בס"ד
חלק ח שיעור 23 עמוד תרמ
סיכום: בשיעור הקודם למדנו על ג' בח' נה"י שיש לכל פרצוף. וכדי להבין ג' בח' אלה סיפר על היחס בין עתיק, א"א, ואו"א. אמר שמשם נלמד לכל הפרצופים, שיש ג' בח' נה"י בראש.
אמר שנעשה הבדל בין נה"י בראש ובין נה"י בגוף. הנה"י בראש נקראים לבושי מוחין, שהם ההגיון שאיתו מגיע התענוג או הידיעה.
כשמגיעה ידיעה מלמעלה לתחתון, (ציור)שזה נקרא עליון, וזה נקרא תחתון, אז העליון נותן לתחתון דרך מסך. נותן לו אור, אבל נותן לו זה עם הגיון, היינו או"ח שנקרא 'לבושי מוחין'. כשמגיע לתחתון התחתון יבין דרך זה שיפתח את ההגיון הזה. פותחים זה אם יש לו אותו הגיון, עושה השוואת צורה, מתחבר, נהיה אחד, ויכול לקבל את האור. כך, כשאתה מדבר עם מישהו – אתה חייב שיהיה לך את ההגיון שלו. אם אתה לא מגיע לצורת ההגיון של הזולת אז לא יכול להבין אותו.
לכן, צריך שיהיה מסך. המסך מאפשר לך לבוא במגע עם העולם ולקבל את ההגיון הזה. זה נקרא 'לבושי מוחין', שהעליון נותן לתחתון.
אומר, שלעתיק יש לבושי מוחין שלו עצמו. לבושי מוחין שנתן לתחתון שלו ולבושי מוחין שנתן לתחת התחתון שלו. את לבושי המוחין נותנים בהרהור שנקרא 'הריון'. ההריון יכול להיות או לתחתון או לתחת התחתון. אלה שני סוגי ההריון. למה לשניים? כרגע אנחנו לא יכולים להסביר. רק לקבל את זה שאפשר רק לב' בח'. זה נקרא לבושי מוחין.
חוץ מזה אומר שיש עוד עניין – של התלבשות. ההבדל בין התלבשות ללבושי מוחין הוא שהתלבשות מראה על גובה קומה. כמו שראינו בציור – שאם אומר שיש בניין של עתיק, ובניין של א"א, ובניין של או"א – אז יש להם גובה קומה. בגובה קומה, בפנטהאוז של עתיק, בראש שלו, הבניין שמתחתיו לא יכול להסתכל. הוא לא רואה את אותו הנוף ממקומו. אבל כן רואה את הנוף, כמו שמקבל מהקומה יותר תחתונה שלו. כלומר, שהראש של התחתון משתווה למקום החג"ת, אותו גובה קומה. לא אותו בניין אבל אותו גובה קומה. וגם הנה"י שלו הם בגובה קומה של הגוף של התחתון שלו, ושל הקומה התחתונה של הראש, שתחת התחתון שלו.
זה נקרא 'גובה קומה', וזה נקרא 'התלבשות'. למה צריך את ההתלבשות הזו, כי התחתון, אין לו כסף לקנות דירה בבניין של יהלומים. יש לו כסף, דהיינו גובה קומה, מסכים, לקנות דירה בבניין של כסף, אז מהפנטהאוז, מהמקום הכי יקר יכול להשיג את מה שהוא משיג בנה"י שלו. זה שונה מצורות ההגיון. זה כבר עניין של מקום ההסתכלות שלו. מה הוא יכול לקבל ממנו, לא רק מראה לא איזה אור, אלא איזו גובה הקומה באותו אור. יש הבדל בין בניין לגובה קומה. זה צריך עוד הסבר.
מספר כאן, שההארה של עתיק לא"א, ההלבשה של הפרצופים על א"א מראה את הכלל דרך פרטיו. זה מה שעושה הלבוש. הוא מראה את הכלל דרך הפרטים. אז א"א ואו"א וזו"ן מראים את הפרטים של עתיק, שזו האמונה. כ"א מראה פרט שונה בתוך מסגרת האמונה הכללית הזו. זה נקרא 'התלבשות', שמראה את אותו הדבר כמו עם דברים אחרים.
א"א מלביש על חג"ת דעתיק. ז"א מראה את הפרט של חג"ת. או"א מראה את הפרט של הנה"י, וזו"ן לכאורה גם צריך להלביש על עתיק אבל לא מלבישים על כל הנה"י דעתיק, אלא שיש מושג כזה שמצד לבושי מוחין, נה"י הראש, אין לו לבושי מוחין של עצמו. ז"א הוא בגובה קומה של עצמו, יש לו גובה קומה עד מדרגה של ו"ק של עצמו. הוא לא יכול להשיג את הגדלות העצמית שלו. השלמות שלו באה רק אם מתחבר לעליון. ז"א א"א אם רוצה להשיג שלמות הוא צריך להתחבר לעתיק. או"א כדי להשיג שלמות צריכים להתחבר לא"א, כי שאף פעם אין לא"א את הנה"י שלו עצמו, כי יכול לקבל העליון, מצד ההגיון רק נה"י לראש ולחג"ת. לנה"י שלו עצמו לא מקבל הגיון, ולא יכול לפתוח את הגיון העליון למקום התחתון שלו. הוא לא מבין את החסרונות התחתונים שלו דרך העליון. נשאר בחסרון, כי כל זמן שלא גמר לתקן תמיד יש לו חסרונות שהוא לא יבין אותם. כי תמיד נשאר לו חומר גלם לעבודה, זה בח' הנה"י שלו, ולכן מצד מה שמקבל מהעליון, את ההגיונות משם, הוא מקבל רק להבין את המחשבות שלו, להבין את הרגשות שלו, אבל את הצרכים הוא לא מבין. שאני מחלק את זה לראש – מחשבות, חג"ת – רגשות, ת"ת – מקום הלב, ונה"י – הצרכים. את הצרכים הוא לא מבין. ככה זה וזהו. כמו שלא ברור למה רוצים לאכול. יודעים שרוצים אבל לא מבינים את הקיום. אם יבין זה – יקבל את האורות הגדולים בראש. כי יש הפכיות כלים ואורות, לכן אומר בשום פרצוף בצ"ב אין את ההגיון העליון. לא מתקבל הגיון הצרכים, כמו שאנחנו לא מבינים את הגיון העוה"ז.
