הדף היומי בתע"ס חלק י' שיעור 47 סיכום עמודים תתקנ"ו-תתקנ"ז

מה למדנו היום?

אז ברוך השם היום התחלנו הסתכלות פנימית. ובהסתכלות פנימית הזאת באה להסביר לנו עניין מרכזי אחד. על מה? הוא שאל אותנו שאלות. הוא אמר אני רוצה להסביר לכם על מה שקורה בתוך העיבור.

בתוך העיבור יש לנו ג' דברים שאנחנו צריכים לקיים בעיבור הזה. 

איזה ג' דברים? 

אורות ניצוצין וכלים בג' המדורים שיש בתוך הרחם. יש את יסוד הבינה. יש את יסוד התבונה והדבר המשותף. ביסוד דבינה מתקנים את האורות. ביסוד התבונה את הכלים. ובחתך במקום המשותף שלהם ביסוד המשותף מתקנים את הניצוצין. 

אומר רגע אבל כל אלה נמצאים כל הבחינות האלה נמצאים בתוך הרחם. בתוך היסוד הכללי בתוך החתך בעיקר החתך זה הניצוצין. זה העצם של הרחם תיקון הניצוצין. 

אוקי אז אני מבין שהעצם הוא תיקון הניצוצין. אז בוא נדבר קצת על הניצוצין בוא נראה מה זה הניצוצין האלה. 

אנחנו באנו לדבר על העיבור. בעיבור מתקנים אורת ניצוצין וכלים אבל עצם של מה שמתקנים זה הניצוצין אז בוא נדבר על הניצוצין. מה אפשר לדבר על הנצוצין? 

אני רואה אומר בעל הסולם שבכתבי הארי יש ג' מספרים לניצוצים למשל אני רוצה להבין מה הם אומרים קודם כל מה זה ניצוצין בכלל אני רוצה להבין מה מהותם.

פעם אני רואה שאומרים ש"ך ניצוצין פעם אומרים שט"ו ניצוצין ופעם אומרים לי רפ"ח ניצוצין. 

אז אני לא מבין למה מתכוונים ש"ך שט"ו או רפ"ח?

לכל אחד מהם יש עניין מיוחד ואני רוצה להסביר לך עליהם אבל קודם כל בוא נבין מה זה ניצוצין.

אז הוא אומר ניצוצין זה אור העב של הרשימה זה ניצוצין. ראינו אותם בעולם א"ק ואני לא ארחיב בסיכום מה למדנו בעולם א"ק. 

אבל מה אני כן יאמר מעולם א"ק שלמדנו בחלק ד'. שבהתחלה היה אור מאיר ברשימה היה זיווג בראש מתפשט לגוף מאיר בגוף. שההארה בגוף נקראת טעמים ובטעמים יש לנו אור הזך ואור העב. אור העב נקרא הכלי ואור הזך נקרא האור המאיר בכלי. 

לסיבה מיוחדת שלמדנו כדי שתהיה התקדמות בתיקון אז האור מקיף בוטש את הטבור ואומר לו למה אתה מפסיק את ההארה. אתה צריך להתקדם. אז הוא רואה שהוא לא יכול.  

אומר אוקי אני לא יכול להתקדם וכל התהליך הזה שקורה בנקודות אז הוא מסתלק. כשהוא מסתלק מפסיק לעשות זיווג על בחינה ד' כדי לקבל הארה אז אור הזך של בחינה ד' שהאיר במדרגה מסתלק. מה נשאר? כלי ריקני. בכלי הריקני הזה נשארת רשימה ממה שהאיר קודם מאור הזך רק מה שגם הרשימה הזאת בנויה מאור העב של הרשימה ואור הזך של הרשימה. 

זאת אומרת רשימה דהתלבשות בנויה מאור העב של הרשימה ואור הזך של הרשימה כמו שהכלי הכללי גם הרשימה בנויה בצורה הזאת. 

אוקי אז הבנו עד לפה שכשהאור מסתלק מהכלי נשארת בו רשימה. 

אומר בעל הסולם חייבת להישאר רשימה אחרת לא יהיה כלי. 

מה זה לא יהיה כלי? 

לא תהיה מציאות. אם אני מדבר על מציאות כלשהי חייבת להיות בה איזה שהיא הארה קטנה שמחייה אותה גם אם זו חיות מינימלית  גם חיות קיומית אם היא קיימת יש בה הארה. 

אוקי עד לפה הבנו שיש לי כלי שנקרא אור העב כשיש לו אור אז הוא נקרא אור הזך כשהאור מסתלק נשארת בו רשימה שנקראת רשימה דהתלבשות. עוד למדנו שהרשימה דהתלבשות הזאת בנויה מאור הזך של הרשימה ואור העב של הרשימה.

מה קורה בעולם הנקודים כשבאה להאיר המדרגה והכלי נשבר. לא נשאר לי כלי ריקני שנשארת בו רשימה. 

אז מה יקרה עם הרשימה? הרשימה גם תרד למקום בי"ע? האם היא גם תשבר? 

אומר לא. זה אור. אור לא נשבר. רק כלי נשבר. 

מה זה נשבר? 

נתון במקום הקליפות. 

רגע אמרת לי שאין כלי בלי אור. אומר אתה צודק. 

אז הרשימה יורדת איתו כדי להאיר לו? 

אומר לא. זה אי אפשר. למה? 

כי ברשימה יש אור ישר. אור חכמה. אור חכמה לא יכול לרדת למטה מפרסה. אבל אמרת לי שאין כלי בלי רשימה. כן, אבל הרשימה לא יכולה לרדת. 

אז מה קורה פה? 

אז הרשימה מתחלקת. רק אור העב של הרשימה יורד כי הוא הכלי של הרשימה. ומאיר לו מלמעלה אור הזך של הרשימה שנשאר למעלה מפרסה כמה שאפשר קרוב אליו ומאיר לו אור. 

האור שהוא מאיר לו. רגע, אז  אם הוא מאיר לו אור אז אור חכמה כן יורד למטה ממדרגה. 

אומר לא. זה נקרא שהוא מאיר אור הזך של הרשימה דרך אחוריו. מאיר לו רק חסדים. והניצוץ מקבל אור דחסדים ועם זה הוא מחייה את הכלי. 

אז אם כך יש ביניהם יחס. אור הזך של הרשימה שנשאר למעלה הוא כמו ראש כמו ג"ר לעומת אור העב של הרשימה שהוא ו"ק. 

בשביל מה הוא צריך בכלל אור? הניצוץ הזה, אור העב של הרשימה שנשאר עם הכלי, בשביל מה הוא צריך אור?

כדי לקיים את הכלי הכללי שהוא נפל יחד איתו. שברגע שהכלי אור העב הכללי ירד אז צריך כלי שיחייה אותו אז אור העב של הרשימה מחיה אותו. 

איך? ע"י אור דחסדים 

מי נותן לו אותו? אור הזך של הרשימה שנשאר למעלה מפרסה. 

זה מה שלמדנו. עכשיו אנחנו מבינים מה זה ניצוץ. בינתיים לא דיבר איתנו מה זה רפ"ח מה זה שט"ו וש"ך ניצוצין. לא דיבר איתנו על המספר. 

על מה כן דיבר איתנו? 

מה זה ניצוץ. אומר ניצוץ זה אור העב של הרשימה שנפל יחד עם הכלי ומקבל רק אור דחסדים. 

ממי? מאור הזך של הרשימה שנשאר למעלה מפרסה.

סיכום בנקודות: 

1. הרחם בנוי משלושה מדורים כשהעצם הוא מקום החתך שם מתקנים את הניצוצין. אבל מבחינת התכללות הוא בנוי גם מיסוד התבונה בה מתקנים את הכלים ויסוד הבינה שם מתקנים את האורות.
2. תיקון הניצוצין הוא העיקרי והעצם של העיבור היות וכך רוצה לדון איתנו בעל הסולם על הניצוצין.
3. ב' שאלות שואל על הניצוצין: א. מה מהותם. ב. מה הם ההוראות של המספר השונה בניצוצין: ש"ך, שט"ו, ורפ"ח
4. המהות של הניצוץ הוא אור העב של הרשימה.
5. בעולם הנקודים לאחר שבירת הכלים אור העב של הרשימה יורד יחד עם הכלי ואור הזך של הרשימה מאיר לו מלמעלה מפרסה רק אור דחסדים היות ואור חכמה לא יכול לרדת למטה מפרסה. יוצא שכל הניצוצין שישנם בעולמות בי"ע המחיים את הכלים הם רק חסדים.
6. היחס בין אור הזך של הרשימה לאור העב של הרשימה הוא כפי היחס בין ג"ר לו"ק.

עד כאן היום. תודה רבה.

סיכום בנקודות תלמוד עשר הספירות שיעור 47
1. הרחם בנוי משלושה מדורים כשהעצם הוא מקום החתך שם מתקנים את הניצוצין. אבל מבחינת התכללות הוא בנוי גם מיסוד התבונה בה מתקנים את הכלים ויסוד הבינה שם מתקנים את האורות.

2. תיקון הניצוצין הוא העיקרי והעצם של העיבור. היות וכך רוצה לדון איתנו בעל הסולם על הניצוצין

3. ב' שאלות שואל על הניצוצין, א- מה מהותם ב- מהם ההוראות של המספר השונה בניצוצין: שך, שטו , רפ"ח.

4. המהות של הניצוץ הוא אור העב של הרשימה.

5. בעולם הנקודים לאחר שבירת הכלים אור הע"ב של הרשימה יורד יחד עם הכלי ואור הזך של הרשימה מאיר לו מלמעלה מפרסא רק אור דחסדים היות ואור חכמה לא יכול לרדת למטה מפרסא, יוצא שכל הניצוצין שישנם בעולמות בי"ע המחיים את הכלים הם רק חסדים.

6. היחס בין אור הזך של הרשימה לאור העב של הרשימה הוא לפי היחס בין ג"ר לו"ק.

סיכום בנקודות תלמוד עשר הספירות שיעור 47
1. הרחם בנוי משלושה מדורים כשהעצם הוא מקום החתך שם מתקנים את הניצוצין. אבל מבחינת התכללות הוא בנוי גם מיסוד התבונה בה מתקנים את הכלים ויסוד הבינה שם מתקנים את האורות.

