הדף היומי בתע"ס חלק ו' | סיכום שיעור 34 – עמוד תנ"ב – תנ"ג

82

חלק ו' שיעור 34 עמוד תנב

סדר סבה ומסובב

 

עתה נבאר סדר כל הפעולות שנתהוו בעולמות עד הנה, מבחינת סבה ומסובב, דהיינו איך כל פעולה מסובבת בכל תנאיה בחיוב גמור מן הסבה הקודמת לה. 

א) ונתחיל מעולם הצמצום. הנה הצמצום היה בעיקר על בחי"ד, שהיא בחינת המלכות דא"ס ב"ה, הנקראת נקודה האמצעית. אמנם הסתלקות האור היה מכל הע"ס. והרשימות האלו שהניח האור אחר הסתלקותו, נקראים עשר הספירות דעגולים. ואח"ז נתתקן מסך בהמלכות דע"ס דעגולים, ואז נתפשט שוב אור העליון עד שפגע בהמסך הזה שבכלי המלכות, ומהכאת אור העליון בהמסך, נתגלה אור גדול הנקרא אור חוזר, והאו"ח הזה עלה והלביש את אור העליון עד הכתר, ממטה למעלה. וע"ס ההם נק' ראש הקו. ואח"כ חזר האו"ח ונתפשט עם אור העליון שבתוכו ממעלה למטה, בכל אותו הכמות שהלביש מקודם ממטה למעלה בראש הקו. והתפשטות הזאת שממעלה למטה נקרא תוך וסוף של הקו. וראש תוך סוף של הקו אלו, נקרא פרצוף הראשון של אדם קדמון, או פרצוף גלגלתא דא"ק.

ב) והנה כבר יש כאן לפנינו עשר פעולות: א' המקום שבו נעשה הצמצום. ב' ע"ס שהם הניחו הרשימות הנקראים ע"ס דעגולים. ג' ע"ס הנק' עגולים. ד' מסך שבכלי המלכות. ה' התפשטות אור העליון בחזרה. ו' זווג דהכאה של אור העליון עם המסך, ז' אור חוזר הנעשה לבוש ובחינת קבלה על אור העליון. ח' עשר ספירות דיושר, שהם ראש הקו. ט' התפשטות המלכות עם האו"ח לע"ס ממעלה למטה, שהט"ס ראשונות דע"ס ההם נק' תוך הקו. והמלכות דע"ס ההם נק' סוף הקו. י', נקודות הסיום של הקו, שמשם ולמטה חושך ולא אור.

ג) ועתה נבאר קשרי סבה ומסובב שבהם: א', המקום שבו נעשה הצמצום הוא מסובב מן הסתלקות האור א"ס משם. והנה ראש כל הידיעות הוא שאין העדר ברוחני, וכל שינוי קל הנאמר ברוחני, אין פירושו, שהצורה הראשונה נעדרת ובמקומה באה צורה אחרת, כנוהג בחוקי הגשמיים, אלא הפירוש הוא, שהצורה הראשונה נשארה במקומה בלי שינוי כל שהוא, ודבר השתנות הצורה הנאמר, הוא תוספת על הצורה הקודמת, ויש עתה ב' צורות במקום אחד. גם צריכים לזכור, אשר חוק הפירוד ברוחני, אינו יותר רק דבר שינוי הצורה, וכמו הגרזן מפריד בהגשמיים, כן שינוי הצורה מפריד בהרוחניים. באופן, אם הרוחני משיג בתוכו איזה השתנות, הוא מתחלק ונעשה לשנים, אשר המרחק ביניהם הוא כמדת השינוי צורה שיש ביניהם, ואם השינוי הוא קל, נבחנים שהם עוד קרובים זה לזה, ואם השינוי הוא בשיעור גדול נבחנים, שהם רחוקים זה מזה.

ד) והנה סבת הצמצום והסתלקות האור היא, כי המלכות דא"ס שהיא בחי"ד, חשקה להשואת הצורה ביתר שלימות עם אור העליון, כמבואר לעיל בחלק א' באו"פ ובהסת"פ. ונתבאר שם שבא"ס ב"ה עצמו לא נעשה שום שינוי קל מחמת הצמצום שנעשה, אלא זה עולם הצמצום הוא רק תוספת שנתחדש על אור הא"ס ב"ה. 

