010- הדף היומי בתע"ס – חלק יג – א'שטו-א'שטז

media

שאלות חזרה א'שטו-א'טז
1. מה הן צורות הניקוד ב-ג' ההוויות במוחא דאוירא?
2. במה שונה הניקוד בין מוחא דאוירא לעומת גל' ומדוע?
3. מהי צורת הניקוד ב-ג' ההוויות במו"ס?
4. במה שונה הניקוד בין מו"ס למוחא דאוירא ומדוע?
5. באילו שמות מבוטאים הכלים ובאילו ההעצמות – כמה הן עולות יחד?

סיכומים תמלולים וחומרי עזר על האות:

אתמול למדנו סדר של כניסת אורות כלים בראש הא' של א"א.
במבט יותר כללי:
אנו לומדים את התהוות ראש דא"א.
ראש דא"א מחולק ל-3: שהוא בעל בחינות אח"פ של עתיק. ויש לו 3 ראשים:
1. גלגלתא
2. מוחא דאוירא
3. ומו"ס

למדנו גם, שכל אחד מהמוחין האלה, כלול מהמוחין האחרים.
זאת אומרת שאם נסתכל עליהם באופן הזה:
• אז לגלגלתא עצמו בנוי: ממו"ס, ממוחא דאוירא וגלגלתא – של גלגלתא
• אותו דבר,יהיה במוחא דאוירא- גם הוא יהיה בנוי ממוחא דאוירא מו"ס וגלגלתא של מוחא דאוירא.
• ולכן הלאה- כנ"ל במו"ס,(שיהיה בנוי ממו"ס, מוחא דאוירא וגלגלתא של מו"ס) כלומר כל אחד בנוי גם משלושתם
שרטוט ב' (2.28

מוחא סתימאה- יוֹד הֵי וָיו הֵי

גלגלתא מוחא דאוירא יוָדיוֹד הֵיֵ וָיָוָ הֵיֵ
הוי"ה
במילוי יודין גלגלתא יוָדָ הֵיָ וָיָוָ הֵיָ

השפעה של מוחא סתימאה
התכללות
מוחא מוחא דאוירא
דאוירא גלגלתא

מוחא סתימאה
מוחא מוחא דאוירא
סתימאה גלגלתא

מקרא:
השפעה של התכללות מהראשים האחרים על כל המוחות הפנימיים של גלגלתא
י- אותיות פשוטות של הוי"ה (בצבע אדום)
וָדאותיות המילוי (בצבע כחול)

הסבר שרטוט ב':
אנו רואים שיש 3 בחינות, שלכל אחד מהם יש 3 בחינות.
כמה בחינות יש סה"כ? 9 בחינות
לכל בחינה יש :
• כלים
• ועצמות – שהם אורות המתלבשים בכלים-
ולכן סה"כ יש לנו 18 בחינות.- שזה נקרא ח"י.
ואת הח"י זה הוא בא לפרט לנו, ולספר לנו איך הם קורים.

כל מה שקשור לעצמות- נקרא הוי"ה

כל מה שקשור לכלים – נקרא אקי"ק

לכן, כאשר אנו באים לדבר על כניסת הוארות לכלים, של הבחינות הללו, אז באיזה שם הם יקראו: האם אקי"ק או הוי"ה?
• כאשר נדבר על העצמות נדבר משם הוי"ה
• כאשר נדבר על הכלים- דנבר משם אקי"ק.
(2.55)
כרגע ,מה הוא באר לנו?
התחיל לבאר לנו אחד לאחד: קודם כל את גלגלתא:

כשנדבר מהעצמות
התלבשות אורות בכלים

ורוצה לתאר לנו את העצמות, אז מאיזה שם הוא יתאר לנו את זה? משם הוי"ה. כי מדבר על עצמות.
בתוך שם הוי"ה, עכשיו הוא צריך לחלק לנו:
כל גלגלתא וכל מוחא דאוירא, וכל מו"ס- כולם יהיו הוי"ה, כשנדבר עליהם מצד העצמותף ומה יהיה ההבדל בינהם? בסוג המילוי.
הרי כבר למדנו:
• שגלגלתא הוא ם' דצלם והוא הוי"ה דע"ב
• ומוחא דאוירא- הוא בחינת חג"ת והוא הוי"ה דס"ג
• ומו"ס- הוא צ' צלם, והוא הוי"ה דמ"ה מצד הוארות

אבל אנו נראה, שאנו נבדיל בינהם.
• כל מה שנדבר בגלגלתא נדבר מהוי"ה דע"ב ,במילוי יודין
• כל מה שנדבר ממ. דאוירא נדבר מהוי"ה במילוי יודין, חוץ מהו' שהוא במילוי אלפין, כמו ס"ג
• כשנדבר ממו"ס, נדבר מהוי"ה במילוי אלפין,

ובזה נראה שבמילוי
נראה את ההבדל בין גלגלתא, מ. דאווריא ומו"ס

כשנדבר מהכלים

כשנדבר מהכלים: (4.07)

אז כשנדבר על גלגלתא, נדבר מאקי"ק, וגם כשנדבר ממוחא דאוירא נדבר מאקי"ק, וכם כשנדבר ממו"ס נדבר מאקי"ק, בכולם נדבר מאקי"ק. למה? כי אקי"ק מצביע על הכלים
אז מה יהיה ההבדל בניהם בכל זאת? גם באקי"ק יש מילוי. לכן:
1. כשנדבר על גלגלתא , נדבר על אקי"ק במילוי יודין
2. אותו דבר במוחא דאוירא, שזה חלק במילוי אלפין,
3. ומו"ס זה לגמרי במילוי אלפין

אז בזה אנו נראה את ההבדלים בינהם.
ויכול להיות שבכלים , אפילו נרד עוד מדרגה, וזה נראה במקום.

