שאלות חזרה
1. כיצד נתקנו מארי דיבבה ומארי דיללה ע"י תיקונים ב' ו-ג'?
2. מדוע לא די בתיקונים ה-ב' וה-ג' עד כדי שעלולים להתעורר שוב מארי דיבבה ומארי
3. לשם מה התיקונים ד' ו-ה' אם כבר עשינו כמוהם בתיקונים ה-ב' וה-ג'?
סיכומים תמלולים וחומרי עזר על האות:
במה אנו עוסקי כרגע? בתיקון הג' של שערות דיקנא
מהם שערת דיקנא?
שערות הדיקנא ,שערות הזקן, הם השערות שבאו כדי לתת את האפשרות, לתת את ההארה מא"א לבחינת או"א וזו"ן.
מדוע אי אפשר לתת להם (לאו"א זו"ן הארה שלא דרך השערות דיקנא) בצורה אחרת?
מכיוון שאור חכמה, שיש בראש דא"א, הוא ניסתם בבחינת חכמה סתימאה שלא יכול להינתן לתחתונים, כי הוא בנוי בסדר של צ"ב, ולכן צריך לתת אותו בצורה מיוחדת דרך השערות.
כדי לתת אותו צריך תיקונים מיוחדים.
התיקונים האלה, צריכים לערב שני דברים:
1. לא לשכוח שצריך שתהיה גדלות כלי הקבלה
2. חייב שגדלות כלי הקבלה, הם אלה שישלטו, הם אלה שבסופו של דבר יתנו וינתנו לתחתון, כי אם התחתון לא יקבל את הגדלות, ויתנתק מגדלות כלי הקבלה, אז הוא עלול להיות יצור לא שלם.
והיות והאדם הוא דבר שלם, אז הוא חייב להשתמש עם החומר של צ"א.
אבל זה שהחומר הוא חומר של צ"א, של הרצון הגדול, של השתוקקות הגדולה, זה לא אומר שהוא לא צריך לעבור תיקונים
ולכן הדבר הראשון, המקור של כל התיקונים: הם פאות הראש
• הפאות הראש, הם המלכות של שערות ריישא.
• מלכות של שערות ריישא הם בחינת צ"א, אומנם צ"א לא פועל על השערות ריישא, מכיוון שהם ממטה למעלה, אבל ממעלה למטה הוא כן פועל.
ולכן התיקון הראשון שהם נקראים ב' מיצרי הזקן, שהם בשפה, בלסת התחתונה, ששייכת לבחינה התחתונה, מצד הפרצופים הפנימיים, שייכת למו"ס, אז השערות הזקן הם בחינת צ"א- הב' מצרי הזקן.
אבל היות ואסור להם להשתמש בהם, אז הם היו צריכים לעבור תיקון, היו צריכים לעבור דרך השפה עילאה, ורק אח"כ לרדת לזקן.
העליה שלהם לשפה העילאה, והשפה עילאה שייכת ללסת העליונה, שייכת לגלגלתא. ( 3.02)
זאת אומרת שאם אנו לוקחים את הראש דא"א,(ר' שרטוט א') אז אנו רואים שראש דא"א, מחולק ע"פ עתיק.
לעתיק יש גו"ע ואח"פ.
• על בחינת האוזן של עתיק יצא גלגלתא
• על בחינת חוטם- פה של עתיק יצא מו"ס
כשבניהם (בין גו"ע לבין האח"פ של גלגלתא), הקרומא דאוירא שמופיעה בינהם לא משפיע על גלגלתא, כי יש בה חסדים מכוסים, אלא הוא מתחיל להשפיע מהמקום שמפריד בים גלגלתא למו"ס. (3.42 )
• כנגד הגלגלתא יוצא שערות ריישא- שהם כנגד לסת עליונה
• וכנגד החוטם פה שהוא מו"ס- יוצא שערות דיקנא- שהם כנגד לסת תחתונה
שערות הזקן, יש להם את האפשרות לחבר בינהם.
שערותה זקן באים על העור, ובעור שהוא חיצוני לראש, אין ההבדל, כי הבדל הוא רק מבחינת החכמה יש הבדל בין גלגלתא למו"ס, ולכן ההבדל הוא רק בעצם ולא באור. והיות והשערות הם על בחינת האור, ולכן הם יכולים להיות משותפים מבחינה התחתונה לבחינה העליונה.
והשערות דיקנא כאשר הם יוצאות.