2. תיקון הניצוצין הוא העיקרי והעצם של העיבור. היות וכך רוצה לדון איתנו בעל הסולם על הניצוצין

3. ב' שאלות שואל על הניצוצין, א- מה מהותם ב- מהם ההוראות של המספר השונה בניצוצין: שך, שטו , רפ"ח.

4. המהות של הניצוץ הוא אור העב של הרשימה.

5. בעולם הנקודים לאחר שבירת הכלים אור הע"ב של הרשימה יורד יחד עם הכלי ואור הזך של הרשימה מאיר לו מלמעלה מפרסא רק אור דחסדים היות ואור חכמה לא יכול לרדת למטה מפרסא, יוצא שכל הניצוצין שישנם בעולמות בי"ע המחיים את הכלים הם רק חסדים.

6. היחס בין אור הזך של הרשימה לאור העב של הרשימה הוא לפי היחס בין ג"ר לו"ק.

סיכום בנקודות תלמוד עשר הספירות שיעור 47
1. הרחם בנוי משלושה מדורים כשהעצם הוא מקום החתך שם מתקנים את הניצוצין. אבל מבחינת התכללות הוא בנוי גם מיסוד התבונה בה מתקנים את הכלים ויסוד הבינה שם מתקנים את האורות.

2. תיקון הניצוצין הוא העיקרי והעצם של העיבור. היות וכך רוצה לדון איתנו בעל הסולם על הניצוצין

3. ב' שאלות שואל על הניצוצין, א- מה מהותם ב- מהם ההוראות של המספר השונה בניצוצין: שך, שטו , רפ"ח.

4. המהות של הניצוץ הוא אור העב של הרשימה.

5. בעולם הנקודים לאחר שבירת הכלים אור הע"ב של הרשימה יורד יחד עם הכלי ואור הזך של הרשימה מאיר לו מלמעלה מפרסא רק אור דחסדים היות ואור חכמה לא יכול לרדת למטה מפרסא, יוצא שכל הניצוצין שישנם בעולמות בי"ע המחיים את הכלים הם רק חסדים.

6. היחס בין אור הזך של הרשימה לאור העב של הרשימה הוא לפי היחס בין ג"ר לו"ק.

הדף היומי בתע"ס חלק י' שיעור 46 סיכום עמודים תתקנ"ד-תתקנ"ה

מה למדנו היום?

אז ראשית חזרנו קצת על מה שלמדנו בשיעור הקודם. וראינו שהשורש של הרחם שמדובר בעולם אצילות הוא היסוד המשותף שנמצא בראש של קטנות דנקודים. זה השורש משם זה בעצם מתחיל. 

ולכן באנו ואמרנו אם ככה זה נוהג בשורש בעולם הנקודים. שהראש של הקטנות הוא השורש למציאות הרחם. אז ממנו נראה מה אנחנו יכולים ללמוד.

 ואמרנו שכדי שהראש דנקודים יוכל להשפיע חכמה, הרי הוא לא בא בשביל להיות בקטנות, אז כדי שהוא ישפיע חכמה אז הוא היה צריך להתחבר עם מקור החכמה. עכשיו יש בעיה. 

למה? 

כי כל ראש דנקודים בקטנות נמצא למטה מטבור. ולמטה מטבור, הטבור אומר רגע, עד לכאן טוב האור. הטבור של א"ק הוא מבדיל. לא יכול לרדת אור חכמה למטה מטבור. 

אבל הוא בקטנות. מה באת לפה להיות בקטנות? הרי אתה צריך לקבל את מקסימום ההטבה מהבורא. וקטן גם לא מוליד וכל התפקיד של עולם הנקודים היה להוליד את הזו"ן. את הז"ת. 

אז מה יוצא לי ראש בלי שהוא מוליד לי את הז"ת דנקודים. אומר רגע, אבל יש לו גם בקטנות ז"ת דנקודים. 

אומר לא. הז"ת דנקודים הזה זה לא זו"ן האמיתים. 

מי זה הז"ת דנקודים האלה בקטנות? 

זה רק הכלים של נקודות דס"ג שקטנות דנקודים השתמשו בהם. אבל זה לא הכלים של נקודים. זה רק כלים מושאלים מנקודות דס"ג. זה כותב שם בחלק ח' באות כ' למדנו את זה גם בחלק ו'. 

כלים של הפרצוף עצמו זה כלים שמתפשטים מינה ובה. שעושים זיווג בראש ומתפשטים כלים. אבל הוא לא יכול. יש לו עוביות קלושה בב"א בקטנות. והוא גם קטן וקטן לא מוליד אז הוא לא יכול להוליד את הז"ת. 

אז מה הוא אומר? אומר אוקי. אז אני צריך גדלות כדי להוליד את הז"ת. אז הוא אומר אני צריך להתחבר עם העליון. אז מה הוא עושה? הוא מעלה רשימות של ד"ג. 

מאיפה יש לו רשימות של ד"ג עולם הנקודים? 

בנקודות דס"ג. בנקודות דס"ג שירד למטה מטבור אז הוא התכלל עם ד"ג שלמטה מטבור. 

ובגלל שהוא התכלל איתם אז אח"כ כשהיתה התערבות והוא עשה צמצום ב' אבל הרשימות האלה עלו לראש. 

הוא אמר רגע, העלתי ב"א. העלתי גם ד"ג. עשיתי זיווג על ב"א אני רוצה גם ד"ג. עכשיו בד"כ למדנו שאחרי שגמר את ב"א אז נשאר ד"ג עושה עליהם זיווג. פה אנחנו לומדים דבר חדש. טעם נוסף. 

למה עושה זיווג על ד"ג? 

עושה זיווג על ד"ג מכיון שהוא אומר אני רוצה להוליד את הז"ת אז אני חייב להתחבר עם למעלה מטבור. 

יוצא שהטבור בזכות הזיווג על ד"ג נעשה בחינת משפיע חכמה ולא מבדיל מהחכמה. בעצם מה שהיה קודם טבור שאמר עד לכאן טוב האור. אומר אוקי, אני מרחיב את גבולי אני נותן לך חכמה. הרחבת הגבול הזאת היתה מסוכנת באו אויבים ופלשו דהיינו הרחיב את הגבול עשה זיווג ונשבר. 

אומר אותו דבר קרה בעולם אצילות אבל עם תיקון. 

מה קרה בעולם אצילות? גם בעולם אצילות היה מקום שעושה את ההבדלה הזאת. איפה? 

בתוך עתיק במקום החזה שלו גם היתה הבדלה כזאת בדומה לטבור שבא"ק. עתיק השפיע מהחג"ת שלו חכמה לאריך וממקום הנה"י שלו הוא השפיע חסדים לחג"ת דאריך ולאו"א. 

אז הוא בא ואומר אני חייב להוריד את זה. למה? 

כי אני רוצה להוליד את הזו"ן כמו שקטנות דנקודים רצו להוליד את הזו"ן גם ישסו"ת שהוא כנגד הקטנות דנקודים אומר אני רוצה להוליד את הזו"ן זה התפקיד שלי פה. אבל אומר אני לא יכול. 

למה הוא לא יכול?

כי הוא קטן וקטן לא מוליד. הוא אומר אז אני צריך להתחבר עם או"א ולקבל חכמה. 

אומר איזה חכמה מה בראש שלך חכמה. יש לי פה מסך מבדיל שלא נותן לחכמה לרדת. 

אז מה אני יעשה? אז מה הוא עושה? 

עושה זיווג. איזה זיווג כדי לבטל את המקום הזה שמבדיל? 

איזה זיווג הוא עושה? זיווג דנשיקין. 

הזיווג דנשיקין זה כנגד אותו זיוג של ע"ב ס"ג שעשו בעולם א"ק וביטלו את הטבור ונתנו אור חכמה לצורך הגדלות. אותו דבר פה. עשו זיווג דנשיקין זיווג ע"ב ס"ג וגרמו להורדת הדבר המפריד. החזה שהוא היה המבדיל. והוא הפך להיות מקום השפעה שהמקום הזה של הפה דאריך שהלביש על חזה הפך להיות מקום השפעה ע"י זיווג דנשיקין של אור חכמה. 

לצורך מה? 

לצורך ההתחברות של ישסו"ת עם או"א לגדלות. לפרצוף גדול שיכול להוליד את הזו"ן. לכן היינו צריכים את הזיווג דנשיקין המקדים כדי לחבר. בעולם א"ק לא הייתי צריך את הזיווג הזה כי הם היו גדולים תמיד אז עשו זיווג בראש והתפשטו לגוף ובכל פרצוף הוא מתנהג ככלל העולמות אז כמו שכלל העולמות צריכים להוליד את זו"ן גם כל פרצוף צריך להוליד את הגוף שלו שנקרא זו"ן. אז באים להוליד פה את הזו"ן ולא מצליחים כי בצמצום ב' עשה קטנות אז צריך זיווג שיוריד את הקטנות הזאת. 

איזה זיווג מוריד את הקטנות? 

זיווג ע"ב ס"ג אז באו ועשו זיווג ע"ב ס"ג זיווג דנשיקין שהוא זיווג רוחני מורידים את ההפרדה כי באמת הרוחניות מורידה את ההפרדה התחברו ישסו"ת ואו"א לפרצוף אחד. 

עכשיו מה עושים כדי שלא יהיה לנו כמו בעולם הנקודים שיהיה לנו שבירה? 

אומרים, אני בונה פה רחם שעושה הריון לאט לאט. שפה מודדים ובונים את הז"א לאט לאט. 

למה? 

כי צריך לתת לו תיקון קוים. וזה החידוש שנהיה פה בעולם אצילות שהעיבור הזה מאפשר לקחת את הרשימות של זו"ן וכמו הרשימות של ד"ג שעלו מנה"י דא"ק גם פה עלו רשימות אבל מעברים אותם ומתקנים אותם לאט לאט בתיקון קוים ואח"כ מולידים אותם ולכן הם לא נשברים.