אח"כ אנו רוצים לדבר על המדרגות החלקית בתוך גלגלתא. (5.00)

נעשה סיכום:
חילקנו שלב ראשון בין גלגלתא, מ. דאוירא ומו"ס מצד העצמות- כולם יהיו הוי"ה,
• כל מה שנדבר בגלגלתא נדבר מהוי"ה דע"ב ,במילוי יודין
• כל מה שנדבר ממ. דאוירא נדבר מהוי"ה במילוי יודין, חוץ מהו' שהוא במילוי אלפין, כמו ס"ג
• כשנדבר ממו"ס, נדבר מהוי"ה במילוי אלפין,

ומצד הבחינות הפרטיות בתוך גלגלתא:
למשל:
אם אני מדבר על הבחינות החלקיות בתוך גלגלתא, מה יהיה השוני?
הניקוד של היקו"ק, כולם יהיו יקו"ק, רק צורת הניקוד שלהם תהיה שונה

עוד נקודה:
כאשר נדבר מצד העצמות" שנכנס בכלים, אז תמיד הואר הקטן נכנס תחילה, וכשנדבא על גלגלתא, אז נדבק קודם על מו"ס, ואח"כ על מ. דאוירא, ואח"כ על גלגלתא.- זה סדר כניסתם, ולא סדר עמידתם.

סדר כניסתם של הוארות:
• קודם נכנס מו"ס
• אח"כ מוחא דאוירא
• ואח"כ גלגלתא

אותו דבר יהיה במוחא דאוירא, ואותו דבר יהיה במו"ס.

סדר הניקוד יהיה שונה:

אם אני אדבר על גלגלתא, אז כל הנקודות שאני אדבר עליהם בכלל, יהיו נקודות כאלה שאומר: אין הארה!, כי זה רק שורש, ולכן זה יהיה בחולם, זה יהיה בקמץ, וזה יהיה בציירי.
• שחולם מראה שזה הארה מעל הואתיות
• וקמץ מראה שזה מקמץ את ההארה
• וציירי- מראה שזה לא נותן זווג,

תמיד פתח וקמץ- מראה על הארה
והנקודות מראה על סוג הזווג- על הדעת-

• אז כשאין זווג זה יראה בציירי
• וכשיש זווג זה יראה בסגול

• כשאין הארה למדרגה- זה יראה בקמץ
• כשיש הארה למדרגה זה יראה בפתח- פתיחו דעיינן

וזה כל הסוד של הנקודות

ואז אנו תמיד לפי זה נסדר את העניניים

בשיעור הקודם למדנו על ג' הבחינות של מו"ס, מ. דאוירא וגלגלתא
ועכשיו באות מ"ה, עושה לנו סיכום על זה.
ומאות מ"ו מתחיל לדבר איתנו על מוחא דאוירא. (7.22)

אות מ"ה
מה) והרי נתבאר ג' הויות, (שכל ההסבר היה מצד העצמות, (ההויות) שהוא התלבשות הוארות בכלים, ולכן מדבר מצד הוי"ות, )
שיש ברישא עלאה הנקרא כתר גלגלתא דא"א(שהוא הם' דצלם )
, והם:
1. בסוד או"פ( שהוא צ' דצלם שבם', שזה נקרא מו"ס בגלגלתא)
2. , ומקיף(שזה הל' דצלם שבם'- שזה מוחר דאוירא בגלגלתא )
3. , ועוד מקיף אחר על שניהן( שה גלגלתא שבגלגלתא, הם' שבם')

. אמנם בערך הכללות של שאר רישין, כל ג' בחי' אלו, אינם רק בחי' אור המקיף העליון שבכולם, ( למה? כי כולם בתוך גלגלתא)והוא נשמה. (
1. נשמה מצד הכלים,
2. וע"ב מצד התלבשות אורות בכלים)

(כי מצד הכלים למדנו שהם נשמה, רוח נפש. מדוע? מכיוון שגו"ע יצאו מהמדרגה, ויש לנו רק אח"פ, א ז רק מצד הכלים שקיבל מהעליון זה אוזן" חוטם, פה- נשמה רוח נפש.
וכשידבר מצד הכלים: ידבר מנשמה, רוח נפש, ולכן אורמ שהם נשמה, כי זה נשמה מצד הכלים.
אבל אמרת לי שזה ע"ב! נכון, כי ע"ב זה מצד הוארות, כי מצד ע"ב אמרנו שזה מצד או"א, ואו"א זה בחינת חכמה, בחינת ע"ב,
אבל מצד כלי השני זה יהיה ז"ת דבינה- שזה כמו מוחא דאוירא, שזה יהיה ס"ג)
ןבחינת חוטם פה" זה יהיה בחינת מ"ה.

