הדף היומי בתע"ס – חלק ו | שיעור 4 עמודים שצ"ד – שצ"ה

84

חלק ו' שיעור 4 עמוד שצה'

או"פ אות ד' עמוד שצד'

ד) השערות של הכתר מקיפים ראשו מבחוץ עד המצח ועד האזנים: כבר נתבאר לעיל דף שצ"ב ד"ה והנה הגם. שהשערות נחלקים לב' בחינות: ראש, וגוף. שעד האזנים שהוא בינה נחשב לבחינת ראש, משום שמקום הזווג היה בנקבי העינים, שהם חכמה דראש, וע"כ נתפשטו האורות משם ולמטה אל האזן חוטם פה, לבחינת התלבשות, המכונה גוף. וכבר ידעת שההפרש מראש לגוף הוא רב מאד. וז"ש שהשערות נמשכים עד האזנים. כי עד שם נחשב לבחינת ראש, אבל מאזנים ולמטה כבר נחשב לבחינת גוף, כמ"ש והולך. 

שערות הזקן הנמשכים מן ס"ג הכולל הנקרא נקודים. וצריך שתדע שאלו האח"פ שיצאו מבחינת ראש לבחי' גוף כנ"ל, המה נקראים תמיד בשם ס"ג הכולל. והטעם הוא כמ"ש הרב לקמן. שכל הס"ג הזה דא"ק שאנו עוסקים בו נחשב כולו לבחינת ע"ב, חוץ מנקודות שבו, שהם חציו התחתון שמכונה לקמן בשם ישסו"ת, הוא לבדו נחשב לס"ג. שהוא לבדו יצא דרך נקבי עינים, לבחינת אח"פ דגוף, וישסו"ת הזה, הוא הנקרא בכל מקום ס"ג הכולל, והוא הראש של ע"ס הנקודים. כמ"ש לפנינו באורך. 

ונתבאר לעיל. אשר תחלת הזווג שבנקבי עינים, שהוציא האח"פ לבחי' גוף, הוא נעשה בראש הס"ג גופיה, אלא בסוד השערות: ששערות ראש עד האזנים נבחנים לבחינת ממטה למעלה שהוא ראש, ולפיכך, הוא נבחן עוד לבחינת ע"ב, כי עדיין לא ניכר בו שום שינוי מחמת עלית ה"ת לנקבי עינים, אבל מנקבי עינים ולמטה, שהם שערות הדיקנא, כבר נחשבים לבחינת אח"פ שיצאו מהראש ונעשו לבחינת גוף, לכן האח"פ דשערות שמכונים בשם שערות דיקנא, הם לבדם נחשבים לס"ג הכולל, שהוא בחינת הנקודים. ועוד יתבאר כל זה לקמן בהרחבה, כי שם מקומם. 

וזה אמרו ואח"כ הוציא שערות הזקן הנמשכים מס"ג הכולל, הנקרא נקודים. כלומר, שמבחינת האזנים ולמטה נמשכו שערות הזקן בבחינת ס"ג הכולל שנקרא נקודים, אבל אותם שערות שיוצאים מנקבי העינים, כלומר ממלכות שבחכמה ממטה למעלה, המה נחשבים עוד לע"ב, ואינם ענפי הס"ג הכולל, כנ"ל. באופן ששערות ראש הם ענפים הנמשכים מע"ב, ושערות דיקנא הם ענפים הנמשכים מס"ג הכולל. וזכור זה.

כללות ג' מוחין שבו. כלומר ג' ספירות הראשונות כח"ב של הנקודים, המה נעשים מן שערות הזקן הללו. ולא מעצמו, רק מן הכללות שבהם המקובץ בתיקון הד' דשערות הזקן, הנקרא שבולת הזקן. כמ"ש כל זה בהרחבה לקמן. וזה אמרו שמהם נעשו כללות ג' מוחין שבו.

ה) ונמשכין תחלה סוד הטעמים דס"ג, שהיא אח"פ עד טבורו. ואח"כ לא הוציא שאר בחינות לחוץ, יען כי הם מלובשים תוך מ"ה וב"ן כנ"ל, כדרך אורות ע"ב הכולל, שלא נתגלה ממנו רק השערות הנמשכים מע"ב של ע"ב הכולל, ושאר חלקם טמיר תוך ס"ג הכולל.