והענין הוא כי המלכות דא"ס שחשקה ליתר דביקות, כנ"ל, הנה נתהוה בה שינוי צורה, כי באין סוף ב"ה, לא היה מגולה בה חשק הזה. ולפיכך נבחן שנתוסף כאן צורה חדשה ויצאה לחוץ מהמלכות דא"ס. וקנה שם בפני עצמו, שהוא בחינת הכתר דעולם הצמצום. והכתר הזה נתפשת בעצמו, לד' בחינות, וכשנגלה הבחי"ד שבו וחשקה להשואת הצורה ביותר עם אור העליון, ומיעטה הרצון לקבל שבה, תיכף נסתלק כל האור שהיה שם. כי כל כלי הקבלה שברוחנים הוא הרצון לקבל, ובהעדר הרצון לקבל, נעדר האור. כי אין ענין הכפיה נוהג, רק בהגשמיים כמובן. 

והנה נתבארו ב' הפעולות, שהם המקום שבו נעשה הצמצום, והע"ס שהניחו הרשימות, הנעשים לעשרה כלים דעגולים: כי סבת החשק להשואת הצורה שבהמלכות דא"ס, הפעיל את שניהם יחד, דהיינו התפשטות האור, והסתלקותו משם. ומהם נמשך פעולה הג', העשרה כלים דעגולים, כי אלו הרשימות הנשארים אחר הסתלקות המה הם העגולים. הרי שג' פעולות האלו מתחייבים ויוצאים זו מזו.

ה) פעולה ד', שהוא המסך שבכלי מלכות דעגולים, נמשך מסבת הסתלקות האור מכל הד' בחינות. כי הצמצום לא היה רק על בחי"ד, וההסתלקות היתה מכל הע"ס, משום שהבחי"ד היתה אז כל הבית קבול על האור. ולפיכך נתעורר בה תכף הרצון להמשיך האור בחזרה על ג' בחינות הראשונות לבד, ולא בבחי"ד: כי לא יכלה לסבול את החושך. ומפאת גילוי הרצון הזה, יצא ונולד צורת הגבול השורשי בהעולמות. בסו"ה עד פה תבא ולא תוסיף וגו'. דהיינו ההגבלה לקבל רק בג' בחי' הראשונות לבד. וצורת הגבלה הזו נקראת בשם תיקון מסך בכלי מלכות. אשר נמשך בסבת המשכת אור מחדש מהמאציל אחר הצמצום. 

והנה נתבארו פעולה הד' ופעולה ה'. שהם: מסך שבכלי מלכות, והתפשטות אור העליון בחזרה. כי הסתלקות האור הפעיל שניהם: את המסך, והמשכת אור העליון בחזרה על ג' בחינות הראשונות, כי לא יכלה לסבול את החושך.

ו) פעולה ו'. שהיא זווג דהכאה של אור העליון עם המסך, נמשך מכח אור העליון גופיה. כי הצמצום והמסך הנעשה על בחי"ד, יצאו מכח הנאצל עצמו כנ"ל, ואור העליון הנמשך מא"ס שהיה ממלא שם כל המציאות, בלי שום גבול כל שהוא, אינו סובל את הגבול הזה שנתרשם בהמסך, אלא שרוצה לבא גם בבחי"ד, ולמלא כל המציאות כדרכו אבל המסך מחזיר אותו לאחוריו, בכח הגבול שבו. וזהו מכונה זווג דהכאה. הרי שהזווג דהכאה נמשך מאור עליון גופיה.

ז) פעולה ז'. שהוא אור חוזר הנעשה לבוש ובית קבול על אור העליון, נמשך מכח הכאת המסך באור העליון, במדת מה שמחזירו לאחוריו. כי כל אותו שיעור מאור העליון שהיה ראוי לבא בבחי"ד, ולא בא שם מחמת עיכובו של המסך, שהחזירו לאחוריו, נקרא בשם אור חוזר. הרי שהאו"ח נמשך מן הכאת המסך באור העליון. וצריכים לזכור שמצמצום ואילך, מעת שפסקה הבחי"ד להיות בית קבול על אור העליון, לקח האור חוזר את מקומה, כלומר שהאו"ח נעשה לכלי קבלה במקום הבחי"ד שמלפנים. ולא יצוייר עוד כלי קבלה זולתו.

ח) פעולה ח'. עשר ספירות דיושר, בבחינת ראש הקו. נמשכת ע"י הסתלקות האור שהיה בעת הצמצום, כנ"ל באות ה'. כי היא הפעולה הה' הנ"ל. אמנם אינם מתקשרים ומתלבשים להיות שורשים להפרצוף, זולת על ידי האו"ח, בפעולה ז' הנ"ל. מבחינת הלבשתו אותם ממטה למעלה.