• אם נדבר מצד הוארות- זה יהיה ע"ב, ס"ג, מ"ה
• וכשנדבר מצד הכלים, זה יהיה נשמה, רוח, נפש, או ס"ג, מ"ה, ב"ן.

לכן, פה אומר נשמה.
אז בזה עשה לנו סיכום, על מה דיבר איתנו, ואת הנקודות כבר ראינו
מה יהיה מיודח בנקודות? דרך אות מ"ו, נראה זאת. _(9.50)

( מכאן – מאות מ"ו, מתחיל לבאר את ג' הבחינות ש בראש השני. דהיינו אם דברנו בג' הואתיות הקודמות, על כל הבחינות שבתוך גלגלתא.

עכשיו ידבר איתנו על ג' בחינות שבמוחא דאוירא שהם:
1. מו"ס
2. מוחא דאוירא
3. וגלגלתא
שבמוחא דאוירא.

ונזכיר שמוחא שאוירא זה ל' דצלם,שהוא בחינת ס"ג, ולכן מה תהיה ההוי"ה? במילוי אלפין- כולם יהיו הוי"ה. למה? כי מדברים מעצמות, ולא מדברים מכלים כרגע.

• וכשנדבר מכלים, מאיזה שם נדבר? מאקי"ק.
• ועכשיו מדברים מהויות- כי מדברים מהעצמות (מהוארות המתלבשים בכלים)
ועכשיו מדברים מהויות שבמוחא דאוירא.) (10.51)
למה אנו כותבים מו"ס קודם? כי סדר כניסתם שמצד הוארות, הואר התחתון נכנס תחילה.
מוחא דאוירא זה התחתון מכולם, ולכן הוא נכנס תחילה.

אם היינו מדברים מצד הכלים, לא היינו מדברים ככה, אלא היינו מדברים מגלגלתא ראשון, ומגלגלאת דגלגלתא ראשון.

אבל אם מדברים מצד התלבשות אורות בכלים, אז אנו מדברים מו"ס ראשון, בכל המקומות. (11.16)

אות מ"ו
מו) רישא תניינא, והוא הנקרא אוירא ( אוירא הכוונה למוחא דאוירא ולא אוירא, כי אוירא קרא גם לגלגלתא,שהוא חסדים, כי אוירא זה חסדים, השאלה אם מדובר:
• על חסדים מכוסים
• או חסדים מגולים

אז אנו צריכים לומר שפה מדובר במוחא דאוירא ואל סתם אוירא.
)
יש בו ג"כ ג' הויות של שם ס"ג, (למה? כי רוצים לדבר מג' הבחינות שבתוך מוחא דאוירא ) איזה ג', ם,ל, צ,: מו"ס, ומוחא דאוריא וגלגלתא,ש בתוך מוחא דאוירא

(למה ס"ג? אנו למדנו בטבלה,
• :שגלגלתא זה כנגד ם'
• ומוחא דאוירא כנגד ל' ,
• ומו"ס כנגד צ' דצלם.

טבלה ב'

גלגלתא ם' דצלם ע"ב י' דהוי"ה או"א עילאין או"א כחב"ד
נשמה
מקיף ב'/
מקיף גדול

מוחא ל' דצלם ס"ג ה' דהוי"ה ישסו"ת מוחא חג"ת
דאוירא דאוירא
מקיף א'/
מקיף קטן
;

מוחא
סתימאה צ' דצלם מ"ה ו' דהוי"ה ז"א אור פנימי נה"י
(מו"ס)

מצד הוארות:
• גלגלתא כנגד ע"ב, אומנם זה לא מוחין דחכמה, אבל זה כנגד מוחין דחכמה, שהיה צריך להיות לו לאו"א,

• בעולם הנקודים היה לאו"א חכמה, היה לו ג"ר דחכמה, אז מצד מה שהוא בא מעולם הנקודים, יכול להיות ג"ר דחכמה.

אבל פה בעולם אצילות, הוא קיבל תיקון מיוחד, שנקרא גניזו דאו"א, שלא יקבל מוחין דחכמה, ולכן הוא מופיע לנו בצורה של אוירא, של חסדים מכוסים, זה תיקון, אבל מה המקור שלו? או איך הוא יהיה גמר תיקון? יהיה מוחין דחכמה של ג"ר דבינה, ולכן הוא נחשב לע"ב. ולא בגלל שמאיר בו עכשיו אור חכמה, אלא שבמקורו הוא צריך להיות חכמה, ועכשיו יש לו תיקון מיוחד שהוא נקרא ם' דצלם, ולכן
• והם' דצלם משוייך לע"ב.
• ומוחא דאוירא כנגד ל' דצלם
• ומו"ס כנגד צ' דצלם

ועכשיו אנו מדברים על המוחא דאוירא ,אז ודאי שיהיה ס"ג, כי זה כנגד ל' דצלם. (13.00)

גם כן על דרך הנ"ל ממש( כמו שדיברנו בגלגלתא). ובנקודים הנ"ל, כזה
:ׂיוד הֵי וָאו הֶי.