אם נצייר את הפרצוף, שמחולק לשערות רייישא ולדיקנ א:
אז השערות מתחילות מתחת לשערות ריישא, אז הם באות ממלכות של צ"א, רק שכח הדין לא פועל כלפי מעלה, אלא פועל כלפי מטה
• ,אז יש יש לנו חשש שהם יהיו צ"א
• מצד שני אני חייב שהם יהיו מצ"א, כי אני צרי ך לתקן את צ"א. אז מה עושים איתם? לוקחים, אותם ומעלים אותם למעלה. ומה שהם עולים למעלה זה תיקון הב'.
זה תיקון הא'- נקראים ב' מצרי הזקן
ועליה שלהם למעלה לשפה עילאה, זה שייך לתיקון ב', שזה תיקון השפם.
זאת אומרת שהלסת התחתונה עולה ללסת העליונה, שבו היא בגלגלגתא הייא בחסדים מכוסים, יתקן בצ"ב.
למה זה הנועד? זה בכדי שצ"א יתקן בחסדים מכוסים, ויתקן בצ"ב
והשערות של השפם מעורבים בצ"א ובצ"ב
וצריך לתת אור לתחתון, ובאור הזה של התחתון יש. ב' נקבים.
האור שבא מלמעלה, הוא צריר להינתן לתחתון, בשערות דידנא.
והאור הזה בא דרך ב' נקבים:
• נקב ימני- הוא מראש שעם חסדים
• נקב שמאלי- הוא חכמה בלי חסדים
ולכן כל החכמה הזו, עוברת דרך שביל שהשביל הזה, הוא התיקון השלישי, שנקרא "אורחא"
שאורחא זה שביל או דרך, דרכם יכולים לעבור האור, מהשפה עילאה לשפה התתאה, בבחינת שיבולת הזקן, שאח"כ יש פה עוד 2 חללים, שזה כנגד האורחא, ופה שיבולת הזקן, ואז זה מתחבר לאחד, ואז יש את הזקן, שהוא מתפשט, ובשאר נראה מה שאר הנתונים שלו.
אבל שימו לב, איך הלך הזקן:
ירד מהפאות כלפי מטה דרך ב' מצרי הזקן, וסמוך לזויות הפה" עמד ועלה לשפה עילאה(לשפם), עלה וקיבל תיקון של צ"ב, יצר מקום למעבר,ש הוא מקום מסויים או תמידי. כי היתה חכמה תמידית, אז כל שערות השפם היו נמחקות.
אלא שיש אורחא שיכלה לעבור לתחתון ולעבור דרך פה לשפה תחתונה כשהוא כבר מתוקן, שכבר עושים לו דרך מיוחדת שבו הוא יכול לעבור, ואז הוא עובר דרך פה' ומגיע לשיבולת הזקן, ומשיבולת הזקן ממנה כבר מתפשט האור, אבל יש עליו דיוק, שיש ב' מקומת פה (מתחת לשפה תחתונה..בסנטר ) שהם פנויים משערות שה המקום הזה:
• כנגד האורחא שיש מלמעלה,
• כנגד ב' הנקבים שיש מלמעלה
אנו נמצאים עכשיו בלימוד, באופן שלא סיימנו את התיקון השלישי.
את התיקון הרביעי והחמישי נלמד בשיעור הבא שזה שיבולת הזקן וב' הבחינות של קרחות השיער האלה, המקום הפנוי משערות, שיש בתיקון החמישי(
8.44)ו
דף את"ח טור ב'
וז"ש עוד שם (אות קכ"ט) "תאנא, בשעתא דאתגלי ההוא אורחא דיקנא ( למדנו: בשעה שהתלגה אותה הדרך, אורחא הדיקנא )דעתיק יומין, כולהו מארי דיבבא ויללה ומאריהון דדינא סתימין ושתיקין וכו' "
• מארי דיבבה- שאי אפשר לקבל אור דחסדים, כי אם צ"א עלה ,ונסתם האור בראש אז אי אפשר לקבל יותר האורות.