עניין שני שאומר, שיש התלבשות של הפרצופים כדי לגלות את הפרטים של העליון. אומר, שהנה"י של העליון מתחלק לג': שליש עליון דנה"י דעתיק מלביש עליו חג"ת. ראש או"א מלביש על חג"ת דאריך. חג"ת דאריך מלביש על שליש עליון דנה"י. הנה"י דאריך מלביש על שליש אמצעי דאריך, ושליש התחתון דאריך – בגלל שאין עליו ג' קווים, כי ירד למטה מפרסה, יש לו רק ב' קווים – נצח והוד שלו, בלי יסוד. והם מתחברים למלכות דאצילות, אבל מלמטה מפרסה, ונקראים ב' דדי בהמה. תפקידם – כל פרצוף שנולד באצילות יורד למטה לב' דדי בהמה, למקום הקליפות, ומשם הוא יונק שני דברים: א. לקיום. ב. כדי לעלות חזרה לעולם אצילות. כמו התו"מ, שמעלים אותו חזרה לעולם אצילות, וצריך גם להתקיים בעולם הזה. הקיום הוא להכרח, וצריך גם לינוק כדי לעלות למעלה. זה מה שנותנים לו ב' דדי בהמה, כמו התורה שירדה למקום התחתון. אלה כמו ב' דדי בהמה. יחד עם זה יש התלבשות בעולמות עליונים, במקום אצילות.
אומר בעה"ס, שלא מבין שיש שאלות קשות בעניין כל מה שקורה בנה"י, אלה שמתחלקים לג'. שואל, מה גרם להם להתחלק לג', באופן כזה שעולם אצילות לא מספיק עבורם ויורדים למטה מפרסה דאצילות. ועוד שואל, למה כל ג' שלישים דנה"י לא התלבשו בתוך עולם אצילות, ושאלה ג': מה היחס של שליש עליון דנה"י לחגת, ושליש אמצעי לנה"י. אומר שכדי לענות על זה, המקור של התחלקות של הנה"י לג' שלישים מתחיל עוד בעולם א"ק, אחרי שהיה צ"ב בנקודות דס"ג. שמלכות דסיום רגלין עלתה למקום הת"ת, גרמה לחלוקה לג'. איך זה קרה נלמד בשיעור הבא.
כל השאלות האלה ששאל נדבר מזה בשיעור הבא.
תובנה מחלק ח׳ – שעור 23
משמעות המושג נה״י
2 מובנים עיקריים שלמדנו בשעור זה.
א. לבושי מוחין- צורת הגיון שבה מעביר העליון את המוחין לתחתון.
ב. מקום הרגליים (במקרה זה- עתיק)
עתיק מזדווג על ג׳ בחינות נה״י:
א. נה״י דכתר – לצורך זיווג פב״א לעצמו.
ב. נה״י דחכמה – פב״פ על קומת א״א.
ג. נה״י דבינה – פב״פ על קומת בינה לצורך או״א. כאשר אותם מוחין עוברים דרך החג״ת דא״א.
מכאן אנו מבינים הבנה יסודית, חב״ד חג״ת דא״א מקבלים מן לבושי המוחין דעתיק, אולם הנה״י שלו אינם מקבלים מכך דבר.
פירש הרב:
בבחינת המחשבה (חב״ד), ובבחינת הרגשות (חג״ת) יכול התחתון לתפוס את ההגיון של עליונו.
אך בבחינת הנה״י שהם כנגד הצורך, אינו יכול להבין הגיון זה. כלומר עליו לקבל את בחינת הצרכים הקיומיים שלו למעלה מהדעת. ככל שהשתכלל ויבין גם את צרכיו במסגרת העליון יזכה למוחין גדולים בבחינת החב״ד (על פי חוק הופכיות אורות וכלים)
מקום הלבשה:
נה״י דעתיק מתפשט בג׳ שלישים:
א. 1/3 עליון משפיע למקום חג״ת דא״א- עד החזה (מקום או״א).
ב. 1/3 אמצעי משפיע ממקום החזה דא״א ועד סיום רגליו של א״א (מקום ישסו״ת וזו״ן).
ג. 1/3 תחתון משפיע למטה ממקום אצילות בבחינת ב׳ דדי בהמה המקושרים למלכות דא״א. (רק ב׳ שלישים יורדים שם, ללא קו אמצעי).
בנושא ההלבשה, מקורה ומשמעותה נעמיק בשעור הבא.
הקודם