הדף היומי בתע"ס – חלק ה | שיעור 20 עמוד שכ"ה-שכ"ו

118

בס"ד

חלק ה שיעור 20 עמוד שכה'

המשך או"פ אות מ', טור ב' למטה

ועתה נבאר הפנים ואחור דכלי של החכמה, כי החכמה דרכה להשפיע רק חכמה וע"כ מקום השפעת החכמה הוא הפנים שלה. ומקום השפעת אור חסדים הוא בחינת אחורים שלה. דהיינו ממש בהפכיות מהכתר מקצה אל הקצה, כי הפנים דכתר הוא להשפיע ו"ק והארת ג"ר הוא באחור שלה כנ"ל. והפנים דחכמה הוא הארת ג"ר מבחינת אור החכמה, והאחור שלה הוא הארת ו"ק, כמבואר. 

והפנים ואחור דכלי הבינה, הוא ג"כ בהפכיות מכלי דחכמה, אלא לא בהפכיות גמור, מטעם שהבינה, היא משורשה עצם החכמה, אלא שמטבעה היא לחשוק תמיד אחר אור החסדים, כמ"ש הרב לפנינו בסו"ה כי חפץ חסד הוא. שהבינה נקראת "הוא" וחפצה וחושקת בחסדים. (וטעם הדבר כבר נתבאר בחלק א' באו"פ ע"ש) ולפיכך בעת שיש לה חסדים בהפרצוף הוא חוזרת ונעשית לעצם החכמה, כמ"ש הרב לעיל בסוד או"א כחדא שריין וכחדא נפקין ע"ש. אמנם כלי הבינה נבחנת בעיקר מצד החשק אחר החסדים, וע"כ הפנים שלה הוא הארת החסדים, והאחור שלה הוא הארת החכמה, דהיינו בהיפך מן הכלי דחכמה.

ועתה נבאר בקיצור את הכלים של ז"ס התחתונות חג"ת נהי"מ. וצריך שתזכור דברי הרב לעיל (ח"ד פ"ו אות ח'), שאין יותר בהז"א "רק ה' קצוות שהם ה' חסדים מחסד עד הוד, אך היסוד אינו לוקח חסד פרטי לעצמו רק שנכללים כל ה' קצוות בו". ופי' הדברים ע"ש באו"פ. והתמצית הוא, כי יש ב' אורות כללים בכל המדרגות, שהם אור החכמה ואור החסדים, גם יש ה' בחינות עביות בהמסך על פי ה' בחינות דאו"י הנקראים כח"ב ת"ת ומלכות. והנה אותם ה' הבחינות נק' כח"ב תו"מ רק בשעה שהג"ר הם בחי' אור החכמה. אמנם במקום שכל ה' בחי' הללו אין בהם אלא אור דחסדים לבד המה מכונים חג"ת נ"ה, שג' בחינות הראשונות כח"ב נשתנו שמותם לחג"ת וב' בחינות אחרונות ת"ת ומלכות נשתנו שמותם לנצח והוד. וזה אמרו, "שהם ה' חסדים מחסד עד הוד" כלומר שאפילו ג' הבחי' הראשונות הם ג"כ רק אור חסדים, ולא כלל אור חכמה. והבן וזכור זה, והנה היסוד והמלכות, המה רק ב' כוללים של ה' הקצוות הנ"ל דהיינו כולל אחד, מצד היותם ה' חסדים ממותקים במדת הרחמים. וכולל אחד מצד היותם במדת דין, שאז נקראים ה' גבורות או שה"ח וה"ג נכללים יחד. כמ"ש לפנינו.

אמנם כדי להבין תכונות ה' קצוות הללו צריכים אנו לדברי הרב שבכאן בענין מטי ולא מטי, כי לא נתבארו בשום מקום אחר בכל כתבי הרב. וע"כ, דבריו אלו צריכים לתשומת לב מרובה.

