al

2984 POSTS 0 COMMENTS

498

הדף היומי בתע"ס חלק י' שיעור 41 סיכום עמודים תתקמ"ה-תתקמ"ו

מה למדנו היום?

למדנו בשיעור הקודם מדוע עולים ב' אהיה פשוטים שיחד מהווים שם מ"ב? 

והתשובה לזה מבחינה טכנית ומבחינת עבודה:

מבחינה טכנית התשובה לזה מכיון שהם נמצאים למטה מהחזה שהוא סיום האורות. אז יש להם רק הארת כלים. כשאני אומר שיש רק הארת כלים זה אור הנפש. מצד הופכיות כלים ואורות כשמאיר אור הנפש אז הכלי שיש שם הוא רק כלי דכתר. וכלי דכתר זה בלי עוביות כי בכתר אין עוביות זה שם פשוט יהו"ה או אהי"ה. והיות ויש לי ב' שמות מצד אבא ומצד אמא זה ב' אהי"ה פשוט.

מצד עבודה מה אנחנו אומרים אם אתה רוצה להעלות ביקוש לזיווג רוחני והזיווג הרוחני חייב להיות לפני זיווג גופני. אז אתה חייב לעשות הפרדה. בין מה שמלביש על הדבר הפנימי על המאווים הפנימיים שלך לבין הביטוי החיצוני שלו. הביטוי החיצוני הוא עם מלוי. הביטוי הפנימי הוא מופשט. אם אתה רוצה לעשות זיווג רוחני, תנסה להבין מה המאווים הפנימיים שלך ואת זה תעלה לביקוש. אח"כ מה שיצא לך מהזיווג הרוחני הזה תביא להלבשה חדשה ע"י זיווג דיסודות. אז זה נקודה מרכזית.

עוד דבר למדנו בשיעור הקודם שהזיווג לא נעשה באו"א. הוא נעשה בא"א הזיווג חיך וגרון רק או"א מלבישים עליהם. 

ודבר שלישי שלמדנו בשיעור הקודם. זה הראה לנו את כל ההתפתחות לפי שלבים בקצרה. לא נחזור על הכל. גם בשיעור הכללי לא חזרנו על הכל. אפשר לראות את זה בשיעור הקודם.

אז שלושה נושאים למדנו בשיעור הקודם: 

אהיה פשוט. א"א עושה זיווג דחיך וגרון. ואת כל הסדר של כל מה שהתרחש שם עד שהיה זיווג דיסודות.

מה אנחנו רוצים ללמוד בשיעור הזה?

בשיעור הזה אנחנו מתחילים נושא חדש. הנקודה הראשונה והיא חשובה שהיא בסיס למה שנלמד אח"כ. אומר שיש, שאנחנו מדברים עכשיו על המציאות שאו"א וישסו"ת נהיו פרצוף אחד. 

מתי הם ב' פרצופים? בקומת נשמה.

או"א וישסו"ת הם ב' פרצופים, מתי? כשיש קומת נשמה.

אבל בקומת נשמה הם לא יכולים להוליד את ז"א, לעבר אותו.

כדי לעבר אותו מה צריך להיות? 

קומת חכמה. אז הם צריכים להתחבר להיות פרצוף אחד. 

אוקי. אז אומר לנו עכשיו כשהם באים להתחבר להיות פרצוף אחד אז בגלל שאין העדר ברוחני אז נוצרות ג' נקבות. 

איזה? 

הנקבה של או"א. הנקבה של ישסו"ת. והנקבה המשותפת.

לנקבה המשותפת, איפה היא יוצאת? 

במקום של הפה של ישסו"ת. שהוא גם נקרא מקום החתך. והוא נקרא גם הבטן. שבטן זה רחם. של המקום המשותף לאו"א וישסו"ת. 

עוד פעם. יש לנו ג' מיני נקבות. הנקבה שנקראת בינה עילאה. וזה היסוד של הבינה. הנקבה של התבונה שזה נקרא יסוד התבונה. ומקום החתך, היסוד המשותף לשניהם שנקרא גם בטן ונקרא רחם.

למה אני צריך את זה? 

אני צריך את זה כדי לדעת איפה יהיה העיבור של ז"א? איפה הוא יווצר באיזה בטן? מי מוליד אותו? אז את זה עזבנו בינתיים ועברנו לקמ"ז. 

קמ"ז הוא קצת הסביר לנו יותר והסביר לנו שזה מקום הבטן מקום החתך . 

אמר לנו באור פנימי בקמ"ז שאל אותנו שתי שאלות שהם שלוש.

שאלה ראשונה הוא אמר. הוא לא שאל שאלות הוא אמר. כדי להבין את הרעיון אני צריך שלושה דברים שכבר למדנו שאני רוצה שנעבור עליהם.

הדבר ראשון, מה ההפרש בין זיווג דנשיקין לזיווג דיסודות.

הדבר השני, איך קורה שיש לי פה דילוג שפתאום א"א משתתף בזיווג להוליד את ז"א, הרי הוא מעליו.

מילא לאו"א הם נהיו פרצוף אחד אז הם העליון שלו ביחד. 

אבל מה עושה פה א"א בזיווג? הוא עלי עליון.

והוא אומר רגע, ראינו את זה וזה השאלה השלישית שהיא חלק מהשאלה השניה. רגע ראינו את זה גם בעולם א"ק. 

מה ראינו בעולם א"ק? 

שכדי להוליד את הז"ת דנקודים היינו צריכים את השותף של גלגלתא שהשתתף עם או"א. עוד פעם אני רואה שהעלי עליון משתתף בזיווג. 

איך זה יכול להיות?

אומר בוא ועל זה הוא נותן לנו תשובה. תשובה ארוכה. אבל העיקר שלה הוא למה אתה מתפלא יש את זה כבר בד' בחינות דאור ישר. 

וממה זה נובע? 

בד' בחינות דאור ישר אנחנו רואים שיצא בהתחלה כתר ואח"כ יצא חכמה ואח"כ בינה. 

בינה רוצה חסדים. היא אומרת אני רוצה להשפיע. אם אני רוצה להשפיע אז האור שמאיר זה אור דחסדים.

חכמה קיבלה אור חכמה האור והכלי יצאו כאחד. קיבלה את האור של עצם הבריאה. 

באה בינה ואומרת אני רוצה להשפיע. אני רוצה להיות שותפה. היא מקבלת אור דחסדים מהכתר.  למה מהכתר? למה לא מחכמה? 

כי לחכמה אין. עכשיו יש פה מובן מאד גדול כי כשיוצאים ד' בחינות דאור ישר, אז ככה יוצאת הבריאה. והבריאה יוצאת בצורה כזאת שיש מקום לנברא להיות שותף. ואור דחסדים זה המקום של הנברא להיות שותף. 

ומאיפה מקבל את הכוח להיות שותף ע"י אור דחסדים שלו? 

מהמאציל. מהמאציל לא מהנאצל. לא מחכמה מהמאציל. 

ולכן המציאות מתחילה להתחלק. לג"ר וו"ק. לחכמה וחסדים. 

שחכמה זה כל המציאות של הג"ר בכל הפרצופים. הראש. 

וכל המציאות של החסדים זה בחינת הו"ק שבכל פרצוף. כי החסדים האלה זה המקום של צד של השתתפות של הנברא, של התחתון. 

ומה אומר התחתון? 

אני רוצה להיות שותף. אני רוצה להשפיע. אז אתה מקבל אור דחסדים. 

אז לכן הוא אומר רגע, עכשיו תדע שיש לך כלל. שכל מקום שהתחתון בא להיות שותף אז הוא צריך לגלות את החיסרון כדי לתקן. 

וכשהוא בא לגלות את החיסרון אז כל האור שהוא יקבל זה חסדים. אומנם זה חסדים שנקראים חסדים בהארת חכמה. 

כי הרי כל החסדים האלה צריכים להשתתף עם מטרת הבריאה. אני עושה את זה בגלל מטרת הבריאה. לא כי אני רוצה להיות הבורא ולהיות משפיע כמו הבורא. אלא במסגרת הבריאה שמקבלת חכמה אז אני רוצה לקבל חסדים. 

אבל בכל אופן יהיה לי הבדל בין ג"ר לו"ק. 

שתמיד הג"ר או הכתר חכמה בינה שהם נקראים כמו חכמה הם יהיו בחינת צד המאציל. 

כל מה שיש למטה יהיה בחינת החסדים. 

מה שיש למטה גם בפרצופים שיוצאים שם יש ראש וגוף. אז הוא אומר בגלל שגם שם שאני רואה יש ראש וגוף אז צריך שגם שם יהיה חלוקה בין ג"ר לו"ק. 

