❦
בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.
❡
ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: http://bit.ly/2Vhv6Zt
❧
הירשמו לקבלת עדכונים ושיעורים נבחרים: https://goo.gl/VAJgMz
עשו מנוי לזוהר הקדוש לחיזוק הפנימיות בעולם: https://goo.gl/cPLdsk
התקינו את אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/apps

❦
בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.
❡
ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: http://bit.ly/2Vhv6Zt
❧
הירשמו לקבלת עדכונים ושיעורים נבחרים: https://goo.gl/VAJgMz
עשו מנוי לזוהר הקדוש לחיזוק הפנימיות בעולם: https://goo.gl/cPLdsk
התקינו את אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/apps

סיכום שיעור 17 – תלמוד עשר הספירות- דף היומי- חלק ב'
פרק ב' עמוד נ"ג ראש חודש סיון תשע"ט
בית מדרש הסולם- שיעור מאת הרב אדם סיני
– מה למדנו היום? למדנו שהאור שעובר בין העיגולים עובר בדרך מעבר ולא בדרך של התלבשות. דרך מעבר זה אומר שאין שם מסך בהארה הזו.
– עוד למדנו שהאור יורד מעיגול לעיגול בדרך המשכה ביושר בקוים ישרים. המושג הזה של קוים ישרים עלול להטעות . כי אנחנו רגילים למושג קו שיש בו מסך. כך הגדרנו קו- כלי מסך ואור ולכן השפה היא קצרה. פה אומר קוים ישרים, הכוונה היא בלי מסך.
– ופה מבדילים בין אור של נקבה לאור של זכר שהאור שבעיגולים הוא אור של נקבה ולא אור של זכר כי אין שם מסך.
– מפה גזרנו גם את תפיסת המציאות שלנו שאם תופסים את המציאות רק בדרך של עגולים אז נתפוס את מציאות כנקבות ולא כזכרים, רק מקבל ולא משפיע אבל אז לא יהיה לנו מסך ותפקיד המסך הוא לחבר בין הערכים שלנו, האידאולוגיה שלנו לבין תפיסת המציאות.
– תפיסת המציאות מבטאת את הרצון העצמי שלי, את האנוכיות שלי, את הרצון לקבל והערך מבטא את הנגזרת שלי של יתר דבקות של אהבה. אם כך צריך לחבר בין תפיסת המציאות לבין מסך. אבל בשביל זה צריך להבין שתפיסת המציאות באה בצורה של נקבה וההתייחסות למציאות באה בדרך של זכר עם מסך.
– אז לא להתבלבל, זה שתפסתי כך את המציאות, זה לא אומר שכך אני צריך להתייחס אליה . כי זה שני ערכים בנפש האדם שאני צריך ללמוד לחבר ביניהם והחיבור ביניהם נעשה על ידי מסך.
– אז מבחינתנו, כשהקוים עוברים בדרך של חלונות, הם עוברים בקוים ישרים ללא מסך.
– למדנו באות ו' שיש איזשהו כלל שכל הפרטים באים לגלות אותו. זו ידיעה מאד משמחת . מכיון שאנחנו יכולים להיות מיוצבים על למה צריך לחיות, מה המהות של חיינו, בשביל מה באנו לעולם, מהו המצפן שיכוון אותנו בחיינו?
– המצפן הוא פשוט. מה שמגלה בי בנפש את האדם שבי הוא דבר נכון. כל התייחסות שלי למציאות שאינה מגלה את האדם שבי, היא דבר לא נכון. מדוע ? כי למדנו כלל.
– כיצד קובעים מה נכון ומה לא נכון בחיים ? מה שמקרב אותי למטרה הוא נכון. ומה המטרה? להיות אדם, לגלות את א"ק. זה התפקיד שלנו וכך אני בודק מה נכון ומה לא נכון בחיים.
– נכון לקנות דירה בצפת למשל? מה המחשבה? תשובה- האם זה מגלה את האדם שבי או לא. ומה זה האדם שבי? אהבה. האם זה מגלה את האהבה שבי או לא.
– תפיסת המציאות, לחשוב בצורה של נקבה, זה מאבד לנו את הכח.
– הכח האמיתי זה אם אני בא ליישם את תפקידי כאדם. ואם אייישם אותו אקבל את כל ההארה. אהיה מאושר. לכן זו ידיעה כל כך משמחת, אנחנו יודעים בשביל מה אנחנו חיים.
– האדם מחפש משמעות ? אולי נהפוך את המשפט, המשמעות שאתה מחפש היא האדם. ואז אם תהיה לך משמעות זו תהיה המשמעות האמיתית. להיות אדם.
– ובאיזה מקום זה נמצא? כמה זה גדול? אומר – הקו הזה שנמשך מאינסוף עד הנקודה דעוה"ז היא הכלל שכולל את כל המציאות.
– נקודה אחרונה שלמדנו במה מותר להתעסק ובמה לא? תשובה בכלל שמבטא את העליון שלך, אסור לך להתעסק. בפרטים המגלים את העליון שלך מותר ואתה צריך להתעסק. ולא מדובר במיסטיקה, סתרי תורה, אם יש לך רב אסור לך להתעסק למה עשה ככה, במה אני מגלה ממה שעשה, מותר לך. זה מסוכן אני יודע. כי אם הוא ינצל אותי…
– למשל התורה, אם התורה אמרה לי ככה אני לא שואל למה היא אמרה לי אלא לשם מה היא אמרה לי. מה זה מגלה לי.
– כל דבר שאני מחפש אני צריך לגלות אותו, אפילו אם קיבלתי החלטה למשל שאני השבוע פועל את הנקודה של שלווה בחיי. אין יותר לשאול על זה, זה הכלל שמוביל אותי. אני לא שואל למה, איך… איך אני מגלה את זה עכשיו.
– ברגע שאבוא לחקור למה דוקא שלוה למשל, פספסתי את העבודה. יש כלל. קיבלתי החלטה, ההחלטה הזו היא הקו המוביל אותי, עכשיו אני רק צריך לגלות דרך הפרטים איך אפעל את אותה החלטה.
– מאיפה זה נובע ? מכך שאין לי נגיעה בעצמותו. הוא הכלל. באתי לגלות את שמותיו וכינויו בעולם. למה עשה ככה? גם אם לא יכול להתעסק בזה לא יעזור לך.
סיכום בנקודות
1. המעבר של האור בין עיגול לעיגול הוא בדרך של מעבר דהיינו ללא מסך ולא בדרך של התלבשות.
2. המשכה דרך קוים בין עיגול לעיגול הם בחינת אור של נקבה, ללא מסך.
3. כל שאין בו בחינת מסך, אין בו אור הזכר אלא אור הנקבה שהוא נפש.
4. המסך הוא כח פנימי באדם, שמאפשר לו לחבר בין תפיסת המציאות שמגלה את הפרטיות שלו, לבין הערכים שלו.
5. הכלל המנחה את כל הבריאה כולה נקרא אדם קדמון, שהוא הרצון והבחירה ביתר דבקות, דהיינו באהבה
6. כל המציאות של אדם קדמון היא הקו המנחה אותנו בחיים גם בדברים גדולים וגם בדברים קטנים. כך בודקים מה נכון ומה לא נכון.
7. אסור ואי אפשר להתעסק בכלל אלא רק בפרטים המגלים אותו.

❦
בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.
❡
ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: http://bit.ly/2Vhv6Zt
❧
הירשמו לקבלת עדכונים ושיעורים נבחרים: https://goo.gl/VAJgMz
עשו מנוי לזוהר הקדוש לחיזוק הפנימיות בעולם: https://goo.gl/cPLdsk
התקינו את אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/apps

סיכום שיעור 15 – תלמוד עשר הספירות- דף היומי- חלק ב'
פרק ב' עמוד נ"א כ"ח אייר תשע"ט
בית מדרש הסולם- שיעור מאת הרב אדם סיני
– למדנו שהאור המתעגל שניתן לעיגולים בבחינת אור פנימי נקרא נפש.
– המושג נפש זה כל מי שביכולתו רק לקבל אורות ואין הוא יכול להשפיע לאחרים- מכונה אור הנפש.
– יכולים לראות לא פעם שיש בני אדם שלומדים ומבינים אבל לא יודעים להסביר הלאה. זה נקרא שמקבלים כנקבה.
– אם מקבל כזכר זה כבר משהו אחר. הוא מקבל ממישהו שיודע לייצר את ההבנה הזו. הוא לא יודע לבד לייצר הבנה, האדם.
– מה זה לייצר הבנה? לייצר תנועה של שאלות ותשובות והתפתחות אותה תשובה, זה נקרא שיש בו תנועה.
– אבל אם הוא רק מקבל, הוא פאסיבי לחלוטין, או כמו שיש לנו הנאות פאסיביות. כמו בן אדם היושב מול מסך ומקבל את התענוג בלי לעשות כלום, למשל צופה בספורט. באופן פאסיבי, רק בבחינת אור הנפש. רק יושב רואה ספורט.
– אבל אם אני פעיל בספורט, זה כבר נקרא זכר.
– אז העיגול מקבל את האור מהקו והאור שמקבל נקרא אור הנפש
– לעומת זאת הי' ספירות דרוח הם נקראים משפיעים. לכן הם נקראים אור הזכר.
– האור שמקבל הקו נקרא אור זכר.
– האור שמקבל העיגול מהקו בעקבות הקו, נקרא אור נפש, כי אין לו מסך.
– בלי מסך אי אפשר לעשות תנועה.
– מה תפקיד המסך? לייצר מעבר מצורה לצורה.
– לכן כל מי שרוצה להיות זכר, גם אשה יכולה להיות זכר. כלומר להיות אדם.
– להיות אדם זה אומר שאני רוצה לעבוד כמו הקו ולא כמו העיגול. כי העיגול הוא כמו שם אלוקים, הוא רק הטבע.
– הדרך היא להיות זכר, לא לרצות רק לנפוש, להשתמש במסך.
– אור המתעגל נקרא נפש
– אור הקו נקרא רוח
– יש לזה השפעה מאד חשובה, שאם אני מדבר על גמר תיקון, שנקבל את כל האור, נהיה חייבים לקבל אותו כזכרים ולא כנקבות. כי נהיה צריכים להיות משפיעים ומשפיע זה נקרא זכר.
– זאת אומרת שהמנוחה, שהיא קבלת אור השלם, איך היא תהיה? בתנועה. כי אני צריך להיות רוח.
– לא תמיד אנחנו יכולים להבין את הרעיון של התנועה .
– הנושא הבא שלמדנו הוא המעבר של ההארה מעיגול לעיגול וסיפר לנו שההארה היא עוברת בקוים. לכאורה היינו אולי מצפים שזה יהיה בספירלה, שהעיגולים יקבלו בצורה של ספירלה.
– שעיגול החכמה יקבל מעיגול הכתר בספירלה, אבל זה לא עובד כך , אלא איך זה עובד?
– זה יורד מעיגול לעיגול בקוים, לא בספירלה. למה? מכיון שלמשל אם אני רוצה להעביר מעיגול הכתר לעיגול החכמה למדנו שיש ז' תחתונות בין עיגול לעיגול.
– אז בעל הסולם התחיל לומר לנו באות מ' באור פנימי שבעיגולים אין מעלה מטה. יש בהם אמנם סיבה ותוצאה סיבה ומסובב, אבל אני לא יכול להגיד שיורד מעיגול הכתר לעיגול החכמה, אני יכול להגיד שמתעגל. לא!
– אתה כן יכול לומר שהוא יורד. למה? מכיון שכדי שיאיר מעיגול הכתר לעיגול החכמה וכו' חייב לעבור דרך ז"ת של הקו.
– וז"ת של הקו עובדים רק כמו הקו, שיש שם מעלה מטה וימין ושמאל.
– לכן ההארה מעיגול לעיגול שחייבת לעבור דרך ז"ת תהיה בצורה של קו. שיש מעלה מטה ימין ושמאל.
– איך בדיוק היחס בין העיגולים, בשיעור הבא נראה את היחס בין העיגולים וקצת ניגע בזה בשיעור הבא כי כל העניין שלנו זה לראות את היחס בין הקו לעיגול, בין האדם לטבע, בין צד הזכר לצד הנקבה.
– כל מה שמופיע לך מצד המציאות הוא צד הנקבה.
– מה שמופיע לך מצד ההתייחסות שלך, היכולת שלך לייצר תנועה, זה צד הזכר.
– לכן צריך לעבוד בבחינת קו באופן הזה.
סיכום בנקודות
1. האור המתקבל בעיגולים שהוא האור המתעגל הוא נקרא אור הנפש. הוא אור נקבה שנקרא מקבל ולא משפיע.
2. האור המתקבל בקו הוא נקרא אור הרוח והוא נקרא זכר כי הוא יכול גם להשפיע ולא רק לקבל.
3. העיגול מקבל לפני הקו כי הוא קודם לו בבריאה, למרות שרק בזכות הקו הוא מקבל.
4. המעבר בין עיגול לעיגול הוא בצורה של קוים ולא כפי שהיינו יכולים לחשוב, בצורה מתעגלת וזאת בשל העובדה שהאור עובר דרך הז"ת של כל ספירה. וז"ת הן בבחינת קו.
5. בעקבות מה שאמרנו בנקודה הקודמת אנו מוצאים מעלה מטה ימין ושמאל בהארה שיש בין העיגולים כי הם מתרשמים מההארה שיש בקו.

