הדף היומי בתע"ס – חלק ו' | שיעור 19 עמודים תכ"ב – תכ"ג

122

חלק ו' שיעור 19 עמוד תכב'

ל) והנה בענין העקודים כבר נתבאר לעיל ענין בחינת טעמים נקודות תגין אותיות שבהם, ונבארם פה בבחינת הנקודים. ונאמר, כי בחינת הנקודים, הם האורות הראשונים שיצאו בראשונה. והאותיות הם הכלים. ואח"כ כשנשברו הכלים ונפרדו איש מעל פני מתו, האורות נשארו בבחינת תגין על האותיות שהם הכלים. והטעמים, הוא שם מ"ה החדש שיצא אח"כ מאור המצח לתיקון המלכים, כמ"ש בע"ה.

ל) העקודים כבר נתבאר לעיל ענין בחי' טנת"א שבהם: כנ"ל (ח"ד פ"ג אות י"א). שהתפ"א של הפרצוף שהוא אור ישר ורחמים, נבחן לטעמים שבו. וכשמתחיל להתמעט מכח הזדככות המסך, שאז יוצאים שאר ד' הקומות הקטנות, מחכמה עד מלכות, הם נבחנים לבחי' נקודות שבו. והרשימות שנשארים מהטעמים, הם התגין שבו. והרשימות הנשארים מבחינות הנקודות, מבחינות הניצוצין הנופלים מהם לתוך הכלים, מכונים אותיות. עש"ה. 

הנקודים הם האורות הראשונים שיצאו בראשונה. משמיענו, שכאן נשתנה הסדר ממה שהיה בג' פרצופים הקודמים דא"ק. כי שם יצא הגדלות מתחילה, שהם הטעמים, ואח"כ יצאו המדרגות הקטנות שהם הנקודות. אבל כאן בעולם הנקודים, יצא הקטנות מתחלה, ואח"כ יצא הגדלות, כי מתחלה יצאו רק הג"ר באורות דרוח נפש, דהיינו קומת הז"א, כנ"ל. ואח"כ נזדווגו הע"ב וס"ג ונבקע הפרסא וירדו אורות דג"ר להנקודים, וגם להז"ס תחתונות, כנ"ל. 

וזה אמרו "שהנקודות הם האורות שיצאו בראשונה" דהיינו בהיפך מהפרצופים גע"ס דא"ק הקודמים, שיצאו שם הטעמים בראשונה, וכאן יצאו בחינות הנקודות בראשונה, דהיינו הקטנות, ואח"כ הגדלות. אמנם עכ"ז אין הארת הגדלות דנקודים מכונים טעמים, משום שלא היו בבחינת רחמים, כי היה כאן באורות ההם ובסבתם, ענין שבירת הכלים. כמ"ש לקמן. 

והאותיות הם הכלים. והמה כוללים גם הניצוצים שנפלו בתוכם בעת הסתלקות האורות מהם, ע"ד שהיה בעקודים כמו שיתבאר במקומו. 

והטעמים הוא שם מ"ה החדש. כי אותם הטעמים שיצאו בעולם הנקודים דהיינו הגדלות שיצא ע"י זווג ע"ב ס"ג, שהם הטעמים דנקודים הנה הם לא נתקיימו בנקודים אלא רק אחר שהטעמים דמ"ה החדש תיקן אותם וע"כ המה נקראים על שמו של המ"ה. כמ"ש במקומו.

* לא) ונחזור לעיל, כי הנה ביארנו שהנקודות נחלקים לשלשה חלקים: העליונים על האותיות כמו החולם, ובאמצע כמו השורוק, ותחתונים כמו שאר הנקודות. והנה נקודת החולם הוא ההבל היוצא מן הטבור, אשר שם עומד הכתר כנ"ל לפי שהכתר איהו חולם על הת"ת כנודע, כי עיקר חולם בת"ת דא"ק. אמנם נעשה כתר לנקודות, וז"ש בתיקון ה' כי חולם כתר באתוון כנודע. וניקוד שורוק בוא"ו, שנקרא מלאפום, שהוא באמצע, הוא ההבל היוצא מן היסוד לאו"א. ונחלק לב' כי הנה נקודת השורק הוא ו', י' באמצע, והנה י' של שורק הוא לאבא הנקרא י' ראשונה של השם, והואו של שורוק הוא אל אמא להוציא ולהוליד הו"ק דז"א, וזהו בחינת הואו זו שלוקחת אמא. וגם טעם אחר, כי הנקודה שהיא כעין יוד שבשורוק היא יותר עליונה, וממנו יונק אבא דנקודים, והואו של השורוק שהוא אות ו', ממנו יונקת אמא דנקודים, כנודע, כי נקודות חכמה, ואתוון בינה, וז' נקודות תחתונות, עם ג' בחינות, שהם: א', נה"י של הכתר, וב' אחורים דאו"א, הרי הם יוד אלו, שיצאו דרך צפורני הרגלים. ואין כוונתינו לומר, שאלו הם הנקודות עצמן, רק שמכל אלו הבלים יצא אור אל י' נקודות שיצאו דרך העין, כנ"ל, וזכור זה.

