❦
בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.
❡
ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: https://www.hasulam.co.il
❧

❦
בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.
❡
ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: https://www.hasulam.co.il
❧

❦
בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.
❡
ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: https://www.hasulam.co.il
❧

❦
בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.
❡
ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: https://www.hasulam.co.il
❧

❦
בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.
❡
ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: https://www.hasulam.co.il
❧

❦
בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.
❡
ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: https://www.hasulam.co.il
❧

חלק ח שיעור 2 עמוד תרא

סיכום: חזרנו בקצרה על הנושאים שלמדנו בשיעור הקודם. למדנו שתחיית המתים זה להחיות את הכלים השבורים שנפלו לבי"ע כי א"א לקבל שם אור חכמה, אז צריכים להחיות אותם, היינו להעלותם חזרה לאצילות, כדי שיוכלו לקבל אור החיה, אור החיות. זה נקרא 'תחיית המתים'. אבל כדי להחיותם צריך איזשהו פרצוף שמתקן אותם ומחיה אותם. הפרצוף הזה, העולם שמחיה את המתים נקרא עולם האצילות, עולם התיקון, מ"ה החדש. זה שמתקן אותם.

לכן, היה צריך לצאת מ"ה החדש. עולם התיקון יוצא אחרי שהאדם נשבר וצריך משהו שיתקן אותו, ומי שמתקן אותו הוא האני האמיתי שלו שנבנה ע"פי רשימות השבירה. אבל מייד נראה לאן עולות הרשימות האלה, איפה מתוקנות. הרשימות מהשבירה הן ההתרשמות מעולם הנקודות, ישנן ב' התרשמויות עיקריות: א. שבח' אחרונה נעלמת. לא עושים יותר על א' אלא על שורש. ב. מידע שני שעולה, זה שהרשימות מסתדרות בכלים שהם כלי ח"ח. ז"א יודע שצריך להוליד את עולם התיקון כדי שיתקן את תחיית המתים, צריך להוליד אותו בבח' שורש ובתיקון ג' קווים – ימין, שמאל ואמצע. זה מה שלמדנו בשיעור הקודם. 

התיקון הזה הוא תיקון מיוחד שצריך לעשות וכעת אנחנו לומדים את מי שצריך לתקן. אומר, צריך לתקן לא רק את הז"ת דנקודים שנשברו. הרי אנחנו יודעים שהיה לנו משהו שנשבר, אז אומר, בסדר, אותו נתקן. אומר שזה לא מספיק. כשאתה נשבר משהו קרה לך גם בראש. הגוף לא נשבר סתם. הגוף נשבר בגלל טעויות במחשבה. תתקן גם את הטעויות האלה. אומר, אבל המחשבה לא נשברה. לא מרגיש שיש איזושהי בעיה תפישתית, אלא מרגיש שכואב בלב. רע לי. מדוכא, מיואש. רוצה לתקן את הלב. לקבל זריקה ללב. להרגיש טוב. דבר איתי יפה, תפרגן לי. יהיה לי טוב. אומר, רגע. יש פה טעויות במחשבה שגם אותן יש לתקן. צריך לתקן גם את הג"ר דנקודים ולא רק את הז"ת דנקודים. שואל למה, כי היא הג"ר דנקודים נפלו למצב הקטנות. המציאות של הגדלות שלהם לא היתה מספיק טובה, כי עובדה שהם גרמו לשבירה ולכן צריך לתקן גם אותם. קיבלנו שמה שאני בא לתקן ואני רוצה לבנות את עולם אצילות, אז צריך לבנות אותו כך שהוא לא מתקן רק את הז"ת, אלא מתקן גם את הג"ר. זה מה שאמר לנו שצריך שיתוקנו כל הע"ס, מכתר עד מלכות. כי אפילו ג"ר דנקודים לא מתוקן. 

לשים לב, כאן נק' חשובה, כי מבח' נפשית אדם שמרגיש שצריך לתקן משהו בהרגשה שלו, אז הוא רוצה רק שיטפחו לו את ההרגשה. כמו חתולה, שרוצה שילטפו אותה ויהיה לה נעים. רוצה רק חמלה, אבל יקרה אותו הדבר עוד שבוע, שבועיים, עוד דקותיים, יקרה אותו דבר. משהו במחשבה היה לא בסדר וצריך לתקן גם אותה. 

הבנו את הנק' הראשונה – לא די לתקן את הלב, צריך לתקן גם את המחשבה. לא די לתקן ז"ת דנקודים, צריך לתקן גם את הג"ר דנקודים. 

נתחיל לתקן. כדי לתקן עולים לראש. כ"א עולה למאציל שלו. שם מתקנים מה שבנה. הולך לבנאי ואומר שעשית את המרצפות עקומות, בוא תקן. אומר, אבל דע לך, אני יצאתי לפנסיה. ראש דנקודים אומר שיצא לפנסיה וכבר לא יכול. אני יודע שאני לא יודע. אז אומר, בסדר, לאן הולכים? עונה שהולכים לפי הכללים: יש כלל כזה: כל תחתון עולה לעליון שלו כדי לתקן. ממנו הוא מבקש. אבל יש עוד כלל: גם עולים לעליון המתוקן. לא סתם לעליון. אנחנו אומרים שעולים לעליון המתוקן, יש כאן שני תנאים: א. שהוא עליון. ב. שהוא מתוקן. אז אם למשל באו בח' הז"ת דנקודים, עולים לאו"א כי הוא העליון. קיימו כלל ראשון, שהוא העליון. הכלל השני, שהוא צריך להיות מתוקן לא קיימו, כי הוא לא מתוקן. אלא שחזר לקטנות ואינו מתוקן. גם אם נאמר שיחזור לגדלות הוא לא יכול לחזור אליה. הגדלות שלו היתה לא בסדר כי היא גרמה לשבירה. אז הוא עולה לכתר. אומר, גם כתר יש לו את הכלל. הוא עליון, אבל גם הוא לא מתוקן, אז עולה לראש א' ישסו"ת שגם הוא לא מתוקן. עולה לראש נק' דס"ג ואומר נק' ס"ג אינן נראות, כי נק' דס"ג כבר חזרו והתאחדו עם ראש הס"ג, עם טעמים דס"ג לפרצוף אחד, אז עולה לראש הס"ג לקבל. פה אנחנו מבינים דרך אחת, למה עולה עד ראש הס"ג לתקן. כי אנחנו צריכים ב' תנאים אחרי השבירה. אני לא עולה רק לעליון, עולה לעליון המתוקן. עד לשם עולים כדי לקבל את האני החדש.

עכשיו, כשבא לתקן, אז כשרוצים להוליד צריכים אור חכמה. רק השאלה היא איזה אור חכמה הולך לקבל. אומר, מצד א' אומרים לנו שצריך לקבל את האור מס"ג. 

שאלה: איך התחתון יודע מי מתוקן? איך יודע למי לפנות. התשובה היא שהוא מנסה. הולך עד שהוא מרגיש מחובר למשהו מתוקן. בעולמות העליונים יודעים. בעולמות התחתונים, אצלנו באמת לא יודעים. אז עושים לפי מה שיודעים. איך יודעים לאיזה רופא ללכת? זה שלא הרג אנשים, זה שתיקן בפעמים הקומות, ע"פי הסתברות. זה מה שיש לנו. או ע"פי שמועה, או היקש, או חוויה. יש לנו כמה רמות של ידיעה. יש רמת ידיעה הכי גדולה שהיא רמה אמונית. אבל מה הם סוגי הידיעה שאני יודע, צריך לראות. צריך ללמוד את זה. 

חזרה. כאשר עלו הרשימות לביקוש, אז יש פה דיון שלם בלימוד שלא נחזור על כולו, לאן עולים? והתשובה היא, אחרי כל הדיון, עולים לראש הס"ג, שהוא נותן אור חכמה ע"י זה שמזדווג עם ע"ב. הזיווג בין ס"ג לע"ב, היינו, שנתן ממקום הגוף של ע"ב לראש הס"ג אור חכמה, מהשילוב הזה מתחילים לבנות את עולם האצילות. 

עד כה דיברנו על מי שעולה לבקש ולאן עולים. מי שעולה לבקש מההתרשמות שהיתה בעולם הנקודים. עולים לבקש עד אור ע"ב ס"ג. ס"ג, ראש הטעמים שמקבל אור חכמה ממקום החג"ת דע"ב. זה הסיכום של כל מה שלמדנו. 

חלק ח שיעור 2 עמוד תרא

סיכום: חזרנו בקצרה על הנושאים שלמדנו בשיעור הקודם. למדנו שתחיית המתים זה להחיות את הכלים השבורים שנפלו לבי"ע כי א"א לקבל שם אור חכמה, אז צריכים להחיות אותם, היינו להעלותם חזרה לאצילות, כדי שיוכלו לקבל אור החיה, אור החיות. זה נקרא 'תחיית המתים'. אבל כדי להחיותם צריך איזשהו פרצוף שמתקן אותם ומחיה אותם. הפרצוף הזה, העולם שמחיה את המתים נקרא עולם האצילות, עולם התיקון, מ"ה החדש. זה שמתקן אותם.

לכן, היה צריך לצאת מ"ה החדש. עולם התיקון יוצא אחרי שהאדם נשבר וצריך משהו שיתקן אותו, ומי שמתקן אותו הוא האני האמיתי שלו שנבנה ע"פי רשימות השבירה. אבל מייד נראה לאן עולות הרשימות האלה, איפה מתוקנות. הרשימות מהשבירה הן ההתרשמות מעולם הנקודות, ישנן ב' התרשמויות עיקריות: א. שבח' אחרונה נעלמת. לא עושים יותר על א' אלא על שורש. ב. מידע שני שעולה, זה שהרשימות מסתדרות בכלים שהם כלי ח"ח. ז"א יודע שצריך להוליד את עולם התיקון כדי שיתקן את תחיית המתים, צריך להוליד אותו בבח' שורש ובתיקון ג' קווים – ימין, שמאל ואמצע. זה מה שלמדנו בשיעור הקודם. 

התיקון הזה הוא תיקון מיוחד שצריך לעשות וכעת אנחנו לומדים את מי שצריך לתקן. אומר, צריך לתקן לא רק את הז"ת דנקודים שנשברו. הרי אנחנו יודעים שהיה לנו משהו שנשבר, אז אומר, בסדר, אותו נתקן. אומר שזה לא מספיק. כשאתה נשבר משהו קרה לך גם בראש. הגוף לא נשבר סתם. הגוף נשבר בגלל טעויות במחשבה. תתקן גם את הטעויות האלה. אומר, אבל המחשבה לא נשברה. לא מרגיש שיש איזושהי בעיה תפישתית, אלא מרגיש שכואב בלב. רע לי. מדוכא, מיואש. רוצה לתקן את הלב. לקבל זריקה ללב. להרגיש טוב. דבר איתי יפה, תפרגן לי. יהיה לי טוב. אומר, רגע. יש פה טעויות במחשבה שגם אותן יש לתקן. צריך לתקן גם את הג"ר דנקודים ולא רק את הז"ת דנקודים. שואל למה, כי היא הג"ר דנקודים נפלו למצב הקטנות. המציאות של הגדלות שלהם לא היתה מספיק טובה, כי עובדה שהם גרמו לשבירה ולכן צריך לתקן גם אותם. קיבלנו שמה שאני בא לתקן ואני רוצה לבנות את עולם אצילות, אז צריך לבנות אותו כך שהוא לא מתקן רק את הז"ת, אלא מתקן גם את הג"ר. זה מה שאמר לנו שצריך שיתוקנו כל הע"ס, מכתר עד מלכות. כי אפילו ג"ר דנקודים לא מתוקן. 

לשים לב, כאן נק' חשובה, כי מבח' נפשית אדם שמרגיש שצריך לתקן משהו בהרגשה שלו, אז הוא רוצה רק שיטפחו לו את ההרגשה. כמו חתולה, שרוצה שילטפו אותה ויהיה לה נעים. רוצה רק חמלה, אבל יקרה אותו הדבר עוד שבוע, שבועיים, עוד דקותיים, יקרה אותו דבר. משהו במחשבה היה לא בסדר וצריך לתקן גם אותה. 

הבנו את הנק' הראשונה – לא די לתקן את הלב, צריך לתקן גם את המחשבה. לא די לתקן ז"ת דנקודים, צריך לתקן גם את הג"ר דנקודים. 

נתחיל לתקן. כדי לתקן עולים לראש. כ"א עולה למאציל שלו. שם מתקנים מה שבנה. הולך לבנאי ואומר שעשית את המרצפות עקומות, בוא תקן. אומר, אבל דע לך, אני יצאתי לפנסיה. ראש דנקודים אומר שיצא לפנסיה וכבר לא יכול. אני יודע שאני לא יודע. אז אומר, בסדר, לאן הולכים? עונה שהולכים לפי הכללים: יש כלל כזה: כל תחתון עולה לעליון שלו כדי לתקן. ממנו הוא מבקש. אבל יש עוד כלל: גם עולים לעליון המתוקן. לא סתם לעליון. אנחנו אומרים שעולים לעליון המתוקן, יש כאן שני תנאים: א. שהוא עליון. ב. שהוא מתוקן. אז אם למשל באו בח' הז"ת דנקודים, עולים לאו"א כי הוא העליון. קיימו כלל ראשון, שהוא העליון. הכלל השני, שהוא צריך להיות מתוקן לא קיימו, כי הוא לא מתוקן. אלא שחזר לקטנות ואינו מתוקן. גם אם נאמר שיחזור לגדלות הוא לא יכול לחזור אליה. הגדלות שלו היתה לא בסדר כי היא גרמה לשבירה. אז הוא עולה לכתר. אומר, גם כתר יש לו את הכלל. הוא עליון, אבל גם הוא לא מתוקן, אז עולה לראש א' ישסו"ת שגם הוא לא מתוקן. עולה לראש נק' דס"ג ואומר נק' ס"ג אינן נראות, כי נק' דס"ג כבר חזרו והתאחדו עם ראש הס"ג, עם טעמים דס"ג לפרצוף אחד, אז עולה לראש הס"ג לקבל. פה אנחנו מבינים דרך אחת, למה עולה עד ראש הס"ג לתקן. כי אנחנו צריכים ב' תנאים אחרי השבירה. אני לא עולה רק לעליון, עולה לעליון המתוקן. עד לשם עולים כדי לקבל את האני החדש.

עכשיו, כשבא לתקן, אז כשרוצים להוליד צריכים אור חכמה. רק השאלה היא איזה אור חכמה הולך לקבל. אומר, מצד א' אומרים לנו שצריך לקבל את האור מס"ג. 

שאלה: איך התחתון יודע מי מתוקן? איך יודע למי לפנות. התשובה היא שהוא מנסה. הולך עד שהוא מרגיש מחובר למשהו מתוקן. בעולמות העליונים יודעים. בעולמות התחתונים, אצלנו באמת לא יודעים. אז עושים לפי מה שיודעים. איך יודעים לאיזה רופא ללכת? זה שלא הרג אנשים, זה שתיקן בפעמים הקומות, ע"פי הסתברות. זה מה שיש לנו. או ע"פי שמועה, או היקש, או חוויה. יש לנו כמה רמות של ידיעה. יש רמת ידיעה הכי גדולה שהיא רמה אמונית. אבל מה הם סוגי הידיעה שאני יודע, צריך לראות. צריך ללמוד את זה. 

חזרה. כאשר עלו הרשימות לביקוש, אז יש פה דיון שלם בלימוד שלא נחזור על כולו, לאן עולים? והתשובה היא, אחרי כל הדיון, עולים לראש הס"ג, שהוא נותן אור חכמה ע"י זה שמזדווג עם ע"ב. הזיווג בין ס"ג לע"ב, היינו, שנתן ממקום הגוף של ע"ב לראש הס"ג אור חכמה, מהשילוב הזה מתחילים לבנות את עולם האצילות. 

עד כה דיברנו על מי שעולה לבקש ולאן עולים. מי שעולה לבקש מההתרשמות שהיתה בעולם הנקודים. עולים לבקש עד אור ע"ב ס"ג. ס"ג, ראש הטעמים שמקבל אור חכמה ממקום החג"ת דע"ב. זה הסיכום של כל מה שלמדנו. 

חלק ח שיעור 2 עמוד תרא

סיכום: חזרנו בקצרה על הנושאים שלמדנו בשיעור הקודם. למדנו שתחיית המתים זה להחיות את הכלים השבורים שנפלו לבי"ע כי א"א לקבל שם אור חכמה, אז צריכים להחיות אותם, היינו להעלותם חזרה לאצילות, כדי שיוכלו לקבל אור החיה, אור החיות. זה נקרא 'תחיית המתים'. אבל כדי להחיותם צריך איזשהו פרצוף שמתקן אותם ומחיה אותם. הפרצוף הזה, העולם שמחיה את המתים נקרא עולם האצילות, עולם התיקון, מ"ה החדש. זה שמתקן אותם.