שיעור 15 – תלמוד עשר הספירות- דף היומי- חלק ב'
פרק ב' עמוד נ"א כ"ח אייר תשע"ט
בית מדרש הסולם- שיעור מאת הרב אדם סיני
כותרת אות ד' עץ חיים – אור העגולים הוא אור הנפש, ואור היושר אור הרוח. תחילה נאצלו העגולים ואח"כ היושר
מה הכוונה אור הנפש שהוא בנפישה לא בתנועה
אור היושר הוא האור שבא דרך הקו שהוא בתנועה. מה הכוונה שהוא בתנועה? שהוא משפיע.
אז נתן לנו 2 ידיעות-
1 . שאור העגולים הוא אור הנפש, ואור היושר אור הרוח.
2 . שהעיגולים נאצלו תחילה ואחר כך היושר
"ד( אמנם, החילוק שיש בין העגולים להיושר, הוא, כי כ י"ס דעגולים הם בחינת האור הנקרא נפש,"
מהו אור הנקרא נפש? זה נקרא נפישה. עומד במקום. דהיינו לא משפיע לזולתו. רק מקבל לזולתו.
"ויש בהם אור פנימי ואור מקיף"
כמו שלמדנו בשיעור הקודם שגם בעיגולים וגם בקו יש פנימי ומקיף . מאיפה בכלל יש לעיגולים אור פנימי? הרי אין להם
מסך….
מהיכן? מהקו. הקו מאיר לעיגול.
שהם נקראים גם – "פנימי וחיצון"
למה חיצון? על שם הכלים כי הם מאירים בכלים שהם חיצוניים למדרגה.
" שיש לה בחינת יוד ספירות של כלים, ובכל כלי מהם יש פנימיות וחיצוניות, וגם יש יוד ספירות של אורות, לכל אור יש בו
אור פנימי ואור מקיף."
מה זה אורות? התלבשות אורות בכלים. ההתפעלויות. כלים זה הרצונות. והתלבשות אורות בכלים זה ההתפעלויות. לכל אור
יש התפעלות של מה קיבלתי ומה עוד לא קיבלתי ויש לי עוד לקבל שהוא נקרא אור מקיף.
עד לפה דיברנו על האורות המקיפים.
"אבל הי"ס דיושר, הם בחינת האור הנקרא ל רוח, שהוא מדרגה גבוה על מדרגת הנפש, כנודע,"
שישנה השפעה, ישנה תנועה, ישנה חיות.
"גם הם כלולים מאו"פ ואו"מ, גם יש להם, יוד ספירות דכלים, ובכל כלי מהם יש בו פנימיות וחיצוניות. ופשיטא היא
שבחינת הנפש נאצלה תחילה, ואח"כ נאצל הרוח."
למה קודם הנפש ואחר כך הרוח? אם נפש זה מה שצריך לקבל, שיהיה מי שנותן. נכון אבל בנברא עצמו קודם יש לו את בחינת
הנפש ואחר כך את בחינת הרוח. בהמשך נלמד שיש חוק בעניין התלבשות האורות. שהאור הקטן נכנס תחילה. שברור לו
שקודם נאצלה הנפש ואחר כך הרוח כי היא מדרגה יותר קטנה.
אור פנימי אות -כ( כל הספירות, שביכלתן רק לקבל אורות, ואין להן היכולת להשפיע לאחרים, מכונה האור שבהן, בשם אור
הנפש,
אז אנחנו למדנו שיש נרנח"י. כרגע אנחנו לומדים על שני סוגים. השפה היא קצרה ומשתמשים באותם שמות. אז לא להתבלבל.
כשאומרים כאן נפש ורוח אין אנחנו מתכוונים למדרגות האלה של נרנח"י אלא רק לשתי צורות:
מקבל ולא משפיע שזה נקרא נפש
וצורה של משפיע שנקרא רוח. בכל אחד מהם יש נרנח"י.
יש נרנח"י מצד הנפש, מצד הצורה הזו של קבלה . שבנרנח"י האלה יש פנימיים ויש מקיפים .
ויש נרנח"י מצד הרוח שהיא נקראת משפיע שיש בהם גם נרנח"י פנימיים וחיצוניים.
"וכבר נתבאר, שכל האור שבעגולים, מוכרחים לקבל מאור הקו )כנ"ל ח"ב פ"א אות ל'(. "
מטעם שיש לו מסך ולעיגול אין ואור פנימי אחרי הצמצום אסור לקבל בלי מסך . לקו יש מסך ולכן העיגול שאין לו מסך מקבל
מאור הקו כי:
"והטעם, שאי אפשר שיתקשר האור העליון בכלים, זולת ע"י זווג עם המסך המעלה או"ח, אשר האור החוזר הזה מקשר האור
בכלים כנ"ל )ח"ב פ"ב אות כ'(. "
שימו לב שלא אומר מלביש אלא מקשר כי בראש יש רק התקשרות ולא התלבשות ממש.
"ולפיכך, הכלים שאין בהם המסך הזה, אין האור העליון מתקשר בהם, שיהיו יכולים להשפיע לאחרים ממעלה למטה,"
מי שיש לו מסך יכול להשפיע ממעלה למטה.
מקבל את ההארה ומשפיע אותה ממעלה למטה. אבל לעיגולים לא היה מסך. הם קיבלו את ההארה ממי שיש לו מסך. אז אם
אין לו מסך שמה התפקיד של המסך? לייצר כלי חדש ולעשות תנועה בנפש שתנועה זה שינוי צורה. לעיגול אין את האפשרות
הזו. אין לו מסך כדי שיוכל לעשות תנועה לשינוי צורה .
"ואינם ראויים, רק לקבל אור, מהמדרגה הקודמת, ממטה למעלה, לצורך חיותם עצמם בלבד, שאור זה נקרא אור הנפש, כנ"ל."
זה מה שיכולים לקבל בעיגולים זה נקרא האור המתעגל שמקבל אור זה על ידי הקו.
" ולפיכך, כיון שאין מסך בכלים דעגולים כנ"ל, ע"כ, אין האור העליון מתקשר בהם עצמם, אלא מוכרחים לקבל האור מן הקו, וגם
זה רק לשיעור חיותם עצמם, ולא להשפיע, כמבואר. וע"כ נקרא האור שבעגולים אור הנפש, כמבואר. "
עד לפה הסביר לנו מהו אור הנפש. מקבל אין לו מסך ולכן אינו משפיע. זה גם נקרא אור הנקבה. מקבלת ואינה משפעת.
אות ל' למעלה אמר- הי' ספירות דיושר הן בחינת האור הנקרא רוח.
אור פנימי אות "ל( יוד ספירות דרוח, הן בחינות משפיעים, ולפיכך, נקרא אור הרוח, בשם אור הזכר, כלומר, שהוא משפיע."
זכר נקרא משפיע ונקבה נקראת מקבלת. לא מדובר על איש ואשה . מדובר על זכר ונקבה בעולמות.
יוצא שהעיגול הוא בחינת נקבה כלפי הקו. הקו דוקא מיוצג על ידי האדם. כל עולם הטבע שם אלוקים מיוצג על ידי העיגול. אז
היחס בין האדם לטבע הוא כמו היחס בין הזכר לנקבה. יש כאלה, אומר האר"י הקדוש, שבצד הטומאה הנקבה היא זו
המשתלטת על הזכר.
מה אני אעשה שלא תחשבו שמדובר על איש ואשה? מזכיר שוב.
אז כאשר הנקבה משתלטת על הזכר- זה נקרא טומאה. אבל בקדושה דוקא צד הזכר הוא זה שצריך להוביל ולשלוט על צד
הנקבה. דהיינו צד האדם צריך לשלוט על הטבע ולא הטבע על האדם. איך האדם ישלוט על הטבע. הרי הוא המשפיע, הוא יש
לו את המסך. אבל הנקבה באה ואומרת אבל אני הייתי קודם… את זה נראה אחר כך .
כי הרי קודם היה צד הבריאה ואחר כך אמרת שנעשה קו. קודם היה עיגול. אז פה אומר לנו שאור הרוח נקרא בשם זכר.
"אבל יוד ספירות דנפש, מכונות בשם אור נקבה, כלומר, שמקבלת, ואינה יכולה להשפיע. וע"כ, מכונות יוד הספירות של אור
הקו, בשם יוד ספירות דרוח, להורות שהן בחינת אור זכר ומשפיע. והטעם, כבר נתבאר לעיל, בדיבור הסמוך ע"ש. ולכן הרוח
גבוה, על מדרגת נפש, משום שהוא המשפיע אל הנפש "
אם יש משפיע ומקבל תמיד המשפיע הוא העליון על המקבל.
אז עד לפה הגדרנו שהאור שהעיגול מקבל הוא בבחינת אור הנפש. מקבל ולא משפיע כי אין לו מסך ובחינת אור הזכר של
כלים דיושר נקרא אור הרוח.
מזה צריכים להסיק שאם אתה רוצה להיות משפיע, להיות צד זכר אז אתה צריך שיהיה לך מסך . שתהיה לך אפשרות לנהל
ולייצר תנועה בנפשך. מי שיושב ולא עושה כלום , מי שהוא רק בבחינת מקבל מהטבע, והוא לא חושב איך אני אפעל עם מה
שאני מקבל אז הוא רק בבחינת נקבה ולא זכר. זה יכול להיות איש זו יכולה להיות אשה. זה יכול להיות קטן, מבוגר.
לכן אם רוצים לעבור למדרגת מתקן, זכר אני צריך להתחיל לפעול, לזוז כמובן בכיוונים הנכונים. להישאר במקום זו נקבה.
אז אם קרה לי משהו עלי לחשוב בצורה קדמית, איך אני הולך קדימה, שזה נקרא זכר.
על זה כתוב "תשש כוחו כנקבה" מה זה? אין לי כח. כמה פעמים שומעים מאנשים. יש לך תפקיד לייצר מסך. תעבוד עם
המסכים. ואם אין לך כח ואתה רק מקבל ולא משפיע, אין לך מה להתלונן על הטבע, זו המציאות, כמה שקיבלת קיבלת מה
שלא קבלת לא קיבלת.
תשובה לשאלה- ההשפעה של המסך ממטה למעלה יוצר את היחס בין האור לכלים בשם התקשרות. ההתקשרות הזו
בעיגולים זה נקרא אור פנימי. גם בראש הקו יש שם אור פנימי שהוא אור ישר המתלבש באור חוזר המלביש שביחס של יושר
זה נקרא אור פנימי.
לפני אות מ' – סיכום קצר מה היה עד כה.
אומר בכותרת- "תחילה נאצלו העיגולים ואחר כך היושר"
היה א"ס היה אור א"ס ממלא כל המציאות, בחירה ביתר דבקות, צמצום, הסתלקות האור, יש כלים דעגולים, האור נמשך
מעצמו לכלים דעיגולים, הם לא יכולים לקבל אותו אחר כך נמשך האור אבל כדי לקבל אותו בעל מנת להשפיע אז עם מסך.
המלכות שמגיע אליה האור משתמשת עם מסך ומכה באור. דהיינו מכה ברצון לקבל. ואז עוד פעם מגיע האור ומתפשט קודם
לכלים דעגולים מבחינת עיגול.
למה יכול מבחינת עיגול?
כי בזה שעשינו זיווג דהכאה,
המסך גרם לעיגול התקשרות ואפשרות לקבל הארה.
כמו שרואים בציור 1. ברגע שהיה זיווג דהכאה
ממטה למעלה אז זה איפשר לאור שבא מלמעלה
להתקשר בנאצל ולתת את ההארה לנאצל.
והאור הזה נקרא אור הנפש.
אם נרצה לצייר את זה בצורה של זיווג דהכאה אז נצטרך לצייר מחדש. ציור 2
יש פה את העיגול. מגיע אליו אור מלמעלה, הנקרא אור עליון.
הוא מפעיל מסך, אז האור לא מתקבל במדרגה וחוזר.
מעצם זה שהאור חזר העיגול יכול היה לקבל אור.
כלומר יש עיגול שהאור שמגיע למלמעלה האור מתעגל בו
הסגול הזה זה הארה בעיגול.
חוץ מזה נוצר עוד כלי של הקו שנקרא אור חוזר המלביש
שההארה המתקבלת בו נקרא אור הקו ואור הרוח
והאור שמתעגל נקרא אור הנפש.
והאור של הקו נקרא אור הרוח. שמתקבל בקו.
מה שאינו מתקבל נקרא אור מקיף. הן בקו והן בעיגול.
אז אלה 2 הבחינות שמדברים מהן.
מי גרם להארה? הקו. מי מקבל קודם את ההארה? קודם העיגול ואחר כך הקו. כי העיגול קודם.
אוסיף שאחר כך מתפשט הקו לגוף. העיגול נשאר בראש ואותה הארה שהיתה בראש, מתקבלת גם בראש עד הטבור.
ופה זה עשר ספירות שהן עד סיום רגלין בשחור. עד כאן על הציור.
העיגול מקבל מהקו את האפשרות לקבל.
כותרת עץ חיים אות ה(-א"א דעגולים, מאיר לאו"א דעגולים, בבחינת חלונות מג' קוין, ימין שמאל ואמצע שבו. ומהם נמשך
