הדף היומי בתע"ס | חלק ב' עמוד נח | שיעור 22

148

סיכום קצר שיעור 22 – תלמוד עשר הספירות- דף היומי- חלק ב'
הסתכלות פנימית פרק ב' עמוד נ"ח ח' סיון תשע"ט
בית מדרש הסולם- שיעור מאת הרב אדם סיני
מה למדנו היום-
– המשכנו את הנושא של היחס בין העולמות. העולמות המדוברים הם עולמות של הקו. קו מייצג את האדם. זאת אומרת שמדברים בחכמה על האדם, לא מדברים על העולם. כל מה שאני מדבר על העולם, זה רק ביחס לאדם. מה זה אדם? הבחירה ביתר דביקןת. דהיינו ההגעה לאהבה. כל מה שאתה תופס מהעולם, כל מה שאתה רואה, שומע, מריח, טועם….הכל בא רק כדי שתוכל לייצב אותו למציאות של אדם. דהיינו למציאות של דבקות בבורא.
– כל צורה אחרת אתה מתבלבל, אתה לא פועל לפי המקום הראוי.
– לעולמות האלה יש שם. קוראים להם על פי יקו"ק וקוצו של יוד:
• עולם אדם קדמון כנגד קוצו של יוד
• עולם אצילות כנגד יוד
• עולם בריאה כנגד ה' ראשונה
• עולם יצירה כנגד ו'
• עולם העשיה כנגד ה' תחתונה
– העולמות האלה יש להם סדר. הסדר נקבע על פי המסך. מה זה מסך? יכולת ההתמודדות שלי עם המציאות הנגלית לי וחיבורה עם התכלית שהיא יתר דבקות. אז ככל שהמסך יותר גדול, ככה אתה אדם יותר פנימי. להיות פנימי זה לא להיות מעופף. להיות פנימי אם כך, זה אומר שאתה יכול להבריח, לחבר, כמו בריח, מהקצה אל הקצה. כשיש לך מסך עם עוביות של בחינה ד', אז כנגדו יש את עולם קדמון שהוא הפנימי ביותר, הגבוה ביותר ומבריח מהקצה העליון ביותר לקצה התחתון ביותר.
– לאחריו יש את עולם אצילות, שהוא אמנם עצום וגדול אבל קטן מאדם קדמון. כי יש לו רק עוביות דבחינה ג'. ועוביות של בחינה ג' מאפשרות לו לחבר אבל בקצה יותר נמוך רק עד מדרגת חכמה ולא עד מדרגת הכתר. כי יש לו עוביות של בחינה ג' אז הוא חיצון לא"ק.
– בריאה חיצון לעולם האצילות ונמוך ממנו כי יש לו רק עוביות של בחינה ב'.
– עולם היצירה קטן מעולם הבריאה, חיצוני לעולם הבריאה כי יש לו רק מסך עם עוביות של בחינה א'
– ועולם העשיה הוא עולם שאין בו באמת הבנה גדולה, הוא חשוך מאד כי העוביות שלו היא רק עוביות של שורש ולכן הוא חיצוני לעולם היצירה ונמוך ממנו.
– כך מסודרים העולמות. כך מסודר גם העולם של האדם בתוך עצמו. שכל העולמות מסודרים על פי יכולת ההתמודדות של האדם. ככל שאדם רוצה יותר להיות אדם גדול. מה הוא צריך להגדיל? את יכולת ההתמודדות שלו. ליכולת ההתמודדות קוראים מסך.
– אז כל העבודה שלנו היא להגדיל את המסכים אבל אומר לנו שאתה גם צריך אם יש לך מסך, יש לך מכונה עצומה אבל אין לך חומר גלם, אז גם לא יהיה לך איך להשתמש במכונה. אז אני צריך את המכונה, אבל אני צריך גם לפתח את הרגישות שלי לקלוט את המציאות, למשוך את המציאות.
– אז אני צריך לחבר בין התובנות שאני מקבל, לבין גילוי המציאות. אז אומר שיש ערך הפוך בין השפעת האור לבין התלבשות האור. מצד אחד אני צריך לפתוח את עצמי ולראות עולם, להיות מסוגל כמו במדע שעושים. לחדור ולראות מציאות נרחבת ביותר. לא רק את המוצר שמופיע מולי לעיניים החיצוניות אלא לחקור אותו פנימה ולראות עולם יותר גדול. לא רק במובן טכני לסוע לאפריקה לראות ג'ונגלים. אלא לחדור לתוך הדבר, לחקור ולקבל הרבה תובנות של גילוי המציאות
– אבל גילוי המציאות זה רק צד אחד. אם גיליתי את המציאות ולא ידעתי להתמודד איתה, אז לא הייתי צריך לגלות אותה. אני יכול לעשות ממנה פצצות אטום חס ושלום. אם גיליתי את המציאות ואני יודע להביא את המציאות הזו ליותר אהבה, אז עשיתי דבר טוב.
– לכן העולמות מצד הקדושה מסודרים כך לפי יכולת ההתמודדות . ככל שאתה יותר גדול, תפתח את עצמך לראות יותר דברים. ככל שאתה יותר קטן ויש לך מצבים כאלה בחיים, תעצור, תוריד את הראש, תפסיק לפגוש במציאות. תהיה יותר קטן, תתמודד עם זה, תתחיל לגדול יותר ויותר. לכן כך אתה צריך לבדוק את עצמך, ככה בנויים העולמות.
– נקודה נוספת שאמר לנו היום שהצמצום היה רק בבחינה ד' . זה ידענו כבר. כי רק היא כלי קבלה.
– מה זה אומר. נשתמש בידיעה זו בשיעור הבא.

סיכום בנקודות שיעור 22 – תלמוד עשר הספירות- דף היומי- חלק ב'
הסתכלות פנימית פרק ב' עמוד נ"ח ח' סיון תשע"ט
בית מדרש הסולם- שיעור מאת הרב אדם סיני
1. הסדר שבו בנויים העולמות הוא על פי עוביות המסך. דהיינו יכולת ההתמודדות של האדם.
2. ככל שהמסך עבה יותר, זה אומר שניתן להגיע לעולם גדול יותר, גבוה יותר ופנימי יותר.
3. היכולת של האדם לגדול תלויה במסך ומתבטאת ביכולת שלו לחדור למקום פנימי יותר.
4. והסדר הוא:
– עולם א"ק הוא הפנימי ביותר והגבוה ביותר עם מסך דבחינה ד'.
– ועולם אצילות הוא חיצוני יותר ונמוך ממנו עם מסך של עוביות של בחינה ג' .
– עולם בריאה הוא חיצוני לאצילות ונמוך ממנו עם עוביות דמסך בבחינה ב'
– עולם היצירה חיצוני לעולם הבריאה, קטן ממנו ועם עוביות דבחינה א'.
– עולם עשיה הוא חיצוני לעולם היצירה, נמוך וקטן ממנו עם עוביות דמסך של בחינת שורש.
5. ישנו ערך הפוך בין השפעת האור לבין התלבשות האור. דהיינו, שהאור לא מתקבל בעוביות המסך, אלא בכלי שהוא הצליח ליצור וככל שהוא עבה יותר, הוא יכול לייצר כלי זך יותר ולכן גם לקבל אור גדול יותר.
6. הצמצום היה רק בבחינה ד' היות ורק היא כלי קבלה בעוד שהבחינות הקודמות לה הן רק נחשבות לגורמות וסיבות לבחינה ד', שעליה היה הצמצום.

אין תגובות

להגיב