סיכום שיעור 9 – תלמוד עשר הספירות- דף היומי- חלק ב'
פרק א' עמוד מ"ה כ"א אייר תשע"ט
בית מדרש הסולם- שיעור מאת הרב אדם סיני

– חזרנו וראינו נקודה חשובה מאד שהע"ס הן עשר ולא תשע. המלכות נחשבת לספירה כי גורמת להארה.
– יהיו עוד הסברים לכך בהמשך.
– בקו הז"ת של הקו מחברות בין העיגולים אך אם אדם לא פועל אותן כראוי, הוא רואה את המקרים כמנותקים.
– צורה של קו נותנת לי אפשרות לחבר בין הדברים.
– כל אור מגיע מהא"ס- וכל אור עובר מהא"ס עד נקודה דעוה"ז. כך שאפילו אם ראובן מושך הארה אז כל העולמות בדרך מקבלים הארה.
– כעת רוצה להבין מה זה נקרא שהארה עוברת. יש לכך 2 צורות:
– הארה עוברת
– הארה בקביעות
– פה התעכבנו יותר והסברנו שהארה עוברת- היא כאשר אין בי התרגשות מהדבר, זה לא הפך להיות חלק ממני.
– בהארה בקביעות זה כן הפך.
– כל מפגש שלנו עם החיים מייצר הארה . הוא ההתייחסות הנפשית שלי. כך העולמות העליונים גם.
– בקביעות- הפך לחלק מהאישית שלי
– עוברת – לא הפך. כמו סיפור שהחבר מספר לי שאיני מרגיש שהוא נוגע לי אז הוא רק עובר דרכי ואינו משאיר בי רושם.
– למשל, אפשר לחוות יחד עם אישתך את הכאב שלה כשהיא מספרת על חויה שעברה ואז זו השארה בקביעות. זה הופך להיות חלק ממך. אתה מרגיש את הצורך לענות על העייפות שלה, למשל. אבל אפשר שזה לא יגע בך.
– אבל איני מעוניין כרגע ללמדך איך להכיל את אישתך, אלא שכשאתה לומד על אדם קדמון למשל, שזה יעשה בך רושם.
– לכן אתה מבין שאתה צריך לנהל את חייך:
– למשל כשאתה שומע חדשות או בדברים לא חשובים, לא לתת לזה להיות חלק ממך .
– ובדברים החשובים, בלימוד תורה למשל, שאת החמימות שלך תפעיל במקום זה. תרגיש שאתה מתרגש.
– עוד למדנו את המושג- מתפשט ויורד- יש מעלה ומטה. למעלה משפיע. למטה מקבל או עבה יותר.
– בעיגול ההארה מתעגלת.
– נמשך גם מבטא את הארת היושר להבדיל ממתעגל
– עד איפה מתפשט? עד העוה"ז. עוה"ז לא הגשמי אלא זהו מושג הנקרא ההשתוקקות העצמית.
– עוה"ז הנקרא הנקודה האמצעית אשר באמצע ממש שבה הרגשנו את ההשתוקקות הגדולה ביותר.
סיכום בנקודות
א. מהשיעור הקודם למדנו על עשר ולא תשע. כלומר גם המלכות היא ספירה. היינו חושבים שמלכות היא לא ספירה כי לא מקבלת אור, אבל היא כן ספירה בגלל התפקיד שהיא עושה.
ב. עוד חזרנו על כך שז' הספירות מחברות בין העיגולים. זה אומר שאם אתה חי חיים של קו, כל המקרים מחוברים אצלך. לא מפורדים.
ג. כל אור שמגיע מגיע מהא"ס ועובר דרך כל המדרגות בדרך ומשאיר בהן רושם, כי אין העדר ברוחני.
ד. ההבדל בין השארה בקביעות והשארה עוברת.
ה. בקביעות – אם האור הפך חלק ממנו
ו. עוברת – אם האור עבר דרכו אבל לא הפך לחלק ממנו
ז. יורד- מהמקום הזך למקום עבה . בא ממעלה למטה.
ח. נמשך – הארה של קו בשונה מהעיגול שבו האור מתעגל . נמשך הכוונה הצורה של הקו.
ט. עד איפה עד העוה"ז- מהו העולם הזה? לא הגשמיות שאנחנו מכירים, אלא הכוונה לפרטיות הגדולה המורגשת כהשתוקקות הגדולה ביותר.

סיכום שיעור 9 – תלמוד עשר הספירות- דף היומי- חלק ב'
פרק א' עמוד מ"ה כ"א אייר תשע"ט
בית מדרש הסולם- שיעור מאת הרב אדם סיני

– חזרנו וראינו נקודה חשובה מאד שהע"ס הן עשר ולא תשע. המלכות נחשבת לספירה כי גורמת להארה.
– יהיו עוד הסברים לכך בהמשך.
– בקו הז"ת של הקו מחברות בין העיגולים אך אם אדם לא פועל אותן כראוי, הוא רואה את המקרים כמנותקים.
– צורה של קו נותנת לי אפשרות לחבר בין הדברים.
– כל אור מגיע מהא"ס- וכל אור עובר מהא"ס עד נקודה דעוה"ז. כך שאפילו אם ראובן מושך הארה אז כל העולמות בדרך מקבלים הארה.
– כעת רוצה להבין מה זה נקרא שהארה עוברת. יש לכך 2 צורות:
– הארה עוברת
– הארה בקביעות
– פה התעכבנו יותר והסברנו שהארה עוברת- היא כאשר אין בי התרגשות מהדבר, זה לא הפך להיות חלק ממני.
– בהארה בקביעות זה כן הפך.
– כל מפגש שלנו עם החיים מייצר הארה . הוא ההתייחסות הנפשית שלי. כך העולמות העליונים גם.
– בקביעות- הפך לחלק מהאישית שלי
– עוברת – לא הפך. כמו סיפור שהחבר מספר לי שאיני מרגיש שהוא נוגע לי אז הוא רק עובר דרכי ואינו משאיר בי רושם.
– למשל, אפשר לחוות יחד עם אישתך את הכאב שלה כשהיא מספרת על חויה שעברה ואז זו השארה בקביעות. זה הופך להיות חלק ממך. אתה מרגיש את הצורך לענות על העייפות שלה, למשל. אבל אפשר שזה לא יגע בך.
– אבל איני מעוניין כרגע ללמדך איך להכיל את אישתך, אלא שכשאתה לומד על אדם קדמון למשל, שזה יעשה בך רושם.
– לכן אתה מבין שאתה צריך לנהל את חייך:
– למשל כשאתה שומע חדשות או בדברים לא חשובים, לא לתת לזה להיות חלק ממך .
– ובדברים החשובים, בלימוד תורה למשל, שאת החמימות שלך תפעיל במקום זה. תרגיש שאתה מתרגש.
– עוד למדנו את המושג- מתפשט ויורד- יש מעלה ומטה. למעלה משפיע. למטה מקבל או עבה יותר.
– בעיגול ההארה מתעגלת.
– נמשך גם מבטא את הארת היושר להבדיל ממתעגל
– עד איפה מתפשט? עד העוה"ז. עוה"ז לא הגשמי אלא זהו מושג הנקרא ההשתוקקות העצמית.
– עוה"ז הנקרא הנקודה האמצעית אשר באמצע ממש שבה הרגשנו את ההשתוקקות הגדולה ביותר.
סיכום בנקודות
א. מהשיעור הקודם למדנו על עשר ולא תשע. כלומר גם המלכות היא ספירה. היינו חושבים שמלכות היא לא ספירה כי לא מקבלת אור, אבל היא כן ספירה בגלל התפקיד שהיא עושה.
ב. עוד חזרנו על כך שז' הספירות מחברות בין העיגולים. זה אומר שאם אתה חי חיים של קו, כל המקרים מחוברים אצלך. לא מפורדים.
ג. כל אור שמגיע מגיע מהא"ס ועובר דרך כל המדרגות בדרך ומשאיר בהן רושם, כי אין העדר ברוחני.
ד. ההבדל בין השארה בקביעות והשארה עוברת.
ה. בקביעות – אם האור הפך חלק ממנו
ו. עוברת – אם האור עבר דרכו אבל לא הפך לחלק ממנו
ז. יורד- מהמקום הזך למקום עבה . בא ממעלה למטה.
ח. נמשך – הארה של קו בשונה מהעיגול שבו האור מתעגל . נמשך הכוונה הצורה של הקו.
ט. עד איפה עד העוה"ז- מהו העולם הזה? לא הגשמיות שאנחנו מכירים, אלא הכוונה לפרטיות הגדולה המורגשת כהשתוקקות הגדולה ביותר.

❦
בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.
❡
ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: http://bit.ly/2Vhv6Zt
❧
הירשמו לקבלת עדכונים ושיעורים נבחרים: https://goo.gl/VAJgMz
עשו מנוי לזוהר הקדוש לחיזוק הפנימיות בעולם: https://goo.gl/cPLdsk
התקינו את אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/apps

❦
בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.
❡
ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: http://bit.ly/2Vhv6Zt
❧
הירשמו לקבלת עדכונים ושיעורים נבחרים: https://goo.gl/VAJgMz
עשו מנוי לזוהר הקדוש לחיזוק הפנימיות בעולם: https://goo.gl/cPLdsk
התקינו את אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/apps

שיעור 8 – תלמוד עשר הספירות- דף היומי- חלק ב'

פרק א' עמוד מ"ד  י"ט אייר תשע"ט

בית מדרש הסולם- שיעור מאת הרב אדם סיני

• למדנו את ההוראות של ד 'הבחינות כחבתו"מ . את התפארת נלמד בהמשך.
• כתר הוא בחינת האמונה מלשון מכתרת, מסבבת את הבחינה. כך למדנו שהאדם צריך לעבוד במסגרת אמונית .

הכוונה כלל אמוני שמסובב אותו.

• חכמה- היא ההשראה האלוקית, המצב השלם, היא גם נקראת הכלל. התנועה שם היא מחשבה דדוקטיבית .שבאה מהכלל אל הפרט .
• בינה- היא הפרטים. אותו הנולד מצד המצב. התנועה צריכה להיות אינדוקטיבית- מהפרט אל הכלל .
• אלה שתי תנועות שצריכות להיות כדי שחכמה ובינה יוכלו להתקשר ביניהן .
• הצורה שבה יתקשרו היא על ידי הדעת שאותה נלמד בהמשך.
• מה היא הדעת המחברת בין הכלל לפרטים?בשתי הצורות. גם עם היכולת לראות את הכלל, להיות בהשראה עליונה ,וגם לראות את הפרטים ממנו. גם כשאין לנו את ההשראה האלוקית, איך אנחנו יכולים לעבוד עם הפרטים כדי להכין מקום נפשי לקבל את אותה השראה ולקבל את הכלל.
• מלכות- נקראת שליטה .מלשון מלוכה. גם אם זה בא בכח ,בשליטה, באדנות . לעיתים אדם צריך את הכח הזה כדי לסדר את המדרגה.
• כאשר אנחנו חיים, בחיים הרגילים הבינה קודמת לחכמה. כי ראיית הפרטים וחוסר השלמות והחיצוניות קודמת לראיית הכלל .אז היינו יכולים לחשוב שהפרטים צריכים לבוא לפני הכלל .אבל זה ממטה למעלה בצורת העבודה שלך אבל ממעלה למטה הכלל קודם לפרטים לכן חכמה קודמת לבינה ולא בינה קודמת לחכמה למרות שבדרכי העבודה יכול להיות שנצטרך לראות את הפרטים לפני הכלל .
• יש גם דרך אחרת לראות שני מקבל את הכלל באמונה ועובד עם הפרטים כדי לגלות את הכלל .הרעיון שכלל בא לפני הפרטים נובע ממה שלמדנו בשיעור 6 שהאור קודם לכלי. המצב השלם קודם למצב החסר .
• למדנו שעולם א"ק הוא העולם הראשון שנאצל לאחר הצמצום ועולמות הבי"ע מלבישים על עולם אדם קדמון ובאים לגלות אותו. זה מבנה שעוד לא למדנו את העולמות ועולם א"ק. אומר לנו באופן כללי .

סוף אות ה '– עץ חיים:

נתבאר ענין א היוד ספירות, שנאצלו בסוד יוד עגולים ב זה תוך זה.

" א( ואע"פ, שאינן אלא ד' מדרגות, דהיינו ד' הבחינות הנודעות, עכ"ז, יש בהן יוד ספירות, והוא, משום דבחינה ג', שנקראת זעיר אנפין או תפארת, יש בה שש ספירות שנקראות: חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד, וטעם הדבר יתבאר במקומו.

זהו חידוש של האר"י. ציור 1.

הרי יש לנו את הד' ספירות וקוצו של יוד.

אז יש לנו את כחבתו"מ

הז"א עצמו מחולק לחג"ת נה"י

ואז נספרים לעשר.

נלמד את זה בהמשך למה דוקא ז"א מתחלק.

לזכור – כשמדברים על 10 ספירות מדברים על יקוק וקוצו של יוד .

נלמד בהמשך מה שבעה"ס הרחיב על דברי האר"י.

וצריך שתדע כאן, הדיוק הנמצא בספר יצירה )פ"א מ"ד(, וז"ל "עשר ולא תשע": שמשמיענו בזה, דבר נכבד מאד, כי כבר נתבאר, שכל הארות הספירות מהאור העליון, ואפילו בעגולים שהם בהשואה אחת, אינם מאירים את בחינה ד' שנקראת מלכות. והשם ספירה, מורה רק על אור וכלי ביחד ,

אז למה קוראים לה ספירה? אומר שספירה מורה רק על אור וכלי יחד. הרי למדנו שספירה זה צורה .הוא רוצה לומר לנו שכלי ואור של רשימה .ולא אור כללי. אם היינו אומרים שאור כללי צריך להיות בו, היה צריך לקרוא לו נשמה. נרנחי"י. הרי למדנו באות פ' שלושה שמות:

• ד' ספירות – חומר
• ספירות – צורה
• אור המלובש בכלי זה נרנח"י

אז למה אומר שזה ספירה? היינו יכולים לקרוא נרנח"י. כנראה מתכוון לרשימה ולא לאור .לפי הכתוב אפשר היה לחשוב אחרת .

