הדף היומי בתע"ס חלק י' שיעור 32 סיכום עמודים תתקכ"ז-תתקכ"ח
אז מה למדנו היום?
ראשית, חזרנו על השיעור הקודם. בשיעור הקודם למדנו על מושג חדש, שנקרא זיווג דנשיקין.
המושג הזה של זיווג דנשיקין, הוא זיווג שאומר זיווג ע"ב ס"ג.
מה זה זיווג ע"ב ס"ג?
אז יש לו כמה שמות לזיווג הזה. אז זיווג דנשיקין זה זיווג להתעוררות ההשתוקקות. כמו שיש קטנות במדרגה ורוצים לתת גדלות.
האור הזה שבא נותן גדלות רק לרצון בינתיים הוא נקרא בכמה שמות, הוא נקרא:
- גם זיווג ע"ב ס"ג.
- גם זיווג בין חכמה לבינה.
- גם זיווג בין חיך לגרון.
- גם זיווג בין יסוד ומלכות.
- וגם נקרא גבורה.
- וגם נקרא ריו.
- וגם נקרא מוחין דו"ק.
כל השמות האלו מתארים את אותו דבר במקומות שונים. אבל זה אותו דבר. כל הזיווגים האלה זיווג ע"ב ס"ג לצורך נתינת גדלות למדרגה.
בעניין הזה צריכים לזכור שישנם ג' סוגי עיבורים, שהוא קורא להם פה ב':
איזה ב' עיבורים?
יש עיבור א' לצורך קטנות ויש עיבור ב' לצורך גדלות.
אבל לצורך גדלות, הגדלות תמיד מתחלקת לשניים:
- גדלות של כלים.
- וגדלות של אורות המתלבשים בכלים.
בקטנות זה בא יחד, לא צריך עיבור נוסף כדי לקבל את האורות.
ולכן העיבור הב' מתחלק לשניים.
כשאנחנו מדברים על זיווג דנשיקין, זה מדבר רק על העיבור הא' של עיבור ב'. זאת אומרת זה מדבר רק לצורך גדלות דכלים. זה הזיווג שדיברנו עליו בשיעור הקודם שנקרא זיווג דנשיקין .
עכשיו עם הזיווג דנשיקין יש לנו איזה שהיא בעיה.
מה הבעיה בזיווג דנשיקין, שקוראים לו גם זיווג חך וגרון, זיווג ע"ב ס"ג?
הוא צריך לתת לי אור מאד גדול מלמעלה, וכאשר הוא רוצה לבוא מלמעלה לתת לי אור, אז פה יש מסך. המסך הזה, זה מסך של צמצום ב' הוא לא נותן לאור חכמה להתפשט למטה. עכשיו בלי אור חכמה אני לא יכול גדלות במדרגה.
- אז מה עושים?
- אומר, אין בעיה.
- הקרום הזה, אגב, איך נקרא?
- קרומא דאתחפיא.
- אז אי אפשר שיעבור אור חכמה דרך קרומא דאתחפיא.
- אומר נכון, אתה צודק. אור חכמה להתלבשות במדרגה לא עובר.
- אבל אור חכמה כדי לתת השלמת כלים, כן עובר.
- למה עובר?
- כי אין על זה צמצום. אין צמצום על להיות משתוקק.
- יש צמצום על לא לקבל אור.
- אתה רוצה להיות משתוקק, תשתוקק. אבל תדע לך, זה מסוכן. אם אתה תשתוקק לא בצורה נכונה אז יהיה לא טוב.
לכן גם להשתוקקות הזאת יש עיבור מיוחד. כדי שהשתוקקות הזאת תהיה נקיה. לכן גם להשתוקקות יש עיבור מיוחד, שלא תהיה השתוקקות של קליפות.
לכן מותר לך לעורר את ההשתוקקות, לעבר את הרצון הזה, ולהוליד את הרצון לרצות, את הסקרנות, את התאווה בצורה נכונה.
