הדף היומי בתע"ס חלק י' שיעור 41 סיכום עמודים תתקמ"ה-תתקמ"ו
מה למדנו היום?
למדנו בשיעור הקודם מדוע עולים ב' אהיה פשוטים שיחד מהווים שם מ"ב?
והתשובה לזה מבחינה טכנית ומבחינת עבודה:
מבחינה טכנית התשובה לזה מכיון שהם נמצאים למטה מהחזה שהוא סיום האורות. אז יש להם רק הארת כלים. כשאני אומר שיש רק הארת כלים זה אור הנפש. מצד הופכיות כלים ואורות כשמאיר אור הנפש אז הכלי שיש שם הוא רק כלי דכתר. וכלי דכתר זה בלי עוביות כי בכתר אין עוביות זה שם פשוט יהו"ה או אהי"ה. והיות ויש לי ב' שמות מצד אבא ומצד אמא זה ב' אהי"ה פשוט.
מצד עבודה מה אנחנו אומרים אם אתה רוצה להעלות ביקוש לזיווג רוחני והזיווג הרוחני חייב להיות לפני זיווג גופני. אז אתה חייב לעשות הפרדה. בין מה שמלביש על הדבר הפנימי על המאווים הפנימיים שלך לבין הביטוי החיצוני שלו. הביטוי החיצוני הוא עם מלוי. הביטוי הפנימי הוא מופשט. אם אתה רוצה לעשות זיווג רוחני, תנסה להבין מה המאווים הפנימיים שלך ואת זה תעלה לביקוש. אח"כ מה שיצא לך מהזיווג הרוחני הזה תביא להלבשה חדשה ע"י זיווג דיסודות. אז זה נקודה מרכזית.
עוד דבר למדנו בשיעור הקודם שהזיווג לא נעשה באו"א. הוא נעשה בא"א הזיווג חיך וגרון רק או"א מלבישים עליהם.
ודבר שלישי שלמדנו בשיעור הקודם. זה הראה לנו את כל ההתפתחות לפי שלבים בקצרה. לא נחזור על הכל. גם בשיעור הכללי לא חזרנו על הכל. אפשר לראות את זה בשיעור הקודם.
אז שלושה נושאים למדנו בשיעור הקודם:
אהיה פשוט. א"א עושה זיווג דחיך וגרון. ואת כל הסדר של כל מה שהתרחש שם עד שהיה זיווג דיסודות.
מה אנחנו רוצים ללמוד בשיעור הזה?
בשיעור הזה אנחנו מתחילים נושא חדש. הנקודה הראשונה והיא חשובה שהיא בסיס למה שנלמד אח"כ. אומר שיש, שאנחנו מדברים עכשיו על המציאות שאו"א וישסו"ת נהיו פרצוף אחד.
מתי הם ב' פרצופים? בקומת נשמה.
או"א וישסו"ת הם ב' פרצופים, מתי? כשיש קומת נשמה.
אבל בקומת נשמה הם לא יכולים להוליד את ז"א, לעבר אותו.
כדי לעבר אותו מה צריך להיות?
קומת חכמה. אז הם צריכים להתחבר להיות פרצוף אחד.
אוקי. אז אומר לנו עכשיו כשהם באים להתחבר להיות פרצוף אחד אז בגלל שאין העדר ברוחני אז נוצרות ג' נקבות.
איזה?
הנקבה של או"א. הנקבה של ישסו"ת. והנקבה המשותפת.
לנקבה המשותפת, איפה היא יוצאת?
במקום של הפה של ישסו"ת. שהוא גם נקרא מקום החתך. והוא נקרא גם הבטן. שבטן זה רחם. של המקום המשותף לאו"א וישסו"ת.
עוד פעם. יש לנו ג' מיני נקבות. הנקבה שנקראת בינה עילאה. וזה היסוד של הבינה. הנקבה של התבונה שזה נקרא יסוד התבונה. ומקום החתך, היסוד המשותף לשניהם שנקרא גם בטן ונקרא רחם.
למה אני צריך את זה?
אני צריך את זה כדי לדעת איפה יהיה העיבור של ז"א? איפה הוא יווצר באיזה בטן? מי מוליד אותו? אז את זה עזבנו בינתיים ועברנו לקמ"ז.
קמ"ז הוא קצת הסביר לנו יותר והסביר לנו שזה מקום הבטן מקום החתך .
אמר לנו באור פנימי בקמ"ז שאל אותנו שתי שאלות שהם שלוש.
שאלה ראשונה הוא אמר. הוא לא שאל שאלות הוא אמר. כדי להבין את הרעיון אני צריך שלושה דברים שכבר למדנו שאני רוצה שנעבור עליהם.