"כלומר, שהאור העליון מלובש בכלי, אבל כלי בלי אור אינו נקרא בשם הזה, כי "ספירה", משמעותה ספיריות ובהירות. ולפי"ז ,היה יכול לעלות על הדעת, שהמלכות איננה ספירה ח"ו, להיות האור העליון אינו מאיר בה, כמבואר. ולפיכך מדייק בעל ספר יצירה ואומר, עשר ספירות הן ולא תשע ח"ו ,"

היית יכול לחשוב שהמלכות אינה ספירה כי אין בה אור. אבל עשר ולא תשע.

"כי המלכות נבחנת ג"כ לספירה, והטעם הוא, מחמת שכל התקשרות האור העליון בעשר הספירות, היא ביחוד, על ידי האור החוזר, שהמלכות מעלה בכח המסך שבה ממטה למעלה )כנ"ל אות כ'(. ועל כן, אדרבה, היא הספירה הנכבדה ביותר בעשר הספירות, כי זולתה, לא היה מתקשר האור בתשע הספירות העליונות, כמבואר שם. ונחשב משום זה, כמו שהיתה כולה אור .

והבן, ויתבאר עוד במקומו."

מה יש פה להבין?  אז אומר לנו בתשובה קכא( "משמיענו, שאע"פ שבחי"ד שהיא המלכות, אינה מקבלת כלום מאור העליון

לאחר הצמצום, מ"מ מכח מעלת או"ח שבה, נחשבת לספירה חשובה כמו שאר הספירות, והן "עשר ולא תשע". "ועשר ולא אחת עשרה". משמיענו עוד, שאל תעלה על דעתך, שיש ג"כ בחינת קבלת אור עליון בבחי"ד באיזה אופן שתהיה. וא"כ היתה המלכות נחשבת לב' ספירות, שהן מלכות דאור ישר ומלכות דאור חוזר, וא"כ היה המספר אחת עשרה ספירות. לזה מזהירנו "עשר ולא י"א", כי המלכות אינה מקבלת מאור ישר אף משהו."

אומר לנו שבגלל החשיבות שלה נחשבת לספירה. אז אומר מפאת שהיא מלכות דאור חוזר. היא לא שתי ספירות שיש בה גם אור ישר ואור חוזר. כי אז היה 11. היא לא מקבלת אור ישר אפילו משהו. אז יש פה שני פרושים:

• שהרב אדם סיני הציע. כשאתה שואל אותי אם זה ספירה או לא ספירה , איני מדבר על אור המלובש בכלי אלא רק על רשימה .מצד זה גם במלכות יש רשימה. כי בא"ס האיר בה אור וכשהסתלק האור בכלים דעגולים נקראת רשימה .

מדוע בעה"ס לא כתב תשובה זו? כי הוא מדבר פה על הספירות דקו ולא על הספירות דעגולים. וגם בספירות דקו אני רוצה לקרוא לה ספירה. על זה אמר בעה"ס עשר ולא תשע ועל זה נתן תירוץ.

• בעל הסולם לא כתב אפשרות זו- כי מדבר על הספירות דקו ולא על הספירות דעגולים. על זה נותן תירוץ- אם לא היה בה אור ישר ולא הסתלק האור לא יהיה בה רשימה. אלא, מפאת שהיא גרמה לאור חוזר .ויש בה חשיבות על פי החשיבות הזו אני קורא לה ספירה. כלומר גם מי שיש לה הארה של אור חוזר, היא שותפה. מתוך השותפות הזו היא נקראת ספירה .

אז יש לנו הגדרה נוספת. כל מי שחשוב ופועל לקבלת האור ישר, הוא גם נחשב לספירה. ואומר שיתבאר עוד במקומו. מה שיתבאר זה שכל  מה שהתחתון גורם לעליון- גם הוא מקבל. חוק שנלמד בחלק ח .'

היות והמלכות גרמה לקבלת אור ישר גם היא נחשבת כאילו יש לה אור ישר ולכן מקבלת שם של ספירה.

שאלה – מי זאת המלכות שמדברים עליה?

הרי אם נסתכל על הזיווג דהכאה .איך קרה זיווג דהכאה?

זאת המלכות שהקו מושך אור . היא עושה מסך ודוחה את האור

לאחר דחיית האור , היא מייצרת כלי חדש

הכלי החדש נקרא כלי דאור חוזר

ברגע שיש אור באותו מקום- נקרא או"ח המלביש

ואז אחר כך המלכות מתרחבת

וכן מקבלת אור עד מקום הטבור

במקום הטבור ולמטה עד סיום רגלין לא מקבלת.

אז השאלה- הרי המלכות מקבלת אור ?הנה התרחבה ומקבלת .עונה הרב- המלכות התרחבה לעשר ספירות. מכתר שלה עד מלכות שלה .העצם שלה לא קיבל. והמלכות שלה לא מקבלת אור והיא השורש של אי קבלת אור.

אבל בגלל שהיא עשתה את האור חוזר, היא נקראת ספירה.

"ב( עי' בחלק א' או"פ פ"א אות ק.'" שם הסביר לנו שהם כמו גלדי בצלים זה תוך זה. שעיגול הכתר יותר חיצון שסוף העיגול הוא במרכזו וידבר על זה פה גם בהמשך .

כותרת אות ו'- הקו מחבר את כל העגולים יחד

ד( והנה ג הבחינה המחברת כל העגולים יחד, היא ענין קו הדק הזה המתפשט מן האין סוף, ד ועובר ה ויורד ו ונמשך מעגול אל עגול, עד ז סיום תכלית כולם. ודרך הקו הזה, נמשך האור והשפע, הצריך לכל אחד ואחד מהם.

עיגול הוא דין. אין חיבור בין הדינים. אלא רק בין הזכרים המייצרים א ת בחינת הקו .שזה בחינת החסד. צד הזכר מתחבר .צד הנקבה מצד פרטיותה. לא מתחברת. חומר לחומר חיצון לחיצון לא מתחבר . הנשמה מתחברת.. אז הוא אומר שהקו הוא מחבר .

דרך הקו העיגולים מקבלים את ההארה .

" ג(פירוש, כי בעשר הספירות דעגולים כבר ידעת, שיש הפסק ומקום פנוי בין ספירה לספירה, דהיינו, כמידת ז' ספירות דהארת יושר, שבאותה הספירה )כנ"ל אות צ' ד"ה והנה( ,"

את זה למדנו באות צ' לפי הציור

שבין כל ספירה וספירה יש לנו ז' ספירות המפרידות. והקו מחבר את כולם. אז הוא אומר שהדינים אינם מתחברים אלא רק הקו .החסד, ההשפעה ההתפשטות זה מחבר. כשכל אחד עומד על דעתו,  זה לא מחבר .האנוכיות והניתוק אינם מחברים.

בעבר אני זוכר שהשכנים היו מאד מחוברים .היום כל אחד סוגר את הדלת. יש שכנים שאינם מכירים זה את זה. פעם לא היה כך. למה ?ככל שהולכים וחיים את הטבע האישי וכל אחד יעשה מה שמרגיש עם הטבע האישי שלו.

יש אמת מחברת בין כולם? מה היא. אמת של אדם קדמון. אמת של היחד .היחד מחבר. אם נלך למקום היחד, נתחבר .

אפילו כשבאים ליחד כל אחד רוצה לשמור על הפרטיות שלו שלא יקחו לו את תאוותו.

"אמנם, בעשר הספירות של הקו, אין ביניהן הפסק כלל, שמתחילות מאור א"ס, ומתפשטות עד הנקודה האמצעית שהיא בחינה ד ,'שנקראת מלכות, שאין עוד שום בחינה למטה הימנה, כמבואר"

בקו יש חיבור .ברצון ליתר דבקות יש המשכיות. השוני בין טבע הנשמה לבין טבע הרצון לקבל שהוא דין המייצג קטיעה, שם אלוקים, והנשמה, שם הויה, מייצר רציפות. השאלה אם אתה רואה כל מקרה כדבר פרטי או שאתה מבין שיש רצף בין הדברים .

אם אתה חי את הרצף בין הדברים אתה חי צד הנשמה ,אם אתה חי כל אחד כפרט נפרד- פרטים- פירוד.

כל אחד צריך לשמור על הייחודיות שלו בתפקיד שלו ביחס לכלל.

"הרי, שעשר הספירות הראשונות שהתפשטו מא"ס בסוד קו ישר, שנקראות ג"כ עשר הספירות דאדם קדמון,"

שראינו שספירה של א"ק, היא הכלל והיא הכתר, והיא מחברת בין כל העולמות אבי"ע. הקו עובר מהתחלה ועד הסוף.

" הנה אין ביניהן שום הפסק כלל. ולפיכך אומר הרב, שספירות הקו מחברות גם ע"ס דעגולים, כי ז"ס תחתוניות שבכל ספירה דיושר, מחברות ע"ס שבספירה עליונה דעגולים, עם ע"ס שבספירה תחתונה דעגולים ."

יש חיבור בין עיגול לעיגול על ידי ז"ס. הרי אמר שז"ס מפרידות אך הן גם מחברות כי הן הגורמות ליציאת הראש הבא ויוצרות חיבור בין הבחינות.

"משום, דהארת ע"ס דחכמה דעגולים המקבלות מג"ר דספירת חכמה דיושר, הנה בהכרח, שהאור הזה עובר דרך ז"ס תחתונות דספירת כתר דיושר, "

 אם  אתה אומר שיש אור בעיגול החכמה , הרי כל אור מגיע מא"ס אז הוא חייב לעבור דרך ז"ת . אם הייתי אומר שמקבל מהכתר והיה מקבל למשל מהכתר הרי הכתר רחוק ממנו. זה אומר שחייב לעבור דרך ז"ת . זה אומר שהז"ת מחברות ביניהן.

כמו צינור שמחבר ביניהן .

יוצא עם כך שהכוונה בעל מנת להשפיע מחברת גם את הפרטים שמתברכים בכוונה הזו. למה זה קורה? כי האור עובר דרך ז"ת .

"שהרי ג"ר דחכמה דיושר מוכרחות לקבל מז"ס דכתר דיושר, ולהשפיע בע"ס דחכמה דעגולים. ונמצא ז' ספירות תחתונות דכתר דיושר, מחברות ע"ס דכתר דעגולים עם ע"ס דחכמה דעגולים. וכן, מחכמה לבינה, וכו' עד"ז."

על איזה עיגולים מדובר? רק אותם העיגולים ששימשו את הקו .העיגולים טרם הקו נשארים לעולם נפרדים בבחינת אין העדר ברוחני .זה השורש לחלוקה לחיצוניות ופנימיות .לכן החיצוניות היא מפורדת .

מהו היחס בין חיצוניות לפנימיות ?-  יש הרבה הבנות במושגים אלה שמביא בעה"ס אבל השורש מתבטא פה ביחס בין עיגולים שהם חיצוניים לקו שהוא פנימיות. אומר הפנימיות יכולה לחבר את החיצוניות, אבל החיצוניות נשארת במקומה. העולם שאני רואה מחוצה לי ,נשאר מפורד, הוא מוגדר לי בזמן. קרה היום משהו, קרה מחר. יש את ירושלים, יש את תל אביב. יש את נורבגיה, יש את קנדה. אני רואה שהדברים מפורדים. אם הגוף נמצא במקום אחד, הוא לא יכול להיות במקום אחר. אבל הם נשארים בחוץ מפורדים והאדם שבנו יכול לחבר בין הדברים. האדם יש בו שני דברים.

• כשהוא לוקח את העולם ומשתמש בו לטובת האדם ,אז הוא מחבר בין כל הפרטים בעולמות. למרות שאני רואה שהם בחוץ נשארים, מצד אין העדר ברוחני, העולם נשאר מפורד בחוץ . השאלה מה אני חי. אם אני חי את החיצוניות אני מרגיש גם בתוכי פירוד. אם אני חי פנימיות, אז אני משתמש בעולם לטובת אותה פנימיות שבי אז אני מרגיש מחובר.

איך בני אדם אומרים, אני רוצה להרגיש שלם בתוכי.

 בחכמה אנחנו רואים שיש עיגולים שהקו לקח אותם כדי להשתמש. על ידי עיגול הוא מושך את האור ,מעורר את הרצון העצמי ואז פועל בצורה של השפעה, של חיבור, של אהבה. אותו רעיון. אני רואה תפוח, עץ דקל, חברים וכו'  כאשר אני רואה דברים מחוצה לי, אם אני פועל בהם ומשתמש בהם בשביל להתחבר ,בשביל לבוא לבחינת הכלל ,לחיות את האדם שבי, אז הכל מחובר. גם אם הם מפורדים מצד עצמם, אני משתמש בהם לחיבור. באופן מאד פשוט. אם אני אוכל תפוח ואחר כך עגבניה וכו 'אז הכל מתחבר אצלי כי הכל שימש אותי. אז הכל נמצא אצלי בחיבור .

• אבל אם זה נשאר מחוצה לי- כל דבר אני רואה כדבר נפרד, רק לאותה תאווה פרטית אז זה לא מתחבר.

אדם החי חיים פנימייים, הכל מחובר אצלו.

אדם החי חיים חיצוניים, מרגיש בתוכו פירוד. למה כי החיצוניות בטבעה היא מפורדת ואפשר להשתמש בה ולמרות שמשתמש בה עדיין נשאר מחובר. יותר מזה, אני רואה חיבור בין הדברים. כיצד הדברים קשורים זה לזה. אם לא, אז לא רואים קשר.

עץ חיים – היא ענין קו הדק הזה המתפשט מן האין סוף, ד ועובר

"ד( פירוש, הקו שהוא הארת יושר, הוא כמו בוקע את גגי העגולים, ועובר דרך העגולים, "

מה זה גגי העיגולים- הכתר נקרא גג .גגי העיגולים- כתר של העיגול.

בסעיף זה מסביר לנו את המילה ועובר .

מה זה עובר- יש מושג שנקרא הארה עוברת- היא אור הנפש ואינה מחויבת לעשות זיווג דהכאה על הבחינה העוברת דרכה .

