שיעור שמע:
הורד Mp3
ניתן להשתתף בשידור חי באתר הסולם – http://hasulam.co.il. לעדכונים בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams
שיעור שמע:
ניתן להשתתף בשידור חי באתר הסולם – http://hasulam.co.il. לעדכונים בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams
שיעור שמע:
ניתן להשתתף בשידור חי באתר הסולם – http://hasulam.co.il. לעדכונים בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams
ניתן להשתתף בשידור חי באתר הסולם – http://hasulam.co.il. לעדכונים בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams
בעמודים ק"ז וק"ח אנו ממשיכים את הלימוד על ד' העולמות: אבי"ע.
כמו שראינו אתמול, החוקים בכל העולמות הם אותם חוקים ורק סוג החומרים משתנה מעולם לעולם. ולכן בכל עולם ישנם עשר ספירות וכן מסך וזיווג דהכאה וכו' אבל כמות האור שונה מעולם לעולם היות והמסך שבמלכות משתמש בזיווג דהכאה בסוג עוביות (חומר) שונה. למשל באצילות הוא משתמש בעוביות של בחינה הג', בבריאה ב', ביצירה א'. לפי העוביות שבמסך תקבע גובה הקומה שבאותו עולם, וכך בעצם נקבעת צורת ההגיון המחשבתי שבאותו עולם.
שיעור שמע:
ניתן להשתתף בשידור חי באתר הסולם – http://hasulam.co.il. לעדכונים בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams
שיעור שמע:
ניתן להשתתף בשידור חי באתר הסולם – http://hasulam.co.il. לעדכונים בפייסבוק – http://facebook.com/hasulamshttp://facebook.com/hasulams
שיעור שמע:
ניתן להשתתף בשידור חי באתר הסולם – http://hasulam.co.il. לעדכונים בפייסבוק – http://facebook.com/hasulamshttp://facebook.com/hasulams
שיעור שמע:
ניתן להשתתף בשידור חי באתר הסולם – http://hasulam.co.il. לעדכונים בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams
תע"ס – ספרו היסודי של מר"ן בעל "הסולם" על כתבי האר"י הקדוש.
בעמוד מ"ט אנו אומרים, שלא רק הקו בנוי מעשר ספירות כמו שלמדנו אתמול, אלא כל מהות בכל העולמות בנויה מעשר ספירות, כלומר מהחומר של ד' בחינות ושורש הידועים.
עוד למדנו שכמו שבעשר הספירות שבעיגולים חילקנו מצד האורות בין אור פנימי ואור מקיף, ומצד הכלים בין חיצוניות לפנימיות, כך גם בעשר הספירות של יושר של הקו. ככל שהספירה יותר זכה (למשל כתר) היא נחשבת ליותר עליונה וככל שהיא עבה היא תחתונה, והפירוד כידוע הוא על ידי שיוני צורה. כדי שהאור יעבור מבחינה עליונה לבחינה התחתונה ממנה — צריכה הבחינה התחתונה להשוות צורתה לבחינה העליונה, ועל כן נאמר, שהחלק היותר עבה שבבחינה העליונה נותן לחלק היותר זך שבבחינה התחתונה ממנה, וכך ישנה קבלת אור ללא שינוי צורה.
מה ההבל בין אור פנימי לאור מקיף? ככל שהבחינה התחתונה יותר משווה את צורתה לעליונה כך יכולה היא לקבל ממנה יותר אור ליותר בחינות בתוכה. האור שהיא מקבלת נקרא אור פנימי. האור שהיא עתידה לקבל אך עדיין לא יכולה בגלל שינוי הצורה — נקרא אור מקיף (שגם הוא מאיר מרחוק לכלי זה התחתון והוא גורם לעוביות שבו להזדכך לאט לאט ולהשוות צורתו לבחינה העליונה וכך לקבל יותר אור פנימי).
שאלות חזרה:
1. מהו מעלה-מטה ברוחניות?
2. מה מחלק את הרוחני זה מזה?
3. היכן מקבל התחתון את השפע ומהיכן נותן העליון את השפע לתחתון?
4. הסבר מה היא השוואת הצורה בין האור המתקבל במדרגה לבין המדרגה עצמה?
5. הגדר והסבר או"פ ואו"מ.
שיעור שמע:
"הסולם"- http://hasulam.co.il
בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams
תע"ס – ספרו היסודי של מר"ן בעל "הסולם" על כתבי האר"י הקדוש.
בעמוד ס"ד משלבים את הלימוד שלמדנו אתמול על "אפשר וקמכיון" עם הלימוד שלמדנו על ב' ההבחנות שבכל כלי: א) החומר שבא אליו מצד העליון ונהייה אצלו לט"ר, ב) המלכות שלו שהיא מהותו שנוצרת עם הפגישה שלו עם האור.
