תלמוד עשר הספירות -חלק י"ב שיעור 48 |אלף רכ"א-רכ"ב הדף היומי


סיכום: תלמוד עשר הספירות-חלק י"ב שיעור 48| אלף רכ"א-רכ"ב | הדף היומי

מה למדנו היום?

הוא הסביר לנו את מה שלמדנו בשיעור הקודם אבל עם עוד תוספת קטנה.

מה למדנו בשיעור הקודם?

C:\Users\דיצה רוטנברג\Documents\תעס\בעבודה\חלק יב תעס\שיעור 48 חלק יב\תמונה שיעור 48 חלק יב b.jpg

למדנו את ההבדל שיש במוחין בין ג' המצבים עיבור יניקה ומוחין ועיקר מה שרצינו לראות את ההבדל זה במוחין של כל אחד מהם.

ומה שמאפשר את המוחין זה כשאני עושה זיווג דהכאה הרי יש לי ימין שמאל ואמצע והאמצע הוא זה שמאפשר לי את המוחין.

אז אני הולך להסתכל מה יש לי בקו האמצעי שנקרא דעת שבמוחין של כל אחד.

כי ממה בנויים מוחין?

מחכמה בינה ודעת.

אז אני מסתכל על חכמה בינה ודעת בכל אחד מהמצבים ואני רואה שבמצב העיבור יש לי חכמה בינה ואין לי דעת.

במצב היניקה יש לי חכמה בינה ויש לי רק כללות הדעת.

במצב של מוחין יש לי חכמה בינה ויש לי דעת.

אז יש להם שמות.

אומר לנו שבעיבור במוחין שלו יש חכמה בינה אבל הוא חסר דעת.

למה?

כי אין לו חסדים וגבורות בדעת.

כי מה זה דעת?

חכמה בינה והדעת בנויה מחסדים וגבורות.

מה זה צד החסדים שבדעת?

צד החסדים זה צד ההויה. הצד של השפעה. הצד של יכולת לשים את עצמי בצד ולתת מעצמי.

הצד של גבורות דקטנות זה דווקא מצב שאני יכול למנוע את עצמי מלקבל. לא להשפיע. אלא למנוע את עצמי מלקבל. זה קטן שיכול לשים על עצמו גבולות ורואה כבר מה יש לקבל ושם את עצמו במדרגה אני יודע שכרגע אני עוד לא יכול לקבל את התפקיד. אני בהכנה.

זה מצב של יניקה. שבמצב של יניקה המוחין שלו יש לו כללות הדעת. אין חסדים אבל יש גבורות.

שאם אתה יודע באופן כללי אז אתה יכול להגיד את דעתך באופן כללי אבל כשנכנסים לפרטים אתה אומר את הפרטים האלה אני עוד לא יודע. עוד לא למדתי אותם. אין לי מה לדבר על כל הפרטים הללו.

לא פעם בוויכוח גם רוצים לגרור מישהו לדבר על הפרטים.

ולמה?

​​ זה כי הוא מפגין ידיעה מאד גדולה בזה.

אל תחליט שאתה כל כך יודע. אתה מכניס את עצמך לבריח. אלא כשאתה לא יודע תגיד אני יודע באופן כללי.

אני יודע תע"ס באופן כללי.

מה אני כבר יכול לכתוב תורה מזה?

רגע לאט לאט תלמד את התע"ס בצורה טובה יותר. תלמד את הזוהר בצורה טובה יותר. תראה את התמונה הכללית ואז תתחיל לעשות מזה השלכות.

כי לא כדאי לעשות השלכות לפני שלמדת את זה כמו שצריך.

לעומת זה במוחין במצב הגדלות יש גם חסדים ויש גם גבורות בדעת וזה נקרא מוח הדעת.

אז אם כך בעיבור זה נקרא חסר דעת.

ביניקה כללות הדעת.

במוחין מוח הדעת.

זה למדנו בשיעור הקודם.

אלא בשיעור הזה הוא בא ואמר לנו אני רוצה להראות לכם עוד עניין.

יש חוק שכאשר מקבלים את ההארה מלמעלה אז מקבלים אותם את המוחין

איך זה נמשך לך המוחין?

הרי כל המוחין מגיעים מא"ס .

אז איך הם מגיעים למדרגה?

העליון עושה זיווג בשביל התחתון כדי לתת לו את ההארה.

אז או"א הם עשו זיווג על מה שז"א העלה ביקוש כדי לתת לו את ההארה.

עכשיו הם קיבלו את כל ההארה בשבילו אבל הם מודדים לו לאט לאט.

המדידה שלהם זה אותם לבושים שבהם מכניסים את הדעת.

למשל ההורים או"א רוצים לשמור על הילד ושיהיה הכי גדול ומפותח שיש.

אז אם אתה רוצה שאני אהיה גדול תן לי לנסוע באוטו כבר.

לא אני לא יכול לתת לך לנסוע באוטו.

למה אתה לא רוצה שאני אהיה גדול?

אני רוצה. מאד רוצה. אבל אני מודד לך לאט לאט לפי המקום שבו אתה נמצא.

לכן הוא מחלק לנו את הנה"י.

מה זה נה"י?

לבושי מוחין.

C:\Users\דיצה רוטנברג\Documents\תעס\בעבודה\חלק יב תעס\שיעור 48 חלק יב\תמונה שיעור 48 חלק יב a.jpg

לבושי מוחין שנמדדים לתחתון נמדדים לו בעצם בהתאם למקומו.

בהתחלה נותנים לו מהשליש התחתון של הנה"י.

ש"ת של הנה"י שכל אלה הם לבושי מוחין. ש"ע. ש"א. וש"ת.

