060- הדף היומי בתע"ס – חלק יג – א'תטו-א'תטז

media

שאלות חזרה א'תטו-א'תטז
1. סכם בקצרה את ה' התיקונים הראשונים.
2. השווה את ה' התיקונים הראשונים לעיבור יניקה וקטנות דז"א.
3. מה ההבדל בין חסד עולם לחסד נצחי? היכן נוהג כל אחד ומה תפקידו? הבא דוגמאות הן מהחיים והן מהחכמה.
4. כיצד מורה השם של התיקון השישי על מהותו ותפקידו?

סיכומים תמלולים וחומרי עזר על האות:

תיקון ו'
אות ר"ח
רח) (תיקון ) ו', הוא המקום אשר תחת התיקון הא', ( תיקון א למדנו שהוא ב' מצרי הזקן" ותחת בק מצרי הקן, ברגע שהמקום מתחיל להתרחב- זה נקרא תיקון הו')
מראשית זויות נצבות של הלחי התחתון, שמשם מתחיל התרחבות הזקן, ומסתיים עד כנגד מקום הפה, וכל אותם ב' צדדין, נקראין תיקון א', למרות שהם ב' צדדים הם נקראים תיקון אחד ) כנ"ל בתיקון הא'. (שב' מצרי הזקן , גם נקראים תיקון אחד, למרות שהם שתי מקומות: ימין ושמאל )

אות ר"ח= או"פ
רח) תיקון ו': הוא המקום אשר תחת התיקון הא', מראשית זויות נצבות של הלחי התחתון, שמשם מתחיל התרחבות הזקן, ומסתיים עד כנגד מקום הפה. וכל אותם ב' צדדים נקראין תיקון אחד, כנ"ל בתיקון הא': דברים אלו מובאים בזוהר נשא (דקל"א ע"א. ובזהר ע"פ הסולם אד"ר אות ע"ט) וז"ל תקונא שתיתאה ממתקן שערי וסליק, ונפיק מלרע לעיל לרישא דפומא, וחפי תקרובתא, דבוסמא טבא עד רישא דפומא דלעילא, ונחית שערא לרישא דפתחא דאורחא תתאה דפומא, עכ"ל.
(התיקון השישי שהשערות מיתקנות ועולות מלמטה למעלה,
מאיפה הן עולות? מתחת השפה התחתונה עד ללחי העליון, והן עולות למעלה, ללחי העליון והמנחה של בושם הטוב מכסות עד ראש הפה למעלה, וחוזרות וירודות השערות לראש הפתח של האורח התחתון שבפה, דהיינו מתחת לשפה התחתונה,

ואיפה זה- תיקון הו'?
זה מרחב הזקן, שמתחיל מב' מיצרי הזקן שהולכים ומתרחבים כלפי מטה עד מקום הפה)

': דברים אלו מובאים בזוהר נשא (דקל"א ע"א. ובזהר ע"פ הסולם אד"ר אות ע"ט) וז"ל תקונא שתיתאה ממתקן שערי וסליק, ונפיק מלרע לעיל לרישא דפומא, וחפי תקרובתא, דבוסמא טבא עד רישא דפומא דלעילא, ונחית שערא לרישא דפתחא דאורחא תתאה דפומא, עכ"ל( 3.43)

וכדי להבין התיקון הו' והז' צריכים להבין היטב, כל בחינת המוחין שנתקנו בה' התיקונים הראשונים בדרך כללות. ( דהיינו,
רוצה לתת לנו סיכום של ה' תיקונים הראשונים, אבל בדרך שונה ממה שלמדנו עד כה.
רוצה להשוות את זה ללידת ז"א, והגידול של ז"א.