לכן, היה צריך לצאת מ"ה החדש. עולם התיקון יוצא אחרי שהאדם נשבר וצריך משהו שיתקן אותו, ומי שמתקן אותו הוא האני האמיתי שלו שנבנה ע"פי רשימות השבירה. אבל מייד נראה לאן עולות הרשימות האלה, איפה מתוקנות. הרשימות מהשבירה הן ההתרשמות מעולם הנקודות, ישנן ב' התרשמויות עיקריות: א. שבח' אחרונה נעלמת. לא עושים יותר על א' אלא על שורש. ב. מידע שני שעולה, זה שהרשימות מסתדרות בכלים שהם כלי ח"ח. ז"א יודע שצריך להוליד את עולם התיקון כדי שיתקן את תחיית המתים, צריך להוליד אותו בבח' שורש ובתיקון ג' קווים – ימין, שמאל ואמצע. זה מה שלמדנו בשיעור הקודם. 

התיקון הזה הוא תיקון מיוחד שצריך לעשות וכעת אנחנו לומדים את מי שצריך לתקן. אומר, צריך לתקן לא רק את הז"ת דנקודים שנשברו. הרי אנחנו יודעים שהיה לנו משהו שנשבר, אז אומר, בסדר, אותו נתקן. אומר שזה לא מספיק. כשאתה נשבר משהו קרה לך גם בראש. הגוף לא נשבר סתם. הגוף נשבר בגלל טעויות במחשבה. תתקן גם את הטעויות האלה. אומר, אבל המחשבה לא נשברה. לא מרגיש שיש איזושהי בעיה תפישתית, אלא מרגיש שכואב בלב. רע לי. מדוכא, מיואש. רוצה לתקן את הלב. לקבל זריקה ללב. להרגיש טוב. דבר איתי יפה, תפרגן לי. יהיה לי טוב. אומר, רגע. יש פה טעויות במחשבה שגם אותן יש לתקן. צריך לתקן גם את הג"ר דנקודים ולא רק את הז"ת דנקודים. שואל למה, כי היא הג"ר דנקודים נפלו למצב הקטנות. המציאות של הגדלות שלהם לא היתה מספיק טובה, כי עובדה שהם גרמו לשבירה ולכן צריך לתקן גם אותם. קיבלנו שמה שאני בא לתקן ואני רוצה לבנות את עולם אצילות, אז צריך לבנות אותו כך שהוא לא מתקן רק את הז"ת, אלא מתקן גם את הג"ר. זה מה שאמר לנו שצריך שיתוקנו כל הע"ס, מכתר עד מלכות. כי אפילו ג"ר דנקודים לא מתוקן. 

לשים לב, כאן נק' חשובה, כי מבח' נפשית אדם שמרגיש שצריך לתקן משהו בהרגשה שלו, אז הוא רוצה רק שיטפחו לו את ההרגשה. כמו חתולה, שרוצה שילטפו אותה ויהיה לה נעים. רוצה רק חמלה, אבל יקרה אותו הדבר עוד שבוע, שבועיים, עוד דקותיים, יקרה אותו דבר. משהו במחשבה היה לא בסדר וצריך לתקן גם אותה. 

הבנו את הנק' הראשונה – לא די לתקן את הלב, צריך לתקן גם את המחשבה. לא די לתקן ז"ת דנקודים, צריך לתקן גם את הג"ר דנקודים. 

נתחיל לתקן. כדי לתקן עולים לראש. כ"א עולה למאציל שלו. שם מתקנים מה שבנה. הולך לבנאי ואומר שעשית את המרצפות עקומות, בוא תקן. אומר, אבל דע לך, אני יצאתי לפנסיה. ראש דנקודים אומר שיצא לפנסיה וכבר לא יכול. אני יודע שאני לא יודע. אז אומר, בסדר, לאן הולכים? עונה שהולכים לפי הכללים: יש כלל כזה: כל תחתון עולה לעליון שלו כדי לתקן. ממנו הוא מבקש. אבל יש עוד כלל: גם עולים לעליון המתוקן. לא סתם לעליון. אנחנו אומרים שעולים לעליון המתוקן, יש כאן שני תנאים: א. שהוא עליון. ב. שהוא מתוקן. אז אם למשל באו בח' הז"ת דנקודים, עולים לאו"א כי הוא העליון. קיימו כלל ראשון, שהוא העליון. הכלל השני, שהוא צריך להיות מתוקן לא קיימו, כי הוא לא מתוקן. אלא שחזר לקטנות ואינו מתוקן. גם אם נאמר שיחזור לגדלות הוא לא יכול לחזור אליה. הגדלות שלו היתה לא בסדר כי היא גרמה לשבירה. אז הוא עולה לכתר. אומר, גם כתר יש לו את הכלל. הוא עליון, אבל גם הוא לא מתוקן, אז עולה לראש א' ישסו"ת שגם הוא לא מתוקן. עולה לראש נק' דס"ג ואומר נק' ס"ג אינן נראות, כי נק' דס"ג כבר חזרו והתאחדו עם ראש הס"ג, עם טעמים דס"ג לפרצוף אחד, אז עולה לראש הס"ג לקבל. פה אנחנו מבינים דרך אחת, למה עולה עד ראש הס"ג לתקן. כי אנחנו צריכים ב' תנאים אחרי השבירה. אני לא עולה רק לעליון, עולה לעליון המתוקן. עד לשם עולים כדי לקבל את האני החדש.

עכשיו, כשבא לתקן, אז כשרוצים להוליד צריכים אור חכמה. רק השאלה היא איזה אור חכמה הולך לקבל. אומר, מצד א' אומרים לנו שצריך לקבל את האור מס"ג. 

שאלה: איך התחתון יודע מי מתוקן? איך יודע למי לפנות. התשובה היא שהוא מנסה. הולך עד שהוא מרגיש מחובר למשהו מתוקן. בעולמות העליונים יודעים. בעולמות התחתונים, אצלנו באמת לא יודעים. אז עושים לפי מה שיודעים. איך יודעים לאיזה רופא ללכת? זה שלא הרג אנשים, זה שתיקן בפעמים הקומות, ע"פי הסתברות. זה מה שיש לנו. או ע"פי שמועה, או היקש, או חוויה. יש לנו כמה רמות של ידיעה. יש רמת ידיעה הכי גדולה שהיא רמה אמונית. אבל מה הם סוגי הידיעה שאני יודע, צריך לראות. צריך ללמוד את זה. 

חזרה. כאשר עלו הרשימות לביקוש, אז יש פה דיון שלם בלימוד שלא נחזור על כולו, לאן עולים? והתשובה היא, אחרי כל הדיון, עולים לראש הס"ג, שהוא נותן אור חכמה ע"י זה שמזדווג עם ע"ב. הזיווג בין ס"ג לע"ב, היינו, שנתן ממקום הגוף של ע"ב לראש הס"ג אור חכמה, מהשילוב הזה מתחילים לבנות את עולם האצילות. 

עד כה דיברנו על מי שעולה לבקש ולאן עולים. מי שעולה לבקש מההתרשמות שהיתה בעולם הנקודים. עולים לבקש עד אור ע"ב ס"ג. ס"ג, ראש הטעמים שמקבל אור חכמה ממקום החג"ת דע"ב. זה הסיכום של כל מה שלמדנו. 

שיעור 1 – תלמוד עשר הספירות – דף היומי – חלק ח'
סיכום שיעור עמודים תקצ"ט- ת"ר ד' אייר תש"ף
בית מדרש הסולם – שיעור מאת הרב אדם סיני
קודם כל שמחה גדולה. למדנו לשמוח.
חלק ח' מדבר על עשר ספירות של עולם אצילות. סיימנו לשבור ומתחילים לבנות.
את כל התודה חייבים לבעל הסולם. ממש אוצר גלום. כדאי לנסות דרך התודה להתחבר לבעל הסולם ולקב"ה.
נתפלל שנלמד חלק זה כראוי. כדאי להתרגש מזה.
אז אחרי שהיתה שבירת הכלים בעולם הנקודים, אנחנו לא מתייאשים וצריכים לקיים את התכלית ולהתקדם.
איך ? בונים עולם חדש. עולם האצילות. הוא נקרא מ"ה החדש.
הזדככות העולמות
• גלגלתא יצא על ד'
• ע"ב יצא על ג'
• ס"ג יצא על ב'
• מ"ה יצא על א' – עולם הנקודים- נקבה ב"ן – עולם השבירה- ב"ן- יקוק במילוי הה'.
• מ"ה החדש- יוצא על שורש- עולם האצילות הנקרא גם עולם התיקון- זכר מ"ה- עולם התיקון- מ"ה- יקוק במילוי א'. גימ' אדם צד הזכר.
למה נקרא מה החדש? כי בא לתקן את הנקבה את ב"ן. צד הזכר שבכל אחד הוא זה הבא לתקן. נקבה מלשון נקב.
מעתה קוראים לעולם הנקודים ב"ן.
כרגע צריך לראות איך בונים את האני האמיתי כי עולם הנקודים נקרא האני הכוזב. אנחנו רוצים לבנות את האני האמיתי.
אנחנו מבינים שכל האני הכוזב שלנו יש בו רצונות חזקים והם באו לקבל אור גדול ונשברו. נקראים מתים.
למה הם מתים? כי הם רצונות כוזבים כי הם נמצאים למטה מפרסה ורוצים לקבל רק לעצמם.
אני רוצה לבנות את האני האמיתי שלי. אני רוצה להחיות את המתים. אותם אני רוצה להחיות. למה? כי הם מבטאים את האני שלי, הם הרצונות שלי. עלי להעלות אותם לעולם האצילות, לאני האמיתי שלי. זה נקרא להחיות מתים.
ממה שקרה לנו בכאוס שלנו, לומדים לבנות את האני האמיתי שלנו.
אור חכמה לא יכול לרדת למטה מפרסה. אור החכמה נותנת את החיות.
בי"ע נקראים עולמות הפירוד כי אין אור חכמה יכול להתפשט בהם.
העליה לעולם האצילות הוא תיקון חלקי עבורם. בגמר התיקון יהיה תיקון שלם ותבוטל הפרסה.
עלינו להעלות את כל הרצונות שלנו למקום אחר. אתה לא מתקן בהתנהלות הרגילה שלך.
כל פעם צריך לתקן ולחזור וזה הזמן שחשים בעולם שלנו.
הרי בכל מדרגה שמזדככת עולות רשימות לפרצוף הבא.
בעולם א"ק למדנו שכאשר הוא מזדכך הוא מעלה רשימות לראש שלא יכול יותר על ד' ולכן מוליד פרצוף חדש על ג'. שנקרא ע"ב. ממה שקרה לי אני מעלה התרשמות.
בעולם הנקודים יש דבר יפה. כל מלך שנשבר יש י"ב בחינות. ט' בחינות אחרונות הכנה לתיקון הטראומה. כשיעלו הרשימות לראש, יגידו לו שצריכים להיוולד בחפץ חסד שהם ג' קוים- כעת עולה לראש אינפורמציה שהרשימות הסתדרו בכלים של ג' קוים. כעת עלי להוציא את אצילות בג' קוים.
מעכשיו עלי להוליד בג' קוים- הכנעה הבדלה והמתקה . כך צריכים להיוולד. זה שורשי האמונה.
כנגד ג' רגלים ג' אבות וכו'
כך בונים את האני האמיתי שלנו מעתה והלאה. לא רק הכנעה והתמסרות.
עולים לגובה קומה של שורש.
על סוג של רצון של ג' קוים.
זו הדרך שבה אצטרך לבנות את עולם אצילות. זה המבנה שלי. – ג' קוים ושורש.
בעולם א"ק- כל העבודה היתה בעקודים – עובדים בשביל התכלית
בעולם הנקודים- עובדים בקטנות וגדלות
פה באצילות משהו חדש- עובדים בג' קוים. יש עיבור- עלי לעשות סדר מיוחד ורק אז להוליד בג' קוים. למה ? כי כך הסתדרו הרשימות.
זה מה שסיפרנו על איך מנהלים את השבירה.
אחר כך כשאבנה עצמי, אבנה בסדר של ג' קוים.
איך יהיה התיקון- כדי שאוכל להוליד בצורה של ג' קוים אני צריך תהליך חדש הנקרא עיבור כמו הריון. .מה יקרה בו? אני צריך הרהור. לא מספיקה לי מחשבה. אחרי מחשבה צריך הרהור שבו אני צריך לתקן עיוות ורק אז אוכל לתקן את ההרגשה. כל מחשבה אני צריך עיבור ורק אז יכול להיוולד.
אני צריך שלושה שלבים: עיבור, יניקה וגדלות ואת התהליך הזה אותו אנחנו הולכים ללמוד.

שיעור 1 – תלמוד עשר הספירות – דף היומי – חלק ח'
סיכום שיעור עמודים תקצ"ט- ת"ר ד' אייר תש"ף
בית מדרש הסולם – שיעור מאת הרב אדם סיני
קודם כל שמחה גדולה. למדנו לשמוח.
חלק ח' מדבר על עשר ספירות של עולם אצילות. סיימנו לשבור ומתחילים לבנות.
את כל התודה חייבים לבעל הסולם. ממש אוצר גלום. כדאי לנסות דרך התודה להתחבר לבעל הסולם ולקב"ה.
נתפלל שנלמד חלק זה כראוי. כדאי להתרגש מזה.
אז אחרי שהיתה שבירת הכלים בעולם הנקודים, אנחנו לא מתייאשים וצריכים לקיים את התכלית ולהתקדם.
איך ? בונים עולם חדש. עולם האצילות. הוא נקרא מ"ה החדש.
הזדככות העולמות
• גלגלתא יצא על ד'
• ע"ב יצא על ג'
• ס"ג יצא על ב'
• מ"ה יצא על א' – עולם הנקודים- נקבה ב"ן – עולם השבירה- ב"ן- יקוק במילוי הה'.
• מ"ה החדש- יוצא על שורש- עולם האצילות הנקרא גם עולם התיקון- זכר מ"ה- עולם התיקון- מ"ה- יקוק במילוי א'. גימ' אדם צד הזכר.
למה נקרא מה החדש? כי בא לתקן את הנקבה את ב"ן. צד הזכר שבכל אחד הוא זה הבא לתקן. נקבה מלשון נקב.
מעתה קוראים לעולם הנקודים ב"ן.
כרגע צריך לראות איך בונים את האני האמיתי כי עולם הנקודים נקרא האני הכוזב. אנחנו רוצים לבנות את האני האמיתי.
אנחנו מבינים שכל האני הכוזב שלנו יש בו רצונות חזקים והם באו לקבל אור גדול ונשברו. נקראים מתים.
למה הם מתים? כי הם רצונות כוזבים כי הם נמצאים למטה מפרסה ורוצים לקבל רק לעצמם.
אני רוצה לבנות את האני האמיתי שלי. אני רוצה להחיות את המתים. אותם אני רוצה להחיות. למה? כי הם מבטאים את האני שלי, הם הרצונות שלי. עלי להעלות אותם לעולם האצילות, לאני האמיתי שלי. זה נקרא להחיות מתים.
ממה שקרה לנו בכאוס שלנו, לומדים לבנות את האני האמיתי שלנו.
אור חכמה לא יכול לרדת למטה מפרסה. אור החכמה נותנת את החיות.
בי"ע נקראים עולמות הפירוד כי אין אור חכמה יכול להתפשט בהם.
העליה לעולם האצילות הוא תיקון חלקי עבורם. בגמר התיקון יהיה תיקון שלם ותבוטל הפרסה.
עלינו להעלות את כל הרצונות שלנו למקום אחר. אתה לא מתקן בהתנהלות הרגילה שלך.
כל פעם צריך לתקן ולחזור וזה הזמן שחשים בעולם שלנו.
הרי בכל מדרגה שמזדככת עולות רשימות לפרצוף הבא.
בעולם א"ק למדנו שכאשר הוא מזדכך הוא מעלה רשימות לראש שלא יכול יותר על ד' ולכן מוליד פרצוף חדש על ג'. שנקרא ע"ב. ממה שקרה לי אני מעלה התרשמות.
בעולם הנקודים יש דבר יפה. כל מלך שנשבר יש י"ב בחינות. ט' בחינות אחרונות הכנה לתיקון הטראומה. כשיעלו הרשימות לראש, יגידו לו שצריכים להיוולד בחפץ חסד שהם ג' קוים- כעת עולה לראש אינפורמציה שהרשימות הסתדרו בכלים של ג' קוים. כעת עלי להוציא את אצילות בג' קוים.
מעכשיו עלי להוליד בג' קוים- הכנעה הבדלה והמתקה . כך צריכים להיוולד. זה שורשי האמונה.
כנגד ג' רגלים ג' אבות וכו'
כך בונים את האני האמיתי שלנו מעתה והלאה. לא רק הכנעה והתמסרות.
עולים לגובה קומה של שורש.
על סוג של רצון של ג' קוים.
זו הדרך שבה אצטרך לבנות את עולם אצילות. זה המבנה שלי. – ג' קוים ושורש.
בעולם א"ק- כל העבודה היתה בעקודים – עובדים בשביל התכלית
בעולם הנקודים- עובדים בקטנות וגדלות
פה באצילות משהו חדש- עובדים בג' קוים. יש עיבור- עלי לעשות סדר מיוחד ורק אז להוליד בג' קוים. למה ? כי כך הסתדרו הרשימות.
זה מה שסיפרנו על איך מנהלים את השבירה.
אחר כך כשאבנה עצמי, אבנה בסדר של ג' קוים.
איך יהיה התיקון- כדי שאוכל להוליד בצורה של ג' קוים אני צריך תהליך חדש הנקרא עיבור כמו הריון. .מה יקרה בו? אני צריך הרהור. לא מספיקה לי מחשבה. אחרי מחשבה צריך הרהור שבו אני צריך לתקן עיוות ורק אז אוכל לתקן את ההרגשה. כל מחשבה אני צריך עיבור ורק אז יכול להיוולד.
אני צריך שלושה שלבים: עיבור, יניקה וגדלות ואת התהליך הזה אותו אנחנו הולכים ללמוד.

