❦
בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.
❡
ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: https://www.hasulam.co.il
❧

❦
בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.
❡
ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: https://www.hasulam.co.il
❧

בס"ד

חלק ח שיעור 5 עמוד תרז

סיכום: היום למדנו שבפעם הראשונה כעת, כשיוצא עולם האצילות, יוצאים זכר ונקבה. שכל עולם יוצא זכר והנקבה בתוכו. פה פעם ראשונה שיש נקבה שהיא מחוצה לו, שהוא לקח אותה כנקבה אליו. הפרצופים שיצאו בעולם אצילות הם עתיק, א"א, או"א, ז"א ונוקבה. כל אחד מהם לקח נקבה מהב"ן. לידיעה – כל מה שיצא עולם אצילות שהוא צד הזכר, בא לתקן את עולם הנקודים שנשבר והתבטל. לכן יש לו צד של זכר וצד של נקבה. זו הידיעה הראשונה היום. פעם ראשונה שיוצא זכר ונקבה. 

ידיעה שניה, שעולם אצילות יצא לכאורה מרשימות שעלו מעולם הנקודים והרשימות באות מהגוף. כשעלו רשימות בעולם א"ק ראינו שמכל רשימות, למשל גלגתא הזדכך יוצא פרצוף אחד – ע"ב. פה יוצאים כמה פרצופים מהרשימות. זה לא שנגיד שגם בעולם הנקודים ראינו שיצאו כמה פרצופים: או"א, ישסו"ת. אומר שפה שונה: כאילו היה אומר, בא בח' ב' א' ולא יצא רק כתר בז"ת דנקודים, אלא יצא מהרשימות שעלו, לא רק פרצוף אחד שאח"כ יצאה גדלות ד' ג' והתפרט. פה יצא מהרשימות שעלו מנקודים, לא רק פרצוף אחד (ציור) אלא יצאו הרשימות הללו והתחלקו לע"ס. התחלקו הרשימות מהנקודים לכח"ב זו"ן וכ"א מהם יצא פרצוף. זו חלוקת הפרצופים. לא חלוקת כי היה שם ד' ג' שהלך והתמעט, אלא הרשימות שעלו מנקודים הם התחלקו לע"ס ועל כ"א מהספירות יצא פרצוף. ז"א הוא ו' בח' יחד.

ידיעה שלישית היא שהפרצופים שיצאו בעולם אצילות יצאו והסתיימו בפרסה. לא כמו בעולם הנקודים שראינו שהתפשטו למטה מפרסה ונשברו. פה היה תיקון מיוחד שאומר, שהם מסתיימים, כותב מעט למעלה מסיום רגלי א"ק. בעה"ס מסביר, מסתיימים בפרסה. זה חשוב כי רצינו לבנות את עולם האצילות כך שלא תהיה שבירה נוספת. היתה כבר טראומה מהשבירה. הם מסתיימים בפרסה, כי אסור להתפשט למטה ממנה. כל ההתפשטות למטה מפרסה גרמה לשבירה. עכשיו אין התפשטות נוספת למטה מהפרסה. 

כמובן, שנוצרת פה שאלה: אם אתה אומר שפרצופי אצילות באו לתקן את הנקודים, ומסתיימים בפרסה, אז איזו בעיה נוצרת? שלא מתקנים את מה שלמטה מפרסה. מה נעשה עם זה? הרי שלמטה מפרסה נפלו כל הכלים ואנחנו רוצים לתקן אותם. אז אתה בונה את עולם האצילות למעלה, וכל הכלים שנפלו למטה מפרסה נשארים ללא תיקון. נראה בהמשך דרך להעלות את הכלים למעלה ולתקנם. ומה שלא יעלה למעלה לתיקון, יצאו עולמות בי"ע, יצאו נשמות והנשמות יתקנו למטה, כי הן מתחילות מבריאה ולמטה. 

מספר עוד, שעולם אצילות נקרא 'מלך הח" כמו שכתוב בתורה, נקרא הדר ושם אשתו מהיטבאל. ז"א שנקרא בח' שורש, אחרי שיצאו ז' מלכים. ת"ת התחלק לב' ונקראים ח' מלכים, אחרי שהתחלק למלכים הללו, יצא עוד מלך. שמו מלך הח', עליו יצאה בח' אצילות. 

עוד מספר, שהפרצופים האלה בעולם אצילות מלבישים זה על זה, וכל עליון הוא כמו נשמה לתחתון כי ממנו הוא מואר. לא כולם יצאו ומקבלים מס"ג, אלא רק עתיק מקבל מס"ג ונותן לא"א, לאו"א והם לזו"ן. כ"א כמו נשמה לתחתון שלו ויוצאים מפה ולמטה של העליון. 

דבר נוסף שאומר, שיצא פה דבר חדש, שנקרא עיבור. יצא עיבור מכיוון שהפרצוף מתחלק לכח"ב שנקראים גדלות, כך יצאו בעולם א"ק כח"ב כנגד גלגלתא, ע"ב וס"ג. הם יצאו כולם בגדלות ונולדו זה מזה בגדלות, כמו שראינו בפרצופים שיצאו גלגלתא ע"ב, ס"ג. ע"ב נולד מגלגלתא ישר גדול. ע"ב נולד מס"ג ישר גדול. אבל שנולד ז"א נולד קודם קטן, ואח"כ גדלות, כי מכיוון שז"א הוא בח' א', ובבח' א' יש קטנות, עביות קלושה. אבל שורש, שהיא מלכות הוא צריך עוד תיקון שנקרא עיבור, כי הוא מצד עצמו לא יכול לעשות כלום. חייב מישהו שיטפח אותו כי אין לו שום עביות והרגשה עצמית בכלל. עיבור נקרא 'ירך אימו', כמו חלק מהגוף שלה, כי הוא את עצמו לא יכול לטפח. לא משתמש במסכים אלא של אימו. אין לו כח מצד עצמו, כמו מלכות שלא יכולה לעבוד מצד עצמה. היא צריכה להתעבר בעליון וכשנולדת אז היא בח' א'. לכן נולדים תינוקות קטנים שיונקים עדיין, אבל בהתחלה של המלכות, מכיוון שעומדת בפני עצמה, לא יכולה לעמוד בפני עצמה, היא צריכה עיבור בעליון עד שתוכל להתפתח כדי לבוא לבח' א'. כשנולדת היא בח' א'. 

בעיבור זה יש ז' חודשים, ט' חודשים ויב' חודש, ואמר שלא לומדים עליהם פה. 

עוד נקודה שלמדנו – שכאשר אנחנו מתחילים לדבר על עיבור, אומרים שנקראים נה"י. המושג נה"י זה שפה של ג' קווים שצריך להתרגל אליה, ובשפת ג' קווים לנשמה קוראים חב"ד, לרוח (ז"א) – חג"ת ונפש מצד אורות ומלכות מצד כלים קוראים נה"י, כי זה בג' קווים. 

תובנה משעור היום בחלק ח׳:
כתוב באות י׳ שהמ״ה נעשה לזכר והס״ג לנקבה.

והרי לא יתכן ס״ג שהוא מפרצופי א״ק, יהיה לתחתון למ״ה שהוא אצילות.
אלא שמדובר בכלים דנקודות דס״ג בהם השתמש עולם הנקודים בקטנות.
ומכיון ופרצופי הנקודים נשברו פנים ואחור גם את כלים אלו יש לתקן.

