050- הדף היומי בתע"ס חלק יג – א'שצה-א'שצו

media

שאלות חזרה בתע"ס א'שצג-א'שצד
1. אילו ג' דברים אנו מוצאים בתיקון הראשון ומהם?1. הגורם המסבב, 2. מקום אחיזת התיקון 3. צורת הגדול של השערות
2. מדוע שיערות דיקנא משוייך למו"ס ולא לגלגלתא?החלוקה של השערות רשייא ודקנא הם בהקבלה לחלוקה למוחיןו הפנימיים בא"א לראש וגוף. גלגלתא משוייכת לראש-יש לה תיקון של ם' צדלם, ושערות דקנא לגוף שמתחת לקרומא דאוירא.שערות דיקנא באים מגוף, ולכן לא יכולים להיות משוייכים לראש.
3. מה המקבילה של ב' פיאות הראש מצד פנימיות המוחין דא"א? קורמא דאוירא
4. מהיכן מקבלים שיערות דיקנא בתיקון הראשון שלהם? מפאתי הראש
5. מדוע אנו רואים שמצד הזקן והעור אין הבדל בין רישא לדיקנא ומצד העצם יש? מה זה בא ללמדנו? מצד העצם יש הבדל בין שערות ריישא לשערות דיקנא, כי גלגלתא משוייך לע"ב וע"ב הוא עצם

סיכומים תמלולים וחומרי עזר על האות:

י"ג תיקוני דיקנא
עמוד אשצ"ד
בעצם ,היום מתחילים ללמוד י"ג תיקוני דיקנא.
עד כה למדנו את ההכנות לקראת י"ג תיקוני דיקנא, והיום מתחילים את התיקון הראשון, ויש לזה חשיבות גדולה, כדי להבין את התיקונים האלה, ואנו כמובן נשתמש בכל הידיעות המוקדמות שלנו על שערות ריישא ושערות דיקנא, וכל מה שקרה במוחין דא"א כדי להבין טוב יותר את תיקוני הדיקנא. (0.55)

אות ר"ד
רד) ונבאר תחילה מקום אלו הי"ג תיקונין דדיקנא, כפי מ"ש באדרת נשא דף קל"א ע"א, (ובהסולם אות ע"ג )
ואחר כך נבאר מציאותם. (אז אומר שנבאר המקום ששם נמצאים- הי"ג תיקונים, וכבר אמרנו שהמקום הוא לא לפי מעלה מטה, אלא לפי סוג התיקון, ואח"כ נברא מציאותם)

הנה ב' פאתי הראש( ב' הפאות), הם בחינת המלכות העשירית די"ס דגולגלתא כמ"ש, ותחתיהם הם מתחילות תיקוני חכמה סתימאה שהם י"ג תיקוני דיקנא.
ז בחינת הפאתי ראש, היא המלכות שהיא העשירית, שבשערות ריישא זה ממעלה למטה, ולכאורה זה צריך להיות כתר. למה זה מלכות?
הרי זה ראש, ושערות ריישא הם צריכם להיות ממטה למעלה, ורק שערות דיקנא צריכים להיות ממעלה למטה. (2.32 )

אות ר' או"פ(3.04 )
ר) ב' פאתי הראש, הם בחי' מלכות העשירית די"ס דגלגלתא, ותחתיהם הם מתחילות תיקוני חכמה סתימאה שהם י"ג תי"ד:

כבר נתבאר בדיבור הסמוך, שהמקיפין והפנימים שוים זה לזה, מה זה נקרא שהם שוים?
הרי השערות דיקנא יצאו כתוצאה מזווג שנעשה בראש, אז הם מקבלים את מה שהיה בראש, כמו תבנית, כמו חותמת, ממה שיש בשערות, וכמובן שזה מופיע בצורה קצת שונה בשערות, אבל יש את כל הפרטים, אז אומר למשל: )
• וכמו שקרומא דאוירא מוציא את מו"ס מחוץ לראש דגלגלתא, (שיש לנו ראש דגלגלתא שהוא בבחינת אוזן דעתיק, והקרומא דאוירא מוציא את מו"ס להיות ניפרד מראש דגלגלתא בסוד צ"ב שהעליון עושה לתחתון, איפה זה מופיע בעשרות? פאתי הראש הם בבחינת המלכות של שערות ריישא )
• כן פאתי הראש, שהם בחינת המלכות דשערות רישא, הם מוציאים השערות דיקנא מחוץ למדרגת שערות רישא, ( אז כמו שראינו הפרדה בראש, כך אנו רואים הפרדה בשערות, ונהיה כמו צ"ב גו"ע ואח"פ והשערות דקנא הם בחינת האח"פ)
• איפה ההפרדה בין גלגלתא למו"ס? קרומא דאוירא
• איפה ההפרדה בין שערות ריישא לשערות דיקנא? פאתי הראש
• כי שערות רישא הם למעלה ממסך שבמלכות שלהם ואין עביות המסך פועלת בהם, (למה? כי כח הדין פועל רק ממקום הימצאו למטה ולא ממקום הימצאו למעלה )
• משא"כ השערות דיקנא שכבר נמצאים מתחת המסך, (מתחת לפאתי הראש, כל האורות שלהם הם מקבלים מתחת למסך הזה של פאתי הראש, וע"כ הם נחשבים לבחינת גוף וו"ק )הזה, וכל אורות שלהם הם מקבלים דרך המסך הזה דפאתי הראש, ע"כ הם נחשבים לבחינת גוף וו"ק, (למה הם נחשבים לגוף? כי הם למטה ממסך, למרות שבמקורם הם שייכים לראש.

אז יש להם 2 צורות (לשערות דיקנא):
o יש זווג על גדלות של ל"ב נתיבות החכמה, (כלומר שאין הזווג על צ"ב), אז הם נחשבים ממטה למעלה, כבחינת ראש.
o ברגע שיש את פאתי הראש שעושה הפרדה, שיש מסך של צ"ב על קטנות, אז השערות דיקנא הם ממעלה למטה

)
ולא יכלו לעלות ביחד עם השערות רישא ממטה למעלה על הגלגלתא, אלא שיצאו מפאתי הראש ולמטה על לחי התחתון, הנבדל מעצם הגלגלתא. (דהיינו הם לא יצאו מראש ,שערות דיקנא, ומאיפה הם מתחילים? יש איזה שהיא עצם (באזור עצמות הלחיים) שמבדילה, שנשארה משלד/אושלד של גולגלת, יש נקודה כזו שמחברת את הלסת התחתונה, כמו ציר כזה ‘Iמעל הציר הזה, יש עצם הגולגולת –ושמה מתחיל השערות דיקנא) (6.28 )

י"ג תיקוני דיקנא הם תיקוני מו"ס

ולפי"ז תבין,
• איך שערות גלגלתא הם בחינת ב' רישין גלגלתא ואוירא, שהם מקרומא ולמעלה,
• ושערות דיקנא הם בחינת מו"ס, שהוא מקרומא ולמטה. וז"ש הרב, שי"ג תיקוני דיקנא הם תיקוני מו"ס.

מה לימד אותנו בכל האות הזו?
אומר: אני רוצה ללמד אותך על י" ג תיקוני דיקנא.
אבל אני רוצה שתדע על מי אני מדבר.
אומר: י" ג תיקוני דיקנא הם כנגד מו"ס
מו"ס יצאה מחוץ לרא שדגלגלתא ע"יק ורמא דאוירא
אותו דבר שערות דיקא, צאו מחוץ לשערות ריישא ע"י המלכות שנקראת ב' פאתי הראש.
אז עשה לנו בעצם הקבלה:
• בין מה שלמדנו בפנימיות המוחין ובין לשערות הראש
• ואמר שי"ג תיקוני דיקנא שייכים למציאות הזו של מו"ס
ולמה זה כ"כ חשוב? כי משם נגזור כל מיני הבנות לגבי השערות הללו (7.38)
תלמיד? האם לפאתי הראש, יש תפקיד נוסף מלבד התפקיד של הבדלה
הרב: יש להם עוד המון המון תפקידים. בשלב זה הם יוצרים את ההפרדה.
אבל צריך לזכור:
• שתמיד המלכות של העליון, היא זו שנותנת את הכח להתקשר לעליון.
• ואם הם שייכים לשערות ריישא ששייך לצ"א,שעוד לא יצא מצ"א אז הם יראו לנו את צ"א, אבל זה לא ממש רצון של צ"א, אמרנו שהם לא הוי"ה ממש, כי רצון עדיין יש בהם, אבל זה לא רצון ממש, זה כמו רצון של בחי"א, ולכן הם נקראים מצפ"ץ| מצפ"צ. (8.27)

