הדף היומי בתע"ס – חלק ה | שיעור 4 עמודים רצ"ו-רצ"ז

81

חלק ה שיעור 4 עמוד רצו'

(המשך אות ו')

שורש כתר עליון משפיע למטה, היינו השפעה רחבה בדרך זווג כדי להוליד תולדות, שהם הע"ס דהתפ"ב, הנקרא פרצוף ע"ב דא"ק, הנבחן לבחי' תולדה ובן אל פרצוף הא' דא"ק. 

הכנה לתחתונים לקבל, היינו תיקון המסך, באופן שיהיה ראוי ומוכן להזדווג עם אור העליון. כמ"ש לקמן. 

הנוקבא של הכתר נכללת בזכר, פירוש, שהזווג הזה, אינו נעשה על הרשימו דבחי"ג, שהיא בחינת הנקבה, כנ"ל, אלא, שנעשה על בחינת רשימו דבחי"ד, שהוא בחינת הזכר דכתר. אבל הנקבה נכללת עמו בהארת הזווג, כמו שיתבאר לפנינו.

ז) ופירוש הענין, כי הנה, יש כמה כללות: א', כאשר יהיו ב' אורות בב' כלים, כל אחד בפני עצמו, ואחר כך כאשר יכנסו ב' האורות בכלי אחד, זה יקרא כללות, שנכלל זה בזה בכלי אחד. ועוד יש מציאות אחר, והוא בהיות בחינות ב' אורות אלו זכר ונקבה, בב' כלים, שאז יארע להם מ"ש בפרשת תרומה דקמ"ז, כי אז יש בהם סוד אהבה, פירוש, כי נכלל הארת זכר בנקבה ושניהם בכלי אחד, וכן חוזר הארת נוקבא להכלל בכלי של הזכר. הרי הם ד' אורות : ב' בכל כלי כלולים זה בזה, והם סוד ד' אותיות של אהב"ה.

ז) כללות א' וכו', ב' אורות בב' כלים וכו' שנכלל זה בזה בכלי אחד:  פי' כי כל פירוד הרוחני הוא, על ידי שינוי הצורה, וכל חיבור הרוחני הוא השואת הצורה. ולכן אם למשל אור א' מלובש בבחי"ד והשני בבחי"ג, הרי הם נחשבים לשנים, שהרי שינוי הצורה שבהם מבדיל ביניהם, ונבחן שהם ב' אורות נפרדים לעצמם בב' כלים. אבל בשעה שנזדכך הכלי דבחי"ד ונשאר גם כן בבחי"ג, הנה אז נכללים ב' הכלים ונעשים לכלי אחד, להיותם שניהם בצורה שוה, וכן ב' האורות, נכללים זה בזה בהארתם, אע"פ, שמצד מוצאם מבחינת הע"ס דאו"י, המה שני מינים, כגון, שזה רוח וזה נפש.

ב' אורות וכו' בב' כלים וכו' סוד אהבה. היינו בחינת הזווג דנשיקין, ויתבאר במקומו.

ח) ועוד יש מין כללות אחר, והוא זה המציאות שאנו בו, שהם ב' אורות בלתי כלים, שהם זו"ן של הכתר שעלו למעלה, ואינם בכלי. כי כללותם אז, יהיה בבחינה שיקבלו הארה זו מזה, וזה כללות שלהם.

ח) המציאות שאנו בו שהם ב' אורות בלתי כלים:  כי כאן נמצאים הזכר והנקבה בבחינת עליה, מחמת הזדככות המסך מכל העביות שהיה בו, שהשוה צורתו אל המאציל לגמרי, כנ"ל, ואלו הזכר ונקבה דכתר, אינם אלא רשימות שקטות, שאין בהם עביות כלל, אלא משום, שהיו מקודם בבחינת התלבשות בגוף, זה  בקומת כתר דגוף וזו בקומת חכמה שבגוף, ע"כ, אנו מכנים אותם, בשם זכר ונקבה, כנ"ל. וזה שמדייק הרב להשמיענו כאן, "שהם ב' אורות בלתי כלים, שהם זו"ן דכתר שעלו למעלה". דהיינו כמבואר, שאין בזו"ן אלו מבחינת כלים ולא כלום, להיותם בסוד עליה.

ט) והנה עתה הנוקבא נכללת בדכורא, כי להיות שהנוקבא היא אור של חכמה, כנ"ל, והזכר, הוא אור של הכתר שנשאר בכלי, א"כ הזכר הוא שמקבל עתה מן השורש שלו, שהוא שורש הכתר. וזה נמשך לו, על ידי שמזדכך אותו הכתר שנשאר למעלה בסוף השרשים, ועל ידי הארה העליונה, של שורש הכתר, הוא מזדכך מאד, ואז מאיר אור רב, בזה הזכר של הכתר, ואז נכללת הנקבה בזכר ומקבלת הארה ממנו, עד שנמצאים עתה ג' בחינות אלו שוים בהארתם, והם זכר ונקבה של כלי הכתר ואותו הכתר שעליהם, ואחר שהם שוים, יקבלו האור שלהם מצד שורש כתר עליון.