אבל צריך תאווה בקדושה. אי אפשר בלי תאווה בקדושה. אבל לא להתבלבל, זה לא תאווה של טומאה. התאווה של טומאה היא מתעוררת, היא עולה למעלה לעיבור, מתקנים אותה בעיבור, כדי שהיא תהיה נקיה מקליפות, נקיה מרצון עצמי. תהיה נקיה. תהיה בקדושה. ואז מותר לפעול אותה. לכן צריך עיבור מיוחד. שזה התיקון של עולם אצילות.
אוקי. אז אנחנו מבינים שצריך מלמעלה לתת את האור ע"ב ס"ג הזה. וכדי לתת אותו מלמעלה לעשות זיווג חיך וגרון אז יש לנו איזה שהיא בעיה.
מה הבעיה?
שלמעלה, הפרצופים למעלה שצריכים לתת את הארה הזאת הם או"א והם צריכים לתת את זה לזו"ן עכשיו כשהם באים לתת לזו"ן אז יש לנו בעיה.
מה הבעיה?
שהם או"א וישסו"ת. או"א וישסו"ת יצאו מבינה. ז"א יצא ממ"ה ומלכות מב"ן. משתי קומות נפרדות. ואו"א וישסו"ת הם קומה אחת.
אז צריך לעשות מה שהוא שהם יהיו, שהם יאפשרו לתת ב' קומות שיולידו את ז"א ונוקבא כך שיש גדול וקטן. שז"א הוא בקומת מ"ה זה בקומה יותר גדולה מב"ן.
מה עושים?
ע"ב וס"ג הם בקומה אחת.
אז אומרים יש פה איזה שהוא תיקון שנעשה בתוך הבינה. בינה היא כמו מעבר בין המאציל לנאצל.
המאציל הוא כתר, חכמה.
הבינה היא כמו מעבר, מצד אחד היא קשורה לג"ר, מצד שני היא קשורה גם לגוף.
זה כמו מקום התבונה של האדם, מצד אחד הוא יכול להבין דברים עליונים, מצד אחד הוא צריך גם להבין מה הוא רוצה מצד הגוף.
אז תמיד הבינה הזאת עומדת באמצע. אומר את הבינה הזאת אני צריך לבנות כך שהיא גם בנויה משתיים.
איך עושים את זה?
אז הוא אומר, והלך איתנו בדרך ארוכה כדי להסביר לנו שיש פה משהו מיוחד בס"ג והוא קורה לו דרך מעבר, ואת המושג של דרך מעבר הוא הסביר לנו באריכות.
אומר ככה, אומר תראה, או"א צריכים להעביר אור חכמה כדי לעבר את זו"ן.
אבל או"א הם חסדים.
אבל ראינו בתהליך שהיה, לכל ההתנעה של התהליך הזה שלמדנו בפ"ד השני.
שמה קרה?
- שישסו"ת רצה לקבל חכמה.
- אז בא אור ע"ב ס"ג.
- ביקע את הפרסאות.
- חיבר את א"א ועתיק לאחד.
- וזה איפשר לנה"י דא"א לעלות למקום החג"ת.
התנועה הזאת, שנה"י דא"א שרוצה חכמה, עולה לחג"ת שלא רוצה חכמה, עשה פה במקום הזה שני דברים.
איזה שני דברים?
יצר לנו מציאות.
כאשר יש לי את א"א שיש לו פה חג"ת, ופה נה"י, אז נה"י (רצון לחכמה), חג"ת (רצון לחסדים).
אז אחרי התהליך שדיברנו, הנה"י עולים למקום החג"ת. אז פה נהיה לנו גם נה"י שזה רצון לחכמה וגם חג"ת שזה רצון לחסדים.
אז המקום הזה, שהוא הרי מקום, כל המקום הזה פה ,הוא מקום של או"א.
המקום של או"א הוא באמת חסדים. חסדים מכוסים. אבל הנה"י עלה אליו, אז יש לנו גם רצון חכמה היתה לנו בעיה.