* עץ חיים שער ח' פרק ג'.

לא) הנקודות נחלקים לג' חלקים: שהם על פי' ג' האורות בינה ז"א ומלכות, המאירים בהנקודים. כנ"ל (תי"ג ד"ה עתה תבין). כי יש שם אור בינה מבחינת התלבשות הנק' זכר, שהוא הכתר דנקודים. ויש שם קומה דבחי"א שהיא הנקבה דנקודים הנק' חכמה ובינה, שאור הז"א בחכמה ואור המלכות בהבינה. עש"ה. וזה אמרו שהנקודות נחלקים על ג' חלקים, שהם בינה ז"א ומלכות המלובשים בכתר, חכמה ובינה של הנקודות. אמנם תדע שהז"א ומלכות שישנם בחכמה ובינה, נחשבים שניהם לחלק אחד, להיותם בחינת אור של קומה אחת, שהיא קומה דבחי"א. וע"כ נבחנים הז"ס תחתונות לחלק הג'. באופן שהכתר שיש לו בינה מבחינת התלבשות, הוא חלק העליון. וחכמה ובינה שניהם יחד, הם חלק הב' והז"ת הם חלק הג'. 

החולם הוא הבל היוצא מן הטבור אשר שם עומד הכתר. שהוא אור הבינה מבחינת התלבשות כנ"ל. ונתבאר לעיל (דף תי"ב ד"ה ומכאן. ובדף תי"ג ד"ה והנה הזכר) אשר מזווג הזה של בחי"ב דהתלבשות לא יצא ממנו שום התפשטות כלים, כי אין התפשטות כלים אלא ממסך שיש בו בחי' המשכה. ע"ש. ע"כ לא יצאו הכלים אלא מבחי"א של הנקבה, שהם חו"ב. ע"ש. וזה אמרו שהבל היוצא מהטבור להכתר דנקודים שהבל הזה הוא אור הבינה, כנ"ל (דף ת"כ אות כ"ז בדברי הרב), הוא בחינת חולם שממעל להאותיות. כי האותיות הם הכלים כנ"ל, ואור הבינה הזה שיצא רק מבחי"ב דהתלבשות, אין בו התפשטות לכלים, וע"כ הוא בחינת חולם שממעל לאותיות ואינו נוגע בהם כי לא יוכל להתלבש בתוכם. 

שורוק בו' שנקרא מלאפום שהוא באמצע. כמ"ש לעיל שרק או"א שהם הנקבה דנקודים, יש להם התפשטות כלים, ויכולים להתלבש בתוכם. וע"כ מרומזים או"א בשורק דהיינו מלאפום שהוא באמצע האותיות. 

י' של שורוק הוא לאבא הנקרא יוד ראשונה של השם. דהיינו י' של שם הוי"ה, שהוא בחינת ע"ב שהוא אבא כנודע. ורומז לבחינת ה"ח של היסוד דנטיל אבא. כי השפעת היסוד הוא רק החסדים וגבורות כנודע, וה"ח נטיל אבא, כי ע"ב ה"ס חסדים.

והואו וכו' הוא אל אמא להוציא ולהוליד הו"ק דז"א. אמא ה"ס ה"ר של שם הויה, וע"כ קבלה מהיסוד בחינת הו' קטועה שבתוך ה' שהוא המ"ן שלה וה"ס הז"א שבמעוי דבינה. 

הנקודה וכו' וממנו יונק אבא דנקודים. נקודה רומזת לה"ת שעלתה לנקבי עינים, שמשם יצאו או"א דנקודים, כנ"ל, ונעשתה עתה בחינת מ"ן לאבא, לסוד הזווג הגדול של הסתכלות עיינין דאו"א, כמ"ש להלן.

והואו של השורוק ממנו יונקת אמא דנקודים: הוא ע"ד שכתב בע"ח ש"ח פ"א. שבכח עלית המ"ן לנקבי עינים, הוא מחלק שם את הוי"ה דס"ג שהואו בפה, שהוא אמא. ע"ש.