ט) שהנוקבא היא אור של חכמה: כלומר, שהיא בחינת הרשימו, שהשאיר אור קומת חכמה אחר הסתלקותה, כנ"ל. 

והזכר הוא אור של כתר שנשאר בכלי. כלומר, בחינת הרשימו, שהשאיר האור של קומת כתר, אחר הסתלקותו, כנ"ל, שהוא נשאר בכלי דקומת כתר, ועתה הוא עלה למאציל ע"י המסך שנזדכך, כנ"ל. 

שמזדכך אותו הכתר שנשאר למעלה בסוף השרשים: הנה הרב משמיענו כאן, סדר שלם של זווג ולידת פרצוף תחתון על ידי העליון. ולכן, צריכים הדברים אלו להבנה מדויקת מאד. והנה כתב שאלו הרשימות שעלו מתוך ההסתלקות דהתפ"א, שהם רשימו דאור הנשאר בכלי דכתר, ורשימו מאור הנשאר בכלי דחכמה, עלו לתחת המלכות של ראש, אל המקום שהיה שם כללות האור דקומת כתר של התפ"א, אחר הסתלקותו משם. נמצא שיש לנו כאן, בהמלכות של ראש, ג' מיני אורות של הגוף דפרצוף הא' דא"ק, שיצאו משם אחר ההסתלקות ובאו להראש דפרצוף ההוא. שהם: כללות קומת כתר של הגוף, והרשימו, שאותו קומת הכתר, השאיר בהכלי דכתר של הגוף, אחר הסתלקותו, שאח"כ עלה גם הוא לראש, על ידי התכללותו בהמסך דמלכות דגוף שעלה, והרשימו ההוא נקרא זכר דכלי דכתר. וצריכים להבין שרשימו הזה הוא ענף של כללות קומת הכתר הנזכר, ובאמת, הוא עוד יותר מבחינת ענף, שהרי הוא חלק מעצמותו ממש, וכל ההפרש ביניהם הוא, כי כללות האור דקומת כתר, נסתלק לגמרי מן הגוף, תיכף אחר שנזדכך המסך מן העביות דבחי"ד, והרשימו הוא, אותו החלק שהניח אחריו שם בהכלי שלו, והנך רואה, שהם עצמות אחת. ועוד יש כאן רשימו ב', דהיינו, האור שהניח האור דקומת חכמה של הגוף דא"ק, תוך הכלי שלו אחר הסתלקותו מגוף ההוא, והיא הנקראת הנקבה של הכתר, שגם היא עלתה מהכלי דגוף שלה אל הראש, על ידי התכללותה בהמסך שנזדכך כנ"ל. (וכבר הארכנו בענין זה בחלק ד' באו"פ פ"ד סעיף נ'). וצריכים לעיין שם עתה היטב, כי כל הדברים משם צריכים להעתיק פה לולא חסתי על האריכות. וע"כ אני מקצר פה מאד. 

וזכור היטב, אלו  ג' השמות של ג' האורות, שהם: זכר דכתר, ונקבה דכתר ואור הכתר. על פי ביאורם הנ"ל, כי אי אפשר לבארם בכל פעם. גם תזכור שכל ג' אורות אלו, הם ענפי המלכות דראש, כי היא הוציאה אותם להגוף, בכח שינוי הצורה ועביות הגוף, שנתנה אליהם, הנקרא עביות שממעלה למטה, ועתה שחזרו ונזדככו מעביות הזאת, הרי חזרו שוב אליה, ונכללו בה כמתחלה. שזה מכונה, שהג' אורות עלו למקום המלכות דראש. אלא שסדר עמידתם שם, נבחן, שכל ענף, עומד תחת השורש הקרוב שלו: כי אור הכתר שהוא כללות האור, שעלה ונסתלק מן הגוף, הוא הקרוב ביותר להמלכות, ואחריו עומד הזכר דכתר, להיותו ענף של אור הכתר, שהוא הרשימו, שאור הכתר השאיר בכלי שלו, כנ"ל. ואחריו עומדת הנקבה דכתר, להיותה מבחינת עביות דבחי"ג, שהיא ענף מזכר דכתר שהוא מבחי"ד. כנ"ל.