• ואם יש אור חכמה גדול שבא להתקבל, ויש עליו סתימה,אז אי אפשר לקבל אור חכמה.אז התחתונים בוכים. למה הם בוכים? עולם יצירה עושיםבוכים
• עולם יצירה נקרא מאירי דיבבה, והם בוכםי מפאת שלא מקבלים חסדים
• ועולם עשייה בוכים – נקרא מארי דיללה- שבוכים שלא מקבלים חכמה (
כי אלו מארי דיבבה ויללה, נמשכין מכח התיקון הא', שה"ס פשע. שנתפשטו (שיקבלו את האור של צ"א, אז יכולים לפשוע ובזה אסור לקבל) ממנו ז"ן עלמין דיבבה, וצ"ו עלמין דיללה. כמ"ש לעיל ע"ש. ונמצא עתה, שהפשע נתכפר בהאי אורחא דתתות חוטמא דא"א,
(מה היה הפשע?
שמקבלים את החכמה בלי חסדים, אבל אם ב' מצרי הזקן, כבר עלו ועשו את התיקון דבינה וכל החכמה שיוצאת דרך ב' הנקבים נקראת בחלק התחתון בצורה של תיקון של האור בצורה מסודרת ) בסוד ועובר על פשע, (למה עובר על פשע? לא ינתן בצורה של דין קשה )ובסו"ה ורוח עברה בהם ותטהרם ( שהגיע אור חכמה, אבל הוא בא לטהרה.) (וחזרו ונגלו החכמה וחסדים ותיקונא שלים, אז נשתקו מארי דיבבא ומארי דיללה ג"כ, (למה הם נשתקים? כי יש דרך שהם יעברו .
פעם בקופות חולים בחדרי קבלה, היתה תמונה של אחות, שעושה "ששש" (עם אצבע שמונחת על הפה -ומתחת לאף).למה?? מה זה המושג הזה, עם האצבע שעל השפתיים, שזה מורה על שקט? כי אסור לדבר שם.- מה מראה המושג הזה? מראה על שקט,
ואומר לך תראה: כל הבכי שיש בעולם נשתק, למה הוא נשתק? – זה נקרא שקט, כי יש את האורחא ( השביל שמתחת לאף) יש איך לקבל את האור תקבל אותו בצורה הנכונה.
דרך התיקון של שערות שעלו למעלה, ויצרו את האורחא ,את השביל שיש איזה שהיא דרך כן לקבל את האור שבא מהראש, מב' החותמות מפנימיות אדם- יכול להתקבל האור הזה, ואז לכן אומרים לך: שששש..שקט… אל תבכה, מה אתה בוכה? מה אתה צועק? יש דרך- לך תתקן ותקבל! כי גם בחינת הפשע, נכלל במוחין אלו, כנ"ל. (12.22)
אמנם (מה שאומר מבחינת פשע )רק בבחינת "סתימין ושתיקין" דוקא, כי אינם רשאים לקבל משם, אלא בבחינת אורחא לאעברא ביה, (זאת אומרת שהסתימים ושתיקין שהם סותמים את הבכי, את הדרישה הגדולה, והם שותקים מהיללה ומהייבבה, זה רק בזכות שיש את האורחא )שפירושו בחינת הארת חכמה בחסדים, הבא מחמת ההעברה בהאי אורחא, (היכולת לעבור באותו מקום שנקרא אורחא )
אבל לא בבחינת עמידה, שפירושו, לקבל חכמה דרך נקב שמאל, (,כי נקב שמאל, זה חכמה בלי חסדים, אבל היות ושומרים על שערות השפם, דהיינו מה זה שאומרם ששומרים את שערות השפם? ולא עושים שפם אלא רק פה באמצע? זה סותם את כל האורות שיבואו מלמעלה, שזה גורם לקללה ליבבה.
ובשפה שהאורות גדלים לרוחב, זה מראה על בינה- כי רוחב זה בינה, והיא יוצרת שביל, אבל לא בבחינת עמידה, לא בבחינת חכמה בלי התיקון הזה, כי אז אם לא ירצו את התיקון הזה, אז יחזרו אותם מארי דייבבה ויללה, שהם מיצירה ועשייה לקטנותם., אם יקבלו שלא בדרך השביל הזה, בדרך הזו שיצרנו,
• יש דרך לקבל את חכמה- לקבל בדרך המסודרת
• אתה רוצה לקבל שלא בדרך? אתה נהיה כמו גנב, זה פשע, אסור לקבל, אז עוד פעם תתגלה המציאות הזו (14.13)
)כי אז יחזרו הני מארי דיבבה ויללה שביצירה ועשיה לקדמותם, כנ"ל,
"לא זכו פשע" (אם לא זכו- אז זה פשע) כי הפשע יחזור ויתגלה להם מתיקון הא'
• (שתיקון הא' הוא תיקון של ב' מיצרי הזקן, צ"א זה דינים קשים,
• ואז כשיגיע אור דרך החוטמא, אור חכמה, דרך הנקב השמאלי, ויגע לתחתונים, אז הוא יגיע בצורה של חרון אף, ובצורה של דינים קשים,
• אם זה לא בדרך המתוקנת , ואז זה אותו דבר כמו בכל מקום, אם באה חכמה לא בדרך שהותקנה בצ"ב, יהיה דינים, חרון אף-
• (ואם) תקבל את זה בדרך הנכונה, ויפסק כל המוות דיבבה ומוות דיללה, אין מה לבכות לא יהיה מה לילל. כנ"ל באורך.