ה) ונמשכים תחלה סוד טעמים דס"ג שהוא אח"פ עד טבורו: כלומר כי תחלה מטרם שיצאו עוד ענפי הס"ג הכולל לחוץ, דהיינו שערות ראש ודיקנא, יצאו הטעמים דס"ג, שהם קומת אח"פ עד טבורו, שהם בחינת אור ישר ורחמים, כמ"ש באורך לעיל דף ש"צ באו"פ ד"ה והנה הס"ג, עיין שם שיש שם ג"כ בחינת זכר שקומתו עד החכמה, ומ"מ מכנה הפרצוף בשם אח"פ, כי עיקר האור והקומה נבחן מבחינת הנקבה, כי כל ההתפשטות להגוף הוא רק מבחינת הנקבה, שיש לה בחינות עביות דהמשכה, והנקבה אין לה אלא קומת אח"פ, שהוא קומת בינה. ומה שמסתיים על הטבור, כבר נתבאר שם באורך. ע"ש. 

שהם מלובשים תוך מ"ה וב"ן. וענין התלבשות זו, כבר נתבאר לעיל דף ש"צ ד"ה ותדע. כי הע"ב לא חזר ומילא הכלים שנתרוקנו מטבור ולמטה בא"ק הפנימי. מטעם שהע"ב אין לו המסך דבחי"ד, וע"כ אינו יכול להאיר מטבור ולמטה ששם מקום הבחי"ד. וע"כ נשארו הכלים דזו"ן הנמצאים בא"ק הפנימי מטבור ולמטה, בלי אור. אלא לאח"ז אחר שנתפשט הפרצוף ס"ג, הנה ט"ס תחתונות שלו, שאין בהם אלא רק קומת אור הבינה, שעל אור הזה לא היה הצמצום, המה שירדו למטה מטבור דא"ק ומלאו אור את הזו"ן אשר שם. עש"ה. וזה אמרו. שלא הוציא שאר הבחינות שלמטה מטעמים דס"ג, שהם הט"ס תחתונות דס"ג, יען הם מלובשים תוך מ"ה וב"ן. דהיינו כמבואר, שהט"ס תחתונות דס"ג, הם מלובשים בזו"ן שלמטה מטבור דא"ק הפנימי, שהמה נקראים מ"ה וב"ן. וזכור הדברים האלו, כי ענין התלבשות הזה דט"ס תחתונות דס"ג במ"ה וב"ן הפנימים, האמור הוא ענין יסודי לכל המקרים של העולם הנקודים.

סיכום: חזרנו על שיעור קודם והסברנו שערות רישא ושערות דיקנא. הסברנו שכאשר פרצוף ס"ג רצה הוציא את עולם הנקודים, הראש שלו התחלק לשערות רישא ושערות דיקנא. שערות רישא הן כנגד ענפי ע"ב. שערות דיקנא הן כנגד ענפי ס"ג. 

אומר, רק משערות דיקנא יצא עולם הנקודים, ולא משערות רישא. שערות רישא יותר מיוחסים לטעמים ודיקנא לנקודות ונקראים ענפי ס"ג, מהם ורק מהם, כי הם יצאו מצ"ב, יצא עולם הנקודים. למה לא משערות רישא? כיוון שכח הדין שפועל במסך שחילק את הראש, פועל רק ממקום הימצאו ולמטה, והרי עולם הנקודים צריך לצאת על המידע שיצא בצ"ב, ועל שערות רישא אין צ"ב, ולכן לא יכול להיות המקור והשורש של עולם הנקודים שצריך לצאת על צ"ב, לכן יוצא כולו על שערות דיקנא. שערות דיקנא עצמו התחלק לג"ע ואח"פ. ג"ע שלו מהם יוצא ראש מיוחד של מעבר בין העליון לתחתון, ודווקא על אח"פ של זיווג זה, הנקרא אח"פ שיבולת הזקן, מהם יוצא ראש עולם הנקודים והגוף יוצא מהגוף של פרצוף השערות, הנקראים שטח עליון ושטח תחתון. את הקשרים בין הפרצופים עוד לא למדנו, אבל מבינים שזה מבנה פרצוף השערות, הנקרא נקודים פנימים. 

כל שערות דיקנא מסתכלים עליו כפרצוף של ראש, תוך וסוף. והראש מתחלק לג"ע ואח"פ, והגוף לשטח עליון ושטח תחתון. המבנה חשוב כי דרכו נבין אח"כ את עולם הנקודים (ציור), כששערות שמס"ג שהוא שלם, יצאו שערות רישא, ענפי ע"ב, צ"א עם מסך ולמעלה, ועל אח"פ יצאו ג"ע ואח"פ, שערות דיקנא וענפי ס"ג הכולל שבו יש כבר צ"ב, וממנו יצא כפרצוף, בג"ע ואח"פ, שטח עליון ותחתון כעין גוף של המדרגה, והם אלה שמשפיעים לכל עולם הנקודים.