ונחזור לבאר את לידת החסד הא' דה"ח הללו המובא בדברי הרב בדף שכ"א אות ל"ז שאחר שנסתלק הזו"ן דחכמה להכתר, כי העביות דבחי"ב נזדכך לבחי"א שאין זווגו מעלה אלא אור דו"ק הכלולים עתה בחסד הראשון אז הכלי דחכמה הפך פניו למטה, כי ביטל את בחינת הפנים שלו, והפך את אחוריו למעלה, דהיינו שהאחור שלו הקודם, שפירושו הארת חסדים כנ"ל, הנה נעשה עתה למקום השפעה, שבזה השוה את עצמו עם הפנים של הבינה כנ"ל בסו"ה כי חפץ חסד הוא. ואז נתן לה את הז' האורות הכלולים עתה באור החסד הא'. ונמצא אור החסד בכלי דבינה. 

וצריך שתזכור כי מלבד אור החסד הזה, יש עוד ב' אורות הקודמים לו באותו הכלי דבינה, שהם: הזכר הנולד מהזווג זו"ן דכלי דחכמה, שהוא באמת בחי"ב, שהוא קומת אור הבינה, כמו הנקבה עצמה דחכמה, אמנם כיון שנולד ע"י הפיכת פנים דכלי דחכמה, כנ"ל בדברי הרב אות ל"ה, ובאו"פ שם ד"ה החכמה הפכה. ולכן הוא נבחן לבחינת ו"ק של החכמה, ותדע שהוא השורש דישראל סבא שבכל הפרצופין. ועוד יש שם אור ב' שהוא הרשימו דכלי דבינה שישנו שם מהזמן דהתפ"א (כי מלבד שהמסך נכלל מכל הרשימות אשר בהכלים ההם מידי עברו להמאציל, הנה ודאי שעיקר הרשימות נשארו במקומם בהכלים שלהם עצמם, ולא עלו עם המסך להמאציל). והנה הרשימו ההוא הוא בחינת הנקבה שישנו בכלי דבינה ותדע שהיא השורש לכל בחינות תבונה שבכל הפרצופין. אמנם אור החסד הזה שהחכמה השפיע עתה להבינה, הוא נחשב לבחינת בן של הבינה, ואינו לבחינת עצמה.

וזכור היטב את היחס של הזו"ן שבכלי דחכמה עם הזו"ן שבכלי דבינה שהרי באמת הם אור של קומה אחת של הבינה, אלא יחס הזו"ן דבינה כלפי הזו"ן דחכמה כיחס של יש"ס ותבונה כלפי או"א עילאין, שהישסו"ת הם רק הו"ק של או"א עצמם, אמנם שניהם הם בחינת קומה אחת מעביות דבחי"ב. ומכאן תבין, שעיקר התחלקות או"א וישסו"ת לב' פרצופין: ג"ר וו"ק, כנ"ל, הוא רק להוליד את הקטנות של ז"ס התחתונות, כי אי אפשר שהכלי דחכמה ישפיע אור החסד, שהוא בחינת ו"ק בחסרון ג"ר, אם לא דרך אחורים של החכמה, וע"כ הוא מהפך הפנים לאחור כנ"ל, והתהפכות זו נמצאת מחלק את כלי דחכמה לב' פרצופין, כלומר לפרצוף ג"ר, שהפנים נשאר על מקומו, ולפרצוף ו"ק דחכמה, שהפך את הפנים לאחור, ומשפיע אור ו"ק בחוסר ג"ר. וכן הישסו"ת נקרא ו"ק, על שם התהפכות הפנים דכלי דחכמה. כנ"ל.

סיכום: עשינו חזרה כללית, והיום למדנו את תכונת הכלים של חכמה ובינה. אחרי שלמדנו את לידת הגבורה הוא חוזר לבאר לנו את כל העניינים של המדרגות הקודמות. נאמר אותם בקצרה, שלא נעמיס על עצמנו הרבה פרטים, שנוכל לראות את הרצף והסדר. 