אנו לומדים פה את שורשי המוחין, מצד י"ג תיקוני דיקנא, מפאת שי"ג תיקוני דיקנא בא"א הם שורשים למה שקורה בז"א עצמו.
היות וכבר למדנו על ז"א על הקטנות שלו, והתיקונים הראשונים באים לצורך הקטנות והשלמת הכלים שלו, ואז כל זה למדנו בחלקים י, י"א וי"ב, ולכן הוא בא ומשווה לנו את התיקונים הראשונים- א,ב,ג,ד,ה למה שקרה בז"א: עיבור, לידה, , יניקה,השלמת כלים, ג"ר דרוח וכן הלאה, ואנו נראה, איך הם מקבילים לתיקונים שנעשו פה. למה?
למה? הרי הם קודמים התיקונים, אלא שאת אלה כבר למדנו, ואנו מכירים אותם מהחלקים הקודמים. ואם נשווה אותם אחד לשני, אז נבין את המהלך. (5.07)( )

הקבלה בין לידה והתפתחות ז"א
לבין ה' תיקונים הראשונים של הדיקנא

וכדי שלא להאריך בזה, נדמה זה, לסדר גידולם של המדרגות דז"א, שנתבארו היטב בדברי הרב לעיל, בחלקים י' י"א וי"ב. (שזה היה:
• חלק י'– זווג לצורך עיבור ז"א
• בחלק י"א- עיבור ז"א
• בחלק י"ב- קטנות של ז"א)
ומתחתון ילמד העליון. (מז"א נלמד על השורשים של המוחין האלה בתיקוני הדיקנא.
(5.35 )

כי תיקון א' דדיקנא, (למדנו שהוא ב' מצרי הזקן ) הוא עצם החומר של הדיקנא, שנתגלה מבחינת הבוצד"ק הגנוז במו"ס( דהיינו במוחין הפנימיים של ראש דא"א- זה כנגד מו"ס, שהמו"ס קיבל את התיקון של הגבורה מצד עתיק, וגוברה זה בוצינא דקרדינותא" זה מלכות של צ"א, אומנם לא לצורך זווג, אבל הוא קיבל את המלכות של צ"א.

אותו דבר הוא אומר:
ב' מצרי הזקן הם כנגד הגבורה דעתיק, הם כנגד הבוצינא דקרדינותא, שה החומר של צ"א המלובש במו"ס. שאין שום זווג נוהג עליה)
כמ"ש הרב לעיל (דף א' שס"ה אות קמ"ט וק"ע) שפירושו, מגבורה דעתיק שהיא בחינת מלכות דצמצום א', המלובשת במו"ס, שאין שום זווג נוהג עליה באצילות, (מודע? כי מלכות של צ"א נגנזא ברדל"א, ) מכח שנגנזה ברדל"א, כנ"ל באורך, ושם כלולים ג"כ בחינות הכלים דאח"פ שעלו ונבררו בעת יציאת קומת הע"ב הגלוי, כנ"ל, ע"ש. (6.46 )

ונמצא ששערות דיקנא בעת יציאתם שם במצר הזקן, ( דהיינו בתיקון הראשון שלהם) היו חסרי תיקון לגמרי,(למה? ) להיותם מבחי' המלכות דצמצום א' שאינה ראויה לזווג.

ולפיכך היו צריכים(היו צריכים לעשות בהם תיקונים ) לכל הפרטים שנתבארו בעיבור יניקה מוחין דז"א.
( אז הנה הוא מראה לנו את הקשר לז"א.
עד כה ,הוא דיבר איתנו, ולא להתבלבל: על הקשר בין מו"ס לבין התיקון של ב' מצרי הזקן, אבל זה ההשוואה שהוא רצה לעשות.

ההשוואה שהוא רצה לעשות זה בין התיקונים:
• בין ב' מצרי הזקן
• למציאות העיבור, או התחלתה העיבור של ז"א)

. והוא להיפך, שכל עניני עיבור יניקה מוחין דז"א, נמשכו מכאן. ( למה?
• כי תיקוני דיקנא דאריך הם השורש ליציאת ז"א,
• כי ודאי שא"א קודם לז"א, אז כל התיקונים האלה שנעשו, נעשו כדי לבנות את ז"א באופן הנכון.

