הדף היומי בתע"ס חלק י' שיעור 25 סיכום עמודים תתקי"ג-תתקי"ד

מה למדנו היום?

למדנו שכל העולם מורכב מחיצוניות ופנימיות ולכאורה כשהעליון נותן את החיצוניות שלו לתחתון, החיצוניות הזאת, הופכת להיות פנימיות של התחתון.

אבל לתחתון היתה כבר פנימיות, יש לו את המוחין שלו, נכון, המוחין שלו, הופכים להיות חיצוניות למה שהעליון נתן לו.

ומה קורה עם החיצוניות שלו? את החיצוניות שלו הוא מעביר לתחתון.

וכך כל עליון מעביר לתחתון, כל עליון מעביר לתחתון עד שבכל מדרגה יש פנימיות וחיצוניות.

מבחינת עבודה זה אומר לנו, שכל פעם שאתה מקבל ידיעה מהעליון שלך, היא צריכה להיות פנימיות אצלך.

ומה שאתה יודע, הופך להיות חיצוניות. ומה שאתה מעביר לתחתון, זה החיצוניות שלך, לא הפנימיות שלך.

הפנימיות שלך היא הפרטיות שלך, שלך עם בורא, שלך עם העליון שלך, ולא כל דבר צריך לזרוק על כולם. יש דברים שלא מעבירים הלאה. לא כי מסתירים אותם כי פוחדים, כי לא נעים. לא כי יגלו עלי  דברים שאני לא רוצה שיגלו עלי. אלא כי הם לא שייכים לאף אחד. הם שייכים רק לי. 

רק את החיצוניות שלי אני יכול לתת. אני באמת גם לא יכול לתת את זה לאף מדרגה אחרת. כי רק אני שייך למדרגה הזאת. אבל היום כל כך בלבול גדול יש בחברה שאף אחד לא חי את מי שהוא. כמעט ואין שום אותנטיות לבני אדם, אז הם לא חיים את מי שהם. זה הכל משחק. 

אז כאילו החוקים האלו לא נמצאים. אבל מי שמתחיל לקיים אותם פתאום חש איזה שהיא התחברות הרבה יותר אמתית לחוקים הקוסמים האלו.

עוד אומר לנו, שהעליון לא מתלבש בתחתון אלא רק החיצוניות שלו ואצל התחתון הופך להיות פנימיות גמורה. 

ואנחנו אומרים שכל זה קורה גם בתוך מדרגה אחת. ובתוך מדרגה אחת זה בא מספירה לספירה. כך גם המעבר מספירה לספירה. שחיצוניות הספירה העליונה הופכת להיות לפנימיות הספירה התחתונה ממנה.

אבל למרות זאת יש לנו רק 5 מעברים ולא 10 כי המעברים הם על פי גובה קומה וכל החג"ת נה"י הם גובה קומה אחד. 

עוד מסביר לנו, שנזכור שיש הבדלה בין מקום השפעה למקום קבלה. שהקבלה היא במלכות של העליון ולא מכל ההלבשה של התחתון על הנה"י של העליון. כשאנו אומרים שהנה"י של החיצוניות יורדים, הכוונה היא שהאור ניתן רק מהמלכות של העליון עם לבושי מוחין לפי גובה הקומה של התחתון. זה פחות או יותר קצת סיכום על דברים למדנו עד כה. 

באות פ"ד התחלנו נושא חדש. הנושא הזה של אות פ"ד הוא הנושא המרכזי שבו אנחנו הולכים לעסוק שמבחינתנו הוא גם המרכז של חלק י'. כל מה שלמדנו עד כה בחלק י' הוא רק הכנה לקראת התהליך הזה. 

למדנו מי זה או"א. מי זה ישסו"ת. מה היחסים ביניהם. איפה הם עומדים במדרגות. יחס של ס' ום'. חסדים מכוסים וחסדים מגולים. וחיצוניות ופנימיות. ומעברים של אורות. כל זה כל מה שלמדנו, זה רק הכנה לקראת לידת ז"א. 

למה נועד ז"א? כדי לגלות את א"א מטבור ולמטה. מטבור ולמטה זה חומר הגלם שנקרא מלכות. והמלכות היא העיקר, כי היא, היא כמו, לא בדיוק, היא כמו הנקודה האמצעית אשר באמצע ממש, שעליה היה הצמצום. והיא  מהווה את המרכז שעליו צריך לקבל את האור של ההטבה השלמה. ולכן יש בה הרבה מאד תיקונים. 

ועיקר אצילות הוא ז"א ועכשיו א"א בא להוליד את ז"א והוא צריך להלביש אותו במקום הכל כך חשוב שנקרא מטבור ולמטה. 

אז איך בכלל מתחיל התהליך הזה? 

שבמקום הכל כך חסר, שלא מגיע לשם לכאורה אור, כי הוא לא רק למטה מפרסה שנמצאת בחזה, הוא גם למטה מטבור. ומי שצריך להוליד אותו בכלל, נמצא למעלה מטבור, שזה ישסו"ת, הוא העליון שלו. 

ופתאום אנחנו רואים, שמי שמתערב בלידה של זו"ן, זה א"א שהוא כמו הקב"ה בשבילו, ולא או"א שלו. לא ישסו"ת ולא או"א, הם גם מתערבים, תכף נראה. 

אבל מי שמתערב בלידה שלו זה הקב"ה. למה? כי יש לו תפקיד מיוחד, לא רק כלפי או"א שלו, לזו"ן אלא גם כלפי הקב"ה. 

ולכן יש פה איזה שהוא ערך בחלק הזה, בחלק י', ערך ממש יסודי מאד בהבנת הנפש ובהבנת התהליך המרכזי של כל התע"ס, פה, באות הזו, באות פ"ד. 

עכשיו מצד שני, יש פה הרבה טכניקה, הרבה הבנה של מקומות, של ספירות, של מעברים, של ציורים. 

ובעזרת השם אנחנו נשתדל לעשות את זה לאט, לאט, ומהשיעור הבא אנחנו ניכנס לזה יותר לעומק בעזרת השם.

סיכום בנקודות:

• כל העולמות, כל הפרצופים, וכל הספירות, בכל פרצוף מסתדרים על פי פנימיות וחיצוניות. כאשר החיצוניות של העליון הופכת פנימיות לפנימיות של התחתון.
• למרות שהתחתון מלביש על הנה"י של העליון, הוא מקבל רק ממקום המלכות של העליון, וגם לא ממנה עצמה, אלא מחיצוניותה. ולא רק מחיצוניותה אלא בד"כ גם ממקום הקטנות שלה, לפחות בהתחלה.
• התחלנו בשיעור זה ללמוד את אות פ"ד שהיא מרכז חלק י' שבו מתואר התהליך של התחלת העיבור לצורך לידת ז"א.
• החשיבות הגדולה של ז"א הוא בכך, שהוא בא להלביש ולגלות את א"א שהוא בריח התיכון של עולם אצילות, במקום שהוא שורש החיסרון של עולם אצילות שהם כנגד זו"ן, שהם כנגד שבירת הכלים, וכנגד הנקודה האמצעית אשר באמצע ממש. ולכן יש חשיבות גדולה לאיך מתקינים את הז"א. כי יש לו תפקיד מיוחד שהוא כמו תפקיד של האדם באנושות ובבריאה כולה. 

❦
בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.
❡
ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: https://www.hasulam.co.il
❧

הדף היומי בתע"ס חלק י' שיעור 24 סיכום עמודים תתקי"א-תתקי"ב

מה למדנו היום?

היום עיקר הנושא היה לראות את ההבדל בין או"א וישסו"ת. ההבדל העיקרי בין או"א וישסו"ת, הוא הבדל בין ס' לם'. בין שלמות לחוסר שלמות. זה ההבדל העיקרי ביניהם. 

מדוע? 

מכיון שאו"א עומדים למעלה מהפרסה של א"א. וישסו"ת עומדים למטה מהפרסה של א"א. 

ועל ההבדל הזה אנחנו רוצים לדבר. על ההבדל הזה. או"א למעלה. ישסו"ת למטה. 

דיברנו על ההבדל הזה כבר לא מעט, אבל עתה בשיעור של היום, הוא רוצה להראות לנו את ההבנה המקורית, השורשית שזה חוק. חוק בעולמות שככה זה עובד וכל מה שינבע לאחר מכן יתנהג אותו דבר. 

אז בעל הסולם לקח אותנו לאיזה שהוא טיול, למה שלמדנו בשיעורים הקודמים. ואמר לנו בואו חבר'ה בוא נצא לאיזה שהוא טיול ובוא נראה מה קורה בעולם א"ק, לפי זה נבין יותר טוב מה קורה פה. 

למה? כי שם השורש של הדברים ואם נבין את הדברים בשורשם אז נמתיק את הדין של חוסר ההבנה. כי כל דין מתמתק בשורשו. 

אוקי אז הבנו, בעל הסולם רוצה לקחת אותנו לטיול, שכל אחד יקח את התרמיל ואת המקל ובוא נצא לטיול. 

מה הוא רוצה להראות לנו? 

• הוא אומר ככה, בוא נראה, מה קרה בעולם א"ק. בהתחלה יצא עולם א"ק והתפשט עד למטה מטבור, קיבל מה שקיבל בעל מנת להשפיע, עשה ביטוש. 
• לאחר מכן יצא פרצוף ע"ב, התפשט רק עד הטבור. 
• לאחר מכן יצא פרצוף ס"ג והתפשט גם רק עד הטבור. 
• טעמים דס"ג ואחר כך נקודות דס"ג התפשט למטה מטבור. 

