❦
בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.
❡
ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: https://www.hasulam.co.il
❧

סיכום בנקודות
1. כל הקשר הקבוע בעליון לצורך התחתון הוא רק על הגו"ע דתחתון ולא על האח"פ שלו.
2. בעצם המבנה של העליון הוא מקבל בעלי עליון את האורות בסוד אחים בכורים גם לטובת האח"פ שלו וגם לטובת הגו"ע של התחתון דהיינו את מנצפ"ך הא' הנקראים "הארת הגבורות".
3. כדי לקבל את הגדלות שהם מנצפך הב צריך התחתון לעלות לעלי עליון דהיינו המלכות לאמא וז"א לאבא.
4. מבחינה נפשית צריך לראות שלתחתון יש לצפות לקבל מהעליון שלו את הנצרך לקטנותו (קיום שלו), אולם לגדלותו, להרגשה שלו צריך לקבל אחריות אישית ולעולם לא להתלונן לעליון שלו.
❦
בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.
❡
ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: https://www.hasulam.co.il
❧

הדף היומי בתע"ס חלק י' שיעור 5 סיכום עמודים תתע"ג-תתע"ד
למדנו שהמלכות, באנו לדבר בעצם מהז"א. אבל יש פה תיקון מיוחד בכל עולם אצילות שאנחנו אומרים שלא ניתן לתקן את כל הש"ך ניצוצין. עכשיו כל בחינה ובחינה שעולה יש לה ש"ך ניצוצין.
אני רוצה לתקן כל רצון שהוא. מה שעולה, זה ש"ך ניצוצין. מתוכם אני יכול לתקן רק את הרפ"ח ולא יכול לתקן את המדרגה היותר גדולה. שהמדרגה היותר גדולה, זה רק כשאני אשתמש בכל המדרגה כולל הל"ב נתיבות.
אנחנו יכולים לראות את זה פה בציור. שלמדנו שמה ניתן לתקן זה רק את הט' ראשונות אבל את לב האבן אי אפשר לתקן.

כי איך מתחלקים הש"ך ניצוצין?
יש ל"ב בחינות שזה: 8 מלכים כפול 4 בחינות בכל מלך. ויש 10 ספירות.
9 ספירות כפול ל"ב זה רפ"ח ניצוצין. ט' ספירות ראשונות שזה מידת השפעה אפשר לתקן. את המלכות לא.
עכשיו כשאנחנו באים לדבר על המלכות עצמה שאותה רוצים לתקן, אז איתה יש בעיה או אתגר יותר גדול. למה? כי היא עצמה לב האבן.
אז מה אפשר לתקן ממנה?
אז הוא אומר, באמת היא נגנזה ברדל"א. לא רק אותה אי אפשר לתקן. גם זה שהיא התכללה בכל בחינה ובחינה גם אי אפשר לתקן.
נאמר אני רוצה לתקן איזה בחינה באו"א או בחינה במחשבה, בחינת רצון של לימוד תורה, בחינת מצווה, כל דבר שאתה עושה מונח בו לב האבן.
אז אתה צריך להוריד את לב האבן וכל שכן את המלכות אתה צריך להוריד לגמרי. עכשיו נוצרת לנו בעיה או אתגר. אם אין לי את המלכות, אז אין לי את גדלות כלי הקבלה. אין לי את מה שאני צריך כדי להיות שלם. אז אין לי את הדבר השלם שאותו אני צריך לפעול.
מה עושים?
אז הוא אומר שיש תיקון מיוחד. שכאשר נושרים האברים של המלכות, אז אנחנו לא מבינים למה לא הורגים אותם וזהו, אם לא רוצים לתקן אתם. אומר, כי צריך להחזיק אותם.
איך הם מוחזקים?
ע"י הקליפות. הקליפות מחזיקים את הרצונות והניצוצות האלה.
ומה מחייה אותם?
אותה מלכות מחייה אותם למטה.
מה היא יכולה, מה היא צריכה לתת להם?
רק כדי קיומם.
בשביל מה?
כדי שכשנגמור את התיקון של כל הט' ראשונות, אז נבוא בבחינת משיח לתקן את הבחינות האחרונות של לב האבן. וזה אבן מאסו הבונים היתה לראש פינה. ואז יבנה בית המקדש.
אבל אם אנחנו לא מצליחים, אז מה שצריך לעשות זה להחזיק את הרצונות האלה בקליפה, ולתת להם הארה כי הם צריכים להמשיך להתקיים.
כמה צריך לתת להם הארה?
רק כדי חיותם. על זה נאמר ההכרח לא יגונה וגם ולא ישובח. אל תראה את זה שבח גדול שיש לך איזה שהוא רצון או תענוג גדול בדברים החיצונים ואל תרדוף אחרי זה. תקבל רק את ההכרח כדי קיומך וכל השאר תשקיע בלתקן את הט' ראשונות, את מידות ההשפעה שלך.
אז ברצון לקבל שלך, תקבל, אבל על ההכרח, על הפרטיות שלך, על העולם הזה תקבל על ההכרח אבל, לדאבוננו, בגלל העוונות, בגלל חטאם של התחתונים מקבלים הקליפות כוח שיוכלו לינוק מהמלכות שנשארת בעולם אצילות שמאירה לניצוצות שלה יותר משעור קיומם.
ואז היא נקראת שושנה בין החוחים, וזה נקרא גלות השכינה. שכינתא בעפרא. אנחנו רוצים להקים אותה מעפר. אז להקים אותה מעפר קודם תוריד את הכוח של הקליפות. אל תהנה, אל תלקק את האצבעות כל כך מהתענוגים הגשמיים ותפיק תענוגים רוחניים ממידת ההשפעה.
והוא נותן לנו פה סימן, שש"ך ניצוצין עם שם אדני. ש"ך ועוד אדני זה נקרא שכינה. שהשלמות של השכינה לא יכולה להתגלות מטרם שתיקנו את כל הש"ך ניצוצין במילואם.
על זה אנחנו מבינים על המלכות שמאירה לקליפות והתפקיד שלנו להמשיך לתת את ההארה הזאת כדי ההכרח ולהמשיך לתקן את שאר הניצוצין.
הלאה מספר לנו, שיש תיקון מיוחד חוץ מאשר רפ"ח ולב האבן, של שט"ו ניצוצין ועוד ה' בחינות.
מה זה שט"ו ניצוצין? ש"ך פחות 5.
מי הם החמש האלה?
זה המסכים, הדינים בבחינת הגבורות. ובדינים האלה בבחינת הגבורות יש לנו 2 אבחנות, שזה המסכים. יש את המסכים של הקטנות והמסכים של הגדלות.
והמסכים של הקטנות הם נקראים הארת גבורות.
המסכים של הגדלות נקראים עצמות הגבורות.
ופה התחיל להסביר לנו הסבר שעוד לא סיימנו אותו. שכאשר אנחנו באים לתקן, אז בהתחלה מקבלים את המסכים, גם הנקבה וגם הזכר, מקבלים קודם כל את המסכים לטובת הקטנות ואז נקראים נע"ר. גם הנקבה וגם הזכר.
אז אנחנו למדנו את כל העניין הזה על הנקבה שזה נקרא זמן הה' וזמן הו' שלה.
שבזמן הה' נקראת נע"ר ומקבלת רק דלת וציר הא' ומנצפ"ך הא' מז"א שנקראים הארת הגבורות.
ובזמן הו' שלה היא נקראת נער"ה שזה בגיל 12 ו6 חודשים וגם והז"א מקבל גם הוא כמו הנקבה מקבל מנצפ"ך הב'. כמובן שאצל כל אחד זה מתבטא קצת אחרת.
הגדלות של הנקבה מתבטאת בזה שיש לה רחם. שהיא מקבלת את המנצפ"ך הב' מאמא ואז היא נקראת נער"ה.
והזכר מקבל גם מאבא את המנצפ"ך הב' ונהיה גדול.
התיקון הזה של ז"א הוא זה שמעניין אותנו. אבל אנחנו נמשיך ללמוד את התיקון הזה בשיעור הבא.
סיכום בנקודות:
המלכות היא לב האבן, שבחינה זו לא נתקנת בעולם אצילות. יחד עם זאת, אי אפשר לוותר על הניצוצות שנמצאים בלב האבן, כי זה חלק מהתיקון.
הניצוצות של לב האבן מקבלים הארה הנקראת נהירו דקיק. שהארה זו מזינה את הניצוצין. אולם אם חוטאים התחתונים מקבלים הקליפות כוח שיוכלו לינוק ממלכות הרבה יותר משעור קיומם. ואז נקראת המלכות שושנה בין החוחים והיא גלות השכינה.
שלמות השכינה הקדושה לא תתגלה מטרם שיתוקנו כל הש"ך ניצוצין במילואם.
ישנו תיקון מיוחד שנקרא שט"ו שזה ז' פעמים אדם, שהוא מציין את החיסרון של המסכים שאותם צריך לתת בשני שלבים: שלב ראשון הארת הגבורות שהם מסכים לצורך הקטנות, שלב שני עצמות הגבורות, שהם מסכים לצורך הגדלות.
בחינות אלו קורות הן בנוקבא והן בז"א בזמנים שונים שכפי שלמדנו בחלק ט' הם זמן הה' וזמן הו' של נוקבא וכאן נלמד אותם בשיעור הבא, בשיעורים הבאים, בז"א.
עד כאן היום. תודה רבה.

