051- הדף היומי בתע"ס חלק יג – א'שצז-א'שצח

media

שאלות חזרה א'שצז-א'שצח
1. אילו ג' הבחנות ישנן בתיקון הא'? הסבר כל אחד מהם.מהיכן מתחילים שיערות דיקנא?
2. כיצד מתגברים על כך ששיערות דיקנא הם מבחינת מלכות דצ"א?
3. כיצד אפשר ששיערות דיקנא יעלו מלחי תחתון ללחי עליון? והרי הלחיים מופרדים בעצם שלהם.
4. מה הקשר בין שיערות דיקנא לאו"א דנקודים? וכיצד זה עוזר לתיקון עד גמר תיקון?
5. מדוע ישנם רק ש"צ נימין בכל בחינת שיערה ולא 400?
6. הסבר ופרט את השם א"ל דתיקון הא' ומהיכן הוא נגזר ומדוע?

סיכומים תמלולים וחומרי עזר על האות:

במה אנו עוסקים?
לאחר שראינו שיש הבדל בין שערות ריישא לשערות דיקנא, ומלכות של שערות ריישא, שהיא בחינת מלכות של צ"א, עומדת בפאתי הראש.
הוא רוצה להתחיל לבאר לנו, את כל התיקון של שערות דקנא, ששערות דיקנא נותנים את המוחין לאו"א וזו"ן. ולכן אנו צרכים ללמוד את התיקונים של שערות דקנא.
כרגע אנו עוסקים בתיקון הראשון:
אמר לנו שבתיקון הראשון יש ג' אבחנות:
1. הגורם ומסבב לתיקון- שזה שערות בפאתי הראש- שהם הפאות
2. מקום אחיזת התיקון-
3. צורת גידול השערות

דיברנו על הגורם של התיקון הראשון, שהוא המסך בפאתי הראש, שהוא כנגד הקרומא דאוריא בפנימיות הפרצוף. ועכשיו אנו רוצים לדבר בבחינת המקום של תיקון הא', שהוא אבחנה ב' מג' האבחנות של תיקון הא'.
תיקון הא' של שערות דיקנא
1. בחינת הגורם (פאתי הראש)
נמצא שהגורם ליציאת שערות דיקנא הוא, המסך שבפאתי הראש, כי הוא הבדיל אותן משערות רישא ומבחי' עצם הגלגלתא, והוציא אותם בלחי תחתון, בבחינת לבר מרישא, שהם נבחנים משום וה לקשישין, שפירושם דינים, כי כח המסך (שולט)) עליהם.
2. בחינת המקום- (מעצם שמפריד בין הגולגלות אבל מבפנים, סמוך לנקב האוזן
ובחינת המקום דתיקון א' הוא, בראש הלחי התחתון למעלה באותו מקום שהגידין מחברים אותו עם עצם הגלגלתא, שהוא בסמוך לפאתי הראש, (שימו לב
שהגולגולת אצלנו יש בה :
• לסת תחתונה
• ולסת עליונה
כל הגולגולת עצמה מחוברת בעצם עצמו, בין הלסת התחתונה ללסת העליונה.
המקום של החיבור מפריד כמו שערות ריישא (על הראש) ושערות דקנא (בזקן)
כל הלחי התחתון שייך לכאורה לגוף, שנהיה מעין חתך בפה, שמפריד בין הבחינה התחתונה לבחינה העליונה.
המקום של החיבור, הוא בדיוק במקום הנקב (באוזן), במקום העצם:
• שעד לשם זה פאתי הראש
• ומשם מתחיל תיקון הא' של שערות דקנא.
• ושערות דיקנא מתחילות א"כ מסיום זה (הזקן הצר שנמצא מעל עצם הלחי) ואומר לנו שזה המקום של התיקון הא'. איפה? כאן בדיוק אבל בפנים, ולא בחוץ.
מדוע בחוץ יכול להיות תיקון , ובפנים לא יכול להיות תיקון?
למה בחוץ, פתאום ישנה אפשרות שיעבור, שיהיה כזה מעבר פשוט בין צ"א לצ"ב? למה אין איזה שהיא הפרדה?
תשובה:
בגלל שכל הצימצום פעל בעצם , אבל לא בגידין, בבשר ובעור.
ולכן הזקן שנמצא מבחוצה לעור, לא יכול להיות הפרדה כזו, אבל בפנים יש הפרדה מוחלטת. ולכן יש קשר בין הפאות לתיקוני דיקנא. והקשר הזה עוזר לנו, נראה בהמשך איך, אבל לא להתפלאות שיש בכלל כזה קשר.
אבל מאיפה מתחיל התיקון? התיקון- השורש שלו זה הפאות.
מאיפה המקום שלו? מהעצם על הלחי התחתונה- שם התיקון
כי משם הוא יוצא, ובחינת פאתי הראש ( שהוא לא שייך לתיקון הזה אלא שייך למלכות של שערות ריישא)היא בחינת מלכות דעליון, המתלבשת בתחתון, (מי זה התחתון? שערות דיקנא, ומי בתחתון? תיקון הא' ) דהיינו בתיקון א', וז"ש דנחית מקמי פתחא דאודנין. ( שהוא יורד מהפתח, מהמקום של פתח של האוזניים)

