הדף היומי בתע"ס – חלק ו' | שיעור 17 עמודים תי"ח – תי"ט

111

חלק ו' שיעור 17 עמוד תיט'

טור א

ונתבאר לעיל, שע"י הזווג דע"ב ס"ג ירדה הבחי"ד מנקבי עינים אל הפה כמתחילה, ואז עלו שוב האח"פ אל הראש, וירד להם אור הג"ר כנ"ל (דף ת"ו ד"ה וזווג הב', ע"ש. ודף ת"ז ד"ה האור הראשון). ונתבאר שם שעכ"ז לא נעשה שינוי במצב הקודם, והישסו"ת לא חזר וירד משום זה למטה מטבור אלא רק הארתו לבד. ע"ש. ולפיכך, נבחן בחינת ג"ר האלו, שהם בחינת חג"ת שנעשו לחב"ד, כלומר, שאותם החוטם פה, שהיו מקודם בקומת ז"א ומלכות, שהם ז"ת, הנה החסד שבהם השב לבחינת ראש נעשה עתה לחכמה, והגבורה שבהם ששבה להראש, נעשה עתה לבינה, ושאר הספירות תנהי"מ שבהם נעשו עתה לדעת. ובחינת האזן, שהיא הבינה השבה להראש, נעשה עתה לכתר. והנה נתבאר, איך האח"פ שהיו בג"ר דנקודים, נעשו בזמן הגדלות לכחב"ד: שהאזן, נעשה לכתר. והחו"ג שבחו"פ, נעשו לחכמה ובינה. והתנהי"מ שבחו"פ נעשו לדעת. 

ותדע שמכאן ואילך באצילות נתהוו ב' בחינות חג"ת נה"י בכל פרצוף. והוא מסבת אח"פ שיצאו מהראש ונעשו לגוף. שהם קומת ז"א כנ"ל. ואח"כ יש בח"י חג"ת נה"י אמיתים, שמעולם לא היו בבחינת ראש. וב' בחינות האלו מתחלקים על הטבור של כל פרצוף. כי החג"ת נה"י, שהם אח"פ הנעשים לגוף, מקומם למעלה מטבור, ונבחנים לבחי' או"א של אותו פרצוף, והחג"ת נה"י אמיתים נבחנים לזו"ן דאותו פרצוף ומקומם למטה מטבור. וגם בחג"ת נה"י שלמטה מטבור שהם זו"ן האמיתים, יש בהם עצמם ג"כ אותו ההבחן, בעת שמתפשטים לפרצוף בפני עצמם, אשר החג"ת שלו מסתיימים על הטבור, ונבחנים, לבחינת אח"פ שיצאו לחוץ מהראש דאותו פרצוף, דהיינו הז"א האמיתי. ונה"י שלו שלמטה מטבור, הם בחינת חג"ת נה"י האמיתים שלו, דהיינו שמעולם לא היו בבחינת הראש שלו. 

ובהמתבאר מובן היטב סדר ההלבשה דפרצוף הנקודים לנה"י דא"ק שמבאר כאן הרב. וכבר נתבאר שבס"ג דא"ק שבו היה תחלת העלאת מ"ן לנקבי העינים, שגרם יציאת האח"פ מהראש, הנה בו עצמו לא נעשה שום שינוי, ואח"פ של הראש דס"ג לא יצאו מראשו, אלא שנבחן שיצא שם פרצוף מיוחד של שערות, ובו נעשה כל השינוי הגדול הזה (כנ"ל דף ת"ח ד"ה מסתכל) ע"ש. ולפיכך אין אנו מבחינים כאן, שיש בחינת חג"ת נה"י למעלה מטבור של הא"ק, כמו בהפרצופים שלאחר כן, אלא שמטבורו ולמעלה הוא בחינת העקודים, שהע"ס שלו מתחילים מהכתר כנ"ל. וכל אותו הפרצוף החדש שהאח"פ נעשו לחג"ת, נבחנים אצלו רק כמו החג"ת נה"י שלמטה מטבור של הפרצופים התחתונים ממנו, כנ"ל. 