ולכן צריך שהחלוקה הזאת תהיה בתוך מסגרת החסדים. 

וזה מה שאמר לנו עד כאן. 

סיכום בנקודות:

  1. בשיעור הקודם למדנו שעולים ב' אהי"ה פשוטים ולא במלוי. היות ובאים מלמטה דסיום האורות. דהיינו, למטה מחזה ששם ישנה רק הארת הנפש בכלי דכתר. ומצד החיסרון שנקרא הכלי דכתר השם הוא פשוט כמו בכתר. בלי מלוי.
  2. מצד עבודה להעלות ביקוש לזיווג דנשיקין שהוא זיווג רוחני אפשרי רק אם הביקוש הוא מופשט מהלבושים החיצונים שמבטאים אותו. בלי לעשות הפרדה זו, הביקוש הרוחני לא אמתי.
  3. עוד למדנו בשיעור הקודם שהזיווג דנשיקין נעשה ע"י א"א עצמו. ומה שמזכיר את או"א וישסו"ת הוא מפני שהם הלבושים של מקום הגרון והתפשטותו של א"א.
  4. בשיעור זה למדנו שכאשר או"א וישסו"ת מתחברים כדי לעבר את זו"ן ולהולידו נוצרות ג' נקבות: נקבה של בינה. נקבה של תבונה. ונקבה משותפת שנקראת מקום החתך, וכן בטן, וכן רחם. והיא נמצאת במקום פה דישסו"ת הקודם לפני החיבור.
  5. כדי להבין את התהליך של החיבור בין או"א וישסו"ת ועיבור ז"א צריך להבין קודם ב' הבנות: הראשונה, מה ההפרש בין זיווג דנשיקין ליסודות. והשניה, כיצד העלי עליון שהוא הכתר משתתף בזיווג של התחתון של התחתון שלו. דהיינו, כיצד א"ק משתתף בזיווג של לידת הזו"ן ולא רק ס"ג לבד מוליד אותו. וכן כיצד משתתף א"א בלידת זו"ן דאצילות ולא רק או"א מולידים אותם.
  6. עוד מד' בחינות דאור ישר אנו רואים שהכתר משפיע לבינה שהיא תחת התחתון של כתר. זאת היות והחכמה שהיא העליון של בינה אין לה חסדים להשפיע לבינה. יוצא שמכתר יש ב' השפעות הן לחכמה והן לבינה.
  7. התכונה הזאת של ד' בחינות דאור ישר מתקבעת גם בעולמות וגם בפרצופים. כך שמה שמבטא את החכמה שהוא בחינת הג"ר של העולמות או של כל פרצוף בנפרד יהווה את צד השפעת הכתר את החכמה. מה שמבטא את החסדים זה יהיה השפעת הכתר את בחינת החסדים שבמקרה של הפרצופים או העולמות זה יהיה חסדים בהארת חכמה.

עד כאן היום. תודה רבה.

 

 

1. בשיעור הקודם למדנו שעולם ב' אהי-ה פשוטים ולא במילוי היות שבאים מלמטה מסיום האורות דהיינו
למטה מחזה ששם ישנה רק הארת הנפש בכלי דכתר, ומצד החיסרון שנקרא הכלי דכתר השם הוא פשוט כמו
בכתר בלי מלוי.

2. מצד עבודה לעלות ביקוש לזיווג דנשיקין שהוא זיווג רוחני אפשרי רק אם הביקוש הוא מופשט מהלבושים

החיצוניים שמבטאים אותו. בלי לעשות הפרדה זו הביקוש הרוחני לא אמיתי.

3. עוד למדנו בשיעור הקודם שהזיווג דנשיקין נעשה על ידי אריך אנפין עצמו ומה שמזכיר את אבא ואמא

וישסו"ת הוא מפני שהם הלבושים של מקום הגרון דהתפשטותו של אריך אנפין.

4. בשיעור זה למדנו שכאשר או"א וישסו"ת מתחברים כדי לעבר את זו"ן ולהולידו נוצרות ג' נקבות.
נקבה של בינה , נקבה של תבונה, ונקבה משותפת שנקראת מקום החתך וכן בטן וכן רחם, והיא נמצאת

במקום פה דישסות הקודם לפני החיבור.

5. כדי להבין את התהליך של החיבור בין או"א וישסו"ת ועיבור ז"א צריך להבין קודם ב' הבנות.
הראשונה: מה ההפרש בין זיווג דנשיקין ליסודות.
והשניה: כיצד העלי עליון שהוא הכתר משתתף בזיווג של התחתון של התחתון שלו. דהיינו כיצד א"ק

משתתף בזיווג של לידת הזו"נ ולא רק ס"ג לבד מוליד אותו, וכן כיצד משתתף א"א בלידת זו"נ דאצילות ולא

רק או"א מולידים אותם.

6. עוד מד' בחינות דאור ישר אנו רואים שהכתר משפיע לבינה שהיא תחת התחתון של כתר, זאת היות

והחכמה שהיא העליון של בינה אין לה חסדים להשפיע לבינה. יוצא שמכתר יש ב' השפעות, הן לחכמה והן

לבינה.

7. התכונה הזו של ד' בחינות דאור ישר מתקבעת גם בעולמות וגם פרצופים כך שמה שמבטא את החכמה

שהוא בחינת הג"ר של העולמות או של כל פרצוף בנפרד יהווה את צד השפעת הכתר את החכמה, מה

שמבטא את החסדים יהווה השפעת הכתר את בחינת החסדים שבמקרה של הפרצופים או העולמות זה יהיה

חסדים בהארת חכמה.

1373

1. בשיעור הקודם למדנו שעולם ב' אהי-ה פשוטים ולא במילוי היות שבאים מלמטה מסיום האורות דהיינו
למטה מחזה ששם ישנה רק הארת הנפש בכלי דכתר, ומצד החיסרון שנקרא הכלי דכתר השם הוא פשוט כמו
בכתר בלי מלוי.

2. מצד עבודה לעלות ביקוש לזיווג דנשיקין שהוא זיווג רוחני אפשרי רק אם הביקוש הוא מופשט מהלבושים

החיצוניים שמבטאים אותו. בלי לעשות הפרדה זו הביקוש הרוחני לא אמיתי.

3. עוד למדנו בשיעור הקודם שהזיווג דנשיקין נעשה על ידי אריך אנפין עצמו ומה שמזכיר את אבא ואמא

וישסו"ת הוא מפני שהם הלבושים של מקום הגרון דהתפשטותו של אריך אנפין.

4. בשיעור זה למדנו שכאשר או"א וישסו"ת מתחברים כדי לעבר את זו"ן ולהולידו נוצרות ג' נקבות.
נקבה של בינה , נקבה של תבונה, ונקבה משותפת שנקראת מקום החתך וכן בטן וכן רחם, והיא נמצאת

במקום פה דישסות הקודם לפני החיבור.

5. כדי להבין את התהליך של החיבור בין או"א וישסו"ת ועיבור ז"א צריך להבין קודם ב' הבנות.
הראשונה: מה ההפרש בין זיווג דנשיקין ליסודות.
והשניה: כיצד העלי עליון שהוא הכתר משתתף בזיווג של התחתון של התחתון שלו. דהיינו כיצד א"ק

משתתף בזיווג של לידת הזו"נ ולא רק ס"ג לבד מוליד אותו, וכן כיצד משתתף א"א בלידת זו"נ דאצילות ולא

רק או"א מולידים אותם.

6. עוד מד' בחינות דאור ישר אנו רואים שהכתר משפיע לבינה שהיא תחת התחתון של כתר, זאת היות

והחכמה שהיא העליון של בינה אין לה חסדים להשפיע לבינה. יוצא שמכתר יש ב' השפעות, הן לחכמה והן

לבינה.

7. התכונה הזו של ד' בחינות דאור ישר מתקבעת גם בעולמות וגם פרצופים כך שמה שמבטא את החכמה

שהוא בחינת הג"ר של העולמות או של כל פרצוף בנפרד יהווה את צד השפעת הכתר את החכמה, מה

שמבטא את החסדים יהווה השפעת הכתר את בחינת החסדים שבמקרה של הפרצופים או העולמות זה יהיה

חסדים בהארת חכמה.

448

1. בשיעור הקודם למדנו שעולם ב' אהי-ה פשוטים ולא במילוי היות שבאים מלמטה מסיום האורות דהיינו
למטה מחזה ששם ישנה רק הארת הנפש בכלי דכתר, ומצד החיסרון שנקרא הכלי דכתר השם הוא פשוט כמו
בכתר בלי מלוי.

