052- הדף היומי בתע"ס – חלק י"ג – עמודים א'שצט-א'ת

media

שאלות חזרה א'שצט-א'ת
1. הסבר את המושגים וההבדלים בין עדן התחתון ועדן הגדול וכיצד ע"י עדן התחתון נגיע לעדן הגדול?
2. הסבר את סדר המספרים, מדוע מלכות נמדדת ביחידות, ז"א בעשרות, ישסו"ת במאות וכן הלאה?
3. מדוע אומר שבין עתיק ומלכות ישנן 7 מדרגות ולכאורה יש רק 6? מהי המדרגה ה7- ומדוע היא נצרכת על סדר האצילות?
4. מה ההבדל בין עתיק דצ"א לעתיק דצ"ב וכיצד כל אחד מהם ממוספר ומדוע?

סיכומים תמלולים וחומרי עזר על האות:

עמוד אשצ"ט טור א'

למדנו בשיעור הקודם, שישנן ג' אבחנות בתיקון הא':
א. הגורם והמסבב לתיקון, של תיקון הא' של שערות דקנא, שהם פאות הראש

ב. מקום אחיזת התיקון, שהוא מהמקום של העצם העליונה שמפרידה בין הלסת העליונה לסת התחתונה,

ג. וצורת גידול השיער שהם באים מלמעלה והם צריכים להתחיל לעלות חזרה לבחינה העליונה, לשפה העליונה. מדוע?
• כיוון שהמקור שלהם, מתחיל במלכות של צ"א, ומלכות של צ"א יש בה כח של דינים,
• והרי כל המטרה של השערות דיקנא האלה, זה לבוא ולתת את הכח של החסדים, את הכח של לקבל חכמה דרך החסדים" כי יהיה לי כח של צ"א, זה עלול להיות דינים קשים,
• ולכן הם חייבים לעלות חזרה לבינה, כדי לקבל את האור דרך בינה, כי אם הם יקבלו את האור דרך המלכות שתישאר כמלכות של צ"א,זה מלכות של מידת הדין, ומלכות של מידת הדין לא יכולה להתקיים במציאות של הקדושה, ולכן צריך לערב אותה עם בינה.

• למדנו שהם יכולים לעלות מהלחי התחתון ללחי העליון, ע"י כך שהלחי התחתון והלחי העליון, מצד העור, מצד הבשר, הגידין, הם מחוברים, אלא רק מצד העצם, דהיינו רק מצד חכמה, הם מנותקים, ולכן הלסת התחתונה והלסת העליונה מנותקים מבחינת העצם, אבל לא מבחינת הבשר והעור, לכם השערות שנמצאים על העור יכולים להתחבר ולהיות כאחד, ולכן יש אפשרות בעור, שהשערות שנמצאים במקום הלסת התחתונה, יעלו למקום הלסת העליונה. (3.42)(

למדנו :
• ששערות דקנא הם כנגד מו"ס,שהם בחינת אח"פ
• ושערות ריישא הם כנגד אוזן של האח"פ

כל השערות הם כנגד הראשים של א"א
בראשים של א"א יש 2 אבחנות:
1. גלגלתא- כנגד אוזן
2. ומו"ס- כנגד חוטם פה

אוזן זה מדרגת בינה, בינה זה מידת השפעה.
לכן:
• שערות ריישא שמיוחסות לגלגלתא, הם מיוחסות לבינה,
• ושערות דיקנא מיוחסים לחוטם פה

והיות ושערות דקנא עומדים למטה מפאתי הראש, אז שולט עליהם צ"א, אז הם חייבים לעלות חזרה למקום של לסת עליונה ששייך לשערות ריישא, כדי להתכלל עם מדרגת האוזן, מדרגת הבינה, כמו שמלכות מתכללת בבינה.