ומה הרעיון הנפשי שהסביר הרב (להבנתי)
שגם אם קיבלת משימה או עבודה שנראית גדולה עליך, אם היא ניצבת לתיקונך אל תאמר שאינך מסוגל לה. אל תאמר: ״זה גדול עלי״.
לא לבכות ולא להתלונן, אם תפקידך הוא להיות זכר- עליך להיות מתקן, את הנקבה שהיא בחינת החסרון העומד לתיקון.

1. חזרנו מעט על הכללים בשיעור הקודם שהפרסא במה החדש שיוצא מהמצח היא בנויה כאלכסון של הא' שמאפשר לאחפ לעלות למקום אצילות בלי לבטל את צמצום ב'. שזה סוג גדלות חדש שלא היה בעולם הניקודים.

2. עוד הזכרנו שמה החדש יוצא מהמצח אין הכוונה לצמצום ג' אלא לעליית ה' תתאה לעיניים בקומה של מצח.

3. מה החדש יוצא על ידי טעמים תסג ברצון העליון הנקרא סליק ברעותא , עלה ברצון העליון.

4. מבחינה נפשית ייתכן שלבחינות שנפגמו יהיה רצון לשקוע בעצמותם אולם לכל אחד יש צד עליון כמו בסג שברצון העליון שבאדם הוא רוצה לתקן, ולכן לשמה נצטרך לפנות כדי לתקן.

5. כתוב: מה דאלפין שהוא עולם האצילות נהיה זכר לסג. מדייק אותנו בעל הסולם שלא ייתכן שעולם האצילות שיוצא למטה מטבור יהיה זכר לסג שנמצא למעלה מטבור וודאי גדול ממנו הרבה וגם מוליד אותו, אלא הכוונה שהוא זכר למה שעולם הניקודים משתמש בנקודות דסג לכלים במצב הקטנות שבו ולזה הוא נהיה זכר.

6. המלכים נקראים שם מלכים מלשון מלכות להורות כי נעשו נוקבא לשם מה דאלפין.

1. חזרנו מעט על הכללים בשיעור הקודם שהפרסא במה החדש שיוצא מהמצח היא בנויה כאלכסון של הא' שמאפשר לאחפ לעלות למקום אצילות בלי לבטל את צמצום ב'. שזה סוג גדלות חדש שלא היה בעולם הניקודים.

2. עוד הזכרנו שמה החדש יוצא מהמצח אין הכוונה לצמצום ג' אלא לעליית ה' תתאה לעיניים בקומה של מצח.

3. מה החדש יוצא על ידי טעמים תסג ברצון העליון הנקרא סליק ברעותא , עלה ברצון העליון.

4. מבחינה נפשית ייתכן שלבחינות שנפגמו יהיה רצון לשקוע בעצמותם אולם לכל אחד יש צד עליון כמו בסג שברצון העליון שבאדם הוא רוצה לתקן, ולכן לשמה נצטרך לפנות כדי לתקן.

5. כתוב: מה דאלפין שהוא עולם האצילות נהיה זכר לסג. מדייק אותנו בעל הסולם שלא ייתכן שעולם האצילות שיוצא למטה מטבור יהיה זכר לסג שנמצא למעלה מטבור וודאי גדול ממנו הרבה וגם מוליד אותו, אלא הכוונה שהוא זכר למה שעולם הניקודים משתמש בנקודות דסג לכלים במצב הקטנות שבו ולזה הוא נהיה זכר.

6. המלכים נקראים שם מלכים מלשון מלכות להורות כי נעשו נוקבא לשם מה דאלפין.

1. חזרנו מעט על הכללים בשיעור הקודם שהפרסא במה החדש שיוצא מהמצח היא בנויה כאלכסון של הא' שמאפשר לאחפ לעלות למקום אצילות בלי לבטל את צמצום ב'. שזה סוג גדלות חדש שלא היה בעולם הניקודים.

2. עוד הזכרנו שמה החדש יוצא מהמצח אין הכוונה לצמצום ג' אלא לעליית ה' תתאה לעיניים בקומה של מצח.

3. מה החדש יוצא על ידי טעמים תסג ברצון העליון הנקרא סליק ברעותא , עלה ברצון העליון.

4. מבחינה נפשית ייתכן שלבחינות שנפגמו יהיה רצון לשקוע בעצמותם אולם לכל אחד יש צד עליון כמו בסג שברצון העליון שבאדם הוא רוצה לתקן, ולכן לשמה נצטרך לפנות כדי לתקן.

5. כתוב: מה דאלפין שהוא עולם האצילות נהיה זכר לסג. מדייק אותנו בעל הסולם שלא ייתכן שעולם האצילות שיוצא למטה מטבור יהיה זכר לסג שנמצא למעלה מטבור וודאי גדול ממנו הרבה וגם מוליד אותו, אלא הכוונה שהוא זכר למה שעולם הניקודים משתמש בנקודות דסג לכלים במצב הקטנות שבו ולזה הוא נהיה זכר.

6. המלכים נקראים שם מלכים מלשון מלכות להורות כי נעשו נוקבא לשם מה דאלפין.

בס"ד

חלק ח שיעור 4 עמוד תרה

סיכום: היום הזכרנו מעט את מה שלמדנו בשיעור קודם, את עניין עולם אצילות שנקרא מ"ה דאלפין, ומ"ה זה י.ה.ו.ה במילוי אלפין – גימ' מה. 

עוד למדנו בשיעור הקודם, עניין חשוב שהפרסא בעולם אצילות הופכת להיות בח' אלכסון, שאלכסון זה מורה שמאז שהעלינו אח"פ דעליה, כלומר שהתחתונים שהם אח"פ יכולים לעלות למעלה, בח' 'מגביה שפלים'. אותם שפלים שעלו מפרסא לא היו כמו עולם הנקודים שירצו לקבל אור ואז תהיה שבירה, אלא שאפשר להעלותם למעלה, למרות שהם למטה מפרסא, כי הפרסא באלכסון אפשר להעלותם למעלה. זו תהיה דרך ההתקדמות בעולם האצילות. זה יהיה התיקון בו. אחד התיקונים הגדולים זה תיקון הפרסא שתהיה באלכסון. זה נקרא אח"פ דעליה. מושג שאינו ברור לגמרי, אבל קצת למדנו, שכשאח"פ עולים למעלה, אז הם הופכים להיות קו שמאל, כי זה רצון לקבל שעלה למעלה. אז פתאום יהיה לנו במדרגה ג"ע שהוא ימין ואח"פ שהם שמאל, ואז הזיווג יהיה לאחד אותם, וזה אחד מהדברים שנלמד באצילות הרבה פעמים, איך מייצרים את הקו האמצעי הזה, שיש 90 סוגי קו אמצעי, ולא נלמד את כולם, אבל את השורשים נלמד. היה יפה לעשות טבלא, לראות את כולם, ולראות כמה זה מדויק בנפש. אלה הדברים העיקריים שלמדנו בשיעור הקודם. 

למדנו גם, בשיעורים הקודמים, שכל מה שיצא עולם האצילות בא להחיות את המתים. דהיינו, בא להחיות את הכלים השבורים. הוא יוצא ע"פי הרשימות שעלו מעולם הנקודים. ברשימות הללו למדנו שיש שני סוגי מידע עיקרי: א. שיוצא על שורש. כי בח' א' נסתלקה, הזדככה. ב. שצריך לצאת בתיקון קווים כי כך הסתדרו הרשימות בעולם הנקודים.