(איזה נקודים נשים?
לגבי הי':
• נשים י' בחולם! למה?
• כי הי' תמיד בכל מקום, הוא י' בחולם. למה? כי ה י' הי' הוא כזה שאין בו הארה עדיין
• , כי הי' זה כמו מדרגת חכמה, מדרגת עיבור.

לגבי ה'
כבר לא יהיה בציירי כמו שהיה קודם אלא יהיה בסגול. למה?, כי עכשיו מדובר על מוחין שכן יכולים להאיר זה חסדים מגולים, לא חסדים מכוסים: שלא מאירים כמו בגלגלתא, זה חסדים מגולים.

וחסדים מגולים למדנו שהציירי מתחלף לסגול, כדי להראות שזה לא רק ב' בחינות כמו ציריי, אלא יש את הדעת המחברת בין החסדים והגבורות.
שאמרנו שנקודות זה מצד זווג.

לגבי הו'- זה כבר ההתלבשות, שצריך כבר להלביש את הוארות בכלים, אז איך יראה הו'? עם קמץ. וה' אחרונה בסגול.
אבל אנו רואים שמהתחלה, במוחין הראשונים, שבגלל שהוא בא בכלי הראשון דגלגלתא, אז רק הואת הראשונה מנוקדת.

ׂיוֹד הֶאֶ וָאָוָ הֶיָ (

ולאחר מכן בבחינה השנייה הם כולם מנוקדים,:
אותיות המילוי כמו הראשוניות, כשבראשון רק הואתיות הפשוטות מנוקדות ולא אותיות המילוי

במוחין השניים- גם הואתיות המילוי מנוקדות בדיוק כמו הראשונות.
והשלישיים אותו דבר (15.17)

. יוָדָ הֶוָ וָאָוָ הֶיָ אלא שבמקום כל נקודת, ציר"י (כפי שהיה בגלגלתא)
יש נקודת סגול(למה? כי הרי אתה יכול לבטא את מציאות החכמה,שהיא בחינת ז"ת דבינה, ובינה עתה מפנה פניה לחכמה, וואומרת: אני לא רוצה לעשות זווג תמורתם לקבל את הואר, אל כמו בציירי,)
תמורתן ושלשתן או"פ ומקיף ומקיף לשניהן בבחינת הפרטות, אבל בערך הכללות כל ג' בחי' אלו אינם רק בחי' אוה"מ(אור מקיף הקטן, שהוא ל' דצלם) הקטן שעל הפנימי, (על הצ' והוא – או"מ הקטן נקרא רוח)
והוא רוח. (רוח מצד הכלים" ושמה או ס"ג מצד העצמותע, שזה הבלשות אורות בכלים.)
(16.22)

טבלה ב'

גלגלתא ם' דצלם ע"ב י' דהוי"ה או"א עילאין או"א כחב"ד
נשמה
מקיף ב'/
מקיף גדול

מוחא ל' דצלם ס"ג ה' דהוי"ה ישסו"ת מוחא חג"ת
דאוירא דאוירא
מקיף א'/
מקיף קטן
;

מוחא
סתימאה צ' דצלם מ"ה ו' דהוי"ה ז"א אור פנימי נה"י
(מו"ס)

אות מ"ו- או"פ

מו) רישא תנינא וכו' ובנקודים הנ"ל אלא שבמקום כל נקודת צירי יש נקודה סגול תמורתן:

כי כאן במוחא דאוירא, הוא מקום גילוי החסדים, כי על אוירא זו, סובב הכתוב, יהי אור. שפירושו בזוהר, דיוד ( מי זה יוד (?) זה מלכות של ה"ת שמחלקת את המדרגה לשתיים)
נפיק מאויר(אז הי' יוצאת מהואיר) ומה דאשתאר ( מה שנשאר)הוא אור, (זאת אומרת שהורדנו את הה"ת, ואין כבר את הסתימה על החסדים,,, והחסדים יכולים להיות מגולים, ולא רק חסדים מכוסים.

