הדף היומי בתע"ס – חלק ו | שיעור 5 עמודים שצ"ד – שצ"ה

9

חלק ו' שיעור 5 עמוד שצה'

ו) והנה רצה להוציא גם מן מ"ה וב"ן שבו הפנימים, חיצוניותם לחוץ, ואז עלו כל בחינות ס"ג הפנימים, הטמונים תוך מ"ה וב"ן הפנימים, ועלו עמהם מ"ה וב"ן הפנימים, ואז אלו מ"ה וב"ן הם המ"ן שלהם, אל הטעמים עצמם דס"ג שאינם מלובשים תוך מ"ה וב"ן, והם בערך או"א אל ישסו"ת. כי כמו שלצורך עבור זו"נ מזדווגים או"א עילאין וישסו"ת נכללין עמהם, כן הכא, הטעמים דס"ג מזדווגים עם כל ע"ב, ומכ"ש שהנקודות תגין אותיות דס"ג מתחברים עמהם וטפלים להם, ולכן אינם עולים בשם דוגמת ישסו"ת הנ"ל. ואז מולידים בחי' ב"ן דחיצוניות ולבושם לחוץ. הרי נולדה הנקבה עתה תחלה.

ו) עלו כל בחי' ס"ג הפנימים הטמונים תוך מ"ה וב"ן הפנימים. ענין עליה הזו הוא כדרך עליות האורות שבהסתלקות א' אצל א"ק הפנימי, וכדרך עליות האורות דהסתלקות ב' אצל פרצוף הע"ב. שפירושו הוא הזדככות המסך מכל עביותו לגמרי עד שנשתוה לבחינת מסך של ראש, שהשתוות הזו נבחנת שהמסך וכל הרשימות הכלולים בו, עלו למלכות של ראש ונתכללו עמה שם בהזווג של ראש. וכן היה בפרצוף הס"ג הזה, כי אחר דמטי בהמלכות דס"ג, דהיינו שנזדכך המסך לקומת מלכות הנה הוא בא משם ומזדכך לגמרי מן כל עביותו ומשתווה להמלכות של ראש, ונפסק הזווג מהפרצוף וכל האורות מסתלקים להמאציל, הכל כמו שנתבאר לעיל ח"ד פ"ד באו"פ סעיף נ'. עש"ה. 

ונתבאר שם שהאורות מניחים אחריהם רשימות בעת הסתלקותם, גם נתבאר שהמסך מידי עברו בשעת הזדככות מספירה לספירה עד שמזדכך כולו ובא להראש, הנה הוא נכלל בהרשימות ההם, ע"ש. ונמצא כאן. אשר האורות דס"ג שנתלבשו בזו"ן הפנימים, הנה האורות הללו שכבר נתערבו בהעביות דבחי"ד שבכלים דלמטה מטבור, אע"פ שנסתלקו משם הניחו אחריהם רשימות. והרשימותהאלו דבחי"ד, נכללו בהמסך שעלה אל המלכות של ראש, ונמצא שבעת שעלה המסך למלכות של ראש, שהביא עמו גם הרשימות ההם דזו"ן הפנימים, הנק' מ"ה וב"ן הפנימים. 

וזה אמרו "ואז עלו כל בחינות ס"ג הפנימים הטמונים תוך מ"ה וב"ן פנימים" היינו הרשימות של ט"ס התחתונות דס"ג גופיה המלובשים וטמונים תוך הרשימות דמ"ה וב"ן הפנימים שהם מבחינת עביות דבחי"ד ומתוך שהרשימות דאורות דס"ג מעורבות ונכללות ברשימות דמ"ה וב"ן, לכן עלו יחד כלולות במסך דס"ג אל המלכות של ראש ונתכללו שם בזווג העליון. כמו שמבאר והולך. 

