הדף היומי בתע"ס – חלק ה | שיעור 9 עמודים ש"ו-ש"ז – סיכום

201

בס"ד

חלק ה שיעור 9 עמוד שו'

טז) והנה גם האור העליון יקרא עתה אחור בעת הסתלקותו, ויהיה הכלי עם האור ההוא אב"א, ואחרי אשר נסתלק האור ההוא ג"כ, עוד שיעור חלק א' אשר יקרא אח"כ, בחינת היסוד, ונסתלק מכולו, אז גם החלק הזה יהפוך פניו מן האור העליון, כי לא יוכל לקבלו, ואז, גם בחינת כלי ראשונה הנקרא מלכות, כיון שהאור נתרחק ממנה תוכל להפוך פניה למעלה, ואז יהיה המלכות ויסוד פב"פ רק היסוד יהיה עם אור העליון אב"א.

טז) האור העליון יקרא עתה אחור בעת הסתלקותו: ענין הכינויים פנים ואחור אינו נוהג, אלא בכלים, כי באור הם מכונים התפשטות והסתלקות, ומה שהרב מכנה כאן, את הסתלקות האור בשם אחור, הוא בבחינת השאלה להיותו רוצה להביא בהשואה ענין הסתלקות האור עם ענין האחור שבכלים ולכנותם בשם אב"א, ומה שהאו"ח היורד להכלים הריקנים נקראים בשם אחור והסתלקות, כבר ביאר זה הרב בחלק ד' פרק ג' אות ד' עש"ה. 

שהאור נתרחק ממנה תוכל להפוך פניה למעלה כי אחר שנפסק הזווג גם מבחינה העליונה, ונפסק הארת הזווג מלירד להכלי, הנה אז חוזר הרשימו להאיר בהכלי, ונמצא הכלי מחזיר פניו למעלה כבתחלה. והפנים מאירים מבחינת הרשימו, ואחורי הכלי למטה כבתחלה, כי אינו מקבל עתה שום הארה. כנ"ל בד"ה ואז הכלי, שהארכנו בזה. עש"ה.

יז) וכן, כאשר יסתלק בחינת אור של ההוד, אז ההוד יהיה אב"א עם האור העליון, ואז היסוד הפך פניו אל ההוד, ויהיה ההוד ויסוד פב"פ, ומלכות תהיה פנים באחור פני המלכות באחורי יסוד, כי תאות וחשק הספירה להחזיר פניהם אל האור, אך הספירה הקרובה אל האור לא תוכל להחזיר עדיין פניו אליו, עד שיתרחק מהאור שיעור ספירה אחת.

יז) עד שיתרחק מהאור שיעור ספירה אחת: כי כל עוד, שיש זווג בספירה העליונה הרי מגיע משם הארת הזווג להספירה הריקנית שמתחתיה, שאז מגיע הארה זו רק לבחינת האחור שבהכלי, ולא כלום להפנים, כנ"ל, ונמצא פניו של הכלי למטה. אבל אחר שנתרחק האור גם מספירה העליונה, אע"פ, שעדיין יש זווג בהספירה שממעל להעליונה, עכ"ז, אין הארת הזווג מגיע, אלא מעליון לתחתון דהיינו, מהסבה אל המסובב, אבל לא ממעל מהסבה שלו. וע"כ, חוזרת הארת הרשימו, ומחזיר פניו למעלה, כנ"ל. וזה שמדייק "עד שיתרחק מהאור שיעור ספירה אחת". כמבואר. והבן היטב.

יח) וכן, כאשר יסתלק האור מבחינת הנצח, אז הנצח יהיה אב"א עם אור העליון, ופב"פ עם ההוד, ויסוד יהיה פנים באחור עם ההוד, ומלכות ג"כ פנים ואחור עם היסוד. וכן עד"ז עד שתסתלק האור מכל יוד חלקי הכלי ואז יהיו כל הספירות פנים באחור: פני תחתונה באחור עליונה, אך הכתר עם החכמה יהיו פב"פ, כי הכתר עם האור העליון הם אב"א לטעם הנ"ל, ובזה מוכרח, שכתר וחכמה יהיו פנים בפנים.