אומר, פה נעצור ונראה שיש פה משהו מאד מאד עקרוני.

 אנחנו רואים באותו פרצוף שנקרא ס"ג, יש לי חלק אחד שהוא למעלה מטבור, וחלק אחד שהוא למטה מטבור. 

ההבדל הזה שלמעלה מטבור ולמטה מטבור שיש בס"ג הוא מהווה שורש להרבה מאד תופעות שאנחנו לומדים אחר כך בתודעה של האדם, בפרצופי ישסו"ת, ביעקב אבינו, בהתנהלות של עם ישראל, בכל המקומות נוכל לראות שינויים והבנות בתוך המסגרת הזאת. 

אוקי, אז מה היה שמה שעל זה אנחנו צריכים ללמוד? 

אומר תראה, אתה צריך ללמוד ככה, יש לך שורש שהוא למעלה מטבור, שורש למטה מטבור. 

טבור זה המקום שאתה אומר עד לכאן טוב האור, זאת אומרת שיש לי שלמות, מצב של זכירה, מצב של שלמות, מצב של תענוג. 

ויש מקום שהוא מקום של חסרון, מקום שמשם יש חומרי גלם לעבודה. זה לא מקום של תענוג. אז בוא נחלק את זה. 

אוקי הבנתי, אז בוא ניתן להם שמות רק, כדי שיהיה לנו קל להתמצא. 

לאותם טעמים דס"ג שהם למעלה מטבור נקרא מהיום או"א. 

לחלק שלמטה מטבור נקרא ישסו"ת. 

ואז אנחנו נבין, יש חוסר שלמות ושלמות, נקרא להם גם כרגע בחלק י', במקומות אחרים בשמות אחרים, פה בחלק י', נקרא להם ס' ום'. 

אז יש לנו שמות למצב הזה בתוך בינה של שלמות וחוסר שלמות. 

עכשיו תשימו לב, יש פה עניין עקרוני מאד, שהבינה היא גורמת לכל התנועות, היא גם התחילה את הצמצום, כי בבחינה א' אין צמצום, האור והכלי באים כאחד. 

בינה מצד אחד אומרת אני רוצה להשפיע, מצד אחד מתגלה הרצון לקבל בה. היא בדיוק עומדת בתווך. היא בדיוק בספירה שהיא באמצע. כתר, חכמה למעלה. ז"א ונוקבא למטה. ז"א ונוקבא זה חסרון. כתר וחכמה זה שלמות. והיא בינה שעומדת באמצע. יש בה צד של שלמות וצד של חוסר שלמות. 

ואומר תראו, זה מעניין אותנו כאן מכיון שאו"א  מתחלקים בדיוק על התכונה הזאת של שלמות וחוסר שלמות. שלמות וחוסר שלמות. ס' ום'. 

עד לפה הבנו שיש מקוריות, שורשיות לתפיסה הזאת של או"א וישסו"ת. של סוג של הכרה ותודעה. משהו שהה' תתאה, דהיינו, העצמיות, הפרטיות לא מעורבת בה, כי היא למעלה מטבור. 

ובחינה שהעצמיות שלי כן מעורבת בה, שהיא למטה מטבור ושם זה רק מקום עבודה, זה לא מקום תורה, זה לא ימין, זה לא שלמות, זה מקום עבודה, זה מקום שבו אני רואה חסרונות. 

אז עכשיו אנחנו מבינים ככה: או"א הם ס', ישסו"ת הם ם'. ס' שלמות וישסו"ת ם' חוסר שלמות. 

אוקי, עד לפה הבנו, עכשיו בוא נכנס עוד טיפה פנימה, אומר הס' הזה של או"א הוא רק שלמות? אומר לא, יש לו גם צד שלו, של או"א שמתפשט למטה מטבור. 

אומר רגע, אני לא מבין, אתה אמרת לי שהוא כמו פרצוף ע"ב שלא מתפשט למטה מטבור. 

אומר נכון, אתה צודק, אבל כרגע אני לא יכול להסביר לך הכל, אבל היות ומדובר כבר אחרי צמצום ב' אז יש גם הגבלות לשלמות וחוסר שלמות הזאת. 

זה שלמות בתוך חוסר שלמות, אז כן יש גם לאו"א צד של חוסר שלמות שנקרא ם' למטה מטבור. ויש לה צד של ס' שלמעלה מטבור. 

וגם לם' עצמה, לישסו"ת, יש לה צד שכשהיא תעלה למעלה יהיה לה צד של שלמות שנקרא ס' של ישסו"ת ויש ם' של ישסו"ת שתישאר למטה מהפרסה. זה מה שלמדנו היום.

סיכום בנקודות:

• החלוקה בין או"א וישסו"ת לס' ום' נובעת מחלוקה שורשית בעולמות.
• החלוקה השורשית בעולמות מתבטאת בפרצוף ס"ג בו יש חלוקה בתוכו לטעמים ונקודות, כאשר הטעמים הם למעלה מטבור, מקום שלמות. והנקודות למטה מטבור, מקום חוסר שלמות.
• לא כתב כאן, אבל הזכרנו שהנקודה השורשית הזו של הבינה מופיעה כבר בצמצום א' בו המלכות השתמשה בכוח הבינה כדי לבחור ביתר דבקות, שהיא שינתה ויצרה את המעבר משלמות שהיה בא"ס לחוסר שלמות שהתחיל מעולם הצמצום.
• עוד יש לראות את בינה כעומדת בתווך, בין שלמות לחוסר שלמות, בין ההכרה לתודעה, בין ימין לשמאל, בין תורה לעבודה, היא הנקודה המחלקת אבל היא גם הנקודה שיכולה לחבר אם פועלים כל דבר במקומו ולפי תפקידו ולא מערבבים בין הדברים.
• גם באו"א יש ס' ום' וגם בישסו"ת יש ס' ום' על אף שיש חלוקה כללית ביניהם שאו"א הם ס' וישסו"ת הם ם'.
• אחד ההבדלים העיקרים שהם' של או"א הוא בבחינה ד' כפול שלושים ובחינת הם' של ישסו"ת הוא בחינת ה' כפול כ"ד.

סיכום בנקודות:

החלוקה בין או"א וישסו"ת לס' ום' נובעת מחלוקה שורשית בעולמות.
החלוקה השורשית בעולמות מתבטאת בפרצוף ס"ג בו יש חלוקה בתוכו לטעמים ונקודות, כאשר הטעמים הם למעלה מטבור, מקום שלמות. והנקודות למטה מטבור, מקום חוסר שלמות.
לא כתב כאן, אבל הזכרנו שהנקודה השורשית הזו של הבינה מופיעה כבר בצמצום א' בו המלכות השתמשה בכוח הבינה כדי לבחור ביתר דבקות, שהיא שינתה ויצרה את המעבר משלמות שהיה בא"ס לחוסר שלמות שהתחיל מעולם הצמצום.
עוד יש לראות את בינה כעומדת בתווך, בין שלמות לחוסר שלמות, בין ההכרה לתודעה, בין ימין לשמאל, בין תורה לעבודה, היא הנקודה המחלקת אבל היא גם הנקודה שיכולה לחבר אם פועלים כל דבר במקומו ולפי תפקידו ולא מערבבים בין הדברים.
גם באו"א יש ס' ום' וגם בישסו"ת יש ס' ום' על אף שיש חלוקה כללית ביניהם שאו"א הם ס' וישסו"ת הם ם'.
אחד ההבדלים העיקרים שהם' של או"א הוא בבחינה ד' כפול שלושים ובחינת הם' של ישסו"ת הוא בחינת ה' כפול כ"ד.

הדף היומי בתע"ס חלק י' שיעור 24 סיכום עמודים תתקי"א-תתקי"ב

מה למדנו היום?

היום עיקר הנושא היה לראות את ההבדל בין או"א וישסו"ת. ההבדל העיקרי בין או"א וישסו"ת, הוא הבדל בין ס' לם'. בין שלמות לחוסר שלמות. זה ההבדל העיקרי ביניהם. 

מדוע? 

מכיון שאו"א עומדים למעלה מהפרסה של א"א. וישסו"ת עומדים למטה מהפרסה של א"א. 

ועל ההבדל הזה אנחנו רוצים לדבר. על ההבדל הזה. או"א למעלה. ישסו"ת למטה. 

דיברנו על ההבדל הזה כבר לא מעט, אבל עתה בשיעור של היום, הוא רוצה להראות לנו את ההבנה המקורית, השורשית שזה חוק. חוק בעולמות שככה זה עובד וכל מה שינבע לאחר מכן יתנהג אותו דבר. 

אז בעל הסולם לקח אותנו לאיזה שהוא טיול, למה שלמדנו בשיעורים הקודמים. ואמר לנו בואו חבר'ה בוא נצא לאיזה שהוא טיול ובוא נראה מה קורה בעולם א"ק, לפי זה נבין יותר טוב מה קורה פה. 

למה? כי שם השורש של הדברים ואם נבין את הדברים בשורשם אז נמתיק את הדין של חוסר ההבנה. כי כל דין מתמתק בשורשו. 

אוקי אז הבנו, בעל הסולם רוצה לקחת אותנו לטיול, שכל אחד יקח את התרמיל ואת המקל ובוא נצא לטיול. 

מה הוא רוצה להראות לנו? 