רק הוא אומר לנו תראו בשליש התחתון מכיון שהוא בחינת שורש שבעיבור יש רק שורש. עוביות דשורש אז אין לו אפשרות לתת קו אמצעי כי אין שם דעת.

מה הוא ייתן לו?

מה הוא ייתן לו קו אמצעי?

הרי הוא לא יכול לתת לו קו אמצעי. אם הוא ייתן לו קו אמצעי הוא יחשוב לבד. הוא לא צריך לחשוב לבד.

לכן הוא נותן לו רק מש"ת שזה נקרא נצח הוד. עיבור והוא נקרא חיצוני.

כל דבר שנמצא בחיצוניות הוא רק חצי דבר ואין לו אפשרות לחשוב לבד כמו העולם החיצוני.

לכן כשיש איזה שהוא בעיה חיצונית אל תחפש להיות שלם בה היא רק השלכה של משהו פנימי יותר וצריך ללכת לשאול את הגדול שמבין את הנקודה הפנימית מה עושים שם ולפי זה לעשות.

אבל אתה לבד אל תגדל.

איך למדנו את זה בזוהר מה הוא אומר למלכות במצב הזה?

מה הוא אומר לה?

הוא אומר לה: דימיתיך. לסוסתי ברכבי פרעה דימיתיך.

דומי את קטנה. את עוד לא עשית את התיקונים.

לאחר מכן בקו האמצעי הוא נותן לו כבר מדרגה יותר גבוהה והוא נותן לו את כללות הדעת.

יש כבר יסוד אבל ביסוד הזה לא מאיר האור שמתאים לאותה בחינה של קו אמצעי אבל יש כבר כלי אבל בכללות.

ולכן זה נקרא דעת בכללות ובגדלות יש גם כמובן יסוד וזה נקרא מוחין פנימיים.

וזה היחס בין הפנימיים לחיצוניים.

אומר בוא תראה שגם בחוש הראות יש לך את המקום הזה.

כשהעובר הוא במעי אמו הוא כאבן דומם בלי דעת.

בצאתו הוא מתחיל קצת עם גילוי דעת. הוא בוכה כשהוא רוצה לינוק כדי שירחמו עליו.

וזועק ורומז ברמיזות גם הוא לא יודע מה הוא רוצה תמיד.

וכשהוא גדול יש הורים שאומרים לא הילד צריך להחליט הכל לבד כאילו מעין סוג של התקדמות נסוגה כזאת.

הילד צריך להחליט הכל לבד אם הוא תינוק והוא בכה ככה הוא כנראה צריך את זה.

צריכים לתת לו כל מה שהוא רוצה?

לא צריכים לתת לו כל מה שהוא רוצה

הוא לא יודע לרצות.

ואם הוא רוצה לרוץ לכביש אני אתן לו?

ואם הוא רוצה לגעת בחשמל אני אתן לו?

ואם הוא רוצה עכשיו לאכול אני אתן לו כל מה שהוא רוצה?

גם לא.

אם באופן טבעי הוא אוכל נכון זה בסדר אבל אם פתאום אני רואה בתור הורה שהוא מתנהל לא נכון.

כשהילד הוא קטן זה אחריות גדולה לקחת בשבילו החלטות ולא לתת לו להחליט לבד.

אבל שהוא גדול יש אחריות גדולה לא להחליט בשבילו אלא לתת לו להחליט לבד.

לכן בעיבור שאומרים את העובר שלא יחליט כלום הוא נמצא במסגרת והמסגרת היא החשובה ביותר.

אבל אסור להישאר יותר מדי זמן בעיבור. זה לא אומר לפרוץ את המסגרת אבל זה אומר שאתה כבר יכול לראות שאתה בעיבור במצב יותר גדול. המסגרת קצת נפתחת. אתה עדיין בבית הוריך. המסגרת יותר גדולה. זה נותן לך יותר אחריות. וכן הלאה.

אז זה מה שלמדנו היום.

סיכום בנקודות:

  • בשיעור הקודם למדנו שיש שוני בין מצב המוחין: בעיבור יניקה ומוחין שהמוחין בהם הם בהתאמה: בבחינת חסר דעת, כללות הדעת, ומוח הדעת.

  • בהתאם לרמת התפתחות התחתון כך העליון מודד לו את הדעת שצריך לתת לו וזאת ע"י לבושי המוחין.

  • למצב העיבור שנקרא חיצוני נותן לו מש"ת של לבושי מוחין שבהם אין יסוד אלא רק נצח הוד. היות והם בעוביות דשורש שאין בה קו אמצעי. אין בה מסך עצמי.

  • למצב היניקה שנקרא אמצעי נותן לו מש"א של לבושי מוחין שבהם יש קו אמצעי דהיינו יסוד אולם רק בכללות היות והם מעוביות דבחינה א' שהיא עוביות קלושה.

  • למצב הגדלות שנקרא פנימי נותן לו מש"ע של לבושי המוחין שבהם יש קו אמצעי דהיינו יסוד גם בפרטות היות והם מעוביות שיכולה כבר להתפשט מינה וביה לגוף שהוא צריך פירוט.

  • בכל מסגרת נצטרך לעבור את כל השלבים הללו ואי אפשר לדלג על אף לא אחד מהם וכן במסגרת החיים הכללית שלנו הן ברוחניות והן בנפש ונוכל לראות את זה גם כסימן בחוש הראות בגדילה של ילד.

עד כאן היום. תודה רבה.

 

 


בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.
ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: https://www.hasulam.co.il
צור קשר: https://bit.ly/34offe4

אין תגובות

להגיב