הדף היומי בתע"ס | חלק ד' עמוד רי"ט-ר"כ | שיעור 7 – סיכום

25

שרטוטים:

טקסט מהספר תלמוד עשר הספירות:

חלק ד פרק ב שיעור 7 עמוד ריט

בהסתלקות אור הכתר, הניח רשימו במקומו כדי להאיר לחכמה

ד) ונמצא, כי בהעלות הכתר ובהסתלקותו מניח ד רשימו אחד במקומו בכלי ההוא שלו, כדי להאיר לחכמה אשר תחתיו, אחר שיעלה ויסתלק, ואחר שהוא עלה ונסתלק, אז נמשכת ה הארה אל אור החכמה, מאותו הרשימו, שהניח הכתר בכלי שלו, ואע"פ שאחר כך יתעלה ויסתלק גם אור החכמה אל המאציל אף על פי כן אותו רשימו שנשאר בכלי של כתר, אינו זז ממנו אף אחר שעלה אור החכמה אל המאציל.

ד) ואין להקשות, הרי אומר לעיל באות ז' שמן הרשימה נעשה מציאות הכלי, וכאן אומר, שכבר יש כלי עוד מקודם הרשימה וקודם הסתלקות האור. והענין שיש ב' מיני כלים בכל פרצוף, שהם: כלים הנמשכים מהסתכלות ראשונה שבמלכות של ראש, אשר המלכות ההיא מתרחבת, בכח האור חוזר שבה שהעלתה ממטה למעלה, ומתפשטת מינה ובה, לע"ס ממעלה למטה, שהן נבחנות לכלי קבלה אל ההתפשטות הראשונה. ועוד יש בחינת כלים בפרצוף, הנמשכים על ידי הסתכלות שניה במלכות דגוף של הפרצוף הגורם הסתלקות וחזרת האור ההוא למאציל, שהרשימות הנשארות אחר הסתלקות ההיא, נעשו לכלים גמורים. כמ"ש הרב (לעיל בחלק ג' פרק י"ב באו"פ).

והנה כל הרשימות הללו דהסת"ב, ממשיכות לכל הבחינות: לפרצוף התחתון שלו, כמ"ש בדיבור הסמוך. וזה אמרו: "כי האורות עליונים הם לאורות התחתונים בבחי' אב אל בנים" כלומר, שפרצוף התחתון נמשך מפרצוף העליון כמו בן מאב, דהיינו על ידי הרשימות הנשארות תוך הכלים דהפרצוף העליון מהאורות שלו, כנ"ל בדיבור הסמוך. וז"ש הרב "כי העליונים מניחין במקום הראשון קצת הארה הנקרא רשימו, כדי שמשם יומשך הארה לתחתונים", כמבואר. וזכור זה מאד כי הוא המפתח להשתלשלות המדרגות בדרך סבה ומסובב, מראש הקו עד סוף עשיה. אשר כל תחתון מסובב על ידי הרשימות דפרצוף העליון שלו.

כשנסתלק אור החכמה, הניח רשימה במקומו כדי להאיר לבינה

ה) וכן אחר כך כשעלה החכמה למאציל, מניח רשימו בכלי שלו, להאיר ממנו לבינה אחר הסתלק עצמו, ואף גם אחר עלות הבינה למאציל, אין רשימו של חכמה מסתלק מכלי החכמה, ועד"ז כולם עד היסוד.

ה) כי אח"כ כשעלתה המלכות אל בחי"ג שיוצאות שם ע"ס בקומת חכמה, הנה אי אפשר שיתחיל האור הזה בספירת החכמה, שהרי כל התפשטות של אור מוכרח להתחיל מהכתר, ולפיכך להארת רשימה דכתר צריכה, שעל ידי זה האור דבוק וקשור בהשורש. וכן כשמלכות עלתה לבינה ויוצאות ע"ס בקומת בינה, נשאר שם בהכרח הארת רשימות דכתר וחכמה, וכו' עד"ז מטעם האמור. ותזכור זה לכל המקומות, כי אי אפשר כלל לשום מדרגה שתהיה חסרה בה ספירות העליונות לגמרי, אלא בשעה שספירות עליונות הן בבחינת הארת רשימה בלבד, אז אנו מכנים אותן, שהן חסרות שמה, להיותן שם בלתי מאירות.