3. בחינת צורת גידולו-
זו היא אבחנה ג' ,מג' האבחנות של תיקון הא',שאמרנו שיש ג' אבחנות: של הגורם, המקום והצורה.
ועתה רוצה לדבר על צורת גידול השערות, איך השערות גדלים)
וצורת גידולו של תיקון הא' הוא, מפתחא דאודנין בחד חוטא בשקולא טבא עד רישא דפומא, ( הוא יורד מנקב האוזניים, שהוא תחילת הלחי העליון, ויורד עד שעולה לשפה עילאה.)דהיינו שמנקב האזנים, (מבחוץ )שהוא תחלת לחי התחתון, הוא נמשך עד רישא דשערות השפה שעל הפה מתחת החוטם. וביאור הדבר הוא:
כי החומר של השערות דיקנא, כמו שיוצא מפאתי הראש,
• הוא מבחינת מלכות דצמצום א', שפירושה מלכות דמדת הדין,

o (יוצא, א"כ שהתיקון הראשון, העצם שלו הוא צ"א, דהיינו בוצינא דקרדינותא, מלכות דצ"א,
o והרי אמרנו שגם הפאות הם מלכות של צ"א, אבל הם ממקום הצימצום ומעלה, הבוצינא דקרדינותא, המלכות דצ"א לא שולט על שערות ריישא שעל הגלגלתא. למה? כי הוא עומד בסוף הפאות, ובגלל שהוא עומד בסוף הפאות, אז הוא לא שולט עליהם.
o איפה הוא שולט (מלכות של צ"א, הבוצינא דקדינותא)? לכאורה הוא שולט בתיקון הא', ולכן איפה מתגלה הכח הזה? הוא עומד פה (בעצם שליד נקב האוזן), ומנקודת העצם ולמעלה הוא בשערות ריישא, אבל הוא לא שולט עליהם, כי הם נמצאים למעלה מעליו. איפה הוא שולט? בשערות דיקנא.
o אז אם (מלכות דצ"א) הוא שולט בשערות דיקנא, מה נצטרך לעשות? לתקן! כי הרי אני לא יכול להשתמש במלכות של צ"א

o מה צריכים לעשות עם מלכות של צ"א?אם שולט עליה בחינת הדין של צ”א? לערב אותה בבינה! כמו שעשינו בצ"ב, כמו שעשינו בתוך הפרצופים, ולכן נעשה גם בשערות. ולכן אומר שעוד לא נמתקה בה"ר, דהינו בת"ת בבינה דגוף

• שעוד לא נמתקה בה"ר, (דהיינו בת"ת, בבינה דגופא)שהיא מדת הרחמים, כנודע.
• וע"כ מקומה קבועה בלחי התחתון, שהוא בחינת אח"פ שיצא לבר מראש, דהיינו גלגלתא כנ"ל. (7.46)
מהו עיקר התיקון של השערות דיקנא?
להמתיק את המלכות של מידת הדין
אמנם עיקר התיקון דשערות דיקנא הוא, להמתיק את המלכות הזו דמדת הדין במדת הרחמים,
עכשיו אנו לוקחים את מידת הדין,שהוא החומר, המלכות שאיתה אנו עובדים, כי אם לא יהיה לנו החומר הזה, אז לא יהיה על מה לעשות את התיקון.
אז ,לכאורה התיקון הראשון שנקרא "אל" הוא מידה של דין קשה מאד.
• יש "אל" שהוא רחמים
• ויש "אל" שהוא דין קשה מאד,
וזה דין קשה, אבל, אנו נהפוך אותו לרחום.
וברגע שהפכנו אותו לרחום, זה מידה גדולה מאד.(8.20)
דהיינו להעלותה למקום בינה בה"ר.
איפה זה בינה? איפה זה ה' ראשונה?
איפה בינה נמצאת?
למדנו ששערות ריישא הם כנגד גלגלתא (שרטוט ב')
• אוזן- כנגד גלגלתא
• חוטם פה- כנגד שערות דקנא
יש לנו את עתיק, שיצא על גו"ע , אוזן חוטם פה.
• כנגד האוזן יצא בא"א- גלגלתא
• כנגד חוטם פה- יצא בא"א- מו"ס
מהבחינה של "מבחוץ", דהיינו בשערות:
• כנגד גלגלתא (מבחוץ)- יצא שערות ריישא. החלק התחתון הוא הפאות
• כנד המו"ס (מבחוץ) יצא שערות דיקנא. החלק העליון, הוא תיקון הא'