יח) הכתר עם האור העליון הם אב"א: והוא מפני  שהבחי"ד לא השאירה רשימו ונודע, מהבחי"ד היא הממשיכה אור הכתר, ואע"פ, שאור הכתר עצמו הניח רשימו בהכלי שלו, אמנם היא רק בחי' רשימו דהתלבשות ולא בחי' רשימו דהמשכה, כנ"ל (באו"פ דף רצ"ד ד"ה לא מטי בכתר, עש"ה). שהוא נבחן לבחינת האחור, כלפי בחינת המשכה ונבחן משום זה, שאחוריו למעלה ופניו למטה.

שכתר וחכמה יהיו פנים בפנים. כי החכמה יש לה רשימו שלמה גם מבחינת המשכה, שרשימו זו מחזיר פניה למעלה. והכתר שחסר לה רשימו דהמשכה כנ"ל, נמצא שאחוריה למעלה וזה נמצאים משתוים זה לזה, המכונה פב"פ. ויתבאר עוד לפנינו.

כ) ועתה יש התפשטות והסתלקות אחר, כאשר יתבאר בע"ה, ואז ישלימו ד' בחינות. והענין הוא, שכאשר נשלם בחינת הכלי הזה, ונעשה כלי, ע"י הסתלקות האור, אז כאשר יחזור האור להתפשט בו, אז ישאר בחינת אורות וכלים. אמנם כאשר נתפשט האור בכלי זה פעם ב' אינו מתפשט כסדר הא' אך נגלה ונעלם. וז"ש בזוהר, מטי ולא מטי. ואלו הב' בחינות נקראים התפשטות והסתלקות, שבהם יושלמו הד' בחינות.

כ) מטי ולא מטי, ואלו הב' בחי' נקראים התפשטות והסתלקות שבהם יושלמו הד' בחינות: היינו ד' האותיות של שם הוי"ה, כי אלו הב' בחינות של התפשטות והסתלקות דהתפ"א דעקודים, שהביא לעיל אות י"ט, הם ב' האותיות י' ה' של הויה. ואלו ב' בחינות של התפשטות והסתלקות שבהתפ"ב דעקודים הנקראים מטי ולא מטי, הם ב' אותיות ו' ה' של הויה. כמ"ש הרב לפנינו.

מטי האור תוך כלי דכתר וכו': יתבאר לקמן.

סיכום: למדנו בשיעור קודם, שחוץ מאשר זיווג דהתלבשות יש גם זיווג דעביות, לו יש התפשטות לכלים. לא כמו הזיווג דהתלבשות שהוא זיווג דזכר, שהוא מחשבה מופשטת שלא מתפשטת לכלים. ז"א צריך להיות מעשי ולא לחשוב רק על רעיונות.