1. כל רצון שאנו מעלים לתיקון בעולם האצילות בנוי כפי כלל הרצונות משך ניצוצין
2. כל רצון מורכב מרפח ניצוצין שהם ט' ראשונות כפול ל"ב ולב האבן.
3. לב האבן הוא רצון של צמצום א' שאי אפשר להשתמש איתו גם לא בקדושה, גם אם רוצים לקבל בעל מנת להשפיע אסור, גם אם רוצים לאכול מעץ הדעת למען שמו יתברך אסור – אי אפשר.
4. אם הורדנו את לב האבן אז לכאורה אין לנו מלכות ואי אפשר בלי מלכות לכן נוצרה מלכות חדשה שהיא ננסרת מז"א מתוך כל שהתכללה בזא בשליש תחתון של היסוד שלו והיא זאת שמשמשת מעתה בעולם האצילות, והמלכות האחרת מצד הרשימות נגנזה ברדלא ומצד כלים שנשברו תשאר בביע בין הקליפות בבחינת לב האבן

1. כל רצון שאנו מעלים לתיקון בעולם האצילות בנוי כפי כלל הרצונות משך ניצוצין
2. כל רצון מורכב מרפח ניצוצין שהם ט' ראשונות כפול ל"ב ולב האבן.
3. לב האבן הוא רצון של צמצום א' שאי אפשר להשתמש איתו גם לא בקדושה, גם אם רוצים לקבל בעל מנת להשפיע אסור, גם אם רוצים לאכול מעץ הדעת למען שמו יתברך אסור – אי אפשר.
4. אם הורדנו את לב האבן אז לכאורה אין לנו מלכות ואי אפשר בלי מלכות לכן נוצרה מלכות חדשה שהיא ננסרת מז"א מתוך כל שהתכללה בזא בשליש תחתון של היסוד שלו והיא זאת שמשמשת מעתה בעולם האצילות, והמלכות האחרת מצד הרשימות נגנזה ברדלא ומצד כלים שנשברו תשאר בביע בין הקליפות בבחינת לב האבן

.

הדף היומי בתע"ס חלק י' שיעור 4 סיכום עמודים תתע"א-תתע"ב

מה למדנו היום?

למדנו דבר מאד יפה. למדנו היום את הסדר של התיקון. מה אפשר לתקן ומה אי אפשר לתקן. 

כל הרצונות שלנו שזה הז"ת דנקודים נשברו ונפלו לבי"ע. זה נקרא והארץ, ארץ זה רצון, והארץ היתה תוהו ובוהו. 

הכל נהיה בתהייה ובהייה. תוהה על הראשונות. הוא לא יודע מה נכון, מה לא נכון. כל רצון שעולה לאדם הוא עולה בבחינת תהייה ובהייה. הוא אומר, מה נכון, מה לא נכון, אני כבר לא מבין מה קורה בחיים. 

אומרים לו, יש דרך לתקן את הרצון. 

כל רצון ורצון, ולא משנה איזה רצון עולה הוא בנוי על פי חוק ההתכללות.

מה אומר חוק ההתכללות?

שכל בחינה פרטית בנויה כמו הכלל. 

איך כלל הרצונות היה בנוי?

מש"ך ניצוצין.

מה זה ש"ך ניצוצין?

• 8 מלכים
• ד' בחינות שזה ל"ב
• כפול 10 ספירות

זה היה המבנה של הניצוצין.

8 מלכים, ד' בחינות לכל מלך, זה ל"ב. 

למה ד' ולא ה'?

כי בחינה ד' נזדככה אז יש לנו רק מג' ב' א' שורש

מי ד' שנזדככה?

צד מלכות של צמצום א' שהיא בחינה ד' נזדככה על זה אי אפשר לעשות זיווג דהכאה

יש 10 ספירות. העשר ספירות האלה נשברו. כשהיה שבירת הכלים נשברו הכלים. אז כל הכלים נפלו לבי"ע. 

זאת אומרת שנוצרה לנו מציאות שיש לנו פרסה ועולם אצילות הוא למעלה מפרסה ועולמות בריאה, יצירה ועשיה למטה מהפרסה.

כל הניצוצין והכלים נפלו לבי"ע. 

יש כלים יותר קרובים. יש כלים יותר למטה. ובכל אחד מהם יש ניצוץ שזה אור העב של הרשימה. 

כל הניצוצין האלה הם בנויים מש"ך ניצוצין, שהש"ך הזה מתחלק לרפ"ח ולב האבן.

עכשיו לא משנה מאיפה אתה לוקח ניצוץ. לא משנה מאיזה ניצוץ אתה לוקח. כולם בנויים מט' ראשונות ומלכות. כל אחד מהם.

למה?

כי יש את חוק ההתכללות

כל אחד בנוי מכולם. 

מה זה הניצוצין האלה?

זה הרגש הרצון שלנו. 