ולכן הם צריכים לעלות לשפה עילאה, שזה יהיה התיקון השני, אבל הם מתחילים להתעגל לכוון למעלה. אבל אנו עדיים לא מדברים על השפה עילאה שזה יהיה תיקון הב', אלא אנו עדיין אוחזים בתיקון הא'. (4.00)
למדנו שיש ש"צ נימין בכל שערה ולא 400, למה?
לכאורה העוביות של בחי"ד, של מלכות מצד מוחין דחכמה, צריכה להיות לה ד' בחינות, שכל בחינה כלולה ממאה. ואז היה צריך להיות לנו ד' מאות שזה רצון שלם.
אבל היות ואנו לא משתמשים במלכות דמלכות, וכל ספירה מתוך המאה כוללת עשר, ולכן אותה בחינה פרטית של מלכות דמלכות, שגנוזה ברדל"א לא יכולה להתקבל. (4.48)

נשאלת שאלה
מדוע, בכלל צריך את הקשר של שערות דקנא לפאתי הראש? למה אני לוקח אותם מהמקור של הפאות? הרי הפאות הם צ"א, וצ"א זה דין, למה לא היה יותר פשוט שאני אעזוב את הדין ואני אבנה אותם(השערות דקנא) רק ממידת השפעה? 5.18

תשובה:
כי אם לא יהיה לי את הרצון והשתוקקות הגדולה, לא יהיה לי איך למשוך את האור הגדול.
• אז מצד אחד אני צריך להשתמש עם הרצון הגדול
• אבל אני אל יכול להשתמש בו כפי שהוא,
לכן צריך להעלות אותו ולערב אותו עם בינה, ואת כל התיקונים אני בונה על זה
מצד אחד אני משתמש במלכות של צ"א, ולכן אני דרך זה מתחיל לתקן את עולם הנקודים שנקרא מוחין דאו"א של עולם הנקודים, או הרצון הגדול, גדלות כלי הקבלה= ג"ר דחכמה.

• אבל, אני לא יכול לתקן את זה בבת אחת,
• אני יכול לתקן את זה לאט לאט,
• ולכן אני מתקן את זה דרך צ"ב, אבל אני חייב לערב את צ"ב, עם אותה מלכות של צ"א, כדי לבנות אותה לאט לאט. בבת אחת אני לא יכול:
o ניסינו בנקודים ונשברנו
o ניסינו בחטא אדה"ר ונשברנו,
o ולכן מתקנים אותם טיפין טיפין, בזיעת אפך לאכל לחם.

מה זה טיפין, טיפין?
דהיינו, שמלכות של צ"ב תתכלל עם מלכות של צ"א, ותתקן אותה מבחינת התכללות לאט לאט, בהרבה מאד זווגים שנעשים בכל שיתא אלפי שנא. ( 6.26)

עמוד אשצ"ט טור א'
נרצה לבאר את תיקון הא' ואיך הוא קשור למלכות של עולם הנקודים, ויספר לנו כל מיני מספרים "ר ק כדי להסביר את המאמר בזוהר, מה זה שעתיק הוא בחינת מיליונים , אלף אלפים…וא"א הוא ברבבות וכן הלאה (7.08)

וז"ש שם "כולא סתים ברישא דדיקנא דכליל תקיפא וכלילין בהאי א"ל" סתים, ( א"ל הוא השם מצד התורה ויקרא של תיקון הא', עם י"ג תיקוני דיקנא) פירושו: שאינו מתפשט להתלבשות בכלים, (הרי הוא צ"א ) ואומר שבמקום זה, שהוא רישא דדיקנא, כולא סתים, (כולו סתום, דהיינו שלא מתפשט )להיותם כלולים בבחינת תקיפות המסך ועביות דצמצום א', שנמנע מהם הזווג, (והתקפות של צ"א דוקא מונע את הזווג, כי יודע שאסור לקבל ) עד שתתחבר (אותה בחינה של מלכות של צ"א בבחינת הבינה- שפה עילאה )בבחינת הבינה, ותהיה נמתקת במדת הרחמים. כנ"ל