 

שיעור 4 – תלמוד עשר הספירות – דף היומי – חלק ה'
סיכום קצר עמוד רצ"ו – רצ"ז. ג' כסלו, תש"ף
בית מדרש הסולם – שיעור מאת הרב אדם סיני
בשיעור הקודם שאלנו שאלה יסודית: איך יכול להיות שהענפים גורמים לשורשים להשתנות? כמו רשימה ד' ג' שעולה לראש.
תשובה- קודם כל זה נעשה בראש. אם יש גילוי לענפים, אותו גילוי חייב להופיע מקודם בראש.
היום למדנו שכשעלו רשימות ד'ג' לראש אנחנו רוצים להבין מה קרה שם. הרי הם צריכים לעשות עכשיו זיווג כדי להוליד פרצוף.
כדי להסביר איך עובדים יחד דיברנו על ג' מיני כללות:
1. כללות הא'- שני אורות בכלי אחד
2. כללות הב'- שיש ב' אורות בב' כלים ומייצרים כלי שלישי של שותפות ביניהם שזה סוד האהבה
3. כללות הג'- זוהי הכללות שלומדים פה- הכללות שקרתה בעת עליית הרשימות
שהרי הפרצוף הראשון של גלגלתא הסתלק. אז עלו רשימות לראש אחרי כל התהליך של הנקודות. מה קרה בראש?
הרשימות ד'ג' שנקראים זכר ונקבה ואור הזך יצרו איזו כללות.
היום למדנו איך הם מולידים פרצוף.
יש זיווג דזכר שהוא נקרא זיווג דנשיקין
יש זיווג דנקבה שהוא זיווג דהולדה
אחר כך על שלושתם הסביר מי הם:
אור הזך שהאיר קודם במדרגה הנקרא אור הכתר הוא עלה למעלה ועומד מתחת לשורש שלו מתחת לפה- מלכות
אחרי שעלה נשאר רושם בגוף.
המסך דטבור שהעלה לראש העלה את החויה שהיתה בגוף נקרא זכר כי הוא לא יודע להוליד.
מי השורש של הענף הזה? האור- אז עומד מתחת לאור
השלישי זה ג' דעוביות- הוא מגיע מאותיות- הרשימה שנשארה והועלתה עם המסך שעלה
שלושת אלה- אור הזך והרשימות ד' דהתלבשות וג' דעוביות יש להם כללות אחת. נמצאים בסוג של יחד. הם קשורים גם לשורש שלהם.
זוהי כללות הג'.

 

 

סיכום: בשיעור הקודם עסקנו מעט באיזשהן קושיות חשובות להמשך, איך ד' ג' יכולים להיות יחד. כשהן שתי גבהי קומה שונים של זכר ונקבה שהם שונים. איך הם יכולים להזדווג כשהם שונים. אמרנו שד' דהתלבשות הוא חצי מדרגה הפחות חשוב, וג' שזה צד הנקבה היא שלמה כי יש לה גם התלבשות וגם עביות.

שאלה חשובה שניה, שמזכירים הרבה בלימוד התע"ס – איך יכול להיות שהענפים גורמים לשורשים להשתנות, הרי ראינו שכשעולות רשימות ד ג עושים זיווג אחר בראש, אז איך יכול להיות שהענפים משפיעים על הראש? התשובה היא שקודם כל נעשה בראש. אם יש ענפים שהן ספירות בגוף, אותו גילוי מחוייב שיופיע קודם בספירות השורשים. כל דבר קורה קודם בראש. למה הראש מחליט אחרת? כי אם קורה משהו בגוף, בראש זה כבר ידוע ואז יכול להחליט על זה. לא מה שהגוף רוצה הראש מחליט כך. אותו גוף עובר חוויה פרטית והראש חושב קדימה ולוקח בחשבון נתונים נוספים. זה מה שלמדנו בשיעור הקודם.