כי מה זה ניצוץ?

זה אותה רשימה שנשארת לי. אם פעם אכלתי תפוח והוא היה לי טעים נשארה לי רשימה מזה. 

איך אני יודע מה לרצות בחיים?

לפי מה שאני מרגיש שאני רוצה.

איך אני מרגיש?

יש לי רשימה. הרשימה הזאת נקראת רשימה דהתלבשות. 

היא התחלקה לשתיים והכלי של הרצון הזה נפל והוא נקרא ניצוץ. 

אז עכשיו כשאני רוצה להשתמש בניצוץ. הניצוץ הזה, כל אחד מהרצונות שלי הוא בנוי מש"ך ניצוצין. אני רוצה עכשיו לקחת ניצוץ אחד, נגיד את הניצוץ הזה אני רוצה להעלות אותו למעלה. 

איך מעלים אותו למעלה כרגע אנחנו לא מדברים. 

אבל כשהעלתי אותו למעלה אז אני רואה שהניצוץ הזה שהעלתי למעלה הוא בנוי. 

ממה בנוי הניצוץ הזה?

הוא בנוי מל"ב והוא בנוי מרפ"ח יחד זה ש"ך ניצוצין. כל רצון לא משנה איזה רצון.

גם אם לקחתי את הרצון הזה, גם הוא, אם אני ארצה לתקן אותו, את הרצון הזה, גם הוא יהיה בנוי באותה צורה.

ממה הוא יהיה בנוי?

הוא יהיה בנוי מרפ"ח ומל"ב שיחד הם יהיו ש"ך.

זאת אומרת כל רצון ורצון שעולה הוא בנוי בצורה כזאת וצריכים לעשות לו תיקון. 

מה התיקון שצריך לעשות לו?

להוריד את הל"ב למטה חזרה. תחזרו לפה. תחזור לפה.

למה להוריד את הל"ב? 

מה זה הלב שאני מוריד? 

זה נקרא לב האבן. שלמדנו שהרצון בנוי, כל ניצוץ בנוי, מרפ"ח ניצוצין ול"ב הניצוצין התחתונים.

שמי זה הל"ב הזה?

זה הרצון של המלכות.

זאת אומרת כל רצון שאני מעלה מהיום והלאה אסור לי להשתמש בפרטיות שלי. ברגע שאני משתמש בפרטיות שלי, שנקראת המלכות שלי אז אני אקלקל.

עכשיו יש לנו בעיה שנצטרך לטפל בה. כי בלי מלכות לכאורה אין רצון.

הרי למדנו 10 ולא 9. 10 ולא 11.

אני לא יכול לא להשתמש במלכות. אז מורידים את המלכות. 

מה נעשה? 

מה נשאר רק עם רפ"ח ניצוצין?

לא מוצא אישה כנגדו. 

מה אומר לו? אתה לא מוצא אישה כנגדך. הלך לחפש בכל הבהמות. לא מוצא אישה כנגדו. 

איפה הוא מצא?

בתוכו עצמו.

אומר תנסר מעצמך את המלכות.

איך אני אנסר מעצמי?

אז הרדימו אותו. נראה את הנסירה אח"כ.

אומר לו מתוך הט' ראשונות האלה שפה, היה לך למטה ביסוד הזה, יש לך גם מלכות שהתכללה ביסוד. 

היא תתכלל מכל הבחינות, תתן לה עשר ספירות וממנה תעשה מלכות. זאת תהיה המלכות שלך. זאת לא. 

זאת מלכות שהתכללה ביסוד. ממנה תעשה את המלכות. זה מלכות מיוחדת. צריכים ללמוד איך לעשות אותה. 

אבל מהיום אם ככה למדנו שזה היה התיקון שאני לא יכול להשתמש יותר במלכות הזאת. 

מה נשאר לי ממנה? 

רק את השורש שלה

מה זה שורש שלה?

רק הראשית שלה. רק את החלק אחד מתוך עשר שלה. שהיא התכללה ביסוד. ממה שהתכללה ביסוד אני יעשה אח"כ את המלכות. 

איך נעשה אותה אנחנו עוד לא יודעים. אנחנו רק יודעים שבה עצמה אי אפשר להשתמש. כשהשתמשנו בה עצמה זה גרם לשבירה. 

אז מה יהיה התיקון בעולם אצילות בעיבור? 

מה יהיה התיקון בעיבור? 

יהיה כזה תיקון שאנחנו מורידים את לב האבן ומייצרים מלכות חדשה.

סיכום בנקודות:

1. כל רצון שאנו מעלים לתיקון בעולם האצילות בנוי כפי כלל הרצונות מש"ך ניצוצין.
2. כל רצון מורכב מרפ"ח ניצוצין שהם ט' ראשונות כפול ל"ב ולב האבן.
3. לב האבן הוא רצון של צמצום א' שאי אפשר להשתמש איתו גם לא בקדושה. גם אם רוצים לקבל בעל מנת להשפיע אסור. גם אם רוצים לאכול מעץ הדעת למען שמו יתברך אסור- אי אפשר.
4. אם הורדנו את לב האבן אז לכאורה אין לנו מלכות ואי אפשר בלי מלכות. לכן נוצרה מלכות חדשה שהיא ננסרת מז"א מתוך כך שהתכללה בז"א בשליש תחתון של היסוד שלו והיא זאת שתשמש מעתה בעולם אצילות והמלכות האחרת מצד הרשימות נגנזה ברדל"א ומצד הכלים שנשברו תשאר בבי"ע בין הקליפות בבחינת לב האבן.

עד כאן היום. תודה רבה.

כל רצון שאנו מעלים לתיקון בעולם האצילות בנוי כפי כלל הרצונות משך ניצוצין
2. כל רצון מורכב מרפח ניצוצין שהם ט' ראשונות כפול ל"ב ולב האבן.
3. לב האבן הוא רצון של צמצום א' שאי אפשר להשתמש איתו גם לא בקדושה, גם אם רוצים לקבל בעל מנת להשפיע אסור, גם אם רוצים לאכול מעץ הדעת למען שמו יתברך אסור – אי אפשר.
4. אם הורדנו את לב האבן אז לכאורה אין לנו מלכות ואי אפשר בלי מלכות לכן נוצרה מלכות חדשה שהיא ננסרת מז"א מתוך כל שהתכללה בזא בשליש תחתון של היסוד שלו והיא זאת שמשמשת מעתה בעולם האצילות, והמלכות האחרת מצד הרשימות נגנזה ברדלא ומצד כלים שנשברו תשאר בביע בין הקליפות בבחינת לב האבן

❦
בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.
❡
ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: https://www.hasulam.co.il
❧

❦
בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.
❡
ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: https://www.hasulam.co.il
❧