איך יעבור חכמה מא"א? איך יגיע חכמה מא"א? איך יעבור דרך פה?
הרי החג"ת, אם הוא יגיע לחג"ת, מה הוא יעשה החג"ת, או"א, שיגיע אליו חכמה?
הוא ידחה אותה. הוא אומר אני לא רוצה. אבל אני אומר אני כן רוצה. אז אומר לו תחליט מה אתה רוצה. אומר בוא נעשה איזה שהיא פשרה. אני אתן לך את החכמה אבל בתוך חבילה סגורה, אומר לחג"ת. אומר לו אוקי.
זה נקרא דרך מעבר. אז הוא יכול להעביר את האור למטה כדי לתת אור ע"ב ס"ג, כדי שיאפשר עיבור. אבל רק בדרך מעבר. וזה המושג שהוא לימד אותנו היום, שנעשה פה דבר מאד מיוחד.
למה?
כי יש רצון גדול לשמור על החג"ת שישארו בחסדים מכוסים.
למה?
דיברנו קצת, כי זה תיקון גדול בעולם אצילות שלא יקבלו ג"ר דחכמה, זה נקרא גניזו דאו"א. שלא מקבלים כמו בעולם הנקודים את הג"ר דחכמה, אז אסור לבטל את זה.
מצד שני צריך חכמה.
אוקי אז תעביר חכמה.
אומר זה לא סתם חכמה. זה לא ו"ק דחכמה. אני רוצה ג"ר דחכמה.
אומר לו, אבל יש צמצום.
אומר לו, הג"ר דחכמה שאני רוצה זה לא בשביל לקבל את האור במדרגה. אלא זה בשביל רק לתת השתוקקות. זה רק לצורך זיווג דנשיקין. לצורך גדלות דכלים. לא לצורך התלבשות אורות בכלים.
אומר אוקי, אם זה לצורך זה, אז אני מרשה לך להעביר את החכמה.
איזה חכמה אני מרשה לך להעביר?
חכמה כזו שנקראת טיפת החסד לצורך השלמת כלים, לצורך זיווג ע"ב ס"ג, זה יכול לעבור דרך החג"ת בגלל הנה"י שמבקש את זה.
זה מה שלימד אותנו היום.
סיכום בנקודות:
- או"א יצאו משם ס"ג. דהיינו, בינה של הרשימות דמ"ה והם אלה שצריכים לעבר את זו"ן שהם יוצאים מב' בחינות מז"א ומלכות שהם שם מ"ה ושם ב"ן.
- או"א מקבלים תיקון שתהיה בהם ב' בחינות: מצד אחד חסדים מכוסים כטבעם באצילות, ומצד שני רצון לחכמה.
- בעקבות התהליך שלמדנו באות פ"ד, נה"י דאריך שהם רצון לחכמה עלו למקום חג"ת דאריך שעליהם מלבישים או"א שהם רצון לחסדים. יוצא שבמקום חג"ת דאריך יש שתי תכונות: חסדים מכוסים מצד אין העדר ברוחני ורצון לחכמה מטעם נה"י דאריך שעלו לשם.
- האפשרות להעביר את אור החכמה דרך החסדים מכוסים נקראת דרך מעבר. כמו חבילה סגורה שעוברת. וזה מתאפשר הודות לשמירה על שתי התכונות: מצד אחד רצון לחכמה בעקבות הנה"י דאריך שעלו לשם, מצד שני חסדים מכוסים בעקבות התיקון מהיסוד דעתיק שקיבלו החג"ת דאריך ואו"א המלבישים אותם.
- טיפת החסד שהיא חכמה העוברת בדרך מעבר היא נקראת יהו שהם כנגד ע"ב, מ"ה, וב"ן בלי ס"ג, אולם יש רמז על כך שזה עובר בדרך מעבר דרך הס"ג שג' פעמים יהו הם בגימטריה ס"ג.
עד כאן היום תודה רבה.
הקודם