מלכות אינה מניחה רשימה

ו) אבל אור ו המלכות, כאשר מסתלקת אינה מנחת רשימו בכלי שלה, לפי שאין שום ספירה תחתיה לקבל הימנה. ואף על פי שעתיד להיות עולמות אחרים תחתיה שמקבלים ממנה, ז אין הוא מסוג שלהם ואין לה דביקות עמהם, כמו שיש דביקות אל היוד ספירות דכל עולם ועולם בפני עצמו.

ו) כי הוא אור נקבה, שמקבלת לעצמה ואינה משפעת, אשר מטעם זה נמצאו ע"ס שלה מסיימות את המדרגה, כי הוא סוד או"ח בלבד, כנודע, ולכן אינה מנחת רשימה, משום שאין רשימה אלא השירים מהתפשטות אור ישר הנשאר שם, כדברי הרב לעיל. וגם אין כאן הפסק באור העליון, כנ"ל בדיבור הסמוך, כי התחתון מוכרח לעליון אבל העליון אינו צריך אל התחתון.

כל הספירות מניחות רשימות במקומן אחר הסתלקותן, חוץ ממלכות

ז) נמצא כי כל אותן הספירות הם מניחין רשימו במקומן ובכלי שלהם כאשר רוצין להסתלק ולעלות, אמנם אור המלכות, אינו מניח רשימו בכלי שלו, רק מן הרשימו שהשאיר אור היסוד בכלי שלו. משם נמשך הארה אל הכלי של המלכות אחר הסתלקות אור שלה.

ז) משום שהם באים בצורה מחודשת של עביות, לכן אין לה דביקות עמהם, כי דבקות פירושו השתוות הצורה, והבדל ופירוד פירושו שינוי הצורה, כנודע. (עי' בח"ג תשובה ר"י).

סיכום השיעור:

סיכום: היום חזרנו על שיעור קודם, ואמרנו בכללות שכשיוצא פרצוף אז משאיר רושם. כל פרצוף או כל בח' או חוויה שיוצאת לבח' הבאה שלה יוצאת כך שיש לה שני חוקים: א. צריכה להיות חוויה אחרת מהקודמת. ב. צריכה לנבוע מהחוויה הקודמת. צריכה שני דברים ולכן אנחנו רוצים לראות את התלות שלה בחוויה הקודמת מצד אחד, ולראות את החוויה המחודשת ושונה מהחוויה הקודמת.

לצורך זה הראה לנו שכל חוויה משאירה רושם והרושם הזה, כשאני רוצה לעבור לרושם חדש אז זה תלוי בפרטים של הרושם הקודם. לא ברושם הכללי הקודם, שזה הטעמים, אלא בנקודות שהם פרטי הרושם הקודם, שמתוכם אני לוקח את אחד הפרטים הללו, או מורכבות של חלק מהפרטים ומייצר חוויה חדשה. לולא הפרטים מהבח' הקודמת הייתי רוצה בדיוק את אותה החוויה. לכן בני אדם שלא רואים את פרטי החוויות רוצים בדיוק את אותו הדבר כמו שהיה, על אותם הפרטים שהרכיבו את החוויה. ללא הפרטים החוויה הגולמית היא המושכת. אנשים עם פגם בעניין החוויה רוצים את אותו הדבר בדיוק. אם רוצה לחוות מחדש צריך לראות את הדקויות באותה החוויה ואז היא נחווית אחרת.

יש אנשים שנכנסים לתבנית קיומית וחווים את אותו הדבר בדיוק בלי לשנות כלום. למשל כשאדם לומד משהו ונשאר בלימוד הזה כל הזמן. אבל אם מפרט בתוך הלימוד זה מוליד עוד רצון לעוד לימוד ופרטים ועניינים. אחרת הלימוד הופך להיות דבר מת, כמו תבנית שחוזרת על עצמה. לכן חשוב לראות את הפרטים, את הנקודות מהן יוצא הדבר הבא.

עוד למדנו שכאשר מסתלק אור ממדרגה אז משאיר רושם, וברושם הנשאר כדי להאיר למדרגה הבאה. למשל, כאשר יוצא ג' של ד' אז שייך להארת הכתר. צריך למשוך אור חכמה עכשיו כי הוא ג' אבל א"א לקבל אור חכמה בלי שיהיה כתר, אז צריך לקבל גם כתר, מנין? צריך מצב בח' ד' אז הכתר מתקבל מהרשימה שהשאירו הטעמים. ראינו בציור שכל הנקודות הם כלי אחד שבתוכו הפרטים. זיווג על ב' שהיתה לו רשימה, מושך אור בינה. אבל לא יכול שלא יהיה לו כתר דחכמה כי שייך למדרגת גלגלתא, מהיכן לו הכתר? מהרשימה שהשאירו הטעמים יש כתר, וחכמה, והאור צריך לעבור דרך רשימות אלה. לא יכול להאיר לד' וג' כי אין מסך עליהם, כי המסך הזדכך בטבור והגיע לב' אבל ב' לא יכול בלי כתר וחכמה אותם מקבל מהרשימות.