הדף היומי בתע"ס חלק י' שיעור 3 סיכום עמודים תתס"ט-תת"ע
מה למדנו היום?
למדנו שיש, היתה שבירת הכלים ושבירת הכלים מצריכה עיבור, שנוצר דבר חדש בעולם אצילות שנקרא עיבור.
בגלגלתא, ע"ב, ס"ג, שזה בעולם א"ק. ישר מגדלות יצאה גדלות.
בעולם הנקודים יצאה קטנות ואח"כ גדלות.
בעולם אצילות יצא עיבור, קטנות, וגדלות.
זאת אומרת שאנחנו רואים שמה שהתוסף פה זה מדרגת העיבור.
למה נתוספה מדרגת העיבור?
כדי לעשות תיקון מיוחד שנקרא תיקון קוים לפני שהפרצוף נולד.
מה זה התיקון קוים הזה?
זה מדרגה של עיבור שנקראת התבטלות כמו עובר ירך אמו שמאפשרת לעשות תיקון, שהתיקון הזה נקרא תיקון של הורדת הסיגים.
אומר כל מה שגרם לשבירה זה הסיגים שזה רצון בעל מנת לקבל, הפרטיות.
הפרטיות שזה הסיגים גרמה לכך שאי אפשר לעשות תיקון של אהבת חברים, של יחד, כל אחד בא ואמר אני אמלוך.
אז מה עושה העיבור?
אומר לך, אתה צריך קודם כל להתבטל לגמרי, וזה מאפשר לי לחבר אתכם יחד, את החברים שתהיה בכם אהבה.
אתם לא יכולים לעשות את זה במצב שאין התבטלות. אין אהבת חברים בלי התבטלות.
לכן אם לא מתבטלים לרעיון אחד, לרב אחד, וכל אחד רוצה לרב אחר, צריך להיות אחד גדול כמו משה רבינו שמתבטלים אליו. אחרת אין אחדות.
ואם כל אחד יש לו כמה רבנים, ולזה יש כמה רבנים אין יחד, זה סתם הכל שטויות, לכן באה החסידות ואמרה יש רב יש תחתיו חסידים. החסידים מחוברים אם הם מתבטלים לרב.
זה מצב של עיבור. אח"כ זה לא אומר שהם לא יכולים לבטא את עצמם בצורה עצמאית.
הם נולדים מזה לקטנות וגדלות אבל העיבור הזה תמיד נשאר.
כי אם אין את העיבור הזה, אז הסיגים גורמים לפירוד, אז זה התיקון.
מה התיקון?
שלא כל אחד יבוא ויגיד אני אמלוך.
אז באים לעיבור וזה התיקון בעולם אצילות שלא תהיה עוד פעם שבירה.
גם כשאדם רוצה לתקן את עצמו אז הוא צריך להתעבר.
במה הוא יתעבר?
בהשראה העליונה שלו וכל הרצונות שבאים לו עכשיו, הוא אומר, אני רוצה את זה, ורוצה את זה, ורוצה את זה. רק רגע, רק רגע, צריך לתקן אותם.
אני מכניס אותם להכנעה אומר הבעש"ט התנועה הראשונה זה הכנעה.
וזה מה שעושה העיבור. אומר, העיבור, אומר האר"י הקדוש עניין חשוב, כל הבירורים של המלכים נעשים ע"י המחשבה, שזה המוח, ששם מתברר ומשם יורד אח"כ בסוד טיפת הזיווג.
איפה נעשים כל הבירורים?
בהרהור של האדם.
למה?
כי יש לו תבניות מחשבה שיש בהם סיגים.
ואם אתה לא מתקן קודם במחשבה שלך, אתה בא לפעול ואתה רואה שאתה לא מצליח.
אז בן אדם אומר, מה אני צריך ללמוד כל כך הרבה דברים עליונים, ואומרים לי תחשוב ככה, תעשה מודל כזה, תעשה מודל אחר, כי רק שם אתה יכול לתקן.
התיקון הוא בתבניות מחשבה שלך. יש לך פרדיגמות שליליות של רק גאווה, ואנוכיות, פרטיות ואתה צריך לתקן את המחשבה הזאת.
לפעמים עושים מעשה כדי לעזור לתקן את אותו הרהור, שתהיה לך התייחסות נכונה.
אוקי. אז הבנו שהעיבור בא לתקן. העיבור בא לעשות דבר חדש, להוריד את הסיגים.
כמה בחינות יש?
יש ש"ך ניצוצין.
והש"ך ניצוצין האלה בנויים בצורה כזו שיש:
8 מלכים
4 בחינות לכל מלך
ו10 ספירות.

ואת הצורה הזאת אנחנו רוצים לתקן ורוצים להוריד את הסיגים.
מה מורידים?
מורידים מתוך הש"ך ניצוצין את לב האבן. זה מה שעושים בעיבור.
וצריכים לתת רצון חדש שעוד לא למדנו אותו, שנקרא האודם דאמא. דהיינו, רצון של צמצום ב' ולא את המלכות של צמצום א'.
אבל כל פעם כשאני מעלה רצון שהוא רצון עצמי, אני רוצה לאכול, אני רוצה לשתות, אני רוצה לצאת לנופש, אני רוצה לשחות, לא משנה מה אני רוצה, הוא בא עם קליפה, הוא בא אי אפשר שהוא יבוא בלי סיגים.
התפקיד שלי להעלות אותו להרהור, לסדר בו, להוריד את הסיגים ולבנות לו רצון חדש וזה מה שאנחנו עושים ולצורך זה בא העיבור.
זה מה שלמדנו היום.
בעצם באנו ואמרנו מעכשיו נתחיל לדבר בפרצופים על עיבור.
אנחנו רוצים להוליד את ז"א מחדש, נעשה לו עיבור באו"א ונראה מה עושים בעיבור הזה כדי להוליד אותו. לכן כל הזיווגים שנעשה עכשיו הם יהיו עם תוך מחשבה שאני צריך עיבור לתקן.
מה לתקן?
להוריד את הסיגים. לתת מלכות חדשה
זה נקרא הלובן דאבא מוריד את הל"ב נתיבות. את לב האבן. ונותן מלכות חדשה שנקראת האודם דאמא.
סיכום בנקודות:
בעולם אצילות בשונה מעולם הנקודים ועולם א"ק נוסף תהליך שנקרא עיבור שבעבודת נפש זה נקרא התבטלות או הכנעה.
הצורך בעיבור הוא להוריד את הסיגים שבהם יש את הפרטיות שהיא הנקודה האמצעית אשר באמצע ממש שהיא מצומצמת ואסור ואי אפשר לקבל בה אור.
כשניסינו לקבל הארה עם סיגים היתה שבירה. כשאדם מנסה לקבל גם הארה רוחנית אבל בלי התבטלות כדי לתקן את הסיגים שבו הוא ישבר, גם אם הוא דתי, גם הוא רוחני, וגם אם הוא עף באוויר.
כל רצון שאנחנו מעלים כדי לתקן כולל ש"ך ניצוצין שזה מספר הניצוצין שנפלו בשבירה. החשבון הוא 8 מלכים. ד' בחינות בכל מלך. ועשר ספירות. 4*8*10 הם ש"ך ניצוצין.
תפקיד העיבור להוריד את לב האבן שזה ל"ב הניצוצין של המלכות ולהשאיר רק את הרפ"ח ניצוצין שהם ל"ב כפול 9 ספירות. ולתת במקום המלכות את האודם דאמא שזה מלכות של צמצום ב' מתוקנת.
עד כאן היום. תודה רבה.