• הוא אומר ככה, בוא נראה, מה קרה בעולם א"ק. בהתחלה יצא עולם א"ק והתפשט עד למטה מטבור, קיבל מה שקיבל בעל מנת להשפיע, עשה ביטוש. 
• לאחר מכן יצא פרצוף ע"ב, התפשט רק עד הטבור. 
• לאחר מכן יצא פרצוף ס"ג והתפשט גם רק עד הטבור. 
• טעמים דס"ג ואחר כך נקודות דס"ג התפשט למטה מטבור. 

אומר, פה נעצור ונראה שיש פה משהו מאד מאד עקרוני.

 אנחנו רואים באותו פרצוף שנקרא ס"ג, יש לי חלק אחד שהוא למעלה מטבור, וחלק אחד שהוא למטה מטבור. 

ההבדל הזה שלמעלה מטבור ולמטה מטבור שיש בס"ג הוא מהווה שורש להרבה מאד תופעות שאנחנו לומדים אחר כך בתודעה של האדם, בפרצופי ישסו"ת, ביעקב אבינו, בהתנהלות של עם ישראל, בכל המקומות נוכל לראות שינויים והבנות בתוך המסגרת הזאת. 

אוקי, אז מה היה שמה שעל זה אנחנו צריכים ללמוד? 

אומר תראה, אתה צריך ללמוד ככה, יש לך שורש שהוא למעלה מטבור, שורש למטה מטבור. 

טבור זה המקום שאתה אומר עד לכאן טוב האור, זאת אומרת שיש לי שלמות, מצב של זכירה, מצב של שלמות, מצב של תענוג. 

ויש מקום שהוא מקום של חסרון, מקום שמשם יש חומרי גלם לעבודה. זה לא מקום של תענוג. אז בוא נחלק את זה. 

אוקי הבנתי, אז בוא ניתן להם שמות רק, כדי שיהיה לנו קל להתמצא. 

לאותם טעמים דס"ג שהם למעלה מטבור נקרא מהיום או"א. 

לחלק שלמטה מטבור נקרא ישסו"ת. 

ואז אנחנו נבין, יש חוסר שלמות ושלמות, נקרא להם גם כרגע בחלק י', במקומות אחרים בשמות אחרים, פה בחלק י', נקרא להם ס' ום'. 

אז יש לנו שמות למצב הזה בתוך בינה של שלמות וחוסר שלמות. 

עכשיו תשימו לב, יש פה עניין עקרוני מאד, שהבינה היא גורמת לכל התנועות, היא גם התחילה את הצמצום, כי בבחינה א' אין צמצום, האור והכלי באים כאחד. 

בינה מצד אחד אומרת אני רוצה להשפיע, מצד אחד מתגלה הרצון לקבל בה. היא בדיוק עומדת בתווך. היא בדיוק בספירה שהיא באמצע. כתר, חכמה למעלה. ז"א ונוקבא למטה. ז"א ונוקבא זה חסרון. כתר וחכמה זה שלמות. והיא בינה שעומדת באמצע. יש בה צד של שלמות וצד של חוסר שלמות. 

ואומר תראו, זה מעניין אותנו כאן מכיון שאו"א  מתחלקים בדיוק על התכונה הזאת של שלמות וחוסר שלמות. שלמות וחוסר שלמות. ס' ום'. 

עד לפה הבנו שיש מקוריות, שורשיות לתפיסה הזאת של או"א וישסו"ת. של סוג של הכרה ותודעה. משהו שהה' תתאה, דהיינו, העצמיות, הפרטיות לא מעורבת בה, כי היא למעלה מטבור. 

ובחינה שהעצמיות שלי כן מעורבת בה, שהיא למטה מטבור ושם זה רק מקום עבודה, זה לא מקום תורה, זה לא ימין, זה לא שלמות, זה מקום עבודה, זה מקום שבו אני רואה חסרונות. 

אז עכשיו אנחנו מבינים ככה: או"א הם ס', ישסו"ת הם ם'. ס' שלמות וישסו"ת ם' חוסר שלמות. 

אוקי, עד לפה הבנו, עכשיו בוא נכנס עוד טיפה פנימה, אומר הס' הזה של או"א הוא רק שלמות? אומר לא, יש לו גם צד שלו, של או"א שמתפשט למטה מטבור. 

אומר רגע, אני לא מבין, אתה אמרת לי שהוא כמו פרצוף ע"ב שלא מתפשט למטה מטבור. 

אומר נכון, אתה צודק, אבל כרגע אני לא יכול להסביר לך הכל, אבל היות ומדובר כבר אחרי צמצום ב' אז יש גם הגבלות לשלמות וחוסר שלמות הזאת. 

זה שלמות בתוך חוסר שלמות, אז כן יש גם לאו"א צד של חוסר שלמות שנקרא ם' למטה מטבור. ויש לה צד של ס' שלמעלה מטבור. 

וגם לם' עצמה, לישסו"ת, יש לה צד שכשהיא תעלה למעלה יהיה לה צד של שלמות שנקרא ס' של ישסו"ת ויש ם' של ישסו"ת שתישאר למטה מהפרסה. זה מה שלמדנו היום.

סיכום בנקודות:

• החלוקה בין או"א וישסו"ת לס' ום' נובעת מחלוקה שורשית בעולמות.
• החלוקה השורשית בעולמות מתבטאת בפרצוף ס"ג בו יש חלוקה בתוכו לטעמים ונקודות, כאשר הטעמים הם למעלה מטבור, מקום שלמות. והנקודות למטה מטבור, מקום חוסר שלמות.
• לא כתב כאן, אבל הזכרנו שהנקודה השורשית הזו של הבינה מופיעה כבר בצמצום א' בו המלכות השתמשה בכוח הבינה כדי לבחור ביתר דבקות, שהיא שינתה ויצרה את המעבר משלמות שהיה בא"ס לחוסר שלמות שהתחיל מעולם הצמצום.
• עוד יש לראות את בינה כעומדת בתווך, בין שלמות לחוסר שלמות, בין ההכרה לתודעה, בין ימין לשמאל, בין תורה לעבודה, היא הנקודה המחלקת אבל היא גם הנקודה שיכולה לחבר אם פועלים כל דבר במקומו ולפי תפקידו ולא מערבבים בין הדברים.
• גם באו"א יש ס' ום' וגם בישסו"ת יש ס' ום' על אף שיש חלוקה כללית ביניהם שאו"א הם ס' וישסו"ת הם ם'.
• אחד ההבדלים העיקרים שהם' של או"א הוא בבחינה ד' כפול שלושים ובחינת הם' של ישסו"ת הוא בחינת ה' כפול כ"ד.

❦
בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.
❡
ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: https://www.hasulam.co.il
❧

הדף היומי בתע"ס חלק י' סיכום שיעור 23 עמודים תתק"ט-תתק"י

למדנו את המשך המבנה של מה שז"א צריך לקבל מבינה. לימד אותנו את זה בתוך המבנה של בינה של אצילות. 

בינה של אצילות זה מדרגת ישסו"ת. זה נקרא גם ס"ג דאצילות. ס"ג דאצילות היא נקראת גם ה' ראשונה של אצילות. 

קוצו של יוד של אצילות שזה גלגלתא דאצילות זה א"א.

ע"ב של אצילות שזה פרצוף או"א.

וס"ג דאצילות זה ישסו"ת. שהיא נקראת גם אמא. שהיא נקראת גם ה' ראשונה וכן הלאה. אז ממנה אנחנו דיברנו בשני השיעורים האחרונים.

הה' הזאת עצמה מתחלקת לחמישה פרצופים: כתר, חכמה, בינה, ז"א ומלכות.

מכתר וחכמה שבה לא דיברנו.

התחלנו לדבר דווקא מבחינת הה' שבה, וסיפר לנו שהה' שבה היא כתובה כה"י והיא משפיעה לתחתון ממנה, שנקרא ז"א, מתוך הה"י הזאת.

הה"י הזאת מתחלקות לשלושה חלקים. את אותה חלוקה נראה גם בה' התחתונה של אותו ס"ג.

כי ה' והה' הזאת בגלל שהיא באצילות. היא כתובה ה"י. 

וה"י זה אומר ה' וגם היוד עצמה מתחלקת לשני ההין. 

אז זה נכון גם במעבר או בנתינה מבינה לז"א וזה נכון גם במעבר אח"כ ממלכות של ס"ג לז"א הכללי.

אחד הדברים שרצה להדגיש לנו בשיעור הזה, היא העובדה שכשהעליון נותן לתחתון, הייתי יכול לחשוב שהוא נותן לו את עצמו. והתשובה היא לא, הוא לא נותן את עצמו. 

למה? כי עצמו לא יעזור לתחתון. 

מה הוא נותן לתחתון? מה שהתחתון צריך ממנו. 

ואם הוא צריך את עצמו? הוא לא יכול להיות צריך את עצמו. 

למה? כי אם למשל, בינה רוצה לתת לז"א, מה היא צריכה לתת לו? היא צריכה לתת לו את מה שז"א צריך. ואם היא תיתן לו את בינה, ז"א לא יכול להשתמש בבינה, זה לא שייך לו, אין לו שיניים ללעוס את זה, אין לו שכל לתפוס את זה, אין לו הגיון לעבד את זה. 

מה יעשה? לא יעזור לו. אז מה צריך לעשות? למדוד לו לפי מידתו, לפי סוגו ולתת לו. 