עוד למדנו, שצריך שיוצא עולם האצילות, לתקן גם את הג"ר דנקודים, ולא רק את הכלים השבורים, כי גם הג"ר שחזר לקטנות צריך תיקון כי כל האור שהיה בו הסתלק. גם הג"ר צריך תיקון ולא רק הו"ק. 

למדנו, שכאשר באים לתקן את עולם הנקודים, אנחנו צריכים לצאת ולעלות לתקן, אז עולים עד המקום המתוקן, מלמטה עולות הרשימות, ולכאורה ראש דנקודים הוא הציל את ז"ת דנקודים. אומר, גם הראש דנקודים היה לא שלם, אז עלינו לתקן עד המקום שהוא מתוקן, היינו, עד ראש הס"ג. 

כל התיקון הולך במדרגות עד שנגיע לתיקון השלם, וזה ילך לאט לאט, לא בבת אחת. 

היום למדנו שהשם מ"ה החדש הזה, שיוצא מהמצח, יוצא ברצון העליון. היינו נקרא שיש לו גילוי הארה מלמעלה, הארת כלים, והוא יוצא ממקום הטעמים דס"ג. 

האר"י הקדוש קרא שעולם האצילות נהיה זכר לס"ג. זה היה קשה, ובזה התמקד רוב השיעור. מדוע האריז"ל אומר שעולם אצילות שהוא מ"ה דאלפין נהיה זכר לס"ג שנהיה לו נקבה. דרך ס"ג פרצוף עליון, פרצוף ששייך לעולם א"ק. איך אתה אומר שהוא נהיה נקבה? אומר, מה שאנחנו אומרים שהוא נהיה נקבה, זה רק מכיוון לא כל הס"ג, אלא שמתכוונים רק לנקודות דס"ג, ואפילו לא סתם לנקודות דס"ג, אלא רק לנקודות ששימשו את ז"ת דנקודים. 

מכיוון שעולם האצילות בא לתקן את ז"ת דנקודים, בגלל שהוא שימש בז"ת דנקודים אז צריך לקרוא, אומר, צריך לזכור שמה שאנחנו אומרים, שמ"ה החדש בא לתקן את עולם הנקודים, בא לתקן את ס"ג, אבל רק את ז"ת דנקודים שהם קיבלו את הכלים שלהם בקטנות מנק' דס"ג, אבל לא מדובר על נק' דס"ג אלא רק מזכיר מאיפה קיבלו את הנק' האלה. אז לא לחשוב ח"ו שאצילות נהיה זכר לעולם א"ק, זה לא קורה. אלא רק איזושהי בח' פרטית בתוך הס"ג ששימשה בעולם הנקודים. זה מה שלמדנו.

עוד למדנו, למה הם נקראים מלכים, פירוש יפה, בעולם אצילות, כי הם ירדו לבח' נקבה ולבח' מלכות. 

מבח' נפשית, נקבה זה דבר שהוא בעל חיסרון. וכשהיתה לנו איזושהי שבירה, ואנחנו באים עם דבר חדש לתקן, אז הצד שבא לתקן צריך להפסיק להתלונן, ולומר שלא יכול, ואין כח, ולא מסוגל. אתה נהיית זכר וזכר זה שצריך לקחת את העגלה קדימה, ולא משנה אם זה אישה או איש. אם אתה חושב שהתיקון יהיה על זה שתתלונן כמה קשה לך – ככה לא מתקנים. אם אתה רוצה לתקן – תהיה זכר. אומר, גם אם לקחת לתקן חלק מדבר גדול מאוד, אל תהיה קורבן, אלא תהיה זכר, לך קדימה, ראה מה אפשר לתקן ותוביל גם אם לקחת דבר גדול, אתה לא יכול לתקן את הדבר מעליך, אבל גם השתמשת במשהו, אפילו חלק ממשהו גדול שמעליך, שכאן זה נק' דס"ג, גם לזה אתה צריך להיות זכר, ולא תגיד שזה גדול עליך. מה פירוש גדול עליך? אם השתמשת בדבר גדול, וגם אם לקחת את זה מהתורה, מחכמים, מאדם גדול ממך, לקחת את זה? זה הפך שלך? השתמשת ונשברת? עכשיו אתה רוצה לתקן? קח על זה אחריות. 

בא ומספר לנו שעולם האצילות לקח אחריות על מה שנראה עצום וגדול ממנו. אומר, נהיה זכר לס"ג. איך נהינו זכר לס"ג? אומר, כי בס"ג הוא השתמש בנק' דס"ג. השתמשנו במשהו של מישהו גדול מאיתנו, אבל זה היה אצלך. השתמשת בעולמו של הקב"ה, שהוא מראה. נהיה שלך. השתמשת בעט הזו, לא שלך, של חבר שלך. ראית אותה, השתמשת בה באיזושהי צורה, ואצלך היא נשברה. קח אחריות על התיקון שלה. ואם לקחת אחריות על התיקון שלה – אל תבכה לעליון. למה אתה צועק אליו? קח אחריות ותעשה את התיקון. זה מה שמלמד אותנו כאן. 

סיכום בנקודות חלק ח עמודים תרג-תרד
1.בשיעור הראשון והשני למדנו ארבע ידיעות ידעות ראשונה את הכלים השבורים בעולם הנקודים שמתו צריך להחיות דהיינו לעלותם לאצילות וללת הארה
ב- כדי להחיות את המתים צריך לבנות פרצוף על פי ב רשמים עקרים שהם אצילות צריך לצאת בעוביות דשורש ותיקון של ג קוים שלישית גם את הגר צריך לתקן ולא רק את הזת למרות שהם לא נשברו אבל הפכו לקטנים ולא רלונטים לתיקון כי הרי לא הצליחו רביעית העליה של הביקוש להוליד את הפרצוף הבא היא עד ראש הסג כי הוא הראש המתוקן שנשאר לאחר השבירה
3. הפרצוף שאנו מולידים בסג הוא מה במילוי אלפין שהא מורה על תיקון של הפרסא העומדת באלכסון
4. הפרסא בעולם הנקודים עמדה לרוחב ושניסינו לקבל על הכלים שהיו מתחת לפרסא הם נשברו כי היו עם סיגים כאשר הפרסא באלכסון אז ניתן לעלות את האחפ למעלה מביע לאצילות ושם לתקנן ולהחיותן
5.גם באצילות יוצאים טעמים נקודות תגין ואותיות והפרצופים שיצאו באצילות מייצגים אותן כנגד טעמים עתיק וכנגד נקודות תגין ואותיות אא אוא וזון
6. כאשר נאמר שעולם הנקודים יוצא מהמצח אין הכוונה צמצום ג אלא הכוונה צב דהיינו מלכות שעולה לנקבי עיניים בקומת כתר

בס"ד

חלק ח שיעור 3 עמוד תרג

סיכום: חזרנו על מה שלמדנו בשיעורים הקודמים.

בשיעור הראשון למדנו שעולם הנקודים נשבר וצריך לבנותו מחדש. למדנו בסוף חלק ז' שאת השבירה בחיים צריך ללמוד לנהל. איך מנהלים את השבירה? עלו רשימות ולפי הרשמים, וצריכים ללמוד כמו בעולמות העליונים, איך לייצר את הרשמים כשאנחנו נשברים. אפילו לשבירה שלנו בחיים יש סדר. איך מוצאים עכשיו את עולם התיקון? איך מתקנים את השבירה? ע"י ב' הרשמים שעולים: א. בח' אחרונה נעלמת, מזדככת. אין יותר א' שהיה בעולם הנקודים, יש רק שורש. ב. שצריך להוליד את עולם התיקון בג' קווים – ימין, שמאל ואמצע. זה היה השיעור הראשון: מבין שצריך להוליד את עולם האצילות באופן הזה.