1.העיבור בעולם אצילות מאפשר לז"א להיווצר בצורה מתוקנת מחדש ולא להישבר כמו בנקודים

2. אפשרות זאת מתקיימת ע"י התיקון שקיבלה המלכות דזא בעליית היסוד לתת בזמן העיבור שעי זה מקבלת ב תיקונים תקון של צר שמקבלת מיסוד ובכך מורידים את הגאווה ב- בחינת ההתכללות בתת שהיא מייצרת קשר אמיץ בין כל הספירות בבחינת הורדת אנוכיות ואהבת חברים

3. אוא הם העושים זווג לצורך הזא כי הרי זון עדין לא קיימים

4. הולדת זא נקרא התחדשות ולא דבר חדש היות וכבר היה בנקודים ועתה מחדשים אותו

5. בכל פרצוף באצילות יש את צד המה ובן צד המה יותא על הרשיומות שיצאו מנקודים ועלו עם המסך לראש והבן מהכלים שנשברו

6. כדי להוציא את המה צריכה להיות התאמה בין הרשימות שבגוף לבין הרשיומות שעלו עם המסךל לראש אולם מהרשימות נשאר רק אור הזך של הרשימה ולכן צריך הרהרור הריון כדי לעשות זווג נקי על הרשימה היות והאור של הרשימה נתונה לקליפות

7. את צד הבן מקבלים לאחר שעשים את הזווג על צד המה ומעלים את הניצות אז יחד איתו ממילא עולים גם הכלים ומהווים את צד המה של הפרצוף

1.העיבור בעולם אצילות מאפשר לז"א להיווצר בצורה מתוקנת מחדש ולא להישבר כמו בנקודים

2. אפשרות זאת מתקיימת ע"י התיקון שקיבלה המלכות דזא בעליית היסוד לתת בזמן העיבור שעי זה מקבלת ב תיקונים תקון של צר שמקבלת מיסוד ובכך מורידים את הגאווה ב- בחינת ההתכללות בתת שהיא מייצרת קשר אמיץ בין כל הספירות בבחינת הורדת אנוכיות ואהבת חברים

3. אוא הם העושים זווג לצורך הזא כי הרי זון עדין לא קיימים

4. הולדת זא נקרא התחדשות ולא דבר חדש היות וכבר היה בנקודים ועתה מחדשים אותו

5. בכל פרצוף באצילות יש את צד המה ובן צד המה יותא על הרשיומות שיצאו מנקודים ועלו עם המסך לראש והבן מהכלים שנשברו

6. כדי להוציא את המה צריכה להיות התאמה בין הרשימות שבגוף לבין הרשיומות שעלו עם המסךל לראש אולם מהרשימות נשאר רק אור הזך של הרשימה ולכן צריך הרהרור הריון כדי לעשות זווג נקי על הרשימה היות והאור של הרשימה נתונה לקליפות

7. את צד הבן מקבלים לאחר שעשים את הזווג על צד המה ומעלים את הניצות אז יחד איתו ממילא עולים גם הכלים ומהווים את צד המה של הפרצוף

הדף היומי בתע"ס חלק י' שיעור 2 סיכום עמודים תתס"ז-תתס"ח

מה למדנו היום?

למדנו שלעיבור של ז"א יש כוח חזק מאד. 

מה הוא נותן? 

אגב כך, שהוא נותן לז"א, הוא נותן גם למלכות שדבוקה בו, אבל אותנו מעניין בעיקר הז"א, כי זה הלימוד שלנו, לכן אנחנו לא נתעסק כרגע במלכות, אלא נתעסק בז"א. 

הוא נותן ב' נקודות, ב' תיקונים יסודיים: 

1. שיש את ההתכללות של המלכות דז"א ביסוד. 
2. שמתכללת בתפארת. 

מה זה נתן? 

זה נתן לה את שתי הכוחות: 

• גם מציאות צר שמקבלת מיסוד 
• וגם מציאות של הארת הבינה שזה רחמים.

למה עכשיו אני כן מדבר על המלכות, רציתי לדבר על הז"א? 

אז התשובה היא, שאני רוצה להבין מה צורת ההתגבשות של הז"א? איך הוא נעשה מחדש? 

הרי מה שנעשה בעולם הנקודים מז"א נשבר. 

ואני בא לעשות עוד פעם את הז"א. 

כשאני בא לעשות אותו עוד פעם, כשנפלתי במשהו, אני רוצה ללמוד לא לעשות את אותו דבר שוב. מה עושים? 

נותנים לו בעיבור הזה תיקון שנקרא תיקון קוים. 

איך? 

ע"י זה שנה"י עלו לחג"ת: 

• אז נצח עלה לחסד 
• הוד עלה לגבורה 
• ויסוד יחד עם המלכות עלה לתפארת. 

כשיסוד עלה לתפארת, אז המלכות שהיא מייצגת כרגע את הז"א, היא מקבלת שני תיקונים: 

• תיקון אחד של הצר ואריך, זאת אומרת, התיקון הזה שהיא יודעת שלא מגיע לה. אין גאווה כזאת שאומרת אני אמלוך. כי יש בה צרות של היסוד. 
• ותיקון שני, זה הארת הבינה שנותנת את האפשרות לקשור אותם יחד. 
• אז א' מורידים את הגאווה וב' קושרים אותם יחד. 
• זאת אומרת, אני גם מוריד את גאוותי וגם יש לנו גורל משותף. 
• זה ב' התיקונים שנעשים בעיבור. אין לאן לברוח, יש שם את הרחם. אחד לא יכול להגיד, טוב אני אמלוך לבד. הוא לא יכול. למרות שיש שם את כל הז"א. שש נקודות של ז"א. 

אבל המלכות מה היא עושה שם? 

היא אומרת להם, תראו רבותי, אף אחד לבד לא שווה כלום. זה הצר. 

התיקון השני, אתם חייבים להיות יחד. אין לכם שלמות אם אתם לא משלימים אחד את השני. 

זה תרגיל שעשה לנו גם פה הקב"ה. אנחנו לא שווים כלום האחד בלי האחר. כלום. אי אפשר לבד. ומצד שני, אי אפשר לעשות את זה בלי הורדת הגאווה. אז הצר מוריד את הגאווה. לא מגיע לך כלום. בא בן אדם ואומר אבל הגיע לי, לא מגיע לך כלום. אתה לא רוצה לך תעשה לבד, נראה אותך. בהתחלה מרגישים מזה כוח, אח"כ נופלים כל כך קשה שאין כבר כוח לזכור שזאת היתה הטעות. 

זה התיקון, לשים לב, מורידים את הגאווה ועיקר החסידות מדברת על זה, על הורדת הגאווה ותיקון של אהבת חברים. 

שזה החסידות הגדולה של התיקון של עולם אצילות, זה ההריון, זה העיבור. 

ובלי זה חוזרים לעולם הנקודים נשברים כל פעם. 

אוקי. אז הבנו בשביל מה צריך בכלל צריך הרהור, על מה מהרהרים, לא על פנטזיות, על לתקן את המחשבה מחדש בצורה הזאת של ג' קוים. 

אוקי. עוד הוא אומר לנו. צריכים לזכור, שכל העיבור הזה נעשה בהיכל או"א. 