על זה למדנו שלא נכון להזדהות עם התחתון ולהיות הוא, אלא להבין את המקום שלו, לא לבטל את עצמנו, אלא להוציא מעצמנו את מה ששייך לתחתון, אבל זה לא אומר שצריכים לאבד את הזהות העצמית שלנו. 

כשילד שלי רוצה משהו, אני לא מאבד את הזהות שלי כאבא. אני נשאר אבא ואני יכול למדוד מה שהוא רוצה, אבל אם אני מזדהה אני לא יכול לעמוד בפני מה שהוא רוצה כי אני מאבד את האבהות שלי. 

אם יש לי חבר שרוצה ממני משהו ואני מאבד את הזהות שלי, אני רק יעשה מה שהוא רוצה, כי עכשיו הוא רוצה ממני משהו מאד מאד חשוב לו, אבל רגע יש לי איזה שהם ערכים שלי, אני חי גם את הערכים שלי או מאבד אותם לגמרי. 

אסור להזדהות עם השני אלא קצת כדי לעורר קצת אמפתיה וחמלה, אבל קצת, אח"כ מיד צריך לחזור לזהות. 

ולכן בגלל שהיום נוהגים בזה כל כך, הייתי אומר לא להזדהות יותר, לא להזדהות. 

להבין בדיוק איפה אתה, ואיפה השני. נקודת ההפרדה הזאת יש בה חשיבות מאד מאד גדולה אבל היא יכולה גם להזיק. היא מזיקה כי היא לא מעוררת חמלה, אבל מצד שני היא לא מוחקת זהויות. אנשים מוחקים את הזהויות שלהם וזה דבר מסוכן. אדם כבר לא יודע מיהו, הוא רק רוצה להראות שהוא כמו האחר. להפסיק להיות כמו אלא להיות אתה.

נקודה נוספת, כאשר העליון נותן לתחתון הוא נותן לו בכמה רמות. הוא נותן גם לבחינת הו"ק שלו, וגם לבחינת הג"ר שלו. 

הוא נתן לנו את זה פה דרך האותיות: 

• דרך הה' הראשונה מהאות ה', הוא נותן את בחינת הג"ר, שזה החב"ד, 
• מב' ההי"ן הוא נותן את הו"ק, שזה חג"ת נה"י. 

אבל אני לא יודע אם צריך לזכור את כל הפרטים האלה, אבל כן לזכור את הרעיון שהעליון נותן לתחתון גם את בחינת הג"ר וגם את בחינת הו"ק והאמת עוד הרבה מאד חלקים, כי זה דבר כללי. 

אותו דבר קורה בין הז"א למלכות והוא תמיד מודד לו במידה של התחתון. התחתון שמקבל את זה, זה יכול להפוך פנימיות אצלו והוא באמת הופך את זה לפנימיות שלו, ואז כשהוא רוצה לתת לתחתון ממנו, אז הוא מודד גם הוא, מה שהתחתון צריך. הוא לא מודד לו מה שהוא רוצה. ולכן זה גם מראה על גדלות, לתת לתחתון בדיוק מה שהתחתון צריך ולא מה שאני רוצה. 

אז למדנו את זה גם מהה' תחתונה וגם מהה' שנותנת לו' דס"ג וגם מה שהס"ג נותן לבחינה התחתונה, דהיינו הה' התחתונה של הס"ג נותנת לו' הכללית. לא נכנס בזה הרבה מדי לפרטים, קצת.

בוא נסכם בנקודות:

• כל עליון נותן לתחתון לא את עצמו אלא מבחינת חיצוניותו.
• אסור לשום מדרגה לאבד את זהותה, אחרת היא מאבדת חלק שהבורא ברא ומאבדת חלק מהפאזל. לכן כל נושא ההזדהות שמייצר חמלה גלש לאיבוד זהויות ולמחיקת האני של בני אדם שצריך להיזהר מזה במאד מאד.
• כאשר בינה נותנת לז"א, הן בינה דבינה לז"א דבינה, והן מלכות דבינה לז"א הכללי דאצילות, היא נותנת לו הן לג"ר והן לו"ק, באופן הבא: בינה נכתבת באופן של ה"י כאשר גם היוד מתחלקת לב' ההי"ן. מהה' הראשונה היא נותנת את בחינת הפנימיות והג"ר והחב"ד לבחינת ז"א. מב' ההי"ן המרכיבים את היוד, היא נותנת את החג"ת נה"י שהם בחינת הו"ק של התחתון. כאשר אלו הם חיצוניות שלה וכלפי התחתון הופכים להיות פנימיות שלו.
• אין להתבלבל ולחשוב שאם התחתון קיבל מחיצוניות העליון, את אותה חיצוניות הוא מעביר לתחתון, אלא כל עליון שנותן לתחתון מודד לתחתון בדיוק במידה שהתחתון צריך, לא יותר ולא פחות, זה לא קשור רק למה שהעליון רוצה אלא דווקא למה שהתחתון צריך.

סיכום בנקודות – תלמוד עשר ספירות דף היומי תשפ"א שיעור 22
בית מדרש הסולם- הרב אדם סיני
חלק י' עמודים תתק"ז תתק"ח
1. בשיעור זה התמקדנו בשיח על ישסו"ת שהוא בחינת ס"ג דאצילות. אגב כך נזכיר שא"א הוא בחינת גלגלתא ו-ו' בחי ע"ב דאצילות.
2. גם את ס"ג דאצילות אנו מחלקים לגלגתא וע"ב. דהיינו קוצו של יוד ויוד של ס"ג דאצילות, שמהם אנחנו לא מדברים כרגע, אלא מדברים רק מס"ג דס"ג מה' של ישסו"ת.
3. ה-ה' הזאת של ישסו"ת היא צריכה להעביר הארה ל-ו' דס"ג וכמו בכל הפרצופים החיצונים, כך גם בפרצופים הפנימיים של ס"ג הכולל, מהחיצוניות של העליון ניתן לפנימיות של התחתון, באופן הבא שמבחינת החיצוניות דג"ר העליון, ניתן לפנימיות דג"ר דתחתון ומבחינת חיצוניות דו"ק דעליון ניתן לפנימיות דו"ק דתחתון.
4. בכל עליה לביקוש אור ישנן ב' נקודות: נקודת התחתון ונקודת העליון .
5. למרות שהעליון כבר בגדלות, הוא מעורר את בחינת הקטנות שלו כדי לתת לתחתון ממה שהתחתון צריך .

הדף היומי בתע"ס שיעור 22 סיכום עמודים תתק"ז-תתק"ח

אז הדברים האלה הם קצת מורכבים והאמת היא שלא משתמשים בכל הפרטים הללו, לא משתמשים באופן רגיל, אז לא לפחוד אם לא מבינים את כל הפרטים. 

מה למדנו בשיעור הזה? 

למדנו על החלוקה של ס"ג של עולם אצילות. 

ס"ג של עולם אצילות הוא בחלוקה של א"א הוא בחינת גלגלתא, או"א הם בחינת ע"ב, וה' ראשונה זאת אומרת אמא, ישסו"ת הם בחינת ס"ג. זאת אומרת קודם כל מיקמנו את עצמנו על מה אנחנו מדברים. אז מדברים על ס"ג.

ס"ג עצמו גם מחולק ליהוה, עכשיו ממנו אנחנו רוצים לדבר ואנחנו אומרים עליו שגם אצלו מה שאנחנו רוצים לדבר זה ביחסים בין הה' שלו לו' שלו. זאת אומרת אנחנו רוצים לדבר על היחסים בין הה' של ס"ג לבין הו' של ס"ג. קודם כל רוצים לדבר על הה', לראות מה קורה איתה ואז נדבר על הו'.

אומר לנו מאד פשוט, תזכור את הרעיון שכל מה שעליון עושה בשביל תחתון זה נותן לו מבחינת החיצוניות דעליון נותן לפנים של התחתון. אחוריים דעליון הופכים להיות פנים לתחתון. 

היות וכך אז אנחנו רואים בה' הזאת שתי בחינות: בכתיבה שלה ובגימטריה שלה. 

הגימטריה שלה זה המלכות שבה לא מדברים מזה כרגע, על הכתר שלה שהוא א"א שלה ועל חכמה שבה לא מדברים. 

רק על הה' של הס"ג, דהיינו, הה' של ישסו"ת מדברים כרגע ואומרים שכותבים אותה כה"י. 

ה"י זה החיצוניות שלה שהיא נותנת לז"א שבה. הה' שלה הוא בחינת הג"ר והי' של המילוי של הה' הוא בחינת הו"ק, וזה היא נותנת לתחתון. לתחתון זה הופך להיות פנימיות כשאצלה זה חיצוניות. 

וכמו שלמדנו זה מתחלק, מהעליון לתחתון איך זה ניתן? מהג"ר של העליון הוא נותן לג"ר של התחתון מהו"ק של העליון לו"ק של התחתון. כמובן אבל מבחינת חיצוניות או אחוריים. 

אז מהה' הזאת שהיא בחינת ג"ר הוא נותן בחינת ג"ר לו' ומהי' שהיא בחינת ו"ק כי היא מילוי ומילוי זה כמו גוף, הוא נותן בחינת ו"ק לתחתון. 

אין לנו מה לעשות עם זה הרבה, זה לא יעזור לנו עכשיו האותיות האלה י' וו'. 

מה זה כן עוזר לנו? למה אנחנו נצטרך את זה להמשך? רק לדעת שכשנרצה או אני אגיד עוד משהו סליחה, כאשר התחתון עולה לעליון אז תמיד העליון נותן לתחתון לפי מה שהתחתון צריך ויש עניין של ב' נקודות שנכללים מהתחתון לעליון. 