כשאני עובר מחסדים מכוסים לחסדים מגולים-
זה אומר שהוצאנו את הי' מהואיר
, הוצאנו את המלכות ממה שהיא חצתה והפריעה לאור להתפשט, לעשות זווג)

שה"ס ירידת ה"ת מעינים לפה, ונתעלו אח"פ חדשים, וע"י עלית מ"ן דז"א, חוזרת הבינה פב"פ עם החכמה, ואור החכמה מתגלה לחוץ לבינה, ונגלה שם אור במקום אוירא. כנודע. (17.37)
• (מה זה אוירא? שגלגלתא נקרא אוירא
• וז"ת דבינה -מוחא דאוירא שנקרא אור)

למעלה הואר קרא אוירא דוקא לראש השני
ופה הוא קורא אוירא- למוח הראשון
אז לא להתבלבל,.
אוירא זה חסדים
• רק שיכול להיות חסדים מכוסים
• ויכול להיות חסדים מגולים (18.05)

ונמצא עתה שתנועת הצירי, שפירושה חסדים מכוסים באחורים דאמא, שזו היתה התנועה שהיתה בגלגלתא, כי שם אי אפשר שיהיה זווג, כי הם חסדים מכוסים)
נתהפכה עתה, (מוחא דאוירא)
ונעשה נקודת סגול, (כיד הלראות שזה לא רק חדים וגבורות , אלא יש דעת המחבר בינהם)
המורה על זווג פב"פ וגילוי חסדים, כנ"ל ד"ה מנוקדת. ע"ש.

וע"כ אין שום חילוק בין
• ג' הויות דמוחא דאוירא
• לג' הויות דגלגלתא,
אלא בהתהפכות תנועת הצירי לתנועת הסגול בלבד, כי באמת הן שתיהן בחינת בינה כנ"ל כי בינה הוא סוד הכתר מצמצום ב' ואילך, (למה בינה הוא הכתר? כי למדנו שבצ"ב יש – _( גו"ע שייך לישסו"ת, שהאח"פ דישסו"ת יצאו מחוץ למדרגה, וגו"ע של הכתר הוא אוזן, וחוטם פה דישסו"ת- הם או"א),הכתר מתחלק ל-2:
הכתר זה בינה, זה רק אוזן, ובינה מתחלקת לג"ר דבינה וז"ת דבינה,.
אז אומר שניהם,ה כתר הוא בינה.
ובגלגלתא וגם מוחא דאוירא שניהם הם בינה
• אלא שגלגלתא הוא ג"ר דבינה, (ג"ר דבינה הוא חסדים מ כוסים- צירי)

• ומוחא דאוירא היא ז"ת דבינה, (ז"ת דבינה חסדים מגולים- סגול

וע"כ אין ביניהן חילוק רק בגילוי של חסדים בהארת חכמה, ולא יותר. (20.37)

וע"כ נשארו כל הקמצין בה, (למה?) כי בחינה המוחא דאוירא (מצד הוארות)
הוא ס"ג וישסו"ת, שהוא בחינת הכתר דז"א שהוא מ"ה ואו"פ, ועל יחס הכתר שבה שהוא בואו דס"ג כנודע, (דהיינו בנקודות דס"ג) נבחן גם תנועת הואו עם קמצין, שהוא בחינת הכתר, (כי כתר עדיין לא מתפשט למדרגה, רק חכמה מתפשט למדרגה, והיות והס"ג הוא עדיין לא קבלת המוחין:

יש בכל מדרגה ג' אבחנות:
• יש את השורש למוחין
• מוחין
• והתפשטות המוחיון)
רק במו"ס- שם יש את התפשטות המוחין.
ופה זה רק המוח…ון.
אז המוחין הם כמו כתר, כתר נקבה, אבל גם כתר.
אז מצד זה הוא אומר שנבחן גם תנועת הו' (ואו) הם קמצים שהם בחינת הכתר
כנ"ל בד"ה אותיות עש"ה. (

וכן המילוי יוד שבה, ששם שורש הכתר.
וכן המילוי דה"ת שבה, ששם מקום הזווג.

ותדע שכל ההפרש שבין ג"ר דאצילות ובין זו"ן, הוא,
• כי בחי' כתר דג"ר, הוא בג"ר דבינה.
• ובחינת כתר דז"א, הוא מז"ת דבינה.
(אז יש 2 כתרים במדרגה:
• יש כתר דג"ר- שזה כתר דחכמה, שנקראת ג"ר
• ויש כתר לז"ת- או הזו"ן זה הגוף ,הז"א.
• הזו"ן זה הגוף- הז"א
• בינה היא כתר לז"א, האי כתר לחוסר שלמות\וכרת הראשי הוא כתר לשלמות
• בצ"ב, אין לנו כתר, ישי לנו רק בינה, בינה היא הכתר.
אז איך הכתר הזה יתחלק? ג"ר דבינה וז"ת דבינה)
• ג"ר דבינה- הכתר בשלמות
• ז"ת דבינה- כתר לחוסר שלמות- לו"ק.
• ולכן אומר שגם את הז"ת דבינה אני חושב לכתר, כי הוא הכתר כמו ישסו"ת, הוא כתר להתפשטות מוחין דחכמה.
o זה כמו טעמים דס"ג
o ונקודות דס"ג.

ומכאן נמשכים כל מיני ההבדל שבין ג"ר לז"א, כמ"ש במקומו, ועי' בדיבור הסמוך(23.44)

בעצם מה אמר לנו פה?)
כל מה שהבדלנו את הראש הנשי, מוחא דאוירא מהראש הראשון, אותו ניקוד, רק ששינו דבר אחד, במקום הציירי הפכנו לסגול. למה?) כי יש כבר זווג לצורך נתינת חכמה.
א"כ למה שישאר קמץ? כי אין שם גיליוי ,עדיין להתפשטות אור החכמה, זה רק עושה אתה זווג, כי זה רק ראש- ז"ת דבינה, זה עוד לא גוף, מו"ס זה חוטם-פה- זה נקרא גוף, זה נקרא הזו"ן.
אז אם אני רוצה לראות גילוי חכמה, אז אני אראה את זה בפתח.