אז אנו לומדים: שככה זה קורה פה, ולפי זה תבין מה קרה למעלה, אבל, רק כמשל, "מבשרי אחזה אלוקה")(8.20)

והנה תחילה הם( ב' מצרי הזקן,שהם שייכים לצ"א, ואי אפשר להשתמש בהם) צריכים להכלל במדת הרחמים בבחינת הקטנות, דהיינו במדרגת העבור
• , אם לא היה קורה כך, (וב' המצרי הזקן ) לא היו מתכללים במידת העיבור
• , לא היו עולים למעלה והייתי מוציא אותם דרך צ"א,
• אז הייתה קורית שבירת הכלים,
• ולכן הייתי צריך להעלות אותם לצ"ב, לעשות להם בעיבור תיקון קוים. (9.03)

שפירושו, לעלות ולהכלל בהזווג של העליון במקום העליון, ( איפה מקום העליון בתיקוני דיקנא? בשפה עילאה: ב' מצרי הזקן צריכים לעלות לשפה עילאה)
משום שאין לו עוד מציאות תיקון(במקומו עצמו- אין לו תיקון ) באנפי נפשיה.
וז"ס תיקון ב' וג', (דהיינו

העליה של ב' מצרי הזקן לשפה עילאה, זה כמו תיקון הב' והג' שהיה לנו, שהם עליה לבינה ולאורחא. איך הם דומים? עכשיו יסביר: (9.47)

)
ששערות דמצר הזקן, נמשכו ממקומם מלחי התחתון( שזה מקום של צ"א ולא יכלו לקבל שם תיקון) ועלו על השפה עלאה תחות חוטמא, במקום לחי העליון(ששם זה מקום הבינה )
. שהוא בחינת בינה, ( למה הוא בחינת בינה? מכיוון שה כנגד גלגלתא של א"א, וגלגלתא דא"א הוא בא מחינת אוזן דעתיק, ועוזן דעתיק, זה בינה? ולכן כל הלסת העליונה היא כנגד גלגלתא.
ולסת התחתונה הוא כנגד מו"ס
יוצא שגם השפה עילאה הוא כנגד גלגלתא, ולכן היא נקראת בינה).
ולכן ב' מיצרי הזקן שעלו איליה ,זה מלכות שעלתה והתכללה בבינה
כנ"ל, שזה דומה לעלית ז"א בסוד העיבור למעי הבינה, וקבל שם( במעי הבינה)
ו"ק וג"ר דנפש,
• תיקון הב'- כנגד ו'ק דנפש
• תיקון הג' כנגד ג"ר דנפש )

כמבואר היטב בחלק י' ע"ש. כן ממש כאן

, כי בתיקון ב' קבלו השערות דמצר הזקן בחינת ו"ק דעיבור, מתוך חיבורם ותערובתם בשערות דשפה עלאה, (כמו שז"א עולה למעי אימו, הוא הופך להיות ממש חלק מהאם –ש כתוב עובר ירך אימו, הופך להיות כמו איבר שלה)

שהשערות האלו הם מבחינת בינה עצמה, והיו לבחי' מ"ן דו"ק, ( שזה ביקוש על בחינת ו"ק, על בחינת קטנות) כנ"ל באורך, הרי שהזווג דבחינת ו"ק אלו נעשה במקום בינה, (בעליון ) ובשערות של בינה, אלא השערות דמצר הזקן מתחברים עמהם בהזווג כמו עיבור במעי אמו, בבחינת אוכל מה שאמו אוכלת, שפירושו, שמקבל השפע היוצא בהזווג דאמו.

( אותו דבר ב' מצרי הזקן, יצטרכו לעלות לאמא עילאה, ויקבלו מהשפה עילאה, מה שהשפה עילאה מקבלת. מה היא מקבלת?
• היא מקבלת את האור של מגלגלתא, או מעתיק" שזה אור זך מאד, כי הקורמא דאוירא עומד מתחת אליה, שהקרומא דאוירא זה כנגד הפה.