וזה שמדייק מזוהר "ומאריהון דדינא סתימין ושתיקין" (הדינים יהיו מבחינה כזו שהם נשתקו' )כי לית שמאלא בא"א, (אין בא"א בחינת דין ושמאל ) וכשמתגלה אורחא דא"א, מקבלים הכל רק מבחינת אורחא לאעברא, "ולית מאן דיפתח פטרא לאבאשא" שאין עוד מציאות למי שהוא שיוכל להתאחז בנקב השמאלי. (אם ילכו בדרך המתוקן. למי אין אפשרות? לחיצוניים, לקליפות, אין אפשרות להתאחז באדם, לקבל את החכמה בצורה הנכונה- ליהנות בחיים מותר, אבל בדרך הנכונה, אם זה בדרך הנכונה- לא יכולים להאחז בך. )כמבואר.
וזה שממשיך "ומהאי, מאן דאחיד ואזהיר לשתקאה, להאי אורחא רשים, ( דהיינו לדרך הזו הוא מסמן) דהוא סמנא דעתיקא קדישא" כי שורשים העליונים, מכים בכחם על השתלשלות כל הענפים שלהם עד עולם התחתון, (למה אומר זאת? כדי להראות לנו, שיש כאן איזה שהוא משהו בעולם התחתון, כמו שאמרנו שעושים ככה:.שש….שקט (עם סימן של להניח אצבע על השפתיים)), שיש בעולם התחתון סימן. למה אנשים עושים כך? האם סתם מושג חברתי? לא!, יש לזה שורשים עליונים. (16.43)
ולפיכך אנו רואים,
• כשאדם רוצה להשתיק למי שהוא בהקפדה, הוא מזהיר אותו, בדרך הנחת אצבע על האי אורחא דתחות החוטם שלו.
• ואומר הזוהר, שזה בא לנו משורש העליון שבעתיקא קדישא, כי בהגלות האי אורחא דתחות חוטמא בעתיקא קדישא, ( שבא הדרך הזו של האורחא מתחת לשפם, נמצאים כל מאריהון דדינא סתימין ושתיקין, ( כל בחינות הדין הם שותקים ולא באים לידי חרון אף, דוקא על דרך החיוב)כנ"ל. וז"ש "דהוא סמנא דעתיקא קדישא" ( זה שהוא אותו סימן של עתיקא קדישא, שהוא בחינת אמונה)דהיינו כמבואר. (17.41 )
מה למדנו עד כאן?
למדנו שיש את התיקון הג',
שנותן את האפשרות לקבל את החכמה, ומשתיק את כל הדינים
, ואם לא מקבלים בצורה הזו, אז יהיה, דינים ויהיה חרון אף. ( 17.57)
שתי השמות של תיקון הג'
1.עובר על פשע- מצד א"א- מיכה
2. חנון- מצד ז"א- מצד התורה
עכשיו הוא מראה לנו את השמות של תיקון הג'. ורוצה להסביר לנו גם למה הם נקראים בשמות האלה. (18.12 )
מכיוון שיש שני שמות לתיקון הזה של האורחא.
איזה 2 שמות מי"ג מידות הרחמים?
1. גם עובר על פשע
2. וגם חנון
מה נכון? שניהם נכונים!
• עובר על פשע זה יהיה מצד מה שכתוב בנביאים- במיכה, מצד א"א
• חנון יהיה מצד מה שכתוב בתורה, מצד ז"א
והנה בי"ג מדות הרחמים שבתורה, ( שזה שייך לבחינת ז"א )
נקרא התיקון הג' הזה בשם, וחנון.
שפרשו ז"ל, עושה חסד חנם ואע"פ שאינו הגון ואינו כדאי.