האור לכל העגולים באופן, שכל הפרטים שיש ביושר, יש ג"כ בעגולים
כעת מתעסקים במושגים שלא למדנו. אין מה להבהל ולא צריך ללמוד אותם כעת. נעביר את המושגים למה שלמדנו כאן.
למה בבחינת חלונות? כך מאירים בעיגול שהתקשרות ממטה למעלה יצר לנו פתח שדרכו מתקבל האור שנקרא חלון.
אז העיגולים מאירים זה לזה דרך הקו שיצר שם חלון.
פתאום יש בעיגולים מעלה מטה ימין ושמאל שלא היה בהם קודם זה רק כי הם מקבלים את הערכים של הקו
עץ חיים " ה( גם בהיות היוד ספירות בבחינת מ עגולים, זה בתוך זה, יש נ בהם כל הבחינות של קבלת השפע,"
יש מעלה מטה, ימין ושמאל ומה התרוץ לכך כי נבחנים לפי השפע המתקבל דרך היושר, דרך ז"ת של המדרגה הקודמת
"שביוד ספירות שבקו היושר, והוא, כי בעגול הכתר, הנקרא ס אריך אנפין אחר התיקון,
כלומר עיגול הכתר
יש ע נקב אחד וחלון פ בצד ימין העגול, ומשם צ יורד אור אריך אל עגול אבא, ומאיר אליו.
עיגול הכתר מאיר לעיגול החכמה
ועוד יש חלון שני, בשמאל העגול של אריך, ויוצא האור עד צד שמאל דעגול אבא, אשר בתוכו, ק ונוקבו ונעשה בו חלון,
ומשם נמשך האור עד עגול אמא,
אבא חכמה אמא בינה
שבתוך עגול אבא, ומאיר בו. ונמצא כי בעבור האור תוך שמאל עגול אבא, אינו לאבא עצמו, ואינו ר עובר שם רק דרך
מעבר בלבד, אבל עיקר הארה היא לאמא. ונמצא כי א"א, מאיר לאבא ואמא יחד,
כלומר הכתר מאיר לחכמה ובינה יחד
כמו שהוא בענין היושר שלהם ממש.
כי מה ראינו ביושר? הרי בינה מקבלת אור דחסדים וחכמה מקבלת אור חכמה. איך החכמה יתן אור לבינה? לכן הכתר יתן
לשתי הבחינות הללו דרך ימין ושמאל. עוד לא למדנו ג' קוים.
ואף כי הם עגולים זו בתוך זו, יש להם ש קוים ישרים: ימין, ושמאל, ואמצע, בבחינת החלונות האלו שבהם. ומשם, נמשך
האור ביוד ספירות דעגולים, דרך קוים ישרים ממש, בכל הפרטים עצמם כולם, אשר ביוד ספירות דקו ישר דרוח, ממש.
אז כל הבחינות הללו קצת קשה המושגים הכתובים למעלה. נבין למטה, נגיע לחלקים מתקדמים ונדבר על זה יותר.
"אור פנימי אות מ( " כלומר, שאין ה' המדרגות כח"ב זו"ן, נמשכות ביושר, שפירושו, זו למטה מזו, "
זה בתוך זה יש בעיגולים . אין להם זה למטה מזה אבל יש עבה וזך אבל זה לא נבחן זה למטה מזה זה נבחן פנימי וחיצון.
"דהיינו מהזך אל העב )ח"ב פ"א אות ה'(, אלא שה' המדרגות שוות זו לזו, ואין אחת למטה מחברתה, דהיינו שתהיה עבה מחברתה. אלא ודאי, שיש
ביניהן על כל פנים ההבחן, של סיבה ומסובב, שהרי הן יוצאות זו מזו, ונמשכות זו מזו, שהחכמה יצאה מהכתר, והבינה מחכמה, וז"א מבינה,
והמלכות מזעיר אנפין )כנ"ל באו"פ ח"א פ"א אות נ' ד"ה עתה(. אמנם הבחן זה, של סיבה ומסובב האמור, מוגדר, בבחינת המצאם זה תוך זה, אשר,
כל סיבה מסבבת את המסובב שלה, אשר החכמה מסובבת מכתר ובינה מסובבת מחכמה וכו', באופן אשר "זה תוך זה", פירושו, זה מסובב מזה,
כמבואר. אבל אין ביניהם הבחן של מעלה מטה כל עיקר )כנ"ל ח"א פ"א אות ק'(. "
מה זה בהמצאם- שיצאו בבת אחת. בקו קודם ונמשך ובעיגול סיבה ומסובב. החזיר אותנו באות מ' לבחינת העיגולים וסיפר לנו
על בחינת העיגולים שאין בהם מעלה מטה אלא יש בהם רק סיבה ומסובב.
אות נ' למעלה- יש בהם …..אז עובר לדבר על העיגולים שמקבלים את האור המתעגל בשונה מהעיגולים בא"ס שלא היה בהם מעלה מטה ימין
ושמאל אבל פה מתחיל להיות
אות "נ( כי כן האור מתרשם מהכלי המלובש בו, אשר אפילו, כשיוצא משם לכלי אחר, אינו משנה את דרכיו, שהיו לו בכלי הקודם."
כלומר אין אור חופשי בעולם אלא רק בתוך לבושי מוחין.
כאשר אומרים שהאור מגיע למדרגה מגיע לראובן אור, הוא מלובש בצורה כלשהי, אז יש כבר מסך, יש כבר כיוון לאור הזה.
" ולפיכך, כיון שבעוד, שהאור היה בקו שביושר, היה נמשך ויורד, בזה למטה מזה, דהיינו, שהיה הולך ומתעבה בסדר המדרגות, מסיבת המסך
המצוי שם, כנ"ל )ח"ב פ"א אות ו'(, וע"כ, אפילו אחר שיצא משם, ובא אל עשר הספירות דעגולים, שאין בהן מסך, ומתעגל בהן בהכרח, עם
כל זה, אינו משנה את דרכיו בהתפשטותו ממדרגה למדרגה. פירוש, כי למשל, כשהאור של הקו בא לספירת כתר, הוא מתעגל שם,
כלומר, שמקבל את צורת אותו הכלי, שאין שם הבחן מעלה מטה, אמנם, כשמתפשט האור מעגול הכתר אל עגול החכמה, הוא אינו
מתעגל )עי' לה"ת ח"א אות ג'(, אלא נמשך ביושר, כלומר בהבחן מעלה ומטה. ונמצא משום זה, ספירת עגול החכמה למטה מעגול
הכתר, ועב מהכתר, שאין צורתם שוה. ועד"ז, כשבא האור מחכמה אל הבינה, הוא נמשך לה ביושר. ונבחן שהבינה למטה מהחכמה,
דהיינו, יותר עבה מהחכמה. ועד"ז כל הספירות. באופן, שאע"פ שעשר הספירות דעגולים צורתן שוה, בלי הבחן מעלה מטה מצד
הכלים, כנ"ל, עכ"ז, יש בהן הבחן מעלה ומטה, מצד "שיש בהן כל הבחינות של קבלת השפע, שביוד הספירות שבקו היושר".
יש עניין של מעלה ומטה כי יש ז"ת שמפריד בין עיגול הכתר לעיגול החכמה. הארה של קו צריכה לעבור דרך ז"ת שיש בהן
מעלה מטה. את האור מקבלים העיגולים מהקו.
סיכום שיעור 15 – תלמוד עשר הספירות- דף היומי- חלק ב'
פרק ב' עמוד נ"א כ"ח אייר תשע"ט
בית מדרש הסולם- שיעור מאת הרב אדם סיני
– למדנו שהאור המתעגל שניתן לעיגולים בבחינת אור פנימי נקרא נפש.
– המושג נפש זה כל מי שביכולתו רק לקבל אורות ואין הוא יכול להשפיע לאחרים- מכונה אור הנפש.
– יכולים לראות לא פעם שיש בני אדם שלומדים ומבינים אבל לא יודעים להסביר הלאה. זה נקרא שמקבלים כנקבה.
– אם מקבל כזכר זה כבר משהו אחר. הוא מקבל ממישהו שיודע לייצר את ההבנה הזו. הוא לא יודע לבד לייצר הבנה,
האדם.
– מה זה לייצר הבנה? לייצר תנועה של שאלות ותשובות והתפתחות אותה תשובה, זה נקרא שיש בו תנועה.
– אבל אם הוא רק מקבל, הוא פאסיבי לחלוטין, או כמו שיש לנו הנאות פאסיביות. כמו בן אדם היושב מול מסך ומקבל
את התענוג בלי לעשות כלום, למשל צופה בספורט. באופן פאסיבי, רק בבחינת אור הנפש. רק יושב רואה ספורט.
– אבל אם אני פעיל בספורט, זה כבר נקרא זכר.
– אז העיגול מקבל את האור מהקו והאור שמקבל נקרא אור הנפש
– לעומת זאת הי' ספירות דרוח הם נקראים משפיעים. לכן הם נקראים אור הזכר.
– האור שמקבל הקו נקרא אור זכר.
– האור שמקבל העיגול מהקו בעקבות הקו, נקרא אור נפש, כי אין לו מסך.
– בלי מסך אי אפשר לעשות תנועה.
– מה תפקיד המסך? לייצר מעבר מצורה לצורה.
– לכן כל מי שרוצה להיות זכר, גם אשה יכולה להיות זכר. כלומר להיות אדם.
– להיות אדם זה אומר שאני רוצה לעבוד כמו הקו ולא כמו העיגול. כי העיגול הוא כמו שם אלוקים, הוא רק הטבע.
– הדרך היא להיות זכר, לא לרצות רק לנפוש, להשתמש במסך.
– אור המתעגל נקרא נפש
– אור הקו נקרא רוח
– יש לזה השפעה מאד חשובה, שאם אני מדבר על גמר תיקון, שנקבל את כל האור, נהיה חייבים לקבל אותו כזכרים
ולא כנקבות. כי נהיה צריכים להיות משפיעים ומשפיע זה נקרא זכר.
– זאת אומרת שהמנוחה, שהיא קבלת אור השלם, איך היא תהיה? בתנועה. כי אני צריך להיות רוח.
– לא תמיד אנחנו יכולים להבין את הרעיון של התנועה .
– הנושא הבא שלמדנו הוא המעבר של ההארה מעיגול לעיגול וסיפר לנו שההארה היא עוברת בקוים. לכאורה היינו אולי
מצפים שזה יהיה בספירלה, שהעיגולים יקבלו בצורה של ספירלה.
– שעיגול החכמה יקבל מעיגול הכתר בספירלה, אבל זה לא עובד כך , אלא איך זה עובד?
– זה יורד מעיגול לעיגול בקוים, לא בספירלה. למה? מכיון שלמשל אם אני רוצה להעביר מעיגול הכתר לעיגול החכמה
למדנו שיש ז' תחתונות בין עיגול לעיגול.
– אז בעל הסולם התחיל לומר לנו באות מ' באור פנימי שבעיגולים אין מעלה מטה. יש בהם אמנם סיבה ותוצאה סיבה
ומסובב, אבל אני לא יכול להגיד שיורד מעיגול הכתר לעיגול החכמה, אני יכול להגיד שמתעגל. לא!
– אתה כן יכול לומר שהוא יורד. למה? מכיון שכדי שיאיר מעיגול הכתר לעיגול החכמה וכו' חייב לעבור דרך ז"ת של הקו.
– וז"ת של הקו עובדים רק כמו הקו, שיש שם מעלה מטה וימין ושמאל.
– לכן ההארה מעיגול לעיגול שחייבת לעבור דרך ז"ת תהיה בצורה של קו. שיש מעלה מטה ימין ושמאל.
– איך בדיוק היחס בין העיגולים, בשיעור הבא נראה את היחס בין העיגולים וקצת ניגע בזה בשיעור הבא כי כל העניין
שלנו זה לראות את היחס בין הקו לעיגול, בין האדם לטבע, בין צד הזכר לצד הנקבה.
– כל מה שמופיע לך מצד המציאות הוא צד הנקבה.
– מה שמופיע לך מצד ההתייחסות שלך, היכולת שלך לייצר תנועה, זה צד הזכר.
– לכן צריך לעבוד בבחינת קו באופן הזה.
סיכום בנקודות
1 . האור המתקבל בעיגולים שהוא האור המתעגל הוא נקרא אור הנפש. הוא אור נקבה שנקרא מקבל ולא משפיע.
2 . האור המתקבל בקו הוא נקרא אור הרוח והוא נקרא זכר כי הוא יכול גם להשפיע ולא רק לקבל.
3 . העיגול מקבל לפני הקו כי הוא קודם לו בבריאה, למרות שרק בזכות הקו הוא מקבל.
4 . המעבר בין עיגול לעיגול הוא בצורה של קוים ולא כפי שהיינו יכולים לחשוב, בצורה מתעגלת וזאת בשל העובדה
שהאור עובר דרך הז"ת של כל ספירה. וז"ת הן בבחינת קו.
5 . בעקבות מה שאמרנו בנקודה הקודמת אנו מוצאים מעלה מטה ימין ושמאל בהארה שיש בין העיגולים כי הם
מתרשמים מההארה שיש בקו.