ופה אנו עומדים
פה (מתחת לגלגלתא- לאוזן ומעל החוטם) זה מחולק, כך ש:
• מכאן ולמעלה- זה לחי עליון
• וומכאן ולמטה זה לחי תחתון
יוצא:
ששערות הדיקנא,ש רות הזקן הם בלחי התחתון.
ובלחי העליו ן יש את שערות ריישא (10.45)
אבל,לאן שייכת האוזן שהיא בינה, האי שייכת ללחי העליון
\ושערות דיקנא שייכים לחלק התחתון.
עכשיו כאן עומדת בוצינא דקרדינותא, מלכות של צ"א והיא משפיעה למטה על "אל".
ומה צריך לעשות עם השערות דיקנא האלה?
• אני חייב לעלות אותם למעלה (לאזור הלחי העליון)- וזה התיקון הראשון,
• והעליה שלו ללחי העליון, לשערות השפם, וכאן נמצא הפה, אז הוא צריך לעלות מעליו, ואותו דבר מהצד השני. ולכן כאן (מעל הפה) יהיה שערות השפם.
• יוצא שהתיקון הוא יורד למטה , ללחי תחתון ועולה חזרה למעלה ללחי העליון, למקום שערות ריישא, למה? כי שם בינה.
• אז ישר תצא מכאן, אומר: לא!
o קודם כל, זה החומר, (החלק שיורד), זה הבוצינא דקרקינותא, זה המלכות, צ"א, ואז אני אתקן אותה, ואני אמשיך להתפשט, כלפי מטה ואוציא שערות זקן.
o אבל אם אני ישר אוציא אותם בצ"ב, לא יהיה להם את הכח של צ"א, לתת לי מלכות, לתת לי חכמה,
o אז אני קודם צריך את החומר הזה,
o ואח"כ אני אהפוך אותה ע"י תיקון הב' לצ"ב,
o ואז אני אמשוך אותה לשיבולת הזקן, ואז אני אמשוך מפה את כל הזקן, מאותה מלכות שנתקנה בצ"ב, אני לא אמשוך אותה ישר מבינה, כי אם אני אמשוך אותה ישר מבינה, את השערות, אז לא יהיה להם אתה כח לתת לי חכמה, כי יש על השערות האלה תיקון של ם' 'דצלם, אז אני לא יכול לתת את זה מם' דצלם,אני צריך לתת את זה משערות דקנא, אבל אני צריך את הבוצינא דקרדינותא
 אז אני עולה לתקן,
 לוקח את הכח הזה של תיקון הבינה מלמעלה
 ואז אני אתפשט לשערות הזקן (12.41)