ולפיכך, הלבשתו דומה אל הזו"ן דאצילות המלבישים למטה מטבור דא"א דאצילות. וע"כ, הכתר דנקודים, שהוא מתחלת אצילותו בחינת האזן, שהיא בינה, נמצא מלביש את השליש תחתון של הת"ת, משום שספירת הת"ת הוא בחינת בינה של הה' קצוות, מצד הכלי שלו, כנ"ל דף ש"ל ד"ה עתה מובן. והוא מלביש רק למטה מטבור של הת"ת דא"ק, ולא למעלה מטבורו כי שם בחינת עקודים הוא, ואין לכתר של הנקודים אחיזה בבחינת העקודים. 

"וחב"ד בג' פרקין קדמאין דנה"י דא"ק" כי נתבאר באו"פ (דף של"ב ד"ה עתה נבין. ובדף של"ג ד"ה ועתה מצאנו). אשר ספירת הנצח הוא בחינת הז"א של הה' קצוות מצד הכלי, וספירת ההוד הוא בחינת המלכות של הה"ק. ע"ש. ולפיכך החו"פ שבג"ר דנקודים שהם ז"א ומלכות ששבו לראש, ונעשו לחכמה ובינה, הם מלבישים על שלישים עלאין דנצח הוד דא"ק שהם בחינת ראש דז"א ומלכות, שראש ז"א בנצח וראש המלכות בהוד. אמנם עתה. נעשו ז"א ומלכות אלו לחכמה ובינה ממש, כי שבו לראש כבקדמותם. הרי אשר חכמה ובינה דנקודים יש להם יחס השוה לפרקין עלאין של הנצח והוד. בהיותם מתחלת אצילותם בחינת ז"א ומלכות כמותם. והבן זה. 

והדעת דנקודים מלביש לפרק העליון של היסוד דא"ק, הטמון בין ראשי ירכין בתוך הגוף, דהיינו בתוך הת"ת, שהוא כלי דבינה של הה' קצוות מטעם הנ"ל, שהדעת, הוא בחינת אור החסד המלובש בכלי דבינה. כנ"ל (דף תט"ז ד"ה והנה נתבאר. עש"ה). וכבר ידעת שהחו"פ אלו הם כלולים מז"ס התחתונות, כי החוטם כולל חג"ת נה"י, והפה הוא מלכות. גם ידעת, שרק החו"ג שבהם נעשו לחכמה ובינה, וה' הספירות מת"ת ולמטה, נעשו לבחי' הדעת, כנ"ל. והוא מטעם, כי ספירת החסד מצד האור שבו, הוא בחינת חכמה של הה' קצוות. (כנ"ל באו"פ ש"ל ד"ה עתה תבין. עש"ה). ולפיכך כחו יפה בשעה ששב לבחינת ראש, שישוב ויקבל בחינת החכמה. וספירת הגבורה היא בחינת הבינה של הה' קצוות מצד אור שלה. (כנ"ל באו"פ דף ש"ל ד"ה עתה תבין). ולפיכך חזרה עתה להיות בינה. וספירת הת"ת, הוא בחינת אור הז"א שבה' הקצוות, ע"כ בהיותו עתה מלובש בת"ת דא"ק שהוא בינה מצד הכלי כנ"ל, לכן נעשה לספירת הדעת ומלביש לפרק העליון של היסוד דא"ק המלובש בפנימית הת"ת דא"ק. אמנם מצד הלבשה, הוא מלביש רק על היסוד. והטעם הוא כי בחינת הכלי של היסוד הוא מבחינת המלכות שבה' הקצוות. (כנ"ל דף של"ו ד"ה ועתה נתבאר). ונודע. שהמסך המזדווג עם אור העליון נמצא בכלי המלכות, וע"כ יש בהיסוד ג' פרקין, שהם ג' מקומות הזווג: פה, חזה, ויסוד. כמ"ש במקומו וע"כ בחינת הדעת שבראש, שעליו נעשה שם הזווג, הוא מלביש לפרק העליון של היסוד, שהוא בחינת מלכות דראש. 

