הדף היומי בתע"ס חלק ז' שיעור 29 – עמודים תקלו – תקלז

94

שיעור 29 – תלמוד עשר הספירות – דף היומי – חלק ז'
סיכום כללי עמ' תקל"ו- תקל"ז
ב' ניסן תש"ף
בית מדרש הסולם – שיעור מאת הרב אדם סיני

היום למדנו המשך שבירת הכלים ומה קורה בה.
הכלי עצמו שנקרא אור הע"ב, יורד למקום בי"ע למטה מפרסה
ירידה זו היא שבירתו כי מה ששולט עליו זו הפרסה ששם מצוי הדין של מלכות דסיום רגלין.
לכן כאשר נפלו למקום הזה, אנו מבינים שהמקום הזה של בי"ע הוא המקום המבטא את השבירה.
לעומת זאת הרשימות, שיש בהן הארה, לא יכולות לרדת למקום הזה.
הכלי יורד ומת, הניצוץ יורד עם הכלי,
אור הזך של הרשימה נשאר במקום עולם האצילות.
איך התמקמו?
כל מלך ירד-
 הראש לעולם בריאה
 התוך לעולם יצירה
 הסוף לעולם עשיה
רק כדוגמה- כשמלך הדעת נפל ונשבר אז:
 הראש של הכלי נפל למקום דעת דבריאה
 התוך של הכלי נפל למקום דעת דיצירה
 הסוף של הכלי נפל למקום דעת דעשיה
אנחנו היום דנו למה דעת נפל למקום כל כך נמוך, ומלך החסד, שהוא לכאורה קטן יותר, נפל למקום יותר גבוה?
ועל זה אמרנו – ככל שאדם גדול, הוא נופל למקום קשה יותר.
 כשיש אור, העוביות היא יתרון
 כשאין אור, העוביות הופכת לגרעון
כשאין אור במדרגה הזך יותר חשוב יותר
כשיש אור במדרגה, העבה יותר חשוב יותר
ככל שהכלי יותר זך, הרשימה צריכה להיות במקום גבוה יותר, כי צריכה להתאים עצמה לכלי
האם האגו של האדם הוא טוב או לא טוב?
 אם אתה בקדושה טוב
 אם אתה לא בקדושה אתה גרוע
מלך הדעת נפל לדעת, הרשימה שלו למלכות דאצילות
מלך החסד נפל למקום הבינה, הרשימה שלו למקום יסוד דאצילות
הכלי של מלך הגבורה נפל למקום החכמה ובהתאם לזה הרשימות.
מלך הת"ת היה במקום הכתר והרשימה נשארה במקום הת"ת
מדוע?
מכיון שהכלי נפל למקום גבוה יותר, גם הרשימה נפלה למקום גבוה יותר.
אם אדם הוא גדול, ביטוי הגדולה שלו דוקא כשמקבל את האור
אם לא מקבל, שבירתו קשה יותר.כשאתה שם את עצמך במקום גבוה יותר, אתה מסתכן יותר. צריך שיהיה לך אישור למקום הזה. אם יש לך תאוה ורצון לכבוד גדולים, עדיף לעצור.
היום אנחנו דנים מדוע אומר שהרשימה של מלך הגבורה נפלה למקום נצח הוד דאצילות?
מסביר הסבר ארוך שבעיקרו – כשאין חכמה במדרגה הנצח מתכלל בהוד.
כשיש בהם הארת חכמה, הם שתי ספירות נפרדות.
נצח הוא הנושא להארת חכמה, אז כשיש הארת חכמה במדרגה, הוא עומד בנפרד.
כשאין הארת חכמה – נקראים תרי פלגי גופא .

חלק ז שיעור 29 עמוד תקלה

נט) ואח"כ יצא החסד ונשבר הכלי וירד בבינה דבריאה, והאור ירד במקום כלי היסוד דאצילות, כי כבר אור הדעת הקדים לקחת מקום של המלכות. ואח"כ יצאה גבורה ונשברה, וירד הכלי בחכמה דבריאה, והאור ירד בכלי דנצח הוד דאצילות. שהם ב' פלגי דגופא. ואח"כ יצאה הת"ת ונשבר, והכלי ירד בכתר דבריאה, והאור נשאר במקומו, שהוא בת"ת דאצילות.

נט) החסד ונשבר הכלי וירד בבינה דבריאה והאור ירד לכלי היסוד דאצילות כי כבר אור הדעת הקדים לקחת מקום של המלכות: פירוש, כי בשעה שהאורות מלובשים בהכלים, נבחן שכל העב מחברו הוא גדול מחברו. כי כל אשר המסך שלו עב ביותר הריהו מוציא קומה גדולה ביותר כנודע. אמנם בעת שהכלים ריקנים מאורות הנה אז נבחן עביותם לחסרון, וע"כ נבחן להיפך, שכל הזך ביותר הוא חשוב ביותר. 