סיכום בנקודות:

1. היות וטבור דא"ק מבדיל ולא מאפשר ירידת חכמה לראש דנקודים בקטנות אז הוא לא יכול להוליד ולכן מעלה ביקוש של ד"ג שיוצר זיווג ע"ב ס"ג שגורם להארה דרך הטבור, דהיינו, להפוך את הטבור שהיה מבדיל דווקא למשפיע חכמה.
2. השפעת החכמה לקטנות דנקודים גרמה לגדלות בראש דנקודים שלאחר העלאת ביקוש מנה"י דא"ק עשה זיווג דהכאה על אור החכמה התפשט לגוף ונשבר.
3. בעולם אצילות נוהג אותו תהליך רק שהוא צריך גם תיקון של רחם ועיבור.
4. החזה דעתיק הוא מקום המבדיל בין השפעת חכמה להשפעת חסדים שהרי ממקום החג"ת משפיע עתיק חכמה לראש דאריך וממקום הנה"י משפיע חסדים לחג"ת דאריך.
5. ישסו"ת שרוצה להוליד את זו"ן כדוגמת ראש דנקודים שרצה להוליד את הזו"ן עולה למעלה לביקוש כתוצאה מביקושו נעשה זיווג דנשיקין חיך וגרון בא"א שגורם לביטול החזה דאריך שמבדיל ומאפשר השפעת חכמה שמחברת את ישסו"ת ואו"א לפרצוף אחד ונותנת גדלות המאפשרת הולדת הזו"ן.
6. בשונה מנקודים נעשה תיקון של רחם שמאפשר את העיבור של הרשימות של הזו"ן שמתקנים אותם בתיקון קוים ורק אח"כ מולידים אותם ואז הולד מתקיים ולא נשבר ולא מת.
7. הזיווג לצורך העיבור הוא הדבר העיקרי שלמדנו כאן בחלק י' שהסביר לנו בהרחבה מדוע ללידת הזו"ן צריך ב' זיווגים. דהיינו, זיווג דנשיקין המקדים לזיווג דיסודות.

עד כאן היום. תודה רבה.

❦
בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.
❡
ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: https://www.hasulam.co.il
❧

❦
בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.
❡
ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: https://www.hasulam.co.il
❧

תע"ס חלק י – תתקנג-נד
1. היסוד המשותף של או"א וישסו"ת שהוא מקום הרחם הוא גם מקום התודעה ומקום ההרהור שבצורה הנכונה שלו מאפשר לנו הרהור טרם הסקת מסקנות. המסקנות הנובעות מהרהור הן הרגשות וידיעות שהם כנגד בנות ובנים בהתאמה. ההרהור צריך להיות מובנה כך שקודם בונים את הכלים מצד יסוד התבונה שהן הידיעות הפשוטות. לאחר מכן בונים את הניצוצין שהן הצורות של אותן ידיעות שמכלילים אותן יחד ומחברים בין החומרים בין הידיעות והשלב השלישי ביסוד הבינה מחברים אותן להכרה גבוהה של אמת ששם נמצאים גם המוחין שמצד הבנים הן ידיעות ומצד הבנות הן התרגשויות.
2. בשיעור זה למדנו שהשורש של הרחם המדובר בעולם אצילות שהוא היסוד המשותף הוא בראש דקטנות דנקודים שבו היה תיקון קווין.
3. שורש הרחם שהיה בנקודים היות והיה בקטנות לא יכול היה להוליד את הזו"ן כפי שישסו"ת בעולם אצילות לא יכול להוליד את הזו"ן לבדו.
4. כדי שראש דנקודים יוליד התחבר עם ס"ג ע"י הורדת ה"ת מעיניים וכן התחבר עם נה"י דא"ק אולם היה צריך לוותר על הקטנות ששם היה שורש של רחם מתוקן בתיקון קווים היות והוליד בלי תיקון קווין נגרמה שבירה והידיעות היו כוזבות והרגשות היו נסערות של כעסים ושבירה.
5. בעולם האצילות ישסו"ת התחבר עם או"א עי זווג דנשיקין אולם שמר על הרחם וצ"ב בזכות שני תיקונים נוספים על התיקונים שהיו בנקודים שהם:
התחלקות הכתר לב' פרצופים עתיק וא"א ותיקון שני שהזווג נעשה מבחינת החיצוניות שלו שאיפשר לו למדוד לאט לאט על סדר המדרגה עד גמר גדלותו של העובר ורק אז יוליד אותו.
❦
בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.
❡
ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: https://www.hasulam.co.il
❧

הדף היומי בתע"ס חלק י' שיעור 45 סיכום עמודים תתקנ"ב-תתקנ"ג

מה למדנו היום?

אז ראשית הזכרנו את הלימוד מאתמול שראינו שצריך את היסוד המשותף של או"א וישסו"ת כדי שיהיה עיבור.

מבחינת דרכי התודעה למדנו שזה מקום התודעה. שהתודעה מתוקנת היא כזאת שהיא קשורה, היא בנויה מהכרה עליונה ומהפרקטיקה התחתונה.

הפרקטיקה התחתונה היא עקרה כי היא כמו ו"ק היא לא יכולה להוליד.

וגם ההכרה העליונה, רק רוחניות, גם לא יכולה להוליד.

לכאורה כל אותם אלו שהולכים לפנטזיה עליונה ובונים רק רוחניות בלי פרקטיקה הם טועים. כי זה תודעה שמה שהיא הולידה לנו היא הולידה שבירה. זה כמו רוצים לחיות בעולמות רוחניים אבל כשבאים לפרקטיקה והפרקטיקה מכריחה אותנו אז הם רואים שזה לא הולך. 

מצד שני רק חיצוניות או רק פרקטיקה בלי הנקודה הפנימית גם כן לא הולך. 

לכן התודעה מורכבת מיסוד התבונה וזה הצד התחתון. יסוד הבינה שזה ההכרה העליונה ויסוד שמרכיב אותם שיכול להכליל אותם יחד. שזה נקרא הצורה של החומר. וככה בנוי גם הרחם. 

הרחם בנוי בצורה כזאת שכשמגיע מ"ן. מ"ן זה ביקוש. כשמגיע אליו ביקוש. 

איזה ביקוש? 

עולה שאלה. עולה דיון. עולה מחשבה. 

מה צריך לעשות? או מה צריך לקרות? קרה ככה וככה. איך אני מתייחס לזה? 

אני צריך להרהר בדבר. צריך לשוחח על הדבר. לא צריך להוציא מסקנה נמהרת רק מדבר רוחני או רק מדבר גשמי. אלא צריך לראות את כל התמונה. וכל התמונה לוקחת עיבור. צריך 9 חודשים לעיבור הזה. 

איך התשעה חודשים של העיבור קורים? 

אז למדנו. 3 חודשים ראשונים בונים את הכלים. 3 חודשים שניים את הניצוצין שזה הצורה שבחומר. 3 חודשים אחרונים את האור, דהיינו, את המוחין. 

זה מתחלק. יסוד התבונה. החתך שזה היסוד המשותף שכולם ביסוד המשותף ומקום של היסוד דבינה בתוך היסוד הכללי זה מקום האורות. 

אבל גם כל אחד מהם מתחלק לג' ימים. ארבעים יום. ושלושה חודשים. וזה לא שזה מחולק כל אחד רק במקום שלו. אלא יש התכללות בכל אחד יש את הכל.

למדנו גם שיש בחינה שמשותפת. יש 3 מדורים. אבל יש גם מדור רביעי שמשתף. כמו שיש מדור רביעי בשביל הלידה שצריך להוליד שזה נקרא נפש דרוח כך יש בחינה אמצעית בין כל שתי בחינות. זה למדנו בשיעור הקודם.

בשיעור הזה בעל הסולם נתן לנו דרך מאד יפה להבין מה זה בכלל רחם. מה זה המקום הזה שנקרא היסוד המשותף. והוא לקח אותנו לעולם הנקודים והסביר לנו איך זה קרה בעולם הנקודים. 

שבעולם הנקודים בפעם הראשונה שיצאה מציאות כזאת של להוליד בנים, את הבנים והבנות, זה היה בעולם הנקודים. כי לפני כן זה היה רק מוחין זה לא היה הולדת בנים. זה היה כתר שזה גלגלתא ע"ב ס"ג זה שייך למוחין. ז"א ומלכות הם הבן והבת. 

אז כשבאנו להוליד את הבן והבת זה היה בעולם הנקודים פעם ראשונה. אז שם היינו צריכים גם לפגוש רחם. 

אומר באמת אתה צודק. היות שזה המקור של הולדת הבנים והבנות אז שמה אני רוצה לראות מה היה הרחם ולראות משם מהמקור מה זה רחם ולראות איך זה נוהג בעולם אצילות. 

כי עולם. כל מקום. כל ענף צריך לינוק מהשורש שלו. והשורש של קיום הרחם הזה שאנחנו מדברים פה ועוסקים בו כל כך הוא נובע מנקודים. 

אז הוא אומר, בעולם הנקודים הרחם הזה היה הראש של הקטנות. למה? 

כי כל הקטנות של עולם הנקודים נובע מישסו"ת. 

מי זה ישסו"ת? ז"ת של בינה. 

מי זה ז"ת של בינה? אומר בינה זה ס"ג. לס"ג היה ג"ר של הבינה שזה הטעמים. והז"ת של הבינה זה הנקודות. 

כל עולם הנקודים בא מהבינה מהז"ת דבינה שנקרא ישסו"ת. 

אומר אוקי אז אני מוליד עכשיו את ישסו"ת. אומר כן אתה מוליד את ישסו"ת. 

מי זה ישסו"ת הזה? בישסו"ת הזה היה הרחם. 

מי זה הרחם? מי שמוליד את אותו גוף שנקרא בן ובת. מי זה? הראש. הראש דנקודים. 

רגע, בראש דנקודים היה פה בעיה היה שבירה. 

אומר נכון. בוא נראה את זה לאט לאט. בראש דנקודים בקטנות היה שם תיקון קוים.

והרי מה אנחנו רוצים שיעשו ברחם? תיקון קוים לרשימות שעולות לשם. שיעבדו בימין שמאל ואמצע. כי אם לא, תהיה שבירה. 

אומר בוא תראה זה הרי היה כבר בראש דנקודים בקטנות אז זה היה מצוין. 

אבל כדי להוליד את הזו"ן מה עשו? בא אור ע"ב ס"ג ביטל את הצמצום ב' וחיבר את הראש דס"ג עם ס"ג עצמו עם צמצום א' ואז הוליד את הזו"ן, את הבן והבת, אבל אז היתה שבירה. 

למה היתה שבירה? 

