049- הדף היומי בתע"ס – חלק י"ג – עמודים א'שצג-א'שצד

media

שאלות חזרה בתע"ס א'שצג-א'שצד
1. מה הסדר של הבחינות בפרצוף הפנימי לעומת הסדר במקיפים?
2. מדוע הסדר כפי שכתבת בתשובה לשאלה א'?
3. כיצד נספרים תיקוני הדיקנה שהם י"ג?

סיכומים תמלולים וחומרי עזר על האות:

אות קצ"ו- או"פ- המשך
ענין גדלות וקטנות בא"א
ב' המצבים של שערות דיקנא ביחס לשערות ריישא
אנו רוצים לדבר, על מספר הספירות שיש באורות המקיפים בשערות, שיצאו לבחינת מקיפים.
אנו למדנו, שכאשר נעשה זווג ככדי לתת חכמה למדרגה בגדלות, אז אי אפשר לעשות זווג על הדעת הפנימית של המדרגה,
כי הדעת הפנימית של ראש דא"א, זה דעת של גדלות של ג"ר דחכמה, ולכן נעשה תיקון מיוחד שהבינה יצאה לחוץ מהראש.
וכשבאים לעשות זווג, לא מחזירים את הזווג הזה של הדעת של הגדלות, כי אחרת אם היתה גדלות במדרגה, תהיה שבירה
אז עושים זווג על הדעת של שערות דיקנא, והדעת הזו, היא דעת שנותנת אפשרות לזווג לל"ב נתיבות החכמה.
כאשר יש זווג על הגדלות הזו, זה אומר שהמ"ן של הדיקנא עולים, לבחינת זווג, ומתחברים לפרצוף אחד, עם השערות ריישא, כי הם במקורם אח"פ של שערות ריישא.
אז כשבאה גדלות למדרגה, יורד המסך, ומחבר את השערות דיקנא לשערות ריישא לאחד,אבל זה לא בקביעות, זה רק בגדלות.
• בגדלות דנשמה, למשל אין את זה
• בגדלות דחכמה יש את זה
.
ולכן בגדלות דחכמה, כאשר בא הזווג למדרגה, רוצים לתת את ל"ב נתיבות החכמה, אז נותנים את זה דרך החיבור של שערות דיקנא ושערות ריישא.
אבל בגלל שזה לא קבוע, אז לעיתים בא מסך ומפריד בינהם.
אז כשיש בינהם הפרדה, אז המדרגה של שערות דיקנא הופכת לגופא, למה? כי עומדת למטה מפאתי הראש, שהם כעין המסך של קרומא דאוירא, הם מסך שמפריד בין שערות ריישא לשערות דיקנא.
ולכן כל הבחינה זו של השערות דיקנא, הופכות להיות כמו גופא, דהיינו הופכות להיות ממעלה למטה, כמו גוף, ולא ממטה למעלה כמו ראש,
• וכשהם יתחברו לאחד(שערות ריישא ודיקנא) אז הם יהיו ראש
• ומי יקבל את אור הזה, כאשר הם יהיו ראש? או"א, הם הופכים להיות כמו גוף שמקבל את האור הזה, וגם מעבירים לזו"ן. (2.32)

זאת אומרת ,שיש לנו 2 מצבים לשערות דיקנא:
• מצב1: כשמחוברים לשערות ריישא- ואז הם משמשים ממטה למעלה' כמו ראש
• מצב2: שהם לא מחוברים עם שערות ריישא- ואז הם לא משמשים ממטה למעלה, אלא רק ממעלה למטה כמו גוף, ומה מפריד בינהם? פאתי הראש. (2.55)
עמוד אשצ"ב טור ב' (חזרה על שיעור קודם):
והנה בענין יציאה זו מן הראש, ( של מי? של השערות דיקנא שיצאו מהראש )
• יש חילוק בין הגלגלתא, שהוא הראש הא'
• . ובין האוירא(מוחא דאוירא ) שהוא הראש הב'
• הרי המו"ס או השערות דיקנא יצאו מראש, ויש הבדל מאיזה ראש הם יצאו, ממוחא דאוירא או מגלגלתא )
. כי מגלגלתא שהוא הוי"ה דע"ב(במקורו, שלמדנו שיש ע"ב ס"ג , מ"ה_ שזה ג' הויות בשערות דיקנא,