אות ר"ה
רה) ומתחילין (הכוונה לשערות דקנא, הבחינה הראשונה שלהם מתחילה מתחת לכל בחינת הגולגלת מתחת לב' הפאות-
שב' הפאות היתה המלכות של שערות ריישא, שהם ב' צדעי המצח הם אלו שטמונים תוך הראש ולא הפאות )
מתחת כל בחינת הגולגלת מתחת לב' הפאות, שהם בב' צדעי המצח ( אלה שטמונים בתוך הראש ולא הפאות, אלה שעל הלחי)
סמוכים אל האזנים, ולמטה מהם, דבוק בהם ממש, מתחיל הזקן מב' צדדי הפנים מתחת הפיאות דבוק בהם, והוא צרות הזקן, (כי יש הרבה שערות על הלחי אבל הוא מדבר רק על אלה הצרים, לפני הם מתחילים להתרחב, כי ברגע שהם מתחילים להתאחד זה תיקון אחר )
עד שהם מתחילים להתרחב זה הב' הצדדים
הנקראים התיקון הראשון
ואינו רחב כמו למטה. וב' הצדדים האלו נקראים תיקון ראשון דדיקנא, ואע"פ שנחלק לשני צדדים (ולכאורה הייתי יכול לחשבו שזה 2 תיקונים- והוא אומר לא!, כי הכל בחינת תיקון אחד)הכל הוא בחינת תיקון א'. דוגאת פאתי הראש ( דוגמא למה? שגם אצלהם הם עומדים משני צדדים ועל שניהם אמרנו שזה בחינה אחת, ש המלכות דגלגלתא הנ"ל)משני צדדיו שהכל הוא בחינת המלכות דגולגלתא הנ"ל
וכל הצרות ההוא הוא תיקון א', עד למטה במקום שמתחיל הזקן להתרחב, שהוא במקום התחלת זויות נצבות של הלחי התחתון, שמשם מתחיל להתרחב הזקן. (11.07 )
מה בעצם אמר לנו?
התיקון הראשון מצד מיקומו הוא הב' הבחינות האלה של הזקן ,מאיפה שהוא מתחיל שהם צמודות במקום הצר שלהם ללחי.

אות ר"ה- או"פ
רה) ממחיל הזקן מב' צדדי הפנים מתחת הפיאות והוא צרות הזקן ואינו רחב כמו למטה וב' הצדדים האלו נקראים תיקון ראשון: הנה הרב קיצר מאד בביאור הי"ג תיקוני דיקנא, בסדר מקום אחיזתן וצורתם, ולא הביא מהם אלא קיצור דקיצור מלשון הזוהר בספד"צ ( בספרא דצניעותא)ואדרא רבה, וכפי הנראה, סמך עצמו על ביאורי הזוהר, שהמה גילוים לכל מעיין. ובאמת האריך הרחיב הזוהר עצמו לפרשם היטב לכל פרטיהם ודקדוקיהם, ולכן ראוי להביא אחר דברי הרב בכל תיקון ותיקון, את סיום דברי הזהר השייכים לביאור אותו התקון גם לבארו היטב עם דברי הרב, דהקדמות המובאים בחלק שלפנינו.
וז"ל הזוהר נשא (דף קל"א ע"א. ובזהר ע"פ הסולם אד"ר אות ע"ד) הולכים לדבר על תיקון הראשון של שערות הזקן:

) תיקונא קדמאה:
מתתקן שערי מלעילא, ושארי מההוא תקונא דשער רישיה דסליק בתיקוני לעילא, מאודנוי, ונחית מקמי פתחא דאודנין בחד חוטא בשקולא טבא, עד רישא דפומא. עכ"ל.

