הדף היומי בתע"ס | חלק ב' עמוד עח | שיעור 42

בשיעור הקודם למדנו על איך בנויות נהי"מ, אחרי שיעור שלפניו בו למדנו על כח"ב ות"ת.

מעניין אותנו דבר אחד – איך מבחינה נפשית אני יכול לאהוב את הבורא, ואני לא יכול לתפשוש אהבה מבלי לראות את הפרטים שלו.

כל מה שמגיע אלי בחיי – הוא כדי לראות את אהבת השם, ולכן כשאנחנו בוחנים את הספירות אנחנו לומדים איך לראות את החיים כדי להבין אהבה.

אומר – איך אתה מפרש את האו"י כדי להבין את האו"ח. התפישה צריכה להיות – אני תופש אגב הערכים הנגזרים תוך יתר דביקות.

כשאני רואה דבר אמוני ועצום מספיק לי אור הנפש כדי להבין כדי לקבל מושג.

או"ח של מלכות נותן להרגיש את כל הספירות. זה בי.

העבודה שיש היא גדולה כדי לתפוש את העצמי. לכן הרבה יותר קל לראות על החבר או על מה שקרה בעבר, מאשר לראות על עצמי. התפישה הטבעית היא הרצון העצמי.

למדנו היום על המבנה – דיברנו על המבנה הפרטי של כל מה שיש במציאות.

אם יש ע"ס שבונות את המציאות – כל ספירה מכילה או"י ואו"ח וזה המבנה כולו.

טכנית – כל הספירות שמתחת לכתר כל האורות עוברים דרכם.

כל בחינה באופן מדוד. האידאל הוא לפרוט את הספירות לפרטי פרטיות כדי להבין אותן.

מתחלק ז"א כשאתה בא לראות פרטים בכל מבנה של כל דבר במציאות, תמיד יהיה מחולק לעשר. חלק באו"י וחלק באו"ח. כל אחת מהן היא תכונה נפשית.

לא מעניין מבחינה חיצונית. מעניינת הפנימיות – איך לעשות מזה אהבת השם. בחינת או"ח. אחרת באו"י התפישה היא טכנית בלבד, מבחינת הטבע ולא הויה.

הפרטים מתנהגים כמו הכלל של אותו הפרט. כל הבינות בעולם יהיו תמיד 7 דאו"י ו3 דאו"ח.

למה? כי בכל מדרגה מתפרטות ע"ס. מאיפה זה בא ולאן אני רוצה לקחת את זה. המלכות אומרת 'אני רוצה דביקות' והכתר אומר 'אני רוצה להבין את זה'.

המלכות שמעלה או"ח פרטי בתוך הכתר מעלה אור פרטי לכל ע"ס.

הרעיון בנוי עפי המבנה הכללי.

סיכום בנקודות:

  1. מבנה של כל אח מהחומרים, מהספירות במציאות בנוי מאו"י ואו"ח. לכתר יש 9 בח' דאו"י ו1 דאו"ח, לחכמה 8 דאו"י ו2 דאו"ח, וכן הלאה עד מלכות.
  2. אין תפישה של פרט במציאות בלי או"ח. כל תפישה היא רק עפ"י או"ח. בלי האידאל של או"ח – יתר דבקות – אין תפישה אמיתית ושלמה בשום פרט במציאות.
  3. גם הפרטים שבכל פרט מתנהגים כמו הבחינה הכללית של אותה בחינה, למשל חכמה דכתר יהיו לה 8 בחינות דאו"י ו-2 דאו"ח.
  4. כנ"ל בינה, וכן הלאה.
  5. אל לנו להתפלא מהעובדה שמלכות דכתר הפרטית שיש לה רק או"ח דנפש יכולה לתת 10 בח' דאו"ח עד שמעלה לכתר או"ח. זאת מתוך העובדה שגם המלכות מורכבת. ואם אני תופש את הפרטים שבתוך הכתר יש שם או"ח לכל פרט.
  6. כפי שהכתר מתחלק לפרטים כך גם החכמה מתחלקת לפרטים, למשל הכתר של החכמה יהיה בנוי מ9 דאו"י ו1 דאוח, וכך הלאה בכל הספירות.

סיכום בנקודות, תע"ס ח"ב.
עמוד עח' שיעור 42
1. בשיעור הקודם למדנו, את המבנה של החומרים הנפשיים של כתר עד ת"ת. בשיעור זה למדנו את המבנה של נצח הוא יסוד ומלכות.
2. בנצח, ג' דאו"י וז' דאו"ח. בהוד ב' דאו"י וח' דאו"ח. ביסוד ט' דאו"ח ואחד דאו"י. במלכות י' דאור חוזר.
3. רק ע"י מלכות דאו"ח יש משלמות בתפיסת הפרט. דהיינו רק ע"י תפיסה אידיאליסטית ערכית שנגזרת מהרצון ליתר דבקות, ניתן לראות ולהשיג את הדבר בשלמותו. כל זה שהתפיסה את המציאות הן הגשמית והן הנפשית/רוחנית אינה באופן זה – משמע שראינו דבר שאינו אמתי.
4. כל אחת מהספ' הפרטיות והפרטי פרטיות מתנהגת כמו הספירה הכללית הדומה לה. למשל כתר שלמדנו שמורכבת מ-ט' דאו"י וא' דו"ח. אז גם הכתר דבינה וגם הכתר דחכמה דבירה וכן כתר בכל מקום מתמיד יהיה בנוי מט' דאו"י וא' דו"ח וכן כל הספירות בכל מקום שהן.
היכולת שלי לתפוס פרט קטן במציאות היא ביכולת שלי לראות את הפרט הזה כקשוא לאידאה. הדרך לעשות זאת היא ע"י מעשה שיפעים את הלבבות להסכים ולהאמין במחשבה באידיאליסטית של אותו פרט.

אין תגובות

להגיב