סיכום: למדנו בשיעור הקודם, באות ל', שבגלגלתא יצא בגוף טנת"א, והוא שואל מה יצא פה? איך יצא בעולם הנקודים מה שבעולם העקודים יצא טנת"א? למה בח' זו חשובה לנו, כי התנט"א בונה את הגוף שאח"כ בונה את המשך המדרגות ואם לא יצא הגוף אז לא יצא מהכח לפועל מה שיש במחשבה. כל המחשבה היא אמצעי שיצא גוף, דהיינו מהכח אל הפועל, אותה תכלית שבחרנו ביתר דבקות, והטנת"א באות לבטא את המחשבה. זו התנועה שאנחנו עושים כדי שיהיה בגוף את כל החלקים המאפשרים לעשות את מה שרצינו למעלה. אז למדנו בעולם העקודים שהטעמים מבטאים את מה שאפשר לקבל בע"מ להשפיע מלמעלה למטה. אך כי לא קיבלתי הכל אז כדי שהמחשבה והבחירה ביתר דבקות תמשיך את פעלה, היה ביטוש ויצאו נקודות, וכתוצאה מזה, בהסתלקות יצאו גם אותיות ותגין, שהם השורש לפרצוף הבא, לכלים של זכר ונקבה. ז"א שאנחנו רואים שהטנת"א הם הביטוי לבחירה שלנו בכל דבר. אם בחרתי למשל היום לבנות בית, או ללמוד תורה, אז זה לא מספיק שרק החלטתי. אם בחרתי, צריך גם לפעול את זה. נגיד, הצלחתי ללמוד תורה לפי היכולות שלי, עד רמה מסויימת. אח"כ בודק מה עושה כדי להתקדם. כדי לבדוק איך יכול ליישם. למשל למדתי ועוד לא הגעתי לדבקות בהשם. צריך לבדוק מה עושה הלאה כדי להשיג את מטרת יתר הדבקות. עד שלא משיג ממש לא מחשיב מה שלמד. רוצה להחשיב את הדברים הבאים שנדרשים להתקדמות. ככה בח' טנת"א. 

בעולם הנקודים יצא דבר הפוך. לפני שבכלל יכול להתחיל ליישם את הבחירה ביתר דבקות, צריך להתחיל מהקטן לגדול. דהיינו לעשות זה מהפרטים לשלם. מחוסר השלמות לשלמות. לכן אומר, בעולם הנקודים יוצא החוסר שלם, הקטנות לפני הגדלות. דהיינו, הנקודות לפני הטעמים. מסביר קצת מי זה הנקודות לפני הטעמים. אומר, בקטנות יצאה מדרגה חלקית, הנקראת נקודות. טעמים זה התלבשות ברחמים של אותה מחשבה שלי, שבחרתי. אם בחרתי ללמוד תורה אז כשבא ליישם, מרגיש בדבקות בלימוד תורה, אז נקרא שיש טעמים. אומר שאתה לא תהיה בדבקות. כרגע, צורת הלימוד שלנו, היא לא שמגיע ישר לדבקות. צריך לעשות פעולות בתוך הלימוד, להתפלל עד שמגיע לדבקות הזו. זה נקרא שהקטנות יוצאת לפני הגדלות, כמו שכשאנחנו מולידים איזושהי בח', או מולידים הרהור, או ילד, אז הילד נולד קטן ולאט לאט גדל, עד שיכול ליישם את תפקידו, שהוא המשך תיקון בע"ז של אותה נשמה שבאה לעולם, שהיא חלק מכלל התיקון.

רואים בעולם הנקודים שיצאה הקטנות לפני הגדלות. הגדלות תצא, אומר, שהגדלות, שזה טעמים, לכאורה צריך לצאת בגדלות עולם הנקודים, כשמתפשט האור מלמעלה למטה. אומר שלא קוראים לזה טעמים, למרות התפשטות האור מלמעלה למטה, כי זה גרם לשבירה, ואם כך אז לא מיישם את תכלית והבחירה ביתר דבקות, כי נשבר. מה שכן יישם, כשיצא עולם האצילות, יוכל להגיע או דבקות ממש למקום הזה, של הגוף, של הלב. מכיוון שיוכל להגיע אור דבקות, אבל הטעמים יהיו חלקיים, אבל טעם, אור חכמה שמתפשט שם, למרות שרק באופן חלקי, בעולם אצילות. אח"כ בהמשך ועד גמה"ת יתפשטו כל הטעמים ואז יהיה טעם לכל מה שעשינו. אומר שבא"ק טעמים לפני נקודות, והנקודות באו להמשיך הטעמים, אומר שבאצילות ובעולם הנקודים, מתחילים עם הקטנות עד שנגיע לגדלות האמיתית, זה יהיה בגמה"ת. גדלות חלקית תהיה בעולה ויורד, עד גמה"ת. כל זה כדי להבין את התהליך.