כי אמרנו : מה ההבדל בין הנקודות(צירי וסגול) לבין קמץ או פתח?)
• הנקודות מראות על הזווג
• והפתח מראה על התפשטות המוחין

אז כל מה שאני מדבר על גלגתא ומוחא דאוירא, זה עדיין שייך לראש, עדיין זה לא התפשטות של הראש. אזאני יכול רק להגיד את השינויים בזווגים שם,
אז ההבדלים שם יהיו בין צירי לסגול!

וכאשר אנו מדברים, מצד התפשטות הוארות, אז מה יהיה ההבדל?
בין קמץ לפתח.
• שכל פעם שזה ראש- ישאר לי קמץ.
• זה לא משנה לי אם זה כתר, דהיינו גלגלתא, או מוחא דואירא, זה עדיין ראש זה עדיין קמץ, מתפשט לגוף, שזה חוטם פה- שזה כנגד מו"ס, נקרא גוף" אז יהיה לי פתח
(25.23)
אות מ"ז
מז) רישא תלתאי(מי זה הראש השלישי (? זה הראש השלישי של א"א)
הוא לא מתאר את המוח השלישי של גלגלתא, אלא הוא קופץ /מדלג.- אומר זה כבר נבין לבד

איך אנו יודעים שזה רישא תליתאה, שזה מו"ס ממש, ולא מו"ס שבגלגלתא?)

והוא הנקרא חכמה מ"ס דא"א, ויש בה ג"כ ג' הויות אחרות יוד הא ואו הי(במילוי אלפין). . יוד הא ואו הא' יוד הא ואו הא.
(כי אם זה היה במילוי יודין, אז הייתי יודע שמדובר במו"ס דגלגלתא
אבל בגלל שמדובר על מו"ס השלישית, אז זה לא מו"ס דגלגלתא, אלא מו"ס סתם" אבל הוא כן היה צריך לדבר, על המוחא השלישי.
הוא גמר לדבר איתנו על מוחא דאוירא,ועכשיו ידבר אתינו על מו"ס, ולכן זה מילוי אלפין.) 26.46)

• דיבר על המוח השני שזה מוחא דאוירא
• ועכשיו ידבר איתנו על המוח השלישי., שנקרא מו"ס, יקו"ק.
• במוחין הקודמים דיבר איתנו
o על יקו"ק במילוי יודין,
o וחוץ מזה במילוי אלפין
שזה כנגד ס"ג

האם כאשר הוא קורא לזה עכשיו במילוי מ"ה, או בחינת מ"ה:
האם זה מצד הוארות או מצד הכלים?
תשובה: מצד הוארות,,

חזרה:
• כלים זה כנגד אח"פ- אוזן, חוטם פה כנגד נשמה רוח נפש.
• אורות- זה כנגד ע"ב ס"ג מ"ה
• ואם ידבר איתנו על בחינת מ"ה- אז זה מצד הוארות.)

במילוי מ"ה דאלפ"'ן בנקודות הנ"ל של רישא תנינא. שהם סגול במקום ציר"י, ועוד נוסף באלו שינוי ב', (מה יהיה השינוי?)
)
והוא כי גם במקום ניקוד קמץ, הם באלו ניקוד פתח תמורת הקמץ(למה? כי זה מראה שיש התפשטות חכמה במדרגה)
, ושלשתן:
• או"פ(צ' דצלם שבצ'- המו"ס שבמו"ס)
• , ומקיף, (מקיף רגיל או מקיף קטן- זה הל' שבצ')
• ומקיף לשניהם, (הם' שבצ')
בבחי' פרטיות.

אבל בבחי' הכללות, כל ג' בחי' אלו אינם, רק בחי' או"פ בלבד שבג' רישין הנ"ל. (למה? כי זה חוטם-פה) (28.42)

אות מ"ז או"פ

מז) מו"ס דא"א וכוי בנקודות הנ"ל של רישא תנינא שהם סגול במקום צירי וכו' באלו ניקוד פתח תמורת הקמץ:
פירוש, כי מקום גילוי חסדים בשורשם, שהוא ע"י זווג פב"פ דחו"ב מרמז בהתהפכות תנועת הצירי לסגול. כנ"ל.(זה כבר ראינו במוחין השניים, למה? כי עברנו מגלגלתא למוחא דאוירא, מחסדים מכוסים לחסדים מגולים, מצד הזווג, ומה מראה לנו על הזווג(? נקודות. ולכן עברנו מצירי לסגול.
שסגול מראה על הנקודה השלישית שמחברת בין השניים, שבא הכתוב השלישי ומכריע בינהם" ועושה זווג ולכן היה לנו במוחא דאוירא סגול. (29.29)
ועכשיו התווסף עוד משהו:)

ובחינות הקבלה של הארת חכמה, מרומזת בהתהפכות הקמץ לפתח,

לזכור:
• זווג- הוא מצד הנקודות
• בחינת קבלתה הארת חכמה- מצד התהפכות מקמץ לפתח

מה זה קמץ?
זה בחינת פתח עם י' שחוסמת את ההארה, הוצאתי את הי', ואז יש לי בחינת פתיחו דחכמה.