סיכום שיעור 14 – תלמוד עשר הספירות- דף היומי- חלק ב'
פרק ב' עמוד נ' כ"ו אייר תשע"ט
בית מדרש הסולם- שיעור מאת הרב אדם סיני
למדנו שאנחנו רואים חלוקה באורות . אור מקיף ואור פנימי. החלוקה מתבצעת בהתאם לכלים. שהכלים נקראים כלי פנימי אור וכלי חיצון. בכלי הפנימי מקבלים אור פנימי ובכלי החיצון מקבלים אור מקיף.
ההתחלקות של חיצוניות ופנימיות בכלים זה על פי הבחנת הזכות והעוביות שבכלי. ככל שהכלי יותר זך הוא פחות יכול לקבל אור כי הוא לא כלי קבלה. ככל שהוא יותר עבה, הוא יכול לקבל יותר אור.ההגדרה הזו נכונה גם לכלים דעגולים וגם לכלים דקו.
רק שבכלים דקו אנחנו מדברים על העוביות שבמסך. ככל שהיא יותר גדולה כך אני יכול לקבל אור פנימי יותר גדול.
אז בכלים דעגולים – ג' הבחינות הראשונות חכמה, בינה, ת"ת הם רק גורמים לבחינה ד', ובגורמים אני עדיין לא יכול לקבל אור.
אור אני יכול לקבל רק בהתהוות של הכלי. ואם מדברים על כלים דעיגולים אז רק בהשתוקקות שלי.
מדמה לכוס כלי שיש דפנות בכלי, והדופן הפנימית מוחזקת על ידי הדופן החיצונית כדי שתחזיק אותה חזק. אם לא היה לי את כל העובי שבדופן, אז הדופן החיצונית היתה מאד דקה והיתה מתנפצת. כלומר אני לא בחיצוניות הכלי אבל עובי הדופן מחזיקה את הכלי כדי שאוכל לקבל הארה.
מי שמקבל הארה רק הדופן הפנימית. אבל ג' הגורמים הם רק סיבה לתוצאה. בסיבות לא מקבלים, רק בתוצאה.
בדומה לאדם שבונה בית, יש לו רעיון, עדיין ברעיון, בתכנית לא גר. קנה הביא כלי חפירה, הביא יסודות, הביא בלוקים, הביא מרצפות, עדיין לא גר. רק אחרי שבנה את הבית ויש את החלל המעשי שזה בחינה ד', אז יכול להיכנס לבית. תנסו לגור בתוך תכנית של הבית.
זה נקרא – יש הרבה תכניות בראש אבל לא מקבל אותן בפועל. אז זה נקרא אור מקיף.
אור פנימי כשיש את זה בפועל. מה זה בפועל? בחינה ד'.
לכן נתן לנו הגדרה- בבחינה ד' מקבלים אור פנימי. בג' הבחינות הקודמות לבחינה ד' לא מקבלים אור פנימי, רק מקיף. יש גם כתר. כתר זה השורש. אז זו ההגדרה שלנו. בכח"ב וז"א הם רק הגורמים נקראים כלי חיצון ובהם מקבלים רק אור מקיף.
לעומת בבחינה ד' שהיא מלכות היא נקראת כלי פנימי ובה מקבלים אור פנימי. היא נקראת כלי גמור היא כבר התוצאה.
את אותו עניין למדנו גם בבחינת הקו, לא רק בבחינת העיגול וזה יותר חשוב לנו. שלמדנו שבראש זה רק מקום המחשבה. במחשבה אני עדיין לא מקבל אור. וזה לא סתם מחשבה. זה מחשבה שבונה לי קשר. אם נוצר לי המקום של היחד, אז אני יכול להתענג. אני עושה הרבה הכנות כדי לבנות את היחד. למשל מגיע לי אור לאגו הפרטי שלי ואני צריך לדחות אותו. זה שהגיע לי אור לאגו הפרטי, שעכשיו בא לי לאכול, בא לי לנפוש, בא לי לצאת לטיול. זה עדיין הרצון הפרטי שלי זה עוד לא ייצר לי את היחד.
לקחתי את התפוח ביד, אני רוצה לאכול אותו. עדיין לא היחד. עדיין בחינה א'. עדיין אם דחיתי את הרצון שזה בחינה ב', יכולתי לקבל שליטה מודעות …אבל עדיין אין לי כלי.
לאחר מכן בניתי לי תודעה חדשה, תודעה של יחד, עדיין לא קיבלתי אור. גם כשיש לי כבר תודעה חדשה אז אני יכול להתפשט לכלי אז אוכל לקבל במקום של היחד בלב. בלב יש לי אור פנימי. בראש עדיין אור מקיף. במח אור מקיף, בלב שהוא העיקר זה נקרא אור פנימי לכן הגוף מקבל.
מה תפקיד האור מקיף ? לאתגר אותי לעשות תיקון. זאת אומרת, אם אני אומר שאני רואה שיש פה הרבה ספרים שעוד לא למדתי, אז יש לי אתגר לייצר בתוכי סקרנות והשתוקקות ללמידה. אני לא יכול להגיד רק אני לא משתוקק. יש לי תפקיד. אחרת אבכה למה אין לי את כל הידע הזה ולאחר יש את הידע. כי הוא התאמץ, יצר השתוקקות, דיבר על הדברים, פרסם לעצמו אותם, הוא עשה עבודה כדי לייצר השתוקקות.
בחינוך אתה רוצה שהבן שלך ילמד, תסקרן אותו ללמוד. גם מורים צריכים לסקרן אותם. זה מצד העיגולים.
מצד הקו צריך להיות באדם השתוקקות אמיתית לעבודת ה'. להיות ירא ה'. היראה מייצרת את המציאות שאם אני חש .. היראה נתונה לך. לא להגיד הכל בידי שמים כי כתוב חוץ מיראת שמיים. אם יש לך יראה, אז כשאתה פוגש משהו בחיים יש לך רצון גדול לעשות עבודה כדי לקבל אותו ביחד. יחד עם הקב"ה. איזו עבודה עושים? כל המצוות ובעיקר דחיית האגו, לבוא למקום היחד ולבנות אותו כדי להשתוקק ליחד.
ההשתוקקות ליחד היא הכלי שבו אפשר לקבל את ההארה ולכן ככל שהמסך יותר עבה, אז בעוביות שלו אפשר לקבל. בעוביות דקה אפשר לקבל. אז זה האתגר שלנו.
סיכום בנקודות
1. יש לנו ב' מיני כלים, כלי חיצון וכלי פנימי.
2. הכלי הפנימי הוא בחינה ד' שהוא התוצאה. הכלי החיצון בנוי מג' הבחינות הקודמות שהן רק גורמים וסיבות לתוצאה.
3. בכלי החיצון מקבלים אור מקיף.
4. בכלי הפנימי מקבלים אור פנימי.
5. העניין של כלי פנימי וכלי חיצון מצוי הן בכלים דאור ישר והן בכלים דאור חוזר בבחינת הקו.
6. התפקיד של האור מקיף, לעורר את האדם לעשות עבודה.
7. העבודה בכלים דעגולים היא לעורר השתוקקות.
8. בכלים דקו זה לעשות עבודה כדי לגלות את היחד ולהשתוקק אליו.
9. כאשר מנסים לקבל את האור מקיף, למרות שלא הכנו כלי פנימי לקבלו אז פוגמים ועוברים עבירה.
10. עיקר התפקיד שלנו הוא לייצר כלים פנימיים והתפקיד של אור מקיף לגרות אותנו לכך.

