חלק ח – שעור 30 תרנג – תרנד
1. הזכרים והנקבות בפרצופי אצילות נקבעים ומתחלקים באופן הבא: עתיק – יש לו ימין ושמאל ופנים ואחור שגנוז בתוכו. המיוחד בשמאל שלו שהוא כבר מלא בתיקון. ולכן נחשב כאילו אין לו שמאל.
2. א"א – ימין ושמאל אבל בפרצוף אחד, כי הוא שורשי מוחין שעדיין הזכר והנקבה באים יחד ולא נפרדו.
3. או"א – הם ימין ושמאל אבל בפרצופים נפרדים.
4. זו"ן – הם פנים ואחור בפרצופים נפרדים.
5. יסוד חשוב שאנו רואים שבראש באצילות הוא בחינת שמאל דהיינו חיסרון של חסדים וחסדים זה אור של תיקון בשונה מאור התכלית שהוא אור חכמה מכאן אנו למדים שהראש שלנו שצריך לעבוד
al
הדף היומי בתעס חלק ח' | שיעור 30 עמודים תרנג-תרנד
תובנה מחלק ח׳ – שעור 29
פנים ואחור, ימין ושמאל
ישנם 2 סוגי קשרים עיקריים בין הזכרים לנקבות בעולם האצילות:
– פנים ואחור – הזכר נק׳ פנים ע״ש שמשפיע חכמה. הנקבה נק׳ אחור ע״ש שרוצה לקבל חכמה.
– ימין ושמאל – הזכר נקרא ימין ע״ש שמשפיע חסדים. הנקבה נק׳ שמאל ע״ש שחסרה בחסדים.
– פרצוף א״א – פנים ואחור בפרצוף אחד. הזכר ונקבה דאריך- שנקרא גם כתר הינם מאוחדים בפרצוף אחד כאשר הזכר הוא בפנים והנקבה באחור.
– פרצוף או״א – עומדים ב׳ פרצופים כאשר הקשר בינהם הוא ימין ושמאל.
– פרצופי זו״ן – עומדים ב׳ פרצופים כאשר צורת הקשר בינהם היא ימין ושמאל ופנים ואחור.
למדנו כלל נוסף
בכל ראש אין חסרון לחסדים. כלומר בצ״ב – בגו״ע וג״ר דבינה שנמצאים למעלה ממקום הזיווג אין חסרון לחסדים.
שואל בעל הסולם:
– מדוע הבינה דאצילות שתכונתה ב-ד׳ בחינות דאו״י הוא שיש לה שפע של חסדים נקראת שמאל כלפי בעלה והרי שמאל מורה על חסרון חסדים?
– ועוד, על פי הכלל שאין חסרון נוהג בג״ר, לא אמורה להיות חסרה הבינה בחסדים.
ועונה – שנקבה דבינה זו היא גם הנקראת ישסו״ת כלפי או״א עלאין, בנויה על בחינות ז״ת דבינה מעולם הנקודים ולפיכך יצאה מבחינת ראש לבחינת גוף ולכן מחוסרת בחסדים. ומכאן שמהווה ראש כלפי בעלה.
הזיווג בין או״א עלאין נקרא גם זיווג תדיר דלא פסיק- שאינו פוסק לעולם. בבחינת רעים שאינם נפרדים זה מזה, כמו חברים טובים או כמו אחים.
הזיווג בזו״ן שהוא פנים ואחור נקרא גם זיווג דודים על בחינת חכמה, והוא זיווג פסיק, תלוי בעלאת מ״ן של התחתונים. הוא בחינת ההתחדשות והאהבה המתפרצת. ודומה לזיווג של בעל ואשה.
כמובן שבכל זוגיות נכונה תחילה עלינו לבנותה על בסיס רעים, על מצב קביעות של השפעה, ועל בסיס זה אפשר להשתכלל לבחינת דודים.
זהו פירוש הפסוק, אכלו רעים שתו ושכרו (ביין) דודים.
חלק ח – שעור 30 תרנג – תרנד
1. הזכרים והנקבות בפרצופי אצילות נקבעים ומתחלקים באופן הבא: עתיק – יש לו ימין ושמאל ופנים ואחור שגנוז בתוכו. המיוחד בשמאל שלו שהוא כבר מלא בתיקון. ולכן נחשב כאילו אין לו שמאל.
2. א"א – ימין ושמאל אבל בפרצוף אחד, כי הוא שורשי מוחין שעדיין הזכר והנקבה באים יחד ולא נפרדו.