ואו"א עושים זיווג בשביל הזו"ן לא בשביל עצמם, אלא בשביל הזו"ן כפי שמותאם לזו"ן עצמם. 

זה דבר שכבר למדנו בחלק ט' בסוד אחים בכורים. 

עוד נאמר, שפה לא היה דבר חדש אלא היתה רק התחדשות. 

מה זאת אומרת התחדשות? 

אומר זה כבר היה, ז"א כבר היו בעולם הנקודים. עכשיו בונים אותם מחדש. 

מה זה בניה מחדש? 

זה היה כבר ובונים מחדש. 

איך? 

מאור הזך של הרשימה. עכשיו התהליך הזה הוא תהליך מורכב. 

איך עושים זיווג בראש? 

על פי מה שהגוף גם התעורר. 

זאת אומרת, כשלמשל בגלגלתא: 

כשגלגלתא הזדכך ועלו הרשימות עם המסך לפרצוף ע"ב ואח"כ פרצוף ע"ב עשה זיווג דהכאה נגיד על ד"ג. 

חייבת להיות קורלציה, חייבת להיות התאמה, בין הרצונות שנמצאים בכלים, דהיינו, אותם רשימות שנשארו בגוף של גלגלתא יחד עם הזיווג שעושים בראש. 

זאת אומרת אם אתה עושה רק זיווג בראש בלי משהו שמדגדג לך בבטן אז זה לא מתחבר לך. 

אז הוא אומר, פה היתה לנו בעיה, לא נשארו רשימות שלמות בגוף. אבל חייבת להיות הקורלציה הזאת. 

אז מה כן נשאר? 

אור הזך של הרשימה. 

שאור הזך של הרשימה זה רק ההארה של הזיכרון. 

אבל הבעיה היא שהכלי של הזיכרון, שנקרא אור העב של הרשימה, נפל לקליפות. 

אז אתה אומר ככה, אני רוצה לעשות זיווג, לא על הרצון של זיכרון אלא רק על ההארה של הזיכרון. 

מהי הארה של הזיכרון? 

אומר אני חייב להבין אותה לפי הרהור גבוה ממני. לא איפה שאני מצוי ברצונות הגופניים שלי. 

וזה הזיווג שנקרא צד המ"ה של עולם אצילות. רק אח"כ אני יעלה גם את צד הב"ן ויחבר אותו לפי אותו הרהור שעשיתי מצד המ"ה. שצד המ"ה צריך להתחבר לי רק לאור הזך של הרשימה. 

עכשיו זה דבר מאד קשה לעשות. למה? 

כי אני צריך לעשות הפרדה בין מה שאני מרגיש לבין מה שאני צריך לחשוב מטעם העליון שלי וזה מאד קשה כי אור הזך של הרשימה נשאר בעולם אצילות ואני צריך לתקן אותו, להתקין אותו מחדש. 

אבל כל פעם כשהתקנו מחדש עד עכשיו, התקנו לפי הרשימה ומה שזכרתי. 

זכרתי ד"ג מפרצוף גלגלתא עשיתי זיווג על ד"ג והיתה לי התאמה בין מה שהרגשתי לבין הזיווג שעשיתי וזה התאים לי מאד הרגשתי ממש מחובר למה שאני עושה, והרגשתי שלם עם מה שאני עושה. 

אבל אם עכשיו אני אבוא לעשות רק עם מה שאני מרגיש איתו שלם אני לא אצליח. 

למה? 

כי אני מרגיש שלם לפי הקליפה, ואז זה לא יתאים לי עם המחשבות שלי שבאים לי מעולם אצילות ממקור או"א מזיווג חדש, ממה שס"ג עכשיו דוחף אותי לעשות זיווג של ה' תתאה במצח. 

ואת ההתאמה הזאת אנחנו עושים ע"י כך שיש לנו בעולם אצילות שתי בחינות: 

צד המ"ה שהוא נקי, שהוא צד הזכר וצד הב"ן שאותו אני מעלה כמו מעלה פרסה, שאני מעלה אותו מעולם הנקודים כדי להתקין אותו מחדש בעולם האצילות על פי צד המ"ה ולכן צד המ"ה שהוא צד הזכר צריך לשלוט. 

אם צד הנקבה שולט שזה צד הב"ן זה קליפה. 

אם צד המ"ה שולט שזו השראה עליונה שלא נוגעת למה אני מרגיש באותו רגע אז אני יכול לשלוט על הרגש שלי ולא לתת לרגש שלי שהוא בא מהקליפה לשלוט עלי.

סיכום בנקודות:

1. העיבור בעולם אצילות מאפשר לז"א להיווצר בצורה מתוקנת מחדש ולא להישבר כמו בעולם הנקודים.
2. אפשרות זאת מתקיימת ע"י התיקון שקיבלה המלכות דז"א בעלית היסוד לתפארת בזמן העיבור. שע"י זה מקבלת ב' תיקונים: תיקון של צר שמקבלת מיסוד ובכך מורידים את הגאווה. ב. בחינת ההתכללות בתפארת שהיא מייצרת קשר אמיץ בין כל הספירות שהיא בחינת הורדת האנוכיות ואהבת חברים.
3. או"א הם העושים זיווג לצורך הז"א כי הרי זו"ן עדיין לא קיימים.
4. הולדת ז"א נקרא התחדשות ולא דבר חדש היות והוא כבר היה בעולם הנקודים ועתה מחדשים אותו.
5. בכל פרצוף באצילות יש את צד המ"ה וצד הב"ן. צד המ"ה יוצא על הרשימות שנשארו מנקודים ועלו עם המסך לראש והב"ן מהכלים שנשברו.
6. כדי להוציא את המ"ה צריכה להיות התאמה בין הרשימות שנשארו בגוף לבין הזיווג שנעשה מהרשימות שעלו עם המסך לראש, אולם מהרשימות נשאר רק אור הזך של הרשימה ולכן צריך את ההרהור, ההריון כדי לעשות זיווג נקי רק על הרשימה הזאת היות והזיכרון, דהיינו, אור העב של הרשימה היא נתונה לקליפות.
7. את צד הב"ן מקבלים לאחר שעושים את הזיווג על צד המ"ה ומעלים את הניצוץ, אז יחד איתו ממילא עולים גם הכלים ומהווים את צד הב"ן של הפרצוף.

עד כאן היום. תודה רבה.