ואין להקשות הרי נתבאר לעיל שפרצוף הס"ג נשאר בבחינת מטי ולא מטי הקבוע ותמידי, ואיך אומר כאן שגם בס"ג נוהג הסתלקות האורות כולם להראש. אמנם כבר ידעת שאין העדר ברוחני, וכל השינוים שאנו מבחינים בהרוחנים, הם רק ענין של תוספות הצורות, אבל צורה הקודמת אינה מתבטלת לעולם. וכן כאן כי אע"פ שנעשה גם כאן ענין הסתלקות האורות, אחר שנתערבו האורות דס"ג במ"ה וב"ן הפנימים, מ"מ הצורה דמטי ולא מטי התמידי נשארת על מקומה. 

ועלו עמהם מ"ה וב"ן הפנימים. כבר נתבאר לעיל בדיבור הסמוך. כי הרשימות דס"ג נתערבו בהרשימות של מ"ה וב"ן, וכולם נכללו בהמסך. ועלו עמו יחד להראש. 

מ"ה וב"ן הם המ"ן שלהם. הנה המסך העולה להמלכות של ראש, להתכלל שם בזווג של ראש, כדי להתחדש ולהתפשט משם לפרצוף חדש, ע"ד שהיה בב' הפרצופים הקודמים: הע"ב והס"ג, הנה המסך הזה השיג עתה שם חדש, שהוא "מ"ן" שהוא ר"ת מיין נוקבין. והוא מטעם שנתבאר לעיל בדיבור הסמוך, אשר ב' מיני רשימות נתערבו כאן זה בזה, שהם רשימות האורות דס"ג שהם בחינת עביות דבחי"ב, עם רשימות האורות שנתלבשו במ"ה וב"ן הפנימים, שהם בחינת העביות דבחי"ד. ונודע שבחי' ב' ה"ס ה' ראשונה דהויה, והעביות דבחי"ד ה"ס ה' אחרונה דשם הויה. שהם ב' נקבות. ומתוך שהמסך בעת עלותו להתכלל בהזווג של ראש נכלל מב' נקבות אלו ביחד, ע"כ נקרא עתה בשם מיין נוקבין, לשון רבים, להיותו כלול מב' נוקבין. ותדע כי חיבור הזה גרם להיות עשרה כלים בהעשר ספירות, ותיקון ב' קוין, כמ"ש לקמן. וה"ס שיתוף מדת הרחמים בדין, כי ה' ראשונה ה"ס מדת הרחמים, וה' אחרונה ה"ס מדת הדין, והם באו עתה יחד במסך בזווג אחד. כמ"ש עוד לפנינו בהרחבה.

וזה אמרו, מ"ה וב"ן הם המ"ן שלהם. כלומר הם גרמו ענין המ"ן שנתחדש מכאן ואילך בהעולמות, משום שהם הזו"ן דא"ק הפנימי, שקומתו עד הכתר מחמת הבחי"ד שבו, כנודע. והם נכללו ובאו בהרשימו דבחי"ב שהם מהאורות דס"ג, ונכפלו יחד בהעביות שבהמסך שאז נקראו מ"ן כנ"ל. ודע כי מעת שנתחברו שוב לא נפרדו זה מזה לעולם, אלא כל ההבחן שבהם הוא רק בפנימיות ובחיצוניות, שלפעמים הבחי"ד טמונה בפנים, והבחי"ב או הבחי"א מבחוץ, ולפעמים הבחינה ב' טמונה מבפנים והבחי"ד מגולה מבחוץ כמו שהיה כאן בפעם הראשונה שנתחברו כמ"ש הרב כאן, "בחינת ס"ג הפנימים הטמונים תוך מ"ה וב"ן הפנימים" הרי שבחי"ב טמונה מבפנים והבחי"ד מגולה כלפי חוץ. ויתבאר עוד במקומו. 

