הצמצום הכתר שלו הוא מלכות דאינסוף שבחרה ביתר דבקות.

ומי זה ו'?

ו' זה ז"א.

מעולם א"ק עד גמר תיקון. א"ק אצילות בריאה יצירה ועשיה. כל זה שייך לו'.

מה זה הה'?

גמר תיקון.

ככה מתחלקים כל העולמות.

בעולם א"ק בחינת גלגלתא ע"ב וס"ג הם רק ג' ראשונות הם לא עצם הו'. כי הו' עצמה בנויה מג"ר וז"ת.

הזו"ן שלה הם נקודים אבל נקודים נשברו. ולכן באנו לבנות את עולם אצילות.

עולם אצילות הם רק מצד כלים דפנים של הזו"ן וכל עולמות בריאה יצירה ועשיה הם כלים דאחורים של זו"ן.

והגמר תיקון זה התוצאה של כל התיקון שאנחנו עושים כאן בו'.

כל מה שיצא לתהליך של המסע הזה אחרי הצמצום הוא כל התנועה שאנחנו עושים בכל העולמות וכל הזיווגים.

אבל הם נמצאים רק בב' עיבורים: עיבור לקטנות ועיבור של גדלות.

באצילות בהתחלה מתקנים את זו"ן רק בקטנות וזו"ן בקטנות הבחינה שלהם עד מצב עיבור עד ב' שנים.

ומעל ב' שנים של זו"ן זה כדי לתקן את בריאה יצירה ועשיה.

ב' שנים עד 120 וכל זה יהיה רק בעליה למעלה עד גמר תיקון כשיוכלו לקבל גם במקומם אז יוכלו להתפשט לתוצאה אינסופית.

ככה פשוט שתהיה לכם תמונה לאן אנחנו הולכים. זה סוג של מסע מאד יפה. אנשים אוהבים לטייל. כל פעם כותבים בשידוכים: אני אוהבת טיולים. אני אוהב טיול. זה טיולים.

טיולים זה לא ללכת ליהודיה או לזויתן או לנחל עמוד.

זה טיול בז"א. זה ארץ ישראל. זה נקרא ישראל. כדאי לטייל בישראל.

אחרי שבאנו לעשות את כל התיקונים האלה יש רק ב' עיבורים. עיבורים זה בירורים.

במי עושים בירורים?

הבירורים שעושים זה בז"א. למצב הקטנות ולמצב הגדלות שלו.

מצב הקטנות שלו זה לקביעות עולם אצילות. מצב הגדלות שלו זה לצורך כל התיקונים של שבירת הכלים של כלים דאחורים שלו.

אז התחלנו מסע עד ב' שנים זה המסע הראשון שלו לקביעות שלו להיות קיים. לשכלול שלו זה לצורך מב' שנים והלאה.

עכשיו הוא רוצה לדבר איתנו בשיעור הזה היום מה קורה בזמן הזה מעת הלידה עד ב' שנים ויום אחד. זה המסגרת שעליה הוא רוצה לדבר איתנו היום.

אז קודם נתנו תמונה כללית. אחרי שנבין את התמונה הכללית וכל הזמן צריך להיות לכם בראש התמונה הכללית ורק מתוך הכלל הזה להתחיל לראות את כל הפרטים בפנים.

עכשיו כשאנחנו באים להסתכל מה קרה בב' שנים אז הוא אומר:

תראה הרי צריך לתת איזה שהוא הגיון לתחתון. צריך לתת לו אור. האור הזה בא עם איזה שהוא תבניות של מחשבה. תבניות המחשבה נקראים אהיה.

האהיה נתנו לו בעיבור וכל האור ניתן לו בעיבור הוא רואה מסוף העולם ועד סופו.

זאת אומרת שבעיבור ניתן לו ע"י זיווג של גדלות.

זיווג של גדלות במצב העיבור הוא נראה באופן שכל אור של אהיה קיבל את ההארה שלו:

 

ישסו"ת - אמא

 

כלים

גדלות

קטנות

161

א - ה - י - ה (דיודין)

נשמה (ג"ר) (חב"ד)

רוח (חג"ת)

143

א - ה - י - ה (אלפין)

רוח (חג"ת)

נפש (נה"י)

304 = שד

 

א - ה - י - ה (ההין)

נפש (נה"י)

 

אור החב"ד אור נשמה עם כל הג"ר באהיה דיודין.

אור של חג"ת באהיה דאלפין.

ואור הנפש אור הנה"י באהיה דההין.

אבל כאשר נולד ז"א אי אפשר היה לתת לו עוד את הגדלות כי הוא משתמש במסכים העצמיים שלו.

היות ואי אפשר היה לתת לו בגדלות אז ישסו"ת עבר לזיווג על קטנות.