בשיעור השני למדנו שלא מספיק לתקן רק את הז"ת שנשברו. צריך לתקן גם את צורת המחשבה. כי גם הג"ר דנקודים חזרו למצב הקטנות, ובמצב זה, כמו שהיתה, היא לא הביאה גדלות טובה. כלומר, גם את מצב הקטנות, אפילו את החינוך שלה צריך להיות אחרת. לכן גם את הג"ר צריך להוליד מחדש, אז לא יכול לעלות שוב למקום הזה. 

למדנו ב' דברים: א. שאת הג"ר דנקודים אנחנו גם צריכים לתקן. ב. שעליית המ"ן, הביקוש הוא תמיד לעליון אבל המתוקן. לכן צריכים לעלות עד המקום המתוקן. מז"ת דנקודים לאו"א, הם קטנים, לכתר הוא קטן, לישסו"ת קטן. לס"ג פרצוף שערות לא צריך כי הוליד את עולם הנקודים שנשבר. עולים חזרה לראש הס"ג. היינו, כמו בניווטים למי שמכיר – אתה הולך ואם אתה טועה בדרך אתה לא יודע איפה אתה, מה תעשה? לא תתחיל לחפש אלא חוזר לנקודה שאותה אתה מכיר ויודע. משם אפשר להתחיל שוב ללכת. לפעמים צריך לחזור הרבה לאחור. אחרת תטעה עוד יותר. לכן צריך תמיד לחזור ליסוד ידוע. 

ס"ג זה יסוד ידוע. כל מה שקרה בעולם הנקודים לא ידוע. גם הראש, אני לא יודע שהוא נכון אלא שיודע שהוא לא נכון כי היתה שבירה, אז חוזר לראש שיודע. חוזרים לס"ג. 

אם כך, בשני השיעורים הראשונים היו ד' ידיעות: א. שבאים לתקן עולם השבירה ע"י פרצוף חדש, שצריך לצאת בעולם התיקון. ב. התיקון הוא ע"פי הרשימות שעלו ורשימות אלה העלו ב' בח' שיוצאות על שורש ומוציאים בדרך של תיקון קווים. ג. שגם את הג"ר דנקודים צריך לתקן. ד. עולים עד ראש הס"ג כדי לתקן. צריך להחיות את המתים.

ד' ידיעות שאותן צריך לדעת. 

היום למדנו שכשבא האור מס"ג הוא מוליד את מ"ה דאלפין. זה הפרצוף שנולד. מה שמיוחד בו הוא שהוא מוליד את השם י.ה.ו.ה במילוי אלפין. זה הפרצוף שנולד. לא כמו בנקודים. משהו מיוחד, איזשהי א' שונה. הסוד הגדול של מ"ה דאלפין הוא שנקרא עולם האצילות הוא י.ה.ו.ה במילוי אלפין. זה יוצא בגימ' אדם ועולם האצילות נקרא אדם. 'אתם קרואים אדם', גימ' מה. 

כשרוצים להוליד את עולם האצילות, צריכים להוליד אותו בסוד א', ויש בה ב' בח'. יש בח' א' שהיא א' של עולם הנקודים, שיצא א בצורת פרסא שוכבת. ויש א' של עולם אצילות שהיא פרסא אלכסונית. כי מה שהפרסא עושה זה חלוקה בין ג"ע לאח"פ. בין כתר לחכמה, ובין בינה וזו"ן, כי המלכות עלתה לנקבי עיניים, ועשתה חלוקה. החלוקה הזו מחלקת את המדרגה. כשבא לקבל באח"פ נשבר. מספר לנו שאת עולם האצילות הוליד בדרך חדשה, בדרך של תיקון קווים. היינו עשה אלכסון. לא אמר שיעלה במצוק, רק חכמה, אלא שילב חכמה וחסדים ויצר את האלכסון שהוא שילוב של חכמה וחסדים. כך עולים בהר. לא בקו ישר. א"א לעלות ישר וגם א"א ללכת רק במישור, כי אז לא תעלה. אם אתה רוצה לעלות להר, להרהור הגבוה שמקבל בע"מ להשפיע, צריך ללכת בדרך אלכסון, של ג' קוים, של קו אמצעי שהוא שילוב של השפעה וקבלה, חכמה וחסדים. זה סוד האלכסון שלקח את האח"פ, העלה אותם למעלה, אבל הם עדיין מתחת לפרסא. אם הפרסא היא באלכסון זה מתאפשר לא רק בציור. אומר, שהסוד נקרא אח"פ דעליה. בנקודים זה היה אח"פ במקומם. כשניסו לקבל אח"פ במקומם קרתה השבירה. אומר, יש סוד שנקרא אח"פ דעליה, ורק מספר שזה קיים, אבל עוד לא מספר מה זה בדיוק. זה אומר, הלכו להוליד את עולם אצילות בסוד פרסא שעומדת באלכסון, שיכול להגביה שפלים עד מרום. עד למעלה, עד לאצילות, עד למעלה מהפרסא שהפרידה בין אצילות לבי"ע. יכול גם להשפיל גאים, אבל יכול גם להגביה שפלים. ז"א התיקון שאנחנו עושים זה להגביה את השפלים לעולם אצילות. למדנו באות א' מהי תחיית המתים – שאני מעלה את הכלים השבורים לעולם אצילות ושם יכול לתקנם.

מה שניסו לעשות בעולם הנקודים היה לתקן את הכלים השבורים למטה מפרסא.למטה מפרסא לא יכול להתפשט האור. יכול להתפשט רק למעלה מפרסא, אבל הכלים הם למטה וצריך לכן להחיותם ע"י העלאתם למעלה, למקום ההשפעה, למקום שלמעלה מפרסא. נלמד בהמשך איך עושים זה. לכן הידיעה הראשונה בשיעור זה, זה שהולכים להוליד עולם שנקרא עולם אצילות ע"י תיקון של הפרסא שתהיה באלכסון, כמו באות א', וזה יאפשר לנו לעשות אח"פ דעליה. 

נקודה שניה, גם עולם אצילות יוצא בסוד טנת"א: ד' בח' של ההארה של הגוף. אומר, כמו שלמדנו טנתא בעולם א"ק, בגלגלתא, ע"ב, ס"ג. אותו דבר יש בעולם אצילות. אומר שהטנתא שם הם כנגד כח"ב זו"ן. עוד אומר, איך הן נקראות, כנגד פרצופי עתיק (טעמים), א"א (נקודות) או"א (תגין) זו"ן (אותיות).

באופן כללי על הלימוד – יש פעמים שלומדים תהליך, ויש פעמים שלומדים מצב. כשלומדים מצב, לומדים רק זה ככה. כשלומדים תהליך, לומדים את הסיבות לזה. כרגע לא לומדים תהליך אלא מצב, כי יש טנת"א בעולם אצילות וכך הם נקראים. למה, מה התהליך וכד' עוד לא לומדים. לכן לא לחפש את התהליך כי עוד לא למדנו אותו. אומר שטנתא זה כנגד הפרצופים כאמור, כנגד כח"ב זו"ן. 