וזה אמרו "והכלי דחסד נפל לבינה דבריאה": כי הכלי דדעת נמשך מזווג על מסך דבחי"ד בחיבור הבחי"ג, כנ"ל (דף תקי"ז ד"ה הדעת) והכלי דחסד נמשך מזווג על בחי"ג לבד, ונמצא הכלי דחסד יותר זך מהכלי דדעת, וע"כ נבחן הכלי דחסד שהוא למעלה מהכלי דדעת, כלומר שהוא יותר חשוב ממנו להיותו יותר זך, והבן. וז"ש "והאור ירד למקום כלי של היסוד" כי לפי ערך הכלים כן ערך הרשימות המתלבשות בהם, ונבחנות ע"כ גם הרשימות לפי חשיבות הכלים. 

גבורה ונשברה וירד הכלי בחכמה דבריאה: דהיינו כנ"ל. שכל הזך מחברו יותר חשוב מחברו, כי אחר הסתלקות האור מהכלים, נבחן העביות לשפלות, ועד"ז גם הכלי דת"ת עוד יותר חשוב מהכלי גבורה וע"כ נפלה לכתר דבריאה. באופן שד' הכלים: דעת, חסד, גבורה ת"ת, נפלו לכחב"ד דבריאה. שהם ג"ר של הבריאה, כמו הכלים דחג"ת היו ג"ר של זו"ן, אלא שנפלו בהיפוך מדרגה דהיינו הדעת למטה מכולם, להיותו העב מכולם, וע"כ שבירתו קשה מכולם. ופחות ממנו הכלי דחסד, שהוא רק מבחי"ג דעביות. ועוד פחות ממנו, הכלי גבורה, שהוא רק מבחי"ב דעביות והכלי דת"ת פחות שבירתו מכולם, להיותו רק מבחי"א דעביות. ועד"ז, נפלו הרשימות של הכלים. שהרשימו דדעת במלכות דאצילות, דהיינו למטה מכולם בסיום האצילות. ועליה החסד, ביסוד דאצילות, ועליה הגבורה בנצח הוד דאצילות ועל כולם הת"ת, שנשאר במקומו, דהיינו בת"ת דאצילות דהיינו לפי יחס הכלים. 

דנו"ה דאצילות שהם ב' פלגי דגופא: והוא רק בעוד שהם בבחינת אחורים, בחסרון הארת החכמה, אבל כשהם בבחינת פנים, דהיינו כשיש בהם הארת חכמה, אז נחשבים לב' ספירות מיוחדות זו מזו. 

וטעם הדבר תמצא לעיל בדברי הרב (דף של"ב אות מ"ב ודף של"ג אות מ"ג) שמביא שם שספירת הנצח נמשך מו"ק דכתר, שאז לא מטי בחכמה וע"כ נבחן הנצח שאין בו הארת ג"ר דחכמה. וספירת ההוד נמשכת מבחינת מטי בחכמה. וע"כ נבחן ההוד שמאיר בו הארת חכמה. ע"ש ובאו"פ. הרי שכל ההבחן מנצח אל הוד הוא בהארת חכמה שאינה בנצח, וישנה בהוד. והנה ההפרש הזה יתכן בשעה שיש הארת החכמה בכללות הפרצוף. אבל בשעה שאין בהארת הפרצוף בכללו זולת הארת אחורים דאמא, הנה אז אין עוד שום הפרש מבין נצח להוד, שהרי גם בהוד אין בו הארת חכמה כמו בנצח. וע"כ נחשבים אז לספירה אחת. ולפיכך הספירות נצח והוד דנקודים, שאין בהן רק מבחי"ב דישסו"ת, וגם מלובשים באחורים שנפלו מאו"א עלאין כנ"ל. ואין בהם הארת חכמה, ע"כ נחשבות לספירה אחת. 

ואין להקשות, שלפי זה גם הספירות דחסד וגבורה היו צריכים להתחשב לכלי אחד, שכל ההבחן מבין חסד וגבורה, נתבאר שם, שהוא ג"כ בהארת חכמה, שישנה בחסד ואינה בגבורה. כי החילוק בין החו"ג לבין הנו"ה רב הוא. והוא משום שכח האחורים דבינה, מתחיל בעיקר בכל הפרצופין רק מבינה ולמטה, מטעם שכל בחינה יונק מבחינה שכנגדה בע"ס דאור ישר. וכיון שאחורים האלו אינם כלולים כלל, בב' הספירות כתר וחכמה אלא רק בבינה, ע"כ גם חסד וגבורה שהם בחינת כתר וחכמה דחסדים כנודע, אין כח האחורים פועל בהם על בחינתם עצמם כלפי עצמם. אלא מת"ת ולמטה, שהוא ביחס הבינה, כנודע, פועל האחורים בכל השיעור. וע"כ נבחן תמיד החסד, אפילו בעת קטנות הפרצוף שהוא כולל ג"ר, מה שאין כן הגבורה, ויש לך הפרש גדול בין החסד אל גבורה. כי החסד כלפי עצמו הוא עכ"פ כולל ג"ר. משא"כ הגבורה שהוא באחורים על הג"ר משורשו.