3. או"א – הם ימין ושמאל אבל בפרצופים נפרדים.
4. זו"ן – הם פנים ואחור בפרצופים נפרדים.
5. יסוד חשוב שאנו רואים שבראש באצילות הוא בחינת שמאל דהיינו חיסרון של חסדים וחסדים זה אור של תיקון בשונה מאור התכלית שהוא אור חכמה מכאן אנו למדים שהראש שלנו שצריך לעבוד
הדף היומי בתעס חלק ח' | שיעור 29 עמודים תרנא-תרנב
תובנה מחלק ח׳ – שעור 29
פנים ואחור, ימין ושמאל
ישנם 2 סוגי קשרים עיקריים בין הזכרים לנקבות בעולם האצילות:
– פנים ואחור – הזכר נק׳ פנים ע״ש שמשפיע חכמה. הנקבה נק׳ אחור ע״ש שרוצה לקבל חכמה.
– ימין ושמאל – הזכר נקרא ימין ע״ש שמשפיע חסדים. הנקבה נק׳ שמאל ע״ש שחסרה בחסדים.
– פרצוף א״א – פנים ואחור בפרצוף אחד. הזכר ונקבה דאריך- שנקרא גם כתר הינם מאוחדים בפרצוף אחד כאשר הזכר הוא בפנים והנקבה באחור.
– פרצוף או״א – עומדים ב׳ פרצופים כאשר הקשר בינהם הוא ימין ושמאל.
– פרצופי זו״ן – עומדים ב׳ פרצופים כאשר צורת הקשר בינהם היא ימין ושמאל ופנים ואחור.
למדנו כלל נוסף
בכל ראש אין חסרון לחסדים. כלומר בצ״ב – בגו״ע וג״ר דבינה שנמצאים למעלה ממקום הזיווג אין חסרון לחסדים.
שואל בעל הסולם:
– מדוע הבינה דאצילות שתכונתה ב-ד׳ בחינות דאו״י הוא שיש לה שפע של חסדים נקראת שמאל כלפי בעלה והרי שמאל מורה על חסרון חסדים?
– ועוד, על פי הכלל שאין חסרון נוהג בג״ר, לא אמורה להיות חסרה הבינה בחסדים.
ועונה – שנקבה דבינה זו היא גם הנקראת ישסו״ת כלפי או״א עלאין, בנויה על בחינות ז״ת דבינה מעולם הנקודים ולפיכך יצאה מבחינת ראש לבחינת גוף ולכן מחוסרת בחסדים. ומכאן שמהווה ראש כלפי בעלה.
הזיווג בין או״א עלאין נקרא גם זיווג תדיר דלא פסיק- שאינו פוסק לעולם. בבחינת רעים שאינם נפרדים זה מזה, כמו חברים טובים או כמו אחים.
הזיווג בזו״ן שהוא פנים ואחור נקרא גם זיווג דודים על בחינת חכמה, והוא זיווג פסיק, תלוי בעלאת מ״ן של התחתונים. הוא בחינת ההתחדשות והאהבה המתפרצת. ודומה לזיווג של בעל ואשה.
כמובן שבכל זוגיות נכונה תחילה עלינו לבנותה על בסיס רעים, על מצב קביעות של השפעה, ועל בסיס זה אפשר להשתכלל לבחינת דודים.
זהו פירוש הפסוק, אכלו רעים שתו ושכרו (ביין) דודים.