חכמה שהיא רצון לקבל נבחנת ל"לא אפשר" מצד החומר שקיבלה מכתר, כי כתר מטבעו רוצה להשפיע ולכן חייב ולהוליד בחינה חדשה שתירצה לקבל את האור.
וזה בשונה מבינה שהיא רצון להשפיע שנבחנת ל"אפשר" כיוון שחכמה לא הייתה חייבת מטבעה לבחור ברצון להשפיע וכך להוליד את בינה כרצון להשפיע שרוצה אור דחסדים, כי חכמה יכלה להסתפק בכך שהיא מקבלת אור חכמה.
אמנם מהבחינה הב' שבהם שהיא מהותם כנ"ל, חכמה ובינה נבחנות ל"לא קמכיון" דהיינו שאין להם השתוקקות להנות כי יש לנו חוק שהשתוקקות לקבל נוצרת אחר שהאור התפשטת לכלי ואחר כך הסתלק ובכך נוצרת בחינה חדשה שיש בה השתוקקות. בחכמה — התפשט האור, ובבינה — הסתלק, בבחינה הבאה נבחין כבר השתוקקות לקבל.
שיעור שמע:
"הסולם"- http://hasulam.co.il
בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams
תע"ס – ספרו היסודי של מר"ן בעל "הסולם" על כתבי האר"י הקדוש.
בעמוד ס"ט מתחילים את פרק ו' העוסק בגודלו של האור החוזר, וביחס בין ספירות האור ישר לספירות האור חוזר.
למדנו שבספירות דיושר מושכים את האור על ידי הבחינה הד' כיוון שהיא ההשתוקקות הראויה להיות כלי קבלה. בה יש מסך שעל ידו היא דוחה את האור ובכך מעלה אור חוזר שעולה ומלביש על ג' הבחינות הקודמות. הלבשה זו מגלה בעצם סוג חדש של קבלת אור שהיא בעל מנת להשפיע. גודלו של האור החוזר נמדד על פי שיעור האור שהיה צריך להתקבל במלכות ונדחה.
בנוסף, למדנו שעשר ספירות דאור ישר מתפשטות מלמעלה למטה, כלומר מהבחינה הזכה שהיא הכתר אל העבה שהיא המלכות, ובהם כל הזך יותר הוא חשוב יותר. לעומתם בעשר ספירות דאור חוזר העולות מהמלכות עד הכתר, כל העבה יותר הוא החשוב יותר כי כשמעלים אור חוזר על עוביות גדולה יותר בעצם משתמשים בסוגי השתוקקויות גדולים יותר — בעל מנת להשפיע נחת רוח לבורא.
שיעור שמע:
"הסולם"- http://hasulam.co.il
בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams
תע"ס – ספרו היסודי של מר"ן בעל "הסולם" על כתבי האר"י הקדוש.
בעמוד ד' לומדים אודות הצמצום, נשאלת השאלה, כיצד ישנה השוואת צורה באינסוף, אם קיים שם רצון, מהי התוצאה של הבחירה ביתר דביקות, ומה משמעות הדבר לגבי עבודתו של האדם בעולמו.
שאלות חזרה עמוד ד', הדף היומי בתע"ס חלק א':
1. מהם חמשת השלבים והתוצאה בצמצום?
2. מי צמצם את עצמו – האור או הרצון שבא"ס? הסבר ונמק.
3. האם המלכות דא"ס הייתה חייבת לבחור ביתר דביקות? הסבר ונמק.
4. על מה הייתה הבושה ובאיזה שלב היא הגיעה, זו הנקרית "לחם בזיון".
5. מדוע כתוב "קישט את עצמו"? מהו אותו קישוט?
6. מהי העבודה שכוללת את כל העבודות בעולם? מאיזה תכונה צריך לעבור ולאן צריך להגיע?
שיעור שמע:
"הסולם"- http://hasulam.co.il
בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams
תע"ס – ספרו היסודי של מר"ן בעל "הסולם" על כתבי האר"י הקדוש.
בדף ג' למדנו על האינסוף, שיש בו רצון פשוט, והוא באחדות שלמה עם האור, למרות שיש בו רצון. המחשבה שלנו מגיעה מן הסופיות, וע"כ אנו לא יכולים להבין מה הכוונה שבא"ס שהרצון שם הוא באחדות עם האור, בבחינת "הוא ושמו אחד". צפו בשיעור לברור סוגיות עמוקות אלו.