כי לא יכול היה לחבר את הקטנות. לא ידע איך מחברים את הקטנות (עם עולם הנקודים). הקטנות שהיה לה תיקון קוים ששם היה הרחם לא ידע איך לחבר את הרחם הזה עם הגדלות. אז שיוליד בקטנות. אי אפשר קטן לא יכול להוליד. ראש דנקודים בקטנות לא היה יכול להוליד והיות והוא לא יכול היה להוליד הראש דקטנות אז היה צריך את הגדלות כדי להוליד. 

והגדלות. בא אור ע"ב ס"ג התחבר הראש של הקטנות תוך כדי ביטול הצמצום א' (?ב') עם למעלה מטבור והפך להיות כמו צמצום א' ובאמת הוליד בצמצום א' ונשבר. 

כשאנחנו אומרים הוליד בצמצום א' זאת אומרת הוא לא התחשב ולא השתמש בתיקון של המקום הזה של ראש דנקודים שהוא כמו רחם. 

למה הוא כמו רחם? כי יש לו תיקון קוים. 

אז למה לא השתמשת בו? 

כי קטן לא מוליד. אז תחבר את הקטן הזה עם הגדול. אני לא יודע איך.  אני לא יודע. אני יודע קטנות וגדלות.  

אוקי. אז בוא נעשה תיקון. אז עולם אצילות אני גם רוצה רחם אבל אני רוצה אותו כך שלא יהיה רק קטנות וגדלות. 

אז אני יעשה שני תיקונים. אז אנחנו באים לעולם אצילות ואומרים אוקי אני מבין שישסו"ת הוא המקום של העיבור שלי. והראש של ישסו"ת הוא מקום של העיבור כמו בעולם הנקודים. 

אז הבנתי כמו שהראש דישסו"ת בעולם הנקודים. למה אני קורא לו הראש דישסו"ת? 

כי כל ז"ת דנקודים הוא ישסו"ת אז אני קורא לו כמו ראש דנקודים הוא יהיה לי העיבור שלי. 

אז גם בעולם אצילות הראש שזה מקום החתך הוא יהיה מקום הרחם שלי מקום העיבור. אוקי הבנתי תיקון אחד כבר הבנתי מה לעשות. 

דבר שני אני חייב לחבר אותו עם העולם העליון. אומר אוקי, יש לי דרך לחבר אותו עם העולם העליון שלו עם או"א. 

איך אני אחבר אותו עם או"א מה דעתכם? איזה זיווג? 

זיווג דנשיקין. אומר, לא בעיה אני יעשה זיווג דנשיקין אני יחבר אותם ישסו"ת ואו"א. 

רגע, רגע, זהירות. לאט לאט. אתה מחבר אותם יקרה לך מה שקרה בעולם הנקודים. 

אומר כן אבל אני יעשה פה עוד תיקון. אני יעשה גם תיקון שאני יפריד את הכתר לשני פרצופים. 

אז הוא אומר בואו תראו, יש שני תיקונים בעולם אצילות שנעשו. אני אומר את זה עכשיו בקיצור יש שני תיקונים בעולם אצילות שנעשו כדי שלא יקרה מה שקרה בעולם הנקודים. 

איזה שני תיקונים? 

התחלקות הכתר והדבר השני שעושה את הכל בסדר של תיקון קוים לאט לאט. אלה שני התיקונים והם תלויים זה בזה. 

אז מה הוא עשה בזה שהוא חילק את הכתר? 

אומר רגע, אני לוקח את הכתר ומחלק אותו לשניים. אחד שהוא מובהק ושומר בצורה חזקה על צמצום ב' ויודע גם מה זה גדלות. 

אומר מה הבעיה למה לא עשית את זה גם שם? אומר שם לא יכולתי. 

אבל גם שם היה לך ראש א' ישסו"ת ששומר על הקטנות. כן, אבל הוא לא ידע מה זה גדלות. 

פה יש לי את עתיק שבגלל שהוא היה שורש דשורש, למדנו בחלק ח', אז הוא יצא גם בגדלות עתיק. יודע מה זה גדלות אבל הוא גם בצמצום ב'. זאת אומרת הוא יודע מה זה גדלות של צמצום ב' ולכן הוא יכול לחבר אותי לגדלות. 

רגע, הוא יכול להיות בריח התיכון? 

לא, הוא לא יכול להיות בריח התיכון. כי כל הניהול צריך להיות בצמצום ב'. כי אני לא בצמצום א'. כי אם אני אהיה בצמצום א' אז אני צריך ראש כזה שיודע לחבר אותי לאור של צמצום א' אבל גם יש לי צמצום ב'. 

אז אני אחלק את הראש לשניים. ראש אחד יהיה אחראי לחיבור. ראש אחד יהיה אחראי לניהול של כל עולם אצילות בצמצום ב' ואז הוא חילק אותם לא"א ועתיק. 

אז הזיווג דנשיקין חיבר אותם לאחד. נתן את אור החכמה. ועכשיו חיבר את או"א וישסו"ת לאחד. ועכשיו אפשר לעשות תיקון קוים לאט לאט בתוך הרחם. זה דבר מורכב. 

בוא נסכם אותו בנקודות:

1. היסוד המשותף של או"א וישסו"ת שהוא מקום הרחם הוא גם מקום התודעה ומקום ההרהור שבצורה נכונה שלו מאפשר לנו הרהור טרם הסקת מסקנות. המסקנות הנובעות מההרהור הן הרגשות וידיעות. שהם כנגד בהתאמה בנות ובנים. ההרהור צריך להיות מובנה כך שקודם בונים את הכלים מצד יסוד התבונה שהן הידיעות הפשוטות. לאחר מכן בונים את ניצוצין שהן הצורות של אותן ידיעות שמכלילים אותם יחד ומחברים בין החומרים בין הידיעות. והשלב השלישי ביסוד הבינה. מחברים אותם להכרה גבוהה של אמת ששם נמצאים גם המוחין שמצד הבנים הם ידיעות. מצד הבנות הן התרגשויות.
2. בשיעור זה למדנו שהשורש של הרחם המדובר בעולם אצילות שהוא היסוד המשותף הוא בראש דקטנות דנקודים שבו היה תיקון קוים.
3. שורש הרחם שהיה בנקודים היות והיה בקטנות לא יכול היה להוליד את הזו"ן כפי שישסו"ת בעולם אצילות לא יכול להוליד את הזו"ן לבדו.
4. כדי שראש דנקודים יוליד. התחבר עם ס"ג ע"י הורדת ה' תתאה מעיניים וכן התחבר עם נה"י דא"ק. אולם היה צריך לותר על הקטנות ששם היה שורש של רחם מתוקן בתיקון קוים. היות והוליד בלי תיקון קוים נגרמה שבירה והידיעות היו כוזבות והרגשות היו נסערות של כעסים ושבירה.
5. בעולם אצילות ישסו"ת התחבר עם או"א ע"י זיווג דנשיקין אולם שמר על הרחם וצמצום ב' בזכות שני תיקונים נוספים על התיקונים שהיו בנקודים. שהם התחלקות הכתר לב' פרצופים עתיק ואריך. ותיקון שני שהזיווג נעשה מבחינת החיצוניות שלו שאפשר לו למדוד לאט לאט על סדר המדרגה עד גמר גדלותו של העובר ורק אז יוליד אותו.

עד כאן היום. תודה רבה.

תע"ס חלק י – תתקנג-נד
1. היסוד המשותף של או"א וישסו"ת שהוא מקום הרחם הוא גם מקום התודעה ומקום ההרהור שבצורה הנכונה שלו מאפשר לנו הרהור טרם הסקת מסקנות. המסקנות הנובעות מהרהור הן הרגשות וידיעות שהם כנגד בנות ובנים בהתאמה. ההרהור צריך להיות מובנה כך שקודם בונים את הכלים מצד יסוד התבונה שהן הידיעות הפשוטות. לאחר מכן בונים את הניצוצין שהן הצורות של אותן ידיעות שמכלילים אותן יחד ומחברים בין החומרים בין הידיעות והשלב השלישי ביסוד הבינה מחברים אותן להכרה גבוהה של אמת ששם נמצאים גם המוחין שמצד הבנים הן ידיעות ומצד הבנות הן התרגשויות.
2. בשיעור זה למדנו שהשורש של הרחם המדובר בעולם אצילות שהוא היסוד המשותף הוא בראש דקטנות דנקודים שבו היה תיקון קווין.
3. שורש הרחם שהיה בנקודים היות והיה בקטנות לא יכול היה להוליד את הזו"ן כפי שישסו"ת בעולם אצילות לא יכול להוליד את הזו"ן לבדו.
4. כדי שראש דנקודים יוליד התחבר עם ס"ג ע"י הורדת ה"ת מעיניים וכן התחבר עם נה"י דא"ק אולם היה צריך לוותר על הקטנות ששם היה שורש של רחם מתוקן בתיקון קווים היות והוליד בלי תיקון קווין נגרמה שבירה והידיעות היו כוזבות והרגשות היו נסערות של כעסים ושבירה.
5. בעולם האצילות ישסו"ת התחבר עם או"א עי זווג דנשיקין אולם שמר על הרחם וצ"ב בזכות שני תיקונים נוספים על התיקונים שהיו בנקודים שהם:
התחלקות הכתר לב' פרצופים עתיק וא"א ותיקון שני שהזווג נעשה מבחינת החיצוניות שלו שאיפשר לו למדוד לאט לאט על סדר המדרגה עד גמר גדלותו של העובר ורק אז יוליד אותו.
❦
בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.
❡
ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: https://www.hasulam.co.il
❧

תעס חלק י – שיעור 44 תתקנא-נב
1. היסוד של או"א הכוללים כאשר מתאחדים עם ישסו"ת הוא מקום הרחם ששם מעברים את הז"א.
2. מקום רחם זה כלול מעצמו מהיסוד של בינה ומהיסוד של התבונה.
3. הרחם מתחלק לשלושה מדורים ולמדור רביעי כאשר כל מדור כולל גם את המדורים האחרים בתוכו.
4. בכל מדור יש חלוקה: שלושה ימים, 40 יום והשלמה לשלושה חודשים. שזה כנגד כלים, ניצוצין ואורות שבכל מדריגה וכנגד נפש רוח וג"ר של כל אותה מדרגה.
5. המדור הרביעי הוא זה המקשר בין מדור למדור כפי שיש בחינה המקשרת הנקראת נפש דרוח המקשרת בין העיבור ללידה של הוולד.
6. משווה בעל הסולם את מקום והערך של הרחם למה שקרה בעולם הנקודים שגם הוא הוליד את ז"א רק שנשבר ולכן צריך להוליד אותו מחדש.
7. בעולם הנקודים הז"א נולד מראש דנקודים שיצא במקום הראש של נקודות דס"ג הנקרא ישסו"ת ביחס לטעמים שנקראים או"א.
8. כמו שבנקודים ז"א נולד מראש דישסו"ת גם כאן בעולם אצילות מקום העיבור יהיה בראש דישסו"ת.
❦
בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.
❡
ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: https://www.hasulam.co.il
❧

הדף היומי בתע"ס חלק י' שיעור 44 סיכום עמודים תתקנ"א-תתקנ"ב

אז מה למדנו היום?