עכשיו עולה שאלה: נאמר שעולם אצילות יוצא על בח' שורש. הכוונה בשורש היא שיצא על צ"ב אבל צ"ב בכתר, שלא תחשוב ח"ו שמדובר בעולם אצילות בצ"ב הת' שעלתה לגלגלתא אלא שמדובר הת' בקומת שורש, שעלתה לנקבי עיניים. שלא תחשוב שבעולם אצילות פתאום יש דבר אחר. 

כתר נקרא מצח, שהת' עלתה לבינה במדרגת מצח. אומר שרוצה להבין מה זה המצח הזה. הרי למדנו שכשיש לנו ד' בח' דאו"י, יש שם רמות שונות של עביות: הרצון לקבל באופן כללי נבחן לקו"י י.ה.ו.ה כח"ב זו"ן. למדנו שכתר זה רק שורש לרצון, וחכמה האור והכלי באים כאחד, אז אין שם הרגשה של רצון, כי הכלי בטל כנר בפני האבוקה באור. בבינה מתחיל להיות מורגש הרצון לקבל. בז"א הוא בח' ע"ב, בח' ג', ומלכות בח' ד'. אומר, בח' ד' זו ההשתוקקות הגדולה. אומר שמבין שעל בח' ד' יצא גלגלתא, על ג' ע"ב, על ב ס"ג, כי יש להם עביות – או"ח שדוחה את הרצון. כשדוחה את ההשתוקקות מזה מוליד בח' חדשה, כמו שלמדנו בפתיחה באות' יד' וטו', שבאות יד' אומר, שמהסירוב שלי לקבל מוליד את האו"ח. נותן משל יפה על האורח באות טו'. אבל מספר עכשיו שעל שורש, על כתר יוצא עולם אצילות ופרצופים? פרצוף ורת"ס לא יכול לצאת על שורש. אין לו הבל ועביות. הוא שורש להם. אומר שנכון, אבל פה קרה משהו שאפשר שיצאו פרצופים בעולם אצילות. מה שקרה זה התכללות עם מלכות שעלתה לנ"ע במצח, היא אפשרה להוציא פרצופים, כי נתנה כח של התכללות לבח' המצח. 

סיכום בנקודות חלק ח עמודים תרג-תרד
1.בשיעור הראשון והשני למדנו ארבע ידיעות ידעות ראשונה את הכלים השבורים בעולם הנקודים שמתו צריך להחיות דהיינו לעלותם לאצילות וללת הארה
ב- כדי להחיות את המתים צריך לבנות פרצוף על פי ב רשמים עקרים שהם אצילות צריך לצאת בעוביות דשורש ותיקון של ג קוים שלישית גם את הגר צריך לתקן ולא רק את הזת למרות שהם לא נשברו אבל הפכו לקטנים ולא רלונטים לתיקון כי הרי לא הצליחו רביעית העליה של הביקוש להוליד את הפרצוף הבא היא עד ראש הסג כי הוא הראש המתוקן שנשאר לאחר השבירה
3. הפרצוף שאנו מולידים בסג הוא מה במילוי אלפין שהא מורה על תיקון של הפרסא העומדת באלכסון
4. הפרסא בעולם הנקודים עמדה לרוחב ושניסינו לקבל על הכלים שהיו מתחת לפרסא הם נשברו כי היו עם סיגים כאשר הפרסא באלכסון אז ניתן לעלות את האחפ למעלה מביע לאצילות ושם לתקנן ולהחיותן
5.גם באצילות יוצאים טעמים נקודות תגין ואותיות והפרצופים שיצאו באצילות מייצגים אותן כנגד טעמים עתיק וכנגד נקודות תגין ואותיות אא אוא וזון
6. כאשר נאמר שעולם הנקודים יוצא מהמצח אין הכוונה צמצום ג אלא הכוונה צב דהיינו מלכות שעולה לנקבי עיניים בקומת כתר

סיכום בנקודות חלק ח עמודים תרג-תרד
1.בשיעור הראשון והשני למדנו ארבע ידיעות ידעות ראשונה את הכלים השבורים בעולם הנקודים שמתו צריך להחיות דהיינו לעלותם לאצילות וללת הארה
ב- כדי להחיות את המתים צריך לבנות פרצוף על פי ב רשמים עקרים שהם אצילות צריך לצאת בעוביות דשורש ותיקון של ג קוים שלישית גם את הגר צריך לתקן ולא רק את הזת למרות שהם לא נשברו אבל הפכו לקטנים ולא רלונטים לתיקון כי הרי לא הצליחו רביעית העליה של הביקוש להוליד את הפרצוף הבא היא עד ראש הסג כי הוא הראש המתוקן שנשאר לאחר השבירה
3. הפרצוף שאנו מולידים בסג הוא מה במילוי אלפין שהא מורה על תיקון של הפרסא העומדת באלכסון
4. הפרסא בעולם הנקודים עמדה לרוחב ושניסינו לקבל על הכלים שהיו מתחת לפרסא הם נשברו כי היו עם סיגים כאשר הפרסא באלכסון אז ניתן לעלות את האחפ למעלה מביע לאצילות ושם לתקנן ולהחיותן
5.גם באצילות יוצאים טעמים נקודות תגין ואותיות והפרצופים שיצאו באצילות מייצגים אותן כנגד טעמים עתיק וכנגד נקודות תגין ואותיות אא אוא וזון
6. כאשר נאמר שעולם הנקודים יוצא מהמצח אין הכוונה צמצום ג אלא הכוונה צב דהיינו מלכות שעולה לנקבי עיניים בקומת כתר

❦
בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.
❡
ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: https://www.hasulam.co.il
❧

❦
בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.
❡
ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: https://www.hasulam.co.il
❧

❦
בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.
❡
ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: https://www.hasulam.co.il
❧

❦
בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.
❡
ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: https://www.hasulam.co.il
❧

❦
בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.
❡
ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: https://www.hasulam.co.il
❧

❦
בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.
❡
ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: https://www.hasulam.co.il
❧

חלק ח שיעור 2 עמוד תרא

סיכום: חזרנו בקצרה על הנושאים שלמדנו בשיעור הקודם. למדנו שתחיית המתים זה להחיות את הכלים השבורים שנפלו לבי"ע כי א"א לקבל שם אור חכמה, אז צריכים להחיות אותם, היינו להעלותם חזרה לאצילות, כדי שיוכלו לקבל אור החיה, אור החיות. זה נקרא 'תחיית המתים'. אבל כדי להחיותם צריך איזשהו פרצוף שמתקן אותם ומחיה אותם. הפרצוף הזה, העולם שמחיה את המתים נקרא עולם האצילות, עולם התיקון, מ"ה החדש. זה שמתקן אותם.

לכן, היה צריך לצאת מ"ה החדש. עולם התיקון יוצא אחרי שהאדם נשבר וצריך משהו שיתקן אותו, ומי שמתקן אותו הוא האני האמיתי שלו שנבנה ע"פי רשימות השבירה. אבל מייד נראה לאן עולות הרשימות האלה, איפה מתוקנות. הרשימות מהשבירה הן ההתרשמות מעולם הנקודות, ישנן ב' התרשמויות עיקריות: א. שבח' אחרונה נעלמת. לא עושים יותר על א' אלא על שורש. ב. מידע שני שעולה, זה שהרשימות מסתדרות בכלים שהם כלי ח"ח. ז"א יודע שצריך להוליד את עולם התיקון כדי שיתקן את תחיית המתים, צריך להוליד אותו בבח' שורש ובתיקון ג' קווים – ימין, שמאל ואמצע. זה מה שלמדנו בשיעור הקודם. 