ב' הנקודות הללו, זה נקודה של גו"ע של התחתון שעלה אליו לבקש ונקודה של העליון שהיה צריך לעורר את עצמו גם את נקודת הקטנות שלו כדי לתת לתחתון. 

ההתעוררות של העליון כדי להאיר לתחתון היא מתקיימת מכיון שרושם מהקטנות נשאר לו למרות שהעליון הוא כבר גדול, אז הוא מעורר את קטנותו כדי לתת לתחתון. 

למה אנחנו מספרים כל זה? למה זה יצריך אותנו בהמשך? 

התשובה היא שאנחנו הולכים לראות איך מעברים את הז"א בתוך ישסו"ת שצריכה אח"כ להתחבר עם או"א ויש שם איזה שהוא סלט שלם ואנחנו צריכים לראות איפה הז"א הזה יתרקם בתוך אותו רחם אז אנחנו לומדים קצת על אותו רחם ואז בתוך הרחם הזה, נראה איך ז"א מתמקם. 

המקום הזה של בדיוק הה' דה' הזאת, המעבר בין הה' לו' של הה' זה המקום שפחות או יותר נמצא הרחם, נראה גם בהמשך, נקרא למקום הזה מקום חתך או מקום המתחבר בינה לבין אמא עילאה. 

נראה איך המקום הזה מתחבר אבל זה עוד מוקדם, אבל באמת אין הרבה מה לעשות כרגע עם הידיעות שיש לנו עד כה.

סיכום בנקודות:

• בשיעור זה התמקדנו בשיח על ישסו"ת שהוא בחינת ס"ג דאצילות. אגב כך נזכיר שא"א הוא בחינת גלגלתא ואו"א בחינת ע"ב דאצילות.
• גם את ס"ג דאצילות אנו מחלקים לגלגלתא וע"ב, דהיינו קוצו של יוד ויוד של ס"ג דאצילות שמהם אנחנו לא מדברים כרגע, אלא מדברים רק מס"ג דס"ג, מה' של ישסו"ת.
• הה' הזאת של ישסו"ת היא צריכה להעביר הארה לו' דס"ג וכמו בכל הפרצופים החיצוניים כך גם בפרצופים הפנימיים של ס"ג הכולל, מהחיצוניות של העליון ניתן לפנימיות של התחתון, באופן הבא שמבחינת החיצוניות דג"ר דעליון ניתן לפנימיות דג"ר דתחתון ומבחינת החיצוניות דו"ק  דעליון ניתן לפנימיות דו"ק דתחתון.
• בכל עליה לביקוש אור ישנם ב' נקודות: נקודת התחתון ונקודת העליון.
• למרות שהעליון הוא כבר בגדלות הוא מעורר את בחינת הקטנות שלו כדי לתת לתחתון ממה שהתחתון צריך.

הדף היומי בתע"ס שיעור 22 סיכום עמודים תתק"ז-תתק"ח

אז הדברים האלה הם קצת מורכבים והאמת היא שלא משתמשים בכל הפרטים הללו, לא משתמשים באופן רגיל, אז לא לפחוד אם לא מבינים את כל הפרטים. 

מה למדנו בשיעור הזה? 

למדנו על החלוקה של ס"ג של עולם אצילות. 

ס"ג של עולם אצילות הוא בחלוקה של א"א הוא בחינת גלגלתא, או"א הם בחינת ע"ב, וה' ראשונה זאת אומרת אמא, ישסו"ת הם בחינת ס"ג. זאת אומרת קודם כל מיקמנו את עצמנו על מה אנחנו מדברים. אז מדברים על ס"ג.

ס"ג עצמו גם מחולק ליהוה, עכשיו ממנו אנחנו רוצים לדבר ואנחנו אומרים עליו שגם אצלו מה שאנחנו רוצים לדבר זה ביחסים בין הה' שלו לו' שלו. זאת אומרת אנחנו רוצים לדבר על היחסים בין הה' של ס"ג לבין הו' של ס"ג. קודם כל רוצים לדבר על הה', לראות מה קורה איתה ואז נדבר על הו'.

אומר לנו מאד פשוט, תזכור את הרעיון שכל מה שעליון עושה בשביל תחתון זה נותן לו מבחינת החיצוניות דעליון נותן לפנים של התחתון. אחוריים דעליון הופכים להיות פנים לתחתון. 

היות וכך אז אנחנו רואים בה' הזאת שתי בחינות: בכתיבה שלה ובגימטריה שלה. 

הגימטריה שלה זה המלכות שבה לא מדברים מזה כרגע, על הכתר שלה שהוא א"א שלה ועל חכמה שבה לא מדברים. 

רק על הה' של הס"ג, דהיינו, הה' של ישסו"ת מדברים כרגע ואומרים שכותבים אותה כה"י. 

ה"י זה החיצוניות שלה שהיא נותנת לז"א שבה. הה' שלה הוא בחינת הג"ר והי' של המילוי של הה' הוא בחינת הו"ק, וזה היא נותנת לתחתון. לתחתון זה הופך להיות פנימיות כשאצלה זה חיצוניות. 

וכמו שלמדנו זה מתחלק, מהעליון לתחתון איך זה ניתן? מהג"ר של העליון הוא נותן לג"ר של התחתון מהו"ק של העליון לו"ק של התחתון. כמובן אבל מבחינת חיצוניות או אחוריים. 

אז מהה' הזאת שהיא בחינת ג"ר הוא נותן בחינת ג"ר לו' ומהי' שהיא בחינת ו"ק כי היא מילוי ומילוי זה כמו גוף, הוא נותן בחינת ו"ק לתחתון. 

אין לנו מה לעשות עם זה הרבה, זה לא יעזור לנו עכשיו האותיות האלה י' וו'. 

מה זה כן עוזר לנו? למה אנחנו נצטרך את זה להמשך? רק לדעת שכשנרצה או אני אגיד עוד משהו סליחה, כאשר התחתון עולה לעליון אז תמיד העליון נותן לתחתון לפי מה שהתחתון צריך ויש עניין של ב' נקודות שנכללים מהתחתון לעליון. 

ב' הנקודות הללו, זה נקודה של גו"ע של התחתון שעלה אליו לבקש ונקודה של העליון שהיה צריך לעורר את עצמו גם את נקודת הקטנות שלו כדי לתת לתחתון. 

ההתעוררות של העליון כדי להאיר לתחתון היא מתקיימת מכיון שרושם מהקטנות נשאר לו למרות שהעליון הוא כבר גדול, אז הוא מעורר את קטנותו כדי לתת לתחתון. 

למה אנחנו מספרים כל זה? למה זה יצריך אותנו בהמשך? 

התשובה היא שאנחנו הולכים לראות איך מעברים את הז"א בתוך ישסו"ת שצריכה אח"כ להתחבר עם או"א ויש שם איזה שהוא סלט שלם ואנחנו צריכים לראות איפה הז"א הזה יתרקם בתוך אותו רחם אז אנחנו לומדים קצת על אותו רחם ואז בתוך הרחם הזה, נראה איך ז"א מתמקם. 

המקום הזה של בדיוק הה' דה' הזאת, המעבר בין הה' לו' של הה' זה המקום שפחות או יותר נמצא הרחם, נראה גם בהמשך, נקרא למקום הזה מקום חתך או מקום המתחבר בינה לבין אמא עילאה. 

נראה איך המקום הזה מתחבר אבל זה עוד מוקדם, אבל באמת אין הרבה מה לעשות כרגע עם הידיעות שיש לנו עד כה.

סיכום בנקודות:

• בשיעור זה התמקדנו בשיח על ישסו"ת שהוא בחינת ס"ג דאצילות. אגב כך נזכיר שא"א הוא בחינת גלגלתא ואו"א בחינת ע"ב דאצילות.
• גם את ס"ג דאצילות אנו מחלקים לגלגלתא וע"ב, דהיינו קוצו של יוד ויוד של ס"ג דאצילות שמהם אנחנו לא מדברים כרגע, אלא מדברים רק מס"ג דס"ג, מה' של ישסו"ת.
• הה' הזאת של ישסו"ת היא צריכה להעביר הארה לו' דס"ג וכמו בכל הפרצופים החיצוניים כך גם בפרצופים הפנימיים של ס"ג הכולל, מהחיצוניות של העליון ניתן לפנימיות של התחתון, באופן הבא שמבחינת החיצוניות דג"ר דעליון ניתן לפנימיות דג"ר דתחתון ומבחינת החיצוניות דו"ק  דעליון ניתן לפנימיות דו"ק דתחתון.
• בכל עליה לביקוש אור ישנם ב' נקודות: נקודת התחתון ונקודת העליון.
• למרות שהעליון הוא כבר בגדלות הוא מעורר את בחינת הקטנות שלו כדי לתת לתחתון ממה שהתחתון צריך.

❦
בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.
❡
ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: https://www.hasulam.co.il
❧

❦
בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.
❡
ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: https://www.hasulam.co.il
❧

1. ישסות נקראים אלוקים וגם אהי-ה מתי כך ומתי כך?
2. כאשר מדובר על הדינים של בינה אז הם ד' כפול 30, כאשר מדובר על הדינים של ישסות הם ה' כפול 24

הדף היומי בתע"ס חלק י' סיכום שיעור 20 עמודים תתק"ג-תתק"ד

סיכום של מה שלמדנו:

היום ניסינו להבין את היחס, ממשיכים לנסות להבין את היחס בין או"א וישסו"ת. 