היום היה לימוד קצת מורכב. שכל הלימוד בא להראות שני דברים. שני נושאים למדנו היום. 

נושא אחד מה קורה במסגרת העיבור. שלמדנו שישנם ג' מדורים בעיבור. וג' המדורים שיש לנו בעיבור, בכל אחד מהם יש ג' מדורים או ג' בחינות.

אז אמר לנו שבאופן רגיל ישנם ג' מדורים. מדור עליון. מדור אמצעי ומדור תחתון. אבל יש ביניהם גם הופכיות.

יש את יסוד התבונה שבו מתקיימים הכלים.

יש את המדור האמצעי שהוא היסוד המשותף שנקרא מקום החתך שבו מתקיימים הניצוצין.

ויש את יסוד הבינה שבו מתקיימים האורות.

מי זה הרחם הזה שמתקיימים בו האורות?

זה הרחם של או"א הכוללים.

הרחם של או"א הכוללים זה כאשר או"א מצטרפים לפרצוף אחד. אז יש להם יסוד. היסוד שלהם זה מקום הרחם. שמה מעברים את האפשרות להוליד בן. אם אין חיבור בין אבא לאמא אז לא מולידים את ז"א. כי צריכים להוליד אותו בצורה נכונה. אז יש להם יסוד משותף שכולל גם את הצד המשותף שיש לו עצם שזה היסוד המשותף שם מתקיימת הצורה שנקראת ניצוצין שזה מדרגת הרוח. 

אבל יש בתוך העיבור שכולו הוא היסוד המשותף יש בו גם מהתכללות את יסוד התבונה ואת יסוד הבינה.

כל אחד מהם מתחלק לשלוש: לג' ימים, ארבעים יום וג' חודשים. גם פה אותו דבר. ג' ימים, ארבעים יום וג' חודשים. ואותו דבר פה.

וכל אחד מהם זה מדור נפרד אומר. אבל יש גם בחינה רביעית. הבחינה הרביעית זה מה שמקשר בין עליון לתחתון. כמו שיש דבר המקשר בסוף הלידה כלפי התחתון. המדרגה הכללית שנולדת היא מדרגת רוח. מדרגת העיבור היא נפש לכן יש נפש דרוח בתוך העיבור שזה כמו המצב שהתינוק נולד אבל חבל הטבור עדיין נמצא. כשחותכים אותו הוא אז צריך להתחיל לקבל את האורות. יש בזה עניין קצת יותר מורכב נדבר על זה אח"כ בחלק יא'. 

אז כל מה שלמדנו שיש את חוק ההתכללות בעיבור. ולכן בעיבור בכל בחינה יש גם את השלוש בחינות ויש בחינה רביעית שמקשרת בין כל בחינה ובחינה ומקשרת בין העיבור הכללי ללידה.

הנושא השני שלמדנו שהוא מאד מורכב. הוא גם מביא אותו מאד מורכב פה. הוא אומר לנו ככה. הוא אומר לנו. שאני רוצה למקם לכם ולתת לכם טעם למה הראש דישסו"ת שהוא מקום העיבור יצא במקום הזה ובצורה הזאת.

אז הוא אומר, כשאני מסתכל על א"א שהוא בחינת הכתר של עולם אצילות כמו א"ק. אז אני רואה שכשיצא פרצוף ס"ג בעולם א"ק אז הוא לא התפשט למטה מתחת לטבור. 

אז גם או"א הכוללים יתפשטו כאן ולא יתפשטו למטה מטבור. 

עד איפה הם יתפשטו?

עד המקום של החזה. המקום של החזה פה בלימוד הזה הוא קורא לו מקום הטבור. במקומות אחרים הוא קורא לו מקום החזה. קורא לו מקום הטבור של או"א. והוא אומר שישסו"ת שיצא פה במקום הזה. חב"ד חג"ת נה"י. יצא. החב"ד שלו יצא במקום שליש תחתון דתפארת למטה מטבור. 

הוא אומר לכן פה זה מקום הבטן של או"א הכללים שזה במקום ראש דישסו"ת. אנחנו למדנו קודם שזה פה. שראש דישסו"ת הוא למעלה מהחזה הכללי. זה מכיון שלמדנו בהרבה מקומות (שהטבור של או"א) שהחזה של או"א הוא במקום החזה דאריך. פה הוא למד אחר. יכול להיות שמה שהוא קורא טבור זה חזה. אבל זה לימוד קצת שונה.  עכשיו כל זה הוא מביא לנו טעם מעולם הנקודים ואומר כך. 

בעולם הנקודים. השוני בשני הלימודים יכול להיות שמכיון שמדובר פעם על עליה ופעם במקומו אבל צריך לחקור את זה קצת אבל זה מורכב פה מדי כדי לדבר על זה בשיעור כזה. צריך כמה שעות כדי להסביר את זה.

מה הוא אומר לנו? 

בעולם הנקודים הבטן יצאה במקום בין טבור למקום הזה של עד סוף שליש עליון. שזה נקרא, אם אני מחלק את נקודות דס"ג. 

אז איך אני יחלק אותם? 

חב"ד, חג"ת, נה"י למטה מפרסה.

אז הוא אומר, איפה יצאה הבטן?

במקום חב"ד. כל נקודות דס"ג, אני מתעלם מהראש כי הוא נכלל בס"ג, והוא עצמו יצא כראש תוך סוף. 

חב"ד זה בחינת הראש. 

של מי? 

של נקודות דס"ג. 

מה זה נקודות דס"ג? 

ישסו"ת.

אם נקודות דס"ג זה ישסו"ת. 

והחב"ד זה שליש עליון דנה"י דא"ק ששם יצא ראש דנקודים. 

וראש דנקודים הוא כמו ראש הישסו"ת כי הוא כנגד ראש דישסו"ת והוא הוליד את ז"ת דנקודים. 

אז התקבע לי שאיפה נעשה העיבור כדי להוציא את הז"א שנקרא עולם הנקודים במקום הראש של ישסו"ת. 

שהוא מקום הבטן של מי? 

של ס"ג הכולל שמתחיל מהראש עד למטה שהוא נקרא מטבור ולמטה שלו. 

אומר אותו דבר פה אני אסתכל שזה יהיה מטבור ולמטה בראש דישסו"ת שפה יהיה מקום העיבור של ז"א שאני אצטרך להוליד אותו לפה. זה מה שהוא אומר כאן.

סיכום בנקודות:

1. היסוד של או"א הכוללים כאשר מתאחדים עם ישסו"ת הוא מקום הרחם ששם מעברים את הז"א.
2. מקום רחם זה כלול מעצמו, מהיסוד של בינה ומהיסוד של התבונה.
3. הרחם מתחלק לשלושה מדורים ולמדור רביעי. כאשר כל מדור כולל גם את המדורים האחרים בתוכו.
4. בכל מדור יש חלוקה: שלושה ימים. ארבעים יום. והשלמה לג' חודשים. שזה כנגד כלים, ניצוצין ואורות שבכל מדרגה. וכנגד נפש רוח וג"ר של כל אותה מדרגה.
5. המדור הרביעי הוא זה המקשר בין מדור למדור כפי שיש בחינה מקשרת הנקראת נפש דרוח המקשרת בין העיבור ללידה של הולד.
6. משווה בעל הסולם את מקום והערך של הרחם למה שקרה בעולם הנקודים שגם הוא הוליד את ז"א רק שנשבר ולכן צריך להוליד אותו מחדש.
7. בעולם הנקודים הז"א נולד מראש דנקודים שיצא במקום הראש של נקודות דס"ג הנקרא ישסו"ת ביחס לטעמים שנקראים או"א.
8. כמו שבנקודים ז"א נולד מראש דישסו"ת גם כאן בעולם אצילות מקום העיבור יהיה בראש דישסו"ת.

עד כאן היום. תודה רבה.

תעס חלק י – שיעור 44 תתקנא-נב
1. היסוד של או"א הכוללים כאשר מתאחדים עם ישסו"ת הוא מקום הרחם ששם מעברים את הז"א.
2. מקום רחם זה כלול מעצמו מהיסוד של בינה ומהיסוד של התבונה.
3. הרחם מתחלק לשלושה מדורים ולמדור רביעי כאשר כל מדור כולל גם את המדורים האחרים בתוכו.
4. בכל מדור יש חלוקה: שלושה ימים, 40 יום והשלמה לשלושה חודשים. שזה כנגד כלים, ניצוצין ואורות שבכל מדריגה וכנגד נפש רוח וג"ר של כל אותה מדרגה.
5. המדור הרביעי הוא זה המקשר בין מדור למדור כפי שיש בחינה המקשרת הנקראת נפש דרוח המקשרת בין העיבור ללידה של הוולד.
6. משווה בעל הסולם את מקום והערך של הרחם למה שקרה בעולם הנקודים שגם הוא הוליד את ז"א רק שנשבר ולכן צריך להוליד אותו מחדש.
7. בעולם הנקודים הז"א נולד מראש דנקודים שיצא במקום הראש של נקודות דס"ג הנקרא ישסו"ת ביחס לטעמים שנקראים או"א.
8. כמו שבנקודים ז"א נולד מראש דישסו"ת גם כאן בעולם אצילות מקום העיבור יהיה בראש דישסו"ת.
❦
בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.
❡
ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: https://www.hasulam.co.il
❧

1. למדנו בשעור הקודם שהזיווג דיסודות שנעשה בין אבא לאמא נעשה במקום היסוד המשותף לשניהם.
2. ישנם ג' מקומות וג' יסודות באו"א וישסו"ת המשותפים.
א. מקום יסוד הבינה
ב. מקום יסוד התבונה
ג. מקום החתך
3. מקום היסוד המשותף הוא במקום הראש של ישסו"ת שמלביש על שליש תחתון דת"ת של או"א עלאין. ולכן שם גם מקום הזיווג.
4. הרחם של הנקבה המשותפת שהוא היסוד המשותף מטעם התכללות בנוי מיסוד הבינה, יסוד התבונה ומהעצם שלו – שהוא היסוד המשותף.
5. במקום יסוד התבונה של היסוד המשותף נבנים הכלים של העובר. במקום היסוד המשותף של היסוד המשותף נבנים הניצוצין של העובר. ובמקום יסוד הבינה של היסוד המשותף נבנים האורות דהיינו המוחין של העובר.
6. חילקנו את האורות ניצוצין וכלים לג' מדורים. אולם כבר במדור הראשון שהוא יסוד התבונה כבר שם מתחילים לבנות את הניצוצין והאורות מבחי' הנפש שלהם.