סיכום: למדנו שכאשר רצו להמשיך את התהליך, היתה לנו איזושהי בעיה. גלגלתא ע"ב וס"ג יצאו למעלה מטבור. כולל מ"ה וב"ן העליון. נשאר הרבה ח"ג למטה מטבור שלא עובד להיות כלים דהשפעה. אז אי אפשר הלגיע לתיקון הרצוי. חלק מהרצון לא תוקן. זה כמו שאדם עושה עבודה, אבל הוא עובד רק על הדברים מלמעלה, ובפנים נשאר משהו שעדיין מאתגר מבפנים ומרגיש שלא תוקן ואם רוצה להתקדם צריך לתקן גם את הנקודה הפנימית. לא יכול רק לשים פלסטר מלעלה. אז גלגלתא, ע"ב ס"ג זה לא ממש פלסטר אבל זה בח' קטנות מאוד ביחס לח"ג העיקרי הנמצא למטה מטבור. אז גלגלתא ע"ב ס"ג פעלו רק על ג' בח' ראשונות. עכשיו קרה פה משהו שנקודות דס"ג ירדו למטה מטבור. כשירדו למטה מטבור הן היוו אפשרות להיפגש עם הרצונות הללו. יש לשים לב שמידת ההשפעה מאפשרת לי לפגוש את הח"ג שהוא רצון לקבל, מצד המותר. אם זה לא מצד המותר, ההשפעה, מה גורם לגלות את הרצונות הגדולים הללו? יסורים. אני מרגיש מיוסר מאוד אז אין ברירה אלא לפגוש את הרצונות האלה. מטעם הקדושה מה שקרה פה זה שאם מחליט שרוצה להשפיע, להיות אדם טוב, דווקא זה מפגיש אותי עם הרצונות הגדולים שלי ולרצות לראות איך לטפל בהם. פה מדגיש טיפול ברצונות יותר עמוקים. ב"א הרבה פעמים לא רוצים להשפיע או לפעול בערכים כי חוששים שאם יפעלו בערך הפנימי שלי אצטרך לפגוש רצונות שאני לא רוצה לתקן אותם ולא רוצה לדבר עליהם. לא רוצה להעלות דברים שאח"כ יצטרך לתקן אותם. לא לדבר על מה זה יהודי, או מה זה חזרה בתשובה או מה זה דת. לא מדברים על זה כי אם נגיע למסקנה שנכון, או צריך שינוי, אז אולי אצטרך להיות דתי. לא רוצים לדבר על מצוות, בעיקר לא דתיים, נמנעים מדיבור על מצוות. לא מדברים על זה אז זה לא מתעורר. על איזה דברים אתה לא רוצה לדבר? יש אנשים שלמשל שעולם הרגשות שלהם חסום. לא מספיק פתוחים לדבר על זה, כי אם ידברו יצטרכו לעשות שם גם איזשהו תיקון, ואז מעדיפים להסתיר, לא לדבר. אבל בקדושה מה שקורה, כשאתה בא להשפיע אתה רוצה לקבל לעצמך. אם אתה ישר ולא מרמה, אז מוצא שהתגלה מקום לעבודה. אם אתה משפיע בא לך למקום עבודה. זה מה שקורה פה – נקודות דס"ג, אחרי שהשתחררו מג' התלבשות, אחרי הזיכוך, ירדו למטה מטבור ובאו למקום של מ"ה וב"ן פנימי, למטה מטבור דגלגלתא, שם יש רשימות ד' ג' ששייכים לבניין הגלגלתא, לד', ובאו והתכללו עם הרשימות שלמטה מטבור, לשם ירדו להתכלל. איך הקשר נוצר עוד נלמד, אבל נוצר קשר.