. אמנם אח"כ כשהיא נמתקת במדת הרחמים, (אחרי שעלתה לשפה עילאה )אז היא ראויה לעלות למ"ן. (דהינו לבקש אור, כי אז היא תבקש אור מטעם שהיא רוצה להשפיע ) שע"י הזווגים הנעשים עליה, "אשתמודע הני אלף עלמין דחתימין בעזקא דכיא"(אז אפשר יהיה לדעת,דהיינו להזדווג על אלו אלף עולמות שהם ג"ר דחכמה, שחתומים בעזקא דכייא, שבעזקא דכיא בם' דצלם שם מונח גדלות כלי הקבלה, שאני לא יכול לקבל אותם שם, אבל זה שאני מתקשר אליהם שהם שייכים לשערות ריישא- בפאות הראש, נתנו לי את המלכות הזו לשערות דיקנא, ושערות דיקנא לאט לאט יכולים לתקן את זה, בהתכללות, אבל אם לא היו מתכללים מזה, לא היו יכולים לתקן את זה ). כנ"ל. ( 9.14)
עדן העליון ועדן התחתון

וז"ש עוד שם "וכל עלמא מינייהו מתפרש לאלף עלמין דכסיפין לעדונא רבה" פי: (וכל בחינת העולמות מזה הם יכולים מהקשר זה של מלכות של צ"א ומלכות של צ"ב, יכולים לבוא לתקן את בחינת עדונא רבה.

מה זה עדונא רבה?
• יש עדן העליון, או עדן הגדול
• ועדן התחתון

• עדן הגדול/העליון – זה ג"ר דחכמה

• עדן התחתון זה שערות דיקנא, שע"י עדן התחתון שיוצאים ממנו זווגים על שערות דקנא, גורם לכך:
o שלמרות שאני עושה זווגים על צ"ב שזה נקרא עדן התחתון, ו"ק דחכמה, של ל"ב נתיבות החכמה שה נקרא עדן התחתון, למרות שאני עושה עליהם את הזווגים, לאט לאט אני מתקן ומגיע לעדן העליון. (

o כלומר, זה שאנו מתעסקים, עם ו"ק דחכמה,שמתעסקים לאט לאט, מתוך שלא לשמה, אפילו, שזה השלכה של זה, מתקנים לאט לאט את הלשמה, עוד אפון, ועוד אפון, ועוד אפון, בהסתרה, בהתכללות, אז מתקנים לאט לאט. (10.33)

)כי בחינת חכמה סתימאה, נקרא עידונא רבה, ( שהוא עדן הגדול,ש עדן זה בחינת חכמה) דהיינו עדן הגדול, כי עדן הוא שם החכמה, כנודע. והוא אינה מגולה באצילות, (

איפה מסתתר עדן הגדול?
ביד הגדולה. מי זה היד הגדולה?™בהם אבינו" מה הגימטריא של אברהם הנקרא הגדול?
• אברהם בגימטריא 248
• עדן בגימטריא 124- שזה חצי מבחינת אברהם.

שהבן שנולד מאברהם שזה נקרא גוף, הוא נקרא עדן, שזה נקרא עדן הגדול,
שימו לב! שבם' דצלם נמצא עדן הגדול,שנמצא בתוכו כגוף,אבל לא יכול להתגלות עדיין. איך הוא יתגלה? דרך יעקב,שהוא קטן.

למה לא מגולה באצילות העדן הגדול?
וכל החכמה המגולה באיצילות היא בחי' בינה דחכמה זו, כנ"ל, שהיא מכונה עדן התחתון. ( דהיינו חכמה דצ"ב, עדן התחתון, וחכמה דצ"א זה עדן העליון/הגדל)אמנם ע"י כל הזווגים היוצאים על המ"ן (דצ"ב )דשערות דיקנא, נמצא שבסופם מתגלה עדן הגדול, שהוא מו"ס, ששם גנוזים או"א דבחי' הסתכלות עיינין דנקודים, כנ"ל. (שהרי אי אפשר לקבל אותם בבת אחת , כי היתה שבירה, שיעשו זווג על ג"ר דחכמה, אפשר לקבל את הג"ר דחכמה, אנו לא מוותרים על השלמות" השלמות תתקבל, רק שהיא תתקבל לאט לאט.
• דהיינו ההליכה בדרך היא לאט לאט
• אבל נקודת השקפה השלמה,שאליה צריכים להגיע, לא מוותרים. ( 13.03)