1.העיבור בעולם אצילות מאפשר לז"א להיווצר בצורה מתוקנת מחדש ולא להישבר כמו בנקודים

2. אפשרות זאת מתקיימת ע"י התיקון שקיבלה המלכות דזא בעליית היסוד לתת בזמן העיבור שעי זה מקבלת ב תיקונים תקון של צר שמקבלת מיסוד ובכך מורידים את הגאווה ב- בחינת ההתכללות בתת שהיא מייצרת קשר אמיץ בין כל הספירות בבחינת הורדת אנוכיות ואהבת חברים

3. אוא הם העושים זווג לצורך הזא כי הרי זון עדין לא קיימים

4. הולדת זא נקרא התחדשות ולא דבר חדש היות וכבר היה בנקודים ועתה מחדשים אותו

5. בכל פרצוף באצילות יש את צד המה ובן צד המה יותא על הרשיומות שיצאו מנקודים ועלו עם המסך לראש והבן מהכלים שנשברו

6. כדי להוציא את המה צריכה להיות התאמה בין הרשימות שבגוף לבין הרשיומות שעלו עם המסךל לראש אולם מהרשימות נשאר רק אור הזך של הרשימה ולכן צריך הרהרור הריון כדי לעשות זווג נקי על הרשימה היות והאור של הרשימה נתונה לקליפות

7. את צד הבן מקבלים לאחר שעשים את הזווג על צד המה ומעלים את הניצות אז יחד איתו ממילא עולים גם הכלים ומהווים את צד המה של הפרצוף

הדף היומי בתע"ס חלק י שיעור 1 סיכום עמודים תתס"ה-תתס"ו 

סיכום למה שלמדנו היום. שיעור הראשון של חלק י'. 

אז למדנו כך, א' הגדרנו מהו חלק י' ודיברנו על כך שחלק י' מדבר על הזיווג לצורך עיבור דז"א. 

מספר לנו בעל הסולם, שכאשר אנחנו רוצים לדבר על ז"א אז צריכים לדבר כדי להבין אותו על הסיבות שלו. 

מי זה ז"א? 

ז"א שיצא בעולם אצילות הוא פרצוף שמלביש על בריח התיכון שנקרא א"א מטבור ולמטה עד הפרסה. כשאנחנו אומרים מלביש זה אומר שהוא בא ע"י ההלבשה לגלות את המקום הזה. 

מי מוליד אותו? מי הפרצופים שיהיו מעליו? 

ישסו"ת שנקרא אמא ואו"א שנקראים אבא. 

אז או"א הם המולידים של זו"ן לכן הם נקראים סיבה וזו"ן הוא נקרא מסובב.

 או סיבה ותוצאה או גורם ונמשך. אז המסובב הזה שנקרא זו"ן בא מהסיבה שלו. 

לכן אנחנו הולכים לדבר על הסיבה, על או"א וישסו"ת. 

על מה נדבר בעיקר באו"א וזו"ן? 

דווקא על הרחם של אמא. למה? 

כי מהרחם של אמא נולד הזו"ן. ולכן עיקר מה שאנחנו הולכים לדבר זה על הזיווג אבל על מה שקורה ברחם שזה נקרא גם בטן. 

מי זאת הבטן הזאת? 

הבטן נקרא בחינת האח"פ. כי אח"פ אם אנחנו מסתכלים מצד החסדים אז אח"פ נקראים אוזן, חוטם, פה. 

למה דווקא אנחנו מתייחסים לאוזן חוטם פה? 

מכיון שבמצב הגדלות של אמא, אחרי שהיא היתה בקטנות, היא מעלה את האח"פ שלה והאח"פ שלה יחד עם הגו"ע היו בסוד אחים בכורים. 

כי למדנו שבמצב הקטנות, יש פה פרסה והאח"פ יורדים מהמדרגה ובמדרגה נשאר רק גו"ע. 

אח"פ נפולים לתוך גו"ע של התחתון, של ז"א. 

כשגו"ע של או"א מעלים את האח"פ שלהם אז הם מעלים איתם יחד את הגו"ע של זו"ן והם גם פה נמצאים בסוד אחים בכורים. כמו שהיו פה. 

אבל הגו"ע אם כך לא עולה לגו"ע של העליון אלא רק למקום שממנו הוא בא לאח"פ שזה נקרא אוזן, חוטם, פה והם תפארת, נצח, הוד, ויסוד והיות והתפארת והיסוד הוא קו אמצעי אז כל מה שהזו"ן נמצאים זה רק במקום הרחם של התחתון. 

אז אם נסתכל על צד הנקבה, אז איפה יהיה נגיד שזה מקום החזה וזה מקום היסוד, אז פה במקום הזה, זה נקרא רחם, שלפה יעלה הזו"ן. 

זאת אומרת שהזו"ן יהיה רק במקום הזה של הרחם ולכן המקום הזה, הוא מה שמעניין אותנו מהתפארת עד ליסוד, פה יהיה המציאות של הזו"ן. 

לכן  אנחנו נדבר על מקום הבטן הזה של הנקבה כי מקום הבטן הזה יש לו חשיבות, יש לו הרבה ערכים, והיסוד נעשה דווקא במקום הזה כדי לעבר את הזו"ן ועליו אנחנו הולכים בעיקר לדבר. 

הגו"ע של הזו"ן כי מדובר על קטנות הם יהיו במקום הזה. בהמשך גם הגדלות אבל כרגע מדברים על הקטנות. 

מה התיקון שהולכים לעשות ברחם הזה, אומר לנו באות ב'? 

התיקון שהולכים לעשות ברחם הזה יהיה תיקון של חפץ חסד, שנקרא גם תיקון קוים. 

למה עושים תיקון קוים? 

כי בעולם הנקודים כאשר יצא עולם הנקודים אז הוא גרם לשבירה. 

למה הוא גרם לשבירה? 

מכיון שבעולם הנקודים, בראש היה תיקון קוים. 

בגוף, בז"ת  דנקודים לא היה תיקון קוים, וזה היתה אחת מסיבות השבירה. היות וזו היתה שבירה אז היה צריך לתקן את השבירה הזאת והתיקון של השבירה הוא על ידי כך שבעיבור עושים תיקון של ג' קוים. 

מה זה ג' קוים? 

ימין, שמאל, ואמצע. שהימין הוא עצם הספירה, השמאל הוא אותו חסרון של מלכות שעלתה לבינה קבעה שם חיסרון בכל ספירה וספירה, והקו אמצעי הוא מה שמחבר ביניהם. 

ואת זה אנחנו הולכים ללמוד, את התיקון הזה, תיקון קוים שיש לזו"ן בעיבור שזה גם נקרא אהבת חברים. 

שתי שאלות:

מי צריך תיקון? הזו"ן והאח"פ? או שרק הזו"ן? 

גם וגם האח"פ צריכים תיקון מצד או"א והזו"ן צריכים תיקון של הקטנות שלהם כדי להולד. 

ומה גרם לאח"פ לעלות? 

זה שאחרי הקטנות מבקשים גדלות. 

זה שאלה שלמדנו בחלק ט', בד"כ הזו"ן גורמים להם לעלות אבל הזו"ן לא היו קיימים. 