שבשערות דיק נא יש ג' ראשים ,ג' הויות, כנגד ג' ראשים שיש במוחין הפנימיים
• ובמוחין הפנימיים יש ג' ראשים: גלגלתא, מוחא דואירא ומו"ס
• וכנגד זה בשערות יש להם את אותם מרכיבים כמו בראשים, יש להם ג' הויות, כמו ג', ראשים: ע"ב ס"ג מ"ה-
o ואומר שע"ב הוא כנגד הגלגלתא
o וס"ג הוא כנגד מוחא דאוירא
o ומ"ה הוא כנגד מו"ס

), יצא מו"ס לגמרי ממנה(למה? ) כי הקרומא מפסיק ביניהם, והיא עצמה נתקנה בם' סתומה ואינה באה לעולם בזווג עם מו"ס מבחינת הוי"ה דע"ב שבה

עמוד אשצ"ג
. וע"ד זה(גם ) פרצוף השערות דיקנא(כמו שקרה בפנימיות הפרצוף, שגלגלתא לא מתחברת עם מו"ס לעולם, לעשות איתה זווג_ כך קורה גם בשערות ) יצא לגמרי מבחינת גלגלתא דשערות רישא (זאת אומרת,

שבשערות ריישא יש 2 אבחנות:
• יש גלגלתא- וכנגדה זה נקרא ע"ב דשערות
• ומוחא דאוריא- וכנגדה זה נקרא ס"ג שערות
אז היציאה מבחינת הע"ב של השערות זה בחינת גלגלתא דשערות ריישא

), ולא נשאר בה אלא ו"ק גמורים מבחינת גלגלתא, דהיינו גופא, מחסד ולמטה(אין לה שום קשר, שום זווג עם הראש ) כנ"ל. (5.17 )