כנ"ל ד"ה אותיות, עש"ה.
ולפיכך בחינת הההין שבהויות דמו"ס, (שני הה' הבינה והמלכות)
שהן בחינת הבינה שנתהפכו מאחורים לפנים, באות גם במו"ס בתנועת הסגול.
והקמצין שמשמשים בהויות דאוירא. שהם בחינת הכתרים של המ"ה שהוא מו"ס, המה נתהפכו כאן לפתחין,. עש"ה. (30.56)

אומר שלמדנו בחלק ו' שכל הואתיות, בנויות מצד שורשן, דהיינו מצד הכתר משפיע מפתח וקמץ.
• פתח זה 6 אותיות
• ועוד פתח של הקמץ,ש בנוי מפתח ועוד נקודה שהיא י'- זה עוד 16
ובסה"כ-כ"ב אותיות.
והכל טמון בזה, למה?

מכיוון שיש פה בחינת קמץ שמקמץ על החכמה, מה שלא נותן את ההארה- כמו או"ח הנדחה, ולפי זה תלוי אח"כ כמה תקבל.
כלומר שלפי הקמץ שהיה לנו במוחא דאוירא, ובבחינת אוירא- דהיינו בגלגלתא ומו"ס, אז לפי זה יהיה הפתח.
ולכן הקמץ יתהפך לפתח ולא למשהו אחר.

ואותו דבר בציירי
• לפי הצירי יהיה הסגול
• ולכן יש קשר בינהם.

שפירושם שלפי גודל מדת הקמיצה המשמשת בכתר דמו"ס כן גודלו של הואר הנפתח במו"ס, כנ"ל ד"ה אותיות (כלומר מי שלא ידוע לקמץ, מי שלא יודע לבטל את עצמו לא ידוע לעשות ממטה למעלה, לא יכול באמת להשפיע לתחתון, בצורה אמיתית.

כל השפעה לתחתון בא מתוך הכח גם לקמץ,דהיינו לוותר על הואר.
(32.21)

סיכום:

• ההבדל בין גלגלתא למוחא דאוירא: החלפנו את הצירי בסגול, אבל הקמץ נשאר

• וההבדל בין מוחא דאוירא למו"ס :שהחלפנו את הקמץ בפתח.

נקודות מצביע על סוג הזווג.
• ולכן נראה את הנקודות דווקא באות ה'. למה באות ה' נראה את הנקודות ולא את הקמץ או הפתח? כי הואת ה' היא הנקבה ושם עושים את הזווג)

• הואתיות: ו' וי' הם התפשטות, הוא הזכר שנותן את ההתפשטות, ובו נראה את הקמץ והפתח

33.29

אות מ"ח
מח) וג' רישין הכלולין מן ט' בחי', (איזה ט' בחינות? אם אנו מדברים על הויות, אז הט' בחינות של העצמות, שהרי מדבר מהויות)הם בחי' נר"ן שבא"א(מצד הכלים) כנ"ל,

• והויות הנשמה במילוי יודין שהוא ע"ב, (יודין שהוא ע"ב-שזה מצד התלבשות אורות בכלים- שזה כנגד או"א)

• והויות הרוח במילוי ס"ג, (הויות של הכלים דרוח הם במילוי ס"ג מצד הוארות- ז"ת דבינה- ל' דצלם)

• והויות נפש (הויות הכלים שנקראים נפש, הכלים של מו"ס ) במילוי אלפין. ( כי זה כנגד הוארות דמ"ה שהם אלפין)

ואמנם הפרש נקודתן, (מה ההפרש נקודתם- ר' הסבר למטה ) כבר נתבאר לעיל וכל אלו הם ט' הויות של העצמות והרוחניות שבתוכן.

סיכום ההבדלים בניקוד שמות הוי"ה של
ג' הראשיים דא"א (גלגלתא, מ. דאוירא, ומו"ס)

המעבר מגלגלתא למוחא דאוירא- הוא בשינוי בזווג- כי שניהם ראשים, כי שניהם אלה שעושים את הזווג .