• יוצא שהלסת העליונה, היא כנגד בינה, שהיא לוקחת אליה את המלכות"
• כמו שהאם לוקחת אליה את נקודת ההזרעה.
o והיא צריכה כמובן לתקן אותה:
 להוריד את לב האבן
 לתת לה צורה, שתהיה בצ"ב וכן הלאה (13.07)
תיקון הג', שהוא האורחא דתתות חוטמא(דהיינו שביל הדרך שנעשה בשפה עילאה כדי שיוכל לעבור דרך מעבר אור החכמה ) ששם יצאו הג"ר ע"י הרוחא דחיי דנשיב מתחות ב' נוקבי דחוטמא דא"א, ( שנושב אור החכמה דרך ב' הנקבים של חוטם דא"א)
כנ"ל. (13.48 )

הנה גם הג"ר האלו, היו בחינת ג"ר לצורך השערות דבינה, ( דהיינו שהוא גדילת המעבר, צריכים לייצר מעבר כזה, והייצור של המעבר הזה הוא זה, כמו שבונים השלמת כלים) אלא כיון שגם השערות דמצר הזקן היו שם, קבלו הם ג"כ בחינת ג"ר אלו, דהיינו ג"כ בסוד אוכל מה שאמו אוכלת, כי עדיין הם נמצאים בלחי העליון ששם מקום בינה. ( אבל אחרי שהם יורדים למקומם, או שנאמר כך::
כשהם נמצאים בשפה עילאה_ זה עדיין ז"א שנמצא בעיבור- עדיין לא נולד למקומו, כי מקומו של הז"א במקום של בחינת לסת תחתונה שהיא משוייכת למו"ס" שמו"ס הוא כנגד חוטם-פה)

יוצא שהוא משווה את התיקונים א,ב,ג, למצב ההיריון, או זווג לצורך לידה שזה צ"א, החסד גימטריא ע"ב, שעולה שהם ב' מצרי הזקן,ש עולה לשפה עילאה, דהיינו משווה תיקון א,ב,ג, למצב העיבור של ז"א, בשלבים שלו.
וברגע שהוא רוצה לרדת לשפה תחתונה, זה אומר, כמו שז"א יצא מרחם אימו ונולד. ואז יש לו ישות עצמית.

ואח"כ בתיקון הד', נולדו וירדו למקומם עצמם, שהוא, דומה ללידת ז"א ויציאתו ממעי הבינה למקומו עצמו( דהיינו שיבולת הזקן שיצאה, שפה עילאה לשיבולת הזקן, אז זה כמו שנולד כבר הילד, מה הוא יצטרך לעשות עכשיו? יניקה
ב' שנים ר אשונות הם ב' שנים של יניקה.- (16.13)

. וע"י יניקה ב' שנים, הוא מקבל בחי' ו"ק דרוח מאמא. (מי מקבל ו"ק דרוח מאמא?
• במצב של עבור הוא היה נפש
• האו גמר לקבל את כל הנרנח"י דנפש
• ואחרי שנולד הוא צריך להתחיל לינוק את הו"ק דרוח- את הנ"ר דרוח.

) כן אלו השערות דמצר הזקן נבררו מתוך השערות דשפה עלאה וירדו למקומם ללחי התחתון, תחות שפה תתאה, (ומה המקום של התיקון הזה? שיבולת הזקן ) הנקרא שבולת הזקן, ושם קבלו בחינת ו"ק דרוח. ( 17.10)

ואח"ז בתיקון ה', שנתגלה האורחא גם לתתא בשפה תתאה, ( כפי האורחא בשפה עליונה יש אורחא (דרך) בשפה תחתונה) קבלו גם הם בחינת ג"ר(קיבלו ג"ר דרוח ), אלא שזה הוא ג"ר דרוח. שזה דומה לעיבור ב' דיניקה דז"א, הבא לאחר ב' שנים דיניקה, עד היותו בן ט' שנים ויום א'(שאז מקבל אגב, השלמת כלים, לא רק ג"ר דרוח ), שאז מקבל ג"ר דרוח הנבחנים עוד למוחין דקטנות( רק שזה הגדלות של הקטנות

• המושג מוחין זה גדלות
• וזה קטנות כי זה עדיין מדרגת רוח
אז קורא בחלק ט' למושג הזה הגדלת הקטנות

). וז"ס שהאי רוחא דנשיב מתחות ב' נוקבי דא"א ( אותו אור שנושב מתחת לנקבים של חוטם דא"א, נקרא אור של חיות, כי הוא רק בחינת רוח, ולכן יש לו גם העלאה של מוחין , כי מוחין זה בחינת ג"ר) (19.15)
, נקרא רוחא דחיי, כי הוא רק בחינת רוח, אלא שהוא ג"ר דרוח המוריד בחינת ה"ת מעינים, ומחזיר אח"פ אל המדרגה, ( וכאן הוא לא מבדיל בין מוחין ע"ב ס"ג וג"ר דרוח) שבז.
• ג"ר דרוח- בא להתלבשות במדרגה: כלומר יש כלים, אור הזה בא להתלבש בתוך הכלים- זה ג"ר דרוח- כדי שיתקבל האור גם באח"פ. (19.45)