אנו מוצאים כאן ג' דברים:
א' הגורם והמסבב לתיקון א'. ( מה גורם לתיקון הא') שהוא התיקון דשערות הראש העומד באודנין, כמ"ש שארי מההוא תיקונא דשער רישא דהיינו פאתי הראש הסמוכים לאזנים. (הגורם, מאיפה מתחיל התיקון, מהפאות דוקא, מתחיל התיקון של שערות הזקן, זה הסיבה לתיקון ) (14.20)

ב' מקום אחיזת תיקון א', שהוא נחית מקמי פתחא דאודנין, ( שהוא יורד מהפתח של ה אוזניים, מהנקב שבאוזן, מהנקודה של העצם הזו, שם הוא מתחיל לרדת למטה)
שפירושו, במקום החיבור של ראש לחי התחתון בסוף העצם דגלגלתא, שהוא בדיוק מול הנקב של האזנים, הנקרא פתחא דאודנין. ( כי אם יש עצם גדול שאתה לא יוד ע איפה ז הנמצא בדיוק תסתכל על הנקבה שבאוזן, Uותעביר קו ותראה שבדיוק פה מתחיל התיקון הראשון, והמ שיש למעלה מזה שייך לראש.
אז למשל אם מתגלחים ואסור להוריד את פאתי הראש אס עד לפה זה חייב להשאר ואסור לגלח למעלה מהמקום הזה (15.26)

ג', צורת גידולם של שערות תיקון א', שהוא מפתחא דאודנין בחד חוטא בשקולא טבא עד רישא דפומא, דהיינו שמנקב האזנים (אותו תיקון )
הוא מתפשט ונמשך עד השערות דרישא דפומא, שהם השערות דשפה עלאה. (עד ראש הפה )

(הראה לנו פה ג' דברים ממה שכתוב בזוהר :
1. הגורם והמסבב לתיקון הא'
2. מקום אחיזת תיקון הא'
3. וצורת הגידול של השערות

אז מהו הגורם המסבב? פאות הראש- הוא המסבב את התיקון הראשון.
איפה עומד התיקון הראשון?

איפה הוא נאחז? מהנקב של האוזן, מהעצם על הלחי התחתון, ויורד למטה במקום הצר)

מה צורת הגידול? גדל עד לכאן :מפתח האוזן עד שמגיע למקום הזה של השפה עילאה (לשפם שמעל הפה, לפני הפתח של האודנין..לא ההתרחבות עצמה שיורדת מהשפה ולמטה שמתחיל התרחבות, אז אומר עד השפעם עד המקום שלה ההתרחבות (כל הירידה אלכסונית של הזקן מעצם הלחי כלפי מטה באלכסון לכןן הפה- עד לשפם שעל הפה- (תיאור של המשתכב ע"פ מה שהרב מראה בשיעור) (16.57)
ויש להבין היטב ג' דברים אלו. והנה החומר של השערות עצמם, כבר ביאר לנו הרב היטב שהם בחינת הבל המקיף ומלביש היוצא מן היסוד, אז מה זה השערות? אור חוזר )
שפירושו, ההבל ואו"ח המקיף ומלביש את קומת ע"ב המגולה, ( שאיא פשר לקבל את הג"ר דחכמה שנקרא ע"ב המגולה, ולכן האור הסתלק, וגם האו"ח הסתלק והמותרי מוחא, דהיינו האו"ח שלא יכוהל היה להשאר בראש, ששיך לצ"א יצא בסוד שערות- מותרי מוחא.)
שהוא הג"ר דחכמה שלא יכלו להתלבש בגלגלתא מחמת הכיסוי דם' אשר בה, הנקרא (הם'))
עזקא דכיא, שע"כ נעלם משם ויצא לחוץ, והאו"ח המלביש אינו יכול לעלות עם האו"י, שנסתלק, (למה?להיות לו בחינה עבה, דהיינו שהוא משולב עם הרצון לקבל ,אז הוא לא יכול לעלות יחד עם האור )
כמ"ש הרב (דף רמ"ו אות ב') כי להיותו בחינת אור עב, ע"כ בהסתלק האור ישר ממנו, נתוסף עביות על עביותו ונשאר למטה, ( מדוע נתווסף עוביות על עוביותו? היות שכאשר מסתלק האור א ז מתגלה העוביות) ע"ש. נמצא שאו"ח המלביש לקומת ע"ב המגולה, לא נסתלק עמו, (עם האור, עם המקיף חוזר) אלא נשאר במקומו בראשלמטה. (18.43 )

