al

2984 POSTS 0 COMMENTS

2093

סיכום שיעור 2 – תלמוד עשר הספירות- דף היומי- חלק ב'
הסתכלות פנימית עמוד ל"ח י"ב אייר תשע"ט
בית מדרש הסולם- שיעור מאת הרב אדם סיני

– חזרנו היום מעט על השיעור הקודם והדגשנו שהקו שאנחנו מושכים הוא צורת הארה חדשה שבא על סדר של כלים דיושר הנקראים צינורות שיש להם כח להגביל את האור.
– הגבול מאפשר לחיות את האידאה
– אין לנו אפשרות אחרת מאשר לחיות על פי האידאה- מדוע? כי הבחירה ביתר דבקות בעליון, מייצרת חוק בתחתון.
– הכח הוא כח של מסך- בחינוך צריך להקנות לילדים כוחות של מסך, כוחות של התמודדות עם החיים.
– מסך מאפשר לי להיות אדם ערכי. אם חי רק את החשק- חי כבהמה
– אם חי ערכי- חי יותר אידאלים שהם נגזרת של הרצון ליתר דבקות.
– כל אידאל שפועלים על פיו, חייב להיות מקושר לאידאל העליון. לבחירה ביתר דבקות.
– אין שום מוסר אמיתי וערכים אמיתיים, חוץ מהמוסר האמיתי של אהבת ה'. אם מצטרף לאהבת ה' הוא נכון, אם לא אז לא נכון.
– לכן התפקיד שלי על ידי המסך הוא להפוך את החשק לצינור, לחיים ערכיים.
– למדנו הגדרות-
– עיגול – השתוקקות עצמית
– צינור- השתוקקות עם כח התמודדות דהיינו מסך
– קו- השתוקקות עם כח של מסך ועם הארה
– היום בשיעור למדנו שהאור נמשך בקו אחד ולא בג' קוים. האור מגיע לכלי ויש להפכו לבעל מנת להשפיע.
– כשהאור מתפשט אנחנו מדברים מהערכים של האור- הוא בא מהעליון לתחתון . פה למדנו שיש התפשטות והסתלקות של האור- אין בדיקה אחרת אלא יש לי או נלקח ממני. רצונות צריכים להיות מוגדרים על פי החיוב או העדרו של האור.
– אין לא רצון יש רצון שלא – רצון מצד ההעדר
– הסברנו מושגים:
– מימי – בקו יש ירידה ברמת ההארה
– האור מתפשט ממעלה למטה בבחינת קו ישר- כלומר בחוקים של ד' בחינות
– לאט לאט. בסדר חדש . לא כמו הנאצל בא"ס. לכל נאצל יש עשר ספירות.
– גלגל אחד גדול- אמרת שזה קו. פתאום אתה אומר עיגול? כן – הקו שהוא זכר מאיר לעיגול שהוא כמו נקבה.
– קו- חיים על פי האידאה. אם אתה רוצה לקבל לרצון הפרטי שלך, תחיה על פי האידאה, על פי הערכים
– החיים הערכיים מאפשרים גם לחשקים שלך לבוא על סיפוקם.
– לא צריך לבטל את הטבע של החשק. צריך לפעול מטעם האידאה ושהחשק ישמש את האידיאה. במצב זה החשק גם זוכה להארה.

סיכום שיעור 2 בנקודות

א. בשיעור הקודם למדנו שלאחר הצמצום האור נמשך בכלים חדשים הנקראים צינורות המגבילים את ההארה, שתהיה על פי האידאה.
ב. המסך, שהוא כח הצמצום, מאפשר לחיות חיים חדשים ולבנות את הכלים החדשים הנקראים צינורות או אור חוזר.
ג. האור כשהוא נמשך הוא נמשך בדרך של קו אחד ולא ג' קוים (כפי שנלמד בהמשך).
ד. התפשטות האור לנאצל יורדת במדרגתה ונקראת מים לעומת האור כי ההארה קטנה יותר מאשר היתה בא"ס אבל כעת היא על פי האידאה. עדיף הנאה קטנה ואמיתית מאשר גדולה ושקרית.
ה. הואר מתפשט בחוקים של ד' בחינות בהדרגה לאט לאט . על פי סדר של כתר חכמה בינה ת"ת ומלכות.
ו. היות והארת הקו היא דבר חשוב אז גם את הנאצל הזה צריך למנות על דרך של עשר ספירות.
העיגולים מקבלים את ההארה מהקו באופן שבכל התפשטות של אור לבחינת הקו, נותן הקו לאחד מהעיגולים הארה המתעגלת להזין את העיגול. בכל פעם עיגול אחר מכתר ומטה

2381

סיכום קצר- תלמוד עשר הספירות- דף היומי- חלק ב'- שיעור 1
הסתכלות פנימית עמוד ל"ז י"א אייר תשע"ט
בית מדרש הסולם- שיעור מאת הרב אדם סיני

– בחלק ב' אנחנו לומדים על היחס בין עיגולים ויושר. יחס זה בין האידאל לבין הטבע המורגש של הרצון לקבל
– בין מה שהבורא טבע בנו להיות מאושרים, לבין הבחירה ביתר דבקות של מלכות דאינסוף.
– את החלוקה, את המחלוקת הזו מוצאים בכל מקום. כמו שלמדנו שמצד אחד מרגישים את הרצון לקבל מצד שני רוצים את השפע.
– רוצה את השפע- יש לייצר כלי חדש
– היחס בין ההשתוקקות לבין השפע- בו צריך לייצר כלים של קו.
– הקו הזה אומר לנו שהוא כעין צינור דק- מה זה? העיגול הוא כלי של השתוקקות עצמי
– הכלים דיושר יש בהם גבולות
– פה למדנו שגבול הוא חשוב מאד. הוא עושה הגבלה על שני דברים:
– גם על סוג האור
– גם על כמות האור
– מה מידתו של הגבול ? אם הוא מייצג את הערך שאני רוצה לחיות.
– אם בחרת להיות נשוי לרותי- זו המסגרת בה אתה מבטא את האהבה שלך.
– למה אני מוגבל? הגבול לטובתנו. זה לא הפוך מחופש.אם לא פועל עם גבול- מייצר הפקרות.
– אנשים שחושבים שחשק זה חופש – פועלים בהפקרות.
– אם רוצה לפעול עם האידאל, תהפוך רצון לצינור. בו יש שליטה וגבול לאור.
– למה צריך את הגבול- אומר שיש חוק כל מה שהוא רצון במדרגה העליונה, הוא כח מחייב במדרגה התחתונה.
– רצון בעליון הוא חוק. לכן חייב להיות עם גבול.
– ללא גבול לא אוכל לבטא את עצמי.
– הכח הזה – מסך. מסך בגימטריה 120 . כנגד 120 דינים שיש בשם אלוקים.
– דין הוא העיגול. אם יש לי מסך על הדין, הדין בסדר. אזרח טוב אינו מפחד מהשוטר.
– המסך הוא כמו המכונה ליצר מהחומר גלם כלים.
– תפקידי לייצר כלים שדרכם מקבל את האור.
– יש חוק שעלי לקבל את האור- הבריאה חייבת לקבל את ההטבה. זה חוק.
– אני בחרתי שאקבל ביתר דבקות. מעכשיו משתמשים ברצונות שלנו כמו צינור ולא כמו רצון.
– אני רוצה משמע אני קיים.
– אני משמעותי משמע אני צינור
– זה לא לקחת מראובן ולתת לדוד. לא להתבלבל.
– נתן לנו פה הגדרות מה זה כל אחד מהם:
– כלי לבד- עיגול
– כלי עם מסך- צינור
– עלי עם מסך ואור- קו
– אנחנו קודם שמים מסך ומשתמשים בו . משלבים בין המסך לכלי, מייצרים כלי דאור חוזר ואז ניתן לקבל את האור.
– יש לחבר בין ההשתוקקות שלי לבין השפע.
– איך ראינו את האבות:
– אברהם- רק אמונה בשפע
– יצחק – רק רצון לקבל, להיות מאושר
– יעקב- אני רוצה ליהנות אבל כשדבוק בה'. שילוב. קו אמצעי. האמונה שרוצה ליהנות אבל מהאמת. מהרצון ליתר דבקות.
סיכום בנקודות
1. חלק ב' מדבר על היחס בין העיגולים ליושר.
2. בעיגולים לא ניתן לקבל יותר באופן ישיר.
3. הכלים החדשים הנקראים קו, הם כלים שצריכה להיות בהם הגבלה הנקראת צינור.
4. ההגבלה לטובתנו כי הגבול מאפשר לבטא את האידאלים והערכים שבחרנו
5. כל מה שרצון במדרגה העליונה, הוא כח מחייב במדרגה התחתונה.
6. הכח שמחבר בין ההשתוקקות לבין הכלים דקו נקרא מסך.
7. ג' הגדרות לעיגול צינור וקו:
א. כלי לבד- עיגול
ב. כלי עם מסך- צינור
ג. עלי עם מסך ואור- קו

בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.

ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: http://bit.ly/2Vhv6Zt

הירשמו לקבלת עדכונים ושיעורים נבחרים: https://goo.gl/VAJgMz
עשו מנוי לזוהר הקדוש לחיזוק הפנימיות בעולם: https://goo.gl/cPLdsk
התקינו את אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/apps

1592

סיכום קצר- תלמוד עשר הספירות- דף היומי- חלק ב'- שיעור 1
הסתכלות פנימית עמוד ל"ז י"א אייר תשע"ט
בית מדרש הסולם- שיעור מאת הרב אדם סיני

– בחלק ב' אנחנו לומדים על היחס בין עיגולים ויושר. יחס זה בין האידאל לבין הטבע המורגש של הרצון לקבל
– בין מה שהבורא טבע בנו להיות מאושרים, לבין הבחירה ביתר דבקות של מלכות דאינסוף.
– את החלוקה, את המחלוקת הזו מוצאים בכל מקום. כמו שלמדנו שמצד אחד מרגישים את הרצון לקבל מצד שני רוצים את השפע.
– רוצה את השפע- יש לייצר כלי חדש
– היחס בין ההשתוקקות לבין השפע- בו צריך לייצר כלים של קו.
– הקו הזה אומר לנו שהוא כעין צינור דק- מה זה? העיגול הוא כלי של השתוקקות עצמי
– הכלים דיושר יש בהם גבולות
– פה למדנו שגבול הוא חשוב מאד. הוא עושה הגבלה על שני דברים:
– גם על סוג האור
– גם על כמות האור
– מה מידתו של הגבול ? אם הוא מייצג את הערך שאני רוצה לחיות.
– אם בחרת להיות נשוי לרותי- זו המסגרת בה אתה מבטא את האהבה שלך.
– למה אני מוגבל? הגבול לטובתנו. זה לא הפוך מחופש.אם לא פועל עם גבול- מייצר הפקרות.
– אנשים שחושבים שחשק זה חופש – פועלים בהפקרות.
– אם רוצה לפעול עם האידאל, תהפוך רצון לצינור. בו יש שליטה וגבול לאור.
– למה צריך את הגבול- אומר שיש חוק כל מה שהוא רצון במדרגה העליונה, הוא כח מחייב במדרגה התחתונה.
– רצון בעליון הוא חוק. לכן חייב להיות עם גבול.
– ללא גבול לא אוכל לבטא את עצמי.
– הכח הזה – מסך. מסך בגימטריה 120 . כנגד 120 דינים שיש בשם אלוקים.
– דין הוא העיגול. אם יש לי מסך על הדין, הדין בסדר. אזרח טוב אינו מפחד מהשוטר.
– המסך הוא כמו המכונה ליצר מהחומר גלם כלים.
– תפקידי לייצר כלים שדרכם מקבל את האור.
– יש חוק שעלי לקבל את האור- הבריאה חייבת לקבל את ההטבה. זה חוק.
– אני בחרתי שאקבל ביתר דבקות. מעכשיו משתמשים ברצונות שלנו כמו צינור ולא כמו רצון.
– אני רוצה משמע אני קיים.
– אני משמעותי משמע אני צינור
– זה לא לקחת מראובן ולתת לדוד. לא להתבלבל.
– נתן לנו פה הגדרות מה זה כל אחד מהם:
– כלי לבד- עיגול
– כלי עם מסך- צינור
– עלי עם מסך ואור- קו
– אנחנו קודם שמים מסך ומשתמשים בו . משלבים בין המסך לכלי, מייצרים כלי דאור חוזר ואז ניתן לקבל את האור.
– יש לחבר בין ההשתוקקות שלי לבין השפע.
– איך ראינו את האבות:
– אברהם- רק אמונה בשפע
– יצחק – רק רצון לקבל, להיות מאושר
– יעקב- אני רוצה ליהנות אבל כשדבוק בה'. שילוב. קו אמצעי. האמונה שרוצה ליהנות אבל מהאמת. מהרצון ליתר דבקות.
סיכום בנקודות
1. חלק ב' מדבר על היחס בין העיגולים ליושר.
2. בעיגולים לא ניתן לקבל יותר באופן ישיר.
3. הכלים החדשים הנקראים קו, הם כלים שצריכה להיות בהם הגבלה הנקראת צינור.
4. ההגבלה לטובתנו כי הגבול מאפשר לבטא את האידאלים והערכים שבחרנו
5. כל מה שרצון במדרגה העליונה, הוא כח מחייב במדרגה התחתונה.
6. הכח שמחבר בין ההשתוקקות לבין הכלים דקו נקרא מסך.
7. ג' הגדרות לעיגול צינור וקו:
א. כלי לבד- עיגול
ב. כלי עם מסך- צינור
ג. עלי עם מסך ואור- קו

בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.

ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: http://bit.ly/2Vhv6Zt

הירשמו לקבלת עדכונים ושיעורים נבחרים: https://goo.gl/VAJgMz
עשו מנוי לזוהר הקדוש לחיזוק הפנימיות בעולם: https://goo.gl/cPLdsk
התקינו את אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/apps

1798

סיכום שיעור 26 תלמוד עשר הספירות- דף היומי- חלק א'-
הסתכלות פנימית עמוד כ"ז י' אייר תשע"ט
בית מדרש הסולם- שיעור מאת הרב אדם סיני

– עשינו חזרה על השיעור הקודם ולמדנו את יקוק כשתי התפשטויות ושתי התפעלויות.
– כאשר י ו' הן הכח ולכן הם צרים – י' יותר קצרה מו' כדי להורות שמה שיצא מהכח אינו שלם בי'.
– בינה ומלכות, המיוצגות בשם באות הא, הן רחבות כי מצביעות כבר על יציאה מהכח אל הפועל
– למדנו דרך יקוק- כדי להסביר תנועה, זמן ומקום.
– המקום – רצון לקבל. היום הרחבנו איך תופסים אותו. מציאות של ד' בחינות המרכיבות את הרצון.
– בעל הסולם סיפר לנו שתנועה הוא חידוש צורה. הוא נתן מספר דוגמאות כמו המעבר בין רצון לקבל בעל מנת לקבל לרצון לקבל בעל מנת להשפיע.
– יש תנועה שצריך לעבור בדרך. כמו שנשמה צריכה לעבור מעולם עשיה ליצירה לבריאה למלכות דאצילות.
– כל אחד הרוצה לעשות מעבר כמו מטומאה לטהרה או מייאוש לתקווה וכו', צריך לעשות תנועה.
– איזו תנועה? בצורת הרצון.
– הכלי החזק ביותר שלנו המייצר צורה- המחשבה.
– תת המודע באופן אוטומטי מייצר צורות על ידי מפגשים עם המציאות.
– אפשר להשתמש גם בהם אבל כח המחשבה הוא החזק מכולם, בתנאי שחיזקנו אותו.
– מהי תנועה? חידוש צורה.
– זמן- מספר חידושי צורה
– זמן הוא רק מדידה של התנועה.
– בעל הסולם מדבר איתנו שוב על החומר ואומר דבר מדהים:
– כל תפיסת החומר שלנו היא תפיסה של תנועה. לא תופסים שום דבר אלא את התנועה שלו.
– אנחנו חושבים שחומר הוא דבר דומם, אבל החומר הוא תנועה של מהות החומר.
– כדי לתפוס את התנועה צריך שני דברים
– שתהיה תנועה – כמו המתיקות של האפרסק
– שיהיה לנו חוש לתפוס אותה – כמו חוש הטעם שלנו
– כל אחד תופס לפי החוש שלו לפי פיתוח החוש שלו
– יש לעשות סדר במושגים: מקום- תנועה – זמן – מהירות
– המהירות – היא כח ועוצמת המחשבה.
– המקום – הוא הרצון לקבל שאותו אני תופס רק דרך תנועת המהות של הרצון
– התנועה – היא חידוש צורה . מעבר מצורה אחת לאחרת.
– זמן- הוא מספר חידושי צורה.
– עם ההבנות האלה נלך לחלק ב'
– הבנו שאני לא יכול יותר להיות במקום הזה של בעל מנת לקבל וצריך לנוע, לעבור לצורה של בעל מנת להשפיע. איך ? נלמד על זיווג דהכאה בע"ה בחלק ב'.

סיכום בנקודות
1. הצורך שלנו לעשות את המעבר לאחר הצמצום, ממקבל בעל מנת לקבל, שאותו אנו חווים בעיגול, למקבל בעל מנת להשפיע, שהוא האידאל שלנו, מצריך תנועה.
2. כל מקום שהוא רצון לקבל נתפס רק על ידי תנועה.
3. תנועה היא חידוש צורה. דהיינו מעבר מצורה אחת לשניה של תפיסת החומר שלנו.
4. זמן זה מספר חידושי צורה.
5. הכלי החזק ביותר שלנו לייצר מהירות בתנועה היא כח המחשבה שאותו צריך לחזק.
6. המחשבה נמצאת גם בתת המודע שלנו באופן אוטומטי.
7. על ידי הלימוד מחזקים מאד את המחשבה האמונית שלנו המייצרת את התנועה הנכונה

בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.

ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: http://bit.ly/2Vhv6Zt

הירשמו לקבלת עדכונים ושיעורים נבחרים: https://goo.gl/VAJgMz
עשו מנוי לזוהר הקדוש לחיזוק הפנימיות בעולם: https://goo.gl/cPLdsk
התקינו את אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/apps

966


בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.

ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: http://bit.ly/2Vhv6Zt

הירשמו לקבלת עדכונים ושיעורים נבחרים: https://goo.gl/VAJgMz
עשו מנוי לזוהר הקדוש לחיזוק הפנימיות בעולם: https://goo.gl/cPLdsk
התקינו את אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/apps

992


בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.

ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: http://bit.ly/2Vhv6Zt

הירשמו לקבלת עדכונים ושיעורים נבחרים: https://goo.gl/VAJgMz
עשו מנוי לזוהר הקדוש לחיזוק הפנימיות בעולם: https://goo.gl/cPLdsk
התקינו את אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/apps

1700

היום למדנו על :
 האותיות יקוק ובמה האותיות מגדירות לנו את המציאות
 האותיות מגדירות את ההתפעלות של הנברא. את הרגש הרצון ולא את האור.
 מחלקים את האות לפי צר ורחב, בכח או בפועל
 לכן אותיות יוד וואו הן צרות , הן בכח
 האותיות הא הן רחבות כי הן בפועל, בפעולה
 ההבדל בין י' לו' ששתיהן הן צרות היא לפי מה שיצא. אם יצא כלי שלם האות ארוכה יותר- האות ואו.
 עוד שאלנו למה בינה ומלכות הן אותן אותיות. תשובה – לא יודעים עדיין למה. נלמד בעולם התיקון מה שכתוב בחלק ו' וט'
 עד כאן על איך נראות האותיות.
 עוד למדנו שהלבן נקרא קוצו של יוד כי זה שורש לשורש להרגש ולכן לא נתנו לו אות
 הרגשי הרצון ביחס לתמונת האותיות
 פרק הבא- פרק ט דיברנו על תנועה וזמן
 מהי תנועה- חידוש צורה. אם עברתי מתנועה אחת לאחרת זוהי תנועה. כמובן לא כמו בגשמיות שבה המקום מגדיר.
 מקום ברוחני הוא הרגש רצון.
 הרגשי הרצון שלנו נעים בכל מיני תחומים.
 יש תנועה רוחנית מי מקבל בעל מנת לקבל לעומת מקבל בעל מנת להשפיע
 כלומר אם נמצא במקבל על מנת לקבל צריך לעבור למשפיע בעל מנת לקבל
 ארבעת המצבים ברוחני הם:
1. מקבל בעל מנת מקבל
2. משפיע בעל מנת לקבל
3. משפיע בעל מנת להשפיע
4. מקבל בעל מנת להשפיע
 התנועה שאדם עושה היא בהתאם למקומו ומצבו
 זמן הוא מספר חידושי צורה- ייתכן שבמצב 1 (מקבל בעל מנת לקבל) אמדוד בשניות ובמצב 2 , אמדוד בשנים.
 זמן תלוי באיזה עולם מודד אותו.
סיכום בנקודות – שיעור 25
1. האותיות מראות על הרגשי הרצון. את ההתפעלות שלנו מהרגשי הרצון .
2. אותיות יוד וואו שתיהן צרות כי הן בכח וההבדל ביניהן באורך בא לציין אם האות מגלה כלי שלם או לא.
3. שתי אותיות ה' הן רחבות כי יצאו לפועל ולפעולה
4. תנועה רוחנית- חידוש צורה. המעבר נקרא תנועה.
5. זמן – מדידת התנועה דהיינו מספר חידושי צורה

בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.

ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: http://bit.ly/2Vhv6Zt

הירשמו לקבלת עדכונים ושיעורים נבחרים: https://goo.gl/VAJgMz
עשו מנוי לזוהר הקדוש לחיזוק הפנימיות בעולם: https://goo.gl/cPLdsk
התקינו את אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/apps

1522

תלמוד עשר הספירות- דף היומי- חלק א'- שיעור 24

הסתכלות פנימית עמוד כ"ה  ח' אייר תשע"ט

בית מדרש הסולם- שיעור מאת הרב אדם סיני

סיכום השיעור-

  • הרצון לקבל שלמדנו במושג הוא ושמו אחד בנוי מד' בחינות שהן כנגד שם יקוק.
  • אנחנו רוצים ללמוד את התכונה של יקוק כי כל התפשטות של אור זה גילוי של המציאות
  • לא משנה מה- התחלתי מקום עבודה, שחיתי, כל דבר שיש לו התגלות שלמה, יש לו את הבחינות האלה.
  • אם אבין מה הם הפרטים הבונים כל מערכת כמו משפחה אבא, אמא, בן ובת, כך אבין את המורכבות של כל מערכת ובעל הסולם רוצה להסביר לנו את התכונות של יקוק.
  • הוא אומר שכתר הוא המאציל.
  • חכמה- נמצאת בתוכך
  • בינה- אתה מתעורר לרצות להשפיע, מקום התודעה של האדם המורכבת גם מזה שנתנו לך מלמעלה ואתה רצית לפעול ולהיות שותף ויש לך אור דחסדים. היכולת שלנו לעורר את המודעות היא על ידי מניעת הרגל.
  • אם רוצה לגלות עצמי צריך ללמוד לרצות
  • אני רוצה משמע אני קיים. אני משפיע אני משמעותי.
  • מודעות עצמית חייבת לבוא עם הרצון שלי להשפיע .
  • מדרגה הבאה אחריה תפארת- תתעורר עוד פעם, שכך זה בא מלמעלה. לא להשתמש בגאווה. רק עם עצמך אתה לא יכול כלום. מרד הנעורים עלול להביאך לגאווה.. בוא תוריד את עצמך קצת .
  • אחרי שאתה מקבל על ההכרח – עוברים למלכות כדי להרגיש התשוקקות מלאה.
  • אז יש להסתכל על הטבלה. לומדים דרכה את ד' הבחינות האלה.
  • יש עוד הרבה צורות של התחלקות של בחינות אלה .
  • תפארת נקרא גם זעיר אנפין- כאילו חכמה קטנה .
  • מלכות – השתוקקות מלאה .
  • בתפארת אני לא מתנפל על הכל- כשיש לך את המוכרחות, אז אתה יכול להשתוקק לדבר השלם.

סיכום בנקודות

  1. כל התפשטות בנויה מד' בחינות על פי השם יקוק.
  2. יקוק הוא התפתחות הרצון על פי ד' בחינותיו שכל אחת מהן מגלה עוד קצת את רצון האדם
  3. המדרגות נקראות חכמה בינה תפארת ומלכות שהן גם בחינות א' ב' ג' וד.'
  4. יש לשים לב שבינה היא המקום שבו האדם קונה מודעות עצמית, היא תחילת גילוי האדם ובלעדיה האדם לא קיים.
  5. צריכים לקבל על ההכרח כדי שיהיה לנו מקום בחירה.
  6. אחרי שעברת את ד' הבחינות שאתה יודע שיש משפיע מאציל וכל שאר הבחינות שפרטנו , אז אתה בהשתוקקות אמיתית ואם אתה רוצה לבנות בעצמך אמביציה לדבר , עבור על כל ד' בחינות אלה.

1330


בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.

ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: http://bit.ly/2Vhv6Zt

הירשמו לקבלת עדכונים ושיעורים נבחרים: https://goo.gl/VAJgMz
עשו מנוי לזוהר הקדוש לחיזוק הפנימיות בעולם: https://goo.gl/cPLdsk
התקינו את אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/apps