יש לנו פה אתגר מיוחד, מה האתגר המיוחד שלנו כאן? התשובה היא, שישסו"ת הם הבינה שצריכים להוליד את הזו"ן. מצד שני יש להם קשר מיוחד לאו"א והם מקבלים מאו"א, כי הם במקור היו פרצוף אחד. 

ברגע שהם עומדים למטה מחזה אז הם דין ואנחנו רוצים אם יש דינים לא להתעלם מהם. אלא אנחנו רוצים אם יש דינים לתקן אותם ולכן התיקון של הדינים הוא תיקון מורכב, איך עושים את זה? 

או"א, הדינים שבהם, הם רק למטה מחזה. כי הם מתפשטים או"א, או"א מתפשטים גם מחזה ולמטה. המקום הזה שמחזה ולמטה של או"א הוא דין. למעלה מחזה שלהם הוא רחמים. 

ישסו"ת שיוצאים מחזה ולמטה של א"א הם דין אבל ישסו"ת הם דין במצב הקטנות כשהם עולים למעלה הם עושים עליה אז הם כבר לא דין, יש להם כבר צד של רחמים ובכל זאת אמרנו שיש בהם צד של דין, אומר כן נכון, מכיוון שיש להם פה למטה, עדיין נשאר להם את הנה"י החדשים שהם דין שהם שמות אלוקים. זה מה שאמר לנו. 

מצד אחד אני מנסה ללמוד איפה הדינים נמצאים? אז תמיד למטה מחזה, מה הבעיה? אבל סיפרת לי, שכשקונים מוחין ישסו"ת אז הם כבר שמות אהיה, אם הם שמות אהיה אז לכאורה אתה לא צריך להתעסק יותר באלקים. 

אומר לא, האלוקים זה מצב הקטנות שלמדנו שבכל פרצוף יש עיבור, יניקה, מוחין דנשמה, מוחין דחיה, ומוחין דיחידה. 

כרגע אנחנו מדברים על המעבר של ישסו"ת למוחין דנשמה, אומר כשהוא עולה למוחין דנשמה אז הוא צריך לעלות למעלה מחזה, כשהוא עולה למעלה מחזה אז יש לו חב"ד חג"ת ושמות אהיה, אחוריים דאהיה, שהם הופכים להיות הפנים שלו. 

אז תמיד נצטרך לראות אם מדברים על מצב של קטנות או מצב של גדלות. 

למעלה הוספנו ואמרנו שאנחנו מבדילים בדינים בין או"א לבין ישסו"ת, שבאו"א יש להם רק בחינת אחוריים של ד' בחינות תחתונות למטה מחזה שהם דינים, שזה ד' כפול 30 ת"ת, נצח, הוד, יסוד, שזה רק החלק התחתון של או"א. 

אז החלק הזה של או"א יש שם דינים אבל הדינים האלה זה 4 כפול 30 לעומת זאת הדינים בישסו"ת כשהם בקטנות יש להם חב"ד חג"ת: חסד, גבורה, ת"ת, נצח, הוד, יסוד, אבל החסד בגלל שהוא עדיין קשור לבינה אז אותו לא סופרים ומגבורה ולמטה: גבורה, ת"ת, נצח, הוד, יסוד, זה חמישה דינים שיש לישסו"ת והדינים האלה זה נקרא 5 כפול 24. 

מה זה אומר לנו מבחינות אולי אחרות? אנחנו לא יודעים כרגע, הוא לא סיפר לנו. יש לזה קצת משמעות, אנחנו נראה את זה קצת בהמשך,  אם יש זווג, אין זווג, מה עושים עם הדעת. 

כרגע מה שמעניין אותנו בכל זה שתדע, צריכים לעלות למעלה מחזה כדי לקבל שלימות אי אפשר להישאר למטה מחזה ודרך שם להוליד את זו"ן, אי אפשר לעבר את זו"ן, אי אפשר להוליד את זו"ן למטה מחזה, כי יש שם חוסר שלמות, עלולה להיות נפילה ולכן אסור לעשות את זה שם.

סיכום בנקודות:

• ישסו"ת נקראים אלקים וגם נקראים אהיה, מתי כך ומתי כך? רק אותם בחינות שלמטה מחזה נקראות שמות אלקים.
• כאשר מדובר על הדינים של בינה אז זה ד' כפול 30 כאשר מדובר על הדינים של ישסו"ת הם ה' כפול 24.

סיכום בנקודות:

• ישסו"ת נקראים אלקים וגם נקראים אהיה, מתי כך ומתי כך? רק אותם בחינות שלמטה מחזה נקראות שמות אלקים.
• כאשר מדובר על הדינים של בינה אז זה ד' כפול 30 כאשר מדובר על הדינים של ישסו"ת הם ה' כפול 24.

1. ישסות נקראים אלוקים וגם אהי-ה מתי כך ומתי כך?
2. כאשר מדובר על הדינים של בינה אז הם ד' כפול 30, כאשר מדובר על הדינים של ישסות הם ה' כפול 24

הדף היומי בתע"ס חלק י' סיכום שיעור 20 עמודים תתק"ג-תתק"ד

סיכום של מה שלמדנו:

היום ניסינו להבין את היחס, ממשיכים לנסות להבין את היחס בין או"א וישסו"ת. 

יש לנו פה אתגר מיוחד, מה האתגר המיוחד שלנו כאן? התשובה היא, שישסו"ת הם הבינה שצריכים להוליד את הזו"ן. מצד שני יש להם קשר מיוחד לאו"א והם מקבלים מאו"א, כי הם במקור היו פרצוף אחד. 

ברגע שהם עומדים למטה מחזה אז הם דין ואנחנו רוצים אם יש דינים לא להתעלם מהם. אלא אנחנו רוצים אם יש דינים לתקן אותם ולכן התיקון של הדינים הוא תיקון מורכב, איך עושים את זה? 

או"א, הדינים שבהם, הם רק למטה מחזה. כי הם מתפשטים או"א, או"א מתפשטים גם מחזה ולמטה. המקום הזה שמחזה ולמטה של או"א הוא דין. למעלה מחזה שלהם הוא רחמים. 

ישסו"ת שיוצאים מחזה ולמטה של א"א הם דין אבל ישסו"ת הם דין במצב הקטנות כשהם עולים למעלה הם עושים עליה אז הם כבר לא דין, יש להם כבר צד של רחמים ובכל זאת אמרנו שיש בהם צד של דין, אומר כן נכון, מכיוון שיש להם פה למטה, עדיין נשאר להם את הנה"י החדשים שהם דין שהם שמות אלוקים. זה מה שאמר לנו. 

מצד אחד אני מנסה ללמוד איפה הדינים נמצאים? אז תמיד למטה מחזה, מה הבעיה? אבל סיפרת לי, שכשקונים מוחין ישסו"ת אז הם כבר שמות אהיה, אם הם שמות אהיה אז לכאורה אתה לא צריך להתעסק יותר באלקים. 

אומר לא, האלוקים זה מצב הקטנות שלמדנו שבכל פרצוף יש עיבור, יניקה, מוחין דנשמה, מוחין דחיה, ומוחין דיחידה. 

כרגע אנחנו מדברים על המעבר של ישסו"ת למוחין דנשמה, אומר כשהוא עולה למוחין דנשמה אז הוא צריך לעלות למעלה מחזה, כשהוא עולה למעלה מחזה אז יש לו חב"ד חג"ת ושמות אהיה, אחוריים דאהיה, שהם הופכים להיות הפנים שלו. 

אז תמיד נצטרך לראות אם מדברים על מצב של קטנות או מצב של גדלות. 

למעלה הוספנו ואמרנו שאנחנו מבדילים בדינים בין או"א לבין ישסו"ת, שבאו"א יש להם רק בחינת אחוריים של ד' בחינות תחתונות למטה מחזה שהם דינים, שזה ד' כפול 30 ת"ת, נצח, הוד, יסוד, שזה רק החלק התחתון של או"א. 

אז החלק הזה של או"א יש שם דינים אבל הדינים האלה זה 4 כפול 30 לעומת זאת הדינים בישסו"ת כשהם בקטנות יש להם חב"ד חג"ת: חסד, גבורה, ת"ת, נצח, הוד, יסוד, אבל החסד בגלל שהוא עדיין קשור לבינה אז אותו לא סופרים ומגבורה ולמטה: גבורה, ת"ת, נצח, הוד, יסוד, זה חמישה דינים שיש לישסו"ת והדינים האלה זה נקרא 5 כפול 24. 

מה זה אומר לנו מבחינות אולי אחרות? אנחנו לא יודעים כרגע, הוא לא סיפר לנו. יש לזה קצת משמעות, אנחנו נראה את זה קצת בהמשך,  אם יש זווג, אין זווג, מה עושים עם הדעת. 

כרגע מה שמעניין אותנו בכל זה שתדע, צריכים לעלות למעלה מחזה כדי לקבל שלימות אי אפשר להישאר למטה מחזה ודרך שם להוליד את זו"ן, אי אפשר לעבר את זו"ן, אי אפשר להוליד את זו"ן למטה מחזה, כי יש שם חוסר שלמות, עלולה להיות נפילה ולכן אסור לעשות את זה שם.

סיכום בנקודות:

• ישסו"ת נקראים אלקים וגם נקראים אהיה, מתי כך ומתי כך? רק אותם בחינות שלמטה מחזה נקראות שמות אלקים.
• כאשר מדובר על הדינים של בינה אז זה ד' כפול 30 כאשר מדובר על הדינים של ישסו"ת הם ה' כפול 24.