וז"ס שנמשכו השערות דתיקון הא' ממקומו, דהיינו מלחי התחתון, עד שעלו ללחי העליון, ונשרשו בבחינת הבשר של לחי העליון, שנקרא שפה לאה. (למה? כי שפה עילאה נמצאת במקום בינה במקום הלחי העליון ששיך לאוזן, שייך לגלגלתא )
והלחי העליון הוא מעצם הגלגלתא, שהיא בחינת בינה, (בחינת אוזן דעתיק ) כנ"ל, שב' הרישין דא"א הם אח"פ דעתיק, (כמו שראינו בשרטוט א', גלגלתא ומו"ס דא"א, הם מאח"פ של עתיק
• שגלגלתא היא בחינת בינה ואזן,
• ומו"ס הוא בחינת זו"ן וחו"פ.
הרי שהגלגלתא היא בחינת בינה. ( 13.44)
וע"כ נמצא, ששערות דתיקון הא', שהם בחינת מלכות דמדת הדין מצמצום א', ( מצד זה שהם שייכים ל מו"ס שהיא בוצינא דקרדינותא, היא צד הגבורה של עתיק, שבינה היא חסד, ומו"ס הוא גבורה), עלו למקום בינה. דהיינו בשפה עלאה ( שזה מקום תיקון הב')
שעל גבי לחי העליון, ( הוא עוד לא מסביר לנו לגמרי את תיקון הב', רק מסביר לנו את תיקון הא', ומסביר לנו שזה החומר שאותו צריך לתקן בשפה עילאה).השייך לעצם הגלגלתא הנבחנת לבינה, והיא נמתקה בה בסוד הרחמים שבה.(
עד לפה הוא מספר לנו :
את הצורה של השיער שצריכה לרדת ממעלה למטה, ולהתחיל לעלות למעלה, שאימצה את הלחי התחתון אבל התפקיד שלה לעלות ללחי העליון)
(14.40)
עכשיו הולך לתת לנו קושיה צדדית במה שאמר לנו
ואין להקשות, איך אפשר לשערות הללו לשנות מקומם, ולעלות מלחי התחתון ללחי העליון(הרי יש הפרדה בין הגלגלתא למו"ס, הרי מו"ס לא עולה לגלגלתא ).
מה ההבדל בין לחי תחתון ללחי עליון
והענין הוא, כמ"ש לעיל, שכל ההבדל של לחי התחתון, (עם הלחי העליון )הוא רק מבחינת העצמות לבד, (כמו שאמר לנו בעמוד קודם, בטור ב',
• שלא נבדל הלחי התחתון מהראש, מבחינת הס"ג ולמטה, הנקרא גידין בשר ועור.
• ובמה הוא כן נבדל? רק מבחינת חכמה, מבחינת הע"ב שנקרא עצמות, מצד ע"ב שהוא כנגד ם' דצלם ולא מצד הס"ג שהוא כנגד ל' דצלם)
o לכן בעצם, בתוך הגולגולת בתוך העצמות נקראה הפרדה
o אבל כלפי חוץ (בעור החיצון) זה נראה לנו כדבר אחד- לחי עליון ולחי תחתון.

אבל מבחינת גידין בשר ועור, הוא מחובר לגמרי בלחי העליון, ולפיכך (זה נותן את האפשרות )
• יכלו השערות לעלות מהבשר שעל גבי הלחי התחתון,
• אל הבשר שעל גבי הלחי העליון. ( ולכן אפשר לומר עוד טעם ,למה התיקון צריך להעשות מבחינה חיצונית ולא מבחינה פנימית, ומבחינה פנימית לא אפשר היה לעשות את התיקון)
והגורם להמשכה זו, הוא בחינת הכלים הפנימים דראש א"א,
מה זאת אומרת?
למדנו שמה שקורה בראש, זה מה שקורה בפנימיות.
o ואומר לנו, שכמו בכלים הפנימיים, שם עתיק עבר מצ"א לצ"ב, כי מלכות מצד אצילות נגנזא ברדל"א, וכל השליטה על התחתונים צריכה להיות מצד צ"ב.
o אז כך צריך להיות מצד השערות.
במעבר מצ"א לשליטא של צ"ב
, היא עלייה של תיקון א',
מיציאתו מריישא שהוא צ"א אל שפה עילאה שהיא בינה שהיא צ"ב
אז כמו שעתיק היה צריך לצאת מצ"א לצ"ב ולשלוט כדי להנהיג את התחתונים
אותו דבר צריך להיות מבחינת השערות
דהיינו בחינת הקרומא דאוירא שלו, שהיא בחינת המלכות דצמצום ב' שכבר ממותקת בבינה, ומתוך שהשערות תלוים ויונקים מכלים הפנימים, ( שלמדנו בכמה מקומות כבר,שהשערות צריכים להיות כנגד הכלים הפנימיים, ומקבלים מהם את החוקים)
ע"כ קבלו ג"כ תיקונם, וגם הם עלו לה"ר דהיינו לשפה עלאה, ששם מקום בינה, (כדי להתמתק במידת הרחמים )אמנם, בתיקון זה עדיין לא עלו ממש, אלא רק שנמשכו עד רישא דשפה עילאה ושם נשארים עומדים, עד שהגיע תיקון הב' דדיקנא, שאז עלו ונתפשטו על השפה עלאה כמ"ש להלן. ( 17.53)
זאת אומרת: שהם (תיקון הא') באו מלמעלה ( כלומר התחילו לרדת מלמעלה ממקום הפאות שליד האוזניים- פאתי הראש וירדו לכוון זויות הפה), ואז התחילו לעלות מהפה ולמעלה לשפה עילאה- וזה עוד לא עשו, זה עוד לא שייך אליהם, הם רק באים להגיד: אנו רוצים לעלות. ומה שיעלה אותם זה תיקון הב'. (18.10\)