בס"ד

חלק ז שיעור 48 עמוד תקסו

טז) ועתה נבאר המלכים אחרונים שהם תנהי"מ: וכבר ידעת שד' פעולות הן בישסו"ת עד שבאו לזווג פב"פ. וי"א פעולות בסדר יציאת ד' המלכים עצמם, עד סופם. כי מהזדככות המסך מכל עביותו אחר שביה"כ דמלכים הראשונים, נמשכת עלית המסך והרשימות שבו, להתכלל בזווג או"א אב"א. וזו פעולה א'. וכיון שחזר עליו העביות דבחי"ג דהתלבשות, ובחי"ב דעביות. מתוך התכללותו בזווג דאב"א, הנה חזר והוריד ה"ת לבחינת העביות הזו. דהיינו לבחי"ג ובחי"ב בשיתוף, שזו פעולה ב', שהוא המצב דאו"א פב"א, בקומה דבחי"ג, ומתוך שהרשימות ההן הן בחינות זו"ן, הנה נעשו למ"ן לאמא, שהחזירה פניה לאבא, בשבילם, ובאים במצב פב"פ. הרי שהזדככות המסך גורמת להתכללות הרשימות דבחי"ג ובחי"ב בג' המצבים זה אחר זה. באב"א ופב"א ופב"פ, עם התכללותם באו"א כנ"ל. ואב"א מסבב לפב"א, כי הזווג דאב"א מחדש את הרשימות בעביותן, וכשנגמר התחדשות העביות כבר נחשבו לפב"א, כי קונים מדת הקומה, שאבא קונה בזה ג"ר שלו, ומשיב פנים להאיר לאמא, ואז מתעוררת אמא בשביל המ"ן שבה, להשיב פניה גם היא לאבא. הרי שהמצב דפב"א מסבב אל המצב דפב"פ.

יז) וי"א פעולות שבמלכים, הן על אותו הסדר שיצאו זו מזו כמו י"ב הפעולות שבמלכים הראשונים. אלא שיש ביניהן איזה שינוים, ואלו הם. הגורם הא' שלהם, שהוא שיעור הקומה, נמשך מפעולה ג' הנ"ל, שהיא הזווג דפב"א, דהיינו לפי העביות שבהמסך. הגורם הב' שהוא קבלת הארת חכמה לזו"ן, נמשך מזווג פב"פ, (כנ"ל באות י"א. ע"ש.) הפעולה הג' שהיא הקומה שממטה למעלה, ופעולה הד' שהיא הקומה שממעלה למטה, הנקרא מלך. נמשכות מב' הגורמים הנ"ל, שא' מודד הקומה, וב' משפיע שיעור הארת חכמה. ומכאן, דהיינו מהתלבשות האור בהכלים, נמשכות ג' פעולות, שהן ה', וו' וז'. שפעולה ה' שהיא הסתלקות האור, נמשכת שהאור לא יכול להתלבש בהכלי, בעת שפגע בהסיגים המעורבים בו, וע"כ בפגעו בהסיגים נסתלק תכף לשורשו, וכן פעולה ו' שהיא נפילתם לבי"ע, נמשכת ג"כ, מהאור שהתחיל להתלבש בו, שמתחלה האיר הכלי בבי"ע, וחיברם בכח האור שבו לאצילות, (כנ"ל באות י"ג.) וע"כ אחר שנסתלק האור מהכלי, נמצא שחזר עליו הצמצום ב', והכלי נשאר נפרד בבי"ע. ופעולה ז' שהיא הרשימות, הן בעצם חלק הנשאר מהאור שנתלבש בהכלי. הרי שג' פעולות הללו נמשכות מהתלבשות האור גופיה. והפעולה הח', שהיא עלית הרשימות להכלים שלהן, נמשכת משבירת הכלים של עצמם, וכיון שכבר היו כלים מתוקנים מאחורים דאו"א בבחינת קוים, ע"כ עלו ונתלבשו בהם. וגם ירידת האחורים דישסו"ת לבחינת גוף, נמשך משביה"כ, כי נתבטל הזווג העליון משום חסרון המקבלים, והרשימות דראש נפלו לגוף. וב' פעולות האחרונות, שהן תיקון קוים באחורים דישסו"ת, שבזה נתקנו ג' הכלים שלמטה מטבור, שהם ב"ש ת"ת התחתון, והנצח וההוד. והפעולה הי"א, שהיא ירידת הרשימות מהכלים דאחורים דאו"א אל הכלים חדשים של עצמם, הן שניהן נמשכין מראש הדעת. שיצא אחר הזדככות המסך דמלכים האחרונים. 

כי מהזדככות המסך דגוף דישסו"ת שחזר לשורשו להמסך דישסו"ת, יצא זווג חדש, על מסך דבחי"א דעביות בקומת ז"א, אב"א, בהתכללות בישסו"ת וכשהוכרה עביות דגוף שבו, ירד משם למקומו בחזה דכללות הגוף דישסו"ת, ויצאו הע"ס דראש מהחזה ולמעלה, שהוא מפרק עליון דיסוד ולמעלה עד מקום החזה דגוף דאו"א, ששם הפה דישסו"ת, והוא קשר את האחורים דישסו"ת שנפלו שם, בקשר דתיקון קוין. ונעשו בזה לבחינת כלים חדשים במקום הגוף דישסו"ת, דהיינו ב"ש התחתונים דת"ת, בקו האמצעי, וכלי דנצח בימין, וכלי דהוד בשמאל. ואז נעשה הפעולה הי"א הנ"ל, שהרשימות של המלכים האחרונים שהיו מלובשות בהכלים החדשים דאו"א חזרו להכלים חדשים דישסו"ת שנעשו במקומן: רשימו דת"ת ויסוד ומלכות לקו האמצע שהוא הת"ת שנתגדל, ורשימו דנצח, לקו ימין, לכלי דנצח, ורשימו דהוד, לקו שמאל, לכלי דהוד.

סיכום: מלמד אותנו את המשך התהליך. התהליך אותו אנחנו לומדים בחלק ז', באופן כללי הוא יציאת גדלות דנקודים באו"א, שבירת המלכים של כל דחג"ת בפעם הראשונה, יציאת פרצוף נוסף שנקרא ישסו"ת, שבירת המלכים, הזדככות המסך, יציאת ראש הדעת והסתלקות חזרה לס"ג, כי לא צלחה מציאות שנקראת עולם הנקודים – עולם השבירה, עולה חזרה לראש הס"ג, עושה אתחול מחדש כדי להוליד את עולם האצילות. זה כל הלימוד בחלק ז'.

כדי ללמד אותנו זה הוא לימד אותנו בשלבים. אמר, קודם כל, לפני שני שיעורים למדנו, שכל התהליך הזה שקרה בעולם הנקודים נקרא עולם כי יצאו ג' פרצופים, שהם כבר עולם ולא רק פרצוף אחד כמו שיצא בגלגלתא ע"ב ס"ג, שם זה רק פרצוף אחד כ"א. אחרי הס"ג צריך לצאת פרצוף מ"ה שיוצא כעולם, מכיוון שהיו כמה פרצופים. זה כל מה שלמדנו בחלק ז'. מדגיש זה כי טוב להסתכל במבט כללי ואז נפרוט את הנלמד. זה מה שעשה בעה"ס בצורה גאונית. אומר, נסתכל על כל מה שלמדנו – גדלות, מעבר מקטנות לגדלות, גדלות יצאה ראש וגוף ונשברו הכלים, עלה המסך לראש, היה ד' ג' ומזדכך לג' ב' שגם עושה זיווג דהכאה, ראש וגוף נשברו כלי תנהי"מ, עלה לראש, יוצא ראש הדעת בב' א' אז לא מתפשט לגוף וגם לא נשבר. בזה נגמר עולם הנקודים.

עכשיו לומדים פרטים – אמר, למדנו פרטים, איך יצא או"א, היה מעבר מקטנות לגדלות. מדוע לא מספר מה היה בקטנות? כי הקטנות הזו למדנו עליה בחלק ו' – כל חלק ו' דיבר איתנו על יציאת הקטנות בעולם הנקודים. מעט נגע בגדלות. בחלק ז' ביאר לנו היטב את הגדלות. נזכיר את חלק ו', שכל הקטנות יצאה כתוצאה מצ"ב שקרה בנק' דס"ג. לכן בחלק ו' למדנו את כל עניין הצ"ב, שקרה בנק' דס"ג, וכתוצאה מזה יציאת הקטנות דנקודים עם כל מה שלמדנו – בח' השערות, מה קרה בראש הס"ג וכו'. כדאי לדעת את זה.

פה למדנו את יציאת הגדלות. למדנו ד' שלבים ביציאת הגדלות באו"א. ד' השלבים: עליית רשימות ד' ג' לראש הס"ג, שעלו עם עליית המסך של נק' דס"ג לראש הס"ג. עלו גם רשימות ד' ג'. זו פעולה ראשונה – עליית רשימות ד' ג'. פעולה שניה – באו לבקש אור אחר הקטנות, יצא אור ע"ב ס"ג והוריד הת' מנקבי עיניים לפה של כתר. הפעולה השלישית – הארה דרך הטבור. כשכתר היה כבר בגדלות, האיר מרחוק. לא יכול להתפשט לגוף כי הוא זכר. האיר מרחוק למקום שנמצאים בו החסרונות, שליש תחתון דנה"י דא"ק. כשרצונות אלה התעוררו עלו לז"ת דנקודים, אמרו שהם הבנים, איפה האורות. ענו שלא אחראים לאור. הלכו לאמא לבקש ממנה. זה נקרא הארה דרך היסוד שהאירו לז"ת דנקודים לעלות לאו"א לבקש אור. מבקשים מאמא, הלכו לאמא ואז הפנתה פניה לאבא ועשתה זיווג והתפשטה לגוף. אלה ד' הפעולות שהיו באו"א. נזכור אותן בקצרה: עליית רשימות ד' ג' לראש הס"ג, אור ע"ב ס"ג שהוריד הת' מכתר, הארה דרך הטבור והארה דרך היסוד. 

אחרי ד' פעולות אלו, היו יב' פעולות להוצאת הפרצוף. על יב' הפעולות הללו דיברנו בשיעור קודם, והן: הראשונה והשניה זה גובה קומה וסוג האור שנקבעות ע"י ד' ג'. סוג האור שיש הוא הדעת שמבקש, על איזה דעת מבקש. הדעת זה מה שגרם לאמא לחזור פב"פ עם אבא – מה הילד רוצה? סנדויץ', נעלים, מה הוא רוצה, זו הדעת שמחזירה את אמא פב"פ.

שלישית ורביעית זה ראש וגוף יוצא מלמעלה למטה ומלמטה למעלה.

בח' ה' זו הסתלקות האור כי ברגע שהאור התפשט ונגע בסיגים נוצרה בעיה, כי אסור שהאור יגע בסיגים כי הם נקודת הסיום שעלתה לפרסא. התפשט האור והגיע לנק' הסיום שנמצאת במקום הפרסא, שזה בע"מ לקבל. נשבר. אם נשבר וקרתה הפעולה הה' – הסתלקות אור הזך שהאיר בכלי. למדנו, שכשהיתה שבירת הכלים, האור שהאיר בפנים הסתלק לראש. הכלי עצמו נשבר ונפל לבי"ע. זו היתה פעולה הו' – שבירת הכלי.

פעולה ז' – הרשימות שנשארו במדרגה, שהן אותו חלק שנשאר במדרגה, שירד ונשאר בתחתית האצילות. יורד לתחתית האצילות כי הרשימה הזו רוצה להאיר לכלי שלה, אז עצם זה שנשארה רשימה זו פעולה ז'. הירידה לתחתית אצילות זו פעולה ח'. פעולה ט' נמשכת משבירת הכלים. כשנשבר הכלי המסך מתבטל מעביותו ופעולה ט' – הזדככות המסך ועלייתו לראש. כל פעם שנשבר, מזדכך המסך. עד כאן היו ט' פעולות שהן מה שקרה בשבירה.

פעולות י-יב' הן ההכנה לפעולה הבאה. ההכנה של כל מלך ומלך: פעולה י' – ירדו הכלים מהראש. אח"פ של ראש ירדו מהראש. פעולה י' זה שהוכנו כלים חדשים של אח"פ של ראש מאח"פ של או"א.

פעולה יא' – הרשימות שירדו בהתחלה לתחתית אצילות, עולות למעלה לכלים החדשים. 

פעולה יב' – הכלים שנפלו לראש דבי"ע נופלים נפילה שניה למטה. 

אומר, תראו את אותן פעולות שיוצאות גם בישסו"ת. קודם כל לומדים ד' פעולות הראשונות שיוצאות בישסו"ת: כשישסו"ת צריך לצאת, הוא צריך רשימות שעליהן יצא, כנגד מה שד' ג' עלו לראש, פה מה שעלה לראש זה ג' ב', כי הזדכך ד' ג' והעלה לראש מידע ג' ב'. זה עליית רשימות ג' ב' זו בח' ראשונה, אבל קודם התכלל בזיווג בראש אב"א. זו פעולה ב'. ג' ב' ביקשו הארה ובא אור ע"ב ס"ג והורידו הת'. יצא אב"א זו פעולה ג'. אח"כ התחדש הדעת המזווג. אמא ביקשה הארה על הדעת שנשאר, של תנה"י וזו פעולה ד'. אלה ד' פעולות שגרמו לישסו"ת להיות פב"פ.

אז יצאו יא' פעולות בכל מלך ומלך של מלכי ישסו"ת. א. גובה הקומה. ב. סוג האור ע"פי הדעת. ג. ראש שיצא ממטה למעלה. ד. הגוף שמתפשט ממעלה למטה. ה. כי התפשט האור ונשבר – הסתלקות האור. ו. שבירת הכלי שנופל לבי"ע. ז. נשארו רשימות. ח. עלו הרשימות האלה לכלים החדשים שהיו, לכלי דחג"ת. אלה הכלים שנשארו משבירת הכלים עצמם. ט. ירידת אח"פ דראש, אחוריים דישסו"ת לבח' הגוף. י. ראש הדעת שנותן ח"ח לכלים ותיקון קווים באחוריים דישסו"ת. יא. ירידת הרשימות דאחוריים לכלים החדשים שלהם, היינו לראשים, לכלים החדשים של ראשי ישסו"ת. 