הדף היומי בתעס חלק ח' | סיכום| שיעור 29 עמודים תרנא-תרנב
הדף היומי בתעס חלק ח' | סיכום בנקודות | שיעור 29 עמודים תרנא-תרנב
קבלה – מושגים: חלון
חלון (ח"ב פ"ב או"פ ע'):
הכח מבחינת עביות המסך, הנבחן בע"ס דראש מדרגה או בע"ס דעגולים, הנה כח עביות זה המתפעל בהם עם האו"ח העולה אליהם ממסך, נקרא בשם "חלון". פירוש: כי או"ח הנדחה מבחי"ד מחמת עביותה, נעשה לבחינת כלי קבלה לאור העליון, במקום בחי"ד שהיתה כלי קבלה בא"ס ב"ה. והוא מטעם, שהאו"ח הוא באמת כלול מעביות דבחי"ד, מחמת שהיא המשיכה אותו אצלה מא"ס ב"ה (עי' הסת"פ ח"ב אות ע"ט ד"ה וזה). אמנם אין עביות זו ניכרת, רק בכלים דגוף, להיותם מתפשטים, ממטה למסך, דהיינו למטה מבחי"ד של ע"ס דראש, וע"כ עביות דבחי"ד שבמסך שולטת בהם, ולפיכך, נחשבים לכלים גמורים, להתלבשות האור העליון בהם. משא"כ בע"ס דראש, שהן בהכרח למעלה מבחי"ד שלהן, אלא שאו"ח עולה אליהן ממטה למעלה, ואין עביות דבחי"ד שבמסך יכולה להתכלל ולעלות עם האו"ח, למעלה ממקומה, לט"ס ראשונות ממנה, ולפיכך, אין האו"ח
לוח התשובות תלמוד עשר הספירות לפירוש המלות פט
הזה נעשה שם לבחינת כלים גמורים, אלא לבחינת שרשים לכלים בלבד. וע"כ נקראת התלבשות ט"ס באו"ח זה, רק בשם התקשרות (עי' לעיל אות כ"א). ועם כל זה, כלפי ט"ס דראש, נבחן גם האו"ח הזה, לבחינת "כח של עביות", כי על כן נעשה לכח התקשרות, עכ"פ, להתפיס אותם בנאצל. והנה כח זה מכונה בשם "חלון", כי בכניסת או"ח ואו"י להאיר את הכלים הזכים דעגולים, שאין בהם הכר של עביות כל עיקר, הרי כח של עביות שיש באו"ח, הוא שפל בהרבה מהם, וע"כ פחות ומשפיל את דופני הכלים דעגולים, "דרך כניסתו בהם". בדומה, לנקב וחור שישנו בחדר, שהוא פחת וחסרון בכותל החדר, אמנם הוא דרך כניסה לאור השמש. וכן כאן, הפחת והחסרון שנעשה בדופני הכלים דעגולים, מכח עביות שבאו"ח, אינו נחשב בהם כלל לחסרון, אלא לחלון, כי זולתו לא היה להם שום אור, שהרי אינם מקבלים שום אור, אלא דרך הקו, בכח מסך שבו.
קבלה – מושגים: חומר
קבלה – מושגים: חיה | חיצוניות
קבלה – מושגים: חכמה
הדף היומי בתעס חלק ח' | שיעור 28 עמודים תרמט-תרנ
תובנה מחלק ח׳ – שעור 28
תכונת ״אחוריים דבינה״
בינה מטבעה בד׳ בחינות דאו״י מפנה אחוריה לחכמה- אינה רוצה לקבל חכמה וחפצה בחסדים.
מצידה שפע החסדים מהווה שלמות.
כאשר באים אנו לבנות את הנוקבא דאצילות, שרצונה הוא לחכמה ואינה מסתפקת בחסדים, עלינו תחילה לתקנה בכח זה של אחוריים דבינה.
פרוש הדבר הוא שאינה מגלה את חסרונה האמיתי- לחכמה כל עוד שהיא אינה מתוקנת בבחינת החסדים שהם הנותנים לה את השוואת הצורה לבעלה.
במצב בניה זה עליה להסתיר את אחוריה – אחוריה הוא רצונה לקבל חכמה, ועליה להתדבק בבעלה בבחי׳ השפעה. מצב זה, של הסתרת החסרון נקרא גם ״אחוריים ביתה״, שכל כבודה בת מלך פנימה ואינה מגלה לחוץ את חסרונותיה, את סערת נפשה.
שאיפתה של הנוקבא לחכמה תבוא לידי ביטוי לאחר תיקון זה בכך שהיא תגלה את חסרונה לחכמה ותשתמש בה, מתוך עצמאות וגדלות למען הכלל המשותף שלה ושל בעלה (בלימוד שלנו – השכינה כלפי הקב״ה).
כל זמן שהיא היא אינה ראויה להוליד עליה לתקן בבחי טהרה זו של אחוריים ביתה. הקשר בזמנים אלו בין אשה לבעלה מתבסס בעיקר על השפעה זה לזו וזו לזה כהכנה לקראת הזיווג פב״פ.
אלמלא תיקון זה אין אפשרות שיהיה זיווג ראוי של קדושה, כי קדושה ללא הקדם טהרה אינה קדושה.