סיכום בנקודות:

• ישסו"ת נקראים אלקים וגם נקראים אהיה, מתי כך ומתי כך? רק אותם בחינות שלמטה מחזה נקראות שמות אלקים.
• כאשר מדובר על הדינים של בינה אז זה ד' כפול 30 כאשר מדובר על הדינים של ישסו"ת הם ה' כפול 24.

הדף היומי בתע"ס חלק י' סיכום שיעור 19 עמודים תתק"א-תתק"ב

היום לאחר שהזכרנו את כל העניין של ההבדל בין הבינה לתבונה, הראינו את ההבדל המהותי בין או"א לישסו"ת, ההבדל המהותי הוא בין זכירה לשכחה. שכחה נמצאת במקום שיש קליפות ואם לא היה לנו כוח של השכחה אז כל הטראומות שהיינו עוברים בחיים היו נשארות לנו. אבל אני צריך להתקדם מהם. אם אני רוצה לעבוד נכון, אז אני צריך את כל כוח השכחה שיש ותכף נראה למה זה פה בישסו"ת, למטה מפרסה במקום הדינים, הדרך שלי לתקן אותו זה לחבר אותו למקום הזכירה שזה נקרא מצוות הזכירה לעלות לבית המקדש שזה מצווה לזכר. צד הנקבה נמצאת למטה יש בה שכחה, בצד הגוף יש שכחה. השכחה הזו היא טובה כי היא נותנת את הכוח, נקבה אמתית נותנת את הכוח לשכוח את הדברים הקודמים ולבוא לדברים חדשים מתוקנים ואיך אנחנו רואים את זה בפרצופים? אומר, שאנחנו מסתכלים על עולם אצילות אז אנחנו אומרים שא"א הוא בחינת כתר, או"א הם בחינת חכמה, ישסו"ת בחינת בינה וזו"ן הם זעיר אנפין ומלכות. אז או"א הם בחינת חכמה אז הם נקראים: אבא נקרא הויה במילוי יודין שזה גימטריה ע"ב, צד הזכר. ואמא שזה אהיה, זה צד נקבה היא נקראת אהיה דיודין. כאשר אנחנו מדברים על אחוריים, דהיינו על דין שזה למטה מפרסה, אז אחוריים נספרים בריבוע. בריבוע זאת אומרת, שאם אני לוקח את הויה דיודין בריבוע, איך זה הויה דיודין בריבוע? יוד, יוד הי, יוד הי ויו, יוד הי ויו הי. אבל לא סתם ריבוע, כי אם זה סתם ריבוע לא ריבוע במילוי אז זה ריבוע אחוריים של ראש. אבל אם זה ריבוע מצד הגוף אז זה ריבוע במילוי. אז לכן ריבוע של הויה במילוי יודין זה יוצא קפ"ד או גימטריה מקדם ואמא אהיה דיודין הריבוע שלה זה תקמ"ד. מה זאת אומרת שזה אחוריים? זאת אומרת שאמא ואבא נותנים דינים לתחתון אבל הדינים שהם נותנים לתחתון הופכים להיות פנימיות של התחתון ומה הפנימיות של התחתון? קפ"ד ותקמ"ד. שכשהם עושים זווג בין ב' הבחינות האלה, יש"ס ותבונה, זה הפנימיות שלהם. עכשיו בתוך הפנימיות שלהם, של ישסו"ת, יש הרבה מדרגות כמו שלמדנו, שכל פרצוף יש לו התקדמות בחמש מדרגות עיבור, יניקה, מוחין דנשמה, מוחין דחיה, מוחין דיחידה, אבל הוסיף לנו פה דבר חשוב, היות ואמרנו שישסו"ת הוא בחינת נשמה של אצילות אז כל ההתקדמות שלו היא תהיה תמיד בבחינת נשמה ואו"א הם חיה כל ההתקדמות שלו היא בחינת חיה וכן הלאה לכן כשהוא עכשיו עושה זווג במצב הזה שלו מראים לנו שהוא בבחינת תשכ"ח. כי קפ"ד פלוס תקמ"ד זה גימטריה תשכ"ח. כדי להגיד לנו במצב הדין הזה אפילו שזה פנימיות של העליון, הדין של העליון שיורד לתחתון הוא בא בבחינת שכחה, אם לא היה לנו שכחה היינו משתגעים, לא היינו יכולים לשאת את עצמנו. האפשרות שלנו לשכוח היא מאפשרת לנו לשאת את עצמנו ולבוא למקום של תיקון כל פעם מחדש. לכן צריך להשתמש בכוח השכחה הזה בצורה מכוונת. להגיד רגע, אני רוצה עכשיו לעלות לתיקון לגדלות, אני עוזב את מה שהיה אתמול. למה? מה אתה מתעלם? לא אני לא מתעלם, אני לא רוצה לזכור כרגע את כל האשמה שיש לי מאחורה, כי זה בא רק כדי לאתגר אותי קדימה. אז עכשיו מה שיכול לאתגר אותי קדימה אני עושה, מה שלא, אני שוכח כי אני לא יכול לשאת את כל הקטנות שלי אלא רק מטעם העליון והעליון נתן לי את זה כפנים. איך אני משתמש בשכחה כפנים? איך אני משתמש במצב של עיבור ויניקה כפנים? כשאני יודע שיש גדול ממני ואם אני יודע שיש גדול ממני וישסו"ת יודעים שיש או"א, יש להם גדול מהם אז הם יכולים לעשות תיקון. 

נקודה נוספת שאנחנו רואים פה, מספר לנו על משה רבינו שהטבע שלו היה בבחינת או"א, מבחינת מדרגת חכמה של עולם אצילות, השאר היו מבחינת למטה. לכן כל התיקון שלנו בא ממשה רבינו שהיה בבחינת למעלה, איך זה נספר? הרי גם לו היו דינים גם לו היו התמודדויות? שכל הדינים שלו נחשבים לבחינת 4*30 ולא כמו בישסו"ת שזה 24*5. למה זה בדיוק ככה עוד לא דיברנו ממש אבל בינתיים רק להבין שזה 4*30 שזה 120צרופי אלוקים ובישסו"ת זה 24*5.          

1. היחס בין או"א לישסו"ת מתבטא בירידת אחוריים דאו"א להיות פנים במדרגת ישסו"ת.

2. מצד השמות אבא נקרא הוי"ה ליודין ואמא אהיה" דיודין, אמנם כשיורדים לישסו"ת – יורדים למקום האחוריים – ריבוע, מצד השמות: יש"ס – מקדם, וישסו"ת – תקמ"ד. המדרגה שאנו מדברים מישסו"ת היא עיבור ויניקה שהוא מצב של אחוריים ודינים. בהיותם כאלה הם מבחינת "תשכח" קפ"ד ותקמ"ד = תשכח.

3. הקטן לא יכול לזכור מהי עבודת ה אמיתית לכן הוא צריך להיות תלוי בגדול ממנו שהוי"ה דיודין ואהיה דיודין הוא גימ תזכור – "ס". משה רבנו מבחינת הטבע שלו הוא או"א שמצד הדינים שלו הוא אחוריים שלהם שהוא ד' פעמים "ל". בשונה מישסו"ת שהוא ה' פעמים כ"ד.
❦
בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.
❡
ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: https://www.hasulam.co.il
❧

דף היומי בתע"ס חלק י' שיעור 18
1.מאחר ודיברנו בשיעור הקודם על חמש מדרגות של כל פרצוף שהם עיבור יניקה מוחין דנשמה מוחין דחיה ומוחין דיחידה עתה אנו רוצים לקשור את ההתפתחות של הפרצוף גם לפרצופים אחרים
2. הפרצוף לא עומד לבד בעולם אלא יש לו קשר לפרצופים אחרים על פי החוק שסולם המדרגות אינו משתנה כך גם העליון עולה
3. עתה אנו רוצים ללמוד את היחס בין תבונה לבינה
4. תבונה עומדת באחוריים דבינה היינו במקום התנהימ שלה מקום זה הוא יחודי באצילות היות והוא למטה מחזה ושם יש אחיזה לחצוניים מפאת חוסר השלמות שיש שם
5. למטה מחזה נקרא ם למעלה מחזה נקרא ס
6. בינה שנקראת ס יש בה את הכח של הנשמה שמאפשר לסמוך את מי שנמצא למטה מחזה עם תבונה עולה למקום הבינה ומקבלת את כח הס ומשפיעה כח זה גם לתחתונים ממנה
7. במקום החיצוניים יש שמות אלקים שהן דינים שאותם צריך לתקן. משה רבנו תיקן את כל קך צירופי אלקים וכסימן ד שמות אלקים היינו 86 כפול 4 עם הכולל הם גימטריה משה ועי כך אנו מבינים שהוא זכה לבינה עליונה של עולם אצילות שהיא המדרגה הגבוהה שאפשר להגיע אליה כנשמה

הדף היומי בתע"ס חלק י' סיכום שיעור 18 עמודים תתצ"ט-תת"ק

מה למדנו היום? 