בס"ד

חלק ז שיעור 48 עמוד תקסו

טז) ועתה נבאר המלכים אחרונים שהם תנהי"מ: וכבר ידעת שד' פעולות הן בישסו"ת עד שבאו לזווג פב"פ. וי"א פעולות בסדר יציאת ד' המלכים עצמם, עד סופם. כי מהזדככות המסך מכל עביותו אחר שביה"כ דמלכים הראשונים, נמשכת עלית המסך והרשימות שבו, להתכלל בזווג או"א אב"א. וזו פעולה א'. וכיון שחזר עליו העביות דבחי"ג דהתלבשות, ובחי"ב דעביות. מתוך התכללותו בזווג דאב"א, הנה חזר והוריד ה"ת לבחינת העביות הזו. דהיינו לבחי"ג ובחי"ב בשיתוף, שזו פעולה ב', שהוא המצב דאו"א פב"א, בקומה דבחי"ג, ומתוך שהרשימות ההן הן בחינות זו"ן, הנה נעשו למ"ן לאמא, שהחזירה פניה לאבא, בשבילם, ובאים במצב פב"פ. הרי שהזדככות המסך גורמת להתכללות הרשימות דבחי"ג ובחי"ב בג' המצבים זה אחר זה. באב"א ופב"א ופב"פ, עם התכללותם באו"א כנ"ל. ואב"א מסבב לפב"א, כי הזווג דאב"א מחדש את הרשימות בעביותן, וכשנגמר התחדשות העביות כבר נחשבו לפב"א, כי קונים מדת הקומה, שאבא קונה בזה ג"ר שלו, ומשיב פנים להאיר לאמא, ואז מתעוררת אמא בשביל המ"ן שבה, להשיב פניה גם היא לאבא. הרי שהמצב דפב"א מסבב אל המצב דפב"פ.

יז) וי"א פעולות שבמלכים, הן על אותו הסדר שיצאו זו מזו כמו י"ב הפעולות שבמלכים הראשונים. אלא שיש ביניהן איזה שינוים, ואלו הם. הגורם הא' שלהם, שהוא שיעור הקומה, נמשך מפעולה ג' הנ"ל, שהיא הזווג דפב"א, דהיינו לפי העביות שבהמסך. הגורם הב' שהוא קבלת הארת חכמה לזו"ן, נמשך מזווג פב"פ, (כנ"ל באות י"א. ע"ש.) הפעולה הג' שהיא הקומה שממטה למעלה, ופעולה הד' שהיא הקומה שממעלה למטה, הנקרא מלך. נמשכות מב' הגורמים הנ"ל, שא' מודד הקומה, וב' משפיע שיעור הארת חכמה. ומכאן, דהיינו מהתלבשות האור בהכלים, נמשכות ג' פעולות, שהן ה', וו' וז'. שפעולה ה' שהיא הסתלקות האור, נמשכת שהאור לא יכול להתלבש בהכלי, בעת שפגע בהסיגים המעורבים בו, וע"כ בפגעו בהסיגים נסתלק תכף לשורשו, וכן פעולה ו' שהיא נפילתם לבי"ע, נמשכת ג"כ, מהאור שהתחיל להתלבש בו, שמתחלה האיר הכלי בבי"ע, וחיברם בכח האור שבו לאצילות, (כנ"ל באות י"ג.) וע"כ אחר שנסתלק האור מהכלי, נמצא שחזר עליו הצמצום ב', והכלי נשאר נפרד בבי"ע. ופעולה ז' שהיא הרשימות, הן בעצם חלק הנשאר מהאור שנתלבש בהכלי. הרי שג' פעולות הללו נמשכות מהתלבשות האור גופיה. והפעולה הח', שהיא עלית הרשימות להכלים שלהן, נמשכת משבירת הכלים של עצמם, וכיון שכבר היו כלים מתוקנים מאחורים דאו"א בבחינת קוים, ע"כ עלו ונתלבשו בהם. וגם ירידת האחורים דישסו"ת לבחינת גוף, נמשך משביה"כ, כי נתבטל הזווג העליון משום חסרון המקבלים, והרשימות דראש נפלו לגוף. וב' פעולות האחרונות, שהן תיקון קוים באחורים דישסו"ת, שבזה נתקנו ג' הכלים שלמטה מטבור, שהם ב"ש ת"ת התחתון, והנצח וההוד. והפעולה הי"א, שהיא ירידת הרשימות מהכלים דאחורים דאו"א אל הכלים חדשים של עצמם, הן שניהן נמשכין מראש הדעת. שיצא אחר הזדככות המסך דמלכים האחרונים. 

כי מהזדככות המסך דגוף דישסו"ת שחזר לשורשו להמסך דישסו"ת, יצא זווג חדש, על מסך דבחי"א דעביות בקומת ז"א, אב"א, בהתכללות בישסו"ת וכשהוכרה עביות דגוף שבו, ירד משם למקומו בחזה דכללות הגוף דישסו"ת, ויצאו הע"ס דראש מהחזה ולמעלה, שהוא מפרק עליון דיסוד ולמעלה עד מקום החזה דגוף דאו"א, ששם הפה דישסו"ת, והוא קשר את האחורים דישסו"ת שנפלו שם, בקשר דתיקון קוין. ונעשו בזה לבחינת כלים חדשים במקום הגוף דישסו"ת, דהיינו ב"ש התחתונים דת"ת, בקו האמצעי, וכלי דנצח בימין, וכלי דהוד בשמאל. ואז נעשה הפעולה הי"א הנ"ל, שהרשימות של המלכים האחרונים שהיו מלובשות בהכלים החדשים דאו"א חזרו להכלים חדשים דישסו"ת שנעשו במקומן: רשימו דת"ת ויסוד ומלכות לקו האמצע שהוא הת"ת שנתגדל, ורשימו דנצח, לקו ימין, לכלי דנצח, ורשימו דהוד, לקו שמאל, לכלי דהוד.

סיכום: מלמד אותנו את המשך התהליך. התהליך אותו אנחנו לומדים בחלק ז', באופן כללי הוא יציאת גדלות דנקודים באו"א, שבירת המלכים של כל דחג"ת בפעם הראשונה, יציאת פרצוף נוסף שנקרא ישסו"ת, שבירת המלכים, הזדככות המסך, יציאת ראש הדעת והסתלקות חזרה לס"ג, כי לא צלחה מציאות שנקראת עולם הנקודים – עולם השבירה, עולה חזרה לראש הס"ג, עושה אתחול מחדש כדי להוליד את עולם האצילות. זה כל הלימוד בחלק ז'.

כדי ללמד אותנו זה הוא לימד אותנו בשלבים. אמר, קודם כל, לפני שני שיעורים למדנו, שכל התהליך הזה שקרה בעולם הנקודים נקרא עולם כי יצאו ג' פרצופים, שהם כבר עולם ולא רק פרצוף אחד כמו שיצא בגלגלתא ע"ב ס"ג, שם זה רק פרצוף אחד כ"א. אחרי הס"ג צריך לצאת פרצוף מ"ה שיוצא כעולם, מכיוון שהיו כמה פרצופים. זה כל מה שלמדנו בחלק ז'. מדגיש זה כי טוב להסתכל במבט כללי ואז נפרוט את הנלמד. זה מה שעשה בעה"ס בצורה גאונית. אומר, נסתכל על כל מה שלמדנו – גדלות, מעבר מקטנות לגדלות, גדלות יצאה ראש וגוף ונשברו הכלים, עלה המסך לראש, היה ד' ג' ומזדכך לג' ב' שגם עושה זיווג דהכאה, ראש וגוף נשברו כלי תנהי"מ, עלה לראש, יוצא ראש הדעת בב' א' אז לא מתפשט לגוף וגם לא נשבר. בזה נגמר עולם הנקודים.

עכשיו לומדים פרטים – אמר, למדנו פרטים, איך יצא או"א, היה מעבר מקטנות לגדלות. מדוע לא מספר מה היה בקטנות? כי הקטנות הזו למדנו עליה בחלק ו' – כל חלק ו' דיבר איתנו על יציאת הקטנות בעולם הנקודים. מעט נגע בגדלות. בחלק ז' ביאר לנו היטב את הגדלות. נזכיר את חלק ו', שכל הקטנות יצאה כתוצאה מצ"ב שקרה בנק' דס"ג. לכן בחלק ו' למדנו את כל עניין הצ"ב, שקרה בנק' דס"ג, וכתוצאה מזה יציאת הקטנות דנקודים עם כל מה שלמדנו – בח' השערות, מה קרה בראש הס"ג וכו'. כדאי לדעת את זה.

פה למדנו את יציאת הגדלות. למדנו ד' שלבים ביציאת הגדלות באו"א. ד' השלבים: עליית רשימות ד' ג' לראש הס"ג, שעלו עם עליית המסך של נק' דס"ג לראש הס"ג. עלו גם רשימות ד' ג'. זו פעולה ראשונה – עליית רשימות ד' ג'. פעולה שניה – באו לבקש אור אחר הקטנות, יצא אור ע"ב ס"ג והוריד הת' מנקבי עיניים לפה של כתר. הפעולה השלישית – הארה דרך הטבור. כשכתר היה כבר בגדלות, האיר מרחוק. לא יכול להתפשט לגוף כי הוא זכר. האיר מרחוק למקום שנמצאים בו החסרונות, שליש תחתון דנה"י דא"ק. כשרצונות אלה התעוררו עלו לז"ת דנקודים, אמרו שהם הבנים, איפה האורות. ענו שלא אחראים לאור. הלכו לאמא לבקש ממנה. זה נקרא הארה דרך היסוד שהאירו לז"ת דנקודים לעלות לאו"א לבקש אור. מבקשים מאמא, הלכו לאמא ואז הפנתה פניה לאבא ועשתה זיווג והתפשטה לגוף. אלה ד' הפעולות שהיו באו"א. נזכור אותן בקצרה: עליית רשימות ד' ג' לראש הס"ג, אור ע"ב ס"ג שהוריד הת' מכתר, הארה דרך הטבור והארה דרך היסוד. 

אחרי ד' פעולות אלו, היו יב' פעולות להוצאת הפרצוף. על יב' הפעולות הללו דיברנו בשיעור קודם, והן: הראשונה והשניה זה גובה קומה וסוג האור שנקבעות ע"י ד' ג'. סוג האור שיש הוא הדעת שמבקש, על איזה דעת מבקש. הדעת זה מה שגרם לאמא לחזור פב"פ עם אבא – מה הילד רוצה? סנדויץ', נעלים, מה הוא רוצה, זו הדעת שמחזירה את אמא פב"פ.

שלישית ורביעית זה ראש וגוף יוצא מלמעלה למטה ומלמטה למעלה.

בח' ה' זו הסתלקות האור כי ברגע שהאור התפשט ונגע בסיגים נוצרה בעיה, כי אסור שהאור יגע בסיגים כי הם נקודת הסיום שעלתה לפרסא. התפשט האור והגיע לנק' הסיום שנמצאת במקום הפרסא, שזה בע"מ לקבל. נשבר. אם נשבר וקרתה הפעולה הה' – הסתלקות אור הזך שהאיר בכלי. למדנו, שכשהיתה שבירת הכלים, האור שהאיר בפנים הסתלק לראש. הכלי עצמו נשבר ונפל לבי"ע. זו היתה פעולה הו' – שבירת הכלי.

פעולה ז' – הרשימות שנשארו במדרגה, שהן אותו חלק שנשאר במדרגה, שירד ונשאר בתחתית האצילות. יורד לתחתית האצילות כי הרשימה הזו רוצה להאיר לכלי שלה, אז עצם זה שנשארה רשימה זו פעולה ז'. הירידה לתחתית אצילות זו פעולה ח'. פעולה ט' נמשכת משבירת הכלים. כשנשבר הכלי המסך מתבטל מעביותו ופעולה ט' – הזדככות המסך ועלייתו לראש. כל פעם שנשבר, מזדכך המסך. עד כאן היו ט' פעולות שהן מה שקרה בשבירה.

פעולות י-יב' הן ההכנה לפעולה הבאה. ההכנה של כל מלך ומלך: פעולה י' – ירדו הכלים מהראש. אח"פ של ראש ירדו מהראש. פעולה י' זה שהוכנו כלים חדשים של אח"פ של ראש מאח"פ של או"א.

פעולה יא' – הרשימות שירדו בהתחלה לתחתית אצילות, עולות למעלה לכלים החדשים. 

פעולה יב' – הכלים שנפלו לראש דבי"ע נופלים נפילה שניה למטה. 

אומר, תראו את אותן פעולות שיוצאות גם בישסו"ת. קודם כל לומדים ד' פעולות הראשונות שיוצאות בישסו"ת: כשישסו"ת צריך לצאת, הוא צריך רשימות שעליהן יצא, כנגד מה שד' ג' עלו לראש, פה מה שעלה לראש זה ג' ב', כי הזדכך ד' ג' והעלה לראש מידע ג' ב'. זה עליית רשימות ג' ב' זו בח' ראשונה, אבל קודם התכלל בזיווג בראש אב"א. זו פעולה ב'. ג' ב' ביקשו הארה ובא אור ע"ב ס"ג והורידו הת'. יצא אב"א זו פעולה ג'. אח"כ התחדש הדעת המזווג. אמא ביקשה הארה על הדעת שנשאר, של תנה"י וזו פעולה ד'. אלה ד' פעולות שגרמו לישסו"ת להיות פב"פ.

אז יצאו יא' פעולות בכל מלך ומלך של מלכי ישסו"ת. א. גובה הקומה. ב. סוג האור ע"פי הדעת. ג. ראש שיצא ממטה למעלה. ד. הגוף שמתפשט ממעלה למטה. ה. כי התפשט האור ונשבר – הסתלקות האור. ו. שבירת הכלי שנופל לבי"ע. ז. נשארו רשימות. ח. עלו הרשימות האלה לכלים החדשים שהיו, לכלי דחג"ת. אלה הכלים שנשארו משבירת הכלים עצמם. ט. ירידת אח"פ דראש, אחוריים דישסו"ת לבח' הגוף. י. ראש הדעת שנותן ח"ח לכלים ותיקון קווים באחוריים דישסו"ת. יא. ירידת הרשימות דאחוריים לכלים החדשים שלהם, היינו לראשים, לכלים החדשים של ראשי ישסו"ת. 

בס"ד

חלק ז שיעור 48 עמוד תקסו

טז) ועתה נבאר המלכים אחרונים שהם תנהי"מ: וכבר ידעת שד' פעולות הן בישסו"ת עד שבאו לזווג פב"פ. וי"א פעולות בסדר יציאת ד' המלכים עצמם, עד סופם. כי מהזדככות המסך מכל עביותו אחר שביה"כ דמלכים הראשונים, נמשכת עלית המסך והרשימות שבו, להתכלל בזווג או"א אב"א. וזו פעולה א'. וכיון שחזר עליו העביות דבחי"ג דהתלבשות, ובחי"ב דעביות. מתוך התכללותו בזווג דאב"א, הנה חזר והוריד ה"ת לבחינת העביות הזו. דהיינו לבחי"ג ובחי"ב בשיתוף, שזו פעולה ב', שהוא המצב דאו"א פב"א, בקומה דבחי"ג, ומתוך שהרשימות ההן הן בחינות זו"ן, הנה נעשו למ"ן לאמא, שהחזירה פניה לאבא, בשבילם, ובאים במצב פב"פ. הרי שהזדככות המסך גורמת להתכללות הרשימות דבחי"ג ובחי"ב בג' המצבים זה אחר זה. באב"א ופב"א ופב"פ, עם התכללותם באו"א כנ"ל. ואב"א מסבב לפב"א, כי הזווג דאב"א מחדש את הרשימות בעביותן, וכשנגמר התחדשות העביות כבר נחשבו לפב"א, כי קונים מדת הקומה, שאבא קונה בזה ג"ר שלו, ומשיב פנים להאיר לאמא, ואז מתעוררת אמא בשביל המ"ן שבה, להשיב פניה גם היא לאבא. הרי שהמצב דפב"א מסבב אל המצב דפב"פ.