2. מצד עבודה לעלות ביקוש לזיווג דנשיקין שהוא זיווג רוחני אפשרי רק אם הביקוש הוא מופשט מהלבושים

החיצוניים שמבטאים אותו. בלי לעשות הפרדה זו הביקוש הרוחני לא אמיתי.

3. עוד למדנו בשיעור הקודם שהזיווג דנשיקין נעשה על ידי אריך אנפין עצמו ומה שמזכיר את אבא ואמא

וישסו"ת הוא מפני שהם הלבושים של מקום הגרון דהתפשטותו של אריך אנפין.

4. בשיעור זה למדנו שכאשר או"א וישסו"ת מתחברים כדי לעבר את זו"ן ולהולידו נוצרות ג' נקבות.
נקבה של בינה , נקבה של תבונה, ונקבה משותפת שנקראת מקום החתך וכן בטן וכן רחם, והיא נמצאת

במקום פה דישסות הקודם לפני החיבור.

5. כדי להבין את התהליך של החיבור בין או"א וישסו"ת ועיבור ז"א צריך להבין קודם ב' הבנות.
הראשונה: מה ההפרש בין זיווג דנשיקין ליסודות.
והשניה: כיצד העלי עליון שהוא הכתר משתתף בזיווג של התחתון של התחתון שלו. דהיינו כיצד א"ק

משתתף בזיווג של לידת הזו"נ ולא רק ס"ג לבד מוליד אותו, וכן כיצד משתתף א"א בלידת זו"נ דאצילות ולא

רק או"א מולידים אותם.

6. עוד מד' בחינות דאור ישר אנו רואים שהכתר משפיע לבינה שהיא תחת התחתון של כתר, זאת היות

והחכמה שהיא העליון של בינה אין לה חסדים להשפיע לבינה. יוצא שמכתר יש ב' השפעות, הן לחכמה והן

לבינה.

7. התכונה הזו של ד' בחינות דאור ישר מתקבעת גם בעולמות וגם פרצופים כך שמה שמבטא את החכמה

שהוא בחינת הג"ר של העולמות או של כל פרצוף בנפרד יהווה את צד השפעת הכתר את החכמה, מה

שמבטא את החסדים יהווה השפעת הכתר את בחינת החסדים שבמקרה של הפרצופים או העולמות זה יהיה

חסדים בהארת חכמה.

1602

הדף היומי בתע"ס חלק י' שיעור 40 סיכום עמודים תתקמ"ג-תתקמ"ד

אז שאלנו. קודם כל חזרנו על השיעור הקודם וראינו שהיה לנו ג' נושאים בשיעור הקודם. 

למדנו שהביקוש בא מאהי"ה התחתונים כי הם אלה שמחזיקים את החיסרון והם אהי"ה פשוטים. למה? כי הם באו ממקום שלמטה מטבור ששם יש רק הארת כלים. 

כי היה לנו פה שאלה בשיעור הקודם, מדוע אין ביקוש של אהי"ה במלוי? 

אז אמר כי הם יש להם רק הארת הנפש בכלים שלמטה מסיום האורות ולכן הם נחשבים כמו כתר שזה שם פשוט בלי מילוי.

ולכן אנחנו אומרים שהאהי"ה שעולים הם אהי"ה פשוטים. כי פעמיים אהי"ה זה שם מ"ב. זה שאנחנו אומרים שעולים פעמיים אהי"ה. זה נושא אחד שלמדנו בשיעור הקודם.

נושא שני, למדנו, שאלנו למה יה"ו הם בלי ה' תחתונה? למה רק יה"ו?

תשובה: היא כי הוא לא מאיר למקום של למטה מטבור, למקום הו"ק. לכן היות והוא לא מאיר למטה מטבור והלמטה מטבור מטבעם הם ו"ק. לכן ההארה היא רק של. וההארה היא ג"ר הזיווג הזה של חיך וגרון לכן ההארה מתוארת ללא ה' תחתונה או נגיד באופן כללי שה' תחתונה נגנזה ברדל"א. אי אפשר ממש להאיר לה מהאור הזה אז לכן זה רק יה"ו. 

עוד שאלנו, עוד אמרנו, עמדנו על ההבדל בא"א שהזכר והנקבה הם יחד בפרצוף אחד. ובאו"א הזכר והנקבה הם נפרדים. זה מה שעולים ב' טיפות מלמטה. אחד מאבא ואחד מאמא. אז אמרנו בשיעור הקודם היות וא"א שבאה טיפה אחת מלמעלה זה מכיון שהוא למעלה מכוח הדין, מהמסך של צמצום ב'. שכוח הדין לא פועל ממקום המצאו ולמעלה אלא רק ממקום המצאו ולמטה. לכן הוא מייצר את ההפרדה למטה לב' פרצופים. אוקי זה מה שלמדנו בשיעור הקודם.

מה למדנו בשיעור הזה?

הוא בא ושואל: למה יה"ו שבאה מלמעלה של טיפת הזכר הוא במילוי ההין, למה לא במילוי יודין? או במילוי אלפין? הרי יש שם גם מילוי יודין ומלוי אלפין. 

הוא עונה זה מתאים את עצמו לביקוש. 

מה היה הביקוש מלמטה? 

הביקוש מלמטה היה של אהי"ה דההין. 

למה? 

כי הם התחתונים. הם מחזיקים את החיסרון. לכן כמו שמלמטה הביקוש הוא מאהי"ה דההין ככה מלמעלה טיפת הזכר באה מבחינת משם ב"ן מיה"ו במלוי ההין. אז זה הדבר הראשון שהוא אמר לנו.

עוד דבר שהוא אומר לנו. שמה שאנחנו מדברים על או"א תדע לך שלא מדובר באמת על או"א אלא מדובר דווקא על בחינת הגרון דאריך. שבו נעשה הזיווג של חיך וגרון. לא באו"א וישסו"ת אלא בתוך א"א. והזיווג הזה הוא נקרא זיווג דנשיקין בין חיך לגרון. רק מה שישסו"ת ואו"א מלבישים על המקום הזה. הם מלבישים על המקום הזה שנקרא בינה שיצאה מחוץ לראש דאריך. 

ולכן אנחנו אומרים שהזיווג הוא בתוך א"א ומה שפרש אותם באו"א זה רק להראות על מקום המצאם. כי או"א וישסו"ת הם יותר ברורים לנו כי עליהם מדברים כי הם פרצופים חיצונים ואנחנו מדברים ממה שאנחנו תופסים. ואו"א וישסו"ת הם פרצופים שמלבישים על חג"ת דאריך עד הטבור.

אח"כ הוא הסביר לנו את הסדר של העלאת מ"ן וחזר על הסדר השלם. 

מה הוא הסביר לנו? 

שכל התהליך הזה של העלאת מ"ן לזיווג דנשיקין הוא קורה באופן הבא: 

כשישסו"ת מבקש גדלות הוא גורם לזיווג ע"ב ס"ג לרדת. 

זיווג ע"ב ס"ג יורד מבטל את הפרסאות. 

נה"י דעתיק עולה למקום שליש אמצעי של נה"י. הוא מעורר, האמת שבגלל שהפכו לפרצוף אחד א"א ועתיק אז גם נה"י דא"א עולה למקום חג"ת שלו. 

וגם ישסו"ת עלה זאת אומרת חג"ת. הנה"י של או"א עלו מקום חג"ת של או"א. יוצא שבמקום הזה יש רשימות של נה"י שעלו לחג"ת מצד א"א ומה שישסו"ת העלו שם מ"ב לביקוש. 

נעשה זיווג בין חיך לגרון אבל על בחינת היסוד של אריך. כי זה זיווג פנימי שעלה מלמטה. 

היסוד דאריך הזה שמקבל את הזיווג של חיך וגרון מעביר אותו ליסוד שהוא כמו המקום שמחבר בין או"א לישסו"ת. זה מקום היסוד שלו. שיש פה כמו מקום הפה של ישסו"ת שבאו"א הכללים הוא נקרא מקום יסוד. 

ברגע שיקבלו את היסוד, את האור על היסודות האלה אז הם יעשו זיווג בין או"א ועיברו את הזו"ן. 

זה היה התהליך. לאחר שלמדנו את זה למדנו גם למעלה את כל התהליך שאין מה לחזור עליו פה רק באופן כללי למדנו הרבה נושאים שם. את כל הנושאים שהעלנו. למה א"א נותן יה"ו. למה עולים ב' טפיים מלמטה וכן הלאה. כי על זה אי אפשר לחזור זה באריכות מאד גדולה.