1472

תלמוד עשר הספירות- דף היומי- חלק א'- שיעור 24
הסתכלות פנימית עמוד כ"ה ח' אייר תשע"ט
בית מדרש הסולם- שיעור מאת הרב אדם סיני
סיכום השיעור-
▪ הרצון לקבל שלמדנו במושג הוא ושמו אחד בנוי מד' בחינות שהן כנגד שם יקוק.
▪ אנחנו רוצים ללמוד את התכונה של יקוק כי כל התפשטות של אור זה גילוי של המציאות
▪ לא משנה מה- התחלתי מקום עבודה, שחיתי, כל דבר שיש לו התגלות שלמה, יש לו את הבחינות האלה.
▪ אם אבין מה הם הפרטים הבונים כל מערכת כמו משפחה אבא, אמא, בן ובת, כך אבין את המורכבות של כל מערכת
ובעל הסולם רוצה להסביר לנו את התכונות של יקוק.
▪ הוא אומר שכתר הוא המאציל.
▪ חכמה- נמצאת בתוכך
▪ בינה- אתה מתעורר לרצות להשפיע, מקום התודעה של האדם המורכבת גם מזה שנתנו לך מלמעלה ואתה רצית
לפעול ולהיות שותף ויש לך אור דחסדים. היכולת שלנו לעורר את המודעות היא על ידי מניעת הרגל.
▪ אם רוצה לגלות עצמי צריך ללמוד לרצות
▪ אני רוצה משמע אני קיים. אני משפיע אני משמעותי.
▪ מודעות עצמית חייבת לבוא עם הרצון שלי להשפיע.
▪ מדרגה הבאה אחריה תפארת- תתעורר עוד פעם, שכך זה בא מלמעלה. לא להשתמש בגאווה. רק עם עצמך אתה לא
יכול כלום. מרד הנעורים עלול להביאך לגאווה.. בוא תוריד את עצמך קצת.
▪ אחרי שאתה מקבל על ההכרח – עוברים למלכות כדי להרגיש התשוקקות מלאה.
▪ אז יש להסתכל על הטבלה. לומדים דרכה את ד' הבחינות האלה.
▪ יש עוד הרבה צורות של התחלקות של בחינות אלה.
▪ תפארת נקרא גם זעיר אנפין- כאילו חכמה קטנה.
▪ מלכות – השתוקקות מלאה .
▪ בתפארת אני לא מתנפל על הכל- כשיש לך את המוכרחות, אז אתה יכול להשתוקק לדבר השלם.
סיכום בנקודות
1 .כל התפשטות בנויה מד' בחינות על פי השם יקוק.
2 .יקוק הוא התפתחות הרצון על פי ד' בחינותיו שכל אחת מהן מגלה עוד קצת את רצון האדם
3 .המדרגות נקראות חכמה בינה תפארת ומלכות שהן גם בחינות א' ב' ג' וד'.
4 .יש לשים לב שבינה היא המקום שבו האדם קונה מודעות עצמית, היא תחילת גילוי האדם ובלעדיה האדם לא קיים.
5 .צריכים לקבל על ההכרח כדי שיהיה לנו מקום בחירה.
6 .אחרי שעברת את ד' הבחינות שאתה יודע שיש משפיע מאציל וכל שאר הבחינות שפרטנו, אז אתה בהשתוקקות
אמיתית ואם אתה רוצה לבנות בעצמך אמביציה לדבר, עבור על כל ד' בחינות אלה.

1471

*סיכום*
1. חזרנו על מה שלמדנו שכל התפשטות של אור הכוונה גילוי של מציאות מסודרת בסדר של ד' בחינות.
הן מציינות את ההתפשטות של הרצון לקבל שיש בו ד' בחינות- כח ופועל כח ופעולה.
2. מאד חשוב- לא די בבחינת הרצון לקבל הנכלל באור במציאות המאציל באינסוף אלא הנאצל בעצמו מחוייב לגלות את הרצון. אם הנברא לא מרגיש את הרצון לקבל, הוא לא שותף וצריך את ההשתתפות של הנאצל.
3. ישנן ב' מציאויות:
א. אינסוף שהכלי האור באים כאחד
ב. מתגלה הנברא וצריך להשיג את האור הגדול הזה.
4. בפרק ז' התחלנו לדבר על הגילוי של הבחינה הבאה. איך קרה שבחינה ד' צמצמה עצמה.
5. השלבים של הצמצום היו
א. שהיתה דבקות של השלמה.
ב. לאחר מכן התעוררה מלכות דאינסוף לרצון של יתר דבקות, גם לדבקות של השוואת צורה.
ג. היתה בושה
ד. צמצום א'- צמצום הרצון
ה. וכשהיתה הסתלקות האור נהיו הכלים דעגולים.
6. למה זה גרם? לכך שיתגלה הרצון.
7. כעת רוצים להתחיל לנהל את הרצון הזה. רוצים את שלמות קבלת האור אבל עם יתר דבקות.
8. לאור יש טבע שממשיך להתפשט, לג' בחינות יכול להתפשט, לבחינה ד' לא.
9. הרב מזכיר שהרצון מורכב מיקוק. המלכות הזו (שבציור אינה כתובה בכתב יד) היא המלכות של המלכות, היא הנקודה שהצטמצמה, אבל האור הסתלק מכל הבחינות. כשבאור בא חזרה הוא יכול היה להתפשט בג' בחינות הראשונות. כלומר, יש לנו מציאות שלמה היכולה להמשיך ולהתקיים ויש מקום מאתגר. כך גם בחיים, יש צד שפועל תמיד וצד של אתגר שהוא בחינה ד'.
10. יש בה ב' צדדים:
א. מציאות שלמה של ג' בחינות.
ב. השתוקקות גדולה, רצון גדול. שם יש את כל הבעיות, שם יכולים להיות התיקונים. לכן על כל אחד לבדוק מהי נקודת הפרטיות שלו שהוא מביא לחיים. שם הוא צריך לתקן.
11. הרב מוסיף פה שיש את נקודת ההתכללות אבל תמיד ההרגש העצמי שלך הוא זה שנתון לתיקונים והאור לא יתקבל אלא אם כן תעשה תיקונים. כלומר המלכות מתכללת עם הג' בחינות הראשונות וגם בהם יכולה לקבל את האור. כך יוצא שבכל מפגש עם המציאות הנקודה הפרטית, שהיא בחינה ד', היא המאותגרת לתיקונים.
12. בהמשך נלמד על בחינות ראש וגוף שבכל פרצוף. נראה שהראש לא צריך תיקונים, הלב צריך.
13. בתנועה רוחנית נראה תמיד את הצורך לגלות את מקום ההשתוקקות שלי ואחר כך לבוא לתקן אותו . אז לא צריך לסלק את החושך שבי, צריך לתקן את הלב. שלא יהיה לב הדואג רק לעצמו.

סיכום בנקודות:

א. מהשיעור הקודם למדנו שכל התפשטות של אור זה גילוי של מציאות המתגלה בד' בחינות: חכמה, בינה, תפארת ומלכות שהן כח ופועל, כח ופעולה.
ב. בהתפשטות של האור ישנם שני כללים: כלל האור וכלל הרצון.
ג. באינסוף היה הכל שלם. אבל עדיין יש לנו חיסרון שאינו מתגלה מצד הנברא, מצד הנאצל.
ד. הצמצום על כל חמשת שלביו גילה את הרצון בלי אור ואז התגלתה הבריאה.
ה. כשהאור חוזר להתקבל במדרגה, כי זה טיבו- להתפשט, אין בעיה למלא את ג' בחינות ומלכות נשארת ריקה.
ו. היכן שיש לך גילוי רצון עצמי, השתוקקות, שם מקום האתגר של התיקון העצמי.


בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.

ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: http://bit.ly/2Vhv6Zt

הירשמו לקבלת עדכונים ושיעורים נבחרים: https://goo.gl/VAJgMz
עשו מנוי לזוהר הקדוש לחיזוק הפנימיות בעולם: https://goo.gl/cPLdsk
התקינו את אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/apps

1627

סיכום
1. חזרנו על מה שלמדנו שכל התפשטות של אור הכוונה גילוי של מציאות מסודרת בסדר של ד' בחינות.
הן מציינות את ההתפשטות של הרצון לקבל שיש בו ד' בחינות- כח ופועל כח ופעולה.
2. מאד חשוב- לא די בבחינת הרצון לקבל הנכלל באור במציאות המאציל באינסוף אלא הנאצל בעצמו מחוייב לגלות את הרצון. אם הנברא לא מרגיש את הרצון לקבל, הוא לא שותף וצריך את ההשתתפות של הנאצל.
3. ישנן ב' מציאויות:
א. אינסוף שהכלי האור באים כאחד
ב. מתגלה הנברא וצריך להשיג את האור הגדול הזה.
4. בפרק ז' התחלנו לדבר על הגילוי של הבחינה הבאה. איך קרה שבחינה ד' צמצמה עצמה.
5. השלבים של הצמצום היו
א. שהיתה דבקות של השלמה.
ב. לאחר מכן התעוררה מלכות דאינסוף לרצון של יתר דבקות, גם לדבקות של השוואת צורה.
ג. היתה בושה
ד. צמצום א'- צמצום הרצון
ה. וכשהיתה הסתלקות האור נהיו הכלים דעגולים.
6. למה זה גרם? לכך שיתגלה הרצון.
7. כעת רוצים להתחיל לנהל את הרצון הזה. רוצים את שלמות קבלת האור אבל עם יתר דבקות.
8. לאור יש טבע שממשיך להתפשט, לג' בחינות יכול להתפשט, לבחינה ד' לא.
9. הרב מזכיר שהרצון מורכב מיקוק. המלכות הזו (שבציור אינה כתובה בכתב יד) היא המלכות של המלכות, היא הנקודה שהצטמצמה, אבל האור הסתלק מכל הבחינות. כשבאור בא חזרה הוא יכול היה להתפשט בג' בחינות הראשונות. כלומר, יש לנו מציאות שלמה היכולה להמשיך ולהתקיים ויש מקום מאתגר. כך גם בחיים, יש צד שפועל תמיד וצד של אתגר שהוא בחינה ד'.
10. יש בה ב' צדדים:
א. מציאות שלמה של ג' בחינות.
ב. השתוקקות גדולה, רצון גדול. שם יש את כל הבעיות, שם יכולים להיות התיקונים. לכן על כל אחד לבדוק מהי נקודת הפרטיות שלו שהוא מביא לחיים. שם הוא צריך לתקן.
11. הרב מוסיף פה שיש את נקודת ההתכללות אבל תמיד ההרגש העצמי שלך הוא זה שנתון לתיקונים והאור לא יתקבל אלא אם כן תעשה תיקונים. כלומר המלכות מתכללת עם הג' בחינות הראשונות וגם בהם יכולה לקבל את האור. כך יוצא שבכל מפגש עם המציאות הנקודה הפרטית, שהיא בחינה ד', היא המאותגרת לתיקונים.
12. בהמשך נלמד על בחינות ראש וגוף שבכל פרצוף. נראה שהראש לא צריך תיקונים, הלב צריך.
13. בתנועה רוחנית נראה תמיד את הצורך לגלות את מקום ההשתוקקות שלי ואחר כך לבוא לתקן אותו . אז לא צריך לסלק את החושך שבי, צריך לתקן את הלב. שלא יהיה לב הדואג רק לעצמו.