אז הזכרנו את ג' בחינות הנה"י והתעכבנו בעיקר על הנה"י הג' שהם הנה"י שנמצאים בתוך פרצוף אחד, בחמשת הפרצופים המרכיבים פרצוף אחד. איזה חמישה פרצופים מרכיבים פרצוף אחד? עיבור, יניקה, מוחין דנשמה, מוחין דחיה, מוחין דיחידה ורצינו לראות את היחס ביניהם. אז ראינו שהיחס ביניהם שתמיד התחתון מלביש למטה מהעליון ועל בחינת הנה"י שלו. דהיינו, שפרצוף העיבור הוא הכי תחתון והכי חיצוני ופרצוף היחידה הוא הכי עליון והכי גבוה (פנימי?). ההתפתחות של כל פרצוף אם כך, היא לעלות ממצב העיבור שלו עד מצב היחידה שלו. 

עכשיו אחרי שהבנו שככה מתפתח פרצוף אז הוא בא לספר לנו שהפרצוף הזה שרוצה להתפתח לא עומד לבדו בעולם, יש סביבו עוד פרצופים שיש לו אינטראקציה איתם, שהם עליונים לו, תחתונים לו. אז נאמר שז"א רוצה עכשיו לעשות עליה אז אם הוא עולה למדרגת ישסו"ת אז גם ישסו"ת צריכה לעלות, למה? כי סולם המדרגות אינו מקבל שינוי ולכן גם אם דיברנו על כך שיש פרצופים בתוך פרצוף אחד שהפרצוף צריך להתפתח בהם אז ההתפתחות שלו היא תלויה בהתפתחות של המרכיבים האחרים, של הגדולים ממנו בד"כ. על דרך עבודה אמרנו, שכל תחתון שמתפתח צריך לראות את העליון שלו מפותח יותר אחרת הוא לא יוכל להתפתח וזה דבר גדול שבן אדם יכול לראות את העליון מפותח ממנו. זה מה שלמדנו בשיעור הקודם. 

השיעור הזה למדנו על היחס בין בינה לתבונה, שלמדנו שפרצוף הבינה בעולם האצילות התחלק לחכמה ובינה (והבינה של פרצוף החכמה?) שהם או"א יש לו כוח שנקרא ס' כי היה לו תכונה מיוחדת של חסדים מכוסים ונהיה לו כוח של ס'. יש לו בחינת אחוריים שהם הנהי, תנהי שלו, שהם אחוריים שלו שעליהם מלבישים ישסו"ת. למקום הזה של תנה"י של או"א ששם גם מלביש ישסו"ת וזו"ן עוד מתחתם יש עניין מיוחד, למה? כי הם נמצאים למטה מפרסה של א"א, למטה מפרסה של א"א מייצרת את ההבדל ואת החלוקה בין שלמות של למעלה מחזה לחוסר שלמות שלמטה מחזה. כולם נמצאים במסגרת אצילות, אבל בתוך מסגרת אצילות באופן יחסי יש חיצוניים ופנימיים. פנימיים זה בחינת ג"ר שהם למעלה מחזה וחיצוניים למטה מחזה. החיצוניים האלה נקראים נופלים וישסו"ת שהיא בחינת ם' שמלבישה על התנה"י היא נקראת נופלת וכל שכן הזו"ן. מה הדרך שלה בכל זאת לקבל איזה שהיא סמיכה בסוד סומך ה' לכל הנופלים? רק ע"י זה שתקבל את הכוח של הנשמה, של החסדים מאו"א. אז היא צריכה לעלות לאו"א כדי לקבל את הכוח הזה של החסדים ובאמת הכוח הזה של עליית ישסו"ת לאו"א שהיא מקבלת קומת נשמה וזו"ן גם עולים שז"א ונוקבא היא כבר בקטנות יכולים לעשות זווג אב"א הם מקבלים סמיכה מלמעלה כדי לקבל חפץ חסד וזה שומר אותם. אז הבנו אם כך שיש איזה שהוא כוח של סמיכה לתחתון ואם יש סמיכה לתחתון אז החיצוניים לא יכולים להיאחז במקום התחתון. יוצא אם כך, שאדם כדי לקבל סמיכה הוא צריך להאמין בטובו של העליון, אם הוא מאמין בטובו של העליון שזה מדרגת נשמה, שזה בחינת הס', אז הוא יכול שגם שמות האלקים שבו, דהיינו הדינים, מקבלים סמיכה כי הדינים הם דינים שלכאורה החיצוניים אוחזים בהם ולכן אנחנו מקבלים את הכוח הזה מצד המוחין דנשמה, מאמא עילאה, שהמוחין האלה של מוחין דנשמה הם כוח של ס' והס' הזה, זה סומך ה' לכל הנופלים. עד לפה זה רעיון אחד. 

בתוך הרעיון הזה הוא מסביר לנו קצת על הדינים ואומר לנו תראו, הדינים שנמצאים למטה הם בסוד ק"ך צירופי אלהים. גם התנה"י האלה נקראים  אלקים וגם ישסו"ת נקרא אלקים, מה ההבדל ביניהם בכל זאת? התנה"י האלה הם 30*4 והישסו"ת האלה הם 5*24, לא כל כך הסביר לנו כל כך כרגע למה אבל מה כן אנחנו רוצים ללמוד מזה? שבינה יש לה צד אחד שהיא חסדים וצד אחד שהיא דין זה נקרא בינה דינים מתערין מינה, מה זה ממנה? מצד החיצוניות שלה שנמצא למטה מחזה אז יש בה דינים, למה? כי יש בה שמות אלקים למטה מפרסה. יחד עם זה אומרים לנו שמשה הוא גימטריה 5*אלהים. 5*אלהים = 344 עם הכולל 345 זה נקרא משה, מה זה מצביע על משה? שהוא תיקן את כל ק"ך צירופי אלהים, אני חושב שזה גדולה מאד חשובה, זה אפילו יותר מאדם הראשון שהוא היה לו רק בחינת 100 מדרגות ולתקן את כל ק"ך הצרופים זה בחינת 120 מדרגות שלזה הגיע משה. זה לא התעסק בזה הרבה רק סיפר לנו שהכוח שלנו לעבוד ולקבל סמיכה בהתחלה אבל אחר כך לקנות את הכוח שעל כל דין יש לי מסך ומסך הוא גם בגימטריה 120 כנגד שמות ק"ך צירופים, ק"ך אלהים וזה אומר שאם לכל בחינת דין יהיה לי מסך אני אוכל להיות בשלמות.  

דף היומי בתע"ס חלק י' שיעור 18
1.מאחר ודיברנו בשיעור הקודם על חמש מדרגות של כל פרצוף שהם עיבור יניקה מוחין דנשמה מוחין דחיה ומוחין דיחידה עתה אנו רוצים לקשור את ההתפתחות של הפרצוף גם לפרצופים אחרים
2. הפרצוף לא עומד לבד בעולם אלא יש לו קשר לפרצופים אחרים על פי החוק שסולם המדרגות אינו משתנה כך גם העליון עולה
3. עתה אנו רוצים ללמוד את היחס בין תבונה לבינה
4. תבונה עומדת באחוריים דבינה היינו במקום התנהימ שלה מקום זה הוא יחודי באצילות היות והוא למטה מחזה ושם יש אחיזה לחצוניים מפאת חוסר השלמות שיש שם
5. למטה מחזה נקרא ם למעלה מחזה נקרא ס
6. בינה שנקראת ס יש בה את הכח של הנשמה שמאפשר לסמוך את מי שנמצא למטה מחזה עם תבונה עולה למקום הבינה ומקבלת את כח הס ומשפיעה כח זה גם לתחתונים ממנה
7. במקום החיצוניים יש שמות אלקים שהן דינים שאותם צריך לתקן. משה רבנו תיקן את כל קך צירופי אלקים וכסימן ד שמות אלקים היינו 86 כפול 4 עם הכולל הם גימטריה משה ועי כך אנו מבינים שהוא זכה לבינה עליונה של עולם אצילות שהיא המדרגה הגבוהה שאפשר להגיע אליה כנשמה
❦
בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.
❡
ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: https://www.hasulam.co.il
❧
❦
בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.
❡
ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: https://www.hasulam.co.il
❧

1.מאחר ודיברנו בשיעור הקודם על חמש מדרגות של כל פרצוף שהם עיבור יניקה מוחין דנשמה מוחין דחיה ומוחין דיחידה עתה אנו רוצים לקשור את ההתפתחות של הפרצוף גם לפרצופים אחרים
2. הפרצוף לא עומד לבד בעולם אלא יש לו קשר לפרצופים אחרים על פי החוק שסולם המדרגות אינו משתנה כך גם העליון עולה
3. עתה אנו רוצים ללמוד את היחס בין תבונה לבינה
4. תבונה עומדת באחוריים דבינה היינו במקום התנהימ שלה מקום זה הוא יחודי באצילות היות והוא למטה מחזה ושם יש אחיזה לחצוניים מפאת חוסר השלמות שיש שם
5. למטה מחזה נקרא ם למעלה מחזה נקרא ס
6. בינה שנקראת ס יש בה את הכח של הנשמה שמאפשר לסמוך את מי שנמצא למטה מחזה עם תבונה עולה למקום הבינה ומקבלת את כח הס ומשפיעה כח זה גם לתחתונים ממנה
7. במקום החיצוניים יש שמות אלקים שהן דינים שאותם צריך לתקן. משה רבנו תיקן את כל קך צירופי אלקים וכסימן ד שמות אלקים היינו 86 כפול 4 עם הכולל הם גימטריה משה ועי כך אנו מבינים שהוא זכה לבינה עליונה של עולם אצילות שהיא המדרגה הגבוהה שאפשר להגיע אליה כנשמה

❦
בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.
❡
ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: https://www.hasulam.co.il
❧