סיכום בנקודות:

  1. למדנו בשיעור הקודם ג' נושאים שהם אהי"ה הפשוט בלי מלוי הוא העולה לביקוש כיון שהוא בא ממקום שלמטה מסיום האורות ששם יש רק הארת כלים בבחינת כתר. וכתר הוא שם פשוט בלי מלוי. 
  2. ועוד למדנו שחסרה ה' במיין דוכרין שיורדים מא"א שהם רק בבחינת יה"ו היות ולא מאיר הארת השלמות למטה מטבור כי הם בעצם שלהם בחינת ו"ק.
  3. ועוד למדנו שבא"א הזכר והנקבה הם בפרצוף אחד כי הם למעלה מקרומא דאתחפיא ששם יש דין של צמצום ב' שמפריד בין הפרצופים וכוח הדין הזה פועל ממקום המצאו ולמטה ולא ממקום המצאו ולמעלה. דהיינו לא על א"א. וכן על או"א. ולכן מפרידם לב' פרצופים. פרצוף זכר אבא ופרצוף נקבה אמא.
  4. היום למדנו את הטעם מדוע היה"ו הם במלוי ההין. התשובה כי המלוי הוא לפי הביקוש והביקוש הוא מאהי"ה דההין. ולכן גם המלוי או הצד האור מיין דוכרין שמגיע הוא מיה"ו דההין. 
  5. עוד מלמדנו שכל בחינת העליות אהי"ה והביקוש הוא נעשה בתוך א"א ולא באו"א וישסו"ת. והזכיר אותם היות והם מלבישים על מקום זה ויותר קל להבין דרכם אבל צריך לדעת שהזיווג הזה דנשיקין הוא זיווג פנימי בא"א.
  6. תאר לנו סדר שלם של העלאת המ"ן לצורך עיבור ז"א שהוא באופן הבא: שליש תחתון דנצח הוד דעתיק שלמטה מפרסה עולה לשליש אמצעי שלו ומעורר את נה"י דאריך לעלות לחג"ת דאריך. במקום זה עולים גם נה"י של או"א למקום חג"ת דאו"א ובתוך זה עולה הביקוש של אהי"ה לבחינת גרון. לאחר מכן נעשה זיווג חיך וגרון והאור ניתן ליסוד דאריך שמתלבש שם בדעת דאו"א. היסוד מעביר את ההארה הזאת והכוח ליסודות דאו"א הכוללים שנמצאים במקום הפה דישסו"ת שם נעשה זיווג דיסודות לעיבור  הזו"ן.

עד כאן היום. תודה רבה.

תעס חלק י שיעור 40 – תתקמג-ד

1. למדנו בשיעור הקודם ג' נושאים שהם: אקי"ק הפשוט בלי מילוי עולה לביקוש כיוון שהוא עולה ממקום למטה מסיום האורות ששם רק הארת כלים בבחינת כתר שהוא שם פשוט בלי מילוי.
ועוד למדנו שחסרה ה' במין דכורין שיורדים מא"א שהם רק בבחינת יה"ו שלא מאיר הארת השלימות למטה מטבור כי העצם שלהם בחינת ו"ק.
ועוד למדנו שבא"א הזכר ונקבה הם בפרצוף אחד כי הם למעלה מקרומא דאתכפיא ששם יש דין של צ"ב שמפריד בין הפרצופים וכוח הדין הזה פועל ממקום הימצאו ולמטה ולא ממקום הימצאו ולמעלה דהיינו לא על א"א וכן על או"א ולכן מפרידם לב' פרצופים פרצוף זכר ופרצוף נקבה אבא ואמא.
2. היום למדנו את הטעם מדוע יה"ו הם במילוי ההין ותשובה היא שהמילוי הוא לפי הביקוש והביקוש הוא אקיק דההין ולכן גם צד האור מ"ד הוא מיה"ו דההין.
3. עוד מלמדנו שכל בחינת עליות אקיק והביקוש הוא בתוך א"א ולא באו"א וישסו"ת והזכיר אותם היות והם מלבישים על מקום זה ויותר קל להבין דרכם אבל צריך לדעת שהזווג הזה הוא זווג פנימי בא"א. זווג דנשיקין.
4. תיאר סדר שלם של העלאת המ"ן לצורך עיבור ז"א שהוא באופן הבא: שליש תחתון של נ"ה דעתיק שלמטה מפרסה עולה לשליש אמצעי שלו ומעורר את נה"י דא"א לעלות לחג"ת דא"א במקום זה עולים גם נה"י של או"א למקום חג"ת דאו"א ובתוך זה עולה הביקוש של אקיק לבחינת גרון לאחר מכן נעשה זווג חיך וגרון והאור ניתן ליסוד דא"א שמתלבש שם בדעת דאו"א היסוד מעביר את ההארה הזאת והכוח ליסודות דאו"א הכוללים שנמצאים במקום פה דישסו"ת ששם נעשה זווג דיסודות לעיבור

בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.

ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: https://www.hasulam.co.il

467

תעס חלק י שיעור 40 – תתקמג-ד

1. למדנו בשיעור הקודם ג' נושאים שהם: אקי"ק הפשוט בלי מילוי עולה לביקוש כיוון שהוא עולה ממקום למטה מסיום האורות ששם רק הארת כלים בבחינת כתר שהוא שם פשוט בלי מילוי.
ועוד למדנו שחסרה ה' במין דכורין שיורדים מא"א שהם רק בבחינת יה"ו שלא מאיר הארת השלימות למטה מטבור כי העצם שלהם בחינת ו"ק.
ועוד למדנו שבא"א הזכר ונקבה הם בפרצוף אחד כי הם למעלה מקרומא דאתכפיא ששם יש דין של צ"ב שמפריד בין הפרצופים וכוח הדין הזה פועל ממקום הימצאו ולמטה ולא ממקום הימצאו ולמעלה דהיינו לא על א"א וכן על או"א ולכן מפרידם לב' פרצופים פרצוף זכר ופרצוף נקבה אבא ואמא.
2. היום למדנו את הטעם מדוע יה"ו הם במילוי ההין ותשובה היא שהמילוי הוא לפי הביקוש והביקוש הוא אקיק דההין ולכן גם צד האור מ"ד הוא מיה"ו דההין.
3. עוד מלמדנו שכל בחינת עליות אקיק והביקוש הוא בתוך א"א ולא באו"א וישסו"ת והזכיר אותם היות והם מלבישים על מקום זה ויותר קל להבין דרכם אבל צריך לדעת שהזווג הזה הוא זווג פנימי בא"א. זווג דנשיקין.
4. תיאר סדר שלם של העלאת המ"ן לצורך עיבור ז"א שהוא באופן הבא: שליש תחתון של נ"ה דעתיק שלמטה מפרסה עולה לשליש אמצעי שלו ומעורר את נה"י דא"א לעלות לחג"ת דא"א במקום זה עולים גם נה"י של או"א למקום חג"ת דאו"א ובתוך זה עולה הביקוש של אקיק לבחינת גרון לאחר מכן נעשה זווג חיך וגרון והאור ניתן ליסוד דא"א שמתלבש שם בדעת דאו"א היסוד מעביר את ההארה הזאת והכוח ליסודות דאו"א הכוללים שנמצאים במקום פה דישסו"ת ששם נעשה זווג דיסודות לעיבור

בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.

ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: https://www.hasulam.co.il

1523

תעס חלק י שיעור 40 – תתקמג-ד

1. למדנו בשיעור הקודם ג' נושאים שהם: אקי"ק הפשוט בלי מילוי עולה לביקוש כיוון שהוא עולה ממקום למטה מסיום האורות ששם רק הארת כלים בבחינת כתר שהוא שם פשוט בלי מילוי.
ועוד למדנו שחסרה ה' במין דכורין שיורדים מא"א שהם רק בבחינת יה"ו שלא מאיר הארת השלימות למטה מטבור כי העצם שלהם בחינת ו"ק.
ועוד למדנו שבא"א הזכר ונקבה הם בפרצוף אחד כי הם למעלה מקרומא דאתכפיא ששם יש דין של צ"ב שמפריד בין הפרצופים וכוח הדין הזה פועל ממקום הימצאו ולמטה ולא ממקום הימצאו ולמעלה דהיינו לא על א"א וכן על או"א ולכן מפרידם לב' פרצופים פרצוף זכר ופרצוף נקבה אבא ואמא.
2. היום למדנו את הטעם מדוע יה"ו הם במילוי ההין ותשובה היא שהמילוי הוא לפי הביקוש והביקוש הוא אקיק דההין ולכן גם צד האור מ"ד הוא מיה"ו דההין.
3. עוד מלמדנו שכל בחינת עליות אקיק והביקוש הוא בתוך א"א ולא באו"א וישסו"ת והזכיר אותם היות והם מלבישים על מקום זה ויותר קל להבין דרכם אבל צריך לדעת שהזווג הזה הוא זווג פנימי בא"א. זווג דנשיקין.
4. תיאר סדר שלם של העלאת המ"ן לצורך עיבור ז"א שהוא באופן הבא: שליש תחתון של נ"ה דעתיק שלמטה מפרסה עולה לשליש אמצעי שלו ומעורר את נה"י דא"א לעלות לחג"ת דא"א במקום זה עולים גם נה"י של או"א למקום חג"ת דאו"א ובתוך זה עולה הביקוש של אקיק לבחינת גרון לאחר מכן נעשה זווג חיך וגרון והאור ניתן ליסוד דא"א שמתלבש שם בדעת דאו"א היסוד מעביר את ההארה הזאת והכוח ליסודות דאו"א הכוללים שנמצאים במקום פה דישסו"ת ששם נעשה זווג דיסודות לעיבור

בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.

ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: https://www.hasulam.co.il

1329


בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.

ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: https://www.hasulam.co.il


בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.

ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: https://www.hasulam.co.il


בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.

ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: https://www.hasulam.co.il


בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.

ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: https://www.hasulam.co.il


בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.

ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: https://www.hasulam.co.il


בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.

ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: https://www.hasulam.co.il


בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.

ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: https://www.hasulam.co.il

1712

הדף היומי בתע"ס חלק י' שיעור 39 סיכום עמודים תתקמ"א-תתקמ"ב

מה למדנו היום?

אז ראשית הזכרנו מה למדנו בשיעור הקודם. ובעיקר מה שלמדנו בשיעור הקודם זה שהנושא היה: יש מושג שנקרא שם מ"ב דכלים. 

מה זה שם מ"ב דכלים? 

שם מ"ב מראה על שלמות. שם מ"ב מצד הכלים מראה על שלמות מצד הביקוש. שלמות של מ"ב מצד הלבוש. זה נגרם כתוצאה מכך שמה שהיה שייך לראש בטבעו שהוא שלם, פתאום הפך להיות במקום שהוא כמו גוף כמו ביקוש ולא כמו ראש. 

מי זה? 

זה פרצוף ישסו"ת. 

למה? 

המקור של שם מ"ב למדנו הוא בא מעולם א"ק: מגלגלתא, ע"ב, ס"ג.

אז כנגד מה שלמדנו בעולם א"ק: גלגלתא, ע"ב, ס"ג,  שזה שם מ"ב. גלגלתא 4 אותיות. ע"ב 10 אותיות. ס"ג 28 אותיות. אז יש לנו שם מ"ב של שלמות כנגד גלגלתא זה א"א. כנגד ע"ב זה או"א. כנגד ס"ג זה ישסו"ת.

אז עכשיו כשאנחנו מסתכלים על הפרצופים, אנחנו אומרים שכנגד גלגלתא, ע"ב, וס"ג, שזה שם מ"ב יש לנו את א"א, או"א, וישסו"ת. אומר קרה פה משהו שפה נפסקה המדרגה של האורות. 

למה? 

כי בצמצום ב' השתנו הסיומים. והסיום של האורות מציין את הסיום של שם מ"ב דאורות. ושם מ"ב דאורות מסתיים בצמצום ב' במקום החזה. כי מקום החזה הוא סיום האורות בצמצום ב', שלא כמו בצמצום א' שסיום האורות הוא בטבור. היות שסיום הוא במקום החזה ואור לא מתקבל למטה מחזה אז ישסו"ת הוא לא יכול להיות בשלמות מצד האורות. 

אבל איזה יתרון זה נתן? 

זה נתן לנו יתרון שפתאום יש לנו את ישסו"ת כחיסרון שהוא חיסרון שלם. הוא יכול להעלות חיסרון שלם וזה נקרא שם מ"ב מצד הכלים. אז זה מה שלמדנו בשיעור הקודם. יש שם מ"ב מצד הכלים.

שם מ"ב מצד הכלים. איך הגענו לשם מ"ב? 

אמר שם מ"ב זה פעמיים אהי"ה. אהי"ה זה גימטריה כ"א 21. פעמיים 21 זה 42 שהם מ"ב. 

אז הוא אומר רגע, אתה לומד את שם מ"ב שבא מלמטה. למדנו שיש זיווג מלמעלה ומלמטה. מלמעלה זה שם מ"ב. מלמטה זה שם מ"ב. מלמעלה זה גם שם מ"ב. 

איך הגעת למ"ב מלמעלה? יה"ו. איך? יוד הה וו. כמה זה? 20+10+12=42 

איך אתה לומד מ"ב מלמטה אהי"ה ועוד אהי"ה. אחד מצד אבא אחד מצד אמא שזה 21+21=42 

אומר רגע, רגע, אני לא מבין. פה למעלה אתה לוקח עם מילוי. פה למטה אתה לוקח בלי מילוי. 

למה פתאום אין לי מלוי? 

כי הרי אפילו אמרת לי שיש לי באהי"ה ג' מילוים:

יש לי בשם אהי"ה: אהי"ה דיודין, אהי"ה דאלפין, אהי"ה דההין, כנגד חב"ד חג"ת נה"י. 

אז איך עכשיו אתה אומר לי שמעלים אהי"ה פשוט. אני אגיד לך למה. 

אנחנו מעלים אהי"ה פשוט ולא מעלים עם המילויים. כי אתה צריך להבין מה זה מילוי. מילוי. 

השם מלוי = אלהים 86 

אומר האר"י הקדוש מלוי זה צד הדין. צד הרצון. כשיש את הרצון. את צד הדין. צד הרצון לקבל אז גם מתפשט אור חכמה. 

זאת אומרת כשאני מדבר על השם בלי מלוי אז האור שמאיר בו מצד התפשטות אורות בכלים יש רק כלי אחד. רק כלי של כתר. אז מה שמתפשט זה רק אור הנפש. 

אומר מכיון שמה שעולה לביקוש זה רק מצד האהי"ה התחתונים. 

שמי זה האהי"ה התחתונים? 

אהי"ה דההין. 

כשאני בא לחקור מי זה האהי"ה דההין האלה? 

אז אני רואה שהם למטה מסיום האורות. הם במקום שהם לא מקבלים אורות. הם רק הארת כלים מקבלים. והארת כלים זה רק אור הנפש. אז אם זה רק אור הנפש והם אלה שעולים לביקוש אז עולה לביקוש כמו שם בלי מילוי. 

למה? 

כי שם בלי מילוי זה נקרא אור הנפש. כי זה כמו כתר שאין לו רצון לקבל. אין דין. אז זה שם אהי"ה. ולכן אומר, מה שעולה זה באמת החיסרון בא מאהי"ה דההין. 

עכשיו למה מאהי"ה דההין בא החיסרון? 

כי כל החסרונות נמצאים בתחתון. אז מכל האהי"ה האלה, ג' אהי"ה, אהי"ה דההין הם הבחינות שעולות אבל הם עולים בבחינת פשוט.

כל זה היה הסבר תמציתי למה אני לוקח אהי"ה פשוטים ולא אהי"ה במלוי. 

אז זה עכשיו הבנו מי זה השם מ"ב הזה שהוא בא בלי מלוי. הלאה. אז זה נושא אחד שלמדנו בשיעור הזה. 

מדוע השם מ"ב הוא בלי מלוי? 

תשובה: כי הוא בא מאהי"ה התחתונים, אהי"ה דההין שהם רק בחינת נפש כי הם למטה מהסיום ובגלל זה, זה רק אהי"ה פשוט וזה נותן לנו מצד החשבון את השם מ"ב. אוקי. הבנו את זה.

עכשיו הוא הולך לבקש הסבר למה מלמעלה זה יה"ו בלי ה'? 

תשובה: היות והאור הזה שבא מלמעלה לא מאיר ללמטה מטבור. הוא מאיר רק עד הטבור. והיות והוא לא שייך. זה אור של גדלות הוא לא מאיר למקום שבטבע שלו הוא למטה מטבור. אז הוא לא מאיר לה' תחתונה. אם הוא לא מאיר לה' התחתונה. כי גם אסור להאיר לה' התחתונה. כי מלכות נגנזה ברדל"א וגם היא למטה מטבור. אז לכן יש רק יה"ו ולא יהו"ה. 

זה פשוט לכאורה. אבל זה לא כל כך פשוט לנו. 

למה? 

כי בחלק הזה באות ק"ו למדנו שלמה זה יה"ו ולא יהו"ה? כי זה רק מבחינת ע"ב, מ"ה, וב"ן. 