התיקון הזה הוא תיקון מיוחד שצריך לעשות וכעת אנחנו לומדים את מי שצריך לתקן. אומר, צריך לתקן לא רק את הז"ת דנקודים שנשברו. הרי אנחנו יודעים שהיה לנו משהו שנשבר, אז אומר, בסדר, אותו נתקן. אומר שזה לא מספיק. כשאתה נשבר משהו קרה לך גם בראש. הגוף לא נשבר סתם. הגוף נשבר בגלל טעויות במחשבה. תתקן גם את הטעויות האלה. אומר, אבל המחשבה לא נשברה. לא מרגיש שיש איזושהי בעיה תפישתית, אלא מרגיש שכואב בלב. רע לי. מדוכא, מיואש. רוצה לתקן את הלב. לקבל זריקה ללב. להרגיש טוב. דבר איתי יפה, תפרגן לי. יהיה לי טוב. אומר, רגע. יש פה טעויות במחשבה שגם אותן יש לתקן. צריך לתקן גם את הג"ר דנקודים ולא רק את הז"ת דנקודים. שואל למה, כי היא הג"ר דנקודים נפלו למצב הקטנות. המציאות של הגדלות שלהם לא היתה מספיק טובה, כי עובדה שהם גרמו לשבירה ולכן צריך לתקן גם אותם. קיבלנו שמה שאני בא לתקן ואני רוצה לבנות את עולם אצילות, אז צריך לבנות אותו כך שהוא לא מתקן רק את הז"ת, אלא מתקן גם את הג"ר. זה מה שאמר לנו שצריך שיתוקנו כל הע"ס, מכתר עד מלכות. כי אפילו ג"ר דנקודים לא מתוקן. 

לשים לב, כאן נק' חשובה, כי מבח' נפשית אדם שמרגיש שצריך לתקן משהו בהרגשה שלו, אז הוא רוצה רק שיטפחו לו את ההרגשה. כמו חתולה, שרוצה שילטפו אותה ויהיה לה נעים. רוצה רק חמלה, אבל יקרה אותו הדבר עוד שבוע, שבועיים, עוד דקותיים, יקרה אותו דבר. משהו במחשבה היה לא בסדר וצריך לתקן גם אותה. 

הבנו את הנק' הראשונה – לא די לתקן את הלב, צריך לתקן גם את המחשבה. לא די לתקן ז"ת דנקודים, צריך לתקן גם את הג"ר דנקודים. 

נתחיל לתקן. כדי לתקן עולים לראש. כ"א עולה למאציל שלו. שם מתקנים מה שבנה. הולך לבנאי ואומר שעשית את המרצפות עקומות, בוא תקן. אומר, אבל דע לך, אני יצאתי לפנסיה. ראש דנקודים אומר שיצא לפנסיה וכבר לא יכול. אני יודע שאני לא יודע. אז אומר, בסדר, לאן הולכים? עונה שהולכים לפי הכללים: יש כלל כזה: כל תחתון עולה לעליון שלו כדי לתקן. ממנו הוא מבקש. אבל יש עוד כלל: גם עולים לעליון המתוקן. לא סתם לעליון. אנחנו אומרים שעולים לעליון המתוקן, יש כאן שני תנאים: א. שהוא עליון. ב. שהוא מתוקן. אז אם למשל באו בח' הז"ת דנקודים, עולים לאו"א כי הוא העליון. קיימו כלל ראשון, שהוא העליון. הכלל השני, שהוא צריך להיות מתוקן לא קיימו, כי הוא לא מתוקן. אלא שחזר לקטנות ואינו מתוקן. גם אם נאמר שיחזור לגדלות הוא לא יכול לחזור אליה. הגדלות שלו היתה לא בסדר כי היא גרמה לשבירה. אז הוא עולה לכתר. אומר, גם כתר יש לו את הכלל. הוא עליון, אבל גם הוא לא מתוקן, אז עולה לראש א' ישסו"ת שגם הוא לא מתוקן. עולה לראש נק' דס"ג ואומר נק' ס"ג אינן נראות, כי נק' דס"ג כבר חזרו והתאחדו עם ראש הס"ג, עם טעמים דס"ג לפרצוף אחד, אז עולה לראש הס"ג לקבל. פה אנחנו מבינים דרך אחת, למה עולה עד ראש הס"ג לתקן. כי אנחנו צריכים ב' תנאים אחרי השבירה. אני לא עולה רק לעליון, עולה לעליון המתוקן. עד לשם עולים כדי לקבל את האני החדש.

עכשיו, כשבא לתקן, אז כשרוצים להוליד צריכים אור חכמה. רק השאלה היא איזה אור חכמה הולך לקבל. אומר, מצד א' אומרים לנו שצריך לקבל את האור מס"ג. 

שאלה: איך התחתון יודע מי מתוקן? איך יודע למי לפנות. התשובה היא שהוא מנסה. הולך עד שהוא מרגיש מחובר למשהו מתוקן. בעולמות העליונים יודעים. בעולמות התחתונים, אצלנו באמת לא יודעים. אז עושים לפי מה שיודעים. איך יודעים לאיזה רופא ללכת? זה שלא הרג אנשים, זה שתיקן בפעמים הקומות, ע"פי הסתברות. זה מה שיש לנו. או ע"פי שמועה, או היקש, או חוויה. יש לנו כמה רמות של ידיעה. יש רמת ידיעה הכי גדולה שהיא רמה אמונית. אבל מה הם סוגי הידיעה שאני יודע, צריך לראות. צריך ללמוד את זה. 

חזרה. כאשר עלו הרשימות לביקוש, אז יש פה דיון שלם בלימוד שלא נחזור על כולו, לאן עולים? והתשובה היא, אחרי כל הדיון, עולים לראש הס"ג, שהוא נותן אור חכמה ע"י זה שמזדווג עם ע"ב. הזיווג בין ס"ג לע"ב, היינו, שנתן ממקום הגוף של ע"ב לראש הס"ג אור חכמה, מהשילוב הזה מתחילים לבנות את עולם האצילות. 

עד כה דיברנו על מי שעולה לבקש ולאן עולים. מי שעולה לבקש מההתרשמות שהיתה בעולם הנקודים. עולים לבקש עד אור ע"ב ס"ג. ס"ג, ראש הטעמים שמקבל אור חכמה ממקום החג"ת דע"ב. זה הסיכום של כל מה שלמדנו. 

חלק ח שיעור 2 עמוד תרא

סיכום: חזרנו בקצרה על הנושאים שלמדנו בשיעור הקודם. למדנו שתחיית המתים זה להחיות את הכלים השבורים שנפלו לבי"ע כי א"א לקבל שם אור חכמה, אז צריכים להחיות אותם, היינו להעלותם חזרה לאצילות, כדי שיוכלו לקבל אור החיה, אור החיות. זה נקרא 'תחיית המתים'. אבל כדי להחיותם צריך איזשהו פרצוף שמתקן אותם ומחיה אותם. הפרצוף הזה, העולם שמחיה את המתים נקרא עולם האצילות, עולם התיקון, מ"ה החדש. זה שמתקן אותם.