סיכום בנקודות:

א. מהשיעור הקודם למדנו שכל התפשטות של אור זה גילוי של מציאות המתגלה בד' בחינות: חכמה, בינה, תפארת ומלכות שהן כח ופועל, כח ופעולה.
ב. בהתפשטות של האור ישנם שני כללים: כלל האור וכלל הרצון.
ג. באינסוף היה הכל שלם. אבל עדיין יש לנו חיסרון שאינו מתגלה מצד הנברא, מצד הנאצל.
ד. הצמצום על כל חמשת שלביו גילה את הרצון בלי אור ואז התגלתה הבריאה.
ה. כשהאור חוזר להתקבל במדרגה, כי זה טיבו- להתפשט, אין בעיה למלא את ג' בחינות ומלכות נשארת ריקה.
ו. היכן שיש לך גילוי רצון עצמי, השתוקקות, שם מקום האתגר של התיקון העצמי.

1432

תלמוד עשר הספירות- דף היומי- חלק א'- שיעור 21
הסתכלות פנימית עמוד כ"א- כ"ב ד' אייר תשע"ט
למדנו אתמול עניין מאד חשוב- ראינו את ההבדל בין צדיקים לרשעים. כי יש תפקיד לנברא, הוא נמצא במצב שהוא רצון
לקבל, מכיוון שבזה יצא מעצמותו. כאשר הוא רצון לקבל הוא לא יכול לקבל את ההטבה לכאורה כי הוא נפרד מהבורא
לאחר הצמצום ואינו יכול לקבל את האור כי אין השוואת צורה ויש חוק. מה יעשה?
האור התפשט עד למציאות של עולם הזה. נהיה בין השפע לרצון לקבל, להשתוקקות, הפרדה מאד גדולה. כאשר יש
הפרדה כל כך גדולה אנחנו שואלים- איך לעבוד? מה עושה רשע?
א. כשמרגיש חיסרון – כואב לי
ב. רשע- כשמקבל את המילוי מעולם לא מצליח לשבוע
מה הפיתרון? איך נוהגים הרשעים?
א. כאשר יש להם חיסרון, מתלוננים
ב. כאשר יש להם הצלחה, הם מתגאים
כאשר נעים בין לילית הרשעה לס"מ. יללה וגאווה. משאיר את האדם בצורה נפרדת מהבורא. אם אני כזה גדול, אני בגאווה
ומגיע לי ואם מגיע לי ואין לי אני עובר לתלונה, ליללה. ואז, אני לוקח אפילו בשקר, מקבל שפע של עוה"ז, כבוד מזויף….
הטבע הוא שלפעמים הגאווה היא שאני נהנה. כשטוב לי ואני נהנה אני מרגיש שמגיע לי יותר.
ומה נכון? הפיתרון הוא:
– כשאני מרגיש חיסרון, אני צריך לומר אני באתי לעבוד. חיסרון הוא חומר גלם לעבודה.
– כשנותנים לי זה לא שלי, זה של הכלל.
על זה מפרש הבעש"ט אם אין אני לי מי לי- אם יש לי חיסרון, אז אני צריך לעשות עבודה. באתי לעבוד.
ואם אני לעצמי מה אני- אחרי התוצאה צריך להגיד שהכל שלו.
זו הדרך לעבוד.
שהאדם לא יגיד אבל אני חושב אחרת. אלא מה יגיד, המחשבה היא כלי שאיתו אני משתמש כדי להפעים את נפשי.
עובד למען הכלל.
היום אנחנו רוצים להבין מהיכן באים היסורים.
כותרת פרק ה' – מחשבת הבריאה מחייבת כל הפרטים שבמציאות לצאת זה מזה עד לגמר התקון.
יש פה נקודה שהיא חוק. מחשבת הבריאה מחייבת. את מי? למה? נדון בכך:
כב( ועכשיו שזכינו לכל הנ"ל, יובן לנו באפס מה, עוצם יחודו יתברך וית', אשר לא מחשבותיו מחשבותינו וכו',
אצלנו המחשבה באה עם חיסרון ואצלו לא
"וכל ריבוי הענינים והצורות המושגים לנו, בכל המציאות הזו אשר לפנינו, כל זה מתיחד אצלו ית', במחשבה יחידה אחת,
דהיינו, מחשבת הבריאה "כדי להנות לבריותיו", אשר המחשבה היחידה הזאת, מקפת את כל המציאות באחדות גמורה עד
גמר התיקון, כי היא כל מטרת הבריאה כנ"ל. "
האם חסר לו ובגלל זה רוצה להיטיב? האם רצון אינו אומר חיסרון? איך אני יודע שאצלו אין חיסרון?
כלל- כל הגדרה של כל פרט היא ביחס לכלל ממנו נובע.
למשל- האם יכול הבורא לברוא אבן שהוא לא יכול להרים? מי הכלל של האבן? הבורא. אני לא יכול להגדיר אבן כזו כי זה
סותר את הבורא. תמיד הכלל הוא זה שמוביל. שום הגדרה של פרט בבריאה לא יכולה לסתור את הכלל. זה יוביל אותנו
להבין את היסורים.
מה זה שמחשבתו היא להיטיב לנבראיו? זה אומר שבסוף נהיה מאושרים. מצד הבורא אנחנו כבר מאושרים. מצד הנברא
עוד לא הגענו לשם.
והיא הפועל. כלומר, ע"ד כח הפועל בנפעל, כי מה שהוא אצלו ית' רק מחשבה יהיה בנבראים חוק מחוייב בהכרח
כח הפועל- הבורא.
אין עוד מלבדו- מה זה? הפירוש- אין עוד מלבד הכח של הבורא. כח הפועל. הכח של להיטיב לנבראיו.
תמיד תפיסת הנברא היא מהפרטים לכלל. מהבלתי שלם לשלם.
מי שרוצה להתנהג כאילו הוא הבורא, הוא כמו עשו, – רוצה לקבל את הכלל בלי הפרטים )הלעיטני נא וכו'(
אתה לא יכול להשיג את האור בלי יגיעה. את השבת בלי ימי החול. יגיעה היא מחויבת. אנחנו הנפעל והכח של הבורא
בתוכנו.
כח הפועל בנפעל. זה חוק.
אתה רוצה לגלות אותו- את כח הפועל.
"וכיון שחשב עלינו להנות אותנו נתפעל בנו בהכרח הענין הזה, להיות מקבלים שפעו הטוב. והיא הפעולה. "
הפעולה – קבלת ההטבה
הנפעל- אנחנו
ציור 1
ההטבה בטוח תצא לפועל. כל מי שאומר אי אפשר להגיע לשלמות אינו אלא כופר.
בטוח שכח הפועל בנפעל.
"כלומר, אחר שהוטבע בנו החוק הזה של הרצון לקבל הנאות, אז מוגדרים אנו לעצמנו בשם פעולה, שמחמת שינוי הצורה
הזאת, יוצאים אנו מכלל בורא לכלל נברא, ומכלל פועל לכלל פעולה, כנ"ל. והיא היגיעה והעבודה, שמחמת כח הפועל
בנפעל כנ"ל, מתגברת והולכת כמות חשק הקבלה שבנו, ע"ד השתלשלות העולמות, עד לבחי' גוף נפרד בעוה"ז, דהיינו
בהפוך הצורה מחי החיים, שאין בגדרו להשפיע מחוצה לו כלל וכלל, שהוא המביא לגופים את המיתה, וכל מיני יסורים
ויגיעות לנשמה כמו"ש עוד. "
למה הגיעה קרן הבריאה? נפרדות גמורה. מצד אחד הבורא מצד שני הנברא. הנברא רוצה חזרה את השפע. אז יש לו
עבודה. איזו? תורה ומצוות.
מה אומרת התפיסה הגופנית? חסרונות וגאווה. מגיע לי זה שלי. תפסיק ליילל ותפסיק להתגאות.
שוב חוזר על דרך העבודה הנכונה:
באתי לעבוד
זה לא שלי, זה של הכלל.
למה קשה לנו? כי מרגישים את התענוג כשמתגאים ומרגישים משמעותיים בזה שחסר לנו.
לא שאני לא פוגש חיסרון- השאלה מה אני עושה איתו. אומר ה' הכנתי לכם דרך של עבודה בתורה ומצוות והגוף מרגיש
מוות.
אתה לא יכול לא לרצות.
למה בני אדם מתלוננים? להרגיש קיימים הם אומרים אני חסר, משמע אני קיים.
מה אתה עושה עם זה שחסר לך?
דוגמה-נותנים לאשה קמח, בו
מאיפה באים היסורים. מהתייחסות לא נכונה לחיסרון ולשפע שמקבל בעקבותיו.
כשנותנים לך אתה מתייחס לא נכון לכך שיש לך קמח/ עבודה….
"והוא ענין עבודת השי"ת בתורה ומצוות. "
להתייחס לחיסרון בדרך של עבודה ולא של תלונה.
כי ע"י הארת הקו במקום המצומצם, "
לא החיסרון אלא הרגש החיסרון. במקום הפנוי לתיקונים.
"נמשכים השמות הק', התורה, והמצוות. וע"י העמל בתורה ובמצוות על מנת להשפיע נ"ר ליוצרו, לאט לאט מתהפכים כלי
הקבלה שבנו, לכלי השפעה. וזהו כל השכר המקווה לנו. שכל כמה שכלי הקבלה אינם מתוקנים, אי אפשר לנו להרחיב פינו
לקבל שפעו ית', "
איך יהיו מתוקנים?- באתי לקבל את היחד.
האם באתי לקבל את היחד לייצר אותו לגלות אותו ? מהי ההגדרה הנכונה?