אומר לנו שרשימה של בח' ד' או מלכות לא משאירה רשימות. למה? אומר שיש תפקיד לרשימה שמשאירים כדי לבנות או לתת השלמה לפרטים בתוך אותה חוויה. למשל, קראתי מאמר ואני רואה את כלל המאמר שמדבר על חוט השני. אני מבין שזה המאמר, עכשיו קורא פרטים בתוך וזה שיודע שמאיר את הכלל הזה, אני רואה פרטים בתוך הכלל, אני לא שוב לומד את כל הכלל, אבל כשיודע שיש את הכלל זה מאיר. וראיתי עוד פרט, לא לומדו שוב, נשאר רושם ממנו שמראה לי שמאותו רושם הוא מאיר לי ונותן את התמונה השלמה של אותו פרט מתוך אותה מסגרת המאמר על חוט השני. גם הפרט הזה מואר באותה מסגרת לימוד. למה? כי אותן רשימות שנשארו מההבנות הקודמות ישארו, הן לא חיות בי, לא יודע את כולן, לא מאירות לגמרי, אבל נשאר אור שנותן תמונה שלמה לפיה אני מבין שאת הפרט שלמדתי הוא חלק מהמאמר. הוא קשור למאמר. לכן צריכות להשאר רשימות ממה שלמדתי, כי תחשוב שאדם לומד בצורה שאין קשר לרשימות, מה קורה לו? בעיות קשב וריכוז. הוא לומד בלי לזכור מה נאמר קודם לכן, הלימוד הוא בקפיצות ללא רושם וריכוז. הריכוז, גם אם עבר לפרק הבא, נשאר כמיקוד על אותם פרטים כי יש רושם מהפרטים. אם מאבדים את הרושם וקופצים מפרט לפרט, כאילו אין קשר לפרט הקודם, אז אובד הקשר והעניין. אין זיכרון ורושם ממה שדובר. נראה שמדבר על משהו אחר בלי קשר ותחושת אחיזה. צריך משהו שיקשור אותו למדובר. צריך זיכרון של פרט שישאיר רושם. מהנקודה האחרונה לא צריכה להשאיר רושם. הנקודה האחרונה שהיא המלכות לא צריכה להאיר לדבר הבא. הנושא הסתיים. ולמה שלא תאיר לדבר שבא בסוף? אחריה לפרצוף הבא? אומר שלא צריך רשימה לפרצוף הבא, כי הפרצוף הבא היא התחדשות של רשימות שעלו לראש, הרשימות מתעבות (חלק ג' תשובה רי' המסבירה באריכות יציאת פרצוף מפרצוף).

שיעור 7 – תלמוד עשר הספירות – דף היומי – חלק ד'
סיכום בנקודות פרק ב עמ' רי"ט-ר"כ – ד תשרי תש"פ
בית מדרש הסולם – שיעור מאת הרב אדם סיני
1. כל חויה משאירה רושם, לרושם זה קוראים רשימה
2. כאשר מדובר על אותו פרצוף, הרושם שנשאר מהטעמים דרכו עובר האור לנקודה שהיא הפרט הבא שיוצא.
3. באותה מסגרת של פרצוף התפקיד של הרשימות של הפרטים הקודמים הם משלימים את התמונה או את המסגרת של הפרט הבא. למשל: כשיצאה הנקודה של ב' של ד', היא מקבלת השלמנה של חכמה וכתר דרך הרשימות שנשארו מהנקודה הראשונה שהיא ג' של ד' שהיא חכמה ומהטעמים שזה בחי' כתר.
4. הבחינה האחרונה שהיא מלכות אינה משאירה רשימה מכמה טעמים: א' שרושם נועד לפרט הבא ואין פרט הבא אחרי המלכות, ב' במלכות אין אור ישר ורק אור חוזר והרשימה היא רשימה מאור ישר.

בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.

ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: http://bit.ly/2Vhv6Zt

הירשמו לקבלת עדכונים ושיעורים נבחרים: https://goo.gl/VAJgMz
עשו מנוי לזוהר הקדוש לחיזוק הפנימיות בעולם: https://goo.gl/cPLdsk
התקינו את אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/apps

אין תגובות

להגיב