❦
בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.
❡
ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: https://www.hasulam.co.il
❧

1. למדנו בשעור הקודם שהזיווג דיסודות שנעשה בין אבא לאמא נעשה במקום היסוד המשותף לשניהם.
2. ישנם ג' מקומות וג' יסודות באו"א וישסו"ת המשותפים.
א. מקום יסוד הבינה
ב. מקום יסוד התבונה
ג. מקום החתך
3. מקום היסוד המשותף הוא במקום הראש של ישסו"ת שמלביש על שליש תחתון דת"ת של או"א עלאין. ולכן שם גם מקום הזיווג.
4. הרחם של הנקבה המשותפת שהוא היסוד המשותף מטעם התכללות בנוי מיסוד הבינה, יסוד התבונה ומהעצם שלו – שהוא היסוד המשותף.
5. במקום יסוד התבונה של היסוד המשותף נבנים הכלים של העובר. במקום היסוד המשותף של היסוד המשותף נבנים הניצוצין של העובר. ובמקום יסוד הבינה של היסוד המשותף נבנים האורות דהיינו המוחין של העובר.
6. חילקנו את האורות ניצוצין וכלים לג' מדורים. אולם כבר במדור הראשון שהוא יסוד התבונה כבר שם מתחילים לבנות את הניצוצין והאורות מבחי' הנפש שלהם.
❦
בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.
❡
ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: https://www.hasulam.co.il
❧

הדף היומי בתע"ס חלק י' שיעור 43 סיכום עמודים תתקמ"ט-תתק"נ

למדנו בשיעור הקודם שכדי לעשות זיווג לצורך עיבור אז צריך את ב' מיני ההשפעות מא"א שהם זיווג דנשיקין וזיווג דיסודות. ואת ב' ההשפעות האלה הוא נותן ליסודות דאו"א כדי שיעשו ביניהם זיווג. 

זיווג דנשיקין נותן את הכוח של הארת חכמה. וזיווג דיסודות נותן את הכוח של החסדים. 

אחרי שיסודות או"א וישסו"ת קיבלו את זה אז הם עושים זיווג דיסודות.

עכשיו עברנו לדבר אחרי שדיברנו על זיווג דנשיקין שיסוד דא"א העביר את הכוח הזה לאו"א וישסו"ת עכשיו אנחנו מדברים על זיווג דיסודות. בזיווג דיסודות הוא בא לספר לנו שזה נעשה בין יסוד של אבא ויסוד של אמא. 

מי זה אבא באופן כללי? 

אבא נקרא או"א עילאין 

ומי זאת אמא? 

ישסו"ת. 

אז כשאנחנו אומרים שיש זיווג בין אבא לאמא הכוונה בין בין יסוד של או"א ויסוד דישסו"ת. 

היסוד מצד הנקבה שהיא מעברת נמצא במקום הגוף. במקום הנקבה. 

מי הנקבה של או"א עילאין? 

אמא שנקראת בינה. 

מי הנקבה של ישסו"ת? 

תבונה. 

אז אנחנו נדבר אם כך על יסוד הבינה ויסוד התבונה. הם ביניהם עושים זיווג. אבל הם הרי שני פרצופים מנוגדים שעומדים במקומות שונים ואין ביניהם זיווג. כי זיווג אומר השוואת צורה. 

מתי כן יהיה ביניהם זיווג? 

בעליה במדרגת חכמה. כי כרגע הם ב' פרצופים נפרדים בקביעות שלהם. אבל היות וצריכים להוליד וקיבלו את הזיווג דנשיקין והעלו אותם למעלה. אז הם יכולים לבוא לקבל הארת חכמה. ואז הם הופכים להיות כמו מדרגה אחת. 

ועל זה דיבר איתנו השיעור שכשהם הופכים להיות מדרגה אחת אז יש להם גם יסוד משותף.

 אבל מצד התכללות גם היסודות הקודמים נמצאים ביסוד המשותף. 

היסוד המשותף נקרא מקום החתך או מקום העיבור. הרחם של שניהם יחד של הפרצוף המשותף. של כל או"א. והרחם הזה יש לו התכללות. אז הרחם הוא באמת היסוד המשותף שנקרא מקום החתך. אבל הוא כלול מעוד שני יסודות. 

מאיזה יסודות? 

יסוד הבינה ויסוד התבונה. 

זאת אומרת שהיסוד שלנו שהוא היסוד הכללי של או"א. שהוא נקרא גם מקום החתך. הוא בנוי מיסוד התבונה ויסוד המשותף ויסוד הבינה. אז אם כך אנחנו רואים שלוש מקומות.

אז יש לנו שלוש מקומות בתוך היסוד הכללי. היסוד התבונה הוא התכללות מהיסוד של תבונה הקודמת ויסוד הבינה הוא התכללות. 

אני כותב אותם הפוך. כותב אותם לפי סדר ההתפתחות לא לפי סדר המקום. כי לפי סדר המקום הם באמת עומדים כך שיסוד הבינה הוא למעלה ויסוד התבונה הוא למטה. כמו שנראה פה. 

אם יש לנו את או"א מלבישים על א"א מפה עד החזה. אז היסוד שלהם הוא למעלה מחזה. ויסוד התבונה הוא למטה מחזה. ויש את היסוד המשותף שהוא במקום הראש דישסו"ת שנמצא למעלה מחזה גם כן. 

אז באו"א וישסו"ת הכוללים הוא נמצא פה אבל באמת כל או"א עולים למקום הזה. 

ואז הוא נמצא באמת במקום הזה היסוד המשותף כשפה יש עוד מקום יסוד ועוד מקום יסוד אבל זה המקום היסוד הוא כלול משניהם.

 ופה נמצא היסוד המשותף של או"א במצב עליה והיסוד הזה כולל ג' מדורים. 

אז לא דיברתי הרבה פה על העליות ואיפה הוא מצוי בדיוק אבל נגיד פה בסיכום באופן כללי שהיסוד המשותף הזה שאנחנו מדברים עליו שהוא מקום העיבור. שהוא מדרגת נפש. הוא נמצא במקום שאיפה שהיה ראש דישסו"ת קודם. 

פה הוא אומר לנו שיש ג' מדורים. מדור א' ב' וג'. במדור הא' נוצרים הכלים. במדור ב' נוצרים הניצוצין. במקום ג' נוצרים האורות. זה לפי סדר ההתפתחות. באמת המדור העליון הוא של בינה. זה לפי סדר ההתפתחות. בהתחלה מתפתחים הכלים. הכלים מתפתחים בהתחלה ומקבלים בהתחלה נפש דנפש. כי כל זה זה נפש רוח ונשמה שכוללת גם חיה ויחידה. 

אז במדור העליון מקבלים נפש. במדור האמצעי רוח. ובמדור התחתון או במדור של האורות נשמה שהוא גם נקרא המדור העליון זה רק מצד ההתפתחות. יש לנו אם כך בכל אחד מהם יש נפש רוח וג"ר. גם בכלים גם בניצוצין וגם באורות. 

אבל כמובן שכל בחינת הנפש הזאת זה נפש. הנפש הזאת נעשית בג' הימים הראשונים. נפש של הנפש של הנפש הכללית. זה נעשה בג' ימים ראשונים.

הרוח נעשית בארבעים יום. לכן יש חשיבות מאד כי כשיש רק נפש לבד אין קיום. כשיש נפש ורוח כבר יש קיום לעובר אחרי ארבעים יום. לפני כן זה לא ממש קיום לעובר ויש הרבה מאד נפקה מינה להלכות. 

ויש את  הג' חודשים שאז מיד בסוף ג' החודשים מתחילים לקבל את הרוח ואז כבר יש קיום לעובר וכבר זה קיום שלם כי כבר גמר את כל בחינת הכלים. 

אז בא ומספר לנו שנבנים כלים ניצוצין ואורות. אבל תדע לך שמה שכתוב רוח דכלים הניצוצין מתחילים את תחילת הנפש שלהם כבר מזמן הכלים. 

זה קצת מורכב אבל אנחנו נלמד את זה בחלק יא' ושם זה יהיה פחות מורכב כי זה יהיה כבר שפה שאנחנו מדברים בה. 

אז מה אנחנו צריכים להבין באופן כללי כאן? 

שאותו רחם שנוצר לנו הוא נוצר בצורה כזאת שהוא יכול לבנות. נוצר מעין בית חרושת ברחם הזה שהבית חרושת הזה הוא מאד משוכלל. בית חרושת שיודע ליצר אדם. 

עכשיו אם רוצים ליצר אדם בבית החרושת צריך להיות את כל מצבי ההתפתחות של האדם. של המציאות שלו. של הקיום של הכלים. כמו שהוא יהיה במצב של רק מתקיים. ויש מצב התנועה שלו שנקראת רוח. ויש מצב הגדלות שלו. 

ואת הכל הוא צריך לתת לו בעובר. אז הבית חרושת הזאת צריך להיות מדור שמייצרים את המוחין אפילו אם הם רק פוטנציאל. אז לכן יש לו גם מקום בתוך הרחם. 

זה הבית חרושת של היווצרות הוולד. יש לו את ג' מדורים האלה בתוך בית חרושת ג' חדרים. ג' מחלקות. מחלקה שמייצרת כלים. מחלקה שמייצרת ניצוצין, מחלקה שמייצרת אורות. 