יז) וי"א פעולות שבמלכים, הן על אותו הסדר שיצאו זו מזו כמו י"ב הפעולות שבמלכים הראשונים. אלא שיש ביניהן איזה שינוים, ואלו הם. הגורם הא' שלהם, שהוא שיעור הקומה, נמשך מפעולה ג' הנ"ל, שהיא הזווג דפב"א, דהיינו לפי העביות שבהמסך. הגורם הב' שהוא קבלת הארת חכמה לזו"ן, נמשך מזווג פב"פ, (כנ"ל באות י"א. ע"ש.) הפעולה הג' שהיא הקומה שממטה למעלה, ופעולה הד' שהיא הקומה שממעלה למטה, הנקרא מלך. נמשכות מב' הגורמים הנ"ל, שא' מודד הקומה, וב' משפיע שיעור הארת חכמה. ומכאן, דהיינו מהתלבשות האור בהכלים, נמשכות ג' פעולות, שהן ה', וו' וז'. שפעולה ה' שהיא הסתלקות האור, נמשכת שהאור לא יכול להתלבש בהכלי, בעת שפגע בהסיגים המעורבים בו, וע"כ בפגעו בהסיגים נסתלק תכף לשורשו, וכן פעולה ו' שהיא נפילתם לבי"ע, נמשכת ג"כ, מהאור שהתחיל להתלבש בו, שמתחלה האיר הכלי בבי"ע, וחיברם בכח האור שבו לאצילות, (כנ"ל באות י"ג.) וע"כ אחר שנסתלק האור מהכלי, נמצא שחזר עליו הצמצום ב', והכלי נשאר נפרד בבי"ע. ופעולה ז' שהיא הרשימות, הן בעצם חלק הנשאר מהאור שנתלבש בהכלי. הרי שג' פעולות הללו נמשכות מהתלבשות האור גופיה. והפעולה הח', שהיא עלית הרשימות להכלים שלהן, נמשכת משבירת הכלים של עצמם, וכיון שכבר היו כלים מתוקנים מאחורים דאו"א בבחינת קוים, ע"כ עלו ונתלבשו בהם. וגם ירידת האחורים דישסו"ת לבחינת גוף, נמשך משביה"כ, כי נתבטל הזווג העליון משום חסרון המקבלים, והרשימות דראש נפלו לגוף. וב' פעולות האחרונות, שהן תיקון קוים באחורים דישסו"ת, שבזה נתקנו ג' הכלים שלמטה מטבור, שהם ב"ש ת"ת התחתון, והנצח וההוד. והפעולה הי"א, שהיא ירידת הרשימות מהכלים דאחורים דאו"א אל הכלים חדשים של עצמם, הן שניהן נמשכין מראש הדעת. שיצא אחר הזדככות המסך דמלכים האחרונים. 

כי מהזדככות המסך דגוף דישסו"ת שחזר לשורשו להמסך דישסו"ת, יצא זווג חדש, על מסך דבחי"א דעביות בקומת ז"א, אב"א, בהתכללות בישסו"ת וכשהוכרה עביות דגוף שבו, ירד משם למקומו בחזה דכללות הגוף דישסו"ת, ויצאו הע"ס דראש מהחזה ולמעלה, שהוא מפרק עליון דיסוד ולמעלה עד מקום החזה דגוף דאו"א, ששם הפה דישסו"ת, והוא קשר את האחורים דישסו"ת שנפלו שם, בקשר דתיקון קוין. ונעשו בזה לבחינת כלים חדשים במקום הגוף דישסו"ת, דהיינו ב"ש התחתונים דת"ת, בקו האמצעי, וכלי דנצח בימין, וכלי דהוד בשמאל. ואז נעשה הפעולה הי"א הנ"ל, שהרשימות של המלכים האחרונים שהיו מלובשות בהכלים החדשים דאו"א חזרו להכלים חדשים דישסו"ת שנעשו במקומן: רשימו דת"ת ויסוד ומלכות לקו האמצע שהוא הת"ת שנתגדל, ורשימו דנצח, לקו ימין, לכלי דנצח, ורשימו דהוד, לקו שמאל, לכלי דהוד.

סיכום: מלמד אותנו את המשך התהליך. התהליך אותו אנחנו לומדים בחלק ז', באופן כללי הוא יציאת גדלות דנקודים באו"א, שבירת המלכים של כל דחג"ת בפעם הראשונה, יציאת פרצוף נוסף שנקרא ישסו"ת, שבירת המלכים, הזדככות המסך, יציאת ראש הדעת והסתלקות חזרה לס"ג, כי לא צלחה מציאות שנקראת עולם הנקודים – עולם השבירה, עולה חזרה לראש הס"ג, עושה אתחול מחדש כדי להוליד את עולם האצילות. זה כל הלימוד בחלק ז'.

כדי ללמד אותנו זה הוא לימד אותנו בשלבים. אמר, קודם כל, לפני שני שיעורים למדנו, שכל התהליך הזה שקרה בעולם הנקודים נקרא עולם כי יצאו ג' פרצופים, שהם כבר עולם ולא רק פרצוף אחד כמו שיצא בגלגלתא ע"ב ס"ג, שם זה רק פרצוף אחד כ"א. אחרי הס"ג צריך לצאת פרצוף מ"ה שיוצא כעולם, מכיוון שהיו כמה פרצופים. זה כל מה שלמדנו בחלק ז'. מדגיש זה כי טוב להסתכל במבט כללי ואז נפרוט את הנלמד. זה מה שעשה בעה"ס בצורה גאונית. אומר, נסתכל על כל מה שלמדנו – גדלות, מעבר מקטנות לגדלות, גדלות יצאה ראש וגוף ונשברו הכלים, עלה המסך לראש, היה ד' ג' ומזדכך לג' ב' שגם עושה זיווג דהכאה, ראש וגוף נשברו כלי תנהי"מ, עלה לראש, יוצא ראש הדעת בב' א' אז לא מתפשט לגוף וגם לא נשבר. בזה נגמר עולם הנקודים.

עכשיו לומדים פרטים – אמר, למדנו פרטים, איך יצא או"א, היה מעבר מקטנות לגדלות. מדוע לא מספר מה היה בקטנות? כי הקטנות הזו למדנו עליה בחלק ו' – כל חלק ו' דיבר איתנו על יציאת הקטנות בעולם הנקודים. מעט נגע בגדלות. בחלק ז' ביאר לנו היטב את הגדלות. נזכיר את חלק ו', שכל הקטנות יצאה כתוצאה מצ"ב שקרה בנק' דס"ג. לכן בחלק ו' למדנו את כל עניין הצ"ב, שקרה בנק' דס"ג, וכתוצאה מזה יציאת הקטנות דנקודים עם כל מה שלמדנו – בח' השערות, מה קרה בראש הס"ג וכו'. כדאי לדעת את זה.

פה למדנו את יציאת הגדלות. למדנו ד' שלבים ביציאת הגדלות באו"א. ד' השלבים: עליית רשימות ד' ג' לראש הס"ג, שעלו עם עליית המסך של נק' דס"ג לראש הס"ג. עלו גם רשימות ד' ג'. זו פעולה ראשונה – עליית רשימות ד' ג'. פעולה שניה – באו לבקש אור אחר הקטנות, יצא אור ע"ב ס"ג והוריד הת' מנקבי עיניים לפה של כתר. הפעולה השלישית – הארה דרך הטבור. כשכתר היה כבר בגדלות, האיר מרחוק. לא יכול להתפשט לגוף כי הוא זכר. האיר מרחוק למקום שנמצאים בו החסרונות, שליש תחתון דנה"י דא"ק. כשרצונות אלה התעוררו עלו לז"ת דנקודים, אמרו שהם הבנים, איפה האורות. ענו שלא אחראים לאור. הלכו לאמא לבקש ממנה. זה נקרא הארה דרך היסוד שהאירו לז"ת דנקודים לעלות לאו"א לבקש אור. מבקשים מאמא, הלכו לאמא ואז הפנתה פניה לאבא ועשתה זיווג והתפשטה לגוף. אלה ד' הפעולות שהיו באו"א. נזכור אותן בקצרה: עליית רשימות ד' ג' לראש הס"ג, אור ע"ב ס"ג שהוריד הת' מכתר, הארה דרך הטבור והארה דרך היסוד. 

אחרי ד' פעולות אלו, היו יב' פעולות להוצאת הפרצוף. על יב' הפעולות הללו דיברנו בשיעור קודם, והן: הראשונה והשניה זה גובה קומה וסוג האור שנקבעות ע"י ד' ג'. סוג האור שיש הוא הדעת שמבקש, על איזה דעת מבקש. הדעת זה מה שגרם לאמא לחזור פב"פ עם אבא – מה הילד רוצה? סנדויץ', נעלים, מה הוא רוצה, זו הדעת שמחזירה את אמא פב"פ.

שלישית ורביעית זה ראש וגוף יוצא מלמעלה למטה ומלמטה למעלה.

בח' ה' זו הסתלקות האור כי ברגע שהאור התפשט ונגע בסיגים נוצרה בעיה, כי אסור שהאור יגע בסיגים כי הם נקודת הסיום שעלתה לפרסא. התפשט האור והגיע לנק' הסיום שנמצאת במקום הפרסא, שזה בע"מ לקבל. נשבר. אם נשבר וקרתה הפעולה הה' – הסתלקות אור הזך שהאיר בכלי. למדנו, שכשהיתה שבירת הכלים, האור שהאיר בפנים הסתלק לראש. הכלי עצמו נשבר ונפל לבי"ע. זו היתה פעולה הו' – שבירת הכלי.

פעולה ז' – הרשימות שנשארו במדרגה, שהן אותו חלק שנשאר במדרגה, שירד ונשאר בתחתית האצילות. יורד לתחתית האצילות כי הרשימה הזו רוצה להאיר לכלי שלה, אז עצם זה שנשארה רשימה זו פעולה ז'. הירידה לתחתית אצילות זו פעולה ח'. פעולה ט' נמשכת משבירת הכלים. כשנשבר הכלי המסך מתבטל מעביותו ופעולה ט' – הזדככות המסך ועלייתו לראש. כל פעם שנשבר, מזדכך המסך. עד כאן היו ט' פעולות שהן מה שקרה בשבירה.

פעולות י-יב' הן ההכנה לפעולה הבאה. ההכנה של כל מלך ומלך: פעולה י' – ירדו הכלים מהראש. אח"פ של ראש ירדו מהראש. פעולה י' זה שהוכנו כלים חדשים של אח"פ של ראש מאח"פ של או"א.

פעולה יא' – הרשימות שירדו בהתחלה לתחתית אצילות, עולות למעלה לכלים החדשים. 

פעולה יב' – הכלים שנפלו לראש דבי"ע נופלים נפילה שניה למטה. 

אומר, תראו את אותן פעולות שיוצאות גם בישסו"ת. קודם כל לומדים ד' פעולות הראשונות שיוצאות בישסו"ת: כשישסו"ת צריך לצאת, הוא צריך רשימות שעליהן יצא, כנגד מה שד' ג' עלו לראש, פה מה שעלה לראש זה ג' ב', כי הזדכך ד' ג' והעלה לראש מידע ג' ב'. זה עליית רשימות ג' ב' זו בח' ראשונה, אבל קודם התכלל בזיווג בראש אב"א. זו פעולה ב'. ג' ב' ביקשו הארה ובא אור ע"ב ס"ג והורידו הת'. יצא אב"א זו פעולה ג'. אח"כ התחדש הדעת המזווג. אמא ביקשה הארה על הדעת שנשאר, של תנה"י וזו פעולה ד'. אלה ד' פעולות שגרמו לישסו"ת להיות פב"פ.

אז יצאו יא' פעולות בכל מלך ומלך של מלכי ישסו"ת. א. גובה הקומה. ב. סוג האור ע"פי הדעת. ג. ראש שיצא ממטה למעלה. ד. הגוף שמתפשט ממעלה למטה. ה. כי התפשט האור ונשבר – הסתלקות האור. ו. שבירת הכלי שנופל לבי"ע. ז. נשארו רשימות. ח. עלו הרשימות האלה לכלים החדשים שהיו, לכלי דחג"ת. אלה הכלים שנשארו משבירת הכלים עצמם. ט. ירידת אח"פ דראש, אחוריים דישסו"ת לבח' הגוף. י. ראש הדעת שנותן ח"ח לכלים ותיקון קווים באחוריים דישסו"ת. יא. ירידת הרשימות דאחוריים לכלים החדשים שלהם, היינו לראשים, לכלים החדשים של ראשי ישסו"ת. 