וז"ש עוד שם (אוה ק"ז ק"ח ק"ט) "כי ג' עלמין נפקין מהאי תיקונא קדמאה, עלמא קדמאה סליק לאלף אלפין ורבוא רבבן מארי תריסין. עלמא תנינא סליק לז"ן עלמין מארי דיבבא. עלמא תליתאי סליק לצ"ו אלפין מארי דיללה דעליון נחלקת לע"ס, אשר התחתון קבל ממלכות של אותה הספירה, ונמצא עתה שהעליון הוא בסוד עשרות, שהם ע"ס שכל אחת כלולה מעשר. והתחתון בע"ס יחידות. וכשהמדרגה הב' מאצלת וכו"'(כך כתוב בזוהר הקדוש )

פירוש: שמטרם דאתפשטו שאר התיקונים למטה בבי"ע,
( דהיינו, איזה תיקונים?
• כל שאר הי"ב תיקונים,
• כי אנו מדברים עכשיו על התיקון הראשון של שערות דיקנא))
ורק תקון הא' (א"ל )התחיל להתפשט שם, אז יוצאים ממנו ג' עלמין אלו. (ממי? מהתיקון הראשון) ( 13.48)

כי תיקון הא' כלול בו אח"פ כנ"ל, שהם
• בינה( אוזן)
• ז"א (חוטם)
• ומלכות. ( מלכות)

וע"כ כשמתפשט בבי"ע,
• מתפשט הבינה בבריאה.
• וז"א ביצירה ו
• מלכות בעשיה כנודע.

והנה בינה, יכולה לקבל (אבל מה יכולה לקבל? )אלא בבחינת מארי תריסין, (מה זה "מארי תריסין"? זה בחינת מסך שמגן כמו תריס, שלא תתפשט הארה החכמה ממנו ולמטה )שה"ס ממטה ולמעלה, שהמסך מגין כתריס ומגן, שלא תתפשט ההארת חכמה ממנו ולמטה, (אז יש שם מלכות, של צ"א, אבל איך היא פועלת? כמסך שדוחה את האור )
• והגם שאין זווג במסך הזה מבחינתו עצמו כנ"ל,
• אמנם יש זווג מבחינת פנימיות הכלים, שהוא המסך דמו"ס עצמו, (שלמדנו שהוא דוחה את החכמה )
• אשר תיקון הא' מקבל ממנו מבחינת ממטה למעלה, כמו במו"ס עצמו, (כמו שהיה בפנימיות המוחין של א"א במו"ס, שהיה בו צד הגבורה:
o שלמדנו שחסד ניתן לגלגתא
o וגבורה ניתן למו"ס, אבל הגבורה של מו"ס שלא באה לצורך זווג, אלא רק לצורך הבירור הפירוד והפסק הזווג ,שזה נקרא תריסין)

וע"כ מתפשטים ממנו אלף אלפין (שאלף אלפין זה מיליון )מארי תריסין, כי מתוך שבחינת הבוצד"ק( מלכות דצ"א) כליל (נכלל במו"ס,שהוא פנימיות הראש)במוחא סתימאה, (שהוא פנימיות הראש, מוח הב', ראש הב' ) הנמשך מבחינת רדל"א, (מאיפה מבחינת רדל"א? מגבורה. גלגלתא נמשך מחסד (16.55)
)
ששם משמש המסך הזה דמדת הדין, מבחינת צמצום א', כנ"ל,
• איפה שם? בעתיק משתמש במסך מבחינת צ"א,
• אבל כאשר הוא נותן את זה לא"א, הוא לא יכול להשתמש מבחינת צ"א, למה? כי כל הענין היה להתקין אותו מצ"ב, בכדי שבצ"ב ינהיג את כל העולמות)(17.22)
ע"כ מקבל המו"ס וגם השערות דיקנא מהזווג שיש במלכות דראש דעתיק, (שהיא מלכות של צ"א , אבל בבחינת ממטה למעלה יכולנו לקבל, שזה מורה מבלי התפשטות לכלים. למה? כי זה רק ממטה למעלה. ממטה למעלה לא מתפשט לכלים.
הזווג הזה דעתיק מכונה אלף אלפים)

כי בבחינת ממטה למעלה יכול הוא לקבל, שזה מורה, מבלי התפשטות לכלים והזווג הזה דעתיק, מכונה אלף אלפין, ( למה? שיש גם ראש וגם גוף, שזה צ"א