"ויורד ונמשך עד הסיום, דהיינו הנקודה האמצעית. אמנם ודאי, אין המדובר כאן במקום ושטח, ולהבין זאת צריכים לידע, שאין לך שום גילוי אור בעולמות, הן בעליונים והן בתחתונים, שלא יהיה נמשך מא"ס ב"ה, שלמעלה מצמצום, והוא מחוייב להשתלשל ולעבור בכל אותם המדרגות והעולמות, שנמצאים בין אותו העולם, שהמקבל, של גילוי האור האמור, נמצא בתוכו, ובין א"ס שלמעלה מצמצום."

חוק- נותן לנו אותו כאן, כמו שלמדנו ,הוא השורש לכל האורות. כל פעם שיש אור, הוא צריך לבוא מא"ס .לא משנה איזה אור .

אכלתי תפוח הוא טעים, זה לא בא מהתפוח, זה בא מהא"ס . אדם אפילו ח"ו גנב ונהנה מהגנבה האור חייב לבוא מא"ס .

לא משנה היכן. האור מגיע מא"ס .אגב לא רק לבני אדם, גם אם אריה נהנה לאכול את הזברה, התענוג הזה בא מלמעלה .

כמובן שבדרך יש לו הרבה הלבשות. הארה עוברת זה אומר שהאור הזה בא מהא"ס עד לאותו מקום .היא עברה, לא תמיד צריך בדרך מעבר לעשות זיווג דהכאה .זה הארה עוברת. כמו שנתתי בתוך קופסא משהו וביקשתי מחבר לקחת את הקופסא לחבר. כמו דוור- זה נקרא הארה עוברת .

סיכום שיעור 8 – תלמוד עשר הספירות- דף היומי- חלק ב'

פרק א' עמוד מ"ד  י"ט אייר תשע"ט

בית מדרש הסולם- שיעור מאת הרב אדם סיני

• למדנו חזרנו על ההוראות של הטעם לקריאת השמות:
• כתר- אמונה מלשון מכתר, חכמה- השראה אלוקית מצד המצב, בינה -פרטים, מלכות- שליטה , על תפארת נדבר בהמשך.
• עולם אדם קדמון הוא קו שמגיע מהא"ס עד לנקודה האמצעית והכל מתלבש עליו.
• היום למדנו את המושג שיש בעולם היצירה עשר ולא תשע, עשר ולא אחת עשרה.
• למה צריך לומר לנו הוראה כזו?
• כי היינו יכולים לחשוב שמלכות אינה ספירה .כי ספירה היא מלשון ספיריות, דבר המאיר, ומלכות לאחר הצמצום לא מאירה, אין בה אור .אז אם אין בה אור, אולי היא לא ספירה .
• אומר בעה"ס חס ושלום להגיד כך.
• על זה נתנו שתי תשובות:
• בע"ס דעיגולים היא נקראת ספירה כי יש בה רשימה. נשאר שיור מהאור שהיה לה בא"ס אז יש בה הארה.
• אם השאלה הולכת על עניין הקו, שבקו יש עשר ספירות, אז פה יש בעיה יותר גדולה. כי לא מאיר אור במלכות ואז ממילא רשימה לא תהיה שם. אז התשובה היא מפאת החשיבות. מכיוון שיש חשיבות לספירה, כי היא עושה בחינת

אור חוזר והיא הגורמת לכך שיתקבל אור בקו. מפאת החשיבות שלה היא גם נקראת ספירה. ועוד יש להגיד שתמיד יש בה אור הנפש .

• עיקר הכלל- בזכותה, אלמלא היא שעושה אור חוזר, לא היתה אף ספירה מקבלת הארה. הזכרנו חוק שנלמד בהמשך ,שכל מה שהתחתון גורם לעליון, גם התחתון מקבל. לא מקבל בדיוק אותו דבר, אבל הוא מקבל מזה גרם לעליון, בטבע שלו.
• אז היות והיא שותפה בקבלת האור, היא גם נחשבת לספירה.
• עוד למדנו היום כי בספירות דעגולים, המהווים את הטבע החיצוני יש קטיעה וחילוק בין עיגול לעיגול מה שמחבר אותם זה עניין הקו. מה היה הטעם?
• הטעם שכל הארה מגיעה מא"ס. כי הוא השורש לכל האורות. אין פתאום המצאה של אור. הרי האור בא מעצמותו ית 'והוא עובר דרך א"ס, עולם א"ק עד שהוא מגיע לאותה מדרגה. אז איך בכ"ז העיגולים שבטבע שלהם הם טבע של פירוד, כיצד הם מתחברים?
• אומר לנו שהחיבור נעשה על ידי ז' תחתונות של הקו. כמו בציור שהז"ת מחברות בין הראש של הכתר לראש של החכמה. דהיינו בין העיגול שנמצא הראש הכתר לבין העיגול של החכמה. ז"ת מקבלות הארה. וההארה עוברת כחוט השני בכל הספירות מעיגול לעיגול.
• יוצא שהז"ת של כל פרצוף של כל ספירה, מחברות בין העיגולים.
• מכאן למדנו עבודת נפש – כשאדם חי את החיצוניות כמשמשת את הפנימיות אז הוא מייצר רציפות גם בין כל הדברים החיצונים שרואה .
• כי יש לנו בעיה שכשאני רואה דברים חיצוניים ואני חי אותם כאילו את החוץ אני רוצה להשיג ולא נקודה פנימית, אז זה מייצר בי פירוד ואני מרגיש לא שלם.
• ואם אני רוצה להרגיש שלמות, אז אני צריך לחיות חיים פנימיים.
• כי הפנימיות, שהיא הקו, מחברת את כל החיצוניים, את כל העיגולים, אבל איזה עיגולים? שמשמשים את הקו.
• זאת אומרת אם החיצוניות תשמש את הפנימיות אני ארגיש אחדות.
• אבל אם ארצה לקחת את הפנימיות שתשמש את החיצוניות, דהיינו לומד קבלה כדי שתהיה לי בריאות יותר טובה בחוץ, יותר נכסים, אז אמשיך לחיות פירוד ואמשיך להיות לא מאושר. כי אושר אין בפירוד. האושר קיים אם אני לוקח את החיצוניות ומשתמש בה. כמו שלקחנו את העיגולים ששימשו את הקו. כך האדם ראוי שיחיה .
• למדנו מושג נוסף שנקרא- הארה עוברת שאומר לנו שהיות והאור כמו בתוך קופסה מגיע מהא"ס עד אותה בחינה שמשכה את אותו אור, אז ההארה שמגיעה מהא"ס עד לאותה בחינה נקראת הארה. עובר. נלמד את המושגים האלה של עובר ויורד ונמשך בשיעור הבא .

בנקודות

• עברנו על השיעור הקודם שבו דיברנו על ההוראות של כתר שהוא מכתר והוא האמונה מסביב ,חכמה-השראה אלוקית , בינה- פרטים, מלכות- שליטה. תפארת נדבר בהמשך.
• עולם א"ק מחבר בין כל עולמות.
• יש עשר ספירות ולא תשע. היינו יכולים לחשוב שמלכות היא לא ספירה כי לא מקבלת הארה בקו .ולמדנו שהיות שהיא גורמת לקבלת האור, אז בהיותה חשובה כגורמת, היא נחשבת לספירה .
• הקו ז' הספירות שבו – מחברות בין עיגול לעיגול כשבטבעם העיגולים הם מפורדים.
• דרך עבודה- אם אדם חי חיים פנימיים ומשתמש בחיצוניות ,בעיגולים לטובת הפנימיות- יהיו לו חיים רציפים. אם הוא יחיה את הפנימיות בשביל החיצוניות, גם אם יהיה רוחני מאד, יהיו לו חיים מקוטעים ומפורדים.
• האור שמגיע לבחינה, שמושכת אותו, נקרא הארה עוברת .שכמו בקופסה האור עובר מהא"ס עד המדרגה שקיבלה את האור .

❦
בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.
❡
ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: http://bit.ly/2Vhv6Zt
❧
הירשמו לקבלת עדכונים ושיעורים נבחרים: https://goo.gl/VAJgMz
עשו מנוי לזוהר הקדוש לחיזוק הפנימיות בעולם: https://goo.gl/cPLdsk
התקינו את אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/apps

שיעור 7 – תלמוד עשר הספירות- דף היומי- חלק ב'

פרק א' עמוד מ"ג  י"ח אייר תשע"ט

בית מדרש הסולם- שיעור מאת הרב אדם סיני

למדנו:

• שהעיגול מסובב רק על ראש הקו שהן ג 'הספירות הראשונות ולא על הגוף.
• מדוע? כי אין השוואת צורה בין הגוף לבין העיגולים.
• מה אין ביניהם ?איזו השוואת צורה אין ביניהן?עוביות שיש בה מעלה מטה אין בראש ולא בעיגולים.
• העוביות שישנה שם בעיגולים ,זה עוביות של רצון לקבל בעל מנת לקבל.
• מדברים על עוביות של קו נובעת מכך שהמלכות משכה אליה את האור ועכשיו רוצה לפעול את האור ממעלה למטה.
• העוביות של הקו שיש בה מעלה מטה שמגדירה מה עליון ומה תחתון היא פועלת ממקום המצאה ולמטה כמו החוק ,כל דין פועל ממקום המצאו ולמטה ולא ממקום המצאו מלמעלה .
• העיגול מקבל את האור רק דרך הקו ויש ז' ספירות שמפרידות בין עיגול לעיגול מבחינת סיבה ותוצאה. לא מבחינת מקום.
• במקום הם ממש סמוכים זה לזה, לא ניכר במקום ההפרש של ז' ספירות ביניהם- זאת מפני שלא מדובר על מקום גשמי .

מה שקרה בגוף הוא הסיבה לראש הבא. סדר סיבה ותוצאה.

• מבח' רעיונית העיגול הוא תפיסת המציאות.
• הקו הוא איך להתייחס לאותה מציאות.
• לא מספיק שאני תופס את המציאות .תפקיד הקו שאוכל להתייחס למציאות לא בצורה אוטומטית כמו שמכתיבה לי כמו העיגול שמראה לי רק איך אני משתוקק. זה נגד האידאל שלי .האידאל שלי מונח בבחירה שלי ביתר דבקות .
• לכן ,לא די לי שאני תופס מה היא המציאות ,ההתייחסות היא העיקר ,היא מגדירה אותי כאדם.
• לכן הפרצוף הראשון שנלמד עליו היום הוא עולם אדם קדמון שהוא השורש למה שאני אדם.
• אז המחשבה צריכה לעשות ב' דברים:
  • לתפוס את המציאות
  • לעבד אותה לפי האידאלים.

בעץ חיים מדבר על חכמה ובינה ובאור פנימי מסביר עליהן:

ר-ש( כבר נתבאר שבשמות הללו נקראות ד' הבחינות: שהשורש שלהן, דהיינו הרצון להשפיע הכלול באור העליון, נקרא בשם כתר.

אינו בא לומר לנו מה הן אלא את ההוראה של השמות שלהן.

 וראשית ההתפשטות לנאצל, דהיינו בחינה א' הנקראת חכמה, ובחינה ב' נקראת בינה, ובחינה ג' נקראת זעיר אנפין, או שש הספירות: חסד, גבורה, ת"ת, נצח, הוד, יסוד. ובחינה ד' נקראת מלכות. גם נתבאר, שרק בשעה שאנו מדברים על החומר הראשון שבהן, אז מכנים אותן בשם ד' בחינות ושורשן .

באו"פ אות פ: ראינו ג' הבחנות בשם בין ד.'

• חומר הכלים- ד' בחינות
• צורת הכלי- הספירות כח"ב תו"מ
• האור המלובש בכלי- נרנח"י

"אמנם, אם ד' הבחינות הללו, כבר כלולות בבחינת הרשימות שלהן כמו שהיו בעולם הצמצום, אז מכנים אותן בשמות: כתר חכמה וכו', כמבואר היטב לעיל."

נראה עוד עניין בד' ספירות אלה ואת הטעם של השמות שלהם.

"ועתה נבאר טעם קריאתן בשמות אלו: השורש, נקרא כתר מטעם שאינו מלובש בתוך הכלים של הנאצל, אלא שמסבב ומכתיר אותו מבחוץ לכלים שלו, וכתר הוא מלשון מסבב ."

יש מסבב ומסובב. המסבב הוא הסיבה. הכתר הוא מסבב על כל הראש וכל הגוף והוא הסיבה לכל מה שקורה. כתר הוא בח 'אמונה .אינך יכול להשיג אותו לכן הוא מעליך ובלתי מושג. נקרא גם מאציל של אותה מדרגה .

מסבב נקודת היחס של כל המציאות של האדם.

"ובחינה א', נקראת חכמה, משום שממנה נמשכות חכמת התורה, וכל מיני חכמות שנמצאות בעולם, בבחינתן הסופית. וכבר הגדירו חז"ל היטב את השם הזה, שאמרו, איזהו חכם הרואה את הנולד )מסכת תמיד דף ל"ב(. פירוש, תיכף שמסתכל על איזה דבר, הוא רואה את הנולד ויוצא הימנו, כלומר, שרואה את כל התוצאות העתידות לצאת מאותו הדבר, עד התוצאה האחרונה שלו. למשל, כשאתה אומר, שהרופא הוא חכם גדול, הרי פירושו, שבכל מחלה שמסתכל, הוא רואה על בוריו את כל התוצאות האפשריות להתפשט ולצאת מאותה המחלה, עד התוצאה האחרונה. וכן כשמסתכל על איזו רפואה, הוא תופס במילואה את כל התוצאות, שהרפואה ההיא עתידה להפעיל בגופו של החולה, וכדומה. ועד"ז החכם הטבעי, כשמסתכל על איזו מהות שבטבע ,הוא רואה על בוריו את כל התוצאות, שאותה המהות מביאה בהתחברה אל כלל המציאות. וכן בכל מיני חכמות. באופן, שכל גדר השם של החכם או החכמה השלמה, הוא רק בחינת "ראית הנולד" מכל פרט ופרט שבמציאות, עד התוצאה האחרונה."