עכשיו ס"ג ממשיך להזדכך, וכמו שלמדנו שכאשר יש הזדככות המדרגה, אז הרשימות עולות לראש. אז כמו פה (ציור) טבור עולה לראש ומעלה רשימות של כל מה שקרה בדרך, ובדרך קרה שהנקודות ירדו למטה מטבור, אז מעלה את הרשימות לראש, גם את זה שהיה למטה מטבור, ואז אם למטה מטבור היה התכללות עם ד' ג' שהיו למטה, אז מעלה רשימות אלה למעלה. כל הרשימות שעלו. עולות למעלה הרשימות, אז הראש שלמעלה עושה זיווג על רשימות אלה. ז"א אם מעלה רשימות מגלגלתא אז גלגלתא עושה זיווג ע"ב הפנימי כדי להוציא ע"ב חיצון. ע"ב מעלה רשימות ועושה זיווג כדי להוציא ס"ג חיצון. הזיווג נקרא ס"ג הפנימי, וזה נקרא מ"ה וב"ן הפנימי. שני מושגים – מ"ה וב"ן פנימי ומ"ה וב"ן דראש. דגוף ודראש. דראש זה מה שהראש עושה זיווג על אותה בח'.

ס"ג עולים אליו רשימות כדי לעשות זיווג, אז הרשימות שעלו הן נק' דס"ג. על זה רוצים לדבר. על הרשימות שעלו מנק' דס"ג לראש הס"ג. יודעים עליהם שהם ב' א'. יודעים גם שעברו צ"ב. ועוד משהו – מאוד עקרוני למהלך. שהם התכללו עם ד' ג' והעלו גם אותם למעלה. זה מאפשר לעבוד על ד' ג' אלה. מאפשר לקחת את הרצונות העמוקים האלה ולהתחיל לעבוד עליהם. ממשיכים את תהליך העבודה. תהליך זה אומר, שעלו פה 2 רצונות, 2 נקבות. אחת של ב' א', ועוד אחת של ד'. נקבה של ב' ששייכת לס"ג, ונקבה של ד'. זה כמו רות ונעמי. אם היא רוצה ומתעקשת להתכלל, שומרת על דביקות זו, אז נקראת יהודיה, כי יהודי זה שנובע ממלכות שהתכללה בבינה. אם לא, אם נשארת כערפה, אז יוצא ממנה גליית. אם היא מתכללת עם נעמי יוצא ממנה דוד המלך. ז"א אם אנחנו עושים את המהלך בקדושה, ומתכללים עם נעמי, אז אנחנו לא נפגוש את המלכות שפוגעת במצח. מצח זה רצון הרצונות, עביות דשורש, דמלכות שירדה למטה מטבור. אז מה יפגוש אותה? האבן, שהיא מלכות, אחת משמות הס"א, או ההתכללות עם נעמי, שם השם. כי אם היא מתכללת עם נעמי אז מתכללת עם י.ה.ו.ה. דוד בא ואומר שבא בשם השם, מהתכללות מלכות בבינה. אתה בא אלי עם חרב וחנית? עם ברזל? אני בא קטן במדרגה, אבל בשם השם, וזה מה שבסופו של דבר מנצח, למרות שכולם פוחדים מההשתוקקות הגדולה הפרטית, אומר שיכול לנצח אותה. איך לנצח את ההשתוקקות הפרטית הגדולה? אם בא בשם השם. לא אומר שאין השתוקקות, אבל מחליף אותה בשם השם, זה נקרא מעכשיו בקדושה, עליית מ"ן = ב' נקבות. באופן כללי. מיין נוקבין, בלשון רבים. ב' נקבות, ב' מים, ב' המתקות, כי מלכות התכללה בבינה. אבל יש כאן ב' נקבות שעולות. נוצרת מציאות שתמיד כשמעלה חיסרון בקדושה, מעלה אותו עם קשר שלי להשם. אם אני רעב, או צמא או עייף, תמיד יש קשר להשם. רוצה לשאול שאלה, או ילדים וכיוב' תמיד יש קשר להשם. בא בשם השם. לא תמיד יודע להכליל את זה וזו אחת המטרות. זו נקודה שקרתה כשמלכות עלתה לבינה לראש.

נקודה שניה היא שנוצרו 10 כלים במקום כלים אחד. ז"א שמלכות עלתה לבינה ויצרה התערבות של ההשתוקקות שנמצאת במלכות, שזה החיסרון בכ"א מהכלים העליונים. 