בס"ד
חלק ז שיעור 47 עמוד תקסז
המשך אות יא, טור א'.
הרי שפב"פ דאו"א נמשך מהמ"ן, והמ"ן, מיסוד דא"ק מאור החדש שבו, והאור החדש נמשך מזווג דע"ב ס"ג, וזווג דע"ב ס"ג נמשך ממ"ן דנה"י דא"ק, הנמשכים ועלו להם, עם התכללותם במסך דס"ג. והנה נתבאר ד' הפעולות איך יצאו זו מזו בהתחיבות סבה ומסובב. ועתה נבאר י"ב הפעולות הנוהגות בכל מלך ומלך מד' המלכים העליונים, שיצאו מאו"א דנקודים.
והנה י"ב פעולות הללו, מתחלקות לט' וג'. כי ט' פעולות ראשונות המובאות לעיל (דף תקס"ג אות ד') יוצאות ביחד עם יציאת כל מלך ומלך עד התעלמו. אבל ג' הפעולות האחרונות שבכל מלך, באות אחר גמר הסתלקות כל ד' המלכים. והנה הגורם הא' של י"ב הפעולות, הוא הזווג שעל עביות המסך, דהיינו לפי המקום של ה"ת, שהוא המודד לשיעור הקומה. הוא נמשך, מפעולה ג' הנ"ל שבכתר דנקודים המוריד ה"ת מעינים שלו אל מקום מלכות דראש, שבשעה שמורידה לפה דהיינו מלכות, יש לו עביות דבחי"ד דהתלבשות, ומוציא קומת כתר, וכשמורידה לחוטם, מוציא קומת חכמה, ולאזן, מוציא קומת בינה, ולעינים מוציא קומת ז"א.
הגורם הב', שהוא קבלת הארת חכמה בשביל זו"ן, נמשך ממ"ן שקבלה אמא מיסוד דא"ק, שהיא פעולה ד' הנ"ל באות ז'. כי כיון שאמא לא חזרה פב"פ עם אבא לצרכה עצמה. אלא רק כדי להאיר את המ"ן, שהם זו"ן, ע"כ אינה מקבלת מתחלתה מחכמה דאבא, אלא לפי הארת חכמה הראויה לזו"ן מצד יחסו באור ישר, הראוי לו מאותו הקומה. כנ"ל (דף תקס"ה אות ט')
יב) הפעולה הג' והפעולה הד' שהן: הקומה שממטה למעלה היוצאה בזווג דאו"א, שנקרא או"א וראש. והקומה שממעלה למטה הנקרא מלך או גוף. הן נמשכות ע"י ב' הגורמים הנ"ל באות י"א. שגורם א' מודד הקומה, וגורם ב' נותן שיעור הארת חכמה. ומכח השתתפות ב' הגורמים בהארת הזווג, ע"כ נבחנת כל הקומה הזו הן בראש והן בגוף, שאין בה אלא ה"ח וה"ג לבד, אלא בהארת חכמה. כמבאר באות י"א.
יג) הפעולה הה' והפעולה הו', שהן: הסתלקות האור מהכלים, ושבירתם ונפילתם לג"ר דבי"ע. הן נמשכות מגדלות האור שקבלו, ומעירוב הסיגים שבהכלים. כי אם הכלים היו מקבלים האור בשלימות, אז היו משיבים את בי"ע לאצילות, מחמת אור החדש שבקע לפרסא, שנתלבש בכלים הללו, ע"י הארת חכמה שקבלו כנ"ל. ועתה שלא נתקיים בהם האור הזה, הנה כמדת גדלותם כן נפילתם, כי הכלים עצמם נפרדו משרשם, ויצאו מחוץ לאצילות, שזהו נפילתם לבי"ע, הרי שנפילתם לבי"ע נמשך מגדלות האור שקבלו מאו"א.
פעולה ז' שהיא הרשימו, נמשכת גם כן מעצם האור שקבלו מאו"א, כי כן טבע האורות שמניחים רשימו בהמקום, אחר שנסתלקו משם.
פעולה ח' שהיא ירידת הרשימות לתחתית האצילות, נמשכת משביה"כ וירידתם לבי"ע, כי לא היו יכולים להתלבש בהכלים כדרכם, ע"כ היו מתקרבים אל הכלים שלהם כמה שאפשר.
פעולה ט' נמשכת ג"כ משביה"כ, כי כשנשבר הכלי, נמצא המסך מתבטל מבחינת העביות שבאותו כלי, וע"כ נתבטל הזווג העליון שעל המסך. ועוד כי כל הזווג הזה עומד רק בשביל המ"ן, שהם זו"ן, שאמא מקושרת אליהם להמשיך להם הארת חכמה, כנ"ל, ולא לצורך עצמה, וע"כ כשנשבר המקבל, נפסק הזווג פב"פ דאו"א, כמו שהיה בטרם שקבלו המ"ן. ונפלו האחורים כל אחד בכלי שלו. כנ"ל דף תקנ"ב את ט"ו.
יד) והנה ט' פעולות הנ"ל, נוהגות בתכונתן בכל מלך ומלך מד' המלכים: דחג"ת, ואין צורך לפרטם בכל אחד ואחד, אלא שיש איזה שינוים ביניהן, שצריכים להזכירם. ואלו הם: שינוי א' יש במקום נפילתם לבי"ע, שמלך הא' נפל לתחתית הג"ר, שהוא במקום דעת שבבי"ע. ומלך הב' נפל ממעל הימנו בבינה דבי"ע. ומלך הג' ממעל לו למקום חכמה דבי"ע. ומלך הד' ממעל לכולם במקום כתר דבי"ע. שינוי הב' בירידת הרשימות, שכל הזך מחברו, יותר עליון מחברו כמו הכלים שבבי"ע. ורשימו דמלך הא' נפלה למלכות דאצילות. ועליה רשימו דמלך הב' ביסוד דאצילות. וממעל לה רשימו דמלך הג' בנו"ה דאצילות. וממעל לכולן רשימו דמלך הד' במקום הכלי שלו עצמו בת"ת דאצילות.
גם יציאת ד' המלכים המה גורמים זה לזה: כי שביה"כ דמלך הדעת, גרמה לביטול המסך דבחי"ד וכיון שנתבטלה הבחי"ד, נמצא מזדווג האור העליון בהעביות הנשארת בהמסך שהיא בחי"ג, המתלבשת במלך החסד. ושביה"כ דמלך החסד גרמה לביטול המסך דבחי"ג, ולהזדווגות אור העליון בהעביות הנשארת בהמסך, שהיא בחי"ב, המתלבשת במלך הגבורה. ושביה"כ דמלך הגבורה גרמה לביטול מסך דבחי"ב, ולהזדווגות אור העליון בעביות דבחי"א הנשארת בהמסך, המתלבש במלך הת"ת בש"ע שלו, הרי שד' המלכים הם מסובבים זה מזה בהתחיבות גמורה, וכן כל אחד בט' הפעולות הנ"ל. כמבואר.
טו) ועתה נבאר ג' הפעולות האחרונות הנוהגות בהמלכים העליונים שהן באות אחר שבירת כל המלכים האלו. כי אחר הזדככות המסך מכל העביות דגוף שבו, ועולה ונכלל בזווג דראש, שהוא מוציא שם קומה חדשה דישסו"ת, הוא מביא הארה גם אל אחורים דאמא, שמתקנים את עצמם בתיקון קוים, ונעשו מהם ד' כלים חדשים דחג"ת בסדר קוים, כנ"ל (תקנ"ה אות כ"ב) וזוהי פעולה היוד, שהוכן כלים חדשים מאחורים דאו"א, בשביל הרשימות של כל מלך ומלך. ומזה נמשכת פעולה י"א, שרשימו דכל מלך עולה ומתלבשת בכלי שלו: רשימו דדעת, בקו אמצעי ממעל לת"ת, ורשימו דחסד, בכלי החדש דחסד, ורשימו של גבורה בכלי חדש דגבורה, ורשימו דת"ת בכלי החדש דת"ת, עד שליש עליון שבו. ומזה נמשכת פעולה י"ב, שהיא ירידת הכלים לתחתית בי"ע לגמרי, כי אחר שנתרחקה מהם הרשימות, שעלו ונתלבשו בהכלים החדשים, הנה אז נפסק הארתן מהכלים, ואינם יכולים להחזיק את עצמם בג"ר דבי"ע, ונופלים לז"ת דבי"ע.
הרי שג' הפעולות הללו נמשכות זו מזו, והגורם העיקרי הוא יציאת הראש החדש דישסו"ת, הנמשך מהזדככות המסך, והזדככות המסך נמשכת משביה"כ. וכו' כנ"ל.
סיכום: היום חזרנו על השיעור הקודם, כדי להבין שני דברים: א. למדנו מיהו ראש הדעת. ב. למדנו מהן ד' הפעולות ממצב הקטנות ועד מצב של התחלת הגדלות פב"פ.
בנושא הראשון למדנו מיהו ראש הדעת – ראש הג' היוצא בעולם הנקודים. שראש א' הוא או"א, פרצוף או"א עם הנקודות שבו שכולן נשברו. ראש הב' הוא ישסו"ת עם הכלים שבו, וראש הג' הוא ראש הדעת שיצא ע"י הזדככות המדרגות. יצא בהתחלה ד' ג', אח"כ ג' ב' ויצא בב' א'. מכיוון שהוא בעביות קלושה יצא ראש בלי גוף. זה ראש הדעת שנקרא כך כי יצא על א' שהוא בח' ז"א וכשהוא נמצא בראש נקרא דעת. בשונה ממלך הדעת שזה גוף. זה ראש הג' והבנו גם שמכיוון שיש ג' פרצופים אז מה שהיה צריך לצאת כפרצוף יצא כעולם שהוא מספר פרצופים.
למדנו שגלגלתא יצא בד', ע"ב בג', ס"ג בב', עולם הנקודים בא' ומכיוון שהתכלל עם ד' ג' אז יצאו עוד פרצופים בהזדככות ד' ג' אלה. לכן הוא יכול להיות עולם. לכן קוראים לו עולם הנקודים. זו הנקודה הראשונה.
נקודה שניה – איזה ד' פעולות היו עד ליציאת הגדלות. למדנו את ד' הפעולות: א. הגורם הראשון היה הזדככות נקודות דס"ג שהעלו רשימות ד' ג' לס"ג. יצאה קטנות על ב' א' כי היא העצם, אבל היו עוד רשימות של ד' ג'. זה הגורם הראשון – רשימות ד' ג' בראש הס"ג שצריכות להיוולד.
ב. בח' ד' ג' זו היתה בראש, באה לביקוש וכתוצאה מהביקוש בא אור ע"ב ס"ג והוריד הת' לכתר למטה, לפה.
ג. היתה הארה דרך הטבור, אחרי שירד לפה, היה זיווג על ד' ג' שהאיר מרחוק לנה"י דא"ק. נה"י דא"ק אלה האירו וביקשו עם ז"ת דנקודים מאמא אור, כי אמא לא באה פב"פ עם אבא עד שלא קיבלה אור. כדי לצאת פב"פ בגדלות צריך לעורר גם את הלב לרצות. לא מספיק להבין בשכל. לא מספיקות הרשימות בראש שיש כזה דבר. היתה צריכה להיות רשימה בראש שתבקש שיבוא לימוד, והלימוד הזה יאיר ללב והלב יעלה לבקש. אז יש זיווג פב"פ בין או"א. זה מה שלמדנו בשיעור קודם.
בשיעור זה רוצים ללמוד מה קרה ממצב זה שהיה לנו זיווג בראש בפב"פ, והיו לנו יב' פעולות שנוהגות בכל מלך ומלך. בא להסביר לנו איך נשברים נכון, או מהי השבירה בעולמות העליונים. זה מעניין כי אם אתה נשבר לא נכון אתה גם תנהל את זה לא נכון. אם אתה נשבר בצורה לא הגיונית אתה גם לא תדע לנהל את זה.
כשאתה נשבר מה שקורה לך בנפש הוא מה שאומרים לך שקורה כאן בעולם הנקודים. אם אתה מבין אחרת אתה מבין לא נכון, ואם מבין לא נכון אז גם לא תוכל לנהל את זה. לכן כדאי להבין מה קורה בשבירה. בא אדם נשבר, אומר לא יכול. אומרים לו תראה קרה כך וכך והוא לא מסכים ומאשים את כל העולם ולא מבין את הנכון. צריך להבין את מה שקרה בנפש לפי סדר השבירה המובא כאן. כך נשברים. כך הנפש נשברת. לא בצורה אחרת. זו צורת שבירת הנפש. אומר, כל אדם הוא עולם אחר. זה נכון וכל הפרצופים נשברו כך – אין שבירה אחרת. אולי אומר בגאווה שאומר כך, אבל זו האמת.
נלמד את הגורמים לשבירה. לפניהם יש לנו את הגורמים הראשונים שמביאים אותנו, באיזו רמה נשבר. אז השלב הראשון מאיפה בא הביקוש – מד' ג', ג' ב' וכו' באיזה גובה קומה אתה חי. באיזו רמה של ביקוש את חי. האם אתה הולך על דבר גדול, בינוני או קטן. זה גובה הקומה קודם כל.
דבר שני, מה אתה מבקש באותו גובה הקומה. אפשר לבקש, למשל מתעסק בהולדת ילדים, או בפרנסה, או לסדר את הבית, או להדיח כלים וכל דבר אחר, השאלה במה עוסק? יש אדם שעוסק בתיקון כל העולם, ויש שעוסק בסידור המפיות בארון. כ"א עוסק ברמה אחרת. זה גובה קומה.
מתוך זה במה אתה עוסק? כמה אתה רוצה מזה? כמה אתה רוצה בתיקון העולם, כמה בתיקון הזוגיות, כמה בהולדת ילדים וכד'. כ"א עוסק ברמה אחרת ובכמה רוצה. אומר, בוא קודם כל נמקם כמה משמעות יש לדבר בעיניך. אלה ב' הדברים הראשונים.
ג' – צריך לצאת בזה מחשבה, וצריך לצאת בזה גוף. אתה צריך לחשוב על זה. זה ראש מלמטה למעלה.
ד' – ההתפשטות ללב. אם לא מגיע ללב לא תהיה שבירה. ז"א אם נשברת – גם חשבת על זה וזה גם הגיע ללב. יש שמכחיש – 'לא חשבתי, לא התרגשתי וכד'. יכול להיות שחשבת גם בתת מודע, ובלי שנגע ללב לא היית נשבר. אומר שלא חשוב לו אבל כואב לו, ואין דבר כזה – אם לא היה חשוב – לא היה כואב. אומר 'נפרדתי ממישהי אבל לא רציתי אותה בכלל, אבל נשברתי מזה'. אין דבר כזה. הכל נגע לך ללב. אם לא הייתה התפשטות מלמעלה למטה לא היית נשבר.
ה', ו' – פעולה זו היא שהיתה התפשטות לגוף אז היתה שבירה. השבירה הזו מתחלקת לשתיים: א. הכלי נשבר. ב. הסתלק האור. זה ה' וו'. האור הסתלק כי אותו תענוג שחשבת שתקבל הסתלק, אבל הכלי נשבר. בכלים יש או שבירה או הזדככות והתעבות. באור יש רק הסתלקות והתפשטות. אז האור, התענוג הסתלק לך, והכלי, הלב, נשבר. אלה ב' דברים שבאים ביחד. אם הכלי נשבר האור לא יכול להשאר. הוא מסתלק.
ז' – כל הסתלקות של אור משאירה רשימה.
ח' – מקום הרשימה בא כמה שיותר קרוב לכלי.
ט' – אתה מבין, קורה לך משהו שברור שבגובה הקומה שהיית קודם, אתה כבר לא יכול. צריך להקטין עצמך למדרגה יותר קטנה, כדי לנהל את עצמך. לא יכול להשאר באותו מקום ולהמשיך, כי תמשיך את השבירה. נשאר במציאות של שבירה אם לא מחליט לשנות, לא לרצות, ולעבור לשלב יותר קטן כדי לנהל זה.
אלה ט' בח' ראשונות, שקורות בכל המלכים ובכל השבירות. תלוי באיזו שבירה היית. באיזה גובה קומה, כי לפי"ז תלוי לאיזה מקום תישבר. לאיזה תחתית תרד. ככל שאתה יותר גדול תרד לתחתית יותר גדולה, וככל שאתה יותר גדול גם הרשימה שלך, ההתרשמות תרד למקום יותר נמוך, שזה אור הזך של הרשימה.
שינוי שלישי, זה שגובה הקומה שלך, כמובן שישתנה. וגם הדעת בראש תהיה שונה. תמיד צריך לראות באיזו רמה אתה מדבר, לפי הרמה הזו גם יהיה שינוי בין שבירה לשבירה.
אלה ט' הפעולות הראשונות. יש עוד ג' פעולות בכל מלך ומלך. כל שבירה ושבירה.
השבירה נובעת מהפרטיות של האדם. ברגע שהאור נגע בפרטיות זה גורם השבירה, אבל דע שבנפש שלך קרה משהו. במחשבה שלך, שויתרת, אם הצלחת לעבור את השלב הזה, וויתרת על מקומך הקודם, ולא נתקעת שם, נוצר לך מזה כלי חדש. נוצר כלי חדש של ח"ח. צריך לחפש אותו בנפש. זה כלי שנקרא אח"פ דראש שירדו לגוף.
פעולה יא' שנשארה הרשימה מהחוויה יכולה להתלבש בכלים החדשים של ח"ח, אלה כלים של עבודה. ג' פעולות אלה הן הכנה לניהול של המשבר. עוד לא הניהול עצמו. דע, פעולה י' – יש לך כלים שבאו לגוף, שזה אח"פ של ראש שנפלו לגוף, אלה כלים של ח"ח, של עבודה. וההתרשמות, אור הזך של הרשימה עלתה לכלים האלה, וזה גרם לדבר נוסף, שאותם כלים שהיו לך, של השבירה, נדחקו למקום יותר עמוק. לא חייב לנהל אותם מייד, את כל המשבר. תראה שכיוון שנדחקו למקום עמוק, אפשר לנהל לאט לאט, אבל אם נשארים במקום של תודעה גבוה, וכל הזמן חופר בזה, אז לא יכול לנהל את זה. צריך להתחיל להבין שצריך לבוא למקום עבודה ולנהל את המשבר משם.

בס"ד

חלק ז שיעור 47 עמוד תקסז

המשך אות יא, טור א'.

הרי שפב"פ דאו"א נמשך מהמ"ן, והמ"ן, מיסוד דא"ק מאור החדש שבו, והאור החדש נמשך מזווג דע"ב ס"ג, וזווג דע"ב ס"ג נמשך ממ"ן דנה"י דא"ק, הנמשכים ועלו להם, עם התכללותם במסך דס"ג. והנה נתבאר ד' הפעולות איך יצאו זו מזו בהתחיבות סבה ומסובב. ועתה נבאר י"ב הפעולות הנוהגות בכל מלך ומלך מד' המלכים העליונים, שיצאו מאו"א דנקודים. 

והנה י"ב פעולות הללו, מתחלקות לט' וג'. כי ט' פעולות ראשונות המובאות לעיל (דף תקס"ג אות ד') יוצאות ביחד עם יציאת כל מלך ומלך עד התעלמו. אבל ג' הפעולות האחרונות שבכל מלך, באות אחר גמר הסתלקות כל ד' המלכים. והנה הגורם הא' של י"ב הפעולות, הוא הזווג שעל עביות המסך, דהיינו לפי המקום של ה"ת, שהוא המודד לשיעור הקומה. הוא נמשך, מפעולה ג' הנ"ל שבכתר דנקודים המוריד ה"ת מעינים שלו אל מקום מלכות דראש, שבשעה שמורידה לפה דהיינו מלכות, יש לו עביות דבחי"ד דהתלבשות, ומוציא קומת כתר, וכשמורידה לחוטם, מוציא קומת חכמה, ולאזן, מוציא קומת בינה, ולעינים מוציא קומת ז"א. 

הגורם הב', שהוא קבלת הארת חכמה בשביל זו"ן, נמשך ממ"ן שקבלה אמא מיסוד דא"ק, שהיא פעולה ד' הנ"ל באות ז'. כי כיון שאמא לא חזרה פב"פ עם אבא לצרכה עצמה. אלא רק כדי להאיר את המ"ן, שהם זו"ן, ע"כ אינה מקבלת מתחלתה מחכמה דאבא, אלא לפי הארת חכמה הראויה לזו"ן מצד יחסו באור ישר, הראוי לו מאותו הקומה. כנ"ל (דף תקס"ה אות ט')

יב) הפעולה הג' והפעולה הד' שהן: הקומה שממטה למעלה היוצאה בזווג דאו"א, שנקרא או"א וראש. והקומה שממעלה למטה הנקרא מלך או גוף. הן נמשכות ע"י ב' הגורמים הנ"ל באות י"א. שגורם א' מודד הקומה, וגורם ב' נותן שיעור הארת חכמה. ומכח השתתפות ב' הגורמים בהארת הזווג, ע"כ נבחנת כל הקומה הזו הן בראש והן בגוף, שאין בה אלא ה"ח וה"ג לבד, אלא בהארת חכמה. כמבאר באות י"א.

יג) הפעולה הה' והפעולה הו', שהן: הסתלקות האור מהכלים, ושבירתם ונפילתם לג"ר דבי"ע. הן נמשכות מגדלות האור שקבלו, ומעירוב הסיגים שבהכלים. כי אם הכלים היו מקבלים האור בשלימות, אז היו משיבים את בי"ע לאצילות, מחמת אור החדש שבקע לפרסא, שנתלבש בכלים הללו, ע"י הארת חכמה שקבלו כנ"ל. ועתה שלא נתקיים בהם האור הזה, הנה כמדת גדלותם כן נפילתם, כי הכלים עצמם נפרדו משרשם, ויצאו מחוץ לאצילות, שזהו נפילתם לבי"ע, הרי שנפילתם לבי"ע נמשך מגדלות האור שקבלו מאו"א. 