החכמה היא ראיה דדוקטיבית מהכלל לפרטים. . הוא רואה את הכלל ויודע איזה פרט יוולד ממנו.   זה נקרא חכמה.  לפי המשל נניח שהרופא רואה שיש לך מחלת הסוכרת, אתה עלול להגיע  לקטיעה וכו'. איך אתה יודע? כי רואה מהכלל לפרטים. זוהי ראייה מופשטת. בעה"ס אומר אני מלמד את התורה ככללים .אני אומר מה הכללים תתחיל לראות איזה פרטים נובעים מהם  .

עלינו לדעת את הכלל ואיך אני יכול לראות את הפרטים הנובעים מאותו כלל) חכם הרואה את הנולד(.. .

יש פה עניין מאד עקרוני. יש 2 תפיסות בחכמה:

• בחינה שכנגדו-ראיה אמונית .אם אני פוגש מדרגה מסוימת )נגיד ספירת חכמה(בכל המקומות תפעל אותו דבר .יש לה תכונה שמובילה .כל פעם שאומר חכמה, בכל מקום כך עובדת החכמה . חכמה זה לא מצב .זה סוג של תנועה במחשבה .ראיית הנולד מתוך הכלל .חכמה בגימטריה גולם. כשאתה רואה את הדבר הגולמי,  אתה מבין מה יצא מזה .
• קודם ונמשך- זה קל כי לומדים סיבה ותוצאה.

חכם לא מספיק שידע את הכללים. עליו לדעת מהם להוציא את הפרטים .

בינה- ראיה אינדוקטיבית ,מהפרטים אל הכלל .רואים את הכלל מתוך הפרטים. למשל אני רואה רשימת מספרים ורואה את הכלל של המספרים האי זוגיים .

"ומכאן תדע, גם את ההגדרה הנאמנה של השם "בינה", אשר כל "כח ההתבוננות" כדי לראות את הנולד מכל פרט שבמציאות ,הן בתורה הק', והן בחיצוניות, הרי הוא נמשך מספירת "הבינה" וע"כ נקרא בשם בינה "

כותב כדי לראות את הנולד מכל פרט. אבל דוקא יש לומר המוליד ולא הנולד. מראים לי פרטים, אני מסוגל להבין מתוכם מה הכלל. הרבה פעמים שרוצים לבדוק על אדם מה כלל העבודה שלו, בודקים את הפרטים שכמה פעמים בחייו למשל קרה לו דבר מסוים ומגדירים את הכלל. למשל אדם שאינו מקבל סמכות לאורך חייו. רואים את הפרט עובר בכל חייו. מבין שזהו הכלל .

אפשר אפילו להסיק מה יהיו המשך הפרטים שלו כי הכרנו את הכלל שלו.

לכן טיפול אמיתי צריך לתת לנו את ב' המחשבות. מחשבה אמונה של הכתר- לקבל אמונה. אחר כך המחשבה של החכמה שנקראת השראה עליונה- חכמה . ואחר כך מחשבה של הבינה שדרך הפרטים תופס כלל.

". ומספירת המלכות, נמשכת בחינת השליטה המוחלטת בכח וכפיה, בדוגמת מוראה של מלכות, ולפיכך נקראת "מלכות". ויתר הספירות, תתבארנה לקמן במקומן."

מהי המלכות – שליטה, כח, כפיה. סוג של שליטה זוהי המלכות .

יש ז"א שמחולק לחג"ת נה"י וכו '. אלה הבחינות. כשאדם יודע אותן יודע איפה מצוי. כעת הבנו את החכמה והבינה .

"ואין להקשות על הנ"ל, א"כ היתה ספירת הבינה צריכה להיות קודם לחכמה, שהרי ההשתוקקות וההתבוננות לראות את הנולד, היא הקודמת והגורמת לשלימות הסופית, דהיינו ראית הנולד, שנקראת חכמה."

ראיית הפרטים זה הדבר הראשון שקורה לנו .אנחנו רואים את הפרטים ומהם רוצים להסיק כלל .הכלל הוא המהות של הדבר .

 "אכן כבר בארתי לך, שסדר אצילות העולמות, הוא ההפך מהבנתנו, אלא המילוי של הרצון, הוא הקודם והגורם לגילוי הרצון

)עי' לעיל אות פ' ד"ה והענין(,"

הכלל גורם לגילוי הפרטים .השלמות היא הקודמת וגורמת לבלתי שלמות .אני רואה דבר לא שלם וממנו מסיק את השלם. אני עלול לטעות ולחשוב שהחיצוני קודם לפנימי, שהפרט קודם לכלל וכו' זה שאתה רואה את זה ככה לא אומר שזה ככה .

 "והשלימות היא הקודמת והגורמת לגילוי הבלתי שלימות, כי כן משתלשלות המדרגות ויורדות מא"ס ב"ה בצמצום אחר צמצום ,עד לעוה"ז המקולקל יותר מכולן."

למדנו לראות את הטעם של שמות הספירות .

• כתר- מעל האדם
• חכמה- ראיית הפרטים
• בינה- ראיית הכלל
• מלכות- שליטה

לכאורה היה צריך לומר שבינה קודמת לחכמה. כי איך אני פוגש את המציאות? את הפרטים ואחר כך את הכלל. את החיסרון אחר כך את השלמות .זה רק בראיה הקלוקלת . זה נכון שאני פוגש את השאלה לפני התשובה . אבל אם לא היה לך את הכלל ,את התשובה לא היית רואה את הפרטים, את השאלה…. הפרטים לא עושים את הכלל .הכלל בא מלמעלה.

מראה לנו פה שהשמות  של הספירות מראים לנו תכונות מסוימות. כמובן ניתן להשליך את זה על האדם .

הכתר הוא האמונה. קודם כל עלי להיות במסגרת של אמונה. אז מה שתי צורות המחשבה העיקריות של האדם? קוראים להן חכמה ובינה .

חכם – הרואה את הנולד. מחשבה דדוקטיבית .רואה את הפרטים מהכלל. יודע מה הפרטים שיצאו. כמו רופא שיודע איזה תופעות יהיו מהמחלה .

לכן כשרוצים לראות מה יקרה

 צריך לראות את הכלל. שירד לי מלמעלה הכלל .

בינה לעומת זאת- ראיה אינדוקטיבית .מסתכל על הפרטים ומגלה את הכלל .הפרטים לא בונים את הכלל. רק מגלים אותו כי הכלל היה קיים קודם. זו היכולת שלנו לתפוס כלל מפרטים .

הכוונה שלי היא שבינה היא היכולת שלי לייחס התפרטות לבורא ית'. אני יכולה רק כאדם מאמין כי אם לא אני נשארת בפרטים .

את שתי הצורות האלה עלינו ללמוד איך להשתמש בהן.

באופן רגיל תנועה של האדם היא מהפרטים אל כלל. איך ידע מהם הכללים? יספרו לו או יקבל מלמעלה.

הדרך שלנו היא לקבל את הכללים מלמעלה ולייחס אליו פרטים.

מלמעלה נותנים דבר שלם . מלמטה צריכים לגלות את השלמות הזו . זו דרך "הכל צפוי והרשות נתונה"

הכל צפוי -אלה הכללים

הרשות נתונה- לך , דרך הפרטים עלינו לגלות את הכללים.

"ת( העולם הראשון שנאצל לאחר הצמצום, נקרא עולם אדם קדמון, ונקרא ג"כ עולם הכתר. וארבעה העולמות: אצילות, בריאה, יצירה, עשיה ,הם מלבישים על אדם קדמון זה  "

המלה עולם – מלשון העלם. נהיתה סביבת פעולה שבה צריך לפעול את אותה האידאה. מהו אדם קדמון ? בריח התיכון של כל העולמות .כל מה שנלמד מכאן והלאה נלמד לצורך הגילוי של הכלל. כלל כל העולמות- אדם קדמון. הכלל היא הדרך שלנו בחיים. יש עולם אדם קדמון, אצילות, בריאה יצירה ועשיה. כל הפרטים שבאים באים לגלות את הכלל. הכלל הוא הכתר. הכל סובב סביב הכלל של אהבה. בלי בחירה לא היתה יכולה להיות אהבה. הכל סובב סביב האמונה של יתר דבקות .

הכלל שלו הוא יתר דבקות הנקרא אהבה. נובעת מבחירה .

האהבה היא הכלל.

זוהי המסגרת האמונית .הכל סובב סביב האמונה .

הכל סביב עולם אדם קדמון .

כתר – שורש דשורש

הולכים ללמוד בחלקים ב' עד ה' רק את עולם אדם קדמון.

רק בחלק ח' נתחיל לגעת בעולם אצילות

רק בחלק ט"ז נגיע לבריאה יצירה ועשיה ולאדם הראשון .

  סיכום שיעור 7 – תלמוד עשר הספירות- דף היומי- חלק ב'

פרק א' עמוד מ"ג  י"ח אייר תשע"ט

בית מדרש הסולם- שיעור מאת הרב אדם סיני

למדנו היום על ד' בחינות דאור ישר. הדגש היה היום על הטעם של הקריאה בשמות אלה.

• למדנו שהשורש נקרא כתר כי הוא המסבב דהיינו הסיבה שממנה נובעת כל התפיסה האמונית שלנו .הכל נובע מהתפיסה האמונית שלנו, מהכתר שלנו .

כתר מכתר. נמצא מעלינו. האמונה מעלינו ומסבבת אותנו. היא הסיבה למה שקורה לנו. מי מסובב? אנחנו.

הכתר הוא הסיבה, הוא צד המאציל .

• החכמה – מי הוא חכם, הרואה את הנולד. היכולת לחשוב מהכלל אל הפרטים. לקבל את הכלל, להוליד פרטים ממנו.

עצם הכלל הוא חכמה . האור והכלי באו כאחד. זוהי השלמות. כך היה בא"ס. הכלל הראשון שלנו. הפרטים הנובעים ממנו הם כל העולמות למשל נתנו דוגמאות בשיעור לגילוי הכלל של אדם שדרכו יודעים איזה פרטים יופיעו ממנו, כלומר ינבעו מאותו כלל .כלומר אדם שעומד תמיד בזמנים, אדע מה לצפות ממנו כשקובע איתו זמן לפגישה.

• בינה- כח ההתבוננות של האדם. כתנועה- היכולת להסתכל מהפרטים אל הכלל. כמצב- היכולת לראות פרטים .בינה יכולה לראות פרטים ולעשות כלל מהפרטים האלה. כמצב- הפרטים באים מבינה. לכן אנשים שמסתכלים דרך כלל ,מתקשים בלהתעסק בפרטים. אנחנו רואים פרטים אבל כדי שנגיע לכלל בעצמנו- אנו זקוקים לבינה
• כאשר חכמה ובינה מזדווגים אני מקבל את הראייה השלמה .
• היות והעבודה שלנו היא מחיצוניות לפנימיות, מהפרטים אל הכלל ,מחוסר שלמות לשלמות , לכן היינו יכולים לחשוב שהפרטים מגלים את הכלל .אך הכלל ניתן לנו מלמעלה אנחנו לא קובעים אותו. הפרטים אינם קובעים את הכלל. אם נשים פרט במקום שהוא לא הכלל שלו. ירגיש לא ראוי .
• המלכות היא עניין של שליטה.
• עוד אמרנו שהעולם הראשון לאחר עולם הצמצום הוא עולם אדם קדמון )א"ק(. כל העולמות שאחריו מלבישים עליו ובאים לגלות אותו .
• ולבסוף ראינו שאהבה היא דבר שלם כי נבעה מהבחירה ביתר דבקות .

סיכום בנקודות

1. הזכיר לנו את ד' בחינו דאור ישר – כתר שורש, חכמה -א', בינה-ב', ז"א-ג', מלכות -ד.'
2. בשיעור זה מלמד את השמות האלה- כתר חכמה בינה ומלכות.
3. הכתר היא האמונה ומסבבת הכל. המסגרת האמונית המסבבת אותנו .
4. חכמה- מחשבה דדוקטיבית. מהכלל אל הפרטים. כתנועה – ראייה מהכלל אל הפרטים. כמצב- ראיית הכלל הבא מלמעלה . השראה.
5. בינה- כתנועה- ראיה מהפרטים אל הכלל .כמצב- ראיית הפרטים
6. מלכות- נקראת שליטה. מלוכה. גם אם זה צריך להיות בכח, בכפיה.
7. היינו יכולים לחשוב שבינה תהיה קודמת לחכמה כי אנחנו רואים את הפרטים לפני הכלל. אבל זה לא כך כי האור קודם לכלי, האור עם הכלי קודם לכלי .
8. עולם א"ק העולם הראשון שנאצל לאחר הצמצום ועולמות הבי"ע מלבישים על עולם אדם קדמון .