אמרנו שכל הבח' הראשונות – קו"י, י.ה.ו כולם אמצעי להוציא את המלכות, כמו שלמדנו באות נ' או"פ חלק א. ואם זה האמצעי להוציא את המלכות, ועכשיו המלכות עלתה לכ"א מהם, אז נהיה חיסרון פרטי בכ"א מהם. גם באמצעי יש חיסרון, אני רוצה להיות ב"א גדול כדי להיות משמעותי בחיים. רוצה הרבה שכל כדי להגביר אמונה, אבל אז אני מבין שיש פה גם סכנה – אם אקח את האמצעי הזה ואהפוך אותו למטרה. כמו כבוד למשל. כי למה אדם רוצה כבוד? כי זו צורת המשוב שלו מבחוץ. רוצה משוב מבחוץ. למה? צריך להגיע למטרה. בצ"ב גם על האמצעי נהיה רצון לקבל. אבל צריך לשמור שלא יהפוך מטרה. צריך משוב כדי להתקדם למטרה. לכן אדם צריך ללמוד, מצד שני לאתגר עצמו ולהתלהב לאמצעי אבל לא לשכוח את המטרה. זו דרך העבודה הנכונה.

מה עושים עם זה? על מה שקרה בראש לא דיברנו, אלא על הדבר המיוחד שקרה בעקבות הירידה של הנקודות דס"ג למטה מטבור, ואלה שתי תנועות עיקריות שנגרמו בגינה. א. שהתכללה עם ד' ג'. ב. שנוצרו 10 כלים.

שיעור 5 – תלמוד עשר הספירות – דף היומי – חלק ו'
סיכום בנקודות עמוד שצ"ה-שצ"ו – טז טבת תש"ף
בית מדרש הסולם – שיעור מאת הרב אדם סיני

1. כאשר יצאו גל' ע"ב וס"ג למעלה מטבור, נשארה כל המלכות שהיא עיקר הרצון, שהיא עקרת הבית, עדיין לא מתוקנת. נשאר חומר גלם שלא מתוקן.
2. היות ונקודות דס"ג הן מידה של השפעה, לאחר הסתלקות ג' דהתלבשות, הן יכלו לרדת למטה מטבור ולהיפגש עם הרצונות הגדלים שיש ללמטה מטבור כדי לעבד את החומר גלם הזה.
3. כאשר אדם משפיע או פועל בערך פנימי, אז התנועה הנפשית שנוצרת היא מפגש עם רצונות יותר עמוקים ויותר גדולים שמאפשרים לו ע"י זה להתקדם מפאת שיכול לתקן מקום יותר עמוק בתוכו.
4. נקודות דס"ג שבאו מב' התערבו עם למטה מטבור שהוא בחי"ד והעלו את הרשימות הללו לראש דס"ג.
5. מכאן והלאה כל עליה לראש תיקרא עלית מ"ן, דהיינו ב' נקבות. יוצא שהעלאת ביקוש צריכה להיות כלולה מצד הקדושה עם הפרטיות שלי ועם הערך הפנימי. כאשר הערך הפנימי צריך להיות היותר גדול מהפרטיות וע"י זה יוכל לתקן את הפרטיות. אם יקרא ח"ו ההיפך, אז תהה שבירה וכאוס. גם בעולם הפנימי.
6. בצ"ב עלית המלכות לבינה יצרה עשרה כלים במקום כלי אחד שהיה בעקודים.
7. הכלים שנוצרו הם חסרונות והשתוקקות לאמצעי ולא רק למטרה. מצד החיוב זה מאפשר לעבוד לאט לאט, כך שיהיה לנו גם חשק לאמצעי, מצד השלילה זה עלול לגרום לכך שהאמצעי יהפוך למטרה. ועל כל אדם לשמור על עצמו לזכור תמיד את המטרה שלשמה בא האמצעי כדי שיהיה מכוון לקבל על עצמו תמיד עול מלכות שמים.

בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.

ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: https://www.hasulam.co.il

אין תגובות

להגיב