אמנם מבחינת הראש הב' שהיא מוחא דאוירא, (דהיינו בחינת ס"ג ) שהיא בחינת בינה(הכוונה היא ס"ג ), אשר היא עצמה נכללת ג"כ מכל ג' הראשים, כנ"ל, ויש בה ג"כ בחינת גלגלתא, שהיא הוי"ה דע"ב(של הויה דס"ג, ), הנה נבחן שמו"ס לא יצא לגמרי מראש הזה, (מראש הב' ) כי יצא רק מבחינת גלגלתא הכלול בה, ( דהיינו מצד גלגלתא של מוחא דאוירא. ( 5.52)
אז מוחא דאוריא יצא לגמרי מפה (הגלגלתא של מוחא דאוירא), לזה (מו"ס) כבר אין שייכות אליו (לגלגלתא)
וממוחא דואירא הוא יצא רק מהגלגלתא של מוחא דאוריא.
כי ממה הוא מתנתק? ממוחא דאוירא, אז הוא יצא רק מהם' דצלם מהגלגלתא, אבל לא מהחוטם פה שלו :כלומר לא מהמוחא דאוירא (דמוחא דאוריא) , ולא מהמו"ס (דמוחא דאוירא).
אבל מכל הגלגלתא הוא (מו"ס) יצא, דהיינו הוא ו"ק גמור לגלגלתא, אין לו שום דבר מראש דלגלגלתא.
אבל ממוחא דאוריא:
• יש לו את מוחא דאוירא דמוחא דאוירא
• ואת מו"ס דמוחא דואוריא
• אבל גלגלתא דמוחא דאוריא אין לו
בשערות:
• גלגלתא כנגד ע"ב
• מוחא דאוריא כנגד ס"ג
• ומו"ס כנגד מ"ה
אז אומר שמוחא דאוירא נחשב לבינה כנגד ס"ג (7.18)
) אבל מבחינתה עצמה שהיא בחי' בינה, ( דהיינו ממוחא דאוירא של מוחא דאוירא, וממו"ס של מוחא דאוריא- כל שכן לא יצא) לא יצא ממנה, כי כל בחינת הקרומא, מפריש המו"ס רק מבחינת ג"ר דחכמה שהיא ע"ב, אבל לא מבחינת בינה דחכמה שהיא ס"ג דע"ב, שהיא מוחא דאוירא, כי ע"כ הוא ראוי ג"כ לקבל ממנה חכמה, כנ"ל(8.06 ).
ועד"ז גם בחינת הדיקנא, שיצאה מבחי' הגלגלתא ואוירא דשערות רישא, מחמת המסך שבפאתי הראש, נבחן ג"כ, שלא יצאה אלא מבחינת הע"ב שבאוירא, (שזה במוחא דאוריא- כנגד ע"ב , ס"ג, ומ"ה,כלומר יצאה כנגד הע"ב של מוחא דאוירא) אבל מבחי' עצמה, שהיא בינה דחכמה, לא נתמעטה, וע"כ יש לה גם עתה בחינת הבינה של החכמה( הבינה הכוונה הס"ג של ל"ב נתיבות החכמה של מוחא דאוירא). אמנם מגלגלתא נתמעטה לגמרי( מגלגלתא, מו"ס לא מקבלת כלום ושי לה רק בחינת ו"ק ממנה) ואין לה אלא ו"ק. ( אבל אין לה בחינת ג"ר.) (9.03)-
עד לכאן הגענו בשיעור הקודם:
הרי שאחר הזוג, (דגדלות,) שעלה שוב המסך לפאתי הראש, הוציא הדיקנא לחוץ ושוב נעשית לבחינת מקיפים, (מה זה אומר? שירדה לבחינת גוף ) אין בה אז מן הגלגלתא אלא בחינת ו"ק גמורים, ( כמו שאמרנו, שהיא הרי לא מתחברת לגלגלתא) דהיינו מחסד ולמטה, אבל מבחינת חכמה דראש, (מי זה חכמה דראש? מוחא דאוירא מבחינת ל"ב נתיבות החכמה ) יש לה מבינה ולמטה. ( מה זה מבינה ולמטה? חסר לה רק גלגלתא דמוחא דאוירא) כמבואר.

הרי שלא נשאר יותר בשערות דיקנא מבחינת המקיפים רק י"ג ספירות, שהם
• ו"ס מכתר, (מחסד עד יסוד )
• וח"ס מחכמה. ( למה ח' ספירות בחכמה? כי כתר וחכמה לא היו יכולות לקבל אלא רק מבינה, שהגלגלתא מייצגת את כתר וחכמה)
והיא חסרה כל הג"ר דכתרא דא"א, וב' עליונות כתר וחכמה של המו"ס דא"א, דהיינו בחינת ג"ר דהכמה שבו, שהיא בחינת הוי"ה דע"ב שבו.
ומלבד זה חסרה ג"כ המלכות דגלגלתא, ( לכן היא רק ו' ולא ז' ) כי היא עצמות המלכות דצמצום א', שהיא נגנזת ברדל"א. כנ"ל. (אז זה ודאי שאין לה את המלכות) ( 11.06)

) אלא כיון שמסך דפה דרדל"א אינו מתחיל רק בקרומא דאוירא, נמצא הגלגלתא כמעט במעלה אחת עם רדל"א כי המסך(כי המסך לא מפריד אותו ) שבפה דרדל"א, (קרומא דאוירא ) אינו מתחיל להגלות רק למטה מן הגלגלתא(כי יש לו תיקון של חפץ חסד, ולא משפיע עליו חסרון, זה שאין לו חכמה ) (11.43 )

. ולפיכך בעת שהדיקנא הוא בבחינת מקיפים, דהיינו שהיא נמצאת מתחת המסך הזה, (מתי זה קורה? כאשר יצא לבחינת גוף ) היא חסרה לגמרי ממלכות דגלגלתא.