❦
בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.
❡
ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: http://bit.ly/2Vhv6Zt
❧
הירשמו לקבלת עדכונים ושיעורים נבחרים: https://goo.gl/VAJgMz
עשו מנוי לזוהר הקדוש לחיזוק הפנימיות בעולם: https://goo.gl/cPLdsk
התקינו את אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/apps

❦
בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.
❡
ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: http://bit.ly/2Vhv6Zt
❧
הירשמו לקבלת עדכונים ושיעורים נבחרים: https://goo.gl/VAJgMz
עשו מנוי לזוהר הקדוש לחיזוק הפנימיות בעולם: https://goo.gl/cPLdsk
התקינו את אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/apps

שיעור 6 – תלמוד עשר הספירות- דף היומי- חלק ב'

פרק א' עמוד מ"ב י"ז אייר תשע"ט

בית מדרש הסולם- שיעור מאת הרב אדם סיני

למדנו

• שהאור קודם לכלי. שלא נחשוב שיש תפיסה שהשלילה קודמת לחיוב. היא מתגלה לפני החיוב אך לא קודמת לו.
• החיוב בעולם הוא כח גדול יותר מהכח של הנברא.
• רעיון מאד חשוב- יש סוגיה שלמה מה מניע את האדם .
• יש בלבול. יש את כח השלילה וכח החיוב. למדנו שהאור קודם לכלי. האור והמילוי הוא סיבה לרצון.
• הרצון לקבל אינו הסיבה כמו שבני העולם חושבים אלא להיפך.
• רואים את כח הבורא וכח הרצון. האור האלוקי יותר מהרצון .
• אנחנו באמת פוגשים קודם ברצון.
• למשל בדרכי החינוך רואים:
• כח השלילה בעולם בא מצד הנברא
• כח החיוב בא בצד הבורא
• היות וכח הבריאה הוא עצם אצלנו. לכן אנחנו מרגישים אותו יותר חזק. כמו שכל אחד מרגיש את הטבע הפרטי שלו יותר חזק .
• התנועה הזו אינה תנועה היכולה להביא אותנו למצב שלם
• הכח האמיתי הוא כח החיוב .הוא יכול להביאנו .
• דרך החיסרון יכול לגרום לאדם לנוע אבל הכח האמיתי יהיה כח של חיוב. כח של הארה .להאיר את צד הטוב .
• רואים שכשמפנים את הדבר לתוכי, זה הופך להיות נצחי.
• הפנמה אמיתית באה רק כאשר פועלים עם כח
• זה נובע מכך שהאור הוא סיבה לרצון- אני רואה קודם את חיצוניות התורה אבל ודאי שפנימיות התורה היא שבנתה את חיצוניות התורה. לכן היא יותר חשובה .
• לא לחשוב שהפגישה של החיצוניות של האדם היא הקובעת.
• הנקודה הפנימית היא הקובעת. היא מה שתבנה את נקודת הקשר.
• כך בכל דבר בחיים יש לראות שכח החיוב גדול מכח השלילה.
• כל זה למדנו כל זה כדי להבין מה היא רשימה
• האור האיר באינסוף. הסתלק האור ונשארו הרשימות בעיגולים שנתנו לנו להבין מהי צורת הרצון אותו אנחנו רוצים להשיג
• יש שני שורשים אם כך:
• שורש של התלבשות אורות בכלים
• שורש של הכלים עצמם
• וזה כמו 2 מערכות בטבע האדם- טבע האור, השביעה ,שואפים אליו אבל בלי כלים לא יהיה לו איפה להיתפס
• לכן אחרי הצמצום יש גם שורש לכלים
• יש להכין כלים אחר כך לקבל את האור
• אין שום רצון בעולם שלא מתפשט ולא בא דרך הקו הזה ואין אור שלא בא מהא"ס

התחלנו באות צ' ללמוד נושא שאומר כך

ש עיגול המאיר רק בג' ראשונות של הקו-

למשל זה הקו- יש לו ראש וסוף

אם אני מחלק אותו הוא מתחלק לג' ראשונות- כח"ב

לאחריהן יש מסך .

למטה ז"ת. חג"ת נהי"מ.

החלוקה לראש וגוף.

יש גם עיגולים – עד הבינה. מופיעים רק על הראש .

זה עיגול קו, ראש, עיגול כתר

עוד עיגול ,עוד קו, עיגול חכמה

מה שמבדיל ביניהם זה ז"ת של קו הכתר, ז"ת של קו החכמה

יחד עם זאת כדי שלא נטעה בציור גשמי ,

כאשר רוצים לראות איך בנויים הפרצופים בעולמות- ציור 3

יש ראש ויש גוף.

גלגלתא-  פרצוף הכתר.

ע"ב-  פרצוף החכמה.

ס"ג  – פרצוף בינה

לכל אחד מהם יש כמובן גוף

בציור פה לא רואים שיש הפרש ביניהם

כשרואים את העיגולים פה- לא רואה שז"ת מפרידות מבחינת המקום

אבל מצד האמת אין ביניהם הפרדה כלל.

בעה"ס מזהיר שלא ידמה לך שמתואר פה ציור גשמי

לא יוצא קו החכמה ועיגול החכמה לפני שיוצא גוף דגלגלתא. קורה פה תהליך ואחר כך יוצא פרצוף ע"ב

זה תהליך ולא מקום גשמי. עלולים להתבלבל. מה הכוונה שהז"ת מפרידים? למה העיגול נמצא רק בראש?

הקו יוצר את הראש כתוצאה ממה שקרה בגוף של הבחינה הקודמת, נוצר הראש של הפרצוף הבא .

סיכום- יש 2 ידיעות

אחת- ז"ת של כל קו מפרידות בין עיגול עליון לתחתון

ידיעה שניה- עוד לא למדנו אותה אבל היא ידועה .העיגולים סמוכים זה לזה .

כדי להסביר את הסתירה אם יש או אין ז"ת שמפרידות ?התשובה היא שהן מפרידות לא מצד המקום אלא מצד סיבה ותוצאה.

"וטעם הדבר תבין על פי המתבאר לעיל )אות ל'(, שהספירות דעגולים קודמות וחשובות הרבה מהספירות שבקו, משום שאין בעגולים בחינת מסך כלל ."

בגלל שאין בהם מסך אז הן גרועות? למה הכלים דקו גרועים יותר ?למה אתה אומר שהכלים דעגולים הם חשובים ? הטענה פה שבעיגולים אין מסך. אז במה הם חשובים יותר? תשובה- כאשר שמסתכל בערכים של קו העוביות של המסך מאפשר גוף .

וגוף הוא פחות חשוב מראש. עוביות של המסך הוא עוביות של קו .כבר לא מדברים מהעוביות של העיגול. היכן שיש לי מסך בפועל, הוא פחות חשוב .נוצר כבר גוף. היכן שיש לי מסך הוא פחות חשוב. כאשר בונה את הקו, יש חוק, כל כח של דין פועל ממקום המצאו ולמטה ולא ממקום המצאו ולמעלה.

אם יש לי פה דין.

דין זה חוק .עוביות .

ממקומו ולמעלה לא פועל. ממקומו ולמטה כן פועל.

יש חוקים הנכונים לעולם תחתון ולא נכונים לעולם עליון.

מה קורה בקו? בראש של הקו , אחריו הקו ואז גוף.

בגוף מתלבש האור בכלי חדש שיש בו עוביות של המסך

הוא מקבל בפועל כי העוביות התפשטה בו

כח המסך לא פועל ממטה למעלה. על הראש יש עיגול

על הראש יש עיגול, אין עליו מסך. רק בגוף יש מסך

בכל זאת משיכת האור היתה כדי לקבל בעל מנת להשפיע לכן יש כמו השראה של המסך. כמו מחשבה על המסך.

אז העיגול שווה למה שיש בכח ולא בפועל. בפועל יותר נמוך ממה שיש בכח.

הגוף מגביל .בראש אין הגבלה .העיגול אינו מוגבל. תכנית הבניין יותר גבוהה ממה שעושים בפועל. העוביות אינה קיימת בתכנית .

לעיגולים אין מסך .

"והנה המסך הזה הנמצא בספירות הקו, עומד באמצעה של הספירה ,"

בין ראש לגוף.

"דהיינו בבחינה האחרונה שבראש הספירה, כלומר בבחינה האחרונה שבג' הספירות הראשונות דע"ס דיושר, שנמצאות בכל ספירה וספירה דיושר, כנ"ל, שנקראות ג"כ הראש דאותה ספירה. באופן, שמה שאמרנו, שהמסך נכלל בספירות הקו, הרי זה בז' הספירות התחתונות דכל ספירה, הנמצאות למטה מהמסך, מה שאין כן בג' הראשונות של הספירה, שנקרא ראש, אין בהן עוד מבחינת מסך, שהרי נמצאות למעלה מהמסך. וע"כ ג' ראשונות אלו ,דומות לגמרי לכל עשר הספירות דעגולים, כי אלו ואלו אין בהן עוד מבחינת מסך, וע"כ הן עומדות בבחי' אחת, ונבחן שע"ס דכל ספירה של העגולים מסבבות את ג' הראשונות דכל ספירה של הקו. אמנם ז' הספירות התחתונות של כל ספירה של הקו, הנמצאות כבר למטה מהמסך, והמסך כבר נכלל בהן, הן גרועות הרבה מבחינת העגולים ונודע, שכל הגרוע מחברו נבחן שהוא למטה מחברו, ע"כ הן נבחנות שנמצאות למטה מכל ע"ס דעגולים, ואין שום בחינה של עגולים יכולה להמצא במקום ז' ספירות אלו, להיות העגולים חשובים ומעולים מהן, כמבואר.

והנה נתבאר היטב, שיש מקום פנוי בין כל ספירה וספירה דעגולים, כמידת ז' ספירות של הספירה דיושר הנמצאות שם, כי כל ע"ס דעגולים של הספירה דכתר, מסבבות רק על ג' ספירות ראשונות דכתר של הקו, אמנם ז' הספירות התחתונות דכתר הקו ,נמשכות למטה מכל ע"ס דכתר העגולים."

הקו הרבה יותר חשוב מהעיגול כי מבטא את המטרה של בעל מנת להשפיע שהיא התכלית .

אז במה הן שוות? יש לנו קו אז יש לנו מעלה מטה. הראש מעלה. ובמה הוא מעלה. בזה שכח המסך אומר שאסור לקבל את האור אם אין לך מסך. כלומר המפגש שלי עם המציאות הוא הראש שבו אני מעבד את כל הרעיון ובונה תודעה חדשה .והעיגול גם מופשט ממסך אז גם התפיסה של הטבע מתאימה לראש של הקו . השילוב ביניהם הוא זה שיוצר את המחשבה.

צריך לראות שהמחשבה של האדם מה לעשות ותפיסת העולם איך הוא קיים – שווה. משהו שצריכים לראות את החכמה והתפיסה הנפשית של האדם עוד בראש שהן שוות .לכן רואים הרבה פעמים קשר בין עבודת נפש לבין התפיסה איך העולם קיים. לא רק מבחינה פיזית גשמית. קודם נבין מה קורה ואז העשיה והבנה מה לעשות שוות. כי כשבא לחשוב מבחינה רוחנית צריך לחשוב איך לפעול כדי לקבל בעל מנת להשפיע .כדי שהנפש שלי תוכל להנות מהיחד. צריך לבנות את היחדה זה .יחד עם זאת  עלי להבין מהי המציאות- עם איזה עיגול אני מתעסק  וגם איך אפעל איתה בצורה של קו. כמו בחיים שלנו.

• מה המציאות – העיגול
• איך אפעל- ראש הקו

זה בא לפני הפעולה. לכן מה אעשה מבחינה נפשית יותר נמוך מלהבין מהי המציאות.

• יש לי את תפיסת המציאות
• יש לי את המחשבה איך לפעול איתה
• יש לי את הפעולה איתה

תפיסת המציאות היא העיגול ,איך לפעול איתה על פי האידאה -הקו, שני ערכים בראש- תפיסת המציאות ואיך לפעול איתה .

אחרי שאשלב ביניהם, עלי להתייחס למציאות שבה נמצא .עלי לדעת מה לעשות. האם יש קשר ביניהם?- יש מציאות ששם מתאים לחשוב כך ויש מציאות שמתאים לחשוב אחרת.

יש מקום פנוי ביניהם- ז ' הספירות פנוי לתיקונים .לאיזה תיקונים ?אחרי שהיה את הגוף, היתה לי הרגשה, הדברים ירדו ללב ,שם אצטרך עוד תיקונים כי שם איני מרגיש בצורה שלמה .נדבר בהמשך ,כי איפה מקום התיקונים ?- שארגיש בצורה שלמה את נקודת המגע שלי עם המציאות .הבורא נותן מציאות ודרכה נותן לי הארה ועלי לבוא במגע עם ההארה ולפעול אותה ולהיות שלם לגמרי עם עצמי באהבה גדולה עם הבורא. לא משנה מה קרה. לא לקחת לעצמי.

יש פה נקודה חזקה מאד.

תפיסת המציאות בלי התפיסה הערכית הבאה דרך הקו היא גורמת לאדם לרצות לקבל בעיגול את האור. דהיינו בלי האידאה ,לפי הטבע. כי התפיסה של הטבע של העיגול, מה היא מקרינה לי? תאכל, זה טעים. תפעל לפרטיות שלך, לתענוג. אנחנו רוצים לשלב.

למה יש הפרש בין ההרגשה לבין ההחלטה איך תופסת את המציאות? מה קורה באמצע שמשנה את שתיהן?

תשובה- בהרגשה אין תפיסה. למשל בזמן אכילת תפוח למשל קשורה בהתחלה לבורא אבל אחרי קצת אכילה כבר לא קשורה.

יש מקום לתיקונים. כל הזדמנות שנותנים לי אפשר לתקן בה. שארגיש על פי האידאה .

אם אתה לא מחפש את הדבקות ואת הערך, אתה רואה מציאות באופן טבעי ורוצה לקחת אותה לעצמך.

"ואחר שנסתיימו ז"ס דכתר הללו של הקו, מתחילות לצאת ג"ס ראשונות של ספירת החכמה של הקו שעליהן מסבבות כל ע"ס דספירת חכמה דעגולים. הרי, שבין בחינה אחרונה של הכתר דעגולים, עד בחינה ראשונה של החכמה דעגולים, יש מקום פנוי ביניהן, שבמקום הזה נמצאות ז' הספירות התחתונות מהכתר של הקו, שאין בחינות עגולים סובבות עליהן. ועד"ז, בין חכמה לבינה, וכל הספירות.

ק( וצריכים להזהר כאן מאד, שלא להתבלבל בתיאורים הדמיוניים של שטח ומקום ביושר ועגול ,"

לא ציור גשמי. סדר של סיבה ותוצאה .

"הנופלים לרעיון מתוך מרוצת הלשון, ותזכור בכל ההמשך הזה, שההארה הישרה, פירושה, שהאור בא בכלים, שיש בהם מסך על בחי"ד, וההארה המתעגלת, פירושה שהאור בא בכלים שאין בהם מסך על בחינה ד .'"

הארה והארה מתעגלת. אלה שני מושגים שיש לזכור .

"אמנם תזכור, שאע"פ, שאין בכלים דעגולים שום מסך על בחינה ד', עם כל זה, אין בחינה ד' משם, יכולה לקבל שום הארה אחר הצמצום הא ,'"

איזה הארה לא יכולה לקבל ?לא יכולה לקבל אור פנימי. אור מקיף כן יכולה לקבל. מתכוון לשום הארה דיושר .