שיעור 14 – תלמוד עשר הספירות- דף היומי- חלק ב'
פרק ב' עמוד נ' כ"ו אייר תשע"ט
בית מדרש הסולם- שיעור מאת הרב אדם סיני
למדנו
– שגם באדם התחתון יש חמש בחינות כנגד יקוק וקוצו של יוד כמו שיש באדם עליון ובכל המדרגות. שלא נחשוב נחשוב
שזה רק באדם העליון.
– התלבשות אורות בכלים נקרא נרנח"י והשם כללי נשמה.
– בתוך הנרנח"י יש לנו מדרג שהיחידה היא הגבוהה ביותר ונפש המדרגה הנמוכה ביותר.
– האור מתחלק באופן כללי לב' מיני אורות- אור מקיף ואור פנימי
– אור פנימי הוא אור המלובש במדרגה
– אור מקיף אור ששייך למדרגה אבל עדין לא התלבש בה ועתיד כן להתלבש בה.
– העליון באופן אוטומטי נותן לתחתון מהמקום התחתון שלו למקום העליון של התחתון.
– כל שאר המקומות שהתחתון עדיין לא קיבל בהם, עליו לשכלל אותם כדי לקבל, יש לו אפשרות לקבל בה אם הוא יזכך
עצמו ואז האור מקיף יהפוך לפנימי ובזה בא על תיקונו השלם.
– אם כך אור מקיף אור הניתן לנו בהקפה אם תשלם, יהפוך להיות שלך . אתה רק מסתכל עליו כמו בחלון ראווה. איך
משלמים ברוחניות? מזככים את הכלי.
– האם מודעות זה הזדככות ? ודאי שלא. מודעות התחלה של מדרגת הבינה. אם מודע לכך שחברי קיים
– אני כבר אוהב אותו? לא עלי עוד לעשות עבודה נפשית כדי לאהוב.
– הרבה פעמים עוסקים במודעות גבוהה ושליטה עצמית. כל הבחינות האלה הן עדיין לא רוחניות נכונה. זה אמצעי
לרוחניות אבל לא זו הרוחניות. הרוחניות היא שיהיה לנו סדר נפשי מתוקן של הזדככות הנשמה כדי שנוכל לקבל את
ההטבה השלמה.
– ההזדככות הזו היא להיות אדם משפיע ואדם הקרוב לאלוקיו.
הגענו לאות י' באור פנימי:
עץ חיים ג( והנה בחינת היוד ספירות העגולים כולם, יש בהם כל הבחינות הנ"ל, שהם: ח אורות וכלים, ט והאור נחלק,
לאור פנימי, ואור מקיף, י והכלי נחלק, לחיצוניות ופנימיות. וכן בחינת יוד ספירות דיושר בציור אדם, יש בו כל הבחינות
האלו בעצמם ג"כ.
כתוב שהכלי נחלק לחיצוניות ולפנימיות
"י( כלומר, שמתוך שנחלקו האורות, לאור פנימי ואור מקיף, כנ"ל, נמצאו משום זה, ב' מינים של קבלה בכלי,"
אומר לנו שהיות וישנם ב' כלים, על כן ראינו ודיברנו על ב' מיני אורות. כי אור יש רק אחד. לנו יש ב' מיני התפעלויות. שהן:
"שהם: קבלה בתוכו של הכלי, וקבלה מחיצוניותו של הכלי )עי' לה"ת ח"א אות ק"ב(, "
אלה הגדרות ראשונות לכלי פנימי וכלי חיצון.
כלי פנימי- קבלה בתוכו של הכלי. כלי חיצון הוא- קבלה מחיצוניותו של הכלי או בחיצוניותו.
"אשר האור הפנימי מתקבל בתוכיות הכלי, והאור המקיף המזכך אותו מעביו )כנ"ל בדבור הסמוך(, נבחן שמתקבל דרך
חיצוניות הכלי, כלומר, בלי שום התלבשות בכלי."
רואים שיש פה תפקיד לאור מקיף. הוא אומר שהוא מזכך אותו מעביו, האור מקיף. זה שאני יודע שאני צריך לקבל משהו ועוד
לא קיבלתי, אז זה לא צריך לגרום לי להתלונן שאין לי. אלא ההתייחסות שלי צריכה להיות- אם אני רוצה משהו ועוד לא
קיבלתי, עלי לאסוף כיסופים לה', כדי לקבל את הדבר. כלומר כשאני רואה שאין לי זה צריך לעורר אותי לעשות עבודה. כך
כשהאור מקיף עובד אצלי כראוי. האור מקיף לא עובד אוטומטית. על יצר הרע הוא עובד ליללה, שאני בוכה או מאשים שאין לי.
למה לכולם יש ולי אין?
זה צריך לשים אותך במקום של אתגר. עלי ללכת קדימה. לגרום לעצמי להזדכך כדי שהאור ממילא יכנס.
האור טבעו להתפשט לנברא. אז אם יהיה לך הכלי הראוי, ממילא יתפשט האור. אור המקיף מעורר אותך לעשות עבודה. כי
הוא רוצה להיכנס. הוא אומר לאדם, אני רוצה להיכנס אליך, אני רוצה שתיקח את זה . אבל תזדכך. אבל אם אני אקח את זה
בלי להזדכך, אז זה נקרא קליפה. כשאני רואה את האור מקיף, ואני רוצה אז זה אסור. אסור זה גם אי אפשר. אם אני רוצה
אפילו שזה אסור כי לא הזדככתי זה קליפה. אני טועה.
אז אם אני רואה אור מקיף ואני לא רוצה לעשות עבודה, אז האור מקיף מזיק לי. אדם אומר שתורה זה אורות מקיפים שאני לא
צריך לעשות כלום . אדם חושב שלא צריך לעשות כלום. אבל האור המקיף לא מעורר אותך לבד.
יש אנשים שמראים להם מציאות, מה זה מעורר אותם? אולי אני ארוויח בלוטו, אוכל לטייל בעולם.
"וענין ההתחלקות על חיצוניות ופנימיות, האמור בכלי, הוא, על פי הבחנת הזכות והעביות שבכלי, כי רק העביות שבו, ראויה
לקבלת האור הפנימי, משום, שעיקר כלי הקבלה של הנאצל הוא בחינה ד'. "
מה זה עיקר? ג' הבחינות הראשונות אינן כלי קבלה. הן רק אמצעי לכלי. כל הרצון הוא רק רצון להשפיע אז אני מרגיש שאני
רוצה לקבל, אחר כך מקבל בז"א באופן חלקי ובחינה ד' היא ההשתוקקות המלאה. היא הכלי.
כל שאר הבחינות זה רק הכנה, לכן בג' הבחינות הראשונות איני יכול לקבל. הן אמצעי, או סיבות.
"אמנם, ג' הבחינות הראשונות, אינן ראויות לקבלה, אלא הן הגורמות, שתתגלה בחינה ד'. וע"כ, כל כלי, נבחן לפי עצמו, לד'
בחינות שבכלי,"
עשר ולא תשע, עשר ולא אחת עשרה. מה זה? שיש ד' בחינות וז"א שמתחלק לו' בחינות. זה עשר.
"אשר האור מתקבל בעיקר, בבחינה ד' שבו, וע"כ נקראת פנימיות הכלי, ותוכיותו, ששם שורה השפע."
זה נכון לכלים דעגולים וגם לכלים דקו. ראשית, אם אתה בא לאכול, ואתה לא רעב. איפה תהנה? אתה לא נהנה בבטן. אתה
נהנה בהרגשת הרעב שלך. יש עניין לעורר את התאבון. האור מתקבל בהשתוקקות שלך שהיא בחינה ד'. כל מה שיש לפני כן
זה הכנה להשתוקקות. שאני יודע מה אני אוכל ואני מסתכל על האוכל, ואני רוצה להשפיע עם האוכל, כל זה רק הכנות, כשאני
מרגיש את הרעב, הוא ההשתוקקות. כמובן שזה רק משל.
"וג' בחינות, הגורמות רק לגילוי של בחינה ד' שבכלי, והן עצמן, אינן בנות קבלה, נחשבות כמסבבות את הבחי' ד' מחיצוניותה. "
כמו שמסתכלים על כוס. יש לה ד' בחינות. בחינה חיצונית, בחינה שבין החיצונית לפנימית, בחינה ג' שזו הדופן הפנימיות ובחנה
ד' שזה החלל שנוצר פנימה בתוך הכוס. האור מתקבל רק בחלל, רק בבחינה ד', תמיד בצורה. ג' הבחינות הקודמות הן מכינות
וגורמות לבחינה ד'. אז הן נחשבות כמסבבות . יש סיבה ומסובב. מה זה מסבבת?. דהיינו סיבות הגורמות לתוצאה. הוא
משתמש במילה מסבבת כי מדבר פה על כלים דעגולים. אנחנו רגילים לזה שאומרים סיבה ותוצאה אבל זה יותר בקו.
"בדומה, לעבי דופן של כלי גשמי, המחזיק ד' קליפות, המסבבות זו לזו, וכל המקובל בכלי, הוא בפנימיות שבו, דהיינו קליפת
הפנימיות, ושאר ג' הקליפות שבעובי הדופן, הן רק מחזקות את הקליפה הפנימית, שתהיה לה כח לסבול את המילוי שבה. "
למה קורא לזה קליפה? רוצה לומר רק בחלק הפנימי. זה רק מצד המשל.
המשל שלו הוא שבדופן הכלי אומר שיש דפנות. הדפנות רק מחזקות את הכלי. באמת מקבלים רק בבחינה הפנימית שהיא
בחינה ד'.
"ועד"ז, יש להבין גם כאן ברוחניות, שעיקר הבחינה המחזקת בתוכה את השפע, היא בחינה ד' שבכלי, וג' הבחינות הראשונות,
הן הסיבות, לגלות את הבחינה הד' בכל כחה, עד שתהיה ראויה להחזקת השפע, אבל הן עצמן, אינן בנות קבלה לאור הפנימי."
אז מה זה שאומרים תמיד שד' מושכת אבל לא מקבלים ברעב?
ציור 1
יש לנו כתר חכמה, בינה, ז"א ומלכות.
שלוש גורמים. ד' היא הכלי.
אור פנימי יהיה רק בכלי
בגורמים זה נקרא אור מקיף.
כל הכלי הזה שהוא חיצון הוא נקרא כלי חיצון.
הכלי החיצון מחזיק אור מקיף.
הכלי הפנימי מחזיק אור פנימי.
"ולפיכך, נקראות חיצוניות הכלי, להיותן, מחוץ לבחינת קבלת האור הפנימי: שבחינה ג', היא חיצוניות לבחינה ד'. ובחינה ב',
היא חיצוניות לבחינה ג'. ובחינה א', חיצוניות מכולן המסבבת לכולן. ועל כולן, יש בחינה חיצונית בלי שום עביות כל שהיא, שהיא
בחינת שורש לכל ד' הבחינות שבכלי. "
מידי פעם מזכיר לנו את השורש. את הכתר.
"ותדע, שהבחינה הזאת הזכה לגמרי, היא כלי הקבלה לאו"מ, כי מחמת הזכות הנפלאה שבה, יכולה לקבל הארת או"מ, אע"פ
שהיא מרחוק."
היא רחוקה מהכלי הפנימי אך יכולה לקבל אור מקיף באופן אינסופי. כי אין לה את המחוייבות להיות כלי. מתי יש מחוייבות מצד
החוק? רק באור פנימי. אור מקיף ראינו שאפילו באינסוף לא היה כלי ולמרות זאת קיבלו את האור. עוד לא היה כלי כי עוד לא
היתה התפשטות האור והסתלקותו. לא היתה עדיין השתוקקות. אז איך קיבלו את האור? בחיצוניותה של המלכות.
כל ההסבר עד פה רק מבחינות דאור ישר.
מרחוק- הכוונה שעדיין אין את ההשתוקקות. כגורם הרחוק מהתוצאה.
"ונתבאר, דבר התחלקות הכלי, אשר הפנימית שבו, פירושה בחינה העבה יותר שבכלי, דהיינו בחינה ד' שבכלי, והיא המקבלת
לאו"פ, וחיצוניות שבו, פירושה, בחינה הזכה יותר שבכלי, דהיינו בחינת השורש של הכלי, כנ"ל, והיא המקבלת לאו"מ מרחוק.
ואין להקשות, שבחינה ד' אינה ראויה לקבלה, מכח הצמצום והמסך. כי אין אנו עוסקים כאן, אלא בבחינת או"ח העולה מתוך
בחינה ד'.
עכשיו כבר מעביר את זה לעניינים של קו. איך בקו צריך לומר את זה? אומר כאשר רוצים לקבל את האור במדרגה ויש לי עיגול
שבא לקבל אור אז יש לי את בחינת האור שמגיע מלמעלה שהוא אור עליון.
ציור 2
שזה כמו בחינה א', ויש לי את האור שנדחה, שהוא כמו בחינה ב'.
ויש לי את האור חוזר המלביש כמו בחינה ג'
כל הבחינות האלה הן שייכות בכלל לראש. יש את ראש המדרגה ומהמסך
שדחה את האור, אפשר לקבל הארה, אבל בגוף מתקבלת ההארה בפועל.
נוצר לנו כלי חדש. כלי של אור חוזר. עד הטבור.
אפשר לקבל הארה נפלאה הנקראת אור פנימי. במי? במלכות שהיא בחינה ד'.
בבחינה ד' שהתפשטה אחרי שהוכשרה לקבל הארה אז מקבלת.
אבל כמה שהצלחתי להכשיר אותה להיות בחינה ד' . אז יכול לקבל פה אור
עד הטבור. מתחת לטבור מייצג לי את הכלים שבהם לא יכולתי לקבל את האור.
מה שהצלחתי לקבל נקרא אור פנימי.
מה שלא הצלחתי לקבל נקרא אור מקיף. זהו האור שבמחשבה הבנתי,
שאני לא יכול לקבל אותו. כי כל הראש נקרא מחשבה. אז במחשבה אני רואה
מה שלא הצלחתי לקבל. אותו אור שאני לא מצליח לקבל נקרא אור מקיף.
והאור שכן הצלחתי לקבל, נקרא אור פנימי. עכשיו האור מקיף הזה ילחץ להתקבל.
אז מה שהצלחתי לזכך מהכלי יכול לקבל בו אור. אבל מה שלא הצלחתי לזכך מהכלי, שנקרא עשר ספירות דסיום, שם האתגר
שלי. האתגר שלי הוא לומר כרגע אם אני לא יכול אני לא מקבל.
מה הקליפה אומרת? יכול לא יכול, מותר לא מותר, לא מכיר מושגים כאלה… בא לי אני עושה.
ואז למטה מטבור הוא מקום מאד מאתגר, ככל שאדם יותר גדול מרגיש יותר חזק את המקום הזה של ההשתוקקות שלו. האור
מקיף כמו בוטש, מכה בטבור ואומר לו – יש אור מקיף צריך להתפתח בחיים, צריך לגדול…
כשאתה צריך לגדול , האם אתה רוצה לגדול מתוך זה שתזכך את עצמך או שאתה רוצה לגדול שתקבל את האור ואז אתה
תרדוף אחרי האור. אומר אין לך מה לרדוף אחרי הוא מקיף, מה שאני לוחץ עליך זה כדי שתרדוף לזכך את עצמך. בעצם אני
אומר לך, תראה איזה דבר גדול יש פה. אתה רואה את חברך, תראה איך הוא התקדם, יש לו מכונית מרצדס…
אז אולי ניקח את שלו? חס ושלום.
מה אעשה? אזדכך, יהיה לי גם מרצדס. אני גם אכשיר את עצמי שיהיה לי מרצדס.האם אני מתחיל לרצות את המרצדס בלי
שאני אכשיר את עצמי? אני יכול לבדוק את עצמי-
אם אני מרגיש שמגיע לי או אם אני מרגיש שאני רוצה לעבוד כשאני רואה דבר גדול.
אם אני מרגיש שאני רוצה לעבוד, סימן שהאור מקיף פעל עלי נכון. אם אני מרגיש שאני חווה חיסרון, לי מגיע יותר- זה מראה
שאתה בקליפה.
אז מה שלא מתקבל מראה לי את האתגר שלי.
מגלה לי את אותו אור מקיף. את אותו רצון שאני מרגיש שהוא ריק. יכול להאיר בו אור מקיף . כי למדנו שאור מקיף יכול להאיר
גם לבחינה ד' של ד'.
באופן כללי להבין שבבחינה ד' מצד העיגולים שזה מקום ההשתוקקות שם אפשר לקבל.
בקו שזה כמו פה בציור, אפשר לקבל רק מהפה עד הטבור כשהצלחתי לזכך את הבחינה ד'. לזכך אותה , זאת אומרת לתקן
אותה, שתהיה בעל מנת להשפיע.
מה שרואים בחוץ מעורר מבפנים. עלינו להיות בבחינת קנאת סופרים תרבה חכמה.
קנאת סופרים – קנאה בצורה.
ספרים המגרים אותי ללמוד יותר- חשוב לקנות ספרים. האור מקיף הזה מכריח ללמוד. הוא טוב.
סיכום שיעור 14 – תלמוד עשר הספירות- דף היומי- חלק ב'
פרק ב' עמוד נ' כ"ו אייר תשע"ט
בית מדרש הסולם- שיעור מאת הרב אדם סיני
למדנו שאנחנו רואים חלוקה באורות . אור מקיף ואור פנימי. החלוקה מתבצעת בהתאם לכלים. שהכלים נקראים כלי פנימי אור
וכלי חיצון. בכלי הפנימי מקבלים אור פנימי ובכלי החיצון מקבלים אור מקיף.
ההתחלקות של חיצוניות ופנימיות בכלים זה על פי הבחנת הזכות והעוביות שבכלי. ככל שהכלי יותר זך הוא פחות יכול לקבל
אור כי הוא לא כלי קבלה. ככל שהוא יותר עבה, הוא יכול לקבל יותר אור.ההגדרה הזו נכונה גם לכלים דעגולים וגם לכלים דקו.
רק שבכלים דקו אנחנו מדברים על העוביות שבמסך. ככל שהיא יותר גדולה כך אני יכול לקבל אור פנימי יותר גדול.
אז בכלים דעגולים – ג' הבחינות הראשונות חכמה, בינה, ת"ת הם רק גורמים לבחינה ד', ובגורמים אני עדיין לא יכול לקבל אור.
אור אני יכול לקבל רק בהתהוות של הכלי. ואם מדברים על כלים דעיגולים אז רק בהשתוקקות שלי.
מדמה לכוס כלי שיש דפנות בכלי, והדופן הפנימית מוחזקת על ידי הדופן החיצונית כדי שתחזיק אותה חזק. אם לא היה לי את
כל העובי שבדופן, אז הדופן החיצונית היתה מאד דקה והיתה מתנפצת. כלומר אני לא בחיצוניות הכלי אבל עובי הדופן מחזיקה
את הכלי כדי שאוכל לקבל הארה.
מי שמקבל הארה רק הדופן הפנימית. אבל ג' הגורמים הם רק סיבה לתוצאה. בסיבות לא מקבלים, רק בתוצאה.
בדומה לאדם שבונה בית, יש לו רעיון, עדיין ברעיון, בתכנית לא גר. קנה הביא כלי חפירה, הביא יסודות, הביא בלוקים, הביא
מרצפות, עדיין לא גר. רק אחרי שבנה את הבית ויש את החלל המעשי שזה בחינה ד', אז יכול להיכנס לבית. תנסו לגור בתוך
תכנית של הבית.
זה נקרא – יש הרבה תכניות בראש אבל לא מקבל אותן בפועל. אז זה נקרא אור מקיף.
אור פנימי כשיש את זה בפועל. מה זה בפועל? בחינה ד'.
לכן נתן לנו הגדרה- בבחינה ד' מקבלים אור פנימי. בג' הבחינות הקודמות לבחינה ד' לא מקבלים אור פנימי, רק מקיף. יש גם
כתר. כתר זה השורש. אז זו ההגדרה שלנו. בכח"ב וז"א הם רק הגורמים נקראים כלי חיצון ובהם מקבלים רק אור מקיף.
לעומת בבחינה ד' שהיא מלכות היא נקראת כלי פנימי ובה מקבלים אור פנימי. היא נקראת כלי גמור היא כבר התוצאה.
את אותו עניין למדנו גם בבחינת הקו, לא רק בבחינת העיגול וזה יותר חשוב לנו. שלמדנו שבראש זה רק מקום המחשבה.
במחשבה אני עדיין לא מקבל אור. וזה לא סתם מחשבה. זה מחשבה שבונה לי קשר. אם נוצר לי המקום של היחד, אז אני יכול
להתענג. אני עושה הרבה הכנות כדי לבנות את היחד. למשל מגיע לי אור לאגו הפרטי שלי ואני צריך לדחות אותו. זה שהגיע לי
אור לאגו הפרטי, שעכשיו בא לי לאכול, בא לי לנפוש, בא לי לצאת לטיול. זה עדיין הרצון הפרטי שלי זה עוד לא ייצר לי את
היחד.
לקחתי את התפוח ביד, אני רוצה לאכול אותו. עדיין לא היחד. עדיין בחינה א'. עדיין אם דחיתי את הרצון שזה בחינה ב', יכולתי
לקבל שליטה מודעות …אבל עדיין אין לי כלי.
לאחר מכן בניתי לי תודעה חדשה, תודעה של יחד, עדיין לא קיבלתי אור. גם כשיש לי כבר תודעה חדשה אז אני יכול להתפשט
לכלי אז אוכל לקבל במקום של היחד בלב. בלב יש לי אור פנימי. בראש עדיין אור מקיף. במח אור מקיף, בלב שהוא העיקר זה
נקרא אור פנימי לכן הגוף מקבל.
מה תפקיד האור מקיף ? לאתגר אותי לעשות תיקון. זאת אומרת, אם אני אומר שאני רואה שיש פה הרבה ספרים שעוד לא
למדתי, אז יש לי אתגר לייצר בתוכי סקרנות והשתוקקות ללמידה. אני לא יכול להגיד רק אני לא משתוקק. יש לי תפקיד. אחרת
אבכה למה אין לי את כל הידע הזה ולאחר יש את הידע. כי הוא התאמץ, יצר השתוקקות, דיבר על הדברים, פרסם לעצמו
אותם, הוא עשה עבודה כדי לייצר השתוקקות.
בחינוך אתה רוצה שהבן שלך ילמד, תסקרן אותו ללמוד. גם מורים צריכים לסקרן אותם. זה מצד העיגולים.
מצד הקו צריך להיות באדם השתוקקות אמיתית לעבודת ה'. להיות ירא ה'. היראה מייצרת את המציאות שאם אני חש ..
היראה נתונה לך. לא להגיד הכל בידי שמים כי כתוב חוץ מיראת שמיים. אם יש לך יראה, אז כשאתה פוגש משהו בחיים יש לך
רצון גדול לעשות עבודה כדי לקבל אותו ביחד. יחד עם הקב"ה. איזו עבודה עושים? כל המצוות ובעיקר דחיית האגו, לבוא
למקום היחד ולבנות אותו כדי להשתוקק ליחד.
ההשתוקקות ליחד היא הכלי שבו אפשר לקבל את ההארה ולכן ככל שהמסך יותר עבה, אז בעוביות שלו אפשר לקבל. בעוביות
דקה אפשר לקבל. אז זה האתגר שלנו.
סיכום בנקודות
1 . יש לנו ב' מיני כלים, כלי חיצון וכלי פנימי.
2 . הכלי הפנימי הוא בחינה ד' שהוא התוצאה. הכלי החיצון בנוי מג' הבחינות הקודמות שהן רק גורמים וסיבות לתוצאה.
3 . בכלי החיצון מקבלים אור מקיף.
4 . בכלי הפנימי מקבלים אור פנימי.
5 . העניין של כלי פנימי וכלי חיצון מצוי הן בכלים דאור ישר והן בכלים דאור חוזר בבחינת הקו.
6 . התפקיד של האור מקיף, לעורר את האדם לעשות עבודה.
7 . העבודה בכלים דעגולים היא לעורר השתוקקות.
8 . בכלים דקו זה לעשות עבודה כדי לגלות את היחד ולהשתוקק אליו.
9 . כאשר מנסים לקבל את האור מקיף, למרות שלא הכנו כלי פנימי לקבלו אז פוגמים ועוברים עבירה.
10 . עיקר התפקיד שלנו הוא לייצר כלים פנימיים והתפקיד של אור מקיף לגרות אותנו לכך.