ונודע, שהשמות שבתורה הם בערך המקבל את התיקון, (דהיינו ז"א )
והנה נתבאר לעיל,
שזה האורחא, הוא גילוי הארת חכמה רק לבינה, (למה לבינה? )להיותו בשפה עלאה שהיא בינה, ( אומר:
• שהאורחא הזו היא רק למציאות הבינה של השפה עילאה,
• אבל מה יהיה עם כל הזקן? כל שערות הזקן זה התפשטות אור החכמה לתחתונים, אומנם בצורה מתוקנת מלמעלה) (19.49 )
וא"כ הוא מספיק רק לבחינת סליחת עון, ולא לכפרת פשע, ( ללמה? כי זה בינה,כי בינה זה עוון,
מה העוון בבינה?
• שכשבא צ"א, בינה המעיטה אותו, במקום לבוא לקבל חכמה,
• צ"ב בא ואמר שלא מקבלים חכמה, יש סתימה על החכמה,
ואיך אפשר לעשות סתימה על החכמה? זה פשע! מצד בינה זה עוון, למה?
כי היא מעוותת, את הרעיון האלוקי, שאתה צריך לקבל חכמה במדרגה על עוון, אמרה בינה שלא תקבל חכמה- ועכשיו היא יכולה לקבל,
אבל:
על כפרת פשע- איך זה פועל?
)שהיא בחינת המלכות דצמצום א'. (כבר אי אפשר לקבל )
ועכ"ז מספיק התיקון הזה גם לכפרת פשע, בסוד ועובר על פשע, כנ"ל.
וע"ז נקרא בשם חנון, דהיינו
• אע"פ שאינו הגון
• ואע"פ שאינו כדאי,
• מ"מ הוא מתכפר ע"י התכללות בבינה.
שבמלכות של צ"א אי אפשר לקבל אור, אבל בכל זאת הוא מיתקן, כ"י כך שעלה לבינה , שהיא שפה עילאה)
ונמצא השם שבמיכה הוא, ועובר על פשע,
• כי מצד העליון נבחן שהוא עובר עם הרוחא דחיי ומכפר גם (עם )הפשע (מכפר גם הפשע)
• , ומצד התחתון המקבל התיקון ( הז"א)נקרא וחנון, להורות, שעדיין אינו כדאי להרוחא דחיי, ומ"מ מקבל, אותו, כמי שהוא כדאי לו.
מה אומר?
יש את א"א, ובכל מה שבא א"א לעולם למדרגה,
הוא כדי שז"א יוכל לקבל את האורות אליו,
הוא (א"א) לא בא בשביל עצמו.
והיות והוא (א"א) בא לתחתון (לז"א),
אז גם התחתון הזה(הז"א) מקבל את אותם תיקונים שיש בעליון(/של א"א)
הסבר שרטוט ב' (24.03
איזה תיקונים יש בו, בז"א?
אותו דבר!
יש בו גם שפה עילאה
למה בא"א, תיקון הג' נקרא "עובר על פשע"?
• כי כאן יכול לקבל חכמה, מכיוון שכולו חסדים,
• לא"א אין לו שמאל, כי מתחבר עם עתיק- כפי שכתוב "לית שמאלה בהאי עתיקא", יש לו פב"א, שפב"א זה אומר: שמקבל כחמה או שלא מקבל חכמה, בסוד חכמה אדם תאיר פניו.
אבל בז"א – בימין ושמאל שזה חסדים, זה מתקן פה למטה(בז"א), ע"י זה שז"א מסכים לא לקבל את החכמה, ולקבל אותה רק בדרך הישר, דרך האורחא.
ובא"א- הוא גם מסכים לזה, הוא גם עובר על פשע, הוא כן יכול לקבל חכמה במדרגה
וז"א בינתיים עוד לא ( לא יכול בינתיים לקבל חכמה), כי הוא צריך עוד תיקונים. (24.03)
בזאת סיכמנו את שלושת התיקונים הראשונים. ונסכם אותם בכדי להסביר את תיקון הד'.
בעיקרם:
• תיקון הא'- ב' מצרי הזקן- צ"א
• תיקון הב'- עלייה לשפה עילאה, שזה כדי להכליל את המלכות של מידת הדין במידת הרחמים.
• תיקון הג'- זה השביל שנותן אפשרות לקבל חכמה במדרגה, מב' נקבי החוטם.