פעולה ז' שהיא הרשימו, נמשכת גם כן מעצם האור שקבלו מאו"א, כי כן טבע האורות שמניחים רשימו בהמקום, אחר שנסתלקו משם. 

פעולה ח' שהיא ירידת הרשימות לתחתית האצילות, נמשכת משביה"כ וירידתם לבי"ע, כי לא היו יכולים להתלבש בהכלים כדרכם, ע"כ היו מתקרבים אל הכלים שלהם כמה שאפשר. 

פעולה ט' נמשכת ג"כ משביה"כ, כי כשנשבר הכלי, נמצא המסך מתבטל מבחינת העביות שבאותו כלי, וע"כ נתבטל הזווג העליון שעל המסך. ועוד כי כל הזווג הזה עומד רק בשביל המ"ן, שהם זו"ן, שאמא מקושרת אליהם להמשיך להם הארת חכמה, כנ"ל, ולא לצורך עצמה, וע"כ כשנשבר המקבל, נפסק הזווג פב"פ דאו"א, כמו שהיה בטרם שקבלו המ"ן. ונפלו האחורים כל אחד בכלי שלו. כנ"ל דף תקנ"ב את ט"ו. 

יד) והנה ט' פעולות הנ"ל, נוהגות בתכונתן בכל מלך ומלך מד' המלכים: דחג"ת, ואין צורך לפרטם בכל אחד ואחד, אלא שיש איזה שינוים ביניהן, שצריכים להזכירם. ואלו הם: שינוי א' יש במקום נפילתם לבי"ע, שמלך הא' נפל לתחתית הג"ר, שהוא במקום דעת שבבי"ע. ומלך הב' נפל ממעל הימנו בבינה דבי"ע. ומלך הג' ממעל לו למקום חכמה דבי"ע. ומלך הד' ממעל לכולם במקום כתר דבי"ע. שינוי הב' בירידת הרשימות, שכל הזך מחברו, יותר עליון מחברו כמו הכלים שבבי"ע. ורשימו דמלך הא' נפלה למלכות דאצילות. ועליה רשימו דמלך הב' ביסוד דאצילות. וממעל לה רשימו דמלך הג' בנו"ה דאצילות. וממעל לכולן רשימו דמלך הד' במקום הכלי שלו עצמו בת"ת דאצילות. 

גם יציאת ד' המלכים המה גורמים זה לזה: כי שביה"כ דמלך הדעת, גרמה לביטול המסך דבחי"ד וכיון שנתבטלה הבחי"ד, נמצא מזדווג האור העליון בהעביות הנשארת בהמסך שהיא בחי"ג, המתלבשת במלך החסד. ושביה"כ דמלך החסד גרמה לביטול המסך דבחי"ג, ולהזדווגות אור העליון בהעביות הנשארת בהמסך, שהיא בחי"ב, המתלבשת במלך הגבורה. ושביה"כ דמלך הגבורה גרמה לביטול מסך דבחי"ב, ולהזדווגות אור העליון בעביות דבחי"א הנשארת בהמסך, המתלבש במלך הת"ת בש"ע שלו, הרי שד' המלכים הם מסובבים זה מזה בהתחיבות גמורה, וכן כל אחד בט' הפעולות הנ"ל. כמבואר.

טו) ועתה נבאר ג' הפעולות האחרונות הנוהגות בהמלכים העליונים שהן באות אחר שבירת כל המלכים האלו. כי אחר הזדככות המסך מכל העביות דגוף שבו, ועולה ונכלל בזווג דראש, שהוא מוציא שם קומה חדשה דישסו"ת, הוא מביא הארה גם אל אחורים דאמא, שמתקנים את עצמם בתיקון קוים, ונעשו מהם ד' כלים חדשים דחג"ת בסדר קוים, כנ"ל (תקנ"ה אות כ"ב) וזוהי פעולה היוד, שהוכן כלים חדשים מאחורים דאו"א, בשביל הרשימות של כל מלך ומלך. ומזה נמשכת פעולה י"א, שרשימו דכל מלך עולה ומתלבשת בכלי שלו: רשימו דדעת, בקו אמצעי ממעל לת"ת, ורשימו דחסד, בכלי החדש דחסד, ורשימו של גבורה בכלי חדש דגבורה, ורשימו דת"ת בכלי החדש דת"ת, עד שליש עליון שבו. ומזה נמשכת פעולה י"ב, שהיא ירידת הכלים לתחתית בי"ע לגמרי, כי אחר שנתרחקה מהם הרשימות, שעלו ונתלבשו בהכלים החדשים, הנה אז נפסק הארתן מהכלים, ואינם יכולים להחזיק את עצמם בג"ר דבי"ע, ונופלים לז"ת דבי"ע. 

הרי שג' הפעולות הללו נמשכות זו מזו, והגורם העיקרי הוא יציאת הראש החדש דישסו"ת, הנמשך מהזדככות המסך, והזדככות המסך נמשכת משביה"כ. וכו' כנ"ל.

סיכום: היום חזרנו על השיעור הקודם, כדי להבין שני דברים: א. למדנו מיהו ראש הדעת. ב. למדנו מהן ד' הפעולות ממצב הקטנות ועד מצב של התחלת הגדלות פב"פ.

בנושא הראשון למדנו מיהו ראש הדעת – ראש הג' היוצא בעולם הנקודים. שראש א' הוא או"א, פרצוף או"א עם הנקודות שבו שכולן נשברו. ראש הב' הוא ישסו"ת עם הכלים שבו, וראש הג' הוא ראש הדעת שיצא ע"י הזדככות המדרגות. יצא בהתחלה ד' ג', אח"כ ג' ב' ויצא בב' א'. מכיוון שהוא בעביות קלושה יצא ראש בלי גוף. זה ראש הדעת שנקרא כך כי יצא על א' שהוא בח' ז"א וכשהוא נמצא בראש נקרא דעת. בשונה ממלך הדעת שזה גוף. זה ראש הג' והבנו גם שמכיוון שיש ג' פרצופים אז מה שהיה צריך לצאת כפרצוף יצא כעולם שהוא מספר פרצופים.

למדנו שגלגלתא יצא בד', ע"ב בג', ס"ג בב', עולם הנקודים בא' ומכיוון שהתכלל עם ד' ג' אז יצאו עוד פרצופים בהזדככות ד' ג' אלה. לכן הוא יכול להיות עולם. לכן קוראים לו עולם הנקודים. זו הנקודה הראשונה.

נקודה שניה – איזה ד' פעולות היו עד ליציאת הגדלות. למדנו את ד' הפעולות: א. הגורם הראשון היה הזדככות נקודות דס"ג שהעלו רשימות ד' ג' לס"ג. יצאה קטנות על ב' א' כי היא העצם, אבל היו עוד רשימות של ד' ג'. זה הגורם הראשון – רשימות ד' ג' בראש הס"ג שצריכות להיוולד.

ב. בח' ד' ג' זו היתה בראש, באה לביקוש וכתוצאה מהביקוש בא אור ע"ב ס"ג והוריד הת' לכתר למטה, לפה.

ג. היתה הארה דרך הטבור, אחרי שירד לפה, היה זיווג על ד' ג' שהאיר מרחוק לנה"י דא"ק. נה"י דא"ק אלה האירו וביקשו עם ז"ת דנקודים מאמא אור, כי אמא לא באה פב"פ עם אבא עד שלא קיבלה אור. כדי לצאת פב"פ בגדלות צריך לעורר גם את הלב לרצות. לא מספיק להבין בשכל. לא מספיקות הרשימות בראש שיש כזה דבר. היתה צריכה להיות רשימה בראש שתבקש שיבוא לימוד, והלימוד הזה יאיר ללב והלב יעלה לבקש. אז יש זיווג פב"פ בין או"א. זה מה שלמדנו בשיעור קודם.

בשיעור זה רוצים ללמוד מה קרה ממצב זה שהיה לנו זיווג בראש בפב"פ, והיו לנו יב' פעולות שנוהגות בכל מלך ומלך. בא להסביר לנו איך נשברים נכון, או מהי השבירה בעולמות העליונים. זה מעניין כי אם אתה נשבר לא נכון אתה גם תנהל את זה לא נכון. אם אתה נשבר בצורה לא הגיונית אתה גם לא תדע לנהל את זה. 

כשאתה נשבר מה שקורה לך בנפש הוא מה שאומרים לך שקורה כאן בעולם הנקודים. אם אתה מבין אחרת אתה מבין לא נכון, ואם מבין לא נכון אז גם לא תוכל לנהל את זה. לכן כדאי להבין מה קורה בשבירה. בא אדם נשבר, אומר לא יכול. אומרים לו תראה קרה כך וכך והוא לא מסכים ומאשים את כל העולם ולא מבין את הנכון. צריך להבין את מה שקרה בנפש לפי סדר השבירה המובא כאן. כך נשברים. כך הנפש נשברת. לא בצורה אחרת. זו צורת שבירת הנפש. אומר, כל אדם הוא עולם אחר. זה נכון וכל הפרצופים נשברו כך – אין שבירה אחרת. אולי אומר בגאווה שאומר כך, אבל זו האמת. 

נלמד את הגורמים לשבירה. לפניהם יש לנו את הגורמים הראשונים שמביאים אותנו, באיזו רמה נשבר. אז השלב הראשון מאיפה בא הביקוש – מד' ג', ג' ב' וכו' באיזה גובה קומה אתה חי. באיזו רמה של ביקוש את חי. האם אתה הולך על דבר גדול, בינוני או קטן. זה גובה הקומה קודם כל.

דבר שני, מה אתה מבקש באותו גובה הקומה. אפשר לבקש, למשל מתעסק בהולדת ילדים, או בפרנסה, או לסדר את הבית, או להדיח כלים וכל דבר אחר, השאלה במה עוסק? יש אדם שעוסק בתיקון כל העולם, ויש שעוסק בסידור המפיות בארון. כ"א עוסק ברמה אחרת. זה גובה קומה.

מתוך זה במה אתה עוסק? כמה אתה רוצה מזה? כמה אתה רוצה בתיקון העולם, כמה בתיקון הזוגיות, כמה בהולדת ילדים וכד'. כ"א עוסק ברמה אחרת ובכמה רוצה. אומר, בוא קודם כל נמקם כמה משמעות יש לדבר בעיניך. אלה ב' הדברים הראשונים.

ג' – צריך לצאת בזה מחשבה, וצריך לצאת בזה גוף. אתה צריך לחשוב על זה. זה ראש מלמטה למעלה.

ד' – ההתפשטות ללב. אם לא מגיע ללב לא תהיה שבירה. ז"א אם נשברת – גם חשבת על זה וזה גם הגיע ללב. יש שמכחיש – 'לא חשבתי, לא התרגשתי וכד'. יכול להיות שחשבת גם בתת מודע, ובלי שנגע ללב לא היית נשבר. אומר שלא חשוב לו אבל כואב לו, ואין דבר כזה – אם לא היה חשוב – לא היה כואב. אומר 'נפרדתי ממישהי אבל לא רציתי אותה בכלל, אבל נשברתי מזה'. אין דבר כזה. הכל נגע לך ללב. אם לא הייתה התפשטות מלמעלה למטה לא היית נשבר. 

ה', ו' – פעולה זו היא שהיתה התפשטות לגוף אז היתה שבירה. השבירה הזו מתחלקת לשתיים: א. הכלי נשבר. ב. הסתלק האור. זה ה' וו'. האור הסתלק כי אותו תענוג שחשבת שתקבל הסתלק, אבל הכלי נשבר. בכלים יש או שבירה או הזדככות והתעבות. באור יש רק הסתלקות והתפשטות. אז האור, התענוג הסתלק לך, והכלי, הלב, נשבר. אלה ב' דברים שבאים ביחד. אם הכלי נשבר האור לא יכול להשאר. הוא מסתלק. 

ז' – כל הסתלקות של אור משאירה רשימה. 

ח' – מקום הרשימה בא כמה שיותר קרוב לכלי. 

ט' – אתה מבין, קורה לך משהו שברור שבגובה הקומה שהיית קודם, אתה כבר לא יכול. צריך להקטין עצמך למדרגה יותר קטנה, כדי לנהל את עצמך. לא יכול להשאר באותו מקום ולהמשיך, כי תמשיך את השבירה. נשאר במציאות של שבירה אם לא מחליט לשנות, לא לרצות, ולעבור לשלב יותר קטן כדי לנהל זה. 

אלה ט' בח' ראשונות, שקורות בכל המלכים ובכל השבירות. תלוי באיזו שבירה היית. באיזה גובה קומה, כי לפי"ז תלוי לאיזה מקום תישבר. לאיזה תחתית תרד. ככל שאתה יותר גדול תרד לתחתית יותר גדולה, וככל שאתה יותר גדול גם הרשימה שלך, ההתרשמות תרד למקום יותר נמוך, שזה אור הזך של הרשימה. 

שינוי שלישי, זה שגובה הקומה שלך, כמובן שישתנה. וגם הדעת בראש תהיה שונה. תמיד צריך לראות באיזו רמה אתה מדבר, לפי הרמה הזו גם יהיה שינוי בין שבירה לשבירה.

אלה ט' הפעולות הראשונות. יש עוד ג' פעולות בכל מלך ומלך. כל שבירה ושבירה. 

השבירה נובעת מהפרטיות של האדם. ברגע שהאור נגע בפרטיות זה גורם השבירה, אבל דע שבנפש שלך קרה משהו. במחשבה שלך, שויתרת, אם הצלחת לעבור את השלב הזה, וויתרת על מקומך הקודם, ולא נתקעת שם, נוצר לך מזה כלי חדש. נוצר כלי חדש של ח"ח. צריך לחפש אותו בנפש. זה כלי שנקרא אח"פ דראש שירדו לגוף. 

פעולה יא' שנשארה הרשימה מהחוויה יכולה להתלבש בכלים החדשים של ח"ח, אלה כלים של עבודה. ג' פעולות אלה הן הכנה לניהול של המשבר. עוד לא הניהול עצמו. דע, פעולה י' – יש לך כלים שבאו לגוף, שזה אח"פ של ראש שנפלו לגוף, אלה כלים של ח"ח, של עבודה. וההתרשמות, אור הזך של הרשימה עלתה לכלים האלה, וזה גרם לדבר נוסף, שאותם כלים שהיו לך, של השבירה, נדחקו למקום יותר עמוק. לא חייב לנהל אותם מייד, את כל המשבר. תראה שכיוון שנדחקו למקום עמוק, אפשר לנהל לאט לאט, אבל אם נשארים במקום של תודעה גבוה, וכל הזמן חופר בזה, אז לא יכול לנהל את זה. צריך להתחיל להבין שצריך לבוא למקום עבודה ולנהל את המשבר משם. 

בס"ד

חלק ז שיעור 47 עמוד תקסז

המשך אות יא, טור א'.

הרי שפב"פ דאו"א נמשך מהמ"ן, והמ"ן, מיסוד דא"ק מאור החדש שבו, והאור החדש נמשך מזווג דע"ב ס"ג, וזווג דע"ב ס"ג נמשך ממ"ן דנה"י דא"ק, הנמשכים ועלו להם, עם התכללותם במסך דס"ג. והנה נתבאר ד' הפעולות איך יצאו זו מזו בהתחיבות סבה ומסובב. ועתה נבאר י"ב הפעולות הנוהגות בכל מלך ומלך מד' המלכים העליונים, שיצאו מאו"א דנקודים. 

והנה י"ב פעולות הללו, מתחלקות לט' וג'. כי ט' פעולות ראשונות המובאות לעיל (דף תקס"ג אות ד') יוצאות ביחד עם יציאת כל מלך ומלך עד התעלמו. אבל ג' הפעולות האחרונות שבכל מלך, באות אחר גמר הסתלקות כל ד' המלכים. והנה הגורם הא' של י"ב הפעולות, הוא הזווג שעל עביות המסך, דהיינו לפי המקום של ה"ת, שהוא המודד לשיעור הקומה. הוא נמשך, מפעולה ג' הנ"ל שבכתר דנקודים המוריד ה"ת מעינים שלו אל מקום מלכות דראש, שבשעה שמורידה לפה דהיינו מלכות, יש לו עביות דבחי"ד דהתלבשות, ומוציא קומת כתר, וכשמורידה לחוטם, מוציא קומת חכמה, ולאזן, מוציא קומת בינה, ולעינים מוציא קומת ז"א. 