❦
בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.
❡
ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: http://bit.ly/2Vhv6Zt
❧
הירשמו לקבלת עדכונים ושיעורים נבחרים: https://goo.gl/VAJgMz
עשו מנוי לזוהר הקדוש לחיזוק הפנימיות בעולם: https://goo.gl/cPLdsk
התקינו את אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/apps

ההבדל והקשר בין אור מקיף לאור פנימי
❦
בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.
❡
ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: http://bit.ly/2Vhv6Zt
❧
הירשמו לקבלת עדכונים ושיעורים נבחרים: https://goo.gl/VAJgMz
עשו מנוי לזוהר הקדוש לחיזוק הפנימיות בעולם: https://goo.gl/cPLdsk
התקינו את אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/apps

❦
בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.
❡
ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: http://bit.ly/2Vhv6Zt
❧
הירשמו לקבלת עדכונים ושיעורים נבחרים: https://goo.gl/VAJgMz
עשו מנוי לזוהר הקדוש לחיזוק הפנימיות בעולם: https://goo.gl/cPLdsk
התקינו את אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/apps

סיכום בנקודות- שיעור 13 – תלמוד עשר הספירות- דף היומי- חלק ב'
פרק ב' עמוד מ"ט כ"ה אייר תשע"ט
בית מדרש הסולם- שיעור מאת הרב אדם סיני

1. גם באדם תחתון יש חמש בחינות כנגד יקוק וקוצו של יוד כמו שיש באדם עליון ובכל המדרגות.
2. הנשמה הוא שם כללי והפירוט שלה הם נרנח"י שהם אורות מלובשים בכלים, כל אחד בכלי המתאים לו.
3. יש מדרג בנרנח"י. יחידה הגבוה נפש הנמוך.
4. ישנם בכלים דעגולים ובכלים דיושר ב' מושגים אור מקיף ואור פנימי. יש כלי חיצון וכלי פנימי בהתאמה.
5. אור פנימי הוא אור המלובש במדרגה ששייך למדרגה אבל עדין לא התלבש בה ועתיד כן להתלבש בה.
6. העליון באופן אוטומטי נותן לתחתון מהמקום התחתון שלו למקום העליון של התחתון.
7. כל שאר המקומות שהתחתון עדיין לא קיבל בהם, יש לו אפשרות לקבל בה אם הוא יזכך עצמו ואז האור מקיף יהפוך לפנימי ובזה בא על תיקונו השלם.
8. תיקון שלם בכל מדרגה הוא שבכל אחד מהכלים שבונים אותה, התלבש האור השייך לאותו כלי.

סיכום שיעור 13 – תלמוד עשר הספירות- דף היומי- חלק ב'
פרק ב' עמוד מ"ט כ"ה אייר תשע"ט
בית מדרש הסולם- שיעור מאת הרב אדם סיני

– למדנו שיש גם באדם התחתון כמו בעליון, בכל אחת מהמדרגות, ה' חלקים.
– נשמה הוא שם כללי. התלבשות אורות בכלים
– השמות הפרטיים לנשמה נרנח"י.
– המדרגות האלה יש להן מעלות, דרוג.
– היחידה העליונה ביותר והתחתונה ביותר היא נפש. כל אור מיוחס לכלי שראוי לו.
– הכלי היותר זך כתר ובו מתלבש אור היחידה, אחריו כלי חכמה ובו אור חיה, כלי בינה אור נשמה, כלי ת"ת אור רוח עד לכלי מלכות אור הנפש.
– אז את המבנה הזה יש גם באדם העליון גם באדם התחתון והוא היחס בין כלים לאורות
– גם בכלים דעיגולים וגם בכלים דיושר יש אור מקיף ואור פנימי.
– הכלים המתפיסים אותם הם כלי פנימי וכלי חצון
– אור פנימי הוא אור המתלבש במדרגה. הוא מתלבש היות והמדרגה הזדככה באותה רמה של אותו אור.
– אור מקיף הוא אור השייך למדרגה וטרם התקבל כי הכלי עדיין לא הזדכך.
– כל אור מגיע מהעליון לתחתון אבל צריך השוואת צורה.
– יוצא שהחלק התחתון של העליון יש לו השוואת צורה עם החלק העליון של התחתון.
– לכן בתחילה מקבל רק החלק העליון אבל זה לא ישאר כך
– כל החלקים התחתונים של התחתון לא מקבלים הארה, הם נשארים ריקים, והאור שלהם הוא אור מקיף.
– רק הכתר מקבל אור פנימי .
– כשרק הכתר מקבל, הוא מקבל את אור הנפש. הוא נקרא אור הנפש מתוך האורות הנקראים נרנח"י.
– אז יש אור שבא אוטומטית- ניתן לך מלמעלה ומקיים אותך.
– כדי לקבל יותר, צריך לנוע , לתקן ולזכך את עצמך ואז יותר אור מקיף יכנס.
– מהו אור מקיף? הוא כשאני יודע מה שאני לא יודע.
– אם אני רוצה משהו, יש לו שייכות אלי.