אומר, שאחרי שהיה מטי בכתר והסתלק הכתר, נהיה מטי בחכמה. בשתי תכונות אלה – מטי בכתר ומטי בחכמה, מהוות את המפתח להבנת כל המטי ומטי, וכל הרגשות שבאדם. יש לאדם שני רגשות מובילים – רגש רוחני ורגש מעשי. רגש של הצד הרוחני של הנברא שקשור לבורא, יש את צד הבורא שאותו לא יודע להסביר. זה וודאי אצלי שלא יודע להסביר, אבל מאמין. זו נקראת אמונה למעלה מהדעת, וזו בח' הכתר. הכתר מתנהג כך, העניין פה שלמעלה מהדעת של הכתר היא תכונה שלקחו מאיתנו איזושהי ידיעה ולא מאפשרים לנו לדעת אותה, כי נדע נקלקל בה. מתי נדע אותה? בגמה"ת נוכל לקבל הארה זו, אם נבסס את האמונה בצורה מלאה. מה קרה שם? למה פתאום הכתר אצלנו נקרא ו"ק – חוסר שלימות, שלא מרגיש בו שלימות, כי לא מקבל את האור על האמונה הזו. תמיד צריך אמונה. לא יכול לקבל את האור בלי אמונה כי מדובר על כלים אמוניים, אבל אמונה זו נשארת חסרה. לא מאמין באמת בגדלות השם. אם הייתי מאמין בשלימות הכל היה טוב. לא יכול להאמין בשלימות כי האור הסתלק, כי אני בחרתי לפעול ביתר דביקות, ומכיוון שכך, והכלי שעליו אני צריך לשים את צורת יתר הדביקות, או הכלי שנתן הבורא, שהוא השתוקקות עצומה לקבל את כל האור, כמו שהיה באינסוף, אז הכח העצמי שלי קטן מכח הבורא, אז לא הצלחתי לקבל בע"מ להשפיע בח' ד' לקבל את כל האור. אז הביטוש גרם לי להסתלק מהמדרגה הזו ואומר לי לבנות את עצמי לפני שאקבל את כל האור הזה, ואז יצאתי לפרצופי ע"ב, ס"ג, מ"ה וב"ן כדי לעשות את הכלים לאט לאט. ראיתי שבגלגלתא לא יכול לעשות הכל בבת אחת, כי כל מה שהנברא יכול לברוא מצד עצמו זה לאט לאט. רק מה שבא מלמעלה בא בבת אחת. אבל כשאני בוחר ביתר דביקות, צריך לעשות לאט לאט. בכך אני מבטא אמונה שיכול להגיע לשלימות, וזה הכתר.

ברגע שיצאתי לעבודה, להרגיש את הרצונות שלי בקדושה, מרגיש אותם במטי ולא מטי, וכשע"ב בא למלא את הכלים הריקנים של גלגלתא, ולכן, בגלל שלא יכול לקבל את האור הגדול בד' ויצאתי לעבודה לקבל חלקית, אז בעבודה מקבל אור של ו"ק שנקרא חסדים.

לעומת זאת, באור החכמה אני יכול לקבל את ההארה, יכול להבין את הדבר, והדבר החלקי שאני פועל יכול לפעול בצורה שלמה. את החלק יכול לפעול בצורה שלמה, אבל את השלם לא יכול. אז השלם הוא שהכתר הוא ו"ק והחכמה שיכול לפעול היא ג"ר. מרגיש שלימות בחלק אבל כשבא לצרפו לשלם, ואומר, עוד פעם בא לשלם עם ג' דהתלבשות ומפעיל שוב את האמונה, רואה שוב שהיא בלתי שלמה וכן הלאה. תמיד יהיה מטי בכתר, לא מטי בחכמה ולהיפך. כמו ללכת על ימין שמאל ימין שמאל, דקדושה כמובן.

עניין שני שלמדנו היום, זה לראות את תכונת הכלים. אומר שבאופן כללי יש חסדים ויש חכמה. חסדים זה חסד עד יסוד, בעיקרון הם 5 והשישי הוא כלל, ויש עוד מצד הדינים – מלכות. אלה הז' ספירות שצריך להוליד.