"מטעם, שאת כל האור הנמצא בעגולים, מוכרחים לקבל מהארת הקו, שהוא הארה ישרה )כנ"ל אות ל ,('"

למה כי אסור ואי אפשר. מי שינסה יפול.

ואור הקו אינו מאיר בבחינה ד' כל עיקר, להיותו נמשך מכח מסך, כמבואר. באופן, שחסרון האור בבחינה ד' של העגולים, אינו מחמת הכלים, שהרי אין בהם שום מסך, אלא מחמת צמצום א' השורה עליהם ,"

אז מי שלא מקבל את צמצום א' ברעיון. לא מקבל את הרעיון של אהבה, של היחד של היתר דבקות אז לא רוצה לעבוד עם ערכים ורוצה לעבוד עם מה שמתחשק…

"וכיון שהצמצום הא' אינו נבחן לחסרון )עי' לה"ת ח"א פ"ג(, ע"כ כל ד' הבחינות דכלים דעגולים שוות במעלתן, בלי הפרש כלל של קטן וגדול )כנ"ל בח"א אות ל'(, וכל החושך שיש בבחינה ד', הוא מחמת האור המקובל מהקו, שאינו מאיר שם כמבואר ועם זה תבין ,"

ההבדלים שרואים בעיגולים ובעיקר בעיגול דבחינה ד 'שאין שם  אור. זה לא בגלל העיגולים .מצד העיגולים הם היו יכולים לקבל שם אור .אבל אין להם מסך ואי אפשר לקבל אחרי הצמצום בלי מסך ולמסך אין כח על בחינה ד' שהיא הרצון לקבל בעל מנת לקבל. אין אפשרות לקבל שם. גם העיגול לא מקבל שם. זה רק בגלל הקו .

"אשר אחר שהעגולים קיבלו האור על ידי הקו, נעשה בהם משום זה, הבחן מדרגות של קטן וגדול, גם בע"ס של העגולים ."

הרי אמרת שבעיגולים אין מעלה מטה ימין ושמאל. אלא מדבר רק בעיגולים המשמשים את הקו המקבלים גם ערכים של הקו .

"שהז"א, חשוב וגדול יותר מבחינה ד', שהיא מלכות, שהרי במלכות אין אור, ובזעיר אנפין יש אור בהיותו בחינה ג', ובספירת הבינה דעגולים, האור יותר גדול מבזעיר אנפין, להיותה רחוקה מן בחי"ד, יותר ממנו. שהרי היא בחינה ב', וכו'. אמנם כל המדרגות הללו, אינן מחמת הכלים ,אלא מחמת אור הקו שמקבלות, וזכור זאת"

כל הערכים שרואים במציאות זה רק מבחינה ערכית . כי אם לא, זה לא ישנה חזיר או כבש. לא ישנה גוי או יהודי אלא רק הערך של האדם. כל הטבע הוא טוב. אין טבע שהוא לא טוב. רק על פי הערכים לא טוב החזיר לא על פי הטבע .

למדנו פה שכל הערך שרואים בעיגולים בא בגלל הקו.

סיכום שיעור 6 – תלמוד עשר הספירות- דף היומי- חלק ב'

פרק א' עמוד מ"ב  י"ז אייר תשע"ט

בית מדרש הסולם- שיעור מאת הרב אדם סיני

• חזרנו על השיעור הקודם:
• האור קודם לכלי ומכאן גזרנו ערך שהחיוב יותר גדול מהשלילה למרות שהשלילה מגרה אותנו לפעולה יותר מהחיוב
• לא להתבלבל- השאיפה צריכה להיות לחיוב גם אם השלילה היא זו המעוררת אותנו לפעולה
• יש ב' שורשים- שורש להתלבשות אורות בכלים ושורש לכלים
• היום למדנו:
• היחס בין כלים דעגולים לכלים דקו
• היחס בין תפיסת המציאות לתפיסה הערכית שלנו על פי האידאה
• העיגול מסבב רק על הראש דהיינו על הג' ראשונות ולא מסבב על הגוף
• דרך הגוף, דרך מה שמרגיש, לא תופס את המציאות
• אני תופס את המציאות דרך הרעיון ודרך התפיסה המחשבתית, לא דרך הגוף
• הראש מפרש לי את המציאות. אם הוא מפרש לי דרך הגוף הוא טועה
• כי אין קשר בין מה שאני מרגיש כי המציאות קשורה למה אני חושב
• לכן הראש יש לו השוואת צורה עם המציאות עם העיגולים
• כל המציאות מקבלת הארה דרך המחשבות של האדם
• אלמלא המחשבה של האדם לא היתה מציאות .בלי מחשבה אין מציאות כמו שאנחנו רואים עכשיו
• כל הרעיון- שבגלל שכח העוביות של המסך לא פועל ממקום המצאו ולמעלה, אלא רק ממקום המצאו ולמטה ,לכן העיגול מסובב רק על הראש, על כתר חכמה ובינה
• למה ? כי כח המסך פועל רק ממקום הימצאו ולמטה
• גם במחשבה של הקו וגם במציאות שהיא העיגול בשניהם אין עוביות של המסך, מצד זה הם שווים
• ומצד השיוויון ביניהם אומרים שהעיגול נמצא בראש הקו ולא בגוף
• יש ז"ת של כל ספירה וספירה שמפרידה בין עיגול לעיגול
• למשל בין עיגול הכתר לעיגול החכמה מפרידים ז"ת של כתר וכו'
• נלמד בהמשך שהמציאות מסודרת כך שהראש של החכמה הוא מיד מתחיל אחרי ראש הכתר אז לכאורה סמוכים זה לזה
• אומר שזה רק מצד סיבה ותוצאה ולא מצד מקום ולכן הזהיר שלא נחשוב בצורה של מקום אלא בצורה של סיבה ותוצאה
• הספירות של העיגולים הן מקבלות הארה דרך הקו
• מצד ההארה שהן מקבלות דרך הקו אנחנו מתחילים לראות בהם ערכים של מעלה מטה ימין ושמאל, חשוב ולא חשוב
• איך זה יכול להיות שבעגולים, בטבע, יש חשוב ולא חשוב, מה ההשלכה של זה ?
• אומר למשל טוב לשבת בעיר ולא במדבר. הרי כל המקומות שווים, זה רק בטבע…
• אז מה המקום קובע?לפי הרעיון שאתה יכול להשית על אותה מציאות אז המקום כבר קובע
• אז רואים גם במקומות חשוב ופחות חשוב. למשל ,המקום החשוב ביותר בעולם הוא אבן השתיה, קודש הקודשים וכו 'ואחר כך חו"ל. יש לנו סדר גם במקומות. למה? כי הם מקבלים את הערכים שלהם דרך הקו.
• אדם יחשוב שלא משנה איפה חי. אך אומר שכל הדר בחו"ל כמי שאין לו אלוק. כי שם לא כול לעשות עבודה של מקבל בעל מנת להשפיע. כל דבר כמובן יש לראות מהי העבודה .

נקודות

• האור קודם לכלים ומכאן גזרנו שכח החיוב, שהוא כח האור, קודם וחשוב יותר מכח השלילה וכח הגוף.
• סדר העבודה הוא שאנחנו פוגשים קודם את הבריאה אבל זה רק פתיח כדי להיכנס במאמץ , ביגיעה לנקודה הפנימית ואותה נראה שהיא חשובה יותר.
• יש שורש להתלבשות הכלים ושורש לכלים. בשניהם יש לטפל.
• היום למדנו שהעיגול מסובב רק על ראש הקו שהן ג' הספירות הראשונות כח"ב ולא על הז"ת .כך שבין כל עיגול ועיגול יש ז' ספירות המפרידות ביניהן.
• הסיבה שהספירות דעיגולים מסובבות רק על ג' בחינות ראשונות של הקו, היא כי יש השוואת צורה בין העיגול לבין הראש שאין עוביות המסך פועלת על ג' ספירות ראשונות מפאת החוק שכל כח של דין פועל ממקום המצאו )מהמסך(ולמטה ולא ממקום המצאו ולמעלה .
• כל הערכים של חשוב ולא חשוב, מעלה מטה ,ימין ושמאל שאנחנו לומדים בעיגולים, נובע רק מהארת הקו בעיגולים ולא מטבעם.
• מבחינה רעיונית- העיגול-תפיסת המציאות, הקו-המחשבה הערכית ויש קשר בין תפיסת המציאות למחשבה הערכית וצריכים ללמוד לשלב ביניהם ולייצר ביניהם משהו שמאפשר לנו עם המציאות לפעול לפי התפיסה שלנו אבל לא בין ההרגשה למציאות. כי לא ההרגשה קובעת לי את המציאות. ההרגשה צריכה לנבוע מהמחשבה של המציאות .
• אז המחשבה צריכה לעשות ב' דברים:
  1. לתפוס את המציאות
  2. לעבד אותה לפי האידאלים.

❦
בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.
❡
ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: http://bit.ly/2Vhv6Zt
❧
הירשמו לקבלת עדכונים ושיעורים נבחרים: https://goo.gl/VAJgMz
עשו מנוי לזוהר הקדוש לחיזוק הפנימיות בעולם: https://goo.gl/cPLdsk
התקינו את אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/apps

❦
בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.
❡
ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: http://bit.ly/2Vhv6Zt
❧
הירשמו לקבלת עדכונים ושיעורים נבחרים: https://goo.gl/VAJgMz
עשו מנוי לזוהר הקדוש לחיזוק הפנימיות בעולם: https://goo.gl/cPLdsk
התקינו את אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/apps

סיכום שיעור 5 – תלמוד עשר הספירות- דף היומי- חלק ב'
פרק א' עמוד מ"א ט"ז אייר תשע"ט
בית מדרש הסולם- שיעור מאת הרב אדם סיני
– חזרנו על השיעור הקודם והראנו בו שאור מקיף יכול להאיר אפילו לבחינה ד' המשתוקקת כי מותר לאור מקיף להאיר בהשתוקקות. מותר להשתוקק.
– לאור מקיף יש שתי צורות: סובב ומקיף. סובב- שאיפה רחוקה, מקיף – שאיפה קרובה.
– לכן צריך לעבוד במיקוד וריחוק. מקיף יותר קרוב וממוקד שאני יכול להגיע אליו אם אעשה עבודה.
– כאשר מקבלים אור פנימי צריכים לראות בו שני ערכים:
– גבול המגדיר את איכות האור
– וקצבה המגדירה את כמות האיכות שאני מקבל
– ג' ערכים לעשר ספירות:
1. די בחינות- חומר הכלי
2. נרנח"י- האור המלובש
3. כח"ב תו"מ – 10 הספירות- הצורה למה להשתוקק.
– יסוד מאד חשוב שלמדנו היום הוא שהאור קודם לכלי, הבורא קודם לנברא, התלבשות של אור קודמת לכלי
– כל זה למדנו כדי להבין מהי רשימה
– רשימה היא שיור מהמילוי שנשאר לאחר שהסתלק.
– לכן זה שיודע מה לרצות נקרא רשימה
– אחרי הצמצום ב' שורשים חשובים :
א. התלבשות אורות בכלים שנובע מא"ס
ב. הכלים עצמם שנובעים מעולם הצמצום
– בכל מקם אצטרך לחפש ולראות אם יש לי את ב' השורשים הללו.
– השורש הראשון הוא השפע. השני החיסרון שנובע מעולם הצמצום. כמובן שצריך לנהל אותם .
– בגלל שיש לנו שורשים לב' הדברים האלה אין שום רצון שלא היה כבר.
– בתוך זה צריך להגיד שכל המילויים היו . גם אם השגת טעם מיוחד זה קיים כבר.
– באות צ' התחלנו נושא שהוא קצת מורכב .
– בעה"ס ציין שיש להבין את העניין של מעלה זך מטה עבה שזה יש רק בקו.
– רק הראש של הקו מאיר לעיגול וגוף הקו אינו מאיר .
– ג' ראשונות מאירים לעיגול כי אין השוואת צורה בין הראש לעיגול .
סיכום
א. אור מקיף יכול להאיר מרחוק בכלים. מותר להשתוקק.
ב. לכל אור בקו יש גבול וקצבה. גבול המגדיר את איכות האור וקצבה המגדירה את כמות האיכות שאני מקבל .
ג. ג' ערכים לעשר ספירות:
1. די בחינות- חומר הכלי
2. נרנח"י- האור המלובש
3. כח"ב תו"מ – 10 הספירות- הצורה למה להשתוקק.
ד. האור קודם לכלי ומזה נובעת כל התפיסה האמונית שלנו
ה. רשימה היא שיור של המילוי של האור שהיה
ו. ישנם ב' שורשים שורש להתלבשות אורות בכלים הנובע מא"ס ושורש לכלים שנובע מהצמצום.
ז. אין שום רצון ושום מילוי שאינו נובע מהשורשים האלה. אנחנו לא מחדשים שום דבר.
ח. העיגול מקבל רק מג' ראשונות של הקו ולא מהגוף של הקו.
ט. מעלה= זך מטה= עבה.

סיכום מלא:

שיעור 5 – תלמוד עשר הספירות- דף היומי- חלק ב'

פרק א' עמוד מ"א  ט"ז אייר תשע"ט

בית מדרש הסולם- שיעור מאת הרב אדם סיני

• למדנו
• ראינו את ההבדל בין אור פנימי הנכנס במדרגה לאור מקיף. רק בכלים שנקראים צינורות האור יכול להיכנס למדרגה.
• אור מקיף מאיר למדרגה. למדנו שיש הארה הנקראת הארה מרחוק ויוצרת השתוקקות.
• הרגש האדם מתחלק לשני חלקים:
• חשים שרוצים, שמשתוקקים למקום הזה, אור מקיף יכול להאיר גם בבחינה ד .'
• יש לנו כבר את המילוי כמו הרגשת השובע, התענוג, הידיעה. זה התלבשות של אור .
• אור מקיף יכול להאיר גם בבחינה ד' המצומצמת .השתוקקות היא לא חטא. הצמצום לא היה על לא להשתוקק .

