סיכום בנקודות: תלמוד עשר הספירות -חלק י"ב שיעור 17 |אלף קנ"ט-ק"ס| הדף היומי

סיכום: תלמוד עשר הספירות-חלק י"ב שיעור 17| אלף קנ"ט-ק"ס | הדף היומי

מה למדנו היום?

אז חזרנו על מה שדיברנו בשיעור הקודם ונתנו מבט כללי על כל העולמות כדי להבין על מה אנחנו מדברים כאן.

C:\Users\דיצה רוטנברג\Documents\תעס\בעבודה\חלק יב תעס\שיעור 17 חלק יב\תמונה שיעור 17 חלק יב c.jpg

כדי שנסתכל במסגרת כלל העולמות ואז בכלל העולמות נבין מה קורה כאן.

כלל העולמות יצאו אחרי שהיתה בחירה ביתר דביקות באינסוף אז התחילה הפעולה הראשונה של התחתון.

היתה לו בחירה ביתר דביקות והיא נבעה מכוח הבינה שזה הכוח של הבורא שנמצא בנברא.

שהמלכות שיצאה לעולם יצאה מורכבת מכתר חכמה בינה ז"א ומלכות.

וכשהיא השתמשה בכוח הבינה שבה אז היא בחרה ביתר דביקות.

הבחירה ביתר דביקות הוציאה אותה למסע כדי לקיים את הבחירה בהתייחסות הנפשית הזאת שהיא בחרה.

איזה התייחסות היא בחרה?

ביתר דביקות.

עכשיו צריך לעשות פעולות כדי לגרום ולבטא ולבנות את ההתייחסות הזאת של יתר דביקות כי היא רק בחירה בפוטנציאל.

עכשיו איך אני בונה אותה?

אני עושה זיווג דהכאה.

הרבה זיווגים. הרבה פרצופים. הרבה עולמות. הרבה תנועה.

למה?

כדי לזוז בזמן.

מה זה זמן?

מספר חידושי צורה.

כמה חידושי צורה אני צריך?

עד לאן?

עד שאני אגיע ליתר דביקות.

​​ זאת אומרת אני מסמן לי את היעד בזמן.

כי זמן זה מספר חידושי צורה אז אני צריך לסמן לי את הצורה שאליה אני רוצה להגיע.

מה הצורה שאליה אני רוצה להגיע?

התכלית שלי היא לשמים.

מתי נגיע לשמים?

כשנגיע ליתר דביקות זה נקרא השמים שלנו כי זה התכלית העליונה ביותר זה שמי השמים.

אז התחלנו את התנועה שלנו. התחלנו לנסוע במנהרת הזמן שלנו.

אז התחלנו את הנסיעה שלנו אחרי הבחירה ביתר דביקות.

הוצאנו פרצופים גלגלתא ע"ב ס"ג. תיקנו את הט' ראשונות.

קיבלנו בעל מנת להשפיע מעט. 10% מהאור נאמר. אולי 20%

אבל את עיקר האור לא קיבלנו.

למה?

כי לא השתמשנו במ"ה וב"ן שזה עיקר הבריאה.

למה?

למה זה עיקר הבריאה?

כי בד' בחינות דאור ישר בכתר חכמה בינה עדיין לא התבטאה שום רצון עצמי.

רצון עצמי התחיל להתבטא רק בז"א ומלכות או מתחתית הבינה שזה נקרא ז"ת דבינה אבל זה היה שורש למה שיוצא בז"א ומלכות.

אז רק ז"א ומלכות מבטאים באמת את הבריאה.

לכן מה שעשינו בגלגלתא ע"ב ס"ג עוד לא מבטא את הבריאה זה רק שורש למה שצריך לעשות.

באנו לפעול למטה מטבור במ"ה וב"ן שזה כנגד ז"א ומלכות ואז אמרנו אוקי אז עכשיו אנחנו מבטאים את הבריאה עצמה.

כשבאנו לבטא את הבריאה נשברנו.

מי נשבר?

בעולם הנקודים הוא עצמו בנוי מעצם והתכללות.

יש לו את ז"א ומלכות שבעולם הנקודים שהוא עצם שלו. כי ז"א ומלכות של מ"ה וב"ן של ז"א ומלכות זה העצם שלו.

אז למה יש לו כתר חכמה בינה?

כי יש לו התכללות.

ממי?

מגלגלתא ע"ב ס"ג.

אז העיקר שלו זה ז"א ומלכות.

Oi broh כשבאנו לקבל בז"א ומלכות נשברנו.

זה נקרא שבירת הכלים בז"ת דנקודים.

אז אם ז"ת דנקודים נשברו אז אני מסתכל מה קרה בשבירה.

אומר אם הם נשברו ​​ אז יש לי בשבירה שתי בחינות:

בחינת הכלים דקטנות ובחינת הכלים דגדלות.

אז לכן אני צריך ב' תיקונים:

תיקון אחד לכלים דקטנות.

תיקון אחד לכלים דגדלות.

ולכן כשבאתי לתקן אז הייתי צריך ב' עיבורים.

כי מה זה עיבור?

עיבור זה בירור.

למה אני צריך לברר?

כל הבירור שלי הוא בגלל שבחרתי ביתר דביקות.

אז מה זה יתר דביקות?

​​ לקבל רק בצורה של בעל מנת להשפיע ולא בצורה של בעל מנת לקבל.

אז אני צריך לעשות בירור.

מה זה הבירור?

להוריד את הצורה שבעל מנת לקבל.

בשביל זה צריך עיבור.

בעולם הנקודים היה קטנות ומיד אחרי הקטנות היה גדלות. אז לא היה לי בירור לזה.

אז אני צריך בירור. העיבור זה בירור.

ההרהור הריון זה בירור מה מתאים מה לא מתאים.

הצורה הגשמית החיצונית של זמן ומקום של כאן ועכשיו.

לא מתאים לחיות את הרגע.

מתאים לחיות רק מעבר לרגע את הנקודה הרוחנית.

אוקי אז בוא נתחיל לברר.

איך מבררים?

צריכים לנוע בזמן והתחלנו עם עיבור א'.