• כי אם מוחין של צ"ב נקרא, עדן התחתון
• אבל עדן העליון יצטרך להקרא עדן הגדול, צרי llלהיות חכמה של החכמה הזו, דהיינו אלף אלפין,
• כי הרי זה חכמה (עדן עליון), וגם זה חכמה, (עדן תחתון). מה ההבדל בינהם? ג"ר וו"ק

אז כמו שההבדל בין הג"ר הגדול לו"ק, הוא בחינת אלף
• כך יהיה בין האלף הזה של א"א, שלא יכול לקבל בגוף , אלא רק בראש,

• לבחינת מה שיכול לקבל (בראש) שזה בעדן הגדול, שזה ג"ר דחכמה, יהיה אלף אלפים, כי עתיק יכול לקבל ג"ר דחכמה. (18.52)

סיכום (המשכתב- לא של הרב)
יחס של עדן עליון לעדן תחתון,
, הוא כמו ראש לגוף, כמו אלף אלפים , לאלף
מתייחס גם ליחס של עתיק לא"א
• שעתיק= ראש- ג"ר דחכמה= אלף אלפים (יכול לקבל חכמה בראש)
• וא"א= גוף, – ו"ק= אלף, (לא יכול לקבל חכמה בגוף, אלא ו"ק)

על שם שהממעלה למטה שלו נגנז בסוד אלף עלמין דחתימין בעזקא דכיא. (האלף עולמות של עתיק שנגנז במו"ס, דהיינו ג"ר דחכמה, עדן הגדול, נגנז בעזקא דכיא, בם' דצלם של גלגלתא )
o ובמו"ס נקרא רבוא רבבן, (במו"ס אותה בחינה, שנגזנת שם נקראת רבבות על שם הזווגים דדיקנא שמתגלים ויוצאים הימנו, כנ"ל,
o ובעתיק נקראת אלף אלפים- מיליונים

כי זווגי הדיקנא מכונים רבבות,שמהם ( מהרבבות האלה, מא"א)יוצאים

• או"א עלאין בבחינת אלפים( שהם נקראים אלפים, ולכן נקראים מדרגת החכמה שנותנת לאצילות את החכמה- ל"ב נתיבות החכמה)

• , וישסו"ת (שמקבל מאו"א נקרא מאות)בסוד מאות,
• וז"א (שמקבל מישסו"ת נקרא עשרות )בסוד עשרות,
• ונוקבא ( שמקבלת מז"א, נקראת יחידות)בסוד יחידות.

עכשיו רוצה להסביר לנו את כל המספרים האלה, חשבון מתמטי, שיטה עשרונית. (20:09)
יש כל מיני שיטות וזה השיטה העשרונית:

וטעם המספרים האלו, הוא, כי העליון כלול מכל התחתונים. ( סוד ההתכללות, והתכללות זה נקרא כפל

התכללות נקראת כפל

מהו כפל?
כפל זה שאחד פוגש בשני ומתכללים זה מזה.
ואז מכפיל אותו

כמו בזווג דהכאה:
שהאור העליון, דהיינו הרצון לקבל הגדול ,בא והמסך מכה בו, דהיינו הרצון להשפיע, אז הם מתכללים זה מזה- זה נקרא כפל בחשבון)

זאת אומרת , שאם יש לי התכפלות, של כל עשר הבחינות של מלכות אז הם יהפכו לעשרות, כי כל אחד נכלל מכולם, אז זה 1 כפול עשר. (1(10 x
ואם כל אחד מהעשר גם אני אכפול אותו, בכל אחד מהעשרות, אז כמה כל אחד יהיה? 100
ואם כל אחד מהמאה, אני אכפול אותו עוד פעם מכל אחד מהעשר, כמה הוא יהיה? 1000
וכן הלאה.