אומר, שכדי להוליד את החג"ת נ"ה יש בעיה, מי שצריך להולידם היא בינה. אם היא תהיה קטנה לא תוליד. אם תהיה גדולה וג"ר אז איך היא תוליד ו"ק, צריכה להיות אליהם בפנים. נוצר משהו מיוחד בין חכמה לבינה שנקראים גם או"א. יש להם תכונה משותפת ששניהם ב' לכן יכולים להיות יחד. יחד עם זאת, יש להם תכונה שהם מתחלקים. הוא יהיה ג"ר והיא תהיה ו"ק. בזה שהיא ו"ק היא יכולה להנהיג את כל העבודה, כל הז"א. זה שהוא ג"ר יכול להתקשר לעליון, לאמונה. הם מתחלקים לג"ר וו"ק. כשצריכים להוליד אז היא מתחברת אליו, ויש לה תכונה מיוחדת מאוד. מצד אחד אפשרות להתחבר לג"ר, ומצד שני להתחבר לו"ק. כל הבעיות והתמורות, והחידושים, והדברים היפים והגרועים, הכל בא באמא זו, בבינה. יכולה להפנות פניה לאבא או למטה, אבל בגלל השינוי שבה יכולה להיות פעם כך ופעם כך – יש עם זה הרבה בעיות. נקרא מדרגת ישסו"ת, מדרגת אמא. זו הנקודה שאנחנו רוצים ללמוד – שיש בה שתי תכונות. אחת שיכולה להצטרף לג"ר כי שניהם ב', אז כשרוצה להוליד, צריכה להצטרף למדרגת חכמה. מצד שני צריכה שיהיה בה גם א', אז יש בה גם א' וגם ב'. גם תכונת ו"ק וגם יודעת להצטרף לג"ר. יכולה להוליד את הא'. זה תפקידה.

 

שיעור 20 – תלמוד עשר הספירות – דף היומי – חלק ה'
סיכום בנקודות עמוד שכ"ה-שכ"ו – כ"א כסלו תש"ף
בית מדרש הסולם – שיעור מאת הרב אדם סיני

1. חזרנו היום על תכונת הכלי דכתר שההארה שלו היא נקראת בו"ק, דהיינו חסדים. זאת מכיוון שכלי הכתר מתנהג כמו אור הכתר שהוא באחוריים למדרגה, היות וכבר בגל' הסך של בחי"ד הזדככה ואור הכתר הסתלק ולא יחזור למדרגה עד גמר תיקון. לכן הוא באחוריים ואז גם הכלי דכתר נמצא באחוריים.
2. ישנן ב' בחי' של ספירות: מצד אור הגר שהוא חכמה הם נקראים כח"ב ת"ת ומלכות מצד אור הו"ק שהוא חסדים הם נקראים חסד גבורה ת"ת נצח הוד. בחסדים יש לנו ב' כוללים שהם נקראים חסד מצד החסדים ומלכות מצד הדין.
3. בכל פעם שנאמר מטי בכתר הכוונה על הו"ק ואורת דחסדים, בכל פעם שנאמר מטי בחכמה הכוונה על אור הג"ר ועל החכמה.
4. כלי דחכמה וכלי דבינה, לשניהם יש בחי"ב. מהזיווג של ב' ב' שעשה חכמה. כאשר מזיוג זה החכמה קיבלה את הג"ר של הב' והבינה קיבלה את הו"ק של הב' ב'.
5. השותפות הזאת מאפשר להם להיות יחד כשצריך להוליד את הז"א. והשוני שהם מאפשר להם להיפרד כשצריך הארה שונה להאיר לתחתונים או לקבל מהעליונים.
6. הולדת הז"א באה בשני שלבים מצד הבינה, לצורך העיבור והכנה ללידה היא מתחברת עם כלי החכמה. ולצורך הלידה של החסד היא נפרדת ממנו ומולידה אותו בו"ק.

בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.

ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: https://www.hasulam.co.il

אין תגובות

להגיב