זאת אומרת זה לא. אין שם את בחינת הס"ג. ובגלל שאין את בחינת הס"ג את הה' הראשונה אין לנו. זה רק ע"ב, מ"ה, וב"ן. 

וס"ג. אומנם ג' פעמים אומר יה"ו זה מרמז על זה שיש שם גם ס"ג אבל זה רק בהבלעה. 

אומר זה הטעם שנתת לי קודם, למה פה אתה נותן לי טעם אחר? 

יש הרבה טעמים. אנחנו אומרים את זה פה. הוא לא אמר את זה פה. אנחנו הוספנו את זה פה רק כדי לא נתבלבל עם מה שכתוב שם. זה נכון וזה נכון. 

אז זה היה הנושא השני, להסביר מה זה שם מ"ב מלמעלה שמתקבל רק מיה"ו, כי הוא  לא מאיר לה' התחתונה.

נושא שלישי שלמדנו היום זה מדוע יש לנו למעלה או"א שהם בפרצוף אחד ולמטה באו"א הם בב' פרצופים? למה בא"א או"א הם בפרצוף אחד ואו"א בפרצוף או"א הם בב' פרצופים? 

או"א זה כמו חכמה ובינה בכל פרצוף יש את זה. 

תשובה: כי מה שגרם לאו"א להיות נפרדים זה צמצום ב'. והיות והצמצום ב' בעולם אצילות הוא נקרא קרומא דאתחפיא וא"א הוא  למעלה מהצמצום, לכן כוח הדין לא פועל עליהם. ולכן ביניהם אין את ההפרדה בין או"א. 

לעומת זאת היות ואו"א הם למטה מצמצום ב' אז כוח הדין פועל עליהם של צמצום ב' והיות וצמצום ב' הוא שהפריד בין או"א לכן או"א הם נפרדים במקום הזה. 

אוקי. אז זה היה הנושא. ואמרנו גם שאו"א הם, יש לזה יתרון שהם נפרדים. 

למה? 

כי הם עכשיו עושים את העבודה להתחבר ולהיות אלה שבונים את האהבה. כשהם יתחברו הם יהיו במוחין דחכמה פב"פ. חיבור שלהם יהיה אם הם יוכלו לתת את האור הזה גם לזו"ן בצורה שלמה שזה נקרא בחינת שבת. בחינת קודש. ואת זה כבר נלמד בהמשך בבחינת השבת בחלק י"ב. 

אוקי. אז אם כך למדנו פה היום שלושה נושאים: 

נושא אחד למה אהי"ה פשוט? 

והתשובה היתה כי זה רק הארת חכמה ולכן זה רק נפש ולכן זה שם בלי מלוי. 

נושא שני שלמדנו זה למה יה"ו הם בחינת שם מ"ב בלי ה' תחתונה? 

אמרנו בגלל שהוא לא מאיר ללמטה מטבור לכן אין ה' תחתונה. אימתנו את זה עם מה שלמדנו בק"ו. ואמרנו שזה שתי טעמים שאמרנו שחסר ס"ג. 

ונקודה שלשית שדברנו עליה: מדוע בא"א או"א הם יחד בפרצוף אחד ואו"א באו"א הם נפרדים? והתשובה לזה נתנו בגלל שהם למטה ממסך וא"א הם למעלה ממסך.

סיכום בנקודות:

  1. בשיעור הקודם למדנו מושג חדש של שם מ"ב דכלים שהפרצוף שבו קיים שם זה הוא ישסו"ת.
  2. שם מ"ב דכלים נובע משינוי של הסיומים שיש בצמצום ב' שבפרצופים שלמעלה מטבור סיום האורות הוא בחזה וסיום הפרצוף הוא בטבור. והיות וישסו"ת הוא למטה מחזה ולמעלה מטבור והיות ובמקורו הוא שייך לשלמות. לכן הוא נחשב לשם מ"ב דכלים.
  3. בשיעור זה למדנו שלושה נושאים: האחד אהי"ה הפשוט שעולה בלי מלוי. השני מדוע חסרה ה' במיין דוכרין. נושא שלישי החלוקה של או"א באו"א בשונה מא"א לב' פרצופים.
  4. שואל בעל הסולם מדוע שם מ"ב של מיין נוקבין שעולה לביקוש מתוארת באהי"ה פשוט ולא במלוי.
  5. התשובה היות והביקוש בא מאהי"ה התחתונים שהם המחזיקים את החיסרון ובהם יש רק הארת כלים שהם אור הנפש שזה אומר בחינת כתר דכלים. וכתר הוא שם הפשוט ללא מלוי. ועל כן גם הביקוש מתואר באהי"ה פשוט. וב' אהיה הם שם מ"ב.
  6. מיין דוכרין הם יה"ו ללא ה' תחתונה היות וההארה אינה מאירה ללמטה מטבור היות ובטבעם הם ו"ק וההארה היא של ג"ר. לכן ההארה מתוארת ללא הה' התחתונה (באות ק"ו למדנו טעם שונה ואין סתירה כי ברוחניות ישנם הרבה טעמים)
  7. בא"א או"א דהיינו, זכר ונקבה הם בפרצוף אחד היות והם למעלה ממסך דצמצום ב' שהוא הגורם להפרדה.
  8. בפרצוף או"א הזכר שהוא אבא והנקבה שהיא אמא נפרדים לב' פרצופים היות והם למטה ממסך דצמצום ב' דאצילות ששולט עליהם. ועל כן מפרידם לב' פרצופים.

עד כאן היום. תודה רבה.

סיכום בנקודות: תע"ס חלק י' עמודים תתקמ"א-תתקמ"ב שיעור 39
א.
א. בשיעור הקודם למדנו מושג חדש של שם "מ"ב דכלים", שהפרצוף המבטא שם זה הוא ישס"ות.
ב. שם מ"ב דכלים נובע משינוי של הסיומים שיש בצ"ב. בפרצופים שלמעלה מטבור סיום האורות הוא בחזה וסיום הפרצוף הוא בטבור. היות וישס"ות הוא מחד למטה מחזה ומאידך למעלה מטבור, אזי הוא שייך לשלמות. לכן הוא נחשב לשם מ"ב דכלים.
ג. בשיעור זה למדנו 3 נושאים:
• האחד – אהיה הפשוט בלי מילוי העולה לביקוש בבחינת של מ"ב דכלים.
• השני – מדוע חסרה ה' במיין דוכרין היורדים מא"א.
• השלישי – האחדות של או"א בפרצוף א"א לעומת פירודם לב' פרצופים בפרצוף או"א

ד. שואל בעל הסולם : מדוע שם מ"ב של מיין נוקבין שעולה לביקוש מתואר באהי"ה פשוט ולא שם אהיה עם מילוי?

ה. התשובה :
יסודות התשובה:
• הביקוש בא מאהי"ה התחתונים, היות והם המחזיקים את החיסרון.
• בהם יש רק הארת כלים, שהם אור הנפש, שזה אומר בחינת כתר דכלים.
• כתר הוא שם הפשוט ללא מילוי.
התשובה: על כן גם הביקוש מתואר באהי"ה פשוט. ב' אהי""ה הם גימטריה מ"ב.

ו. מיין דוכרין הם יה"ו ללא ה' תחתונה, היות וההארה אינה מאירה במקום שלמלטה מטבור. זאת, היות שהלמטה מטבור בטבעם הם ו"ק וההארה היא של ג"ר.
לכן ההארה מתוארת ללא הה' התחתונה ( באות ק"ו למדנו טעם שונה = שחסרה ה' ראשונה ולא ה' תחתונה. ואין סתירה כי ברוחניות ישנן הרבה טעמים).

ז. מדוע בא"א הזכר והנקבה דראש המכונים או"א הם בפרצוף אחד ובאו"א הם בב' פרצופים?
ח. בא"א הזכר והנקבה דראש הם בפרצוף אחד היות והם למעלה ממסך דצ"ב שהוא הגורם להפרדה.
ט. בפרצוף או"א הזכר שהוא אבא והנקבה שהיא אמא נפרדים לב' פרצופים היות והם למטה ממסך דצ"ב דאצילות ששולט עליהם ועל כן מפרידם לב' פרצופים.
י. ישנו יתרון בהפרדה, כי היא מאפשרת לתחתון להיות שותף בקיום האחדות.

בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.

ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: https://www.hasulam.co.il

504

סיכום בנקודות: תע"ס חלק י' עמודים תתקמ"א-תתקמ"ב שיעור 39
א.
א. בשיעור הקודם למדנו מושג חדש של שם "מ"ב דכלים", שהפרצוף המבטא שם זה הוא ישס"ות.
ב. שם מ"ב דכלים נובע משינוי של הסיומים שיש בצ"ב. בפרצופים שלמעלה מטבור סיום האורות הוא בחזה וסיום הפרצוף הוא בטבור. היות וישס"ות הוא מחד למטה מחזה ומאידך למעלה מטבור, אזי הוא שייך לשלמות. לכן הוא נחשב לשם מ"ב דכלים.
ג. בשיעור זה למדנו 3 נושאים:
• האחד – אהיה הפשוט בלי מילוי העולה לביקוש בבחינת של מ"ב דכלים.
• השני – מדוע חסרה ה' במיין דוכרין היורדים מא"א.
• השלישי – האחדות של או"א בפרצוף א"א לעומת פירודם לב' פרצופים בפרצוף או"א

ד. שואל בעל הסולם : מדוע שם מ"ב של מיין נוקבין שעולה לביקוש מתואר באהי"ה פשוט ולא שם אהיה עם מילוי?

ה. התשובה :
יסודות התשובה:
• הביקוש בא מאהי"ה התחתונים, היות והם המחזיקים את החיסרון.
• בהם יש רק הארת כלים, שהם אור הנפש, שזה אומר בחינת כתר דכלים.
• כתר הוא שם הפשוט ללא מילוי.
התשובה: על כן גם הביקוש מתואר באהי"ה פשוט. ב' אהי""ה הם גימטריה מ"ב.

ו. מיין דוכרין הם יה"ו ללא ה' תחתונה, היות וההארה אינה מאירה במקום שלמלטה מטבור. זאת, היות שהלמטה מטבור בטבעם הם ו"ק וההארה היא של ג"ר.
לכן ההארה מתוארת ללא הה' התחתונה ( באות ק"ו למדנו טעם שונה = שחסרה ה' ראשונה ולא ה' תחתונה. ואין סתירה כי ברוחניות ישנן הרבה טעמים).

ז. מדוע בא"א הזכר והנקבה דראש המכונים או"א הם בפרצוף אחד ובאו"א הם בב' פרצופים?
ח. בא"א הזכר והנקבה דראש הם בפרצוף אחד היות והם למעלה ממסך דצ"ב שהוא הגורם להפרדה.
ט. בפרצוף או"א הזכר שהוא אבא והנקבה שהיא אמא נפרדים לב' פרצופים היות והם למטה ממסך דצ"ב דאצילות ששולט עליהם ועל כן מפרידם לב' פרצופים.
י. ישנו יתרון בהפרדה, כי היא מאפשרת לתחתון להיות שותף בקיום האחדות.

בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.

ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: https://www.hasulam.co.il

490

סיכום בנקודות: תע"ס חלק י' עמודים תתקמ"א-תתקמ"ב שיעור 39
א.
א. בשיעור הקודם למדנו מושג חדש של שם "מ"ב דכלים", שהפרצוף המבטא שם זה הוא ישס"ות.
ב. שם מ"ב דכלים נובע משינוי של הסיומים שיש בצ"ב. בפרצופים שלמעלה מטבור סיום האורות הוא בחזה וסיום הפרצוף הוא בטבור. היות וישס"ות הוא מחד למטה מחזה ומאידך למעלה מטבור, אזי הוא שייך לשלמות. לכן הוא נחשב לשם מ"ב דכלים.
ג. בשיעור זה למדנו 3 נושאים:
• האחד – אהיה הפשוט בלי מילוי העולה לביקוש בבחינת של מ"ב דכלים.
• השני – מדוע חסרה ה' במיין דוכרין היורדים מא"א.
• השלישי – האחדות של או"א בפרצוף א"א לעומת פירודם לב' פרצופים בפרצוף או"א

ד. שואל בעל הסולם : מדוע שם מ"ב של מיין נוקבין שעולה לביקוש מתואר באהי"ה פשוט ולא שם אהיה עם מילוי?

ה. התשובה :
יסודות התשובה:
• הביקוש בא מאהי"ה התחתונים, היות והם המחזיקים את החיסרון.
• בהם יש רק הארת כלים, שהם אור הנפש, שזה אומר בחינת כתר דכלים.
• כתר הוא שם הפשוט ללא מילוי.
התשובה: על כן גם הביקוש מתואר באהי"ה פשוט. ב' אהי""ה הם גימטריה מ"ב.

ו. מיין דוכרין הם יה"ו ללא ה' תחתונה, היות וההארה אינה מאירה במקום שלמלטה מטבור. זאת, היות שהלמטה מטבור בטבעם הם ו"ק וההארה היא של ג"ר.
לכן ההארה מתוארת ללא הה' התחתונה ( באות ק"ו למדנו טעם שונה = שחסרה ה' ראשונה ולא ה' תחתונה. ואין סתירה כי ברוחניות ישנן הרבה טעמים).

ז. מדוע בא"א הזכר והנקבה דראש המכונים או"א הם בפרצוף אחד ובאו"א הם בב' פרצופים?
ח. בא"א הזכר והנקבה דראש הם בפרצוף אחד היות והם למעלה ממסך דצ"ב שהוא הגורם להפרדה.
ט. בפרצוף או"א הזכר שהוא אבא והנקבה שהיא אמא נפרדים לב' פרצופים היות והם למטה ממסך דצ"ב דאצילות ששולט עליהם ועל כן מפרידם לב' פרצופים.
י. ישנו יתרון בהפרדה, כי היא מאפשרת לתחתון להיות שותף בקיום האחדות.

בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.

ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: https://www.hasulam.co.il

750

#קבלה #ספירות #עשר #הספירות #תעס #סולם
סט) נפש (ח"ג פ"ה אות ו'):
אור המלכות, מכונה בשם נפש.
ע) נקב צר (ח"ג פ"א אות ד'):
המסך המעכב את האור העליון מלהתפשט, נבחן כמחיצה סתומה על האור, וכשהמסך נפתח ע"י זווג דהכאה, והאור העליון עובר בו ומתפשט למטה, נבחן שנעשה נקב וחור במחיצה הסתומה, שהאור העליון עובר בו. ובהתפשטות רחבה נבחן כחלון. ובהתפשטות קטנה, נבחן לנקב צר.
עא) נקודה (ח"ג פ"ז אות ב'):
היא בחינת המלכות והמסך שבה, בשעה שאין בה זווג ואינה מעלה או"ח, מכונה בשם "נקודה", כלומר, כמו נקודה שחורה, שאין בה שום לבנונית, ועד"ז

לוח התשובות תלמוד עשר הספירות לפירוש המלות קצה
אין בה אז שום אור, מחמת הצמצום הרוכב עליה. גם נקראת "נקודה", על שם הצמצום שהיה בנקודה האמצעית.
עב) נשמה (ח"ג פ"ט אות י'):

 

לעוד תכנים בחכמת הקבלה

534

הדף היומי בתע"ס חלק י' שיעור 38 סיכום עמודים תתקל"ט-תתק"מ

מה למדנו היום?

חזרנו להדגיש את מה שלמדנו לפני שני שיעורים שאמרנו שיש לנו עוד טעם מדוע צריכים לצורך לידת זו"ן לעשות זיווג דנשיקין. 

ומה היה הטעם?

על פי הנקבות שלהם. הנקבה של פרצופי א"א, או"א, וישסו"ת, הם נקבות שהם לקחו לתקן מב"ן שלא נפלו. כלים שלא נפלו למטה מפרסה, למקום של הקליפות. 

בעוד שזו"ן לקחו לתקן נקבות שנקראים ב"ן מצד הקליפות, שנפלו לקליפות. לכן הם צריכים תיקון מיוחד לחבר אותם לרוחניות. וזיווג דנשיקין מחבר לרוחניות. 

לכן כל מי שלוקח רצון מטעם הקליפות, והיום אין לנו כמעט רצונות שלא מעורבים בקליפות, לכן אנחנו חייבים זיווג רוחני לפני זיווג גשמי. 

זה מה שאומר הגר"א בסידורו שאי אפשר להבין שום דבר בחיצוניות לפני שהבנת את הסוד. 

לפני שהתחברת למקור רוחני איך תבין? מה תבין את זה רק מהצד הגשמי, בלי זיווג דנשיקין רק זיווג גופני? 

ולכן גם הדרך לחפש כל הזמן תיקונים בחוץ בלי לחבר את זה לרעיון רוחני. כמו שמחפשים עכשיו תיקון של הקורונה מבחינה חיצונית. לאיזה דבר רוחני זה מתחבר? לא תיקנת כלום מה תתקן מבחינה חיצונית? 

ולכן צריכים להיזהר לא להתעסק בחיצוניות יותר מדי אם אין לך איזה שהוא חיבור רוחני. 