סיכום: התחלנו סדר סיבה ומסובב, שבסדר זה מתאר לנו בעה"ס את כל ההשתלשלות מהא"ס עד המקום אליו הגענו, ועושה זה בכמה סדרים.

הסדר הראשון הוא של עשר פעולות, או עשרה מצבים זה עד שנוצר פרצוף גלגלתא עם טעמיו, עד נק' דסיום רגלין, עד פרצוף גלגלתא, שלו יש חשיבות גדולה כי הוא בריח התיכון של כל העולמות. זה הסדר הראשון.

לפני שמתחיל את כל שלבי הסדר, אומר לא לשכוח דבר חשוב, שאין העדר ברוחני, וכל הידיעות שאנחנו משיגים כאן צריך לזכור אותן במסגרת שברוחני אין זמן, מקום, העדר או תמורה וכו'. 

אומר, בוא נבין עוד קצת את מה שקרה בצמצום, לפני שנתחיל את הסדר, כי זה בסיס חשוב להבין את סדר יציאת א"ק, ופה מספר לנו על מושג שנקרא עולם הצמצום. ז"א שיש לנו א"ס, עולם הצמצום, עולם העיגולים ועוולם א"ק.

כשא"ס כולל את בח' שורש ובח' א', שמחשבת הבריאה, ט"ר דא"ס נקרא כתר, ומלכות דא"ס נקרא א. עולם הצמצום נקרא בח' ב', העיגולים ג', והקו ד'. כל בח' אלה הם הסדר הראשון שיש לנו מצד כל מציאות הצמצום. יש סדר שנקרא העולמות, אבל זה הסדר של כל מציאות הצמצום בהגעה לא"ק.

אם התוצאה היא עולם א"ק אז הוא בח' ד', כי הוא התוצאה, ורק על הסדר הזה מדברים. 

נראה, איך החלוקה הזו נראית (ציור). יש לנו א"ס, אח"כ עולם הצמצום, עולם העיגולים ועולם א"ק. אם אנחנו רוצים לחלק לפי י.ה.ו.ה אז א"ס זה י' ויש את קו"י שהוא מחשבת הבריאה, והי' עצמה זו מלכות דא"ס שקיבלה את האור, שהאור והכלי באו כאחד. 

עולם הצמצום זה בחיב' ה' דשם הויה – בינה.

עולם העיגולים כנגד ו' דשם הויה – ז"א.

והתוצאה היא ה' אחרונה – בח' מלכות – עולם א"ק. 

זה מהווה את י.ה.ו.ה של תהליך הצמצום. לא נתבלבל עם התהליך שלמדנו, שכלל כל העולמות שא"ס הוא א', וכל עולם הצמצום הוא עיגולים – בח' ב'. עולם א"ק – ג', וגמה"ת עולם א"ק עם כל מה שקרה בשיתא אלפי שני – בח' ג', ובחיד' יהיה מלכות של גמה"ת. 

כאשר היה את א"ס הוא בחר ביתר דביקות. הא"ס הוא מלכות דא"ס שבחרה ביתר דביקות ואז יצאה לבח' עולם הצמצום. אבל א"ס נשאר. עולם הצמצום עבר ד' בח'. גם בעולם הצמצום יש י.ה.ו.ה. מלכות דעולם הצמצום הרגישה בושה, כי הרעיון שאני רוצה יתר דביקות התפתח בד' בח' א"ק למציאות של בושה, ואז היתה הסתלקות האור, ואז נהיו כלים דעיגולים. אחרי זה בא מסך וברגע שהאור שוב מתפשט למטה ואז נהיה מסך ונהיה עולם א"ק בזיווג דהכאה עם כלים חדשים. 

אלה היו השלבים. נראה עכשיו את הסדר שמתואר כאן. אומר, יש לפנינו עשר פעולות:

א. המקום שבו נעשה הצמצום. מקום זה הוא עולם הצמצום. אחרי שהיתה בחירה ביתר דביקות במלכות עולם הצמצום.

ב. ע"ס שהניחו הרשימות הנקראות ע"ס דעיגולים. הניחו רשימות בכלים הריקנים שהיו בא"ס, ורק הסתלק האור, ואז נשאר רושם – איזה אור האיר שם.

