הדף היומי בתע"ס חלק ז' | סיכום בנקודות | שיעור 6 – עמוד תצד – תצה

163

סיכום שיעור 6

היום התחלנו ללמוד מאות יג'. סיפר לנו, שתפקיד העולמות של הקדושה הוא לברר את מה שקרה בשבירת הכלים. נתן לנו קצת פירוט, אבל לא גמור, פירוט שבו אמר שנתבע פה סדר בעולמות. הסדר הוא שהיתה שבירת הכלים בעולם הנקודים, אז היה צריך לתקנו. עולם האצילות כדי לתקן את עולם הנקודים. אבל היות ובעולם הנקודים עשו זאת בבת אחת, ולא הצליחו. אז לקחו את עולם האצילות ופירקו אותו למדרגות. גם זה לא הספיק. ביררו אותו לפרצופים שנקראים עתיק, א"א, או"א, ז"א ונוקבא. 

גם או"א התחלקו לאו"א וישסו"ת, לפרצופים בעולם האצילות שתיקנו חלק מהכלים השבורים. כמו שלמדנו בשיעור קודם – רק את הראשים, ואת הכלים שהשפעה מהגופים. רק זה בירר עולם האצילות, אבל היה עוד מה לברר. אם יש עוד מה לברר, איך מבררים? כמו שבורר את האורז שאינו נקי, חלק קליפות ששמים בצד, ואת האורז שמים בצד אחר. כך מבררים כל דבר. מבררים את הטוב מהרע, או צריכים להוציא את הרע. כך גם פה. הרי כל מה שקרה אחרי השבירה, שכל הטוב הזה שיש בעולמות דקדושה, התערבב עם קליפות וצריך לברר אותן. 

עולם אצילות בא ובירר חלק ומה שלא בירר, נתן הלאה. כי לא יכול היה לברר זה, לא התאים לו לברר זה. אם לא יכול לברר, או לא מתאים לברר, נותן את זה למדרגות יותר נמוכות לברר. כמו שיש במפעל או בחברה, יש דברים שמגיעים למנהל העליון שאותם הוא מברר. אבל הוא לא מברר הכל. לא מברר פרטים קטנים אלא עוסק בדברים המהותיים. מי שעושה את הבירורים הקטנים אלה הפקידים, היותר זוטרים. אותו הדבר פה, בעולם אצילות זה המנהל הגדול, שמברר רק את הדברים החשובים והזכים. את הקיום העליון. את קיום ההצלה, של הדבר הזך ביותר. זה תפקידו. וכך גם בתוכו, מפרצוף לפרצוף יורדת רמת הנקבה שאותה לקחו לתקן. כשהנקבה הזכה ביותר לוקח עתיק. ואח"כ א"א וכו'. 

כשנגמר עולם אצילות, ששם מיתתקן קיום שלם ממה שנשבר, יורדים לעולמות בי"ע, וכל חלק מהם גם בנוי באותו סדר. כל פעם יורדים בזה שבא לתקן, ולוקח את הדבר שאותו מתקנים. אז תמיד יש שני דברים, וכך גם נוהג האדם בעולם. אדם בנוי אותו הדבר. יש לו את הצד הנפשי, הפנימי, האידיאליסטי, התורני, הדתי. ואז הוא פוגש את העולם. כל דבר שהוא פוגש במציאות, כולל הכל, אין דבר אחד שהוא פוגש במציאות שהוא לא נועד לתיקון. הכל נועד לתיקון. 

איך מתקנים? אומר, התיקון ע"י מע"ט ותפילה ומצוות. אומר האריז"ל שבכח סגולת המצוות והתפילות לברר הבירורים. זו הדרך ואין אחרת. אין דרך לעשות מה שבא לך, שאתה חושב שבאת לעולם רק ליהנות. זו דרכה של הס"א שאומרת: "בוא תיהנה". למה הס"א רוצה שנהנה? כיוון שהקליפה והסיגים לא יכולים להיזון מבלי שיש בהם צד הקדושה המזינם. זה עובד כך שהקליפה תופשת חלק מהמזון. המזון הזה כל הזמן מקבל כוחות, כי רוצים לגדל את המזון, אז הקליפה לוקחת ממנו. אם לא יתנו, גם הקליפה תיעלם. היא לא יכולה להיזון, ולכן הקליפות ניזונות מהקדושה. תענוג זה קדושה. אבל את כל הקדושה הזו וכל ההארה הזו לוקחת הקליפה. אז צריך לקחת את הקדושה, בתנאי שביררת ממנה את הקליפה. זו דרך העבודה, אבל כ"א מברר חלק אחר. 