וז"ש שם בזוהר (דף קל"ב: ובאד"ר ע"פ הסולם אות ק"ו) אמאי עד פומא, משום דכתיב, ודינא יתיב וספרין פתיחין, מאי דינא יתיב, יתיב לאתריה דלא שלמא"(מה זה שהדין הזה יושב שם? לאן הוא שב? עד שהדין ישוב. לאן הוא ישוב? ישוב למקומו)
כלומר שהוא שב למקומו, (אותם שערות, אותו דין של צ"א) כמו שהוא נמצא בכלים הפנימים דראש, דהיינו במקום בינה, וז"ש "יתיב לאתריה"(ישוב למקומו ) וע"כ מדת הדין לא שלטה, (למרות שיש לשערות דיקנא את מידת הדין, היא לא שולטת ) כי נמתקים שם במדת הרחמים(בשפה עילאה ).
. הרי שפניית השערות דתיקון א' עד פומא(עד הפה ),
הוא כדי להמתיק אותם במדת הרחמים,
שאז אין לה שליטה למדת הדין הקשה. כמבואר.
(זאת אומרת שהם (תיקון הא') רק עושים את הפנייה (כלפי מעלה),
הם לא ממשיכים לרדת למטה (מתחת לפה),
הם עושים את הפנייה למעלה, והפנייה למעלה לשפה עילאה- זה התיקון
דהיינו: תן לי צ"ב, אבל אין להם (לתיקון הא') עוד צ"ב
אין להם עוד התכללות עם הבינה , אבל יש להם רצון לזה) (19.28)
הקשר בין או"א דנקודים לשערות דיקנא
וז"ש עוד שם (באות ק"ב) "בהאי דיקנא, אשתמודע אלף עלמין דחתימין בעזקא דכיא" כי הע"ב המגולה, שהם בחינת או"א דנקודים,
דקומת הסתכלות עיינין(זווג על חכמה של או"א דנקודים ) זה בזה, נקרא אלף עלמין,

(אלף מלשון חכמה, הוא נקרא אלף עלמין בכדי לומר ששם היה זווג בעולם הנקודים על ג"ר דחכמה) מלשון ואאלפך חכמה, והם חתומים בעזקא דכיא(דהיינו הג"ר דחכמה, לא יכול להתגלות באצילות, היות ום' דצלם, שהיא בחינת עזקא דכיא, מסובבת את בחינת הג"ר והוא הנקרא, גניזו דאו"א, או הגבהת ראשי ירכין או ם' דצלם )