ג. ע"ס דעיגולים, הרצונות שנתהוו כדי לקבל את האור חזרה, כלומר שמושכים את האור.

ד. אחרי שמשכו את האור, אז המסך שבכלי מלכות. הגיע האור אבל יש כבר בחירה ביתר דביקות, אז א"א לקבל בצורה הקודמת, אז המסך דוחה את האור ולא מוכן שיתקבל האור אלא לפי האידאלים שקבענו. יש רעיון, בחירה ביתר דביקות וכך צריך להיות, אז המסך בכלי מלכות דוחה את האור. שואל למה לא מקבל, אומר שלא יכול לקבל ולכן מתפשט שוב, ואומר שאם מתפשט שוב, יעשה כלי חדש. אם מתעקש לקבל את האור אז רק לפי האידאל. האור העליון מתפשט שוב, וצריך לומר שהמסך שבכלי המלכות הראשון שאומר בד', זה צריך לומר לנו שהמסך הזה, כמו שכתב באות ה', הכוונה היא לחוק של הצמצום, שגם פה נקרא מסך. אבל זה לא מסך שעושה זיווג דהכאה. יש כזה ויש אותו חוק של הצמצום, שלא מאפשר לאור להכנס. אז כמו שלמדנו בחלק ב' – האור מגיע לעיגולים ונדחה. גם לדחיה זו קורא מסך, ואנחנו קוראים לו חוק, שאסור לקבל. אח"כ האור מגיע שוב ועושה מסך – אות ה' התפשטות או"ע בחזרה, ואז עושה זיווג, ומסך שעושה או"ח הנדחה ועושה חשבון וזו פעולה ז' – או"ח שנעשה לבוש, ועושה חשבון כמה יכול לקבל, ואח"כ נהיה ראש. הראש הזה הוא כבר עושה חשבון – יודע כבר כמה יכול לקבל ואו"ח מלביש חלק מאו"י, וחלק או"מ שלא יכול לקבל במדרגה.

ט. מתפשטת המלכות לע"ס מלמעלה למטה עד טבור, ומטבור ולמטה עד סיום רגלין. שם פעולה י' – נקודה דסיום רגלין, שהיא הסיום שמשם ולמטה חושך ולא אור, שבהמשך תתהווה לעולם בי"ע, שם כדי לקבל אור, בנק' הזו שהיא העיקרית, האמצעית נראה עוד פעולות שיצטרכו להיעשות כדי לקבל שם הארה. 

 

שיעור 34 – תלמוד עשר הספירות – דף היומי – חלק ו'
סיכום בנקודות עמוד תנב – תנג – כא שבט תש"ף
בית מדרש הסולם – שיעור מאת הרב אדם סיני
1. התחלנו ללמוד סדר סבה ומסובב שבו מתאר בעה"ס את ההתהוות והקשרים שיש מא"ס עד למקום שלמדנו (עד פנים בפנים בעולם הנקודים)
2. הצמצום לא נעשה בא"ס, אלא בעולם הצמצום – וליתר דיוק במלכות דעולם הצמצום.
3. בתחילה יצא א"ס. לאחר בחירה ביתר דבקות יצא עולם הצמצום. בסופו נתהוותה הבושה, ובעקבותיה התחלת הסתלקות האור ומעבר לעולם העגולים. לאחריו נמשך שוב האור וע"י מסך נבנה עולם א"ק.
אם כך הסדר: א"ס – עולם הצמצום – עולם העגולים – עולם א"ק.
4. י' פעולות נתהוו מהא"ס עד עולם א"ק וזה סדרן:
א. הצמצום
ב. הרשימות שנשארו מהאור לאחר שנסתלק
ג. ע"ס דעיגולים
ד. קושיות המסך, דהיינו חוק שדחה את האור מלהתקבל בעיגולים
ה. התפשטות אור העליון בחזרה מפאת מטרת הבריאה
ו. זיווג דהכאה על אור העליון
ז. יצירת כלי חדש הנקרא אור חוזר שמעתה רק הוא הכלי שאפשר לקבל בו הארה
ח. יצירת ראש שזה מציאות של קיום מחשבה.
ט. התפשטות המחשבה לגוף
י. נקודת סיום שהיא נקודת חושך. ששם לא ניתן לקבל את האור. שיתהווה בהמשך למקום של חושך.

בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.

ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: https://www.hasulam.co.il

אין תגובות

להגיב