האם ג"ר דרוח מוריד ה"ת מעיניים?
למה אומר ג"ר דרוח? כי בזמן שמקבלים ג"ר דרוח מקבלים מוחיןד ו"ק- הם באי ם ביחד.
אבל לא להתבלבל!
ג"ר דרוח זה אור שבא להתלבש בתוך המדרגה.
שהיה נ"ר דרוח עד ב' שנים
וב' שנים עד ט' שנים הוא מקבל את הג"ר דרוח., רק שבזמן הזה מקבל גם השלמת כלים. ומי מוריד את בחינת ה"ת? המוחין דו"ק,ד היינו אור ע"ב ס"ג

ה נשלמים הכלים בבחינת ע"ס שלמות, ואז ראוי לעיבור ג' ( מהו עיבור ג'? למדנו ש יש ב' עיבורים

היות ומחבר את ב' העיבורים דמוחין לשניים, מחלק את העיבור דגדלות לשתיים:
• עבור אחד נקרא עיבור א' דעיבור ב', שנקרא עיבור של השלמת כלים והוא קורה בב' שנים ויום אחד.
• ועיבור לצורך קבלת אורות,שהוא בט' שנים ויום אחד.

כמ"ש בז"א, לאחר ט' שנים ויום א'. שאז מקבל ו"ק וג"ר דמוחין דהולדה. שהם שמות דהויות. (21.25 )

ולפי"ז תבין גם כאן, כי לאחר שנשלמו השערות בהאי אורחא דתחות חוטמא (דהיינו בשיבולת הזקן וה ם נשלמו ע"י האורחא-
איך נקרא התיקון הזה בז"א של השלמת כלים? תקין הזה נקרא ארך אפיים )
, וקבלו השלמת כלים וג"ר (יחד עם תיקון הה' כמובן )
הגיע הזמן לעלות לעיבור ג' לצורך המוחין דגדלות, דהויות.

עמוד אט"ז
וזהו ענין תיקון הו', כי כאן מקבלים השערות דיקנא בחינת הו"ק דמוחין דגדלות שלהם, (זה לא מוחין דו"ק, אלא ו"ק דמוחין דגדלות- לא להתבלבל! )

מה זה ו"ק דמוחין דגדלות? נפש רוח דנשמה
כמ"ש לפנינו.

מה יהיה תיקון הו'?
לעלות לעיבור ג' לצורך קבלת מוחין
ומתי הוא מתקיים? בט' שנים ויום אחד, מצד ז"א

וז"ש בזוהר "מתתקן שערא (מתקן אתה שערות )
וסליק ונפיק ו(עולה ויוצא מלמעלה ) מלרע לעיל לרישא דפומא" ( הולך ומתרחב ועולה עד ראש הפה)
דהיינו כמו בתיקון הב', שעלו מבחי' לחי התחתון ובאו בבחינת עיבור (אז זה דומה למה שהיה שם, בתיקון הב' וג' , אבל זה לא תיקון הב' וג', זה דומה:
הב' מצרי הזקן עלו למעלה? אז עכשיו התרחבות הזקן, היא תחזור חזרה למקום הפה, וזה יהיה עיבור ג'.) בלחי העליון בשערות השפה עלאה, ( אבל זה כבר אמרת לי שהוא עשה!)_