שיעור 13 – תלמוד עשר הספירות- דף היומי- חלק ב'
פרק ב' עמוד מ"ט כ"ה אייר תשע"ט
בית מדרש הסולם- שיעור מאת הרב אדם סיני
למדנו שאחרי שנוצר לנו חלל, אחרי הצמצום, בא אור הקו להתפשט לתוך אותו חלל. בא בצורה של קו.
למדנו ב' מושגים גג וקרקע- גג הוא כתר, קרקע המקום התחתון.
כל התפשטות כזו של ספירות או פרצוף בנויה מעשר ספירות . הן מחולקות באופן הבא: ג' עליונות- כח"ב הן הראש. ז'
תחתונות חג"ת נהי"מ הן הגוף. כך בנויות 10 ספירות וזה נקרא פרצוף.
יש קומה זקופה ויש כפופה. זקופה- האורות של הראש הם בראש, האורות של הגוף הם בגוף. כפופה- הראש עובד רק בשביל
הגוף. מדרגת בהמה. שהראש והגוף באותה קומה או במובן של עבודת נפש שכל מה שהראש חושב צריך לספק רק את הגוף.
אז מה תפקיד הראש. מקשר בין עליון לתחתון. כמו שהגוף נמצא בעולם הזה והראש יכול לחשוב גם על דברים הנשגבים
מהעולם הזה, מעבר לזמן ומקום, כך הוא מקשר לדברים עליונים, זה נקרא קומה זקופה.
התפקיד של הגוף- לבטא את המציאות העליונה שהראש מעביר לו.
שיעור היום
עץ חיים- כותרת- ה' חלקי נשמה שבאדם התחתון, נפש רוח נשמה חיה יחידה
המושג נשמה הוא שם כללי. נרנח"י שמות פרטיים של הנשמה.
עץ חיים אות ב( הנה יש ה באדם התחתון ה' בחינות. אורות, שהם: ו הנפש, רוח, נשמה, חיה, יחידה. והם, ז ה'
מעלות, זו למעלה מזו, וה"ס ה' פעמים ברכי נפשי את וכו', כנזכר במסכת ברכות )דף יוד ע"א(, שהם, כנגד ה'
בחינות שיש לנשמה.
אור פנימי – "ה( אין לך מהות בכל העולמות, הן בעולמות העליונים, והן בעוה"ז, שלא תהינה נבחנות בו עשר הספירות הנ"ל,
שהן ד' הבחינות הנודעות ושורשן. וז"ש, שגם באדם התחתון שבעוה"ז נמצאות בו ג"כ ה' בחינות וכו'."
בא להסביר שיש גם באדם התחתון ה' בחינות. שלא נאמר שכל המבנה שלמדנו זה רק בעליון.
"ו( הכלים שבע"ס, נקראים: כתר, חכמה, בינה, ז"א, מלכות. והאורות שבהם, נקראים: יחידה, חיה, נשמה, רוח, נפש )כמ"ש
בדברים רבה פ"ב כ"ו(, "
לא אורות כמובן אלא התלבשות אורות בכלים. למרות שכתוב אורות אין הכוונה אורות. אין תפיסה באור בלי כלי. להתלבשות
אורות בכלים הללו יש יש 5 בחינות. הכלים זה הצורה של הכלי . החומר של הכלים בחינות. התלבשות אורות בכלים נרנח"י.
"שאור היחידה מתלבש בכלי דכתר, ואור החיה מתלבש בכלי דחכמה, ואור הנשמה בכלי דבינה, ואור הרוח בכלי דזעיר אנפין,
ואור הנפש בכלי דמלכות."
בכל כלי יש אור המיוחס לו. יש בכך עניין גדול. למה ? כי צריכה להיות התאמה. ההתאמה הזו היא התאמה מושלמת שכל אור
מתקבל בכלי המיוחד לו. נראה שלפעמים יש אור הנפש המתגלה בכלי דכתר. המצב הזה לא שלם. כשנגיע למצב השלם, אז
בכלי דכתר יהיה את האור שמתאים לכלי שלו.
"ז( כבר ידעת שהבחן המדרגות הוא, על פי הזכות והעביות שבהן, וכל "מעלה", פירושה, השיעור הזך יותר מחברו."
ה' מדרגות של זכות ועוביות. כך הן מתחלקות. זוהי אמת המידה שלנו.
עץ חיים כותרת אות ג'- הן בעגולים והן ביושר יש או"מ ואו"פ, כלי חיצון וכלי פנימי
ג( והנה בחינת היוד ספירות העגולים כולם, יש בהם כל הבחינות הנ"ל, שהם: ח אורות וכלים, ט והאור נחלק, לאור פנימי,
ואור מקיף, י והכלי נחלק, לחיצוניות ופנימיות. וכן בחינת יוד ספירות דיושר בציור אדם, יש בו כל הבחינות האלו בעצמם
ג"כ.
הגדרה לאור פנימי- כל מה שהתחתון משווה צורתו עם העליון מקבל בבחינה זו אור פנימי . כל מה שלא השווה צורתו זה אור
מקיף. שימו לב, הוא אינו משווה את החומר שלו. רק את צורתו.
חיצוניות מחזיק אור מקיף ופנימיות אור פנימי.
גם בעיגולים וגם ביושר יש אור מקיף ואור פנימי, כלי חיצון וכלי פנימי- הכותרת מסכמת יפה מאד.
אור פנימי "ח( האורות הם נרנח"י, והכלים הם כח"ב זו"ן, כנ"ל."
ט( ענין התחלקות הרוחני,
המושג רוחני אין פירושו אור אלא רצון לקבל עם אור, הנמצא לפני התהוות בחינה ד' שלו ובטויו האחרון הוא הגשמיות הנתפסת
בעזרת החושים המפרידים דרך זמן ומקום.
"הוא מסיבת שינוי הצורה שנתחדשה שם )כנ"ל ח"א פ"א אות ל' ד"ה אמנם(. וכל העליון מחברו, היינו, שהוא זך מחברו, וכל
התחתון מחברו, פירושו, שהוא יותר עב מחברו. כי בשינוי צורה של עביות זו, נפרד ויצא מחברו, ונעשה תחתון ממנו. ונודע,
שהאורות מושפעים מכל עליון לתחתון ממנו,
כי הם באים מא"ס אז כל אור שבא מא"ס עובר דרך הבחינות. אז העליון משפיע את האורות לתחתון.
"ומשום זה, מוכרח התחתון לקבל השפע בבחינה היותר עליונה והיותר זכה שבו, והעליון נותן לו השפע, רק מהבחינה היותר
תחתונה והיותר עבה שיש בו,"
למה? כי צריך להשוות צורתו עם העליון.
ציור 1 –
אם יש לי עליון ויש לו כלי
ותחתון ממנו שעומד כאן וגם יש לו כלי
עכשיו העליון צריך לתת אור לתחתון
אז התחתון צריך לקבל הארה
איך יקבל הארה? האור אצל העליון מחולק למדרגות
גם הכלי השני מחולק לכלים
הוא יכול לקבל אור רק במדרגה העליונה שלו. למה? כי יש השוואת צורה רק בין החלק העליון של התחתון לחלק התחתון של
העליון.
כל השאר אינו יכול לקבל אור. עדיין לא יכול לשמש ככלי. אז האור נשאר כאור מקיף.
"שעל דרך זה, משתוה צורת האור הבאה מעליון לצורת הכלי שיש בתחתון, כי הבחינה היותר עבה וגסה שבעליון, יש לה
השתוות לבחינה הדקה והזכה יותר שבתחתון ונמצא, שהתחתון אינו יכול לקבל את כל האור השייך לו לקבל, אלא רק חלק קטן
מאד, דהיינו רק עד כמה שהכלי היותר זך שבו, יכול לקבל, ושאר הבחינות שבו, שאינן זכות כל כך, מוכרחות להשאר בלי האור
המיוחס להן, משום שינוי צורתן, כלפי העליונה המשפיעה להן.
על ידי ההשוואה העליון יכול לתת לתחתון . המלכות של העליון בהשוואת צורה לכתר של התחתון. לכן יכולה לתת לו הארה. כל
המקום הנוסף נשאר ריק מאור כי אין לו השוואת צורה. מה יעשה? לעולם לא יקבל אור? לא יכול לקבל את האור השייך לו.
אז רק העליון יכול לקבל.
"ולפיכך, נבחן כאן, שהאור השייך לתחתון, מתחלק לשתי בחינות: הא' היא, השיעור הקטן של האור שמקבל מהעליון בתוך
הכלי היותר עליון שבו, כנ"ל, ואור זה שמקבל נקרא "אור פנימי" שבתחתון. הב' היא, כל שיעור האור השייך לבחינות הנשארות
בתחתון, ולא יכלו לקבל משום שינוי צורתן מן העליון, כנ"ל, וכל השיעור הזה, נבחן, שנשאר בעליון, ולא ירד לתחתון, ונקרא
"אור מקיף". "
אז האור שנכנס הוא אור פנימי.
אור שנשאר בחוץ, אור מקיף, מלשון שיקבל בהקפה. כשיזכך עצמו יקבל מהעליון.
"ונקרא כן, בהיותו מקיף על התחתון, כלומר, שמאיר עליו מרחוק, אע"פ שאינו מלובש בו, אלא שהוא הארה מרחוק ומועטת.
וענין הארה רחוקה זו מסוגל לזכך את בחינות העביות שבתחתון, עד שישתוו צורות כל הבחינות שבתחתון, עם צורת העליון,
ואז יוכל לקבל כל האור השייך לו."
הוא לא כמו, אלא יש ביניהם השוואת צורה. מה יהיה ההבדל ביניהם? אז יש פה עניין מורכב, כל בחינה תקבל מהבחינה
העליונה ממנה מהחלק התחתון שלה.
כלומר – ציור 2
יש לנו עליון הבנוי מ 5 מדרגות.
יש לנו תחתון שגם בנוי מ 5 מדרגות.
כל תחתון מקבל ממלכות של העליון שלו.
גם העליון של העליון מורכב מ 5 מדרגות
התחתון לא יכול לקבל יותר אלא מהחלק התחתון של העליון.
כלומר כשהכתר של התחתון מקבל הוא מקבל מהמדרגה החמישית.
את שאר ה 4 לא מקבל.מה נשאר אור מקיף? כל שאר האורות שלא יכל לקבל.
תמיד מקבלים מהבחינה התחתונה של העליון אבל של אותה מדרגה שהוא תיקן. יכול לקבל רק ממה שהשווה איתו צורתו.
כל מדרגה שאתה מתקן בתור תחתון, אתה מקבל את המדרגה השייכת לך.
כמו לשאול- מה מספר הנעליים שנועל היתום? כל אחד לפי המידה שלו.
לכן, התחתון יש לו את המידה שלו. המידה שלו היא המלכות של העליון שלו. כמו שראינו בציור 1 העליון שלו נותן לו לא רק
מהמלכות שלו. המלכות שלו בעצמה מפורטת. אז נתן לו רק מצד המלכות שמתלבשת בכתר שלו . כך מכל המלכויות שלו נותן
לו. אומר לנו שכאשר מזכך עצמו נקרא כניסת המקיפים.
"וזה מכונה כניסת המקיפין, כלומר, שהאורות המקיפים נכנסו, והתלבשו בכלים של התחתון, שנזדככו ונעשו כולם לבחינת אור
פנימי."
אומר לנו פה רעיון-
אומר שהתחתון מקבל את השפע רק בבחינה היותר עליונה. זה כמו הכתר שלו. כתר נמצא מעל הראש. הוא בהשוואת צורה
לכן יכול לקבל ממנו הארה. שאר החלקים הוא צריך לעבוד כדי לתקן אותם. כל אחד נולד כבר מזוכך. נשאלת שאלה- האם אדם
צריך לתקן הכל או שיש חלקים שהם כבר מתוקנים? תשובה- יש חלקים שאדם בא איתם שהם כבר בנויים בתוכו מתוקנים.
בחלקים האלה לא צריך לעשות מאמץ, הוא מקבל מהעליון. זה אומר שמלכות דעליון משפיע לכתר דתחתון. כתר זה האמונות
הבסיסיות הנמצאות בכל מדרגה ומדרגה בכל בחינה ובחינה. בבחינות האלה לא צריך לעבוד.
אבל אם הוא רוצה לקבל הארה, הוא צריך לתקן את שאר הבחינות שלו. את שאר ההארה הוא לא מקבל כקיום אלא כשכלול.
והוא צריך לייצר השוואת צורה עם העליון שלו. השוואת צורה באמונות הבסיסיות, היה לו. אבל כאשר צריך לקבל יותר פרטים
מהעליון שלו, אז על הפרטים האלה הוא צריך לעבוד על כל פרט ופרט. כל זמן שלא עובד עליהם, אז האורות האלה נקראים
מקיפים. הוא יודע שהם קיימים, הם מאירים לו מרחוק. כשהם מאירים לו מרחוק הם מגרים אותו לעשות שינוי, כי הוא רואה
שהוא לא מקבל אותם. הוא רואה שהם נמצאים.
אור מקיף שייך לך, אתה רואה אותו ואתה יודע שאתה עוד לו יודע אותו. אז אתה צריך לעבוד כדי לקבל אותו. לעומת זאת אור
פנימי כבר קיבלת. אז כל אדם צריך תמיד להסתכל, מה שקיבלתי כבר, קיבלתי אוטומטית. מה שכבר תיקנתי זה מכיוון שאני
צריך להשוות צורתי עם העליון שלי ולכן אני תמיד צריך לראות, מה העליון שלי רוצה, איך הוא מתנהל ולפי זה אני אתנהל.
לכן הגוף של העליון הופך להיות נשמה לתחתון. זה הדרך של ההסתכלות שלו בחיים וזה דרך התיקון זה נקרא גם אור פנימי
ואור מקיף. כדאי ללמוד את זה יותר .
סיכום שיעור 13 – תלמוד עשר הספירות- דף היומי- חלק ב'
פרק ב' עמוד מ"ט כ"ה אייר תשע"ט
בית מדרש הסולם- שיעור מאת הרב אדם סיני
– למדנו שיש גם באדם התחתון כמו בעליון, בכל אחת מהמדרגות, ה' חלקים.
– נשמה הוא שם כללי. התלבשות אורות בכלים
– השמות הפרטיים לנשמה נרנח"י.
– המדרגות האלה יש להן מעלות, דרוג.
– היחידה העליונה ביותר והתחתונה ביותר היא נפש. כל אור מיוחס לכלי שראוי לו.
– הכלי היותר זך כתר ובו מתלבש אור היחידה, אחריו כלי חכמה ובו אור חיה, כלי בינה אור נשמה, כלי ת"ת אור רוח עד
לכלי מלכות אור הנפש.
– אז את המבנה הזה יש גם באדם העליון גם באדם התחתון והוא היחס בין כלים לאורות
– גם בכלים דעיגולים וגם בכלים דיושר יש אור מקיף ואור פנימי.
– הכלים המתפיסים אותם הם כלי פנימי וכלי חצון
– אור פנימי הוא אור המתלבש במדרגה. הוא מתלבש היות והמדרגה הזדככה באותה רמה של אותו אור.
– אור מקיף הוא אור השייך למדרגה וטרם התקבל כי הכלי עדיין לא הזדכך.
– כל אור מגיע מהעליון לתחתון אבל צריך השוואת צורה.
– יוצא שהחלק התחתון של העליון יש לו השוואת צורה עם החלק העליון של התחתון.
– לכן בתחילה מקבל רק החלק העליון אבל זה לא ישאר כך
– כל החלקים התחתונים של התחתון לא מקבלים הארה, הם נשארים ריקים, והאור שלהם הוא אור מקיף.
– רק הכתר מקבל אור פנימי .
– כשרק הכתר מקבל, הוא מקבל את אור הנפש. הוא נקרא אור הנפש מתוך האורות הנקראים נרנח"י.
– אז יש אור שבא אוטומטית- ניתן לך מלמעלה ומקיים אותך.
– כדי לקבל יותר, צריך לנוע , לתקן ולזכך את עצמך ואז יותר אור מקיף יכנס.
– מהו אור מקיף? הוא כשאני יודע מה שאני לא יודע.
– אם אני רוצה משהו, יש לו שייכות אלי.
סיכום בנקודות-
1 . גם באדם תחתון יש חמש בחינות כנגד יקוק וקוצו של יוד כמו שיש באדם עליון ובכל המדרגות.
2 . הנשמה הוא שם כללי והפירוט שלה הם נרנח"י שהם אורות מלובשים בכלים, כל אחד בכלי המתאים לו.
3 . יש מדרג בנרנח"י. יחידה הגבוה נפש הנמוך.
4 . ישנם בכלים דעגולים ובכלים דיושר ב' מושגים אור מקיף ואור פנימי. יש כלי חיצון וכלי פנימי בהתאמה.
5 . אור פנימי הוא אור המלובש במדרגה ששייך למדרגה אבל עדין לא התלבש בה ועתיד כן להתלבש בה.
6 . העליון באופן אוטומטי נותן לתחתון מהמקום התחתון שלו למקום העליון של התחתון.
7 . כל שאר המקומות שהתחתון עדיין לא קיבל בהם, יש לו אפשרות לקבל בה אם הוא יזכך עצמו ואז האור מקיף יהפוך
לפנימי ובזה בא על תיקונו השלם.
8 . תיקון שלם בכל מדרגה הוא שבכל אחד מהכלים שבונים אותה, התלבש האור השייך לאותו כלי.