. דהיינו שנגנזו בבחינת ם' דצל"ם שגלגלתא דא"א קבלה מנה"י דעתיק, ( בעצם זה הגבהת ראשי ירכין) כנ"ל, כי ע"כ נגנז הבוצד"ק במו"ס ואין עליו זווג עוד, כמ"ש לעיל בדברי הרב. ובוצד"ק הזה, ה"ס מלכות דצמצום א', שבה שמשו או"א דנקודים, (ובגלל זה גם נשברו , ופה היה בעולם אצילות תיקון שלא ישתמשו בבוצינא דקרידנותא) וכיון שאין זווג במלכות ההיא, ע"כ אין עוד מציאות שיתגלה קומתם. (21.40 )
ומטעם זה נעלם קומה זו בסוד מקיף חוזר, ובחינת הכלים שעלו לקומה זו, הם השערות רישא ודיקנא, כנ"ל.
• אלא כמו שאין הבוצד"ק שולט בגלגלתא דא"א, מפני שעומדת אצלה ממטה למעלה, אלא ששולט במו"ס, ( ממעלה למטה) שהוא מקרומא דאוירא ולמטה,
• כן אין הבוצד"ק שולט בשערות רישא שעל הגלגלתא,
(כמו שקורה בפרצוף הפנימי, כך קורה בפרצוף החיצון,
• דהיינו שאם הבוצד"ק נמצאת פה (ר' שרטוט ב') כאן , בין גלגלתא למו"ס ,אז היא לא שולטת על גלגלתא, כי היא ממטה למעלה, אבל היא כן שולטת על מו"ס.
• אותו דבר בשערות: לא שולטת על שערות ריישא, אבל כן שולטת על שערות דיקנא, על מי מדובר? על פאתי הראש שזה המלכות שעומדת שם. (22.51)
• להיותה עומדת בפאתי הראש למטה בסופם, אלא שהוא שולט(אותו צ"א ) בדיקנא, שהוא למטה ממסך דפאתי הראש. כנ"לקשר התיקון בין או"א דנקודים לשערת דיקנא
. ונמצא שכח המלכות דצמצום א', הנקרא בוצד"ק, (נר שמחשיך. למה הוא מחשיך? כי האור הזה, אי אפשר לקבל אותו , יש צימצום עליו) הוא מתגלה בשערות דיקנא, הרי
שאותו הבוצד"ק דגניז במו"ס, יצא ונתגלה להדיא בשערות דיקנא. שהם נעשו למ"ן דבחינת בוצד"ק הזה, שע"י עליתם לראש, (של שערות דיקנא ) מתגלה לאט לאט קומת או"א דנקודים דבחינת הסתכלות עיינין, ( אבל בצורה מסודרת מתוקנת, לאט לאט ולא את ג"ר דחכמה, רק השלכה של ג"ר דחכמה.איך זה נעשה? נלמד בע"ה בחלק י"ד, ופה אין המקום לזה.אבל
זה שיש קשר, בין שערות דיקנא, לבין הכח הזה של צ"א, זה אומר שהיא גם יכולה לתקן אותה לאט לאט)
מדוע התיקון הוא לא בפעם אחת, אלא בזווגים מרובים שנמשכים 6000 שנה?
אלא לא בפעם אחת, רק ע"י כל הזווגים המרובים שבשתא אלפי שני, (שחילקו את התיקון הזה, כמו המשל שנותן הרב"ש על העניין (24.22)
משל של הרב"ש:
שהלך אדם לרופא ואמר לו: אסור לך מהיום לשתות קוניאק. אסור!
למה? שאתה מתחיל לשתות, יש דברים לא טובים.
מה עשה האדם? היה אוכל עוגות, והיה טובל את העוגה קצת בקוניאק, ואוכל עוגה.
• מותר לו לאכול עוגות,
• ואסור לו לשתות קוניאק.

הנמשל: אותו דבר פה:
מותר לטבול את הרצון בג"ר דחכמה, אבל לקבל ישירות ג"ר דחכמה, אסור!
וזה הנקרא:
• לאט, לאט
• טיפין, טיפין
כמו חטא אדה"ר שהיה צריך לתקן טיפים, טיפין
אותו דבר פה, אותו הרעיון! שלוקחים את הדבר הגדול והעצום, ומחלקים אותו למנות קטנות זה לא הדבר הגדול- כי יש איכות כשהוא בא בכל גדולתו, אבל לאט לאט מתקנים אותו, עד שתוכרע הכף ויהיה לנו מספיק כח’,כדי לתקן את הכל בבת אחת. (25.21)
והוא משום שצריכים להתחבר ולהתערב ג"כ בבחינת המתקה דה"ר, כנ"ל. אלא לפי ששורשם( שורשם של שערות דיקנא) היא המלכות דצמצום א'(כי הרי הם עומדים למטה מצ"א ) המגולה מפאתי הראש ולמטה, כנ"ל.
הקשר בין דיקנא לאו"א דנקודים
מה תפקיד שערות דיקנא לגלות בסופו של דבר?

ע"כ סופם(של שערות דקנא ) לגלות אותה הקומה דאו"א דנקודים, הנקרא אלף עלמין( שזה התפקיד שלהם, זאת אומרת
• שהשערות הדיקנא מבטאות את הרצון שלי להגיע לקדושה עילאית של ג"ר דחכמה,

• ולכן שימחת הגוף, איך אפשר לשמוח בלי זקן? אי אפשר לשמוח בלי זקן! זה רק שמחה של ילד קטן, אפשר לקבל בלי זקן)
. וז"ש "בהאי דיקנא אשתמודע אלף עלמין דחתימין בעזקא דכיא"(בזה הדיקנא נודע, אלף עולמות, דהיינו מדרגת חכמה, שחתומה, דהיינו שאי אפשר לקבל אותה בטבעת זכה של ם' דצלם שחוסמת אותה"
• איפה נדע את אלף העלמין האלה?,
• איפה נעשה זווג עליהם? בדיקנא! (