באתי לייצר את הגילוי שלו. ליצור צורה שתגלה את היחד.
אני הופך להיות יצרן . עובד בצורת התייחסות חדשה. אם תהיה לי צורה של בעל מנת להשפיע- אני אגיע.
והיינו משום פחד של השתנות הצורה, בסוד מאן דאכיל דלאו דיליה בהית לאסתכולי באפיה. כי משום זה היה הצמצום הא',
כנ"ל. אבל בהיותנו מתקנים את כלי הקבלה שלנו, שיהיה ע"מ להשפיע, משווים אנו בזה את הכלים ליוצרם, וראויים אנו
לקבל את שפעו עד אין קץ.
כמה צריכים להיות מאושרים? עד אין קץ .
"והנך רואה שכל אלו הצורות ההפוכות שבכל הבריאה הזו שלפנינו, דהיינו צורת פועל ונפעל, וצורת הקלקולים והתקונים
וצורת העבודה ומתן שכרה, וכו', כל זה הוא נכלל רק במחשבתו היחידה ית', הנ"ל, ובתכלית הפשטות, דהיינו "להנות
לנבראיו" בדקדוק, לא פחות ולא יותר. "
אז מה? גם הרגל בא להנות את הפיל? גם הראש? גם הכל? כן, כל עוד הם חלק מהכלל.
אם אתה לא חלק אלוק ממעל- אתה כמו ראש כרות על הרצפה.
ועל הדרך הזו הנ"ל נכללים ג"כ במחשבה ההיא, כל ריבוי המושכלות, הן המושכלות שבתורתנו הק', והן החכמות החצוניות
וכל ריבוי הבריות והעולמות, ושינוי ההנהגות שבכל אחת, כל אלו יוצאים ונובעים רק מהמחשבה היחיד
הכל נכלל בו.
אות כ"ג כותרת – מלכות דא"ס, פירושה, שהמלכות איננה עושה שם בחינת סוף
ב' דברים כדאי לנו לדעת
א. אין לדבר מהאור טרם הגיע לכלי–אם מדבר מאור שמתפשט – מסקנה באור המתפשט יש מלכות
ב. מלכות היא דבר שלם ולא כפי הנדמה דבר העושה סוף. )הבריאה היא שלמות(. מה שלאחר הצמצום עושה סיום זה
רק כדי לקנות יתר שלמות.
" כג( ובהנ"ל יובן, המובא בתיקוני זוהר מבחי' המלכות דא"ס ב"ה, שע"ז נרעשו הספים מקול המתמיהים, דהיתכן לכנות
שם מלכות בא"ס ב"ה, דא"כ יש גם שם ט' ספירות ראשונות וכו'. "
יש החושבים שאין מלכות / רצון באינסוף. זו טעות גמורה.
"ובדברינו מתבאר היטב, דענין הרצון לקבל הכלול באור א"ס ב"ה בהכרח, כנ"ל, הוא נקרא מלכות דא"ס ב"ה, אלא ששם
לא עשתה המלכות בחי' סוף וגבול על האור א"ס ב"ה, משום שעוד לא נגלה בה שינוי צורה מחמת הרצון לקבל, לכן נק'
א"ס ב"ה, כלומר שהמלכות אינה עושה שם בחי' סוף וכו', לאפוקי מאחר הצמצום ולמטה, נעשה בכל ספירה ופרצוף בחי'
סוף בכח המלכות."
הבריאה מטבעה שלמה מיוחדת וכו' רק לא מרגישה כך. כשהיא פועלת מצדה עצמה יש לה סוף. יכולה להגיע שלא יהיה
לה סוף. איך ? הנבראים צריכים להיות ראויים לקבל את שפעו עד אינסוף. הנברא יכול להגיע לזה עי השוואת צורה. איך
מגיעים להשוואת צורה? על ידי תורה ומצוות בלי ליילל ובלי להתגאות.
סיכום שיעור
למדנו בשיעור הקודם שיש הבדל בין רשעים לצדיקים. מה ההבדל?
רשעים פועלים רק לקבל לעצמם. אחרי שנגלה עניין הגוף הם פועלים את רצון הגוף. הם לא פועלים את האידאה שלשמה
התגלה להם הגוף.
הגוף התגלה ואז הרשעים, מה עושים? רוצים לקבל את האור בגאווה גדולה. הם אומרים:
אם אני רצון לקבל- אם הגעתי לנקודה של העולם הזה- אתלונן.
ואם כבר אקבל את השפע אגיד- זה שלי אני גדול.
אז מה לעשות? אומר בעל הסולם- הצדיקים עושים אחרת- עובדים בענווה למען הכלל. אני צריך לעבוד לכן איני יכול
להתלונן שחסר לי. לכן צריך לראות שאם בן אדם רוצה להרגיש משמעותי בחיים זה לא על ידי שרוצה. אלא אם רוצה
להרגיש משמעותי יראה מה התפקיד שלו ביחס לכלל.
אני רוצה משמע אני קיים. זה טבע הבריאה. אלא העבודה בבריאה היא שאני יש לי תפקיד ביחס לכלל וזה נותן לי את
המשמעות האמיתית. אני עובד וזה לא שלי.
תסתכלו בהיסטוריה האנושית כולה- כל מי שעבד רק למען עצמו ירד מטה מטה. אז רשעים בחייהם נקראים מתים, צדיקים
באים לעשות עבודה לטובת הכלל.
עד לפה בשיעור הקודם- היום למדנו שאנחנו רוצים להבדיל בין הבורא לנברא.
הבורא- תפיסת האינסוף – שם מוצגת מחשבת הבריאה. שהיא להנות לנבראיו וזה שונה ממחשבתנו.
מחשבתו היא יחידה ומקפת את כל המציאות בבת אחת ללא גילוי של פרטים נפרדים. היא מורכבת מפרטים רק שאינם
גלויים. וכח הפועל הזה נמצאת בנפעל. כי מה שהוא אצלו מחשבה זה חייב להתקיים בנו – אנו חייבים לקבל את ההטבה
השלמה. הבורא חשב ובנו זה נפעל.
יש פועל פעולה ונפעל.
אז כח הפועל שמתראה בפעולה יפעל בנפעל.
זה חייב להתפעל בנפעל.
לכן צריכים לראות שצריך דרך להגיע למציאות זו שיצאנו למציאות נברא שאני מרגיש שחסר לי, בעיקר חסר לי. ומה אתה
עושה אם חסר לך? האם אתה מתלונן כי חושב גוף ?
כשאתה חושב באתי לעבוד- זה נקרא עול מלכות שמיים – אני יכול להיות עובד.
אם באתי להנות- העיקר שנהנה- זה בא משורש שהוא אמיתי. שהבורא ברא כדי להיטיב לנבראיו אבל לא להתבלבל.
מה צריך לעשות? צריך לייצר את הגילוי של השוואת הצורה של היחד. זה התפקיד שלי.
כשאקבל את השפע צריך לקבלו בענווה כמו משה. אם עושים עבודה זו אז משווים את הכלים ליוצרם. אנחנו עושים את
התנועה לאינסוף וחזרה.
מתחתית הגילוי של הרצון- פה נתנו לי את הקמח- תעשה ממנו לחם טעים.
מי יאכל את הלחם ? החברים יאכלו את הלחם .
אני רוצה משמע אני קיים. לא . צריך לשאול- מה התפקיד שלי ביחס לכלל? כל הזמן .
רשע אם לא נותנים לו- יכול להיכנס לדיכאון או להתגאות. זו תנועה מפחידה אצל הרשעים. כשמקבלים את השפע אם אני
כזה גדול מגיע לי . לא אכפת להם אפילו לגנוב. רוצים הרגשה . לא מעניין אותם כלום. רוצים תענוג ואם לא מתרגזים.
לנו ניתנו תורה ומצוות ודרכם יכולים לעבוד בצורה של נשמה.
נקודה נוספת שלמדנו- מלכות דאינסוף פירושה שלא עושה סוף. כלומר בטיבה שלמה ולא חסרה.
למה מרגישים את חסרונה? כי יצאנו לגלותה.
שם באינסוף לא עשתה המלכות סוף. אנחנו צריכים לגלות מצידנו. עובדים בדרך של כלל.
שואלים- מה באתי לעבוד? ואז אומרים והכלל יקבל את זה.
כמעט התאבדות נראה אבל זו העבודה.
איך עושים את העבודה ומה פירוש העבודה. זה בשיעור הבא בע"ה.
סיכום קצר-
1 .דיברנו על ההבדל בין רשעים לצדיקים . רשעים רוצים לקבל אך לעצמם וצדיקים כדי להשוות צורה.
2 .מחשבת הבורא שונה ממש הנברא. בכך שמחשבתו של הבורא מקפת את כל המציאות באחדות גמורה עד גמר תיקון.
3 .מה שהוא אצלו רק מחשבה יהיה בנבראים חוק בהכרח – חייבים להיות מאושרים.
4 .מחויב בתור נבראים שיהיה בנו חיסרון
5 .כל היסורים מגיעים מכך שמתייחסים בצורה גופנית לחיסרון. מתלוננים במקום לעשות עבודה.
6 .כל העבודה שלנו בתו"מ זה להשוות צורה ואז ראויים לקבל את שפעו עד אין קץ
7 .מלכות דאינסוף היא שלמה זהו שאומר שהבריאה היא שלמה ורק הצמצום נתן לנו אפשרות שגם נרגיש את השלמות
הזו אם נעשה את העבודה.