ונתבאר היטב, שאין בדיקנא יותר
• משש ספירות חג"ת נה"י דכתרא
• , ושמונה ספירות מבינה עד מלכות מן מו"ס.
שהם י"ג ספידות.

אבל הפנימים דדיקנא, שפירושו, בעת שעולה לראש והמסך דפאתי הראש, שהוא בחינת הקרומא דאוירא, יורד לסיום הדיקנא, ונעשית אחד עם השערות רישא, (בגדלות, שעושה זווג על דעת דשערות דיקנא, ואז הדינקא מצטרפת לבחינת ראש ) הנה אז יש לה
• כל י"ס דכתרא
• וכל י"ס דמו"ס.
כי הקרומא כבר ממטה למעלה גם אצלה, ואינה ממעטת אותם. ( 13.18)

וענין עמידת המקיפים שלא כסדרם כבר נתבאר לעיל, שהוא משום שבעת הזווג, (בגדלות, שמקבלים את האור, שזה נקרא עת הזווג )
נבחן העב יותר לגדול יותר(למה? כי ככל שיש לו רצון יותר גדול לקבל את החכמה בקדושה, כמובן מדובר על עוביות מצד המסך, אז הוא יותר חשוב )

, משא"כ שלא בעת הזווג, שנשארו ריקנים מאורותיהם, הרי העב יותר גרוע יותר,
• ונמצא(שלא בעת הזווג ) מלכות שהיא זכה מכולם, ( ולכן) עומדת מעל כולם
• וכתר שהוא עב מכולם, עומד למטה מכולם.
ומה שהם נבחנים לריקנים מאורותיהם, היינו רק מאותן הבחינות החסרות להם עתה, (דהיינו ו' ספירות מכתר וח' ספירות מבינה )
אמנם מהבחינות שיש לה גם עתה, אינה נבחנת למקיפים, אלא לפנימים, והוא פשוט.

(למה נחשבת לפנימיים? כי היא כן יכולה לקבל את הבחינות האלה ממעלה למטה אצלה,
• אבל הבחינות האחרות יוצאות אצלה לחוץ מהראש, כי היא יצאה לחוץ מראש, היא כבר לא יכולה לקבל את השערות האלה בפנימיות (14.39)

• אבל ו"ק היא יכולה לקבל בפנימיות, אז היא מקבלת חסדים, אבל לא יכולה לקבל יותר את החכמה,

• חכמה היא תקבל, השערות דיקנא יקבלו חכמה, רק במצב הגדלות ,כי במצב הגדלות, יורדים לבחינת י"ג בחינות, או תיכף נראה שיאמר י"ד, כי נצח והוד באים כאחד, ויורדים לי"ג בחינות של חסדים של רחמים.) (15.00 )
מה אנו רואים?
• שכאשר יש חכמה במדרגה, אז החכמה הזו, ע"י כך ששערות דיקנא ושערות ריישא מתאחדים לאחד.

• כשאין גדלות במדרגה, לכאורה יש דינים בעולם.
o והדינים האלה מכריחים, איזה שהוא כח של חסדים שיתפשט בעולם
o , ואז צריכים לעשות תיקונים באותם שערות שנקראים י"ג תיקוני דיקנא

התיקונים האלה, הם באים מגלגלתא ומו"ס, מבחינת השערות.
• ברגע שהם יצאו מפאתי הראש ולמטה, אז הם יוצאים מפאתי ראש, דהיינו מעצם הגולגולת שמתחילה להוציא את בחינת הזקן ללחי תחתון,
• ואז מתחילים הי"ג תיקוני דיקנא, שהם התיקונים של מו"ס.