אבל מה לעשות אני לא יודע כל דבר לחבר לדבר רוחני. 

עכשיו אני רוצה להכין עוגה וכשאתה רוצה להכין עוגה אתה מתחיל להתעסק עם העוגה ומתעסק איתה ורוצה שתהיה טעימה. זה מצוין. אומר, מה אני לא יודע לקשור את זה לדבר רוחני. בסדר. אז תעשה עוגה ואל תעשה את זה מבחינה רוחנית. 

אם אתה לא יכול לשטוף את הבית מבחינה רוחנית אז גם את הבית אל תשטוף מבחינה רוחנית. אבל אל תיתן לזה כזאת חשיבות גדולה כי אתה מבין שזה משהו ביניים כזה צריך לעשות אותו תגמור אותו וזהו. לא לעשות ממנו את העניין. אם אתה יכול לחבר אותו לדבר רוחני יותר טוב. 

אני מדבר על מה שאי אפשר לחבר לדבר רוחני, לא להתעסק בו כל כך הרבה, לא להחשיב אותו כל כך הרבה. יהיה ככה יהיה קצת ככה מה זה כל כך חשוב. 

אבל אם אתה יכול לחבר אותו לדבר רוחני זה התפקיד שלך. זה ברור?

יש דברים שהם פיקוח נפש. אז זה דבר גשמי. אבל פיקוח נפש דוחה שבת. נכון כי אתה צריך את ההכרח אתה צריך את האזור הזה. אבל זה פיקוח נפש לא שעכשיו תגיד זה פיקוח נפש  אני צריך ללכת לים ולאכול ארטיק לימון ולעשן סיגריה ולאכול אבטיח עם גבינה בולגרית. לא. אתה לא צריך את כל זה.

אז שואלים, בעולמות הרוחניים הזכר לוקח אחריות על חיבור הנקבה לרוחניות שבתוכו. 

ואם הנקבה החיצונית רוצה להיות מחוברת אז היא צריכה התמסרות מאד גדולה. רק אם היא מתמסרת. אם אין התמסרות אין לזכר איך לחבר אותה. כמו שהבריאה רוצה לתחבר לרוחניות היא בחרה ביתר דבקות. ואחרי שהיא בחרה ביתר דבקות אז היא יכולה לקבל עזרה מלמעלה. זכר יכול רק לגרות את הנקבה למקום רוחני הוא לא יכול להכריח אותה.

השיעור הקודם למדנו על הבחנה מיוחדת של הזיווג דנשיקין שאמר לנו שיש בבחינת אהי"ה שמעלים ביקוש למעלה שהאהי"ה הם מחולקים: אהי"ה דיודין, אהי"ה דאלפין, אהי"ה דההין. ואהי"ה דיודין ואלפין הם למעלה מחזה. ושל ההין, דהיינו, במילוי ה' הם למטה מחזה.

בשיעור הזה הוא בא להסביר לנו קצת יותר והוא מסתייע במה שלמדנו בשיעור הקודם על מה שקרה בא"ק. 

אמרנו שבעולם א"ק השם מ"ב הוא בפרצופים גלגלתא, ע"ב, ס"ג, שהם למעלה מטבור והוא אומר בוא נשווה את זה למה שקורה אצלנו כאן. 

אומר, אני רואה שלמעלה מטבור זה לא שם מ"ב. אלא שם מ"ב זה רק עד החזה. 

אז אומר, איך זה יכול להיות למה רק עד החזה? 

אם בעולם א"ק ראינו שעד הטבור זה שם מ"ב. אומר למה כאן עד החזה? אז הוא אומר כי פה יש שינוי בנקודות הסיום. כמו למדנו בתתקט"ז ובתשובה י"א. 

הסיום של האורות בצמצום ב' הוא במקום החזה. לכן בצמצום א' סיום האורות היה במקום הטבור. אז עד סיום האורות הפרצופים האלה מהווים שלמות. אבל אם האור מסתיים בצמצום ב' במקום החזה אז שם מ"ב דאורות יהיה רק עד החזה. 

אז מה יהיה למטה מחזה? מה יהיה עם ישסו"ת? 

אומר גם לישסו"ת יהיה שם מ"ב. אבל איזה שם מ"ב יהיה לו? יהיה לו שם מ"ב דכלים. 

וזה ההבדל המשמעותי בעניין כלים ואורות. זאת אומרת שאם אני רוצה להשתמש בבחינה הזאת של ישסו"ת. אני מבין שהיא כמו המלכות כמו למטה מטבור שהיה בצמצום א'. כמו הזו"ן ולכן אנחנו אומרים שהיא בבחינת ו"ק וחוסר שלמות. ואהי"ה דההין באמת מבטאים את היותה כמו נקבה. 

לכן הביקוש שעולה ממנה הוא באמת יהיה שונה מהביקוש שיש מאו"א ויהיה ביקוש של הכלים. ביקוש לחכמה כמו שמלכות מבקשת חכמה. 

התחיל להסביר לנו על היחס בין שמות לכלים, בין שמות למילוים, אבל היות וזה חלק מהסבר אז בסיכום נשאיר את זה לשיעור הבא.

אז בוא נסכם בנקודות:

  1. בשיעור הקודם למדנו שאו"א וישסו"ת המלבישים מפה עד הטבור של א"א הם אלה שמתארים לנו את העלאת הביקוש לזיווג דנשיקין.
  2. העלאת מ"ן מתחלקת לג' אהי"ה. כאשר האהי"ה שעליהם מלבישים ישסו"ת מחזה ולמטה הם במילוי ההין שמציין את המלכות שהיא בחינת נקבה וחוסר שלמות.
  3. למדנו בעולם א"ק שהשלמות המתבטאת בשם מ"ב היא בפרצופים שלמעלה מטבור גלגלתא, ע"ב, ס"ג.
  4. היינו מצפים שגם באצילות הפרצופים שכנגד גלגלתא, ע"ב, ס"ג, שהם א"א, או"א, וישסו"ת, גם יהוו את השלמות המתבטאת בשם מ"ב, אולם לא כך קורה. 
  5. בצמצום ב' נקודות הסיום השתנו וסיום האורות בפרצופים שלמעלה מטבור הוא במקום החזה. והיות וישסו"ת מלביש למטה מחזה הוא אינו מצורף לשלמות של שם מ"ב דאורות. 
  6. בצמצום ב' הקו האמצעי מציין את בחינת התלבשות האורות בכלים והוא זה שמסתיים במקום החזה. אולם ב' הקוים ימין ושמאל המבטאים את הכלים הם מתפשטים עד סיום הכלים שבפרצופים שלמעלה מטבור הוא במקום הטבור.
  7. יוצא מכך שעד מקום החזה יש שם מ"ב דאורות. ולישסו"ת שלמטה מחזה יש שם מ"ב דכלים.

עד כאן היום. תודה רבה.

תע"ס שיעור 38 נקודות – תתקלט-תתקמ

1. בשעור הקודם למדנו שאו"א וישסו"ת המלבישים מפה עד הטבור דא"א הם אלה שמתארים לנו את העלאת הביקוש לזיווג דנשיקין.
2. העלאת מ"ן מתחלקת לג' אהי"ה, כאשר האהי"ה שמלבישים ישסו"ת מחזה ולמטה הם במילוי ההין שמציין את המלכות שהיא נקבה וחוסר שלמות
3. למדנו בעולם א"ק שהשלמות המתבטאת בשם מ"ב היא בפר' שלמעלה מטבור גל' ע"ב ס"ג
4. היינו מצפים שגם באצילות הפר' שכנגד גל'-ע"ב –ס"ג שהם א"א או"א וישסו"ת גם יהוו את השלמות המתבטאת בשם מ"ב אולם לא כך קורה.
5. בצ"ב נקודות הסיום השתנו וסיום האורות בפר' שלמעלה מטבור הוא במקום החזה. היות וישסו"ת מלביש למטה מחזה הוא אינו מצורף לשלמות של שם מ"ב דאורות.
6. בצ"ב הקו האמצעי מציין את בחי' הת' האורות בכלים והוא זה שמסתיים במקום החזה, אולם ב' הקוים ימין ושמאל המבטאים את הכלים הם מתפשטים עד סיום הכלים שבפר' שלמעלה מטבור-הוא במקום הטבור.
7. יוצא מכך שעד מקום החזה יש שם מ"ב דאורות ולישסו"ת שלמטה מחזה יש שם מ"ב דכלים.

בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.

ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: https://www.hasulam.co.il

הירשם\התחבר לאתר על מנת לצפות בשיעורים

נרשמת בעבר? מלא את הפרטים והתחבר אוטומטי

Designed by Laisner