הדף היומי בתעס חלק ח' | סיכום | שיעור 28 עמודים תרמט-תרנ
הדף היומי בתעס חלק ח' | סיכום בנקודות | שיעור 28 עמודים תרמט-תרנ
הדף היומי בתעס חלק ח' | שיעור 27 עמודים תרמז-תרמח
תובנה מחלק ח׳ – שעור 27
האם יש או אין נקבה בעתיק? (לית שמאלה ביה עתיקא)
מצאנו מחלוקת בכתובים, שבמקום אחד מופיע כי לעתיק וא״א יש נקבות (שלקח מעולם הנקודים) ובמקום אחר ראינו שאין שמאל ונקבה בעתיק.
והתשובה פשוטה:
פרצופי עתיק וא״א הם שרשי המוחין באצילות, ומכיון ושרש הוא בחינת משפיע כפי שראינו בד׳ בחינות ישר, לכן אין בו הכר נקבה, אלא מחכמה ולמטה.
ביחס זה – כלומר ביחס כלל אצילות, ועל פי הכלל- ״כל פרט כפוף לכלל בו הוא נמצא״ אין נקבה בפרצופי השרש (כי הכלל שלהם הוא כתר)
אך אם נסתכל בהתסתכלות פרטית על עתיק או א״א בפני עצמם הרי שודאי שיש להם נקבה.
הכל תלוי במסגרת המדוברת. אם מדובר ביחס פרטי או ביחס כלל אצילות.
הדף היומי בתעס חלק ח' |סיכום| שיעור 27 עמודים תרמז-תרמח
הדף היומי בתעס חלק ח' |סיכום בנקודות| שיעור 27 עמודים תרמז-תרמח
הדף היומי בתעס חלק ח' | שיעור 26 עמודים תרמה-תרמו
תובנה מחלק ח׳ – שעור 26
לבושי מוחין והדעת
במצב הקביעות של אצילות פרצופי הראש – עתיק וא״א מזדווגים בבחינת פב״א.
זיווג פב״א אינו מתפשט לגוף ויש בו ד׳ מוחין – חכמה בינה וזו״ן.
בעקבות הביקוש של התחתון מזדווג העליון פב״פ על קומת התחתון עמ״נ להשפיע לו מוחין דגדלות (פב״א מצד התחתון).
לצורך זיווג זה מתייחדים הזו״ן דראש לבחינה אחת- דעת.
הדעת מורכבת מה׳ חסדים וה׳ גבורות.
כאשר נעשה הזזיווג לצורך התחתון משתכללת אותה דעת להיות י״ס הן מצד החסדים והן מצד הגבורות. באופן הבא:
חסד- עולה להיות חכמה
גבורה- בינה
1/3 עליון דת״ת- דעת הנעלם
נצח-חסד
הוד-גבורה
יסוד- ת״ת ודעת המתפשט
ומתקבלים נה״י חדשים. (עליהם נרחיב במקום אחר)
תהליך זה מתרחש הן בבחינת ה׳ החסדים והן בבחינת ה׳ הגבורות.
זאת על מנת להשפיע לתחתון דבר שלם ולא חלקי.
בשעור הקודם עסקנו בעיקר בלבושי המוחין המכונים נה״י שבהם מלובשת דעת זו.
הנה״י נחלקים ג״כ לעשר כאשר כל בחינה נחלקת לג׳ שלישים.
כל אחת מן הבחינות מכילה את חלקי הדעת על פי הסדר הבא:
נצח- מכיל- חכמה, חסד, נצח
הוד מכיל – בינה, גבורה, הוד
יסוד מכיל – דעת המתפשט, ת״ת, יסוד ומלכות
וישנה בחינה נוספת של דעת הנעלם למעלה מהיסוד.
מהי דעת הנעלם ומהי דעת המתפשט?
דעת הנעלם הוא בחינת ההכרה הגבוהה, דעת שהיא מופשטת מגוף ואינה מתפשטת לגוף. כמו פילוספיה.
דעת המתפשט היא בחינת המודעות המתפשטת לגוף, בבחינת הפרקטיקה. בדומה לפסיכולוגיה השימושית.
סיכומו של דבר:
כאשר העליון מזדווג לצורך התחתון אזי הוא מזדווג על בחי׳ פב״פ בקומת התחתון. אותם זו״ן שהיו בראש בבחינות חלוקות ולא מחוברות מתחברות לאחד ונק׳ דעת. אותם חסדים וגבורות מהם בנויה הדעת מתגדלים להיות י״ס, ומתלבשים בנה״י שהם לבושי המוחין שאף הם נחלקים לי׳ בחינות. ישנן ב׳ בחינות דעת- דעת הנעלם ודעת המתפשט שהם כנגד הכרה ומודעות.
הקודם