הגורם הב', שהוא קבלת הארת חכמה בשביל זו"ן, נמשך ממ"ן שקבלה אמא מיסוד דא"ק, שהיא פעולה ד' הנ"ל באות ז'. כי כיון שאמא לא חזרה פב"פ עם אבא לצרכה עצמה. אלא רק כדי להאיר את המ"ן, שהם זו"ן, ע"כ אינה מקבלת מתחלתה מחכמה דאבא, אלא לפי הארת חכמה הראויה לזו"ן מצד יחסו באור ישר, הראוי לו מאותו הקומה. כנ"ל (דף תקס"ה אות ט')

יב) הפעולה הג' והפעולה הד' שהן: הקומה שממטה למעלה היוצאה בזווג דאו"א, שנקרא או"א וראש. והקומה שממעלה למטה הנקרא מלך או גוף. הן נמשכות ע"י ב' הגורמים הנ"ל באות י"א. שגורם א' מודד הקומה, וגורם ב' נותן שיעור הארת חכמה. ומכח השתתפות ב' הגורמים בהארת הזווג, ע"כ נבחנת כל הקומה הזו הן בראש והן בגוף, שאין בה אלא ה"ח וה"ג לבד, אלא בהארת חכמה. כמבאר באות י"א.

יג) הפעולה הה' והפעולה הו', שהן: הסתלקות האור מהכלים, ושבירתם ונפילתם לג"ר דבי"ע. הן נמשכות מגדלות האור שקבלו, ומעירוב הסיגים שבהכלים. כי אם הכלים היו מקבלים האור בשלימות, אז היו משיבים את בי"ע לאצילות, מחמת אור החדש שבקע לפרסא, שנתלבש בכלים הללו, ע"י הארת חכמה שקבלו כנ"ל. ועתה שלא נתקיים בהם האור הזה, הנה כמדת גדלותם כן נפילתם, כי הכלים עצמם נפרדו משרשם, ויצאו מחוץ לאצילות, שזהו נפילתם לבי"ע, הרי שנפילתם לבי"ע נמשך מגדלות האור שקבלו מאו"א. 

פעולה ז' שהיא הרשימו, נמשכת גם כן מעצם האור שקבלו מאו"א, כי כן טבע האורות שמניחים רשימו בהמקום, אחר שנסתלקו משם. 

פעולה ח' שהיא ירידת הרשימות לתחתית האצילות, נמשכת משביה"כ וירידתם לבי"ע, כי לא היו יכולים להתלבש בהכלים כדרכם, ע"כ היו מתקרבים אל הכלים שלהם כמה שאפשר. 

פעולה ט' נמשכת ג"כ משביה"כ, כי כשנשבר הכלי, נמצא המסך מתבטל מבחינת העביות שבאותו כלי, וע"כ נתבטל הזווג העליון שעל המסך. ועוד כי כל הזווג הזה עומד רק בשביל המ"ן, שהם זו"ן, שאמא מקושרת אליהם להמשיך להם הארת חכמה, כנ"ל, ולא לצורך עצמה, וע"כ כשנשבר המקבל, נפסק הזווג פב"פ דאו"א, כמו שהיה בטרם שקבלו המ"ן. ונפלו האחורים כל אחד בכלי שלו. כנ"ל דף תקנ"ב את ט"ו. 

יד) והנה ט' פעולות הנ"ל, נוהגות בתכונתן בכל מלך ומלך מד' המלכים: דחג"ת, ואין צורך לפרטם בכל אחד ואחד, אלא שיש איזה שינוים ביניהן, שצריכים להזכירם. ואלו הם: שינוי א' יש במקום נפילתם לבי"ע, שמלך הא' נפל לתחתית הג"ר, שהוא במקום דעת שבבי"ע. ומלך הב' נפל ממעל הימנו בבינה דבי"ע. ומלך הג' ממעל לו למקום חכמה דבי"ע. ומלך הד' ממעל לכולם במקום כתר דבי"ע. שינוי הב' בירידת הרשימות, שכל הזך מחברו, יותר עליון מחברו כמו הכלים שבבי"ע. ורשימו דמלך הא' נפלה למלכות דאצילות. ועליה רשימו דמלך הב' ביסוד דאצילות. וממעל לה רשימו דמלך הג' בנו"ה דאצילות. וממעל לכולן רשימו דמלך הד' במקום הכלי שלו עצמו בת"ת דאצילות. 

גם יציאת ד' המלכים המה גורמים זה לזה: כי שביה"כ דמלך הדעת, גרמה לביטול המסך דבחי"ד וכיון שנתבטלה הבחי"ד, נמצא מזדווג האור העליון בהעביות הנשארת בהמסך שהיא בחי"ג, המתלבשת במלך החסד. ושביה"כ דמלך החסד גרמה לביטול המסך דבחי"ג, ולהזדווגות אור העליון בהעביות הנשארת בהמסך, שהיא בחי"ב, המתלבשת במלך הגבורה. ושביה"כ דמלך הגבורה גרמה לביטול מסך דבחי"ב, ולהזדווגות אור העליון בעביות דבחי"א הנשארת בהמסך, המתלבש במלך הת"ת בש"ע שלו, הרי שד' המלכים הם מסובבים זה מזה בהתחיבות גמורה, וכן כל אחד בט' הפעולות הנ"ל. כמבואר.

טו) ועתה נבאר ג' הפעולות האחרונות הנוהגות בהמלכים העליונים שהן באות אחר שבירת כל המלכים האלו. כי אחר הזדככות המסך מכל העביות דגוף שבו, ועולה ונכלל בזווג דראש, שהוא מוציא שם קומה חדשה דישסו"ת, הוא מביא הארה גם אל אחורים דאמא, שמתקנים את עצמם בתיקון קוים, ונעשו מהם ד' כלים חדשים דחג"ת בסדר קוים, כנ"ל (תקנ"ה אות כ"ב) וזוהי פעולה היוד, שהוכן כלים חדשים מאחורים דאו"א, בשביל הרשימות של כל מלך ומלך. ומזה נמשכת פעולה י"א, שרשימו דכל מלך עולה ומתלבשת בכלי שלו: רשימו דדעת, בקו אמצעי ממעל לת"ת, ורשימו דחסד, בכלי החדש דחסד, ורשימו של גבורה בכלי חדש דגבורה, ורשימו דת"ת בכלי החדש דת"ת, עד שליש עליון שבו. ומזה נמשכת פעולה י"ב, שהיא ירידת הכלים לתחתית בי"ע לגמרי, כי אחר שנתרחקה מהם הרשימות, שעלו ונתלבשו בהכלים החדשים, הנה אז נפסק הארתן מהכלים, ואינם יכולים להחזיק את עצמם בג"ר דבי"ע, ונופלים לז"ת דבי"ע. 

הרי שג' הפעולות הללו נמשכות זו מזו, והגורם העיקרי הוא יציאת הראש החדש דישסו"ת, הנמשך מהזדככות המסך, והזדככות המסך נמשכת משביה"כ. וכו' כנ"ל.

סיכום: היום חזרנו על השיעור הקודם, כדי להבין שני דברים: א. למדנו מיהו ראש הדעת. ב. למדנו מהן ד' הפעולות ממצב הקטנות ועד מצב של התחלת הגדלות פב"פ.

בנושא הראשון למדנו מיהו ראש הדעת – ראש הג' היוצא בעולם הנקודים. שראש א' הוא או"א, פרצוף או"א עם הנקודות שבו שכולן נשברו. ראש הב' הוא ישסו"ת עם הכלים שבו, וראש הג' הוא ראש הדעת שיצא ע"י הזדככות המדרגות. יצא בהתחלה ד' ג', אח"כ ג' ב' ויצא בב' א'. מכיוון שהוא בעביות קלושה יצא ראש בלי גוף. זה ראש הדעת שנקרא כך כי יצא על א' שהוא בח' ז"א וכשהוא נמצא בראש נקרא דעת. בשונה ממלך הדעת שזה גוף. זה ראש הג' והבנו גם שמכיוון שיש ג' פרצופים אז מה שהיה צריך לצאת כפרצוף יצא כעולם שהוא מספר פרצופים.

למדנו שגלגלתא יצא בד', ע"ב בג', ס"ג בב', עולם הנקודים בא' ומכיוון שהתכלל עם ד' ג' אז יצאו עוד פרצופים בהזדככות ד' ג' אלה. לכן הוא יכול להיות עולם. לכן קוראים לו עולם הנקודים. זו הנקודה הראשונה.

נקודה שניה – איזה ד' פעולות היו עד ליציאת הגדלות. למדנו את ד' הפעולות: א. הגורם הראשון היה הזדככות נקודות דס"ג שהעלו רשימות ד' ג' לס"ג. יצאה קטנות על ב' א' כי היא העצם, אבל היו עוד רשימות של ד' ג'. זה הגורם הראשון – רשימות ד' ג' בראש הס"ג שצריכות להיוולד.

ב. בח' ד' ג' זו היתה בראש, באה לביקוש וכתוצאה מהביקוש בא אור ע"ב ס"ג והוריד הת' לכתר למטה, לפה.

ג. היתה הארה דרך הטבור, אחרי שירד לפה, היה זיווג על ד' ג' שהאיר מרחוק לנה"י דא"ק. נה"י דא"ק אלה האירו וביקשו עם ז"ת דנקודים מאמא אור, כי אמא לא באה פב"פ עם אבא עד שלא קיבלה אור. כדי לצאת פב"פ בגדלות צריך לעורר גם את הלב לרצות. לא מספיק להבין בשכל. לא מספיקות הרשימות בראש שיש כזה דבר. היתה צריכה להיות רשימה בראש שתבקש שיבוא לימוד, והלימוד הזה יאיר ללב והלב יעלה לבקש. אז יש זיווג פב"פ בין או"א. זה מה שלמדנו בשיעור קודם.

בשיעור זה רוצים ללמוד מה קרה ממצב זה שהיה לנו זיווג בראש בפב"פ, והיו לנו יב' פעולות שנוהגות בכל מלך ומלך. בא להסביר לנו איך נשברים נכון, או מהי השבירה בעולמות העליונים. זה מעניין כי אם אתה נשבר לא נכון אתה גם תנהל את זה לא נכון. אם אתה נשבר בצורה לא הגיונית אתה גם לא תדע לנהל את זה. 

כשאתה נשבר מה שקורה לך בנפש הוא מה שאומרים לך שקורה כאן בעולם הנקודים. אם אתה מבין אחרת אתה מבין לא נכון, ואם מבין לא נכון אז גם לא תוכל לנהל את זה. לכן כדאי להבין מה קורה בשבירה. בא אדם נשבר, אומר לא יכול. אומרים לו תראה קרה כך וכך והוא לא מסכים ומאשים את כל העולם ולא מבין את הנכון. צריך להבין את מה שקרה בנפש לפי סדר השבירה המובא כאן. כך נשברים. כך הנפש נשברת. לא בצורה אחרת. זו צורת שבירת הנפש. אומר, כל אדם הוא עולם אחר. זה נכון וכל הפרצופים נשברו כך – אין שבירה אחרת. אולי אומר בגאווה שאומר כך, אבל זו האמת. 

נלמד את הגורמים לשבירה. לפניהם יש לנו את הגורמים הראשונים שמביאים אותנו, באיזו רמה נשבר. אז השלב הראשון מאיפה בא הביקוש – מד' ג', ג' ב' וכו' באיזה גובה קומה אתה חי. באיזו רמה של ביקוש את חי. האם אתה הולך על דבר גדול, בינוני או קטן. זה גובה הקומה קודם כל.

דבר שני, מה אתה מבקש באותו גובה הקומה. אפשר לבקש, למשל מתעסק בהולדת ילדים, או בפרנסה, או לסדר את הבית, או להדיח כלים וכל דבר אחר, השאלה במה עוסק? יש אדם שעוסק בתיקון כל העולם, ויש שעוסק בסידור המפיות בארון. כ"א עוסק ברמה אחרת. זה גובה קומה.

מתוך זה במה אתה עוסק? כמה אתה רוצה מזה? כמה אתה רוצה בתיקון העולם, כמה בתיקון הזוגיות, כמה בהולדת ילדים וכד'. כ"א עוסק ברמה אחרת ובכמה רוצה. אומר, בוא קודם כל נמקם כמה משמעות יש לדבר בעיניך. אלה ב' הדברים הראשונים.

ג' – צריך לצאת בזה מחשבה, וצריך לצאת בזה גוף. אתה צריך לחשוב על זה. זה ראש מלמטה למעלה.

ד' – ההתפשטות ללב. אם לא מגיע ללב לא תהיה שבירה. ז"א אם נשברת – גם חשבת על זה וזה גם הגיע ללב. יש שמכחיש – 'לא חשבתי, לא התרגשתי וכד'. יכול להיות שחשבת גם בתת מודע, ובלי שנגע ללב לא היית נשבר. אומר שלא חשוב לו אבל כואב לו, ואין דבר כזה – אם לא היה חשוב – לא היה כואב. אומר 'נפרדתי ממישהי אבל לא רציתי אותה בכלל, אבל נשברתי מזה'. אין דבר כזה. הכל נגע לך ללב. אם לא הייתה התפשטות מלמעלה למטה לא היית נשבר. 

ה', ו' – פעולה זו היא שהיתה התפשטות לגוף אז היתה שבירה. השבירה הזו מתחלקת לשתיים: א. הכלי נשבר. ב. הסתלק האור. זה ה' וו'. האור הסתלק כי אותו תענוג שחשבת שתקבל הסתלק, אבל הכלי נשבר. בכלים יש או שבירה או הזדככות והתעבות. באור יש רק הסתלקות והתפשטות. אז האור, התענוג הסתלק לך, והכלי, הלב, נשבר. אלה ב' דברים שבאים ביחד. אם הכלי נשבר האור לא יכול להשאר. הוא מסתלק. 

ז' – כל הסתלקות של אור משאירה רשימה. 

ח' – מקום הרשימה בא כמה שיותר קרוב לכלי. 

ט' – אתה מבין, קורה לך משהו שברור שבגובה הקומה שהיית קודם, אתה כבר לא יכול. צריך להקטין עצמך למדרגה יותר קטנה, כדי לנהל את עצמך. לא יכול להשאר באותו מקום ולהמשיך, כי תמשיך את השבירה. נשאר במציאות של שבירה אם לא מחליט לשנות, לא לרצות, ולעבור לשלב יותר קטן כדי לנהל זה. 

אלה ט' בח' ראשונות, שקורות בכל המלכים ובכל השבירות. תלוי באיזו שבירה היית. באיזה גובה קומה, כי לפי"ז תלוי לאיזה מקום תישבר. לאיזה תחתית תרד. ככל שאתה יותר גדול תרד לתחתית יותר גדולה, וככל שאתה יותר גדול גם הרשימה שלך, ההתרשמות תרד למקום יותר נמוך, שזה אור הזך של הרשימה. 

שינוי שלישי, זה שגובה הקומה שלך, כמובן שישתנה. וגם הדעת בראש תהיה שונה. תמיד צריך לראות באיזו רמה אתה מדבר, לפי הרמה הזו גם יהיה שינוי בין שבירה לשבירה.

אלה ט' הפעולות הראשונות. יש עוד ג' פעולות בכל מלך ומלך. כל שבירה ושבירה. 

השבירה נובעת מהפרטיות של האדם. ברגע שהאור נגע בפרטיות זה גורם השבירה, אבל דע שבנפש שלך קרה משהו. במחשבה שלך, שויתרת, אם הצלחת לעבור את השלב הזה, וויתרת על מקומך הקודם, ולא נתקעת שם, נוצר לך מזה כלי חדש. נוצר כלי חדש של ח"ח. צריך לחפש אותו בנפש. זה כלי שנקרא אח"פ דראש שירדו לגוף. 

פעולה יא' שנשארה הרשימה מהחוויה יכולה להתלבש בכלים החדשים של ח"ח, אלה כלים של עבודה. ג' פעולות אלה הן הכנה לניהול של המשבר. עוד לא הניהול עצמו. דע, פעולה י' – יש לך כלים שבאו לגוף, שזה אח"פ של ראש שנפלו לגוף, אלה כלים של ח"ח, של עבודה. וההתרשמות, אור הזך של הרשימה עלתה לכלים האלה, וזה גרם לדבר נוסף, שאותם כלים שהיו לך, של השבירה, נדחקו למקום יותר עמוק. לא חייב לנהל אותם מייד, את כל המשבר. תראה שכיוון שנדחקו למקום עמוק, אפשר לנהל לאט לאט, אבל אם נשארים במקום של תודעה גבוה, וכל הזמן חופר בזה, אז לא יכול לנהל את זה. צריך להתחיל להבין שצריך לבוא למקום עבודה ולנהל את המשבר משם.