הצמצום היה על לא לקבל . שפע עלול להפוך לפשע. עונג לנגע.

• יש שתי הבחנות באור מקיף:
• סובב- הכללי
• מקיף- הממוקד יותר
• צריך להתמקד בצעד הראשון ואת ההשקפה הכללית לראות יותר ברקע.
• יש שני ערכים המגדירים לנו את קבלת האור:
• גבול- המגדיר את איכות האור
• קצבה- המגדירה את הכמות
• כדאי בכל פעם שהולכים לקבל תענוג לבדוק את שני הערכים האלה.
• למדנו באות פ' הגדרות של:
  • ד' בחינות דאור ישר- חומר הכלי
  • עשר הספירות- צורת הכלי לפי הרשימות
  • האור המתלבש בכלי נרנח"י
• המושג נשמה זה שאדם נולד עם פוטנציאל של נשמה. אם יקבל את הפוטנציאל יקרא נשמה.
• היום אנו הולכים ללמוד דברים מאד יסודיים בתפיסה.

המשך אות פ' אור פנימי- עמוד מ'

"ומכאן תדע, שלא יצוייר שום רצון בעולמות, או אפילו התעוררות קלה של רצון, הן בעליונים והן בתחתונים, ואפילו בדצח"מ הגשמיים, שלא יהיו מושרשים בעשר ספירות העגולים האלו ,"

ד' בחינות-. אותו כלי שמרוקן מאור .

לאחר הצמצום נשארו כלים דעגולים שהם חסרונות. היה אור במצב שממלא את כל המציאות הוא ושמו אחד . אותו שמו הוא התפתח כשהסתלק האור לכלים דעגולים .

כשרוצה לדבר על הצורה אקרא להם 10 ספירות .זה מבטא את מה שהכלים רוצים.

"ויחד עם זה, מובן גם כן, שאי אפשר כלל שיתעורר איזה רצון במהות, אם לא נתגלה פעם מקודם, מילוי מספיק לרצון ההוא."

שני דברים

• כל מה שקיים במציאות ,ולא משנה מה, קיים מהכלים דעגולים. אין חדש תחת השמש.
• ברור שאם יש פה רצונות, הם היו קודם באינסוף. הוא ושמו אחד .

נקודה עקרונית שנידונה- האם האור קודם לכלי או הכלי קודם לאור?  תשובה – פה אומר האור והמילוי קודם לכלי, האור קודם לרצון.

מהיכן נובעת השאלה? האם הבריאה קודמת לבורא או להיפך? למה בכלל יש ספק?

הספק הוא בהרגש שלנו. התשובה קודמת לשאלה. בגלל שיש תשובה, אז יש שאלה. לא יכול לשאול שאלה על משהו שלא יודע ממנו .

אין שום דבר חדש. הכל היה בעשר ספריות בא"ס. האור הסתלק ונשאר לי שיור ממנו ועל זה אני שואל. מצד העבודה וההרגשה הכלי קודם לאור. לכן, כשלאדם יש שאלה, הוא יכול לחפש בנפשו את התשובה.  שאלה טובה היא חצי תשובה.

אדם גאוותן רוצה להחזיק בשאלה שלו .

אם אנו רוצים לקבל תשובה ממקום גבוה יותר ,מעוררים בנו משהו גבוה יותר .כשחיים רק על פני השטח ולא מתחברים לא נקבל את התשובה.

מצד האמת האור קודם לכלי. מצד העבודה השאלה קודמת לתשובה.

"והענין, כי כבר נתבאר היטב בחלק הראשון של הספר, אשר הרצון לקבל אינו הסיבה הראשונה אל האור, או אל המילוי שלו ,כמו שבני העולם חושבים, אלא להיפך ממש, כי האור והמילוי הוא סיבה לרצון, אשר הרצון להשפיע הכלול בהכרח באור העליון ,הוליד בתכונתו את הרצון לקבל שבנאצל ,"

מה הוליד את הרצון לקבל שבנאצל? זה שהיה אור .אם האור רוצה להשפיע, זה מחייב שיהיה רצון לקבל.

"משום, שמה שהוא רצון בעליון, נעשה כח וחיוב בתחתון, עש"ה. הרי, שהאור העליון נעשה סיבה, לגילוי ד' הבחינות שברצון אצל הנאצל, שהמה השרשים לכל הרצונות המתגלים בעולמות ."

הכל עשוי מהחומר של הבריאה. זה רק ערכים שונים של הרצון לקבל.

"ולפיכך, איך אפשר שיופיע איזה רצון מבלי סיבה, דהיינו מבלי האור העליון הזה המוליד אותו, שזה דומה כמו שתאמר שיש איזו בריה בעולם בלי אב ואם שהולידו אותה. "

יכול להיות שתהיה שלילה בלי חיוב? פרט בלי כלל? האם השלילה קודמת לחיוב או להיפך? למה זה חשוב?

מפני שהרבה אנשים בונים את כל תורתם על השלילה. למשל אומרים:

אין דבר שלם, אין כלל בלי יוצא מן הכלל וכו'

תמיד כשאתה בונה משהו בשלילה, אתה מתחיל לא נכון. יש רצון שלם, אחר כך בא חיסרון. תמיד האור קודם. הא"ס קודם לכלים דעגולים . זה שמרגישים קודם את הבריאה, זה כי קודם יש בורא. הכלל קודם לפרט. החיוב קודם לשלילה. כך מצד האמת.

התודעה שלנו, יסודות התבונה הם שלכל תוצאה יש סיבה. אומר העולם בצדק שלכל תוצאה יש סיבה. אם כך יש בורא. אבל הם שואלים גם האם לסיבה )כלומר לבורא( יש סיבה. לא אמרנו שלסיבה יש סיבה . לתוצאה יש סיבה. זה מה שמגדיר את הסיבה. זה נובע מכך שכל סיבה שאנו רואים היא תוצאה גם .אבל לא הבורא. לכל תוצאה יש סיבה. לסיבה אין סיבה אלא אם כן היא תוצאה.

הבורא הוא הסיבה הראשונית. אני לא יכול לתפוס אותו כי הוא לא תוצאה ולכן עלי לקבלו בצורה אמונית. הוא לא יצא, הוא לא תוצאה.

"גם כבר ידעת, אשר בא"ס כבר קבועים וקיימים, כל המציאות וכל הבריות הראויים שיבואו בעולמות, עם כל הרחבתם ותכלית תפארתם ושלימותם, העתיד להתגלות בעולמות בשבילם )כמ"ש היטב בהסת"פ ח"א אות י"א, עיין שם הכל(, והרי לך בעליל ,אשר עוד בא"ס, כבר יצאו ונגלו כל הרצונות העתידים להתגלות, וגם נתמלאו על שלימותם ומילואם הסופי, והשלימות והמילוי ,שהוא בחינת האור העליון, הוא שהוליד וגילה את הרצונות הללו. באופן, אשר המילוי של הרצון, הוא קודם וגורם לגילוי אותו הרצון המיוחס למילוי ההוא, כמבואר."

הכל היה שלם בא"ס. המילוי של הרצון קודם .לכן הבריאה אינה יכולה להשפיע על הבורא .בני העולם חושבים כך, אבל זה לא נכון .כמה זה יסודי להבין שהאור קודם לכלי. התוצאה לא יכולה לעשות כלום לסיבה .

"עתה תבין היטב, את דבר הרשימות, שנשארו בעשר הספירות דעגולים ,"

היה אור ממלא כל המציאות, היו כלים דעגולים, נשארה רשימה מהאור שאומרת לכלי מה לבקש. לפי מה שהיה ואין .

"אחר הצמצום והסתלקות כל השלימות והמילואים, שהיו בד' הבחינות הללו שנקראות עשרה עגולים. שפירושן של הרשימות הללו הוא, ש"נתרשמו" ונחקקו בהם היטב, כל מיני הרצונות, שהיו מלאים מהם בהיותם בא"ס ועתה נאבדו מהם ,"

יש לי שיור מאותה חויה. אני זוכר אותה .

"ונשארו ע"כ, בהכרח ,תאבים ומשתוקקים לכל אותם המילויים והשלימות, שהיה להם וזהו המכונה בשם רשימות."

הגדרה רשימות- שיור מהמילוי שנשאר לאחר שהסתלק.

לזה אנחנו קוראים זיכרון. איך שולפים את הזכרון ופועלים עם זכרונות? נדבר אחר כך .

אנחנו הולכים למקום שהיה מלא קודם .אתה חי את מה שהיה בך והולך לתיקון .

לא רצינו משהו שאין. עוררנו את הבינה הנמצאת במלכות שיש בה רצון להשפיע. אם לא היה הרצון לקבל בנוי גם מבינה לא היתה יכולה לעורר את ההשפעה שבה .

"וזהו שאמרנו לעיל, שלא יצוייר שום גילוי רצון של איזו מהות, הן בעולמות העליונים והן בעולם הגשמי, שלא יהיה מושרש בעשר ספירות דעגולים ההם ."

הכל נובע המעיגולים . רק צריך לגלות את מה שכבר קיים. גילוי מילה חשובה.

"באופן, שיש ב' שרשים המוקדמים למציאות של כל העולמות שמאחר הצמצום: האחד הוא, כשכל רצון כבר מצוי מושלם בכל תפארתו ומלואו, וזוהי המציאות שהוא קיים בא"ס ב"ה. והשני הוא, כשכל הרצונות עומדים ריקים לגמרי מהמילוי המיוחס להם מקודם מא"ס, והוא נקרא עולם הצמצום. "

יש שני שורשים לכל המציאות:

1. שורש למילוי. שורש להתלבשות האור בכלים. שורש לשפע לשמחה לאהבה
2. שורש לכלים שהוא עולם הצמצום.

ציור – יש שפע

אני רוצה להרגיש סקרן

אני רוצה לחבר בין השפע לחיסרון

שפע בא מא"ס וחיסרון מעולם הצמצום

מזכיר לכם מה עלול לגרום חיסרון- יללה

שפע- תפרגנו לי. גאווה.

בתיקון אנחנו צריכים ענווה ועבודה.

"וכל הכלים והחומר של הבריות נמשכים מעולם הצמצום, דהיינו ודאי, רק כלים ריקנים, ורצונות שאבדו את מילואיהם כנ"ל ."

אלה החסרונות שאנחנו מרגישים. כל חיסרון שמרגישים, הוא כזה שכבר קיים. עלינו לארגן אותם מחדש באופן הראוי.

"וכל המילויים לאותם הרצונות, נמשכים מא"ס ב"ה. וזכור היטב ב' הידיעות הללו, שהן מהנחוצות ביותר, לזכרן בהמשך העסק בחכמה הזאת."

למדנו 2 דברים עיקריים:

• האור קודם לכלי
• ב' שורשים
  1. התלבשות אורות בכלים מא"ס
  2. שורש לכלים לרצונות מעולם הצמצום.

יש לזה הרבה מאד השלכות. הרבה מויכוחי העולם באים מהנקודה הזו .יש לחפש את המילוי בתוכי. למה אני הולך לכל מיני מקומות? כדי לגרות מקום בתוכי. רק אנסה למשל לגרות את חברי ליחד שלנו כי אני יודע שזה קיים. אגרה את מקום האהבה ,אם יגש אליה, מצוין ! אם לא, לא. אין כפיה ברוחניות .

"צ( אל תטעה לפרש, שנמשך במקום ושטח ח"ו, אלא כל דבר ההולך ומתעבה מכונה המהלך הזה בשם המשכה, ממעלה למטה, כי הזך נבחן שהוא למעלה. והעב נבחן שהוא למטה."

בעל הסולם מוציא שוב את המושגים מתפיסה גשמית. כאן מדבר על המושגים למעלה ולמטה .

למעלה- זך

למטה- עבה- רצון לקבל יותר גדול.

" וזה משוער בקרבת הצורה לבחינה ד', כי כל הקרוב ביותר אל בחינה ד', נבחן לעבה יותר, וכל הרחוק ממנה נבחן לזך יותר ."

זוהי נקודת הייחוס שלי .כמה זה קרוב לבחינה ד' זה יותר למטה. כי היא עבה יותר. אם אתה רוצה להיות למעלה, אתה חייב לעזוב את עצמך. אם אני עוזב את עצמי, אז מי זה שיהיה למעלה? בהמשך נראה שאפשר לראות איך נהיה הכי למעלה והכי למטה.

"ונמשך מעט", פירושו, שהלך ונתעבה מעט. והמלה "נמשך" סובבת על אור הקו."

למה רק על אור הקו אפשר לומר נמשך?  כי בעיגול אין מעלה מטה ימין ושמאל. רק בקו יש מעלה מטה.

וענין ההמשכה הזו הוא, כי בכל ספירה וספירה נמצאות עשר ספירות, שזה נבחן הן בספירה של ע"ס דעגולים, והן בספירה של ע"ס דיושר .

יש חוק ההתכללות .בכל בחינה של עשר הספירות יש עשר ספירות:

"וכשיצאו עשר הספירות של ספירת הכתר, יצא מתחילה הקו בבחינת ג' הספירות הראשונות שלו, שנקרא הראש דכתר דיושר, והארתו התפשטה לספירת הכתר דעגולים, הכולל ג"כ עשר ספירות, כנ"ל ."

הראש של הקו מאיר לעשר ספירות דראש של העיגולים .

"ועשר ספירות אלו דכתר של העגולים, מסבבות רק את ג' הספירות הראשונות של ע"ס דכתר של הקו. "

הראש של הפרצוף הראשון שנקרא גלגלתא. הראש שלו מתפשט ונותן לעשר ספירות דכתר דעגולים.

"ואחר זה, דהיינו אחר שנשלמו ע"ס דכתר דעגולים לגמרי, אז" נתפשט עוד הקו" הזה "ונמשך מעט", כלומר, שהוציא את ז 'הספירות התחתונות שלו להשלים את הכתר בע"ס דיושר, באופן, שז' ספירות תחתונות אלו של הכתר דקו, נמשכו למטה, כלומר שנתעבו ביותר מכל ע"ס דכתר של העגולים,  וע"כ על ז"ס תחתונות אלו, אין סובבות עוד שום בחינות עגולים, להיות העגולים עליונים מהן, כלומר זכים מהן. וכבר ידעת שהעליון מחברו, פירושו, זך מחברו."