אז אם המלכות היא יחידות, ויש את חוק ההתכללות, ההתכפלות
אז איפה אני פוגש את הכפילות הזו? בעליון שלו.
כי העליון שלו, כל אחד ממנו כלול מכל התחתונים, והוא רק פרטים בתחתונים,
אבל בעליון הוא כלל,
והכלל הזה, כולל יותר מהפרטים.
וככה כל אחד מהעליונים הוא פי עשר מהתחתונים

כל ענין הכפילויות, זה ענין חשוב מאד,
וכל המספרים, כל החשבונות, זה ענין מלכות
וצריך להבין את כל הזווגים האלה. (22.05)

והנה בצאת המדרגה, היא בהכרח כלולה מע"ס יחידות, ( כלומר שכל ספירה שלו היא יחידה אחת כלומר שכל מלכות היא ע"ס) כנודע. ((10 ולא 9, 10 ולא 11, א ז כל מדרגה שלמה כלולה מעשר יחידות, אז יוצא שספירת ז"א כל ספירה שלו היא עשר יחידות, כול ז"א הוא בחינת מאה )
וכשהמדרגה הזאת (שנקראת מלכות ) מאצלת מדרגה שניה, הנה היא מתכפלת ונעשית למאה ספירות(כלומר אם היתה בהתחלה 10, אז שנהיתה כפולה נהיית 100, זאת אומרת שכל ספירה תהיה עשר , ויחד עם ע"ס תהיה 100) (22.52 )

. והוא מטעם, כי אין התחתון יוצא אלא ממלכות דעליון, ונמצאים שע"ס של התחתון הם עשר מלכיות של ע"ס דעליון,

הסבר שרטוט א' (23.02- 25.24)
אם יש לי מדרגה שנתחיל מהתחתונה ביותר,שהיא מלכות אז יש בה, 10בחינות, וכל עשר הבחינות האלה זה מלכות, אבל מאיפה נובעת מלכות? ממלכות של ז"א

והרי מלכות של ז"א הוא מכתר עד מלכות, זאת אומרת שכל ההשלכה הזאת(של מלכות) היא רק מלכות של ז"א. כלומר שמלכות של ז"א, כוללת את כל המלכות שכוללת 10 בחינות
כלומר של מלכות של ז"א לבד היא עשר.
שרטוט א' (23.10- 25.24)

כתר- 100,000
חכמה- 100,000
עתיק 1,000,000
מאה אלף

מלכות-100,000

כתר- 10,000
חכמה- 10,000

א"א 100,000
עשר אלף
מלכות- 10,000

כתר- 1000
חכמה- 1000

או"א 10,000
אלפים
מלכות= 1000

כתר – 100
חכמה 100
ישסו"ת 1000
מאות

מלכות= 100

כתר- 10
1 10
10
10 – 100
ז"א
עשרות
מלכות= 10

1 כתר= 1
2 חכמה=1
3 בינה= 1
4 חסד
5 נצח
מלכות 6 ת"ת = 10
יחידות 7 נצח
8 הוד
9 יסוד
10 מלכות=1

ואם מלכות של ז"א היא עשר, אז כל אחד מבחינות של ז"א הוא עשר, כי הרי כל הספירות שוות, כי הם פרטים של הכלל הזה.
ומאיפה יש לז"א 10? מתוך המלכות של העליון

זאת אומרת שאם כל זה יחד, (עצם)המלכות היא 10, אז העשר הזה נובע ממלכות של ז"א
ואם כל זה יחד (עצם כל) ז"א ביחד הוא 100, אז המאה זה נובע ממלכות של העליון, זאת אומרת שהמלכות ש של העליון של ישסו"ת הוא 100.
ואם המלכות של ישסו"ת הוא מאה, אז ודאי שכל אחד מהספירות של ישסו"ת, או גם מאה.
זאת אומרת שכל ישסו"ת ביחד הוא אלף [ 100* 10= 1000]

ואם ישסו"ת הוא אלף,אז מאיפה הוא מקבל את זה? מאו"א.
ואם כך, אז כמה הם או"א? המלכות של כל אחד מהספירות (דאו"א) שלה הוא 1000, ואז מכתר עד מלכות, כולם ביחד הם 10,000 (10*1000)

אז מי יהיה עשר אלף? (10,000) המלכות של א"א, זאת אומרת שכל ספירה מא"א יהיה עשר אלף.
וכל א"א כמה יהיה? מאה אלף(100,000)
כלומר שמלכות של עתיק כמה תהיה? מאה אלף (100,000)
וכל עתיק כמה יהיה? מיליון.(25.24)