כן כאן באו שוב בבחינת עיבור ג' ועלו עד רישא דפומא לעילא, ששם מקום לחי העליון. ( כך היה בתיקון הב') (23.55)
וז"ש "וחפי תקרבותא דבוסמא טבא ער רישא דפומא דלעלא" דהיינו, ( שעולות ממטה למעלה ומנחה של בושם ה עליון הטוב, עד ראש הפה שלמעלה)
שנעשו שם ברישא דשפה עלאה לבחינת מ"ן, המכונה תקרבותא דבוסמא טבא, (כמו בשמים כמו ריח )וז"ש "ונחית שערא לרישא דפתחא דאורחא תתאה דפומא"כי אחר שקבלו הזווג במקום לחי העליון, (וירדו למקומם בלחי התחתון לשיבולת הזקן ) דהיינו ברישא דפומא דלעילא, יצאו משם וירדו למקומם בלחי התחתון, ונתפשטו במרחב גדול, ונתאחזו ( באורחא במקומם, אורחא תתאה, האורחא שמקיפה את שיבולת הזקן) שוב בארחא תתאה שמתחת השפה תתאה, וז"ש "ונחית שערי לרישא דפתחא דאורחא תתאה דפומא, כי קבלו שם שוב בחינת הג"ר שלהם ממקומם. (לא כבר בעליון שהיו בבחינת "אוכל מה שאימו אוכלת בלחי עליון" אלא כבר יצאו למקומם, ומקבלים במקומם ג"ר דרוח) אמנם ( אם היה להם את זה כבר למעלה, .מה ירויחו פה?

מה הרויחו פה?
הרויחו כאן בחינת התפשטות השערות במרחב גדול על כל הלחי התחתון
מן זויות הנצבת של הלחי הזה, עד רישא דפומא דלעילא ועד תחתית הלחי
צריך להבין, ונראה בהמשך, שזה רווח גדול!
שאי אפשר להשאיר שער, אבל זה לא נכון להשאיר רק את פאות הזקן, ולא לתת גם את הזקן עצמו להתרחבות הזקן.(26.28

וענין התפשטות הזו מורה על ריבוי החסדים שקבלו מבחינת בינה מבחינת החסדים המכוסים שלה, דהיינו מג"ר דבינה, (שהג"ר דבינה נותן אפשרות לחסדים מכוסים , שיבוא חכמה, לג"ר דבינה יש תכונה שהיא דוחית חכמה
• ) כי מקודם לכן, מטרם שנשלמו הע"ס דכלים שלהם ע"י האורחא תתאה. לא יכלו לקבל החסדים
• כי אם מו"ק דבינה דהיינו רק בחינת רוח(כי

בינה נותנת כל מיני סוגי חסדים:
• יש חסדים שהיא נותנת לז"א, מצד ו"ק חסדים, שאז זה יהיה בחינת רוח
• ויש חסדים שהיא נותנת מהג"ר שלה- והם כמו חסדים של ג"ר, שנותנים שלמות וגדלות, אז אומר שלמטה לא יכלו לקבל החסדים,דהיינו רק בחינת רוח )

אבל עתה כיון
שכבר נשלמו בעשרה כלים
יכולים לקבל החסדים מג"ר דבינה עצמה
, דהיינו בסוד כי חפץ חסד הוא. (28.02),

מה קודם למה?
• השלמת כלים לג"ר דרוח?
• או ג"ר דרוח להשלמת כלים?
אז אומר:
• שצריך את השלמת כלים בהתחלה של הרוח,
• ואז אני אקבל ג"ר דרוח

כי אם לא כך, אם יש לי צ"ב, למדנו בחלק י"ב, אם אין לי עדיין השלמת כלים, אז אין לי השלמת כלים לרוח, שאני אקבל ג"ר רוח. לכן צריך גם לרוח.
אם יש צימצום, אז צריכים אור ע"ב ס"ג שיוריד את הה"ת ממדרגת רוח, שאפשר יהיה לקבל ג"ר דרוח. ומי עושה זאת? זה עושה האורחא, ועכשיו הוא מוכן לקבל ג"ר דחסדים, ולכם נקרא תיקון הזה מרחב הזקן)

וע"כ נקרא תיקון הזה בשם
מרחב הזקן,
כי הם בעיקר בחינת הרחבה דג"ר דאמא,
שהם חסדים מכוסים כנ"ל.
והם ו"ק דגדלות ונשמה. (נ"ר דנשמה ) (29.32)

ודברים אלו מבוארים שם בזוהר (דף קל"ג ע"ב. ובזהר ע"פ הסולם מאות קל"ז-

( אז למדנו את הפירוש של הזוהר. מה עיקרו?