• אז יש את התיקונים של מו"ס
• ויש את התיקונים של גלגלתא
ויחד את כל התיקונים הללו, אנו צריכים ללמוד אותם.
לשם מה נדרש לעשות 13 תיקונים בשערות הזקן (הדיקנא)
מה בעצם צריך ללמוד?
איזה תיקונים אנו צריכים לעשות בשערות דיקנא, אחרי שניפרדו משערות ריישא, והם צריכים לבוא לעשות תיקונים, כדי שהתחתונים יקבלו מזה חסדים.
למה?
• כי במצב הקטנות הזה, שאין את המוחין של הגדלות, מוחין של חכמה, כשאין את זה, אז אי אפשר לקבל, ואז עלולים להיות דינים גדולים בעולם.

• אז צרכים לתקן את זה ,שלא יהיו דינים גדולים בעולם, צריכים לתקן אותם בצורה מיוחדת, למשל:
o נעשה להם צ"ב
o נעשה להם מוחין מיוחדים שניתן להם, מוחין של צ"ב
o הם יצטרכו להתפשט, יהיה להם מקור לאור הזה
o אם יהיה חרון אף, נכין הכנה מיוחדת שלא יהיה חרון אף. וכן הלאה

אז כל הבחינות, כל העיכובים שיש לנו במציאות, יכולים להתבטל ע"י שערות הזקן. איך? זה הוא הולך ללמד אותנו (16.58)
אות קצ"ט
קצט), נמצא, כי האחרונה שבכולם, שהוא מלכות דחכמה, עומדת למעלה מכולם, והגבוה ומעולה שבכולם, שהוא כתר שבכתר, (כאשר היה בו והוא היה המעולה הלמעלה מכולם,שהוא החזיק עוביות גדולה ) עומד למטה מכולם, והטעם כי להיותו אור מגולה מקיף, לא היה כח בתחתונים לסבלו, ולכן אורות העליונים לא נתגלו רק למטה ממדרגתן. (

• כשיש אור במדרגה אז הוא נחשב להכי גבוה
• וכשאין אור במדרגה הוא יצא למקיף, אז הוא נחשב להכי נמוך. (17.43)
אות ר'
ר) ולפיכך, (לפי שיש הופכיות והחכמה מעל הכתר, וכן המלכות של כל אחד מהם של המכלות והכתר למעלה, והכתר של כל אחד מהם הוא למטה,אז: )
כתר שבכתר, שהוא מדרגה עליונה יותר, ( באופן רגיל ללא ההיפוך הזה)
נתגלה במדרגה היותר תחתונה שבכולם.
וכן המלכות שבחכמה, שהיא היותר קטנה שבכולם, נגלית למעלה מכולם. ( למה? ) כי יש כח בתחתונים לקבלה, וכיוצא בזה בשאר הספירות (ונהיה היפוך שלם,
• שמלכות נהיתה למעלה
• וכתר נהיה למטה ) (18.26)

אות ר"א
רא) ומה שאני אומר, שכתר שבכתר נתגלה במדרגה התחתונה, לא דייקת למילתי, שהרי אינם רק י"ג ת"ד לבד, ואינם כ', אך הכוונה לומר כי המדרגה היותר עליונה שבכתר, שהוא נקרא ונקה, (שהוא התיקון הי"ג )
שהוא החסד, נתגלה במדרגה תחתונה כמ"ש בע"ה.
(למה מדררגה עליונה ביותר הוא חסד? הרי צריך להיות כתר
אבל אמר לנו בעמוד הקודם, "שאחר הזווג , שעלה ישוב המסך לפאתי הרוח הוציא הדיקנא לחוץ ונעשית לבחינת מקיפים, ואין בה מהגלגלתא , רק ו"ק", דהיינו מחסד ולמטה, אבל מבחינת חכמה דראש, יש מבינה ולמטה.
ולכן כאשר הוא מונה פה את הכתר, הוא לא מונה מכתר, הכתר שהוא מדבר עליו הוא חסד, אז החסד הוא המזל הכי תחתון שנקרא "ונקה"(19.29 )