יש מעשים ותפילות נכונות, ויש כאלה שאינן נכונות. אתה צריך לשים לב, איך אתה מברר. אז ראשית כל הבנו נקודה עיקרית שהבירורים נעשים לאט לאט ובדרך המדרגה. לא הכל בבת אחת ולא הכל במקום אחד. לכן יש כ"כ הרבה ב"א וזמנים, כי כל פעם באים גם בזמנים, מה שלא תיקן הדור הקודם מתקן הדור הזה. לכן יש מחלוקת בין הורים לילדים. הילדים באו לעשות תיקון אחר. זה דור אחר, והילדים אומרים שההורים לא מבינים אותם. אם נדע זה נאפשר להם מקום תיקון, אבל הם צריכים לעשות את התיקון רק לאחר שהם יונקים את הדבר המתוקן מהוריהם. וזה, קצת קשה, כי הס"א לא רוצה שהם יהיו כ"כ חזקים, כי אם יבואו בלי העליונים, כמו עולמות אבי"ע יבואו בלי מלכות דאצילות, אז לא יוכלו לתקן. רק יקבלו הנאה לטובתם עצמם.

הסדר הוא שיש עולמות המחולקים – עולם אצילות מחולק לפרצופים, בסדר יורד. עולם בריאה בא אחריו, גם בפרצופים בסדר יורד. אותו הדבר יצירה ועשיה. כ"א לוקח חלק לתקן. בתוך כל החלקים הללו יש גם את הנשמות. והנשמות בתוך העולמות הן נועדו לתקן. ז"א בעולם אצילות לא היה צריך נשמה כדי לתקן. מבי"ע היה צריך נשמת אדה"ר. הולידו אותו, ראש דנקודים ועולם אצילות ביררו את שליש עליון ושליש אמצעי דנה"י דא"ק. שליש תחתון שלו בורר ע"י אדה"ר, שבירר וגם הוא חטא. חטאו היה כמו שבירת הכלים, וגם הנשמה שלו התחלקה לבי"ע ולהרבה נשמות, שתפקידן, כ"א מאיתנו, לבוא לתקן את כל מה שנשאר משבירת הכלים, שלא תיקנו בעולם האצילות. 

גם בתוך הנשמות צריכים לתקן. חלק מהנשמות הסכימו לבוא לתיקון וחלק עדיין עוד לא מוכשרים לתיקון. או"ה עדיין לא מוכשרים לתיקון. עם ישראל כן. או"ה בינתיים רק שומרים על הפרי עם הקליפה, ועדיין מקבלים התענוג בתוך הקליפה. שמים אותם במעין המתנה. הם חוטאים ביודעין וזה בסדר כי מחזיקים את הרצונות.

עם ישראל מתקנים חלק מהשליש התחתון דנה"י דא"ק ע"י נשמות עם ישראל. כאשר יבולע המוות לנצח, דהיינו יתוקנו מספיק. יבוא משיח בן דוד ויתקן את הבח' האחרונה, שנקראת לב האבן ביחד עם או"ה.

כל מפגש שלנו עם החיצוניות, עם העולם, בא כדי לתקן. לכן, כל אדם שנפגש עם העולם ורוצה לתקן, הוא בא לתקן כדי לבנות עצמו כמו שבנוי עולם האצילות. כך צריך לתקן. צריך לדעת איך בנוי עולם האצילות, כי כל מפגש עם המציאות בא לתקן את הנשמה. אם עושה זה אז הנשמה לאט לאט נבנית, ובניית הנשמה היא התפקיד של האדם כדי לבנות אותה שוב מתוקנת, אחרי שהתקלקלה. 

בניית הנשמה והעולם זה דבר שקורה ביחד, כשמי שקיבל את התפקיד לבנות זה עולם אצילות. 

אין תגובות

להגיב