שטח עליון ושטח התחתון משפיעים לז"ת דנקודים, שיבולת הזקן משפיע לכתר דאבא ואמא בעולם הנקודים, וג"ע שהם אח"פ במקום יציאתם משפיעים לישס"ות. צריכים לדעת שרק משערות דיקנא יצא עולם הנקודים ולא משערות רישא. זו נקודה אחת עליה דיברנו בשיעור קודם.

דבר נוסף מספר לנו, אומר דעו שהס"ג עצמו גם מתחלק לטעמים ונקודות. עולם א"ק גם בנוי מגלגלתא, ע"ב, ס"ג, מ"ה וב"ן. נקודות דס"ג ירדו למטה מטבור, ואז יש להם צד שלמעלה מטבור, משם יצא מ"ה וב"ן העליון. לא מזכירים ומתחשבים בו, כי לא ממנו יצאה המשך המדרגה. גלגלתא התפשט עד הטבור וממנו ולמטה היה חומר גלם שעוד לא יכול היה לעבד. אמנם קיבל שם הארה אבל אחרי הביטוש, כדי שיוכל לעבד רצונות אלו יצאו ע"ב וס"ג, אבל כי לא היו רצונות בח' ד' לא התפשטו למטה מטבור, אז מקום למטה מטבור לא היה מי שיתקן. היות ונקודות דס"ג כן התפשטו למטה מטבור הן יכולות להמשיך את התיקון. קרה משהו ונגרמה התכללות ולכן יכולות לתקן מתחת לטבור. נוצרה אפשרות לתקן מקום זה ולכן יצאו פרצופים ועולמות למטה מטבור זה, כשלמעלה ממנו נשאר עולם א"ק ועולמות אבי"ע יצא מטבור ולמטה ממקום זה. לכן, כשבאים לתאר את עולם הנקודים, סומכים אותו על נקודות דס"ג ולא על טעמים דס"ג, שהוא נקרא ענפי ס"ג, או ס"ג הכולל, ורק ממנו יוצאת המדרגה של המשך ההשתלשלות שנקרא עולם הנקודים, ומשם אח"כ יוצאים אבי"ע. זו התשתית הראשונה, כדי שנבין שהכל מדובר מנקודות. החשיבות להמשך היא שמה שקרה בעולם הנקודים ובכל שאר העולמות ינבע ממה שקרה בצ"ב שנלמד אותו בהמשך. הוא מספר שיש פה צ"ב. נראה שעולם הנקודים יוצא מצ"ב ולכן יש חשיבות להבין נקודות דס"ג הוא המניע, השורש והחוויה שממנה התפתחו העולמות האחרים. על החוויה המיוחדת של צ"ב נלמד בשיעורים הבאים ונראה איך השפעת נקודים הפנימי על כל מה שיצא אח"כ בעולם הנקודים. 

שיעור 4 – תלמוד עשר הספירות – דף היומי – חלק ו'
סיכום בנקודות עמוד שצ"ד-שצ"ה – טו טבת תש"ף
בית מדרש הסולם – שיעור מאת הרב אדם סיני

1. ראש הס"ג שעושה זיווג כדי להוציא את עולם הנקודים מתחלק בשל צמצום ב' לשיערות רישא ושיערות דיקנא
2. שיערות רישא מיוחסים לטעמים דס"ג והם נקראים ענפי ע"ב ושיערות דיקנא מיוחסים לנקודות דס"ג והמה נקראים ענפי ס"ג
3. השיערות דיקנא עצמם בנויים כפרצוף שיש לו גל' ועינים ואח"פ וראש וגוף שנקרא שטח עליון ושטח תחתון.
4. עולם הנקודים מתחלק למספר ראשים וגופים בהתאם לשערות דיקנא. וכלל לא דרך שערות רישא.
5. כאשר מזכך פרצוף ס"ג הוא מעלה רשימות לראש. שבהן יש חלוקה לשנים:
א. הרשימות שלמעלה מטבור
ב' הרשימות שלמה מטבור.
6. מהרשימות שלמעלה מטבור יצאו פרצופים הנקראים מ"ה וב"ן העליון. שהם למעלה מטבור.
7. פרצופים אלו משלימים את עולם א"ק אולם היות ומהם אין את המשך ההתפשטות של העולמות, לכן כמעט ולא מדברים מהם בהמשך, אבל ראוי לדעת על קיומם.
8. הנקודות סד"ג המה נקראים ס"ג הכולל ומהרשימות שבאו מהם, יוצא מ"ה וב"ן התחתון הנקרא עולם הנקודים ובהמשך עולם אצילות וכל בי"ע.

בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.

ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: https://www.hasulam.co.il

אין תגובות

להגיב