תיקון הד':
אות ר"ז
רז) ד', הוא, שורת השערות הגדילים בשפה התחתונה ברוחב, תחת הפה. (אומר שהשערות האלה ברוחב הם כנגד השפה עליונה ) ה', ההוא ארחא תניינא,
פנוי בלתי שער, (דהיינו הדרך זו שיש בצדדים,שהיא פנויה משערות )היורד מן הפה מן אמצעו, (של הפה ) ומפסיק באמצע השפה התחתונה, ויורד עד שבולת הזקן, והוא מכוון תחת ההוא ארחא אחרא עלאה, ( דהיינ,ו הדרך של בחינה ג')
שעל הפה כנזכר. ( דהיינו , מעל הפה יש את האורחא- וכנגד האורחא, דרך ב' הנקבים יש את ב' הקרחות ( 26.05)
או"פ- אות ר"ז
רז) תיקון ד' הוא שורת השערות הגדילים בשפה תחתונה ברוחב תחת הפה. תיקון ה', ההוא אורחא תנינא פנוי בלתי שער, היורד מן הפה מן אמצעו ומפסיק באמצע השפה התחתונה, ויורד עד שבולת הזקן. והוא מכוון תחת ההוא אורחא אחרא עלאה שעל הפה: אלו הב' התיקונים מובאים בזוהר נשא (דף קל"א. ובזוהר ע"פ הסולם אות ע"ז וע"ח) וז"ל.
תיקונא רביעאה: מתתקן שערא ונחית תחות פומא, מרישא חדא לרישא חדא, בתקונא שלים. (מראש לראש
הוא מעביר את הכוחות האלה של התיקון
• מהתיקון שנעשה בשפה עילאה, שששיך לראש דגלגלתא
• לשפה תחתונה שזה שייך למו"ס )
התיקון החמישי
תיקונא חמישאה: תחות פומא נפיק אורחא אחרא (תחת הפה שיצא מהשביל האחר, באותו מקום ש הדרך שנעשה למעלה )בשקולא דאורחא דלעילא, ואלין תרין אורחין רשימין על פומא מכאן ומכאן עכ"ל. ואלה ב' שבילים הרשומים על הפה, מכאן ומכא,ן דהיינו – משני הצדדים של הפה.) (27.31 )
פירוש: ( חוזר קצת על תיקון הא' ותיקון הב')
אחר שכבר נגמר תיקון הב' והג' והשערות דתיקון א'
• תיקון הא'- ב' מצרי הזקן- צ"א
• תיקון הב'- עלייה לשפה עילאה- (עירוב של צ"א בצ"ב)
• תיקון הג'- אורחא
, שהם מבחינת מלכות דצמצום א' עלו ממקומם מלחי התחתון למקום בינה, שהיא השפה עלאה שבלחי העליון, והוציא מכחו, בחינות שערות, ( למה?
מה זה שערות?
איזה שהוא מיעוט, היות וגם היה בצ"ב מיעוט,(כי בינה קיבלה מיעוט- שלא יכולה לקבל ג"ר) אז גם יצאו גם שערות כנגד צ"ב של שערות של השפה עילאה שמערבים צ"א בצ"ב- ב' מיני שערות- שלמדנו בשיעור הקודם.
גם ממקום בינה, (ויש גם שערות במקום בינה שקיבלה מיעוט)
שהם השערות דשפה עלאה( מצד הבינה) הנקרא נושא עון, כנ"ל.
• מצד הבינה- הוא נקרא נושא עוון
• (ומצד המלכות שעלתה למעלה הוא נקרא שערות של דין )
שהוא( נושא עוון) תיקון ב', שגם שערותיו עצמו נתערבו בהם, כנ"ל, אשר משום זה, קבל ג"כ את הרוחא דחיי שנתגלה בהאי אורחא שעל גבי שפה עלאה, בסוד ועובר על פשע, ( מה זה עובר על פשע? שקיבל את אור החכמה שם על שפה עילאה) כנ"ל שהוא
תיקון הג'.
הנה מיתוק זה הספיק רק לשעתו,
עד שנשתתקו מחמתו מארי דיבבה ויללה, כנ"ל( 30.43
זאת אומרת, למה לא עשה חכמה באופן קבוע?
• אומר: כי זה תלוי בתחתונים.
• כשהם עולים, כשהם מזדככים, אז הם יכולים לקבל,
• ולכן הוא עשה רק דרך, רק אורחא, ולא דבר קבוע, שזה נמצא בעולה ויורד.31.01)
מדוע לא מספיק תיקון הג', ונצרכים תיקונים נוספים?