"וחג"ת הם בג' פרקין אמצעין. ונה"י בג' פרקין תתאין" כי ידעת שהחג"ת נה"י האלו הם ז"ת דנקודים, שהם בחינת ז"א האמיתים, שמעולם לא היו בבחינת ראש. גם נתבאר אשר גם הזו"ן האמיתים מתחלקים ג"כ על ב' בחינות על הטבור. שממעלה לטבור הם בחינת אח"פ של עצמו שיצאו לבר מראש, והם נקראים חג"ת. ומלמטה מטבור, הם הזו"ן שלו, שמעולם לא היו בו בבחינת ראש, והם נקראים נה"י. ועל פי היחס הזה, מתחלקים ג"כ הפרקין האמצעין והפרקין התתאין של הנה"י דא"ק, שחג"ת מלבישים על הפרקין האמצעים, והנה"י על הפרקין התחתונים.

ויש עוד טעם ב' והוא יותר נכון במקום זה. כי ידעת, שהחג"ת דה' הקצוות הם בחינת הג"ר שבהם, ובחינת הז"א שבה"ק מתחיל בנצח מבחינת הכלים, ומבחינת האורות הוא מתחיל בת"ת, כנ"ל (דף של"א ד"ה ובכל המתבאר). ולפיכך נחלקים הראש תוך סוף דנה"י דא"ק: הראש שבהם הם בחי' אח"פ ששבו לראש ממש, והתוך שבהם בחינת ג"ר דה"ק דהיינו חג"ת, והסוף שבהם הם ו"ק דו"ק, שהם ז"א ומלכות דה"ק, כמבואר.

סיכום: שיעור היום קצת קשה, אך בואו נראה איך בסיכום אפשר לבאר קצת יותר בקצרה. 

למדנו היום שכאשר שווים באים לבח' גדלות אז או"א שווים לבח' ראש. כאשר הם שווים מבח' ראש אז רואה ד' חלוקות שלמדנו בתחילת אות כו': כתר, חוטם-פה דהיינו או"א, והחג"ת שבאו לבח' גוף, ונה"י שיצאו מחוץ למדרגה.

כעת מסביר לנו איך הם מלבישים על נה"י דא"ק. הרי כל מה שיצא עולם הנקודים, יצא כדי לבטא את מקום נה"י דא"ק. גלגלתא יצא עד הטבור, למטה מטבור נשאר עם חומרי גלם שעוד לא עובדו. יצא פרצוף ע"ב וס"ג ומילא אותו למעלה מטבור. אבל הוא אומר, לא משנה כמה יהיה למעלה מטבור. יש מקום שעוד לא תוקן, מקום שלמטה מטבור. אומר, למטה מטבור נקרא הנה"י שלו, אומר, שיוצא עולם הנקודים ואני רוצה שעולם הנקודים יתקן את מקום הנה"י דא"ק רק איך תהיה החלוקה שלו. אומר, יחלק כך: יהיו לו 4 חלוקות. 