ואו"ח זה הוא קומה שלימה: גו"ע ואח"פ, כנודע והנה גו"ע של הקומה, להיותם בחי' ראש, מפאת שהמסך משמש בהם ממטה למעלה, הם בבחינת השערות שבקעו ויצאו ממעל לגלגלתא, כי המסך שלהם העומד בפאתי הראש, אינו מעבה אותם כלום. (למה? כי שערות ראש פעולות ממטה למעלה, וכוח הדין לא פעול ממקום הימצאו ולמעלה )
אמנם אח"פ דקומה זו, ( קומה של או"ח שיצא מבחינת שערות, אז יש לו קומה של גו"ע ואח"פ אז בגו"ע של השערות הם שייכות לשערות ריישא
ואח"פ של השערות שיכול לשערות דקנא)
שהם כבר ממטה למסך הזה, וכל קבלתם הוא מהמסך הזה שבפאתי הראש, נבחנים לבחינת גוף, (גוף דשערות ) ואינם יכולים להתפשט עוד בגלגלתא, והמה יוצאים בלחי התחתון, שהוא לבר מגלגלתא. (20.07 )

ועל זה שהם אינם יכולים כי יש כבר קרום שמפריד בינהם לבים שערות ריישא.

הסבר שרטוט א' (20.19- 22.47)
מה יצא בסוד שערות? או"ח של צ"א
היה זווג בראש על גו"ע ואח"פ ונעשה או"ח
בא לקבל
ואומר: אי אפשר לקבל, יש פה ם' דצלם, לא נותן לקבל אור לגוף, מבחינת ג"ר דכחמה כי עשה זווג על ג"ר.
מה קרה? האור הסתלק,- אור מקיף חוזר
מה קרה עם האו"ח של הראש? הוא גם יצא לבחינת שערות. והאו"ח הזה הוא בחינת גו"ע ואח"פ אז לכן:
לשערות האלה יש: גו"ע ואח"פ- שהם גם נקראים מותרי מוחא
המותרי מוחא האלה, כמו שבאש הפנימי התחלק בין גו"ע ואח"פ, נהיה פה גם מלכות שמפרידה. ואיך היא נקראת? פאתי ראש
• שכאן למעלה –(מעל פאתי הראש)0 יש גו"ע ואח"פ- שנקראשערות ריישא
• וכאן למטה (מתחת לפאתי הראש- יש גן"ע ואח"פ= הנקרא שערות דיקנא
ופאתי הראש- הוא מלכות של שערות ריישא, שהוא מחלק את השערות דיקנא לבחינת אח"פ של האו"ח הזה של השערות.

אלה- (שערות דינקא) בגלל שהם למטה מהמסך_ הם פועלים ממעלה למטה
ואלה ( ושערות ריישא) פועלים ממטה למעלה.

ולכן שערות דקינא שייכים לראש (?), ולכן קורא להם שם ו"ק, למה? כ הם שייכם לגוף
עכשיו נרצה לדבר על שערות דיקנא ויש להם א,ב,ג,…עד י"ג תיקונים..
עכשיו הולכים לדבר על תיקון הא' של ב' מיצרי הזקן.

גם ידעת, שמלבד האו"ח הנזכר, (אז זה האו"ח, וקרה איתו משהו עם האו"ח זה, יצא על שערות דיקנא,יש ג"כ בשערות בחינת כלים הנבררים מבי"ע) יש גם כן בהשערות, בחינת כלים הנבררים מבי"ע.
כי ביציאת הקומה דע"ב הנזכר נבררים עמה בשיעורה, כל בחינות הכלים דבי"ע, (הרי, מה זה הכלים שנפלו מבי"ע? זה או"ח, אור העב, וניצוצין שזה אור העב של הרשימה )הראוים להלביש אותה הקומה, שהם אותם שכבר הלבישו קומה זו בעת הנקודים, שהיא הקומה דהסתכלות עיינין דאו"א שיצא שם, (מה זה הסתכלות עיניים דאו"א? זווג על חכמה בין אבא לאמא שיצא שם)
שהממעלה למטה שלהם נקרא(בנקודים, בזווג פב"פ של או"א שנקרא מלך הדעת ) מלך הדעת, ובחינת נה"י דעליון שהיו מלובשים במלך הזה, נפלו ג"כ עמו לבי"ע, (
• מי זהה נה"י דעליון המלובשים עימו? מדובר על לבושי מוחין של העליון של או"א , שעם לבושי מוחין אלה נותן אתה אור חכמה למדרגה לגוף, וגם הם הופכים להיות חומר השערות מצד הב"ן
• ומצד המ"ה הם או"ח המלביש, שיצא מהראש מפאת התיקון של ם' דצלם). (24.50)