הדבר ראשון, מה ההפרש בין זיווג דנשיקין לזיווג דיסודות.
הדבר השני, איך קורה שיש לי פה דילוג שפתאום א"א משתתף בזיווג להוליד את ז"א, הרי הוא מעליו.
מילא לאו"א הם נהיו פרצוף אחד אז הם העליון שלו ביחד.
אבל מה עושה פה א"א בזיווג? הוא עלי עליון.
והוא אומר רגע, ראינו את זה וזה השאלה השלישית שהיא חלק מהשאלה השניה. רגע ראינו את זה גם בעולם א"ק.
מה ראינו בעולם א"ק?
שכדי להוליד את הז"ת דנקודים היינו צריכים את השותף של גלגלתא שהשתתף עם או"א. עוד פעם אני רואה שהעלי עליון משתתף בזיווג.
איך זה יכול להיות?
אומר בוא ועל זה הוא נותן לנו תשובה. תשובה ארוכה. אבל העיקר שלה הוא למה אתה מתפלא יש את זה כבר בד' בחינות דאור ישר.
וממה זה נובע?
בד' בחינות דאור ישר אנחנו רואים שיצא בהתחלה כתר ואח"כ יצא חכמה ואח"כ בינה.
בינה רוצה חסדים. היא אומרת אני רוצה להשפיע. אם אני רוצה להשפיע אז האור שמאיר זה אור דחסדים.
חכמה קיבלה אור חכמה האור והכלי יצאו כאחד. קיבלה את האור של עצם הבריאה.
באה בינה ואומרת אני רוצה להשפיע. אני רוצה להיות שותפה. היא מקבלת אור דחסדים מהכתר. למה מהכתר? למה לא מחכמה?
כי לחכמה אין. עכשיו יש פה מובן מאד גדול כי כשיוצאים ד' בחינות דאור ישר, אז ככה יוצאת הבריאה. והבריאה יוצאת בצורה כזאת שיש מקום לנברא להיות שותף. ואור דחסדים זה המקום של הנברא להיות שותף.
ומאיפה מקבל את הכוח להיות שותף ע"י אור דחסדים שלו?
מהמאציל. מהמאציל לא מהנאצל. לא מחכמה מהמאציל.
ולכן המציאות מתחילה להתחלק. לג"ר וו"ק. לחכמה וחסדים.
שחכמה זה כל המציאות של הג"ר בכל הפרצופים. הראש.
וכל המציאות של החסדים זה בחינת הו"ק שבכל פרצוף. כי החסדים האלה זה המקום של צד של השתתפות של הנברא, של התחתון.
ומה אומר התחתון?
אני רוצה להיות שותף. אני רוצה להשפיע. אז אתה מקבל אור דחסדים.
אז לכן הוא אומר רגע, עכשיו תדע שיש לך כלל. שכל מקום שהתחתון בא להיות שותף אז הוא צריך לגלות את החיסרון כדי לתקן.
וכשהוא בא לגלות את החיסרון אז כל האור שהוא יקבל זה חסדים. אומנם זה חסדים שנקראים חסדים בהארת חכמה.
כי הרי כל החסדים האלה צריכים להשתתף עם מטרת הבריאה. אני עושה את זה בגלל מטרת הבריאה. לא כי אני רוצה להיות הבורא ולהיות משפיע כמו הבורא. אלא במסגרת הבריאה שמקבלת חכמה אז אני רוצה לקבל חסדים.
אבל בכל אופן יהיה לי הבדל בין ג"ר לו"ק.
שתמיד הג"ר או הכתר חכמה בינה שהם נקראים כמו חכמה הם יהיו בחינת צד המאציל.
כל מה שיש למטה יהיה בחינת החסדים.
מה שיש למטה גם בפרצופים שיוצאים שם יש ראש וגוף. אז הוא אומר בגלל שגם שם שאני רואה יש ראש וגוף אז צריך שגם שם יהיה חלוקה בין ג"ר לו"ק.
ולכן צריך שהחלוקה הזאת תהיה בתוך מסגרת החסדים.
וזה מה שאמר לנו עד כאן.
סיכום בנקודות:
- בשיעור הקודם למדנו שעולים ב' אהי"ה פשוטים ולא במלוי. היות ובאים מלמטה דסיום האורות. דהיינו, למטה מחזה ששם ישנה רק הארת הנפש בכלי דכתר. ומצד החיסרון שנקרא הכלי דכתר השם הוא פשוט כמו בכתר. בלי מלוי.
- מצד עבודה להעלות ביקוש לזיווג דנשיקין שהוא זיווג רוחני אפשרי רק אם הביקוש הוא מופשט מהלבושים החיצונים שמבטאים אותו. בלי לעשות הפרדה זו, הביקוש הרוחני לא אמתי.