דהיינו שהם מגלים אותם בהמשך שתא אלפי שני, (לאט לאט ) כמבואר. )( 26.54)ואע"פ שנאמר, שמלכות דצמצום א', צמחה ויצאה בתיקון הא' בפאתי הראש ולמטה, מ"מ אין זו עצמותה של המלכות הזו (למה? מה קרה עם העצמות שלה? נגנזא ברדל"א ), כי עצמותה נגנז ברדל"א כמ"ש הרב, בסוד אבן מאסו הבונים (לא יכולים להשתמש בה יש בה צימצום ) היתה לראש פנה ממנה בונים את בית המקדש )
. אלא הכונה היא לבחינת הארתה, ולא לבחינת עצמותה. (לא משתמשים בעצמות, אבל מגיעה הארה ממנה ) וז"ש שם "ש"צ נימין אשתכחו בכל קוצא (
• למה ש"צ?
• למה לא 400?
• למה רק 390?
כי חסר בחינת מלכות דמלכות, אין את העצם שלה, אבל ט"ר של מלכות,ד היינו ההתכללות ממנה אפשר לתקן) ( יש מאמרים יפים בזוהר על הענין הזה של ש"צ.) (28.05 )
" כי ד' יודין הם במסך הזה דצמצום א', ששימש באו"א דנקודים, ( למה ד' יודין? שזה בחינת מסך דע"ב)
דהיינו ד' יודין שבמילוי הוי"ה דע"ב המגולה שלהם, הרומזים לד' הקומות שבהם: חכמה, בינה, ז"א, מלכות ( של פרצוף ע"ב).
• וכל קומה כלולה מע"ס
• ועשר מעשר, הם סוד ד' מאות. (זה גם מראה לנו על הרצון השלם והגדול )
גדלות הרצון היא ד' מאות
איפה ראינו את זה? מה שנאמר לאברהם אבינו: "גר יהיה בארץ לא להם ועבדון ועינו אותם 400 שנה"
זו מערת המכפלה- שקנה מעפרון בבחינת עפר, שהוא בחינתה רצון לקבל
קנה ממנו את מערת המכפלה, שזה אומנם קטנות, אבל ספר לו 400 שקלים עובר לסוחר, ואיך עובר לסוחר: מי זה סחרה? היא בחינת סוחרת, בחינת המלכות, כמו קראנו במשלי ב"אשת חיל"
ולפי"ז, כל קוצא וקוצא היה צריך להיות כלול מכל הד' מאות בחינות, (כל אחד כלול מהכל) כבודע, שכל פרט שאפשר להפרט מוכרח להיות כלול מכל הכלל כולו. ( כי כל פרט כפוף לכלל בו הוא נמצא- יש את חוק ההתכללות) (29.44 )

אמנם אינו כן, ( למה? למה הוא לא יכול להיות כלול מכולם? כי מלכות נגנזא ברדל"א, ובחינת עצם המלכות לא יכולה להיות בכל קוץ וקוץ, ובכל מקום שתלך, הנקודה הזו חסרה)אלא שכל קוצא כלול מש"צ בחינות, כמ"ש בזוהר. והטעם הוא, משום שבקומה הד', שהוא המלכות. חסר בה הבחינה האחרונה העקרית שבה,

הסבר שרטוט ב' (30.14)
(זאת אומרת שבכל הט"ר, יש לנו בחינה א,ב,ג,ד
בכל בחינה, של א,ב,ג' יש מא' עד י'
אבל בבחי"ד יש מא' עד ט'. ומה עם המלכות שלה? המלכות הזו חסרה
• אז בבחי"א- יש 100
• ובבחי"ב- יש 100
• ו בבחי"ד- יש 100
• ו בבחי"ד- יש רק 90,- כלומר 10 חסרים ומההמלכות הזו (של בחי"ד) שכלולה מעשר היא חסרה
יוצא שיש 390= ש"צ
וכאן עוד י' שחסרה
ויחד זה ת'- שזה ת' מאות (30.57)

שרטוט ב'( 30.57
ד' מאות= גדלות הרצון
ש"צ= 390 (מלכות שגנוזה ברדל"א)
ישנם ש"צ נימין בכל שערה ולא 400

א'
בחינה א' 100
י'

א'
בחינה א' 100
י'
= 390 = ש"צ

א'
בחינה ב' 100 = 400
י'

א'
בחינה ג' 100
י'

א'
בחינה ד' 90
ט"
מלכות 10 = י' 10

דהיינו בחי' עצמותה הגנוזה ברדל"א, ( שד' של ד' זה העצם, וכל השאר זה התכללות, כולם זה התכללות, א,ב,ג, ובתוך הד' יש גם את הט"ר שהתכללות והמ'. והמ' נהיה עצם חסר) שעצמות העביות שבה, גנוזה שמה בסוד ראש פנה, כנ"ל.