1376

סיכום שיעור 21 (הקצר)
למדנו בשיעור הקודם שיש הבדל בין רשעים לצדיקים. מה ההבדל?
רשעים פועלים רק לקבל לעצמם. אחרי שנגלה עניין הגוף הם פועלים את רצון הגוף. הם לא פועלים את האידאה שלשמה התגלה להם הגוף.
הגוף התגלה ואז הרשעים, מה עושים? רוצים לקבל את האור בגאווה גדולה. הם אומרים:
אם אני רצון לקבל- אם הגעתי לנקודה של העולם הזה- אתלונן.
ואם כבר אקבל את השפע אגיד- זה שלי אני גדול.
אז מה לעשות? אומר בעל הסולם- הצדיקים עושים אחרת- עובדים בענווה למען הכלל. אני צריך לעבוד לכן איני יכול להתלונן שחסר לי. לכן צריך לראות שאם בן אדם רוצה להרגיש משמעותי בחיים זה לא על ידי שרוצה. אלא אם רוצה להרגיש משמעותי יראה מה התפקיד שלו ביחס לכלל.
אני רוצה משמע אני קיים. זה טבע הבריאה. אלא העבודה בבריאה היא שאני יש לי תפקיד ביחס לכלל וזה נותן לי את המשמעות האמיתית. אני עובד וזה לא שלי.
תסתכלו בהיסטוריה האנושית כולה- כל מי שעבד רק למען עצמו ירד מטה מטה. אז רשעים בחייהם נקראים מתים, צדיקים באים לעשות עבודה לטובת הכלל.
עד לפה בשיעור הקודם- היום למדנו שאנחנו רוצים להבדיל בין הבורא לנברא.
הבורא- תפיסת האינסוף – שם מוצגת מחשבת הבריאה. שהיא להנות לנבראיו וזה שונה ממחשבתנו.
מחשבתו היא יחידה ומקפת את כל המציאות בבת אחת ללא גילוי של פרטים נפרדים. היא מורכבת מפרטים רק שאינם גלויים. וכח הפועל הזה נמצאת בנפעל. כי מה שהוא אצלו מחשבה זה חייב להתקיים בנו – אנו חייבים לקבל את ההטבה השלמה. הבורא חשב ובנו זה נפעל.
יש פועל פעולה ונפעל.
אז כח הפועל שמתראה בפעולה יפעל בנפעל.
זה חייב להתפעל בנפעל.
לכן צריכים לראות שצריך דרך להגיע למציאות זו שיצאנו למציאות נברא שאני מרגיש שחסר לי, בעיקר חסר לי. ומה אתה עושה אם חסר לך? האם אתה מתלונן כי חושב גוף ?
כשאתה חושב באתי לעבוד- זה נקרא עול מלכות שמיים – אני יכול להיות עובד.
אם באתי להנות- העיקר שנהנה- זה בא משורש שהוא אמיתי. שהבורא ברא כדי להיטיב לנבראיו אבל לא להתבלבל.
מה צריך לעשות? צריך לייצר את הגילוי של השוואת הצורה של היחד. זה התפקיד שלי.
כשאקבל את השפע צריך לקבלו בענווה כמו משה. אם עושים עבודה זו אז משווים את הכלים ליוצרם. אנחנו עושים את התנועה לאינסוף וחזרה.
מתחתית הגילוי של הרצון- פה נתנו לי את הקמח- תעשה ממנו לחם טעים.
מי יאכל את הלחם ? החברים יאכלו את הלחם .
אני רוצה משמע אני קיים. לא . צריך לשאול- מה התפקיד שלי ביחס לכלל? כל הזמן .
רשע אם לא נותנים לו- יכול להיכנס לדיכאון או להתגאות. זו תנועה מפחידה אצל הרשעים. כשמקבלים את השפע אם אני כזה גדול מגיע לי . לא אכפת להם אפילו לגנוב. רוצים הרגשה . לא מעניין אותם כלום. רוצים תענוג ואם לא מתרגזים.
לנו ניתנו תורה ומצוות ודרכם יכולים לעבוד בצורה של נשמה.
נקודה נוספת שלמדנו- מלכות דאינסוף פירושה שלא עושה סוף. כלומר בטיבה שלמה ולא חסרה.
למה מרגישים את חסרונה? כי יצאנו לגלותה.
שם באינסוף לא עשתה המלכות סוף. אנחנו צריכים לגלות מצידנו. עובדים בדרך של כלל.
שואלים- מה באתי לעבוד? ואז אומרים והכלל יקבל את זה.
כמעט התאבדות נראה אבל זו העבודה.
איך עושים את העבודה ומה פירוש העבודה. זה בשיעור הבא בע"ה.

סיכום קצר-
1. דיברנו על ההבדל בין רשעים לצדיקים . רשעים רוצים לקבל אך לעצמם וצדיקים כדי להשוות צורה.
2. מחשבת הבורא שונה ממש הנברא. בכך שמחשבתו של הבורא מקפת את כל המציאות באחדות גמורה עד גמר תיקון.
3. מה שהוא אצלו רק מחשבה יהיה בנבראים חוק בהכרח – חייבים להיות מאושרים.
4. מחויב בתור נבראים שיהיה בנו חיסרון
5. כל היסורים מגיעים מכך שמתייחסים בצורה גופנית לחיסרון. מתלוננים במקום לעשות עבודה.
6. כל העבודה שלנו בתו"מ זה להשוות צורה ואז ראויים לקבל את שפעו עד אין קץ
7. מלכות דאינסוף היא שלמה זהו שאומר שהבריאה היא שלמה ורק הצמצום נתן לנו אפשרות שגם נרגיש את השלמות הזו אם נעשה את העבודה.

1144


בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.

ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: http://bit.ly/2Vhv6Zt

הירשמו לקבלת עדכונים ושיעורים נבחרים: https://goo.gl/VAJgMz
עשו מנוי לזוהר הקדוש לחיזוק הפנימיות בעולם: https://goo.gl/cPLdsk
התקינו את אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/apps

2089

כ               חלק         תלמוד עשר הספירות         ראשון

הקליפות, ס"א, והרשעים, שהם נחתכים לגמרי על ידה משורש החיים. שז"ס הכתוב ורגליה יורדת מות, פי', רגליה, מורה על לשון סוף דבר, ואומר שרגליה של המלכות, שהיא בחי' הרצון להנות, שישנו בהתפשטות אורו ית', בסוף משתלשלת הימנה בחי' המות לס"א, ולהניזונים ונמשכים אחרי הס"א.

בהיותנו ענפים נמשכים מא"ס, לכן הדברים

הנמצאים בשורשנו, הם לנו לתענוג, ושאינם

בשורשנו, יהיו לנו לטורח וליסורין.