וכמובן צריכים לאחד את כולם. זה נראה אח"כ איך מאחדים את כולם לתוך העובר. ואח"כ הוא יולד כשהוא שלם. 

ואף פעם לא תיולד עגבניה מאשה והיא לא תלד חתולה. היא תלד אדם כי יש לה את כל החלקים לבנות אדם. 

כמובן שהיה פה גם א"א מעורב כדי לתת את הנשמה. אבל זה כמובן אנחנו צריכים לערב פה גם את מה שהוא נתן מבחינת הקב"ה. 

נקודות:

1. למדנו בשיעור הקודם שהזיווג דיסודות שנעשה בין אבא לאמא נעשה במקום של היסוד המשותף לשניהם.
2. ישנם ג' מקומות וג' יסודות באו"א וישסו"ת המשותפים. א' מקום יסוד הבינה. ב' מקום יסוד התבונה. וג' מקום החתך, המקום המשותף.
3. המקום של היסוד המשותף הוא במקום הראש של ישסו"ת שמלביש על שליש תחתון דתפארת של או"א עילאין. ולכן שם גם מקום הזיווג.
4. הרחם של הנקבה המשותפת שהוא היסוד המשותף מטעם התכללות בנוי מיסוד הבינה, יסוד התבונה, ומהעצם שלו שהוא היסוד המשותף.
5. במקום יסוד התבונה של היסוד המשותף נבנים הכלים של העובר. במקום היסוד המשותף של היסוד המשותף נבנים הניצוצין של העובר. ובמקום יסוד הבינה של היסוד המשותף נבנים האורות, דהיינו, המוחין של העובר.
6. חילקנו את האורות, ניצוצין, כלים, לג' מדורים. אולם כבר במדור הראשון שהוא יסוד התבונה כבר שם מתחילים לבנות את הניצוצין והאורות מבחינת הנפש שלהם.

עד כאן היום. תודה רבה.

1. למדנו בשעור הקודם שהזיווג דיסודות שנעשה בין אבא לאמא נעשה במקום היסוד המשותף לשניהם.
2. ישנם ג' מקומות וג' יסודות באו"א וישסו"ת המשותפים.
א. מקום יסוד הבינה
ב. מקום יסוד התבונה
ג. מקום החתך
3. מקום היסוד המשותף הוא במקום הראש של ישסו"ת שמלביש על שליש תחתון דת"ת של או"א עלאין. ולכן שם גם מקום הזיווג.
4. הרחם של הנקבה המשותפת שהוא היסוד המשותף מטעם התכללות בנוי מיסוד הבינה, יסוד התבונה ומהעצם שלו – שהוא היסוד המשותף.
5. במקום יסוד התבונה של היסוד המשותף נבנים הכלים של העובר. במקום היסוד המשותף של היסוד המשותף נבנים הניצוצין של העובר. ובמקום יסוד הבינה של היסוד המשותף נבנים האורות דהיינו המוחין של העובר.
6. חילקנו את האורות ניצוצין וכלים לג' מדורים. אולם כבר במדור הראשון שהוא יסוד התבונה כבר שם מתחילים לבנות את הניצוצין והאורות מבחי' הנפש שלהם.
❦
בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.
❡
ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: https://www.hasulam.co.il
❧

הדף היומי בתע"ס חלק י' שיעור 42 סיכום עמודים תתקמ"ז-תתקמ"ח

מה למדנו היום?

למדנו שמה שאנחנו מדברים עליו באות הזאת שהיא אות ארוכה מאד עד סוף הפרק עד סוף חלק י' אור פנימי. שאנחנו מדברים על הזיווג של יסודות שבאים או"א וישסו"ת לעשות. כדי שהם יעשו זיווג היה צריך הקדם של זיווג דנשיקין. 

עכשיו אנחנו רוצים להבין עוד קצת מה קיבלו או"א? 

אז אנחנו למדנו שכאשר א"א עשה זיווג דנשיקין בין יה"ו לשם מ"ב שעלה מלמטה. שראינו שהזיווג הזה נקרא זיווג של חיך וגרון בין יה"ו לבין ב' אהי"ה שעולים מלמטה. אז הזיווג הזה נתן חכמה למדרגה. והחכמה הזאת אפשרה ליסוד דאריך לקבל הארה. שהיסוד דאריך הנה"י עלו למקום החג"ת ומהיסוד שלו הוא נתן אור של מה שקיבל מלמעלה. את הכוח הגדול הזה של הזיווג דנשיקין. נתן אותו לאו"א וישסו"ת כדי שיעשו זיווג על בחינת יסודות. 

עכשיו אנחנו רוצים קצת  ללמוד יותר מה זה ההארה הזאת? מה התהליך שהיה פה? 

אז הוא בא ומספר לנו בשיעור הזה שלא"א יש ב' בחינות של השפעה והם נובעים מעתיק. 

מי אלה ב' הבחינות של ההשפעה? 

יש לו השפעה ממקום החב"ד שלו הוא משפיע חכמה. וממקום החג"ת שלו הוא משפיע חסדים. 

מאיפה יש לו את הכוחות האלו להשפיע חכמה וחסדים? 

אז הוא מסביר לנו את זה בתוך עולם אצילות. הוא מסביר לנו את זה גם מהמקוריות של ההשפעה הזאת. 

אז קודם כל מצד עולם אצילות. מצד עולם אצילות, עתיק הוא זה שמחבר בין העולמות העליונים לכל עולם אצילות. אז מי שיביא לנו את האור מהאין סוף דרך עולם א"ק. כי כל אור מגיע מהאין סוף אז הוא צריך להגיע דרך עולם א"ק. 

איך הוא יגיע? 

עתיק צריך להביא אותו. 

למי? 

לא"א שייתן אותו לשאר עולם אצילות. כי הוא כמו הזכר של א"א. 

ואז א"א פונה אליו תן לי אור. 

אז הוא אומר לו, מה אתה צריך? 

אני צריך שני סוגי אורות. 

איזה שני סוגי אורות? 

חכמה וחסדים. 

אומר לו אוקי. אני נותן לך חוכמה מהחג"ת שלי וחסדים מהנה"י שלי. 

אומר לו מתאים לי. 

למה מתאים לך? 

כי אני, הקרום שלי הוא בדיוק מתחת לראש. בראש הקרום הזה לא פועל עלי ממטה למעלה אני יכול לקבל פה את החכמה ואני אסתום אותה אצלי. 

ואז המוחין שלו פה נקראים. איך? 

מוחא סתימאה. נכון, מוחא סתימאה. פה יש לו חכמה בחב"ד ופה הוא מקבל מהנה"י חסדים. הוא אומר זה גם מתאים לי החסדים לקבל פה. 

למה? 

כי אני הוצאתי את הגרון, את הבינה שלי מהראש לפה ובינה שלי באמת רוצה חסדים. 

אז זה מאד מתאים לי. עכשיו גם אם לא היה מתאים לו היו מתאימים אותו, כי באמת הוא הוציא רק ז"ת דבינה. דיברנו מזה.

אז אנחנו רואים אם כך שא"א מקבל מעתיק ב' בחינות השפעה: חכמה מהחג"ת שלו וחסדים מהנה"י שלו. 

אז אומר אבל מאיפה? למה א"א מתנהג ככה? 

אז שאל אסף שאלה מצוינת, הוא שואל, אנחנו רואים  שבעולם אצילות תמיד מחזה ולמעלה זה חסדים מכוסים. מחזה ולמטה זה חסדים מגולים שיש שם הארת חכמה. 

פה פתאום אתה אומר לי הפוך. פה למשל, באו"א וישסו"ת ראינו למעלה מחזה חסדים מכוסים. למטה מחזה חסדים מגולים. 

גם בז"א למדנו כך מחזה ומלמעלה חסדים מכוסים. חזה ולמטה חסדים מגולים. פה פתאום אתה אומר לי הפוך. 

אומר אתה צודק זה באמת הפוך. כי עתיק אנחנו מדברים עליו מצד מה שהוא מיצג כרגע את עולם א"ק, את גלגלתא. ולכן הוא מתנהג כמו צ"א. אומר רגע אבל הוא בצ"ב. 

אומר לא. עתיק יש לו שני הצדדים כמו שלמדנו בחלק ח'. יש לו גם את צד של צ"א וגם את צד של צ"ב. 

כדי להשפיע את האורות מעולם א"ק הוא משפיע מטעם צ"א. 

האם זה שתי פרצופים? שואל דויד או פרצוף אחד? הסיומים הם אותם סיומים?

כן הסיומים הם אותם סיומים. רק הנה"י העליונים שלו משם הוא משפיע חסדים והשליש תחתון של הנה"י של עתיק הוא זה שבצ"א יורד למטה מטבור. 

אבל אם הוא צ"א אז איך הוא משפיע לו חסדים לבד? 

הוא צ"א ממה שהוא לוקח למעלה והוא עושה וסת ממיר את זה לצ"ב כמו שנאי מקבל מצד אחד ומוציא מצד שני אור אחר. אותו דבר הוא מקבל מצ"א מלמעלה אבל הוא מוציא רק חסדים לבד מטעם צ"ב שבו. הוא עושה שנאות. 

איך הוא יכול לעשות שנאות? 

כי יש בו גם צ"א וגם צ"ב. לכן צריך את עתיק. לכן עתיק הוא פרצוף מיוחד שעושה את השנאות הזאת. 

אוקי. אז הבנו למה עתיק נותן האור.

איפה ראינו את זה בעולם א"ק? 

אומר מה הבעיה לא ראיתם בעולם א"ק שבגלגלתא כל האור שלו למעלה הוא היה חכמה למעלה מטבור ולמטה מטבור חסדים. 

אומר רגע לא חסדים. חסדים בהארת חכמה. אומר בסדר. פה היה עניין מיוחד בצ"א שהחסדים חייבים להיות בהארת חכמה וזה השפיע עלינו. אבל עתיק יודע להמיר את זה לחסדים לבד כמו שאמרנו כי בצ"ב יש מציאות של חסדים לבד. מה שלא היה בצ"א. אוקי זה עניין אחד.

עוד עניין יש לנו פה. כל מה שיוצא זו"ן דאצילות יוצא לתקן את המקום הזה שלמטה מטבור. 