לכן, היה צריך לצאת מ"ה החדש. עולם התיקון יוצא אחרי שהאדם נשבר וצריך משהו שיתקן אותו, ומי שמתקן אותו הוא האני האמיתי שלו שנבנה ע"פי רשימות השבירה. אבל מייד נראה לאן עולות הרשימות האלה, איפה מתוקנות. הרשימות מהשבירה הן ההתרשמות מעולם הנקודות, ישנן ב' התרשמויות עיקריות: א. שבח' אחרונה נעלמת. לא עושים יותר על א' אלא על שורש. ב. מידע שני שעולה, זה שהרשימות מסתדרות בכלים שהם כלי ח"ח. ז"א יודע שצריך להוליד את עולם התיקון כדי שיתקן את תחיית המתים, צריך להוליד אותו בבח' שורש ובתיקון ג' קווים – ימין, שמאל ואמצע. זה מה שלמדנו בשיעור הקודם. 

התיקון הזה הוא תיקון מיוחד שצריך לעשות וכעת אנחנו לומדים את מי שצריך לתקן. אומר, צריך לתקן לא רק את הז"ת דנקודים שנשברו. הרי אנחנו יודעים שהיה לנו משהו שנשבר, אז אומר, בסדר, אותו נתקן. אומר שזה לא מספיק. כשאתה נשבר משהו קרה לך גם בראש. הגוף לא נשבר סתם. הגוף נשבר בגלל טעויות במחשבה. תתקן גם את הטעויות האלה. אומר, אבל המחשבה לא נשברה. לא מרגיש שיש איזושהי בעיה תפישתית, אלא מרגיש שכואב בלב. רע לי. מדוכא, מיואש. רוצה לתקן את הלב. לקבל זריקה ללב. להרגיש טוב. דבר איתי יפה, תפרגן לי. יהיה לי טוב. אומר, רגע. יש פה טעויות במחשבה שגם אותן יש לתקן. צריך לתקן גם את הג"ר דנקודים ולא רק את הז"ת דנקודים. שואל למה, כי היא הג"ר דנקודים נפלו למצב הקטנות. המציאות של הגדלות שלהם לא היתה מספיק טובה, כי עובדה שהם גרמו לשבירה ולכן צריך לתקן גם אותם. קיבלנו שמה שאני בא לתקן ואני רוצה לבנות את עולם אצילות, אז צריך לבנות אותו כך שהוא לא מתקן רק את הז"ת, אלא מתקן גם את הג"ר. זה מה שאמר לנו שצריך שיתוקנו כל הע"ס, מכתר עד מלכות. כי אפילו ג"ר דנקודים לא מתוקן. 

לשים לב, כאן נק' חשובה, כי מבח' נפשית אדם שמרגיש שצריך לתקן משהו בהרגשה שלו, אז הוא רוצה רק שיטפחו לו את ההרגשה. כמו חתולה, שרוצה שילטפו אותה ויהיה לה נעים. רוצה רק חמלה, אבל יקרה אותו הדבר עוד שבוע, שבועיים, עוד דקותיים, יקרה אותו דבר. משהו במחשבה היה לא בסדר וצריך לתקן גם אותה. 

הבנו את הנק' הראשונה – לא די לתקן את הלב, צריך לתקן גם את המחשבה. לא די לתקן ז"ת דנקודים, צריך לתקן גם את הג"ר דנקודים. 

נתחיל לתקן. כדי לתקן עולים לראש. כ"א עולה למאציל שלו. שם מתקנים מה שבנה. הולך לבנאי ואומר שעשית את המרצפות עקומות, בוא תקן. אומר, אבל דע לך, אני יצאתי לפנסיה. ראש דנקודים אומר שיצא לפנסיה וכבר לא יכול. אני יודע שאני לא יודע. אז אומר, בסדר, לאן הולכים? עונה שהולכים לפי הכללים: יש כלל כזה: כל תחתון עולה לעליון שלו כדי לתקן. ממנו הוא מבקש. אבל יש עוד כלל: גם עולים לעליון המתוקן. לא סתם לעליון. אנחנו אומרים שעולים לעליון המתוקן, יש כאן שני תנאים: א. שהוא עליון. ב. שהוא מתוקן. אז אם למשל באו בח' הז"ת דנקודים, עולים לאו"א כי הוא העליון. קיימו כלל ראשון, שהוא העליון. הכלל השני, שהוא צריך להיות מתוקן לא קיימו, כי הוא לא מתוקן. אלא שחזר לקטנות ואינו מתוקן. גם אם נאמר שיחזור לגדלות הוא לא יכול לחזור אליה. הגדלות שלו היתה לא בסדר כי היא גרמה לשבירה. אז הוא עולה לכתר. אומר, גם כתר יש לו את הכלל. הוא עליון, אבל גם הוא לא מתוקן, אז עולה לראש א' ישסו"ת שגם הוא לא מתוקן. עולה לראש נק' דס"ג ואומר נק' ס"ג אינן נראות, כי נק' דס"ג כבר חזרו והתאחדו עם ראש הס"ג, עם טעמים דס"ג לפרצוף אחד, אז עולה לראש הס"ג לקבל. פה אנחנו מבינים דרך אחת, למה עולה עד ראש הס"ג לתקן. כי אנחנו צריכים ב' תנאים אחרי השבירה. אני לא עולה רק לעליון, עולה לעליון המתוקן. עד לשם עולים כדי לקבל את האני החדש.

עכשיו, כשבא לתקן, אז כשרוצים להוליד צריכים אור חכמה. רק השאלה היא איזה אור חכמה הולך לקבל. אומר, מצד א' אומרים לנו שצריך לקבל את האור מס"ג. 

שאלה: איך התחתון יודע מי מתוקן? איך יודע למי לפנות. התשובה היא שהוא מנסה. הולך עד שהוא מרגיש מחובר למשהו מתוקן. בעולמות העליונים יודעים. בעולמות התחתונים, אצלנו באמת לא יודעים. אז עושים לפי מה שיודעים. איך יודעים לאיזה רופא ללכת? זה שלא הרג אנשים, זה שתיקן בפעמים הקומות, ע"פי הסתברות. זה מה שיש לנו. או ע"פי שמועה, או היקש, או חוויה. יש לנו כמה רמות של ידיעה. יש רמת ידיעה הכי גדולה שהיא רמה אמונית. אבל מה הם סוגי הידיעה שאני יודע, צריך לראות. צריך ללמוד את זה. 

חזרה. כאשר עלו הרשימות לביקוש, אז יש פה דיון שלם בלימוד שלא נחזור על כולו, לאן עולים? והתשובה היא, אחרי כל הדיון, עולים לראש הס"ג, שהוא נותן אור חכמה ע"י זה שמזדווג עם ע"ב. הזיווג בין ס"ג לע"ב, היינו, שנתן ממקום הגוף של ע"ב לראש הס"ג אור חכמה, מהשילוב הזה מתחילים לבנות את עולם האצילות. 

עד כה דיברנו על מי שעולה לבקש ולאן עולים. מי שעולה לבקש מההתרשמות שהיתה בעולם הנקודים. עולים לבקש עד אור ע"ב ס"ג. ס"ג, ראש הטעמים שמקבל אור חכמה ממקום החג"ת דע"ב. זה הסיכום של כל מה שלמדנו. 

חלק ח שיעור 2 עמוד תרא

סיכום: חזרנו בקצרה על הנושאים שלמדנו בשיעור הקודם. למדנו שתחיית המתים זה להחיות את הכלים השבורים שנפלו לבי"ע כי א"א לקבל שם אור חכמה, אז צריכים להחיות אותם, היינו להעלותם חזרה לאצילות, כדי שיוכלו לקבל אור החיה, אור החיות. זה נקרא 'תחיית המתים'. אבל כדי להחיותם צריך איזשהו פרצוף שמתקן אותם ומחיה אותם. הפרצוף הזה, העולם שמחיה את המתים נקרא עולם האצילות, עולם התיקון, מ"ה החדש. זה שמתקן אותם.