יט) אמנם אפשר להקשות, כיון ששינוי, הצורה הזה של הרצון לקבל מחויב להמצא בבריות בהכרח, דאם לא כן, איך תהיינה נמשכות הימנו ית' ותצאנה מכלל בורא לכלל נברא, שלא יצוייר זה, אלא על ידי שינוי הצורה כנזכר לעיל. ועוד, הרי שצורה זו של הרצון להנות, היא עיקר טיב כל הבריאה, אשר מחשבת הבריאה סובבת עליה, והיא ג"כ מדת כמות הטוב והעונג, כמו שהארכנו לעיל, שע"כ נקראת מקום, ואיך נאמר עליה, שנקראת חושך, והיא נמשכת עד לבחי' מות, כי עושה במקבלים התחתונים, בחי' הפסק ופירוד מחי החיים ח"ו. ועוד צריכים להבין, מה ענין החרדה הגדולה הזאת המגיע למקבלים מחמת שינוי הצורה מעצמותו ית', ולמה חרי בה, האף הגדול הזה.

וכדי להסביר לך די באר את הענין הדק הזה, צריך לבאר מקודם, מוצא כללות התענוגים והיסורים, המורגשים בעולמנו. ותשכיל זאת, בידוע, אשר כל ענף יהיה טבעו שוה לשורשו, ולכן כל הענינים הנהוגים בשורש, יתרצה בו גם הענף ויאהב אותם ויחמדם, וכל הענינים שאינם נהוגים בשורשו, גם הענף מתרחק מהם, לא יסבול אותם, וישנא אותם, והנה חוק זה, נוהג בכל שורש עם הענף שלו, ולא יעבור. ומשום שהוא ית' וית', הוא שורש לכל בריותיו אשר ברא, וע"כ כל הענינים הכלולים בו ית',

ונמשכים לנו הימנו בהמשכה ישרה, יבושם לנו, ויונעם לנו, משום שטבענו קרוב לשורשנו. וכל הענינים שאינם מצויים בו ית', ואינם נמשכים לנו הימנו בהמשכה ישרה, זולת על פי קוטבה של הבריאה עצמה, יהיו אלו נגד הטבע שלנו, ויהיה קשה לנו לסבלם. דהיינו, אנו אוהבים את המנוחה, ואנו שונאים מאד את ענין התנועה, עד שאין אנו עושים שום תנועה, זולת בשביל השגת המנוחה. והיה זה, בשביל שהשורש שלנו אינו בעל תנועה, אלא בעל מנוחה, שאין התנועה נוהגת בו כלל, וע"כ הוא ג"כ נגד טבענו והיא שנואה, עלינו, ועד"ז, אנו אוהבים את החכמה והגבורה והעושר וכל המעלות הטובות, היינו משום שהמה כלולים בו ית', שהוא שורשנו, ושונאים אנו מאוד את הפוכם, כמו הסכלות, החולשה, העניות, והבזיונות, וכדומה, היינו בשביל שאינם מצויים כלל ועיקר בשורש שלנו, וע"כ הם מאוסים ושנואים עלינו עד אין לסבול.

אמנם צריך לחקור, איך אפשר שתמשך לנו איזו המשכה, ולא תהיה ישר ממנו ית', כי אם מקוטבה של הבריאה עצמה. אלא למה דבר זה דומה, לעשיר אחד שקורא לאדם מן השוק, ומאכילו ומשקהו ומעניק לו מכסף וזהב בכל יום ויום, וכל יום מרובה משל חברו, ותבחין שהאדם הזה טועם במתנותיו העצומים של העשיר, ב' טעמים, משונים זה מזה, בבת אחת. כי מצד אחד טועם תענוג גדול לאין קץ מכח ריבוי מתנותיו, ומהצד השני קשה לו לסבול ריבוי ההטבה, ומתבייש בעת קבלתו, שהדבר מביא לו אי סבלנות, מחמת ריבוי המתנות שמרבה עליו בכל פעם. וזה ודאי שהתענוג שיש לו מן המתנות, נמשך לו ישר מן העשיר הנותן, אמנם קושי הסבלנות, שהוא טועם במתנות, אינו נמשך לו מן העשיר הנותן, אלא מתוך מהותו עצמו של המקבל, שמתעוררת בו בושה, מחמת הקבלה, ומתנת החנם, ובאמת שגם זה מסבב לו העשיר כמובן, אבל באפן בלתי ישר.

סיכום
בשיעור הקודם אמרנו שמהי מחצבת הנשמה ? היא רצון לקבל מלא באור. היא לא רק אור.
היות והיא רצון לקבל אז אחרי הצמצום, כשנפרד ממנה האור נשארה רק רצון לקבל שהוא בשינוי צורה מן האור ואז נוצר הבדל בין הרצון לטומאה לרצון לקדושה- שהוא רצון לקשר- כלי דאור חוזר.
וזה כל ההבדל בין צד הטומאה לצד הקדושה
היום למדנו:
יוצר אור ובורא חושך
ישנן ב' המשכות
א- כל המושכלות הנעימים– כולם כלולים בו ית'
ב- כל המושכלות הבלתי נעימים – באו מהחושך ובאו בהמשכה בלתי ישרה
השורש לכל הסבל הוא מה שברא יש מאין.
כלל- בהיותנו ענפים הנמשכים מאינסוף אז מה שבשורשנו- התענוג והמנוחה והחכמה נמשך ממנו בהמשכה ישרה
מה שאינו בשורשנו- לטורח וליסורים- למשל תנועה- שאלות- חסרונות- אני מרגיש שחסר לי אני סובל. כשאני עייף, רעב, לא יודע….
כל זה למה? מגיע אלי מכיוון שאינו נמצא בשורשנו.
לדייק זה- ככה זה נוהג אצלנו בהרגשה שלנו והענף הזה נובע מב' צורות והתיקון של זה שאם נייצר צורה גם ברצון לקבל אבל עם צורה של בעל מנת להשפיע נוכל לקבל. בעל הסולם אומר שאם לא היה בורא את הרצון לקבל- לא היתה בריאה
יש שלמות תלויה של הרצון לקבל ובלתי תלויה- של האור
אם הגוף רוצה להיות אור אינו יכול וסובל
הרצון רוצה שלמות כמו האור ויכול לקבל אבל צריך להיות בדבקות
כל הרצון לקבל יש בו שלמות אבל הוא תלוי בדבקות שלו באור- זוהי שלמות תלויה
סיכום קצר
1. הנשמה היא רצון לקבל מלא באור אבל זה מה שמבדיל את הנשמה מהכל, מהבורא
2. כל ההבדל בין חלק הטומאה לקדושה האם אני מקבל את האור בכלי דאור חוזר או בפרטיות שלי ?
3. כל המוחשות והמושכלות הנעימות שבעולם נמשכים יש מיש בסוד יוצר אור
4. כל המוחשות והמושכלות הבלתי נעימים שבעולם נמשך יש מאין בסוד בורא חושך בהמשכה בלתי ישרה מאיתו
5. מה שנמצא בשורשנו הוא לנו לתענוג
מה שאינו נמצא בשורשנו יהיה לנו לטורח וליסורים
6. הבריאה שהיא רצון לקבל למרות שכל היסורים באים ממנה, מחויבת להיות אבל יחד עם זאת ממנה יבוא כל הטוב אם נדבק בבורא.
7. ישנה שלמות בלתי תלויה שהיא של הבורא ושלמות תלויה של הנברא.

1009


בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.

ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: http://bit.ly/2Vhv6Zt

הירשמו לקבלת עדכונים ושיעורים נבחרים: https://goo.gl/VAJgMz
עשו מנוי לזוהר הקדוש לחיזוק הפנימיות בעולם: https://goo.gl/cPLdsk
התקינו את אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/apps

1805

סיכום קצר
1. הנשמה היא רצון לקבל מלא באור אבל זה מה שמבדיל את הנשמה מהכל, מהבורא
2. כל ההבדל בין חלק הטומאה לקדושה האם אני מקבל את האור בכלי דאור חוזר או בפרטיות שלי ?
3. כל המוחשות והמושכלות הנעימות שבעולם נמשכים יש מיש בסוד יוצר אור
4. כל המוחשות והמושכלות הבלתי נעימים שבעולם נמשך יש מאין בסוד בורא חושך בהמשכה בלתי ישרה מאיתו
5. מה שנמצא בשורשנו הוא לנו לתענוג
מה שאינו נמצא בשורשנו יהיה לנו לטורח וליסורים
6. הבריאה שהיא רצון לקבל למרות שכל היסורים באים ממנה, מחויבת להיות אבל יחד עם זאת ממנה יבוא כל הטוב אם נדבק בבורא.
7. ישנה שלמות בלתי תלויה שהיא של הבורא ושלמות תלויה של הנברא.

הירשם\התחבר לאתר על מנת לצפות בשיעורים

נרשמת בעבר? מלא את הפרטים והתחבר אוטומטי

Designed by Laisner