• רק בבחינת הכתר בגלגלתא-
o אין שם עדיין זווג כי זה חסדים מכוסים, ולכן יש שם רק ציירי,
o וגם אין התפשטות הוארות עדיין, אז זה יהיה קמץ.
o אז כל מה שיש שם זה: ציירי וקמץ, והחולם תמיד נשאר כחולם באות י' וזה לא מפריע ועליו לא מדברים, מדברים רק על שאר הואתיות שהן נעות, כי י' זה דבר קבוע, ולכן הם משתנים רק מצד הציירי והקמץ. אז יש צירי וקמץ בגלגלתא

• במוחא דאוירא- רק הציירי מתחלף לסגול, והקמץ נשאר! כי זה עדיין ראש ואין התפשטות לגוף)

• בחינת מו"ס- מתחלף הקמץ לפתח-כי יש כבר התפשטות לגוף
(36.09)
?
אות מ"ט
מט) ועוד יש ט' בחי' אחרות דאהי"ה, (מה זה אקי"ק? הכלים. עד עכשיו דיברנו ק על העצמות, על ההויות) הנקרא כלים שלהם, (עכשיו שמדברים מכלים מ דברים משם אקי"ק) שבתוכם מתלבשים הט' הויות של העצמות, והם ט' שמות של אהי"ה, (

כמה שמות יש לנו בסה"כ?
o ט' שמות של העצמות
o ט' שמות של אקי"ק)

והם ממש ע"ד מילוי הט' הויות של העצמות(צריך לומר שהנקבה לא יכולה לבטא אלא מה שהזכר נותן לה, היא לא יכולה לבטא משהו מעצמה, אם היא תבטא רק את עצמה היא תמות. למה? כי זה כמו בריאה בלי בורא. כלומר שכל הסדר של המציאות הקוסמית, הוא שהנקבה באה לבטא אתה זכר
הבריאה באה לבטא את הבורא, לכן לא אפשרי שיהיה נקודות שונות/תנועות שונות של הנקבה מהזכר. אז אותן תנועות הוא אומר שיש בזכר זה מה שיהיה בנקבה, היא לא יכולה לעשות תנועות אחרות, היא לא יכול להגיד אני רוצה כך, אני רוצה רק עצמאות מציד, היא חייבת להתנועע לפי רצון הזכר" כי הוא בעל התנועה). הרי בין כולם(כולם זה עצמות וכלים) ח"י שמות, (ט' לעצמות וט' לכלים) שהם ח"י העולמים כנ"ל. (

בזה באות מ"ט סיכם לנו ואמר שיש גם כלים וסיכם אורות וכלים יחד.

למה, לא מספר לנו על כל הנקודות של אקי"ק?
כי ז ה אותו דבר כמו ההויה.

(38.21)

אות מ"ט- או"פ
מט) שמות של אהי"ה והם ממש ע"ד מילוי הט' הויות וכו': כי הוי"ה אהיה, הם בחינת זכר ונקבה,
o שהזכר הוא המשפיע(שזה נקרא הויה)
והנקבה היא המקבלת. (שזה הכלים)

וע"כ אי אפשר להיות בנקבה תנועות אחרות ממה שיש בזכר. (מה זה אי אפשר?, הרי רואים שהנקבות עושות תנועות אחרות מאשר הזכר ?
כי מה שאנו רואים זה תמיד מצד הטומאה,
o אם הנקבה פועלת שלא מצד הזכר- זה טומאה
o אבל אם היא עושה דברי טובים- זה גם טומאה
o אין דבר כזה שנקבה תפעל מעצמה, אם היא פועלת מעצמה זה רק מטעם הרצון לקבל שלה לעצמה.
o גוף שפועל מעצמו הוא רק גופא.
o אי אפשר שלנקבה יהיו תנועות אחרות מאשר יש לזכר
)
וע"כ כל התנועות(שזה הנקודות,ש הנקודות זה הוארות המנענעות את הכלים) של ט' השמות אהיה שוות לט' הויות בלי שום הפרש ביניהן. (וזה הסדר האמיתי והנכון, ופה עד כה באנו לביאור של כל הי"ח, כל הח"י עולמים שיש בג' הראשים של גלגלתא.

אז עד לכאן בעצם תאר לנו בכללות שצריכים להיות איזה שהם תיקונים בראש.
מי נתן את כל התיקונים האלה? עתיק
עכשיו אחרי שלמדנו את כל התיקונים האלה בכללות, יבוא לבאר לנו את כל השבעה התיקונים האלה בפרטות.

למה צריך תיקונים?
כי הראשים האל הצריכים עכשיו להאיר את צ"ב לכל אצילות, והם צריכים לתקן אותם. זה מתקן אותם.
איך זה מתקן אותם? נלמד בפרטות מהשיעור הבא את כל הפרטיןשל כל מה שלמדנו עד עכשיו.
עד עכשיו למדנו בכללות, ועכשיו מתחילים לפרט את כל מה שלמדנו

(40.28)

אות נ'

* נ) אחר שביארנו בחי' הכתר והחכמה דא"א, שהם ב' רישין דיליה, אשר נתחלקו לג' רישין, כנ"ל בב' הפרקים אשר קדמו, וגם ביארנו דרך כללות, איך נתלבשו ז"ת דעתיק בשבעה תיקוני רישא דא"א. נחזור עתה לבאר ענין שבעה תקונין בפרטות. והנה כבר נתבאר שם, כי חסד דעתיק נתלבש בכתר דא"א, אשר הוא הגלגלתא, רישא קדמאה דא"א.
עי' בדיבור הסמוך.

אין תגובות

להגיב