הדף היומי בתע"ס | חלק ב' עמוד ס | שיעור 24

181

סיכום קצר שיעור 24 – תלמוד עשר הספירות- דף היומי- חלק ב'
הסתכלות פנימית פרק ב' עמוד ס' י' סיון תשע"ט
בית מדרש הסולם- שיעור מאת הרב אדם סיני
– למדנו בשיעור הקודם על בעיה ועל תחילת פתרונה. הבעיה שלמדנו עליה היא שאם בחינה ד' , שהיא הרצון לסיפוק אישי, נפסלה מלהיות כלי קבלה, אז נשארנו בלי כלי קבלה ונמצאנו שאנחנו לא יכולים לפעול את תכלית הבריאה שהיא להיטיב לנבראיו ולא נקבל את ההטבה כי אין לנו כלי קבלה.
– לכאורה יכולה להיות תשובה תקבל בג' הבחינות הקודמות, לא בבחינה ד'. עליהם לא היה צמצום. זה פתרון שיכול היה להיות מאד יפה, אבל יש פה בעיה. מה הבעיה? שהם לא כלי קבלה. הם לא כלי קבלה לאור.
– אז אם כך צריך לייצר פטנט חדש. ויצרנו פטנט חדש. מהו? כלי חדש שנוצר. על ידי המחשבה אנחנו מייצרים תודעה חדשה. תודעה של השפעה, תודעה- אני לא יכול לבטל את זה שאני בריאה ואני רוצה לקבל- אבל אני יכול לייצר תודעה חדשה, תודעה של יחד.
– במקום של היחד שבנוי בעיקרו מהשפעה ומשתמש גם בקבלה, אני יכול לקבל. אז פתרתי את הבעיה, יש לי כלי חדש הנקרא רצון לקבל בעל מנת להשפיע. תודעה שכולה תודעה של השפעה שנקראת כלי של אור חוזר. תודעה של היחד.
– תודעה של היחד צריכה להיות בנויה בעיקר על השפעה ולהשתמש גם בחומר גלם של הקבלה. איך בדיוק משתמשים בזה, נלמד. אבל זה כלי חדש. בכלי החדש הזה אני יכול להשתמש.
– עד לפה פתרנו את הבעיה. עכשיו אנחנו רוצים קצת לבדוק מה זה הכלי החדש הזה?
– אמרנו שהכלי החדש הזה נוצר על ידי תהליך הנקרא מחשבה. מוח- זה אור. מוח שב. זה נקרא מחשבה.
– ולמדנו שיש בה 5 שלבים ונלמד אותם. אבל באופן עקרוני הם נבחנים על פי – סור- הכרת הרע. כשהאור העליון מתפשט אני מכיר את הרע כי הוא מגלה לי מה אני רוצה, זה המפגש שלי עם המציאות. ופה מתחיל התהליך . תהליך של האדם שבך.
– יותר מדויק נאמר שהתהליך מתחיל מזה שכשבאת לפגוש את המציאות, שבאת מראש במגמה לבנות תודעה חדשה.
– זאת אומרת שכשאני לוקח ספר לקרוא, כשאני נפגש עם חבר או כשאני הולך לאכול, ני מראש הולך לפגוש את המציאות כדי לייצר תודעה שבה אני רוצה לקבל.
– לכן כשאני מושך את האור העליון, זה נקרא מפגש עם המציאות, המפגש נועד כדי לראות מה נכון לעשות.
– בהתחלה אני מכיר את הרע, אני מכיר את הרצון לסיפוק אישי, אז אני דוחה אותו. שזה נקרא סור מרע, אור חוזר הנדחה.
– לאחר מכן מה שדחיתי אותו, אז אני צריך להיות קשוב. כי אם אני יכול לדחות את התגובה המיידית שלי שהיא הרצון לסיפוק אישי, אז אני יכול להיות קשוב לדבר חדש.
– הדבר החדש הזה הוא דבר פלאי, אנחנו לא מבינים אותו, אבל בגלל שלמדנו שהוא כבר נמצא במחשבת הבריאה, בנשמתו הפנימית של האדם, אז אנחנו יכולים לקלוט אותו ולהיות בתודעה חדשה לגמרי שהיא נקראת תודעה של יתר דבקות. תודעה של אור חוזר.
– ובתודעה הזו, זה הכרת הטוב. שאני אומר, הטוב שלי הוא אותה אידאה. כשדחיתי את הרע בגלל הטוב, אז אני צריך להיות מרוכז בכך שהטוב שלי הוא האידאה. וכשהטוב שלי הוא האידאה שלי. של הרצון שלי ליתר דבקות, אז אם אני פתוח לזה, זה רק בגלל שהסכמתי לוותר על האגו שלי. מי שלא מוותר על האגו שלו, לא יכול להקשיב לדבר חדש. כשויתרתי על האגו ונפתחתי לדבר חדש, הוא נקרא אור חוזר המלביש, או תודעה של יחד, תודעה של אהבה. אז אני יכול פתאום ליהנות מהיחד. וההנאה מהיחד זה התפשטות לגוף, ללב. לא מספיק התודעה. התודעה צריכה להתפשט ללב.
– אז הוא מדגיש לנו שהמחשבה בראש זה רק ממטה למעלה. וממטה למעלה כח הדין אינו יכול לפעול.
– כח הדין במקרה הזה זה דין חיובי. כי העוביות היא הדין. והעוביות שבמסך הוא דבר חיובי.
– אז כשהעוביות הזו שבמסך מתפשטת ממעלה למטה אז נוצר כלי חדש. באופן כללי. גם בזה עוד נצטרך לטפל.
סיכום בנקודות
1. יש לנו בעיה שאנחנו רוצים להפוך אותה למשימה. הבעיה היא, היות ובחינה ד' נפסלה מלהיות כלי קבלה בגלל הצמצום, נשארתי בלי כלים לקבל את האור ואני עלול ח"ו לא לקיים את תכלית הבריאה שהיא קבלת ההטבה.
2. לכאורה, יכולתי לומר שאני אקבל בג' הבחינות הראשונות, שעליהן לא היה צמצום. אבל התשובה הזו נדחית מכיוון שהם לא כלי קבלה שלמים.
3. על ידי תהליך שנקרא מחשבה, או זיווג דהכאה, אנחנו מייצרים כלי חדש, שגם הוא נובע מבחינה ד' והוא הנקרא כלי דאור חוזר, או רצון של היחד או תודעה של היחד או תודעה של אהבה. ובזה פתרנו את הבעיה. יש לי כלי לקבל.
4. הכלי החדש שאותו יצרתי, הוא נוצר על ידי מחשבה שפועלת על ידי השלבים של הכרת הרע, סור מרע, הכרת הטוב, עשה טוב והתפשטת אותו טוב ללב.
5. כאשר הכלים נמצאים רק במחשבה או בתודעה, אין די בהם. כדי להיות כלים אמיתייים הם צריכים להתפשט גם לגוף. זאת בשל העובדה שיש חוק שכל כח של דין פועל ממקום המצאו ולמטה ולא ממקום המצאו ולמעלה. יוצא שהלב הוא הכלי האמיתי ולא המחשבה והמחשבה היא רק אמצעי ללב.

אין תגובות

להגיב