שיש הבדל בין ב' החסדים:

• יש חסד שהוא בחינת מוחין דהיינו גדלות- שייך לראש- והוא בחינת נשמה, שזה תיקון שנקרא תיקון הו', ואנו קוראים לזה גם חסדים מכוסים, מתקבלים מיסוד דעתיק, במקום הזה של או"א, ואו"א לכן נקרא כהן גדול, וכל כולו חפץ חסד.

• ויש חסד של חוסר השלמות- שזה חסד של ז"א,שהוא חסד עולם, יש בו העלם" שזה לא החסד שמדובר פה.

יוצא שהתיקון השישי הוא לצורך שלמות, (30.45)
שהרי חסד הנשמה שהוא התרחבות הזקן,שהוא שלמות, זה בא מעתיקא קדישא, כמו שנתן יסוד) (31.00)

קמ"א) וז"ל "קם רי ייסא פתח ואמר, וחסדי מאתך לא ימוש, וכתיב, ובחסד עולם רחמתיך. הני קראי קשיין אהדדי, ולא אקשו, דתנינן
(הוא מקשה. מה קשה?

למדנו שיש חסד ויש חסד.

• יש חסד שבפנים, שהוא הנשמה, שייךלעצם בינה,שהוא ג"ר דבינה

• ויש חסד שבחוץ, מה שבינה יצאה לחוץ ,לתת חסד לז"א, והחסד הזה לא נותן ראש, זה חסד יותר קטן, שזה אור הרוח.

ולכן עתיק הוא זה שנותן את החסד לבחינת ג"ר דבינה, שהיא נותנת שלמות

אומר הזוהר הקדוש, משום זה בכהן, למטה כתוב בו "לא ככרכה בראשם ופאת זקנם לא יגלחו"
• למה? מה הטעם? כדי לא להשחית את דרכיו.
• והאם למישהו אחר, מותר להשחית דרכיו?

אלא, הדרכים האלה הם כל התיקונים שלו, של חסד דעתיק, כי הכהן בא מהצד הזה שהוא צד החסד, ולכן החסדים האלה שניתנים מיסוד דעתיק לאו"א עילאין, כמו שלמדנו בחלק י':

• הם (החסדים מיסוד דעתיק לאו"א) נקראים בחינת כהן גדול,
• זה חסדים של שלמות.(33.16)

, אית חסד ואית חסד, (יש חסד ויש חסד )
• אית חסד דלגו, ( פנימי)
• ואית חסד דלבר, ( חיצוני)
חסד דלגו הא דאמררן, דעתיקא דעתיקין והיא סתים בסטרא דא דדיקנא, דאקרי פאת הזקן וכו'. והאי דכתיב וחסדי מאתך לא ימוש, חסד דעתיק יומין. ובחסד עולם, חסד דאקרי חסד עולם, והאי הוא אחרא דז"א, דכתיב, אמרתי עולם חסד יבנה. והאי חסד דעתיק דעתיקין הוא חסד דקשוט, וחסד דקשוט לאו בחיי גופא אתמר, אלא בחיי דנשמתא, ובגין כך כתיב, כי חפץ חסד הוא" עכ"ל

פירוש: כי מקשה,
שבפסוק אחד אומר וחסדי מאתך לא ימוש, שהמשמעות שאור החסד הוא בחינת נצחיות, ( זו נקודה ראשונה) שלא ימוש לעוקם

. ובפסוק אחר כתיב ובחסד עולם רחמתיך, שמשמע, שאינו נוהג אלא בימי עולם, שהוא בחינת שתא אלפי שני, ואינם נצחיות, ( א"כ זה לא לנצחיות.