וע"כ, אפילו( למה אפילו? כי שם עומדת המלכות הזו בלי חיבור עם מידת הרחמים, היא עדיין לא מחוברת היא עדיין לא עלתה לשפה עילאה כדי להתחבר עם בינה) בתיקון א' דדיקנא, ששם עומדת המלכות הזו בלי חיבור עם מדת הרחמים, מ"מ אין שם אלא ת' בחינות חסר עשר, המורה על חסרון עצמותה. כמבואר. (מכיון שעתיק עוד עשה את התיקון הזה, כלפי התחתונים, ומלכות נגנזא בו ברדל"א ) (31.52 )

השם של תיקון הא'- א"ל

והשם של תיקון הא' הזה, הוא שם א"ל. ופירשו שם בזוהר (אות ק"ה), "ל"א קוצי שקילין תקיפין כחושבן א"ל, מהו א"ל תקיף יכול"(32.16 )
פירוש:
• כי ה' אותיות דאלקים, ה"ס כח"ב זו"ן כסדרם(א', ל', ה', י', ם' )
• . וב' אותיות הראשונות שבו, שהם א"ל, ה"ס הראש שבו, שהם כתר חכמה, וז"ס שחסד, נקרא בשם א"ל, (למה?) והיינו מבחי' מה שחסר כולל כחב"ד, כלומר מבחינת ראש מה"ת. (אומר שז"א הוא חג"ת נ"ה- חסד, גבורה ת"ת, נצח הוד יסוד (33.03)
o החסד הוא כנגד הכתר
o וחכמה הוא כנגד הגבורה
אז כנגד החסד יש לנו כתר
מהו ראש?
וכבר ידעת פירושו של ראש
הוא, שהמסך משמש בו ממטה למעלה, שהוא מכה על אור העליון מבלי לעבור דרך בו, שהוא בחינת התנגדות להתלבשות בכלים,
מהו גוף?
אלא שאח"כ מתפשט המסך מיניה וביה לע"ס בכל חכמות שהלביש ממטה למעלה, לתוך התלבשות בכלים שנקרא גוף, כמ"ש בחלקים הקודמים. (33.32
והנה זה נוהג רק בגדלות.
אמנם בקטנות עדיין אין התהפכות הזו של המסך נוהג שם, ( למה? כי ושים זווג רק על גלגלתא ועיניים) ואין מתפשט להתלבש בכלים זולת בחי' חסדים בלבד שהוא בחינת ו"ק. כנודע.
והנה המוחין דקטנות נקראים אלקים, (כי זה א',ל' משם אלקים) ונמצא השם א"ל. שהוא בחינת הראש, כנ"ל,
מדוע המוחין בקטנות נקראים אלקים?
למה? ממתי המוחין דקטנות נקראים אלקים?
• ר"ל,לבושי המוחין בקטנות נקראים אלקים, המוחין לעולם נקראים הויות, אלא שבקטנות, לבושי המוחין יותר גדולים מהמוחים בקטנות, וע"כ נקראים המוחין ע"ש לבושם.
• מה שאין כן, בגדלות, שלבושי המוחי שהם אקי"ק, לא לוקחים את שם הגדלות, אלא שהמוחין בגדלות נקרא הוי"ה.

שאינו מתפשט לבחינת התלבשות בכלים, ( כי מדובר על קטנות) אלא רק בבחינת אור חסדים לבד, שאינו נבחן להתלבשות כנודע.
ולפיכך השם א"ל
מורה על בחינת התנגדות להתלבשות דהארות חכמה, דהיינו מבחינת המסך(מסך דראש ממטה למעלה, ) שבו שהוא דוחה את אור העליון מלהתלבש בו.

וע"ז רמזו בזוהר, "ל"א קוצי שקילין תקיפין כחושבן א"ל" כי להיותם מבחינת התפשטות המלכות דצמצום א', ע"כ בחינת העביות שבהם תקיפין מאד, ואין משמשים לבחינת מ"ן שיהיו מתפשטים לבחינת התלבשות, ( למה? כי הם ממטה למעלה כמו ראש)

פירוש לשם א"ל
וע"כ מפרשים את השם א"ל כאן,
בבחי' תקיף ,(דהיינו דין)יכול, כלומר, ששולט בתוקף גדול במקום הזה, ואינו נותן את אור העליון לעבור דרכו.
מה השליטה? מה התקיפות של השם א"ל?
• כמסך ולא כקבלת אור
• מסך שלא נותן אפשרות לאור לרדת ממנו ולמטה.

(37.09 )

אין תגובות

להגיב