• . אמנם מתוך שכל התיקון הגדול (הג') הזה נעשה במקום בינה עצמה, ( איפה היא בינה? במקום שפה עלאה,) למדנו שכלה שערות שבשפה עילאה- הלסת העליונה, הם באים מגלגלתא שהוא כנגד בינה, אז אומר שנעשה התקיון, אבל רק בשפה עילאה) דהיינו בשפה עלאה,
• ולא במקום אחיזתם של השערות דתיקון הא', שהיא לחי התחתון, ע"כ עוד נשאר מקום לאלו מארי דיבבה ויללה, לחזור ולהתעורר ולהתאחז בשערות דתקון הא', (אומר, :
אומר: שאנו עלולים להגיע למצב , שבגלל שהתיקון (הג') הזה, הוא רק בשפה עילאה, אז שפה תחתונה תתחיל לקבל מיעוט גדול מאד עוד פעם,
• ועוד פעם לא יהיה אור חכמה,
• ועוד פעם לא יוכלו לתת אור דחסדים,
• ועוד פעם יהיה מארי דיללה ומאר דיבבה)
ובזה שעשית לי תיקון בעולמות העליונים, בבינה,( זה נהדר),
• אבל מה יהיה עם זו"ן?
• מה יהיה עם ז"א?
• מה יהיה במקומם?!
אז צריך לעשות לו עוד פעם תיקון! (32.21)
וכדי לתקן זה (את תיקון הג')
, נתקנו אלו ב' התיקונים שבשפה עלאה,
גם בשפה תתאה,
איזה ב' תיקונים?
ב' וג', בחינת העירוב של צ"א וצ"ב, והשביל זה כדי כן לקבל חכמה.
אז את שני התיקונים האלה , אנו גם רוצים לעשות בשפה התחתונה (32.40)
דהיינו בלחי התחתון במקום אחיזתם האמיתי של השערות דתיקון א', ובזה נשתתקו מאריהון דדינא לנצח, ואלו ב' התיקונים הם:
• (בשפה התחתונה בלסת התחתונה, שהיא שייכת בעצם למו"ס, שם הם צריכים לעשות את עיקר התיקונים, משם מקבל התחתון ),
ו
• וכן, מה זה התיקון הרביעי? שיבולת הזקן
ב' התיקונים הרביעי והחמישי
א' שבולת הזקן שמתחת השפה תתאה, שנמשכו כאן, מן השערות דתיקון א', (ב' מצרי הזקן, אבל לא סתם ב 'מיצרי הזקן, אלא ב' מיצרי הזקן שעלו ועשו שערות בשפה עילאה, ויותר שייכים לתיקון הב'),
שהיו מעורבים( איזה שערות דתיקון הא? דשפה עילאה) בשערות דשפה עלאה, שכל תיקונם היה רק בסוד ועובר על פשע, כנ"ל, שעתה הם נתעוררו מחדש בכח הצמצום שבהם מתיקון הא',
• וכיון שהשערות שמבחי' הבינה כבר נגלה בהם בחינת ג"ר, ע"י האי אורחא(שהוא תקיון הג' )
• ע"כ הוכרחו לירד משם ולבא למקומם עצמם שהוא בשפה תתאה.(34.18)
• כלומר,למעלה נעשה תיקון, יש כח כבר למעלה לתת חכמה
• ועכשיו, כאשר הוא בא לתת חכמה לתחתונים, אז הם צריכים לראות איך הם מקבלים את החכמה הזו. התיקונים האלה צריכים לעבור גם לתחתונים.
וב' הוא, נשיב רוחא דחיי דחוטמא דא"א באורחא דתחות חוטמא, ( תיקון הב' שהיה למעלה שהוא האורחא, דהיינו נושב רוח, מתפשט אור של חכמה מהחוטם דא"א בדרך תחת החוטם) ומשם עבר ובא לשפה תתאה, והוציא שם ג"כ בחינת אורחא בדוגמא לאורחא עלאה, (בדוגמא לאורחא העליונה )
ונמשכה הארת ג"ר גם בשערות דשפה תתאה, (כלומר זה נכון שעשית תיקון והעלאת את ב' מצרי הזקן למעלה, ועשית אורחא, וכאילו מארי דיבבה ומארי דיללה התבטלו, שאומרים שלא מקבלי חסדים וחכמה, אבל צריך לעשות זאת גם למטה, אז אומר: גם למטה נעשה
• שערות הזקן- כנגד שפה עילאה
• וב' מיצרי הזקן, שיש בצדדים זה כנגד מה שעשינו למעלה את המקום הפנוי.)