למטה מטבור זה רק חסדים בהארת חכמה. לכן רק ז"א עצמו כשאני רוצה להוליד אותו אני צריך להוליד אותו בחסדים בהארת חכמה. זו גם הסיבה שאני חייב את הזיווג דנשיקין וזיווג דיסודות. למה? 

כי אני צריך להשפיע לז"א חסדים בהארת חכמה. אם הייתי עושה זיווג רק מאו"א שהוא העליון הייתי נותן חסדים. אבל הוא לא רוצה רק חסדים לבד. 

אומר למה? שישסו"ת יתן לו הארת חכמה. ישסו"ת לא יכול לתת לו הארת חכמה. 

למה? למה ישסו"ת לא יכול לתת לו הארת חכמה? 

כי הוא למטה מחזה ואין לו הארת חכמה וסיום של הארת חכמה מסתיים בחזה. 

צריך מקור אחר להארת חכמה. 

מי יהיה המקור? 

א"א. כי א"א בזיווג דנשיקין נותן השפעה של חכמה. 

אומר רגע, אבל האור חכמה שהוא נותן זה עצם. אומר נכון אם אתה רוצה הארת חכמה אתה צריך את עצם החכמה. 

כי בלי עצם החכמה מאיפה תהיה הארת חכמה? אתה ראית פעם מישהו נותן הילה של אור בלי שיש מקור של אור? 

אין דבר כזה. לכן צריך את עצם החכמה לפני הארת החכמה. ולכן אנחנו צריכים שיהיה זיווג דנשיקין בשביל עצם החכמה. בשביל שאח"כ תהיה הארת חכמה מאו"א וישסו"ת לז"א. 

איך ישסו"ת יקבל הארת חכמה הוא למטה מחזה? 

הם כולם עולים למעלה ואז מולידים את זו"ן מלמעלה. 

הנושא הזה הוא עוד לא סגור לנו. יש פה עוד דברים ללמוד. אנחנו נראה פה נקודות ואחרי הנקודות בשיעור הבא אנחנו נסביר את יותר כי למדנו רק עמוד אחד מפה. 

אז בוא נראה נקודות:

1. באות זו אנו עוסקים בזיווג דיסודות בין או"א לישסו"ת.
2. זיווג דיסודות מקבל את כוחו מהזיווג דנשיקין שהאיר ליסוד דאריך שמאיר ליסודות דאו"א.
3. בלימוד זה אנו מבקשים להבין יותר את ההשפעה של א"א לאו"א ומסביר לנו כאן שיש לו ב' מיני השפעות של חכמה וחסדים.
4. א"א משפיע ממקום החב"ד שלו חכמה וממקום החג"ת שלו חסדים.
5. את כוחות ההשפעה שלו מקבל מהמקור של עתיק. כאשר עתיק משפיע ממקום החג"ת שלו לחב"ד דאריך חכמה. וממקום שליש עליון דנה"י שלו למקום חג"ת דאריך חסדים.
6. מכוח החג"ת דעתיק עושה א"א זיווג דנשיקין להשפעת חכמה. ממקום הנה"י דעתיק מקבל את הכוח לזיווג דיסודות לצורך או"א.
7. עתיק מתנהג להשפעת האורות כמו א"ק. אולם כשההארה הזאת יוצאת ממנו היא יוצאת בסוד של צ"ב. ואת זה נסביר בשיעורים הבאים.
8. צריכים לזכור שבכל פעם שרוצים הארת חכמה חייב להיות קודם עצם חכמה גם אם לא מקבלים אותו.

עד כאן היום תודה רבה.

מה למדנו בשיעור הזה וגם בשיעור הקודם באופן כללי.

אז בשיעור הקודם של 42 א' למדנו שלעתיק יש ב' בחינות השפעה על א"א: של חכמה מהחג"ת שלו ושל חסדים מהנה"י שלו. 

כנגד זה לא"א יש ב' בחינות השפעה. איזה ב' בחינות השפעה? 

מהחב"ד שלו חכמה. ומהחג"ת שלו חסדים. 

למה צריך את זה? 

כדי לתת לאו"א וישסו"ת שיהיה להם ב' בחינות של השפעה. 

איזה ב' בחינות השפעה? 

של חסדים וחכמה. 

למה הם צריכים שתי בחינות של השפעה? 

כי את זו"ן צריך להוליד לפי הטבע שלו. 

מה הטבע של זו"ן? 

חסדים בהארת חכמה. לכן צריך את ב' בחינות ההשפעה. 

איך הם ב' בחינות ההשפעה? 

ב' בחינות ההשפעה האלה הם באים ע"י זיווג דנשיקין שזה בחינת חכמה. וזיווג דיסודות זה בחינת חסדים. 

אבל בתוך הזיווג דיסודות שעושים או"א יש להם גם את הכוח של הזיווג דנשיקין הזה. ולכן הם יכולים לתת לעובר את הזיווג הזה. את הכוח הזה של חסדים בהארת חכמה. 

אוקי. אז הבנו שיש את ב' בחינות הזיווגים האלה. 

עכשיו כל הרעיון הזה באנו ללמוד מה קורה בעובר? 

הרי מה אנחנו מדברים פה איזה זיווג עושים כדי לעבר את זו"ן? 

עכשיו העובר הזה שאנחנו הולכים להוליד הוא צריך בתוך הבטן שנקראת רחם ליצר את העובר. 

מי עושה את הזיווג הזה? 

או"א וישסו"ת. למדנו שבאו"א וישסו"ת יש ג' יסודות. 

איזה ג' יסודות? 

אחד של אמא שנקראת בינה. אחד של תבונה. ואחד של המקום המשותף. 

אבל איפה נעשה המקום המשותף הזה? 

במקום בדיוק פה במקום החזה. זה המקום המשותף. המקום המשותף הזה שעשו את הזיווג דיסודות הוא קיבל ג' הבחנות. 

איזה ג' הבחנות? 

הרחם נבנה בג' מדורים שכל מדור מקבל השפעה מיוחדת. 

כל זה נמצא בתוך רחם. רחם שסגור בב' דלתות וב' צירים. בתוך הרחם הזה יש לנו מדורים. המדור העליון. המדור האמצעי. והמדור התחתון. כנגד יסוד הבינה של אמא עילאה. כנגד יסוד המשותף שזה מקום החתך. וכנגד יסוד התבונה. 

עכשיו לא להתבלבל, הזיווג נעשה רק במקום אחד במקום החתך. אבל בגלל שהוא התכלל מב' היסודות אז העובר או ההריון, האמא מקבלת לתוך הרחם שלה את ההשפעה של ג' הבחינות הללו. ולכן היא מקבלת את ההבחנות האלו של היסוד דבינה, היסוד המשותף, ויסוד התבונה. 

עכשיו צריך לראות שעיבור זה הרהור. זה מלשון הריון. כל הרהור של האדם שנעשה במקום התודעה שלו. שמקום התודעה שלו זה מקום ההריון של כל המחשבות שלו. שלפי ההרהור שלו הוא מוליד את הרגשות שלו. את מה שקורה לו בלב. שזה הבנים שהוא מוליד. הבנים והבנות שהוא מוליד. אז הכל קורה בהרהור. 

איך זה קורה בהרהור? 

גם בהרהור צריך שלוש הבחנות. צריך את יסוד הבינה העליונה שזה ההכרה העליונה. שזה כמו האורות שזה בכלל לא תלוי בו. זה מה שהוא מקבל מלמעלה שהם חסדים מכוסים. אין השתתפות עצמית בכלל. יש רק מה שלמעלה. שזה נקרא יסוד הבינה. 

יש את היסוד המשותף שצריך לחבר את ההכרה העליונה הזאת איתי. 

ויש את יסוד התבונה איך אני משפיע את זה לתחתון. איך אני מעביר את זה לגוף. 

ככה יש את הצד הזה המופשט מאד. את הצד שיכול להשפיע את זה למטה. והצד שיכול לחבר בין הצד המופשט מאד לבין הצד הפרקטי. כי הצד הפרקטי זה הכלים, זה הנפש.

 אז לכן ביסוד התבונה במדור התחתון בונים בתוך העובר את הנפש. בתוך הרחם את הנפש ביסוד התבונה. 

במדור האמצעי את הרוח שהיא הצורה. שהצורה היא המשתפת בין האור לבין הכלים. 

וביסוד דבינה מיצרים את הנשמה . שזה כמו האור כמו ההכרה העליונה שבאה אלי. 

וכל זה קורה בתוך העובר. אחרי שגומרים את כל ההרהור הוא יורד ונולד הז"א. 

לאן הוא נולד? 

למקום שמתחת האמא. למקום ז"א. 

אז זה מה שלמדנו היום ונסכם את השיעור הזה בנקודות:

1. ב' מיני השפעות של א"א הם של חכמה ממקום הראש שלו החב"ד. וחסדים ממקום החג"ת שלו. ששם מקום הגרון.
2. בזיווג חיך וגרון היפך א"א את המקום המבדיל בין ב' ההשפעות וזה אפשר לו לתת גם את הכוח של החכמה וגם את הכוח של החסדים דרך היסוד שלו ליסודות דאו"א.
3. הזיווג בין אבא לאמא מצד היסודות כולל בתוכו את ג' ההשפעות של יסוד הבינה, יסוד התבונה, והמקום המשותף.
4. ג' הבחינות הנ"ל הם אלה שבונים את הרחם. וכנגד זה יש ג' מדורים ברחם שבכל אחד מהם נבנה דבר אחר.
5. במדור העליון שהוא כנגד יסוד הבינה נבנים המוחין. דהיינו, הנשמה. במדור האמצעי כנגד היסוד המשותף שהוא מקום החתך נבנה הרוח של העובר. דהיינו, הצורה. במדור התחתון כנגד יסוד התבונה נבנה בחינת הנפש של העובר שהוא סוד הכלים.
6. העובר בנפש האדם מצד עבודת השם זה בחינת ההרהור של האדם המתקיים במקום התודעה שצריכה להיות מורכבת מההכרה העליונה המופשטת כנגד יסוד הבינה, מהצורה המחברת למקום הפרקטי שהוא כנגד היסוד המשותף, וכנגד הפרקטיקה להעברה ללב כנגד יסוד התבונה.

עד כאן היום. תודה רבה.

❦
בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.
❡
ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: https://www.hasulam.co.il
❧

❦
בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.
❡
ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: https://www.hasulam.co.il
❧

❦
בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.
❡
ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: https://www.hasulam.co.il
❧