אות ר"ב
רב) גם דע, כי אין גדר המקומות כמו שנראה בעיניך לסדרם זעג"ז( זה על גבי זה) ממש, ( כי התיקונים הם לא ממעלה למטה, אלא הם באים בסדר של ג' קוין)
כי אין סדר המדרגות כפי היות המקום עליון או תחתון,
• כי הלא יש מקום למטה ונקרא עליון,
• ויש מקום למעלה ונקרא תחתון, (אז זה לא סדר גשמי )

כי הלא המקום שתחת הפה הוא יותר תחתון מכולם, ואמנם הוא מכלל המקומות העליונים, להיותו סמוך אל הפה, ( והפה הוא כמו המרכז של הגדלות)
ומקבל האור וההבל היוצא משם, יותר מכמה מקומות העליונים(למה? )
להיותו סמוך לפה.
• וכן הסמוך לעינים,
• וכן הסמוך אל החוטם, (ולכל אחד מהנקבים )
כי גם מהם יוצא הארה. (20.42 )

אות ר"ג
רג) וא"ת, ( ואם תאמר: אם אתה אומר שהוא כ"כ חשוב המקום הזה, אז מהקום של תחתה פה היה ראוי)
מקום שתחת הפה היה ראוי ( למשל שערות הזקן)לקראו תיקון ראשון. (ולא בפאתי הראש ) אך דע, כי אין הדבר תלוי בזה, רק ראוי להעריך המקום עצמו, אם הוא עליון אם לאו, וקרוב למקום ההבל. ולפעמים יש מקומות עליונים שהם גבוהים ממקום ההבל, ודבר זה תלוי בהערכה, שהעריך המאציל יתברך, המקומות בסדר י"ג תיקוני דיקנא על דרך שנבאר. (21.13 )

מה אומר לנו כאן?
מה הדברים האלה שנראים סתומים לגמרי!
כנראה שאלו שאלה את האר"י הקדוש:
שואל: מה הסדר, למה הסדר הוא כזה מבולבל לכאורה:
• למה תיקונים שצריכים להיות גבוהים מאד, הם למטה, מתחת לפה?
• ותיקונים יותר נמוכים, למשל ירידה לצ"ב- שזה בין פאתי הראש הם למעלה?
• ואח"כ כמו מוחין של צ"א, כמעט, שזה פה, הם יותר למטה, אז הוא אומר:
o זה לא תלוי בזה
o אלא זה תלוי בתפקיד שלהם, כלפי התיקונים הכלליים"
ואת זה צריך לבאר לכם, כי זה לא עניין של עליון ותחתון, זה לא ענין של לפי המקור העליון שלהם, אלא לפי מה שהם צרכים לבוא לעשות את התיקונים.
ולכן אומר, אנו נבאר את התיקונים, ואז דרך התיקונים, נצטרך לראות את הסדר שלהם מלמעלה למטה.

רק כדוגמא:
אם אני צריך לעשות אור ע"ב ס"ג, כדי לתת השלמת כלים, והוא בא לפני אור נשמה, אז אפילו שהוא אור יותר גדול, הוא בא ממקור יותר גדול, והוא בטבע שלו יותר גדול, אז הוא יבוא לפני אור דנשמה. אז הוא אומר:
• זה לא תלוי בגודל שלו
• זה לא תלוי אפילו במקור הגדולה שלו, אפילו שהוא בא מצ"א,
אלא זה תלוי לאיזה תיקון הוא בא לעשות

ולכן אנו נסדר את כולם, לפי התיקונים שלהם,
ולא נתבלבל, ולבאר אותם כמו שבארת ד' בחינות דאור ישר, אלא לפי התיקון שלהם,
ואת התיקונים אנו צריכים עכשיו ללמודלאט לאט, ולראות מה אומרים התיקונים (22.44)

אין תגובות

להגיב