אפשר להסתכל על אריכות שדיבר על זה באות ה' ו' בחלק ט'

סיכום בנקודות:

1. בסיעתא דשמיא התחלנו חלק י' שבו מדובר על הזיווג לצורך עיבור זו"ן דאצילות.
2. כדי שזו"ן יתוקנו בעולם אצילות צריכים לדבר על הסיבות שמסבבים את הזו"ן שהם נקראים או"א.
3. עיקר השיח על או"א יהיה על מקום הבטן, שהם האח"פ של או"א.
4. לגו"ע דתחתון שעלו בסוד אחים בכורים לאו"א יש קשר רק לאח"פ ולא למעלה מכך, לכן נדבר רק על מקום זה, כי שמה מתעבר הזו"ן, שזה מקום הבטן, שנקרא גם רחם. 
5. התיקון המיוחד שנעשה לטובת הזו"ן בעיבור הוא תיקון קוים מה שלא היה בז"ת דנקודים שזה מה שגם גרם לשבירה.
6. תיקון קוים הוא התיקון של הימין, שמאל ואמצע. כאשר הימין הוא עצם הספירה , השמאל הוא החיסרון שנגרם על ידי המלכות, והקו האמצעי הוא החיבור ביניהם. דהיינו, ביטוי הרצון במסגרת האמונה. העיבור מאפשר להולד עם מגמות ומטרות פנימיות כאלה וכך נולד ז"א שהוא שורש האדם.

עד כאן היום. תודה רבה.

1. בס"ד התחלנו חלק י' שבו מדובר על הזיווג לצורך עיבור זון דאצילות.
2. כדי שזון יתוקנו בעולם האצילות צריכים לדבר על הסיבות שמסבבים את הזון שהם נקראים אוא.
3. עיקר השיח על אוא יהיה על מקום הבטן שהם האחפ של אוא.
4. לגלגלתא ועיניים דתחתון שעלו בסוד אחים בכורים לאוא יש קשר רק לאחפ ולא למעלה מכך לכן נדבר רק על מקום זה
כי שמה מתעבר הזון שזה מקום הבטן הנקרא גם רחם.

5. התיקון המיוחד שנעשה לטובת הזון בעיבור הוא תיקון קווים מה שלא היה בזת דנקודים שזה גם מה שגרם לשבירה.

6. תיקון קווים הוא התיקון של הימין שמאל ואמצע כאשר הימין הוא עצם הספירה השמאל הוא החיסרון שנגרם עי המלכות והקו האמצעי הוא החיבור ביניהם דהיינו ביטוי הרצון במסגרת האמונה.
העיבור מאפשר להיוולד עם מגמות ומטרות פנימיות כאלה וכך נולד זא שהוא שורש

1. בס"ד התחלנו חלק י' שבו מדובר על הזיווג לצורך עיבור זון דאצילות.
2. כדי שזון יתוקנו בעולם האצילות צריכים לדבר על הסיבות שמסבבים את הזון שהם נקראים אוא.
3. עיקר השיח על אוא יהיה על מקום הבטן שהם האחפ של אוא.
4. לגלגלתא ועיניים דתחתון שעלו בסוד אחים בכורים לאוא יש קשר רק לאחפ ולא למעלה מכך לכן נדבר רק על מקום זה
כי שמה מתעבר הזון שזה מקום הבטן הנקרא גם רחם.

5. התיקון המיוחד שנעשה לטובת הזון בעיבור הוא תיקון קווים מה שלא היה בזת דנקודים שזה גם מה שגרם לשבירה.

6. תיקון קווים הוא התיקון של הימין שמאל ואמצע כאשר הימין הוא עצם הספירה השמאל הוא החיסרון שנגרם עי המלכות והקו האמצעי הוא החיבור ביניהם דהיינו ביטוי הרצון במסגרת האמונה.
העיבור מאפשר להיוולד עם מגמות ומטרות פנימיות כאלה וכך נולד זא שהוא שורש

1. בס"ד התחלנו חלק י' שבו מדובר על הזיווג לצורך עיבור זון דאצילות.
2. כדי שזון יתוקנו בעולם האצילות צריכים לדבר על הסיבות שמסבבים את הזון שהם נקראים אוא.
3. עיקר השיח על אוא יהיה על מקום הבטן שהם האחפ של אוא.
4. לגלגלתא ועיניים דתחתון שעלו בסוד אחים בכורים לאוא יש קשר רק לאחפ ולא למעלה מכך לכן נדבר רק על מקום זה
כי שמה מתעבר הזון שזה מקום הבטן הנקרא גם רחם.

5. התיקון המיוחד שנעשה לטובת הזון בעיבור הוא תיקון קווים מה שלא היה בזת דנקודים שזה גם מה שגרם לשבירה.

6. תיקון קווים הוא התיקון של הימין שמאל ואמצע כאשר הימין הוא עצם הספירה השמאל הוא החיסרון שנגרם עי המלכות והקו האמצעי הוא החיבור ביניהם דהיינו ביטוי הרצון במסגרת האמונה.
העיבור מאפשר להיוולד עם מגמות ומטרות פנימיות כאלה וכך נולד זא שהוא שורש

1. כאשר אנו באים לבנות את גדלות המלכות היא צריכה להיבנות מרשימות
שנמשכות ממסך דסג ששונות לגמרי מהבחינות של גלגלתא ועינים שלה.

2. את בחינת הקטנות שלה קיבלה מרוחא קדמאה של זו"ן שבאים ברשימות דנהי דאק והשמירה שלה במצב הזה היה הזיווג אחור באחור עם הזא, שנתן לה חפץ חסד של הסתפקות במועט.

3. לצורך הנסירה וקבלת הגדלות שלה היא צריכה מ"ן שונים שהם באים מסג ששם יש את מידת ההשפעה, וה' תתאה דסיום רגלין לא מעורבת שם.

4. מה שמקבלת מאמא את מנצפך הב' שלה זה גם מתקבל דרך זא, אומנם לא מהמידה שלו עצמו שהוא מקבל מנהי דאק, וזה שנאמר שמקבלת מסג, שזה אומר לא מהבחינה שלו אלא מבחינת האמא וזו השמירה שלה

5. מבחינה נפשית צריך לומר שהלב של האדם צריך לשאוב לעבודה ולא ישירות למטרה ומי שרוצה את המטרה ולא יודע לאהוב את העבודה בונה את המלכות שלו על בסיס של צמצום א ועלול חס ושלום ליפול.

בזאת סיימנו בעה את חלק ט

1. כאשר אנו באים לבנות את גדלות המלכות היא צריכה להיבנות מרשימות
שנמשכות ממסך דסג ששונות לגמרי מהבחינות של גלגלתא ועינים שלה.

2. את בחינת הקטנות שלה קיבלה מרוחא קדמאה של זו"ן שבאים ברשימות דנהי דאק והשמירה שלה במצב הזה היה הזיווג אחור באחור עם הזא, שנתן לה חפץ חסד של הסתפקות במועט.

3. לצורך הנסירה וקבלת הגדלות שלה היא צריכה מ"ן שונים שהם באים מסג ששם יש את מידת ההשפעה, וה' תתאה דסיום רגלין לא מעורבת שם.

4. מה שמקבלת מאמא את מנצפך הב' שלה זה גם מתקבל דרך זא, אומנם לא מהמידה שלו עצמו שהוא מקבל מנהי דאק, וזה שנאמר שמקבלת מסג, שזה אומר לא מהבחינה שלו אלא מבחינת האמא וזו השמירה שלה

5. מבחינה נפשית צריך לומר שהלב של האדם צריך לשאוב לעבודה ולא ישירות למטרה ומי שרוצה את המטרה ולא יודע לאהוב את העבודה בונה את המלכות שלו על בסיס של צמצום א ועלול חס ושלום ליפול.

בזאת סיימנו בעה את חלק ט