בשיעור היום מלמד אותנו שכשעלו רשימות ד ג לראש אנחנו רוצים להבין מה קרה שם. מה קרה בראש שעלו אליו רשימות ד ג. הרי הם צריכים לעשות כעת זיווג כדי להוליד פרצוף. אז אני רוצה לראות איך הם כלולים זה בזה, איך עובדים ביחד. כדי להסביר זה מראה לנו שיש ג' מיני כללות: כללות של שני אורות בכלי אחד, או שני כלים שכ"א יש אור משלו ובאים לקשר, וכללות שלומדים כאן, ועליה רוצה להרחיב את ההסבר. מי זו כללות זו, על מה מדובר. מדובר על כללות שאירעה בעת עליית הרשימות, שהרי הפרצוף הראשון של גלגלתא הסתלק (ציור), וכשהסתלק עלו רשימות לראש. אחרי כל התהליך של הנקודות. המסך עלה לראש והעלה רשימות של ד ג. עכשיו למדנו שבראש כשעלו הרשימות הנקראות זכר ונקבה ונהייתה ביניהן כללות, כולל השורשים שנמצאים במלכות. זה כמו אורות בלי כלים, ואיך יש בהם כללות, ולמה מעניין אותנו? כי לרשימות שעלו יש תפקיד. הן צריכות להוליד פרצוף. למדנו היום איך מולידים את הפרצוף הזה, ואומר לנו שיש בראש זיווג שנקרא זיווג של זכר, זיווג דנשיקין, וזיווג של נקבה שמולידה את גוף הפרצוף. לפני שנלמד זה, נלמד מהי הכללות שישנה. מי נמצא שם? אומר שמי שנמצא בכללות זו זה ד' דהתלבשות ג דעביות ואור הזך. ומי הן, מסביר באריכות ואנו מסכמים בקצרה. אור הזך שהאיר קודם במדרגה נקרא אור הכתר, עלה למעלה ועומד מתחת לשורש שלו שהוא במלכות, בפה. אז עומד מתחת לפה. אחרי שעלה נשאר רושם בגוף של הטעם שהיה, ד דהתלבשות. אז המסך דטבור שעלה לראש העלה את החוויה שהיתה בגוף, אז העלה את טעם ד דהתלבשות שנקרא זכר, כי זכר לא יודע להוליד, לא יודע להוציא מהכח אל הפועל, זה צד הנקבה. הוא רק זכר, והשורש של הענף הזה שנקרא ד של הרשימה הוא האור אז עומד מתחת לאור, כי הוא חלק ממנו. דבר שלישי זה ג דעביות שמגיע למדרגה, הרי למדנו מהנקודות שהנקודה הג' שיצאה האירה בכלי הריקני וכשהמשיכה להסתלק השאירה רשימה בטעמים, אותיות. האות שהשאירה נקראת ג' דעביות וכשהמסך הזדכך ועלה למעלה העלה איתו את ג, אז חוץ מהרשימות שנשארו בגוף ד ג, הן גם עולות למעלה. זה כבר נאמר, ורוצה לומר שד' דהתלבשות של זכר וג' עביות של הנקבה, לכולן יש כללות אחת. נמצאים בסוג של יחד. עוד לא מבינים לגמרי את היחד הזה, אבל קודם כל הבנו מי זה שעלה למעלה.

עוד אמר, שהם קשורים גם לשורש שלהם שנמצא בפה. כל זה נסחוב לשיעור הבא, כדי לראות איך עושים פרצוף. אם כך, למדנו היום שכשהזדכך הפרצוף – אור הזך ורשימות עולות למעלה ויש ביניהם כללות. 

למדנו – עלו רשימות למעלה, עומדות מתחת לשורשים בכללות אחת שנקראת ברשימה כללות הג' אבל לא אכפת לנו בינתיים מכללות א וב. 

שיעור 4 – תלמוד עשר הספירות – דף היומי – חלק ה'
סיכום בנקודות עמוד רצ"ו – רצ"ז – ג' כסלו תש"ף
בית מדרש הסולם – שיעור מאת הרב אדם סיני

1. חזרנו על ב' הקושיות מהשיעור הקודם, כיצד ד' וג' עומדים יחד, הרי הם מקומות שונות. והתשובה הד' הוא חצי מדרגה והג' הוא מדרגה שלמה ולכן יכולים לעמוד יחד.
קושיא שניה, האם משפיעים הענפים על השורשים? לא. תמיד השורשים קודמים לענפים, יכולים לגרות אך לא להכריע
2. למדנו שישנם ג' מיני כללויות:
א. כאשר יש ב' אורות בכלי אחד
ב. שיש ב' אורות ב-ב' כלים והם מייצרים כלי שלישי משותף ביניהם, שזה סוד האהבה. ואין להאריך בזה כאן.
ככלות ג' – היא הכללות שלמדנו בשיעור זה שנפרט אותה בנקודות הבאות.
3. בכללות ה-ג' זה מציאות שישנם אורות ללא כלי שנמצאים יחד. מציאות זאת מתקיימת בזמן הזדככות הפרצוף, טרם יציאת הפרצוף הבא.
4 .ג' האורות הנמצאים בכללות הג' הם:
א. אור הזך שהסתלק מהפרצוף ועומד תחת הפה כי הוא השורש שלו.
ב. ד' דהתלבשות שהיא רשימה של שיור מאור הכתר, שעולה לראש ועומדת תחת השורש שלה, שהוא אור הזך.
ג. רשימה של ג' דעביות שעולה לראש יחד עם המסך ועומדת תחת דג' דהתלבשות
בשיעור הבא נלמד איך מכללות זו של ג' אורות אלו, נולד פרצוף חדש

בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.

ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: https://www.hasulam.co.il

אין תגובות

להגיב