מסביר בציור

היה עיגול שהקו רוצה להתפשט

פרצוף גלגלתא בא להתפשט למרכז כקו דק

בתוכו יכול להיכנס האור )שהוא אדום בציור(

העיגול החיצוני )בציור( הוא עיגול הכתר

האור נותן לעיגול הכתר. כמה נותן לו ?3 ספירות

נותן מכח"ב של הקו .

אחר כך ממשיך הקו. זה הגוף של הקו.

זה נקרא גם ז' תחתונות.

העיגול מקבל רק מהראש של הקו ולא מהגוף של הקו.

העיגול לא יכול להתעבות כמו הקו .

סיכום שיעור 5 – תלמוד עשר הספירות- דף היומי- חלק ב'

פרק א' עמוד מ"א  ט"ז אייר תשע"ט

בית מדרש הסולם- שיעור מאת הרב אדם סיני

• חזרנו על השיעור הקודם והראנו בו שאור מקיף יכול להאיר אפילו לבחינה ד' המשתוקקת כי מותר לאור מקיף להאיר בהשתוקקות. מותר להשתוקק .
• לאור מקיף יש שתי צורות: סובב ומקיף. סובב- שאיפה רחוקה, מקיף – שאיפה קרובה.
• לכן צריך לעבוד במיקוד וריחוק .מקיף יותר קרוב וממוקד שאני יכול להגיע אליו אם אעשה עבודה.
• כאשר מקבלים אור פנימי צריכים לראות בו שני ערכים:
• גבול המגדיר את איכות האור
• וקצבה המגדירה את כמות האיכות שאני מקבל
• ג' ערכים לעשר ספירות:
  1. די בחינות- חומר הכלי
  2. נרנח"י- האור המלובש
  3. כח"ב תו"מ – 10 הספירות- הצורה למה להשתוקק.
• יסוד מאד חשוב שלמדנו היום הוא שהאור קודם לכלי, הבורא קודם לנברא, התלבשות של אור קודמת לכלי
• כל זה למדנו כדי להבין מהי רשימה
• רשימה היא שיור מהמילוי שנשאר לאחר שהסתלק.
• לכן זה שיודע מה לרצות נקרא רשימה
• אחרי הצמצום ב' שורשים חשובים :
  • התלבשות אורות בכלים שנובע מא"ס
  • הכלים עצמם שנובעים מעולם הצמצום
• בכל מקם אצטרך לחפש ולראות אם יש לי את ב' השורשים הללו.
• השורש הראשון הוא השפע. השני החיסרון שנובע מעולם הצמצום. כמובן שצריך לנהל אותם .
• בגלל שיש לנו שורשים לב' הדברים האלה אין שום רצון שלא היה כבר.
• בתוך זה צריך להגיד שכל המילויים היו . גם אם השגת טעם מיוחד זה קיים כבר.
• באות צ' התחלנו נושא שהוא קצת מורכב .
• בעה"ס ציין שיש להבין את העניין של מעלה זך מטה עבה שזה יש רק בקו.
• רק הראש של הקו מאיר לעיגול וגוף הקו אינו מאיר .
• ג' ראשונות מאירות לעיגול כי אין השוואת צורה בין העיגול לגוף.

סיכום

• אור מקיף יכול להאיר מרחוק בכלים. מותר להשתוקק.
• לכל אור בקו יש גבול וקצבה . גבול המגדיר את איכות האור וקצבה המגדירה את כמות האיכות שאני מקבל .
• ג' ערכים לעשר ספירות:
  1. די בחינות- חומר הכלי
  2. נרנח"י- האור המלובש
  3. כח"ב תו"מ – 10 הספירות- הצורה למה להשתוקק.
• האור קודם לכלי ומזה נובעת כל התפיסה האמונית שלנו
• רשימה היא שיור של המילוי של האור שהיה
• ישנם ב' שורשים שורש להתלבשות אורות בכלים הנובע מא"ס ושורש לכלים שנובע מהצמצום.
• אין שום רצון ושום מילוי שאינו נובע מהשורשים האלה. אנחנו לא מחדשים שום דבר.
• העיגול מקבל רק מג' ראשונות של הקו ולא מהגוף של הקו.
• מעלה= זך מטה= עבה.

סיכום שיעור 4 – תלמוד עשר הספירות- דף היומי- חלק ב'
פרק א' עמוד מ' ט"ו אייר תשע"ט
בית מדרש הסולם- שיעור מאת הרב אדם סיני

– למדנו בשיעור הקודם שהעיגול לא דבוק בא"ס
– כלומר- אסור להשתמש באור פנימי בהשתוקקות. את האור צריך לקבל בצורה של קו על פי האידאה של הבחירה ביתר דבקות.
– כל הקבלה בצורה של אור חוזר היא כמו המשל של הנר . צריך את החלב- חומר הגלם ואת הפתילה שהיא משל למסך ואת ההארה שהיא כבר הקו. הארה בכלים דאור חוזר.
– העיגולים בהשתוקקות שלהם גדולים מהקו אבל בערכיות באידאליסטיות, קטנים מהם.
– היום למדנו שיש שני סוגי אורות: אור פנימי- המתלבש בתוך הכלי, הספירה. אור מקיף – המאיר לכלי מרחוק.
– באור מקיף יש שני ערכים: סובב- שאיפה רחוקה ומקיף – שאיפה קרובה.
– תמיד שאסתכל על חיי תהיה לי שאיפה רחוקה והמיקוד שלי כדי לא להגיע לייאוש, הוא השאיפה הקרובה.
– האור מקיף מותר לו ואפשר שיאיר במקום המצומצם בשונה מאור פנימי.
– האור מקיף מאיר בבחינה ד' כי תפקידו לייצר לי שאיפה. מותר לי לשאוף גם לדברים שאני לא יכול להשיג.
– לא היה צמצום לא לרצות. הצמצום הוא על לא לקבל באור פנימי. לכן מרחוק יכול.
– הדך של התיקון היא לא לא להשתוקק. היהדות היא לא כתורות המזרח. ההשתוקקות טובה אבל צריך לנהל אותה.
– נקודה נוספת- אסור לקבל את האור בצורה של עיגול, אך דרך הקו, מותר לעיגול לקבל, כשהוא משמש את הקו.
– כאשר מקבלים בדרך של קו, אז האור מתקבל דרך גבול וקצבה.
– גבול- מגדיר את האיכות שאותו אני מקבל
– קצבה- את הכמות
– בכל הארה שאתה הולך לקבל, גם מאכל משובח אומר הרמב"ם לא להרבות. יש קצבה.
– לנהל את חיינו כך – ללכת לדבר איכותי אבל גם לזה צריכה להיות קצבה.
– למשל אסור ללמוד כל היום תורה.
– עוד נקודה- השפה היא שפה קצרה. למדנו על שלושה ערכים של עשר ספירות:
– ד' בחינות- חומר הכלי
– נרנח"י- האור המלובש
– כח"ב תו"ם- הצורה למה להשתוקק.
סיכום השיעור בנקודות:
א. אור מקיף לא יכול להתלבש בפנימיות הכלים . כלים דעגולים לא יכולים לקבל אור פנימי, רק הקו יכול וממנו לתת לעיגול.
ב. ההשתוקקות בעיגול יותר חזקה אבל הקבלה בקו יותר אמיתית, יותר אידאליסטית.
ג. בשיעור היום- הבדלנו בין אור פנימי שמתלבש בכלי בהשוואת צורה ואור מקיף המאיר מרחוק.
ד. לאור מקיף יש שתי צורות: סובב ומקיף. סובב- שאיפה רחוקה, מקיף – שאיפה קרובה.
ה. מקיף יותר קרוב וממוקד שאני יכול להגיע אליו אם אעשה עבודה.
ו. נקודה חשובה שלמדנו היא שאור מקיף מותר, אפשר ויכול להאיר גם בבחינה ד' המצומצמת. כלומר, מותר להשתוקק, מותר לשאוף. זה לא חטא.
ז. כאשר מקבלים אור פנימי צריכים לראות בו שני ערכים:גבול המגדיר את איכות האור וקצבה המגדירה את כמות האיכות שאני מקבל.
ח. השפה שלנו היא שפה קצרה ולמדנו ג' ערכים לעשר ספירות:
1. די בחינות- חומר הכלי
2. נרנח"י- האור המלובש
3. כח"ב תו"מ – 10 הספירות- הצורה למה להתשוקק

❦
בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.
❡
ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: http://bit.ly/2Vhv6Zt
❧
הירשמו לקבלת עדכונים ושיעורים נבחרים: https://goo.gl/VAJgMz
עשו מנוי לזוהר הקדוש לחיזוק הפנימיות בעולם: https://goo.gl/cPLdsk
התקינו את אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/apps

סיכום שיעור 4 – תלמוד עשר הספירות- דף היומי- חלק ב'
פרק א' עמוד מ' ט"ו אייר תשע"ט
בית מדרש הסולם- שיעור מאת הרב אדם סיני

– למדנו בשיעור הקודם שהעיגול לא דבוק בא"ס
– כלומר- אסור להשתמש באור פנימי בהשתוקקות. את האור צריך לקבל בצורה של קו על פי האידאה של הבחירה ביתר דבקות.
– כל הקבלה בצורה של אור חוזר היא כמו המשל של הנר . צריך את החלב- חומר הגלם ואת הפתילה שהיא משל למסך ואת ההארה שהיא כבר הקו. הארה בכלים דאור חוזר.
– העיגולים בהשתוקקות שלהם גדולים מהקו אבל בערכיות באידאליסטיות, קטנים מהם.
– היום למדנו שיש שני סוגי אורות: אור פנימי- המתלבש בתוך הכלי, הספירה. אור מקיף – המאיר לכלי מרחוק.
– באור מקיף יש שני ערכים: סובב- שאיפה רחוקה ומקיף – שאיפה קרובה.
– תמיד שאסתכל על חיי תהיה לי שאיפה רחוקה והמיקוד שלי כדי לא להגיע לייאוש, הוא השאיפה הקרובה.
– האור מקיף מותר לו ואפשר שיאיר במקום המצומצם בשונה מאור פנימי.
– האור מקיף מאיר בבחינה ד' כי תפקידו לייצר לי שאיפה. מותר לי לשאוף גם לדברים שאני לא יכול להשיג.
– לא היה צמצום לא לרצות. הצמצום הוא על לא לקבל באור פנימי. לכן מרחוק יכול.
– הדך של התיקון היא לא לא להשתוקק. היהדות היא לא כתורות המזרח. ההשתוקקות טובה אבל צריך לנהל אותה.
– נקודה נוספת- אסור לקבל את האור בצורה של עיגול, אך דרך הקו, מותר לעיגול לקבל, כשהוא משמש את הקו.
– כאשר מקבלים בדרך של קו, אז האור מתקבל דרך גבול וקצבה.
– גבול- מגדיר את האיכות שאותו אני מקבל
– קצבה- את הכמות
– בכל הארה שאתה הולך לקבל, גם מאכל משובח אומר הרמב"ם לא להרבות. יש קצבה.
– לנהל את חיינו כך – ללכת לדבר איכותי אבל גם לזה צריכה להיות קצבה.
– למשל אסור ללמוד כל היום תורה.
– עוד נקודה- השפה היא שפה קצרה. למדנו על שלושה ערכים של עשר ספירות:
– ד' בחינות- חומר הכלי
– נרנח"י- האור המלובש
– כח"ב תו"ם- הצורה למה להשתוקק.
סיכום השיעור בנקודות:
א. אור מקיף לא יכול להתלבש בפנימיות הכלים . כלים דעגולים לא יכולים לקבל אור פנימי, רק הקו יכול וממנו לתת לעיגול.
ב. ההשתוקקות בעיגול יותר חזקה אבל הקבלה בקו יותר אמיתית, יותר אידאליסטית.
ג. בשיעור היום- הבדלנו בין אור פנימי שמתלבש בכלי בהשוואת צורה ואור מקיף המאיר מרחוק.
ד. לאור מקיף יש שתי צורות: סובב ומקיף. סובב- שאיפה רחוקה, מקיף – שאיפה קרובה.
ה. מקיף יותר קרוב וממוקד שאני יכול להגיע אליו אם אעשה עבודה.
ו. נקודה חשובה שלמדנו היא שאור מקיף מותר, אפשר ויכול להאיר גם בבחינה ד' המצומצמת. כלומר, מותר להשתוקק, מותר לשאוף. זה לא חטא.
ז. כאשר מקבלים אור פנימי צריכים לראות בו שני ערכים:גבול המגדיר את איכות האור וקצבה המגדירה את כמות האיכות שאני מקבל.
ח. השפה שלנו היא שפה קצרה ולמדנו ג' ערכים לעשר ספירות:
1. די בחינות- חומר הכלי
2. נרנח"י- האור המלובש
3. כח"ב תו"מ – 10 הספירות- הצורה למה להתשוקק

❦
בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.
❡
ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: http://bit.ly/2Vhv6Zt
❧
הירשמו לקבלת עדכונים ושיעורים נבחרים: https://goo.gl/VAJgMz
עשו מנוי לזוהר הקדוש לחיזוק הפנימיות בעולם: https://goo.gl/cPLdsk
התקינו את אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/apps

❦
בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.
❡
ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: http://bit.ly/2Vhv6Zt
❧
הירשמו לקבלת עדכונים ושיעורים נבחרים: https://goo.gl/VAJgMz
עשו מנוי לזוהר הקדוש לחיזוק הפנימיות בעולם: https://goo.gl/cPLdsk
התקינו את אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/apps

❦
בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.
❡
ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: http://bit.ly/2Vhv6Zt
❧
הירשמו לקבלת עדכונים ושיעורים נבחרים: https://goo.gl/VAJgMz
עשו מנוי לזוהר הקדוש לחיזוק הפנימיות בעולם: https://goo.gl/cPLdsk
התקינו את אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/apps