אז אומר 2 אבחנות:
• מצד אחד אומר שהשערות הם זווג של השערות שנעשה על האו"ח הזה(ר' שרטוטא א), שיצא החוצה לבחינת שערות- זה או"ח שנעשה בראש.
אבל כאן, יש לנו את הפרסא, ולפרסא זה נפלו כלים בעולם הנקודים
ואם אנו עכשיו עושים עושים זווג על ד/ג, אז יש פה|(מתחת לפרסא) את מלך הדעת שיצא ל ד/ג
והכלי של מלך הדעת , ברגע שועשים זווג, הוא גם עולה למעלה, אז הוא עולה למעלה, וגם הוא משתתף בשערות דיקנא.
חוץ מזה( האח"פ שמתחת למסךש ל כל פרצוף השערות- שנקרא שערות דיקנא) שהוא צד המ"ה, מה שקרה, בראש, יש לנו גם את צד הב"ן של שערות דקנא שגם הוא עולה למעלה לבחינת הזווג.

אז יש בשערות ריישא גם צד מ"ה- שזה בא מהאו"ח שנעשה בראש, וגם צד ב"ן שזה או"ח של מלך דעת שגם עולה למעלה._
אז אומר שחוץ מאשר או"ח הזה יש גם לבושי מוחין כמו שאמרנו בהסתכלות פנימית חלק י"ג נלמד באות ב', מה שנשבר זה גם לבושי מוחין של או"א, בעולם הנקודים (26.31)

ונה"י אלו, הם שעלו מבי"ע עתה בעת יציאת הקומה דע"ב המגולה דא"א, שהיו צריכים להלביש לקומה זו, ואחר שנסתלקה, נמצאים גם הם נשארים בהראש למטה יחד עם אור החוזר הנזכר. (26.56 )

והנה נתבאר, החומר של השערות דיקנא בכללם, (כי אמרנו ש יש ג' בחינות בשערות:
1. גורם של השערות- שהוא בפאתי הראש
2. גורם על מקום אחיזת התיקון שזה מהנקב ומטה
3. והצורה שלהם שהם לא יוצאים לחוץ, אלא צרים עד שמגיעים למקום של הפה- שזה צורת גידולים.27.30

שהם (מי זה השערות דיקנא?) בחינת האו"ח וכלים מבירורי בי"ע, שהיו צריכים להלביש לקומת ע"ב המגולה, לולא היה מסתלק מן הראש, אשר בחינת גו"ע שלמעלה ממסך, יצאו על הגלגלתא בסוד שערות רישא, ובחינת אח"פ שלהם שהם למטה ממסך, שיצאו מבחינת ראש, (שיצאו מבחינת ראש, על מלכות של פאתי הראש )הם שיצאו על לחי התחתון, שמבחינת העצמות, הוא נבדל מן הגלגלתא, ( למה? כמו מסך של צ"ב שמפריד את האח"פ מגו"ע) 28.30

כי הוא עצם בפני עצמו, אלא הוא מחובר בו מבחינת בשר גידין ועור, כי מבינה ולמטה אינו נחשב ליוצא מראש, ( שהחכמה שלו לא הוציאה מבחינת ג"ר דחכמה)כמו שנתבאר לעיל אצל מו"ס, כי כל המיעוט והיציאה מראש דגלגלתא, הוא מכח הם' שנתקן בגלגלתא, ( שהם' הזה הוא חסדים מכוסים)שהיא בחינת ע"ב, וע"כ הע"ב דמו"ס אין לו זווג עם הבינה, אפילו בעת עליה(למה? כי יצא מחוץ למסגרת של ראש ) אמנם הבינה דחכמה סתימאה מזדווגת עם הבינה, להיותה בחינת ל' דצל"ם. ( הבינה של החכמה סתימאה מזדווגת עם הבינה , אבל אל מזדווגת עם החכמה, כלומר אם מו"ס רוצה אור, אז היא יכולה לקבל אור חכמה , אבל ממי? לא ממקור החכמה, מם' דצלם, אלא מבינה- ל' דצלם