- עוד למדנו בשיעור הקודם שהזיווג דנשיקין נעשה ע"י א"א עצמו. ומה שמזכיר את או"א וישסו"ת הוא מפני שהם הלבושים של מקום הגרון והתפשטותו של א"א.
- בשיעור זה למדנו שכאשר או"א וישסו"ת מתחברים כדי לעבר את זו"ן ולהולידו נוצרות ג' נקבות: נקבה של בינה. נקבה של תבונה. ונקבה משותפת שנקראת מקום החתך, וכן בטן, וכן רחם. והיא נמצאת במקום פה דישסו"ת הקודם לפני החיבור.
- כדי להבין את התהליך של החיבור בין או"א וישסו"ת ועיבור ז"א צריך להבין קודם ב' הבנות: הראשונה, מה ההפרש בין זיווג דנשיקין ליסודות. והשניה, כיצד העלי עליון שהוא הכתר משתתף בזיווג של התחתון של התחתון שלו. דהיינו, כיצד א"ק משתתף בזיווג של לידת הזו"ן ולא רק ס"ג לבד מוליד אותו. וכן כיצד משתתף א"א בלידת זו"ן דאצילות ולא רק או"א מולידים אותם.
- עוד מד' בחינות דאור ישר אנו רואים שהכתר משפיע לבינה שהיא תחת התחתון של כתר. זאת היות והחכמה שהיא העליון של בינה אין לה חסדים להשפיע לבינה. יוצא שמכתר יש ב' השפעות הן לחכמה והן לבינה.
- התכונה הזאת של ד' בחינות דאור ישר מתקבעת גם בעולמות וגם בפרצופים. כך שמה שמבטא את החכמה שהוא בחינת הג"ר של העולמות או של כל פרצוף בנפרד יהווה את צד השפעת הכתר את החכמה. מה שמבטא את החסדים זה יהיה השפעת הכתר את בחינת החסדים שבמקרה של הפרצופים או העולמות זה יהיה חסדים בהארת חכמה.
עד כאן היום. תודה רבה.
1. בשיעור הקודם למדנו שעולם ב' אהי-ה פשוטים ולא במילוי היות שבאים מלמטה מסיום האורות דהיינו
למטה מחזה ששם ישנה רק הארת הנפש בכלי דכתר, ומצד החיסרון שנקרא הכלי דכתר השם הוא פשוט כמו
בכתר בלי מלוי.
2. מצד עבודה לעלות ביקוש לזיווג דנשיקין שהוא זיווג רוחני אפשרי רק אם הביקוש הוא מופשט מהלבושים
החיצוניים שמבטאים אותו. בלי לעשות הפרדה זו הביקוש הרוחני לא אמיתי.
3. עוד למדנו בשיעור הקודם שהזיווג דנשיקין נעשה על ידי אריך אנפין עצמו ומה שמזכיר את אבא ואמא
וישסו"ת הוא מפני שהם הלבושים של מקום הגרון דהתפשטותו של אריך אנפין.
4. בשיעור זה למדנו שכאשר או"א וישסו"ת מתחברים כדי לעבר את זו"ן ולהולידו נוצרות ג' נקבות.
נקבה של בינה , נקבה של תבונה, ונקבה משותפת שנקראת מקום החתך וכן בטן וכן רחם, והיא נמצאת
במקום פה דישסות הקודם לפני החיבור.
5. כדי להבין את התהליך של החיבור בין או"א וישסו"ת ועיבור ז"א צריך להבין קודם ב' הבנות.
הראשונה: מה ההפרש בין זיווג דנשיקין ליסודות.
והשניה: כיצד העלי עליון שהוא הכתר משתתף בזיווג של התחתון של התחתון שלו. דהיינו כיצד א"ק
משתתף בזיווג של לידת הזו"נ ולא רק ס"ג לבד מוליד אותו, וכן כיצד משתתף א"א בלידת זו"נ דאצילות ולא
רק או"א מולידים אותם.
6. עוד מד' בחינות דאור ישר אנו רואים שהכתר משפיע לבינה שהיא תחת התחתון של כתר, זאת היות
והחכמה שהיא העליון של בינה אין לה חסדים להשפיע לבינה. יוצא שמכתר יש ב' השפעות, הן לחכמה והן
לבינה.
7. התכונה הזו של ד' בחינות דאור ישר מתקבעת גם בעולמות וגם פרצופים כך שמה שמבטא את החכמה
שהוא בחינת הג"ר של העולמות או של כל פרצוף בנפרד יהווה את צד השפעת הכתר את החכמה, מה
שמבטא את החסדים יהווה השפעת הכתר את בחינת החסדים שבמקרה של הפרצופים או העולמות זה יהיה
חסדים בהארת חכמה.
הקודם