סיכום: למדנו את המשך שבירת הכלים, ומה קורה בשבירתם.

בשבירת הכלים הכלי עצמו שנקרא אור העב יורד למקום בי"ע, למטה מפרסא. הירידה שלו היא שבירתו, כי מה ששולט עליו זה הפרסא שבה מצוי הדין של מלכות דסיום רגלין. משם ולמטה שולטת מידת הדין. 

לכן, כאשר נפלו למקום הזה אז אנחנו מבינים שהמקום הזה של בי"ע הוא המקום שמבטא את השבירה. 

לעומת זאת, הרשימות שיש בהן הארה לא יכולים לרדת למקום הזה, והרשימה צריכה להחיות את הכלי, אז קרתה פה מציאות שבה הכלי יורד ומת. הרשימה מתחלקת לשנים – הכלי של הרשימה נקרא ניצוץ שזה אור העב של הרשימה שיורד עם הכלי, ואור הזך נשאר במקום עולם אצילות. ואז אנחנו מנסים ללמוד את סדר המיקום בעולמות. אמרנו, שכל מלך ומלך ירד. הרת"ס שלו יורד. הראש לעולם הבריאה, התוך ליצירה והסוף לעשיה. כדי לפשט את הלימוד, אנחנו לומדים רק את הראשים של המלכים וכ"א יבין שמדובר גם על השאר. כדוגמא: אם הינו רוצים לדבר קצת יותר מורכב הינו אומרים שכשמלך הדעת נפל ונשבר, אז ראש הכלי שלו נפל למקום דעת דבריאה. והתוך של הכלי נפל לדעת דיצירה, והסוף של הכלי נפל לדעת דעשיה. אנחנו מדברים על הראשים ונבין מה קרה עם התוך והסוף של כל כלי.

היום דנו למה דעת נפל למקום כ"כ נמוך, ומלך החסד שהוא לכאורה יותר קטן ויותר גבוה ממלך החסד נפל למקום יותר גבוה. ועל זה אמרנו, ככל שאדם גדול כך הוא נופל יותר קשה. ככל שהיית בקומה יותר גבוהה כך הנפילה יותר קשה, ולכן יש לנו חוק – כשהאור נמצא במדרגה אז כח העביות של המסך והמדרגה חשוב יותר. אבל כשאין אור במדרגה אז העביות הופכת להיות גירעון. 

האם האגו של האדם הוא טוב או רע? אם בקדושה אז מצויין, אם לא בקדושה אז גרוע. ועכשיו, אחרי השבירה הם לא בקדושה ולכן זה גרוע. לכן מה שקרה הוא שהמציאות של מלך הדעת הפכה להיות הגרועה ביותר, כי הוא נפל למקום הנמוך ביותר בראש הבריאה, ונפל למקום הדעת דבריאה. הרשימה נפלה למקום שהוא קרוב יותר, סמוך כמה שאפשר מעל הפרסא. כדי שיהיה קרוב למלך שלו, לכלי שלו. אז הוא נפל למלכות של מקום אצילות. ומלך החסד נפל למקום הכלי בעולם הבריאה, למעלה מהדעת, לבינה. והרשימה נפלה למקום למעלה מהמלכות, למקום היסוד. והכלי של מלך הגבורה נפל למעלה מהכלי של החסד, בבינה. אז הכלי דגבורה נפל למקום החכמה שבבריאה.  

ושוב – הכלי של מלך הדעת נפל לדעת. הכלי של מלך החסד נפל לבינה. הכלי של מלך הגבורה נפל למקום חכמה, ובהתאם לזה הרשימות.

הרשימה של מלך הדעת נפלה למקום מלכות דאצילות. הרשימה של מלך החסד נפלה למקום יסוד דאצילות. הרשימה של מלך הגבורה נפלה למקום נצח-הוד. ומלך הת"ת היה במקום הכתר, הכלי במקום הכתר דבריאה, והרשימה נשארה במקום הת"ת. 

על זה הוא בא ושאל, מדוע נ"ה הם יחד? וע"ז ענה שלנצח יש תכונה מיוחדת, שהוא נושא להארת חכמה. כשיש הארת חכמה אז הוא בא בנפרד, וכשאין הארת חכמה אז מתנהג כמו הוד ולכן הוא אחד עם הוד, ולכן אנחנו מודדים אותם ביחד בשבירה. לכן אומרים נ"ה. זה נושא מורכב ואנחנו לומדים בקיצור. לזכור – כשאין חכמה במדרגה נ"ה באים ביחד. כשיש הארת חכמה נ"ה באים בנפרד. לכן פה באו יחד. שואל למה ח"ג לא באו יחד? כי כל אחוריים דאמא מתחילה להשפיע רק מת"ת ומטה כי ח"ג כנגד כ"ח מצד החסדים. זה קצת מורכב וזה לא התורף של השיעור. 

אין תגובות

להגיב