למה הוא קורא לגלגלתא ע"ב?
למה הוא לא קורא לגלגלתא בינה? הרי יש לה תיקון של ם' דצלם!, הרי אמרנו שהיא בינה,ש היא בחינת אוזן" ואוזן נקרא בינה. ופה הוא לא קורא לה בינה,
אלא למדנו, שיש ג' בחינות של הוי"ות בשערות, כנגד ג' הראשים של ג' הויות,שהם נקראים ע"ב ס"ב ומ"ה.
• ובשערות ריישא הוא מודד ע"פ פרצוף ע"ב
• שערות של ל' דצלם הוא בונה לפי ס"ג, ובחינת ס"ג, הכוונה בינה
• ובחינת דיקנא לבחינת מ"ה
יוצא שהמ"ה יכול לעשות זווג עם בחינת הל' דצלם, עם המוחא דאוירא, אבל לא יכול לעשות זווג עם ע"ב,ש הוא משוייך לגלגלתא (31.20)

ולכן , כאן במ"ה יכול לעשות זווג ( עם ס"ג), אבל עם ע"ב לא יכול לעשות זווג, אלא רק עם ס"ג, זה נקרא בינה, זה נקרא ל' צדלם
וע"כ האי קרומא( קרומא דואירא) לא הוציא המו"ס מגלגלתא, (
כמו שקורה בפנימיות, כך קורה בשערות:
• בפנימיות- מו"ס לא יצאה ממוחא דאוירא- אלא יצאה מגלגלתא, מהם' דצלם (שגלגלתא היא כנגד ע"ב) , אז המ"ה לא יצא לחוץ בגלל ס"ג אלא בגלל ע"ב הוא יצא), וכל זה כנגד הבחינות הפנימיות,
אלא מבחינת הע"ב שבה, ולא מבחינת הס"ג שבה. ועד"ז לא נבדל הלחי התחתון מהראש מבחינת הס"ג ולמטה, הנקרא גידין בשר ועור אלא מבחינת הע"ב שנקרא עצמות. (32. )

מדוע אנו רואים שמצד הזקן והעור אין הבדל בין רישא לדיקנא ומצד העצם יש? מה זה בא ללמדנו?
תראו איזה דבר יפה:
אני רוצה להראות לך את מקום של השערות:
אז אומר: תסתכל על הפנים:
אני לא רואה הבדל בפנים:
• בין ראש,
• בין לחי עליון,
• ללחי תחתון-
זה הכל נראה דבר אחד!

אבל אם נסתכל על העצמות בפנים, מתחת לבשר ועור, אז כן נראה הפרדה בינהם.
מי שיסתכל על גולגולת של האדם, יראה שבעצמות אני רואה הבדל, אבל עור אני לא רואה
למה אני לא רואה בעור?

אומר שגוף מתחלק לפי עור, בשר גידים ועצמות:
• העצמות הם בחינת החכמה, ולכן מצד העצמות רואים את ההבדל, כי מו"ס יצאה מגלגלתא מצד חכמה, ולא יצאה מראש מצד בינה

• ובינה זה בחינת הגידים, או צ"ל שבשר ועור לא יצא מחוץ למדרגה, מבינה ולמטה.(34.20)
כי מבחינת כלים דפרצוף נקראים הע"ס בשם מוחא עצמות גידין בשר עור, כנודע.

1. בחינת הגורם
נמצא שהגורם ליציאת שערות דיקנא הוא, המסך שבפאתי הראש, ) ( שהוא כנגד קרומא דאוירא) כי הוא הבדיל אותן משערות רישא ומבחי' עצם הגלגלתא, והוציא אותם בלחי תחתון, בבחינת לבר מרישא, שהם נבחנים משום וה לקשישין, שפירושם דינים, ) (ממעלה למטה ) כי כח המסך) ( של פאתי הראש) שולט) (על שערות דיקנא האלה) עליהם. ) ( 35.23)

זה היה מבחינת הגורם.
שלמדנו שיש את:
1. הגורם המסבב,
2. מקום אחיזת התיקון,
3. וצורת הגדול של השערות.

2. בחינת המקום
ובחינת המקום דתיקון א' הוא, בראש הלחי התחתון למעלה באותו מקום שהגידין (גידים הם חכמה דס"ג,שלא ניפרדת בלסת התחתונה )מחברים אותו עם עצם הגלגלתא, שהוא בסמוך לפאתי הראש, כי משם הוא יוצא, ובחינת פאתי הראש היא בחינת מלכות דעליון, (שנקרא מלכות דשערות ריישא )המתלבשת בתחתון, דהיינו בתיקון א', וז"ש דנחית מקמי פתחא דאודנין. ( 36.36)

אין תגובות

להגיב