המצב של זיווג על קטנות מתאר לנו פה דרך הזיווג על הקטנות שרק אור החג"ת מאיר באהיה דיודין בנשמה במקום שהיה קודם חב"ד ואור הנה"י מאיר בחג"ת דהיינו באהיה דאלפין.

בא ואומר לנו רגע אז איפה מאיר האור הזה? מי זה האהיה האלה?

אומר האהיה האלה מצביעים על הכלי שדרכו יינתן החלב.

מי זה הכלי שדרכו יינתן החלב?

נקרא שד.

איך זה נקרא שד?

רק רמז שהכלים זה נקרא שד. הכלים הם אהיה דיודין ואהיה דאלפין שזה ​​ 161+143=304=שד

אז הוא רק בא לספר לנו שעכשיו אותו חלב שנקרא דם.

למה זה נקרא דם?

כי זה אחורים של אהיה.

כי מהאהיה התחתונים שהם הנפש שהוא הדם מזה הוא צריך לתת לתחתון הארה.

כי עכשיו זה לא ניתן לו כי הוא עושה זיווג על קטנות.

אבל בקטנות הוא צריך לתת לו את הנפש.

הנפש שבא ​​ במקום חג"ת במקום הדדים. כי במקום החג"ת נמצאים הדדים. משם הוא נותן את אור הנפש שזה נקרא חלב. ועשה לנו פה כל מיני חשבונות כדי להראות לנו שמשם מקבלים את החלב.

זה מה שהוא לימד אותנו כאן היום. יש פה עוד קצת פרטים לא נכנסתי לכולם.

אבל מה שחשוב לי שאתם תראו את התמונה הכללית של כלל העולמות שמתוך זה הרבה דברים מתבהרים שזאת התמונה הכללית.

עוד דבר אני רוצה להגיד על התמונה הכללית שתדעו שבכל פעם שאנחנו עושים איזה שהיא עבודה כל התמונה הכללית הזאת צריכה להתבהר לנו.

יש את כל התמונה הזאת של העבודה בכל א"ק בריאה יצירה ועשיה בכל אחת מהפעולות שלנו.

בכל פרט זה מונח באופן הזה.

 

סיכום בנקודות:

  • בשיעור קודם למדנו שבכל אחת מהבחינות של עיבור יניקה ומוחין יש את מדרגת הצלם השייכת לאותו תיקון מדובר.

  • צ' דצלם זה האור שניתן במצב הקטנות ול"ם במצב הגדלות.

  • צ' דצלם של מדרגת הקטנות ניתן עד ב' שנים ויום אחד ול"ם דיניקה דהיינו דקטנות ניתן מב' שנים עד ט' שנים.

  • בשיעור זה עסקנו על התנועה המתקיימת בזמן הלידה לצורך המשך נתינת הקטנות לז"א כשנולד.

  • ישסו"ת עובר לזיווג דקטנות ומכיון שכך אינו יכול לתת את כל ג' האהיה כמו שנתן בעיבור אלא רק ב' מהם מצד הכלים.

  • ב' בחינות האהיה שניתנים בזיווג דקטנות הם אהיה דיודין ודאלפין שיחד הם בגימטריה שד. שממנו ניתן החלב לז"א.

  • הנה"י שהוא בחינת הדם שעלה בקטנות למקום החג"ת שהוא בחינת השדיים נעשה ע"י האמא התברר מהסיגים והפך לחלב וניתן בזכותו לז"א שבתוכו נהפך לדם ולאיברים.

  • האמא היתה צריכה לעשות את הבירור הזה לטובת ז"א כיון שז"א אינו יכול לעשות בירור זה לבדו בשונה מעיבור ב' שאותו הוא יעשה ז"א בעצמו.

עד כאן היום. תודה רבה.

 

 

 

 

צ' פנימי

 

כלים דפנים דנקודים

 

כלים דגדלות דנקודים

ל"ם

מקיפים

גיל

עיבור א'

קיום

עיבור ב'

שכלול

צלם

טרום זמן

עיבור

 

 

 

צ(לם)

ב' שנים

נ"ר דרוח

חו"ב במדרגת רוח

כלים-קבלו אור הרוח

לם

ב'-ט'

2) ג"ר דרוח

1) השלמת כלים דרוח

חינוך

מוחין דו"ק

עיבור גדלות דכלים דנשמה

עיבור לטובת הגדלות דאורות

צ

ט'-י"ג

 

נ"ר דנשמה

 

לם

י"ג-כ'

 

ג"ר דנשמה

+

השלמת כלים דחיה

 

 


תעס חלק יב – שיעור 18 – קסא -קסב
1. בשיעור קודם למדנו שבכל אחת מהבחינות של עי"מ יש את מדרגת הצל"ם השייכת לאותו תיקון מדובר.

2. צ' דצל"ם זה האור