שאלות חזרה תע"ס חלק א' עמוד ג':
1. הסבר את המושג אין-סוף וכן את הנחת ההסבר שנשללה.
2. מהו הרצון הפשוט שיש באין-סוף?
3. מהי סיבת בריאת העולמות?
4. מהי הצורה הנכונה לתפוס קירבה וריחוק בעולם הרוחני? ובמה הוא שונה מהעולם הגשמי?
5. מהי הקושיה לאחדות שיש בין הוא ושמו באין-סוף עפ"י ההגדרות של קירבה וריחוק ברוחני?
6. הסבר את תשובת פרקי דרבי אליעזר לקושיה בשאלה 5.
שיעור שמע:
"הסולם"- http://hasulam.co.il
בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams
תע"ס – ספרו היסודי של מר"ן בעל "הסולם" על כתבי האר"י הקדוש.
שאלות חזרה תע"ס חלק א' עמוד ב':
1. מה הוא מקום פנוי ומדוע אין הוא נמצא באין סוף?
2. מהו אוויר ריקני ובמה הוא שונה מחלל?
3. מהו אור פשוט ומהו שווה בהשוואה אחת?
4. מהי המסקנה הכללית מהשיעור הקודם ומהשיעור הזה על מלכות דאין-סוף?
שיעור שמע:
"הסולם"- http://hasulam.co.il
בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams
תע"ס – ספרו היסודי של מר"ן בעל "הסולם" על כתבי האר"י הקדוש.
בשיעור למדנו על ד' הבחינות הבונות השתוקקות בנאצל, שמהן מורכבת המלכות דאינסוף.
הבחינה הד' שבהן היא ה"נקודה האמצעית", עליה נעשה הצמצום.
לאחר שנעשה הצמצום נסתלק האור לסיבת שינוי הצורה, ומפאת ש"אין מקצת נוהג ברוחני", הסתלק האור מכל ד' הבחינות כולן.
שאלות חזרה עמוד ו', הדף היומי בתע"ס חלק א':
1. הסבר את ב' ההתפשטויות ואת ב' ההתגברויות בד' בחינות דאו"י.
2. מיהי הנקודה האמצעית אשר באמצע ממש?
3. מדוע היא נקראת נקודה ואיזה סוג של רצון זה מתאר?
4. מדוע לאחר הצמצום ישנו ריחוק של האור מהכלי?
5. הסבר את המושג "אין מקצת נוהג ברוחני" ואת הקשר הנפשי לחיינו.
6. מהן ב' האמונות של היהודי וכיצד הן נגזרות מהחוק הרוחני האומר "כל הבא מתחילת אצילותו אינו משתנה לעולם" ?
שיעור שמע:
"הסולם"- http://hasulam.co.il
בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams
תע"ס – ספרו היסודי של מר"ן בעל "הסולם" על כתבי האר"י הקדוש.
בשיעור למדנו אודות הנקודה האמצעית, הקשר שלה לבורא, וד' הבחינות, שכלולות בכלי כדי שיהיה אפשר לבנות ממנו השתוקקות שלמה. ד' הבחינות הללו, הגיעו בבת אחת, למרות שהן מתוארות בצורה של תהליך, כיוון שכל דבר שמגיע מלמעלה, בא בבת אחת.
שאלות לחזרה:
מהי הקושיה הנשאלת בתחילת אות נ'?
מדוע מחוייב שלנאצל יהיה רצון לקבל?
אילו ב' רצונות ישנם בנאצל ומדוע?
אילו ב' מיני אורות עיקריים ישנם? ומה תפקיד כל אחד מהם?
מהם ד' הבחינות הבונות את ההשתוקקות?
שיעור שמע:
"הסולם"- http://hasulam.co.il
בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams
"הסולם"- http://hasulam.co.il. בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams
שאלות חזרה א'קנג-א'נד
1. כמה עיבורים יש לצורך ז"א? פרט את הדעות השונות, הן מחלק ט' (אותיות כ"ב-כ"ו), הן מכתבי האר"י למעלה, והן מהסבר בעה"ס. מתי נאמר ד' עיבורים, מתי ב' ומתי ג' עיבורים?
2. אם יניקה היא בחי' רוח, מדוע נצרך לעיבור ב' כדי לקבל את הג"ר דרוח? אגב כך, מדוע כן יכול היה לקבל את הג"ר דנפש ללא השלמת כלים?
3. מהו ההבדל בין זווג לעיבור? הגדר כל אחד מהם במילה אחת.
4. מהה ההבדל בזמנים מגיל ט' עד י"ג לגיל י"ג עד כ'?
5. הסבר את ההבדל בין קיום לשכלול והבא לכך מהחיים ג' דוגמאות.