אז החסד שהוא נותן לנו מלמעלה, מאלקים, מבינה,האם הוא לנצחיות או לא לנצחיות?
אומר: יש ב' מיני חסדים.
• יש חסד כזה
• ויש חסד כזה
o ש חסד ששיך לבינה , שייך לג"ר דבינה, ואז הוא לנצחיות, כי הוא שייך למוחין
o ויש חסד שיוצא חוץ מהבינה, וניתן לז"א, שזה חסד שנקרא ו"ק,שהוא לא לנצחיות שהוא רק לזמן תיקון

מהו עולם?
גם נודע, שעולם הוא מלשון העלם, שרומז על בחינת ו' קצוות וחסרון ג"ר, ועל שם העלם הג"ר נקרא עולם

. ונודע, שההפרש הוא מג"ר אל ו"ק.
• אשר ו"ק הם מטולטלים מרחמים לדין ומדין לרחמים, כמ"ש הרב בחלק י"ב.
ונמצא חסד עולם, שהוא בחי' ו"ק, והוא ההיפך מהכתוב וחסרי מאתך לא ימוש, ( אם חסדים מאיתך לא ימוש של בחינת ג"ר של שלמות) שהוא בחינת ג"ר, שאין בהם דין כלל, ואינם מטולטלים כמו הו"ק.

וזה שתרץ כי
• יש חסד פנימי
• ויש חסד חיצון
o , אשר החסד הפנימי הוא חיי דנשמתא(דהיינו אור הנשמה, ג"ר דנשמה שהיא בחינת הג"ר דבינה
 , שהיא אור נשמה וג"ר
 ,ששום דין אין בה,
 בהיותה תמיד בסוד כי חפץ חסד הוא, ( ולכן היא גם משוייכת לראש)
o ועל החסד הזה כתיב וחסדי מאתך לא ימוש,כי הוא בחינת נצחיות וג"ר, שאין לו הפסק.
o וחסד הזה הוא בחינת חסדים מכוסים, שפירושם שאינם מקבלים לתוכם הארת חכמה, ע"ד שנתבאר לעיל בסוד הם' דצל"ם ע"ש. ( אז הם מקבלים מזה , איזה שהוא תיקון, שהחסד הזה תמיד ימשך) וז"ש "חסד דלגו הא דאמרן דעתיקא דעתיקין הוא סתים בסטרא דאדדיקנא דאקרי פאת הזקן"( 36.35)

עמוד אתי"ז
פירוש: שחסד זה הנצחי, שהוא בחינת ג"ר ונשמה, הוא מתגלה בבחינת פאת הזקן(מה זה פאת הזקן?
o יש פאות הראש שזה צ"א,
o ויש פאת הזקן,דהיינו התרחבות הזקן)דהיינו בתיקון הו', אשר בחינת החכמה דעתיק נסתמת בהאי פאת הזקן, (החכמה דעתיק נסתמת בפאת הזקן.
מה זה נסתמת? שאם באה חכמה, הוא יכול להתגבר ולא לקבל אותה" כי יש לו חסדים, חפץ חסד)

שיכול פתאום ע"י ב' האלה שמתרחבים, התרחבות הזקן, או יכול לסתום את פאת הזקן (37.29)

כי להיותם בחינת חסדים מכוסים אינם מקבלים לתוכם חכמה דעתיק(אבל הם גם לא רוצים, אלא אם היה להם ענין מיוחד, וכרגע הם לא רוצים חכמה, כי יש להם חפץ חסד )

. וז"ש "דעתיקא דעתיקין הוא סתים בסטרא דא דדיקנא" אלא שמאיר שם בחינת ג"ר דבינה, בסוד כי חפץ חסד הוא, עכ"ל. (38.09 )

מה למדנו היום?
למדנו היום על תיקון הו'. מה רצה להגיד לנו בתיקון הו'?

רצה להראות לנו כמה הוא (תיקון הו') דומה לז"א.

כל זה הוא הביא אותנו כדי שנבין, את שתי הבחינות שיש לז"א:
1. שיש לו מצד שהוא מקבל ג"ר דרוח, אבל ג"ר דרוח, הוא רק ו"ק. למה? כי כל הג"ר דרוח הוא בא עדיין לבחינת הו"ק

2. ויש תיקון שהוא ממש של נשמה. תיקון הו' אומר שהוא תיקון של ג"ר דנשמה, וזה מעין שלמות של מדרגת נשמה, כי הוא מקבל ג"ר דבינה,

• כמו ז"א שקיבל נשמה, אחרי שהוא גמר את הט' שנים ויום אחד (39.11)

אין תגובות

להגיב