טוב וחשוב לחשוב רעיונות, אבל הזיווג הזה דעביות שגם התפשט לגוף עושה שני דברים: א. פרצוף ע"ב שעושה התפשטות מיני ובי, יוצא עם כלים שלו. כמו שמסתכלים על הפרצופים, אז יצא גלגלתא ויצא פרצוף ע"ב וס"ג כ"א והכלים שלו, שמתפשטים מיני ובי. אבל קרה פה עוד דבר, שכשפרצוף ע"ב, שנקרא התפשטות ב', התחיל להאיר במדרגה, לא רק האיר לעצמו אלא גם מאיר בכלים הריקנים של גלגלתא. ברגע שמאיר להם נוצר דבר חדש. קודם לא היו כלים מוכנים. כשגלגלתא התפשט לא היו כלים. פעם ראשונה שנוצרו כלים, כי כלים מדובר התפשטות והסתלקות האור. הכלים נוצרו כאשר גלגלתא עשה ביטוש ויצאו הנקודות אז בגלגלתא עצמו מה שהיה כלים הם התפרטו כי כל פעם הטבור עלה למעלה, התקבל והסתלק אור חדש ונשארו כלים ריקנים, ואז הכלים האלה נקראים כלים של כתר, חכמה, בינה וכו'. אחרי שהבנו שבפרצוף ע"ב יבוא האור ויתפשט לכלים, כי יש גם זיווג דעביות, אז עכשיו יש לנו דבר חדש. אנחנו רוצים להבין מה קרה בכלים האלה שנשארו. הרי נשארו כלים שהיו בהם רשימות, וכל כלי מתנהג לפי הרשמים שהיו בו. רוצה להסביר לנו על הכלים האלה, ואומר שכלים אלה, יש להם צד שנקרא הבטה אל האור. כשהוא מביט לאור, אומר 'אני רוצה אותך'. כשלא מביט לאור אומר 'אין לי עניין בך. אני שקט עכשיו'. יש לנו משני המצבים. בתהליך של הנקודות הראה לנו באריכות איך יש לנו מצב שבו הרשימות הן פנים אל פנים זה אל זה, אבל כל זה, מלמד אותנו ויש בזה הרבה פרטים, זה כשנצטרך להם אח"כ במטי ולא מטי נדבר בהם שוב. כן אומר שחשוב להבין פה, שכשאין אפשרות להתפשטות האור, אז הפנים הן בניגוד לאור, באחורים כלפי האור. יש לנו בעיה עם הכלי האחרון שהוא מבטא את כל מה שהיה בהתחלה, ומבטא כלי שלם, לא יכול לומר 'אני רוצה את האור'. אלא ישאר במצב שבו אחוריו אל האור, אפילו עם אור של ד', כי הכתר מהווה את זה שהוא מצביע על כל המדרגה הזו. כי הכתר שבכלי מבטא מה מקבלים שם. אמנם יצא בהתחלה (ציור) אבל בנקודה הראשונה יצאה רק בח' המלכות של הכלי, מחזה עד הטבור. אבל עם ההזדככות הכלי הלך וקנה עוד בח'. כשהגיע לכתר אומר שאין בח' המשכה ונשאר במצב אחוריים כלפי העליון, הכתר, ותמיד ישאר במצב הזה. וכשמבין שהכתר שבכלי דטעמים שנשאר נקי מגלגלתא יש לו אחורים כלפי האור, אז לא יבקש את האור. לא מביט לאור ומבקש אותו כי אין לו מסך דבח' ד', אז לא יכול לבקש את האור הזה. זו נקודה חשובה שלמדנו בשיעור זה. 

מה שקרה בדרך, והיה עניין בחלק מהנקודות מצב של פנים בפנים. תמיד בנקודה השניה יהיה פנים אל פנים. לא ממש מדבר על מה שזה אומר, אלא מתאר טכנית כדי להגיע כרגע לנקודה האחרונה של כתר, שאומר שכתר תמיד ישאר עם אחוריו כלפי מעלה ופניו כלפי מטה, ז"א שלא יבקש מצד הכלי את ד' דעביות.

אפשר לומר בפשטות שאין לו ד דעביות אז לא יבקש את כתר. רוצה שנבין אילו רשימות נשארו בכלי, ואיך הן פועלות שם. יש חשיבות לרשימות אלה כי תיכף מדברים על התפשטות פרצוף ע"ב בכלים האלה, אז חשוב להבין מה יש ומה אין בהם. אז בכל הכלים חוץ מהטעמים יש מצב שמביטים למעלה ואומרים 'תן לי'. ולכן הם יוכלו לעשות זיווג דהכאה בצורה נפרדת בכלי שלהם, אבל אם הטעמים כי אין בעיה. לא יכול לקבל את אור הכתר. יצטרך למשוך אור חכמה רק. מה זה אומר נראה בשיעור הבא.

אין תגובות

להגיב