הרי בהכרח שכל ספירה מדרגה שלישית בע"ס יחידות, נעשתה גם המדרגה הב' בסוד ע"ס שכ"א כלולה מע"ס, מטעם הנ"ל, שבהכרח יוצא התחתון מעשר מלכיות דעליון. (כלומר, אומר פה עוד נקודה: )

מאיפה יש למלכות של ז"א עשר? כי היא כלולה מכולם (מכל המלכויות של כל ספירת ז"א) (ממי מכולם? מכל בחינה פרטית של:
• מלכות של כתר
• מלכות של חכמה
• מלכות של בינה וכו
זאת אומרת שהיא עשר, מכיוון, שיש עשר מלכוית כאלה
ואם לכל אחד מהם (של ספירות דז"א) יש 10 מלכויות, אז כל אחד כלול מ10. (26.43)
)
וכיון שהמדרגה הב'(ז"א ) נעשתה למאה ספירות, (דהיינו שכל ז"א הוא מאה ספירות )שבעליון אינם אלא עשר מלכיות.
נמצא שבמדרגה הא' יש עתה אלף ספירות, (כי יש 10 פעמים 100 )
דהיינו ע"ס שכל אחת כלולה ממאה,
שהרי המדרגה הב' (ז"א) )שיש לה רק עשר מלכיות ממנה, (מדובר פה על ישסו"ת )נעשה עתה כל אחת מאה, ומדרגה הא' שגדולה ממנה בט' ספירות ראשונות, הנה יש לה בהכרח עשר פעמים על מדת התחתון ממנה, ונמצא עתה
• שלמדרגה העליונה( ישסו"ת) יש לה ע"ס דמאות
• ולמדרגה הב' יש לה עשר דעשירית
• ולמדרגה הג' יש לה ע"ס דיחידות. ( מי הם ג' המדרגות הללו? מי זה המדרגה העליונה? ישסו"ת

מי זה מדרגה ב'? ז"א
מי זה מדרגה ג'? מלכות
לכן גמר כאן להסביר לנו עד אלף.
אבל כל ישס"ת ביחד הוא אלף" והספירה שלו היא בסוד מאות.
ובז"א, כל ספירה היא עשרות, אז כל ז"א הוא מאה.
למלכות כל ספירה היא יחידה, וכל מלכות היא עשר. (28.26)

וכשהמדרגה הג' מאצלת מדרגה ד' (שהיא או"א )שוב נכפלים כל העליונים. כי המדרגה הד'(שהיא או"א ) ע"ס שלה הם בהכרח מעשר מלכיות שבעליונה ממנה, ונעשתה גם מדרגה הג' בהכרח לע"ס שכל אחת מתפרטת לע"ס, ( אז אם יש לתחתונה לישסו"ת יש לכל אחד מהספרות מאה , אז לכל ישסו"ת יש אלף,אז כל ספירה מאו"א יש לה אלף,) שהמלכות ממנה לקחה התחתונה. ונמצא מדרגה הב' שהיא עשר פעמים גדולה ממדרגה הג', שיש לה עתה ע"ס שכל אחת כלולה ממאות, ומדרגה הא' הגדולה עשר פעמים ממדרגה הב', יש עתה ע"ס שכל אחת ( מאו"א)כלולה מאלפים. ( 29.40)

וכשהמדרגה הד' מאצלת מדרגה ה' (שהיא א"א ), שוב נכפלים המדרגות כולם בעשר פעמים.
• כי המדרגה הה' יוצאת בע"ס יחידות, (יחידות ) שאז מוכרחת העליונה להתפרט לע"ס שבכ"א עשר,
• והמדרגה הג' לע"ס דמאות,
• והמדרגה הב' לע"ס דאלפים,
• והמדרגה הא' לע"ס דרבוא. ( רבבות)

(אז כמה יש בכל אחד מהספירות של א"א? 10,000 – עשרת אלפים.
וכמה יש לא"א בסה"כ? מאה אלף- 100,000)

(מי היא מדרגה ו'. עתיק ,
ולמה אומר מדרגה א' רבוא. רבבות? יש לראות את הופכיות הכלים והאורות:דהיינו:

• כאשר יש מדרגה אחת , אז מדרגה א' היא מלכות

• כאשר יש ב' מדרגות,
o מדרגה א' היא ז"א,
o ומדרגה ב' היא מלכות

• כאשר יש ג' מדרגות-
o אז המלכות היא מדרגה ג',
o והז"א הוא מדרגה ב',
o וישסו"ת הוא מדרגה א')

• כאשר יש ד' מדרגות:
o המלכות היא מדרגה ד'
o והז"א הוא מדרגה ג'
o וישסו"ת הוא מדרגה ב' ,למרות שקודם היה א'
o ועכשיו המדרגה החדשה , היא תמיד א', כלומר או"א היא מדרגה א'

• כאשר יש ה' מדרגות,
o המלכות היא מדרגה ה'
o ז"א הוא ד
o ישסו"ת הוא ג'
o או"א הוא ב'
o וא"א הוא מדרגה א'

• כאשר יש ו' מדרגות:
o המלכות היא מדרגה ו'
o ז"א הוא ה'
o ישסו"ת הוא ד'
o או"א הוא ג'
o א"א הוא ב';
o ועתיק הוא מדרגה א',

כלל:
כל מדרגה עליונה, כאשר מתווספת היא הא',
והמלכות היא העוביות החדשה שמתווספת.
; יש עוד חשבונות להסביר את זה , אבל הכל הולך לפי הופכיות כלים ואורות

וכשהמדרגה הה' מאצלת למדרגה הו', שוב נכפלות כל המדרגות בעשר פעמים, ונמצא המדרגה ו' בע"ס דיחידות. והה' בע"ס דעשרות והד' בע"ס דמאות. והג' בע"ס דאלפים. והב' בע"ס דרבוא, והא' מע"ס דרבוא רבבות.
. עמוד א"ת – טור ב'
וכשהמדרגה הו' מאצלת למדרגה ז' שוב נכפלות כל המדרגות לעשר פעמים כנ"ל,
• עד שהמדרגה הא' הוא עתה באלף אלפין,
• והב' במאה אלפים, שהם רבוא רבבן.
• והג' ברבוא. והד' באלפים,
• והה' במאות.
• והו' בעשרות
• והז' ביחידות.

והנה יש כאן מעתיק עד מלכות ז' מדרגות. (איך?
1. עתיק
2. א"א
3. או"א
4. ישסו"ת
5. ז"א
6. מלכות

ונמצא לפי הנ"ל:
1. שעתיק הוא בבחינת אלף אלפין.
2. ומו"ס (א"א)הוא רבוא רבבן.
3. והדיקנא הוא רבבות,
4. ואו"א הם אלפים.
5. וישסו"ת הם מאות.
6. וז"א הוא עשיריות.
7. ונוקבא היא ע"ס דיחידות.

( זאת אומרת, שלמרות שיוצא לנו 6, אומר שיש הבדל:
כי יש עוד מדרגה שיוצאת באמצע שמקשרת בין א"א לבין שאר הפרצופים דאצילות

ולכן יש:
1. עתיק- יהיה – אלף אלפים (מיליונים)- (1,000,000)
2. א"א- יהיה מאה אלף, (100,000)
3. שערות דיקנא יהיה עשרות אלפים, (10,000)
4. או"א יהיה אלפים- (1,000)
5. ישסו"ת יהיה מאות – (100)
6. ז"א יהיה עשרות – (10)
7. ומלכות יהיה יחידות -(1)

ולכן זה 7 מדרגות (36.50)
ועם זה תבין ג"כ סוד הכתוב, ועתיק יומין יתיב וכו' אלף אלפין ישמשיניה וכו'. כי ע"ס דעתיק הם מאלף אלפין. כמבואר. וז"ש הזוהר בבחינת הזווג דמארי תריסין, שהזווג הזה נמשך מפה דעתיק, כנ"ל, אשר הם אלף אלפין ורבוא רבבן, שזה רומז,
• שהדיקנא שהיא בחינת התיקון הא' מקבל מזווג דמו"ס (ולא)שהוא בחינת רבוא רבבן
• ומו"ס מקבל מפה דעתיק, שהוא בחינת אלף אלפין, כמבואר. ( 37.40)

אין תגובות

להגיב