לכן, היה צריך לצאת מ"ה החדש. עולם התיקון יוצא אחרי שהאדם נשבר וצריך משהו שיתקן אותו, ומי שמתקן אותו הוא האני האמיתי שלו שנבנה ע"פי רשימות השבירה. אבל מייד נראה לאן עולות הרשימות האלה, איפה מתוקנות. הרשימות מהשבירה הן ההתרשמות מעולם הנקודות, ישנן ב' התרשמויות עיקריות: א. שבח' אחרונה נעלמת. לא עושים יותר על א' אלא על שורש. ב. מידע שני שעולה, זה שהרשימות מסתדרות בכלים שהם כלי ח"ח. ז"א יודע שצריך להוליד את עולם התיקון כדי שיתקן את תחיית המתים, צריך להוליד אותו בבח' שורש ובתיקון ג' קווים – ימין, שמאל ואמצע. זה מה שלמדנו בשיעור הקודם. 

התיקון הזה הוא תיקון מיוחד שצריך לעשות וכעת אנחנו לומדים את מי שצריך לתקן. אומר, צריך לתקן לא רק את הז"ת דנקודים שנשברו. הרי אנחנו יודעים שהיה לנו משהו שנשבר, אז אומר, בסדר, אותו נתקן. אומר שזה לא מספיק. כשאתה נשבר משהו קרה לך גם בראש. הגוף לא נשבר סתם. הגוף נשבר בגלל טעויות במחשבה. תתקן גם את הטעויות האלה. אומר, אבל המחשבה לא נשברה. לא מרגיש שיש איזושהי בעיה תפישתית, אלא מרגיש שכואב בלב. רע לי. מדוכא, מיואש. רוצה לתקן את הלב. לקבל זריקה ללב. להרגיש טוב. דבר איתי יפה, תפרגן לי. יהיה לי טוב. אומר, רגע. יש פה טעויות במחשבה שגם אותן יש לתקן. צריך לתקן גם את הג"ר דנקודים ולא רק את הז"ת דנקודים. שואל למה, כי היא הג"ר דנקודים נפלו למצב הקטנות. המציאות של הגדלות שלהם לא היתה מספיק טובה, כי עובדה שהם גרמו לשבירה ולכן צריך לתקן גם אותם. קיבלנו שמה שאני בא לתקן ואני רוצה לבנות את עולם אצילות, אז צריך לבנות אותו כך שהוא לא מתקן רק את הז"ת, אלא מתקן גם את הג"ר. זה מה שאמר לנו שצריך שיתוקנו כל הע"ס, מכתר עד מלכות. כי אפילו ג"ר דנקודים לא מתוקן. 

לשים לב, כאן נק' חשובה, כי מבח' נפשית אדם שמרגיש שצריך לתקן משהו בהרגשה שלו, אז הוא רוצה רק שיטפחו לו את ההרגשה. כמו חתולה, שרוצה שילטפו אותה ויהיה לה נעים. רוצה רק חמלה, אבל יקרה אותו הדבר עוד שבוע, שבועיים, עוד דקותיים, יקרה אותו דבר. משהו במחשבה היה לא בסדר וצריך לתקן גם אותה. 

הבנו את הנק' הראשונה – לא די לתקן את הלב, צריך לתקן גם את המחשבה. לא די לתקן ז"ת דנקודים, צריך לתקן גם את הג"ר דנקודים. 

נתחיל לתקן. כדי לתקן עולים לראש. כ"א עולה למאציל שלו. שם מתקנים מה שבנה. הולך לבנאי ואומר שעשית את המרצפות עקומות, בוא תקן. אומר, אבל דע לך, אני יצאתי לפנסיה. ראש דנקודים אומר שיצא לפנסיה וכבר לא יכול. אני יודע שאני לא יודע. אז אומר, בסדר, לאן הולכים? עונה שהולכים לפי הכללים: יש כלל כזה: כל תחתון עולה לעליון שלו כדי לתקן. ממנו הוא מבקש. אבל יש עוד כלל: גם עולים לעליון המתוקן. לא סתם לעליון. אנחנו אומרים שעולים לעליון המתוקן, יש כאן שני תנאים: א. שהוא עליון. ב. שהוא מתוקן. אז אם למשל באו בח' הז"ת דנקודים, עולים לאו"א כי הוא העליון. קיימו כלל ראשון, שהוא העליון. הכלל השני, שהוא צריך להיות מתוקן לא קיימו, כי הוא לא מתוקן. אלא שחזר לקטנות ואינו מתוקן. גם אם נאמר שיחזור לגדלות הוא לא יכול לחזור אליה. הגדלות שלו היתה לא בסדר כי היא גרמה לשבירה. אז הוא עולה לכתר. אומר, גם כתר יש לו את הכלל. הוא עליון, אבל גם הוא לא מתוקן, אז עולה לראש א' ישסו"ת שגם הוא לא מתוקן. עולה לראש נק' דס"ג ואומר נק' ס"ג אינן נראות, כי נק' דס"ג כבר חזרו והתאחדו עם ראש הס"ג, עם טעמים דס"ג לפרצוף אחד, אז עולה לראש הס"ג לקבל. פה אנחנו מבינים דרך אחת, למה עולה עד ראש הס"ג לתקן. כי אנחנו צריכים ב' תנאים אחרי השבירה. אני לא עולה רק לעליון, עולה לעליון המתוקן. עד לשם עולים כדי לקבל את האני החדש.

עכשיו, כשבא לתקן, אז כשרוצים להוליד צריכים אור חכמה. רק השאלה היא איזה אור חכמה הולך לקבל. אומר, מצד א' אומרים לנו שצריך לקבל את האור מס"ג. 

שאלה: איך התחתון יודע מי מתוקן? איך יודע למי לפנות. התשובה היא שהוא מנסה. הולך עד שהוא מרגיש מחובר למשהו מתוקן. בעולמות העליונים יודעים. בעולמות התחתונים, אצלנו באמת לא יודעים. אז עושים לפי מה שיודעים. איך יודעים לאיזה רופא ללכת? זה שלא הרג אנשים, זה שתיקן בפעמים הקומות, ע"פי הסתברות. זה מה שיש לנו. או ע"פי שמועה, או היקש, או חוויה. יש לנו כמה רמות של ידיעה. יש רמת ידיעה הכי גדולה שהיא רמה אמונית. אבל מה הם סוגי הידיעה שאני יודע, צריך לראות. צריך ללמוד את זה. 

חזרה. כאשר עלו הרשימות לביקוש, אז יש פה דיון שלם בלימוד שלא נחזור על כולו, לאן עולים? והתשובה היא, אחרי כל הדיון, עולים לראש הס"ג, שהוא נותן אור חכמה ע"י זה שמזדווג עם ע"ב. הזיווג בין ס"ג לע"ב, היינו, שנתן ממקום הגוף של ע"ב לראש הס"ג אור חכמה, מהשילוב הזה מתחילים לבנות את עולם האצילות. 

עד כה דיברנו על מי שעולה לבקש ולאן עולים. מי שעולה לבקש מההתרשמות שהיתה בעולם הנקודים. עולים לבקש עד אור ע"ב ס"ג. ס"ג, ראש הטעמים שמקבל אור חכמה ממקום החג"ת דע"ב. זה הסיכום של כל מה שלמדנו.