חלוקה ראשונה תהיה הכתר, שילביש על ת"ת, כי כתר יצא על בח' אוזן של כל הראש, אז ילביש על ת"ת שהיא בינה שהיא אוזן. או"א ילבישו על שליש עליון של נה"י. הקשר בין או"א שנקראים חוטם-פה, ז"א ומלכות, שילבישו על שליש עליון נה"י דא"ק. נותן הסבר רחב ובאופן כללי צ"ל שהיות והם עצמם גם ז"א, שיצאו מראש לבח' גוף, אז מתאימים להיות נ"ה. אבל בנ"ה אלה יש 3 חלקים, שליש עליון, אמצעי ותחתון. מתאימים דווקא לשליש עליון כי הם כמו ראש, והנה"י עצמו של א"ק מתחלק בשורש שלו כמו לרת"ס. נתן לנו הסבר ארוך איך או"א נקראים ראש, כי ראש נקרא חב"ד, אז מסביר למה או"א נקראים כך. אחרי כל ההסבר, בגלל שנקראים חב"ד למרות שהם אח"פ, אבל בגדלות הופכים להיות חב"ד וזה מה שמכשיר אותם להלביש על שליש עליון נה"י דא"ק שנחשב כמו ראש לנה"י דא"ק שמתחלקים לרת"ס, אז בא להלביש על שליש עליון, אבל זה נה"י, אומר שנכון, שגם להם יש שורש זה חוטם-פה ומצד שני לנה"י. לכן הם מלבישים על שליש עליון. הבנו איך הם מלבישים. 

הסבר רחב יותר נותן לנו, שהם נקראים חג"ת נה"י, וחסד הופך להיות חכמה מצד התלבשות אורות בכלים וגבורה הופכת להיות בינה ות"ת ומטה מצד חג"ת נה"י שהופך להיות ראש הת"ת זה בינה שאור הז"א מאיר בה נקראת דעת, וכוללת כל מה שלמטה ממנה, וזה מה שגורם לכך שמה שיש למטה מטבור, אח"פ אלה שהם ז"א ומלכות, חג"ת נהי"מ הופכים לחב"ד ואז מלבישים על שליש עליון. זה כבר חלוקה שניה שיכולה להלביש על שליש עליון.

כעת מסביר את חג"ת נה"י עצמם הם הגוף שמלכתחילה גוף – ז"ת דנקודים המתחלק באמצע (ציור) נהי"מ הפרצוף מלביש על הסוף וחג"ת על הסוף, ואז רואים ד' חלוקות: כתר, ראש שהיה גוף וחזר להיות ראש. גוף מלכתחילה, ונה"י שיצאו מהמדרגה. זו החלוקה לארבע. 

שיעור 17 – תלמוד עשר הספירות – דף היומי – חלק ו'
סיכום בנקודות עמוד תי"ח-תי"ט – א שבט תש"ף
בית מדרש הסולם – שיעור מאת הרב אדם סיני

1. בשיעור זה מבאר לנו את הסיבות שבגינן מלביש עולם הנקודים על נה"י דא"ק.
2. כתר, בהיותו בח' אזן של הראש הכללי, מלביש על שליש תחתון דת"ת למטה מטבור דא"ק שגם ת"ת זה בחי' בינה ואזן.
3 . או"א מלבישים על שליש עליון דנה"י דא"ק בהיותם חכמה בינה ודעת כאשר הם חוזרים בגדלות לבחי' ראש.
4. ההסבר שאו"ו נקראים חב"ד הוא שכאשר הם יצאו לבחי' גוף בקטנות אז הם היו בבחי' חג"ת נה"י. ובחזרתם לבחינת ראש, החסר והגבורה חזרו להיות חכמה ובינה ומת"ת ומטה חזרו להיות בחינת דעת.
5. נה"י דא"ק עצמו מתחלק לשליש עליון, שליש אמצעי ושליש תחתון בבחי' ראש תוך סוף.
6. או"א שהם חג"ת נהי"מ שחזרו להיות ראש, מלבישים על הראש דנה"י הנקרא דליש עליון דנה"י דא"ק.
7. החג"ת נה"י האמתיים, שלא היו ראש, הם עצמם מתחלקים על הטבור, כאשר חג"ת מלבישים על שליש אמצעי דנה"י דא"ק שגם הוא בחי' תוך. והנה"י של הנקודים שיצא לבר מן המדרגה מלבישים על בחינת שליש תחתון דנה"י דא"ק שהוא בחינת הסוף.


בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.

ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: https://www.hasulam.co.il

אין תגובות

להגיב