וזה תיקון החמישי.
הרי שאלו ב' התיקונים:
הרביעי והחמישי הם העתקת ב' תיקונים העליונים משפה עלאה, על שפה תתאה, ונעשה התיקונים האלו, בהחומר ובהמקום( של הלחי התחתון, וגם בחומר של צ"א)
של השערות דתיקון הא' בעצמו, ( ר"ל, במקום הלחי התחתון)
באופן שכל ההבחן מב' התיקונים שבשפה עלאה(שהם שפה עילאה ואורחא )
, לב' התיקונים שבשפה תתאה הוא, כי חומר השערות דשפה עלאה( עליונה)
היו מהתמעטות הבינה, (
מדוע בינה יצאה לבחינת שערות?
• הרי בינה היא ג"ר, מה פתאום שיהיה בה, בכלל סערת נפש?
• אלא שנהיה בה מיעוט, כתוצאה מעלייה של צ"א אליה, והמיעוט שלה נעשה שיער, וזה חומר השערות של שפה עילאה) ( בגלל שבינה מוותרת על הג"ר שלה- לטוב תצ"ב יש בה מיעוט- שגורם לשיער. (37.20)
וכן מקום אחיזת השערות היה, מקום בינה.
אבל חומר השערות דשפה תתאה, הוא חומר של מלכות דצמצום א', שהיו מעורבים בשערות דשפה עלאה, שיצאו משם ונתקנו( בסוד)
בשפה תתאה. ( אז יש הבדל בין שפה עליונה לשפה תחתונה) (37.45 )
1. שפה עילאה- החומר שלה היה צ"א,שעלה לבינה ובבינה תיקן את צ"ב.
2. שפה תחתונה- החומר הוא ממש של צ"א. מאיפה הגיעו אליהם מלכות של צ"א?
והמקום דשפה תתאה הוא בלחי התחתון, שהוא מקום מלכות עצמה. ( 38.25)
.
וז"ש שם בזוהר "מתתקן שערא ונחית תחות פומא"(מיתקן השיער ויורד תחת הפה, ללסת התחתונה, מהלסת העליונה) דהיינו כמבואר,
שאלו השערות השפה עלאה נתקנו ונבררו מחדש, (למה?)
כדי שיתגלו לעצמם אלו השערות המעורבים שם מבחינת תיקון הא',(למה?
• כי חייב שימשיכו לתקן את אותה מלכות של צ"א כל הזמן,
• וע"י ריבוי הזווגים, כל פעם כשהיא מצורפת, היא מקבלת מזה משהו)
• אותה בחינה תחתונה מקבלת את הגילוי, של אפשרות לגלות את החכמה במדרגה, למרות שזה עלול להיות בבחינת דינים קשים, ואיך? ע"י תיקונים של צ"ב (39.29)
ואחר שנמצאו ונגלו, ירדו למקומם מתחת השפה תתאה, כי לא יכלו עוד לעמוד שם, מחמת שנתגלה שוב כח הצמצום שבהם, והיו מוכרחים לירד למקומם. וע"כ נחתי תחות פומא. (ולכן ירדו מתחת לפה )
סיכום:
, אנו רואים, שעוד לא גמרנו את התיקון הרביעי והחמישי.
אבל מה אנו רואים?אומר לנו: תראו:
• היה תיקון בשפה עליונה, זה כמו בעולמות העליונים,
• אומר והבנים (?) שהצלת את נשמות הצדיקים זה ז"א
• ואם התיקון הזה הוא כ"כ טוב: אז מעתיקים את התיקונים האלה לשפה תחתונה, כדי שהשפה תחתונה שקיבלה את התיקונים, ממנו מתחייל להתפשט כל שערות הזקן, והם חייבים להתפשט בצ"ב מתוקן.
• וזה מה שהיה למעלה, זה כמו שייך לעליון לצ"א,
• ועכשיו צריך להוריד את זה לגוף, לחוטם- פה ומטה.
• ואז התיקונים האלה נותנים גם אפשרות, לעצו את מארי דיבבה ומארי דיללה,
o נותנים אפשרות לקבל חסדים
o נותנים אפשרות לתת חוכמה
ולכן התיקונים האלה הם תיקונים מאד חשובים.
כדי להשלים את השיחה או התיקונים האלה, נדרשים עוד שיעור אחד או שניים. (41.00)
הקודם