בעולם א"ק היה רק גדלות. בעולם הנקודים יש קטנות וגדלות. באצילות יתווסף עוד עיבור קטנות וגדלות. הבנו שקודם יוצאת הקטנות, וכשהיא יוצאת קודם אז אנחנו צריכים לראות שהקטנות שיוצאת נקראת נקודות. רוצים ללמוד קצת על הנקודות האלה, מה הן. אומר כך, יש נקודות שנמצאות למעלה. מתחלקות לשלוש: למעלה, בתוך ומתחת לאותיות. הרי זה לא ציורים. יש לזה משמעות והיא – כאשר מדברים על מדרגת הכתר, זה נקרא חולם, למעלה מהאותיות. כשמדברים על או"א אז נקודות תוך האותיות. ז"ת דנקודים נקרא נקודות תחת האותיות. אלה ג' השלבים שיש לנו באותיות.

מסביר בהרחבה על עניין זה. אומר, למה כתר למעלה מאותיות ומה הן הנקודות. הנקודות הן מה שבא להאיר ולנענע את הכלים כדי להתקדם לתכלית הרצויה. הרי זה תפקיד הנקודות. נקרא נקודות מנענעות את הכלים. הכלי זה הרצון וכשאני רוצה שרצון זה יפעל כדי להגיע למקום של אותה בחירה ביתר דבקות, אז הנקודות באות לנענע הכלים, כמו שלמדנו בא"ק. הנקודות גרמו להוציא עוד פרצוף כדי להמשיך את התיקון. לכן הנקודות, לא צריך לפחד מהן. הן מנענעות את הכלים, גורמות לפרצוף לפעול. הנקודה הראשונה שיצאה היא חולם, למעלה מהאותיות ז"א שמנענע את הכלי מלמעלה, כמו כתר, שיצא על ב' התלבשות, לא מתפשט למדרגה. נקרא נקודה מעל האות, עוד לא מנענע לפעולה, אבל נותן את הרעיון. מקשר לדבר יותר גבוה, כמו חלום. זה החזון. נקרא נקודות מעל האותיות.

יש נקודות בתוך האותיות. כמו מצב שהנקודה מייצרת עובר, שיש כבר הרהור, לא רק חלום, אלא הרהור מעשי איך לפעול את הדבר. באו"א, היות והזיווג שם הוא על בח' עביות, אז בא כדי להוליד אותו. זה כמו אישה בהריון, או כמו הרהור שיש כדי להוציא מהכח אל הפועל. ההרהור הזה שאני פועל זה נקרא מלאפום, או שורוק. נקודות בתוך האותיות. 

את החיריק, הנקודות האחרות, עוד לא למדנו. זה נלמד בשיעור הבא.  

שיעור 19 – תלמוד עשר הספירות – דף היומי – חלק ו'
סיכום בנקודות עמוד תכ"ב-תכ"ג – ג שבט תש"ף
בית מדרש הסולם – שיעור מאת הרב אדם סיני

1. בעולם עקודים הסדר שהיה בבחי' הגוף הוא טנת"א.
2. תפקיד הטנת"א הוא לבטא את הבחירה שיתר דבקות או בערך הנגזר ממנו.
3. בשונה מעולם העקודים, בעולם הנקודים, הנקודות יצאו לפני הטעמים
4. הנקודות הן המדרגות החלקיות שבאות לבנות או לבטא את הדבר השלם שנקרא טעמים, שאליו אני רוצים להגיע.
5. הנקודות הללו מתחלקות לג' סוגים בעולם הנקודים ובהמשך גם בעולמות אבי"ע והם נקראים חולם שורוק ושאר הנקודות. שהשוני בניהן הוא בהתאמה – נקודות מעל בתוך ומלמטה מהאותיות.
6. הנקודות מעל לאותיות הן המחשבה המופשטת שכאן בנקודים היא הראש דהתלבשות הנקרא כתר, שהתפקיד שלה הוא החזון החולם, הדבר שאליו צריך לשאוף כמו הארת האזן שהיא מתקנת בעולם הנקודות
7. השורוק הוא כמו המחשבה הפרקטית על העביות שזה כמו הרהור, כמו הריון שהנקודה הזו מנענעת את המדרגה לבנות מה שמוציאים מהכוח אל הפועל. כמו עובר.
8. את שאר הנקודות נלמד בע"ה בשיעור הבא

בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.

ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: https://www.hasulam.co.il

אין תגובות

להגיב