סיכום בנקודות שיעור 12 – תלמוד עשר הספירות- דף היומי- חלק ב'
פרק ב' עמוד מ"ח כ"ד אייר תשע"ט
בית מדרש הסולם- שיעור מאת הרב אדם סיני
א. מהן הספירות דיושר. באנו ללמוד איך מתפשט הקו באותו חלל שנוצר לנו לאחר הצמצום.
ב. למדנו ב' מושגים גג וקרקע- גג הוא כתר קרקע היא מלכות. הקו צריך להתפשט מהגג, מהכתר עד הקרקע, עד מרכז החלל שנוצר
ג. כל התפשטות כזו של ספירות או פרצוף בנויה מעשר ספירות . הן מחולקות באופן הבא: ג' עליונות- כח"ב הן הראש. ז' תחתונות חג"ת נהי"מ הן הגוף. כך בנויות 10 ספירות וזה נקרא פרצוף.
ד. יש קומה זקופה ויש כפופה.
ה. זקופה- האורות של הראש הם בראש האורות של הגוף הם בגוף
ו. כפופה- הראש עובד רק בשביל הגוף. מדרגת בהמה.
ז. מבדילים אם כך בין מדרגת אדם למדרגת בהמה. אדם קומה זקופה, בהמה קומה כפופה.
ח. תפקיד הראש הוא להתחבר לעליון מהמדרגה בה הוא נמצא.
ט. התפקיד של הגוף- לבטא את המציאות העליונה שהראש מעביר לו.

❦
בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.
❡
ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: http://bit.ly/2Vhv6Zt
❧
הירשמו לקבלת עדכונים ושיעורים נבחרים: https://goo.gl/VAJgMz
עשו מנוי לזוהר הקדוש לחיזוק הפנימיות בעולם: https://goo.gl/cPLdsk
התקינו את אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/apps

❦
בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.
❡
ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: http://bit.ly/2Vhv6Zt
❧
הירשמו לקבלת עדכונים ושיעורים נבחרים: https://goo.gl/VAJgMz
עשו מנוי לזוהר הקדוש לחיזוק הפנימיות בעולם: https://goo.gl/cPLdsk
התקינו את אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/apps

❦
בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.
❡
ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: http://bit.ly/2Vhv6Zt
❧
הירשמו לקבלת עדכונים ושיעורים נבחרים: https://goo.gl/VAJgMz
עשו מנוי לזוהר הקדוש לחיזוק הפנימיות בעולם: https://goo.gl/cPLdsk
התקינו את אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/apps

סיכום שיעור 11 – תלמוד עשר הספירות- דף היומי- חלק ב'
פרק א' עמוד מ"ז כ"ג אייר תשע"ט
בית מדרש הסולם- שיעור מאת הרב אדם סיני
כעת סיכום קצר הכולל גם שיעור זה וגם מה שלמדנו עד כה :
חלק א'- כדי שנוכל לראות תמונה כללית נלמד מה שלמדנו באור פנימי. לא נתעכב כרגע על הסתכלות פנימית.
פרק א' – בפרק זה למדנו ארבעה נושאים עיקריים:
הראשון – שלמותו של הא"ס שהוא שלם בכל השלמויות ואין לנו שום תפיסה בו. איך הוא הוגדר ? אור א"ס הממלא כל המציאות ולא היה שום מקום וכו'. זו היתה התפיסה הראשונה: יש א"ס, כך נבראה הבריאה, שמלכות היתה מלאה באור.
השני – עניין הצמצום שהיה בנקודה אמצעית. כדי להבין את המושג הנקודה האמצעית למדנו את המורכבות של המלכות שנבראה יש מאין הבנויה מד' בחינות המוגדרות בשם יקוק. כאשר הנקודה האמצעית היא מלכות דמלכות.
כל הבריאה שהיא המלכות מורכבת מד' בחינות, הנקודה האמצעית היא המלכות דמלכות
השלישי – סוד הצמצום. הצמצום על ה' מרכיביו נבע מבחירת המלכות דא"ס ביתר דבקות. אי לכך הוא חיובי ובא מיתרון ולא ח"ו מגרעון.
1. המציאות של מלכות דא"ס שהיתה דבקות של השלמה ולא הרגש של התחתון.
2. בחירה ביתר דבקות
3. הרגשת בושה
4. הסתלקות האור
5. כלים דעגולים
היות והצמצום בא מבחירה הוא יתרון לפי החוק שכל חיסרון הבא מיתרון הוא יתרון, כל חיסרון הבא מגירעון הוא גירעון.
הרביעי – התמונה שנעשתה מחמת הצמצום הייתה העיגול. עיגול זה מוגדר כחלל שהוא פנוי לתיקונים כנגד האידיאה של הבחירה ביתר דבקות. עגול זה הוא תמונה שלמה שאין בה מעלה מטה ימין או שמאל.
4 הנושאים של פרק א'
1. א"ס ממלא את כל המציאות
2. המלכות מורכבת מד' בחינות
3. בנקודה האמצעית נעשה הצמצום
4. האור הסתלק ונשאר עיגול שאין בו אור
פרק ב' – בפרק זה למדנו ארבעה נושאים עיקריים:
הראשון – הוא צורת המשכת האור וקבלתו לאחר הצמצום שהוא בסוד קו, שבו כבר יש מעלה ומטה. המעלה הוא מקום הא"ס ומטה היא המלכות המצומצמת.
השני – כלי המדידה הוא לפי הקו, לפי האידאה, דהיינו היתר דבקות, הרצון למקום המשותף, ליחד.
השלישי – המקום שנוצר בעקבות הצמצום הוא המקום שבו תהיה כל הבריאה על כל מרכיביה, ואין יוצא שום פרט בבריאה מכלל זה. מדובר על כולם. על הסוס, על הצפרדע על הכל. ..
הרביעי – חוזר קצת ואומר שקודם הצמצום, דהיינו בא"ס, הייתה שלמות בסוד הוא ושמו אחד, ואין שכל נברא יכול להשיגו. שהרי כל הנבראים הם נמצאים במקום החלל שלאחר הצמצום ובא"ס היו רק בכוח.
– הא"ס לא יכול להיות מושג. הא"ס שלם בכל השלמויות.
– הצמצום היה בנקודה האמצעית
– מלכות מורכבת מד' בחינות
– הצמצום נבע מהבחירה ביתר דבקות
– התמונה שנעשתה היא תמונה של עיגול
– משכנו על פי הקו
– המקום שנוצר הוא מקום עגול שהכל נמצא שם
חלק ב' :
פרק א' – בפרק זה למדנו שבעה נושאים עיקריים:
הראשון – הכלים שמרכיבים את הקו נקראים צינורות. שבהם יש הגבלה של האור, הגבלה זו נובעת מהיכולת לקבל בעל מנת להשפיע. כמה יכול לפעול את האידאה הקו בנוי מג' מרכיבים, כלי שהוא העיגול המסך והאור.
נושא 1- כלים חדשים- קו, צינורות
השני – קבלת האור בכלים החדשים נקראת אור פנימי. שיכול להתקבל רק בכלים דקו ולא בכלים דעיגולים שנשארו לאחר הצמצום. כי אין להם מסך. בכל זאת משתמשים בהם. אלו מהווים חומר גלם לעבודה ולא כלים לקבלת אור. הכלים דעיגולים יכולים להיות מוארים באור מקיף המבטא השתוקקות אולם לא באור פנימי.
אז אני משתמש בהשתוקקות שלי-
2 מציאויות:
א. כלים של קו- כלים שמותר לי ליהנות בהם. מותר לקבל בהם אור פנימי.
ב. כלים של עיגולים- כלים שרק מרגיש את ההשתוקקות שלי בהם. אור מקיף.
אסור להתבלבל ולהשתמש בטבע בהשתוקקות כדי ליהנות.
זה רק חומר גלם המעורר אותך לעבודה, זה מקום פנוי לתיקונים.
השלישי – השילוב בין הכלים דעיגולים לקו מתבטא בשימוש של הקו בעיגול כדי למשוך את האור ובעקבות כך מקבל העיגול מראש הקו הארה המתעגלת בו.
הרביעי – העיגולים המקבלים את אור הקו מתעגלים על סדר המדרגה לאט לאט. ולא בבת אחת כפי שהיה בא"ס. הם הופכים להיות תלויים בקו.
החמישי – העיגולים בהשוואת צורה עם ראש הקו ורק דרכו מקבלים את הארה בשונה מהז"ת של הקו שבהם ישנה כבר עוביות. הקו בשונה מהעיגול ולכן הם נמצאים בין עיגול לעיגול וכך מחברים את כל העיגולים שהם בחינת הטבע.
יוצא שהז"ת מחברים בין כל העיגולים כי העיגולים מנותקים ולכל אחד יש השתוקקות משלו. מה יגרום לחיבור? אם נפעל את הצד האידאי שבנו. האידאה מחברת בין כל ההשתוקקויות שלי. משם נובעת השלמות.
השישי – חוק ההתכללות – כל ספירה בנויה מכל הספירות. מורכבות זו מתגלה ע"י תהליך של התפשטות האורות ודחייתם ע"י המסך. כך שכל ספירה בנויה משילוב בין אור ישר ואור חוזר בהתאם למקומה ומדרגתה.
אור ישר מבטא התפשטות. אור חוזר דווקא גבולות.
למשל מלכות 10 ספירות דאור חוזר. כתר 9 ספירות דאור ישר וספירה אחת של אור חוזר. כך הלאה
השביעי – בין כל העיגולים יש מדרג של קרוב ורחוק בעקבות הקו. כך שעיגול הכתר קרוב ביותר לא"ס ונחשב למשובח יותר ולעומתו בקצה האחר עיגול העולם הזה מרוחק ביותר מהא"ס והוא בתכלית הגשמיות.
סיכום מקוצר של פרק א' של חלק ב':
1. הכלים שמשתמשים בהם מעתה הם רק כלים דקו הנקראים צינורות
2. אור פנימי ניתן לקבל רק מקו, אור מקיף בעיגול
3. השילוב בין הכלים דעיגולים לקו הוא שהקו מושך דרך העיגול ונותן לו הארה מהראש שלו
4. העיגולים מקבלים לאט לאט על סדר המדרגה
5. העיגולים בהשוואת צורה עם ראש הקו ורק דרכו מקבלים את ההארה, מה שמחבר זה האידאה
6. חוק ההתכללות – כל ספירה בנויה מכל הספירות.
7. בין כל העגולים יש מדרג של קרוב ורחוק בגלל שהם תלויים בקו.
נתחיל את פרק ב' – הלימוד אינו נקודות נקודות. חשוב לראות את התמונה הכללית.

סיכום שיעור 10 – תלמוד עשר הספירות- דף היומי- חלק ב'
פרק א' עמוד מ"ו כ"ב אייר תשע"ט
בית מדרש הסולם- שיעור מאת הרב אדם סיני

– למדנו בשיעור הקודם את המושג של השארה בקביעות
– שפירוש שלה שהיא מתערבת ומתחברת באור הנמצא כבר במדרגה. והם מתייחדים לאחד.
– בחינה שניה- השארה עוברת- שאינה מתערבת ומתחברת בבחינת האור והמקום לדבר אחד.
– כל זה למדנו מפאת החוק שאין העדר ברוחני.
– כלומר שכשבא אור מאינסוף ומגיע למדרגה, אז הוא חייב לעבור דרך הספירות העליונות ולרדת לספירות התחתונות.
– בשיעור הזה למדנו:
– שכשמגיע האור מלמעלה למטה הוא מגלה, לא בורא, מגלה שכל המציאות בנויה בצורה מורכבת.
– מה המורכבות של המציאות? שיש בה התכללות.
– שכל בחינה בנויה מכל הבחינות.
– הוא מסביר לנו את התהליך של הגילוי של הבחינות הללו.
– מה זאת אומרת שכל דבר מורכב מהכל.
– כלומר שכתר מורכב מכח"ב תו"מ
– חכמה גם בנויה מהם.
– כל אחת מהבחינות כלולה מכל הבחינות האחרות.
– ככה היה המבנה. הוא הגיע בבת אחת למציאות.
– איך הוא מתגלה? על ידי תהליך.
– כשבא אור ממעלה למטה. כל פעם שעובר דרך איזשהי מדרגה, אז הוא מגלה בה את אותה בחינה שעברה דרכה.
– למשל, אם חברי ראובן מדבר איתי, אז מתעורר בי ראובן שבי.
– הרי אם לא היה ראובן שבי לא הייתי רואה אותו. לא הייתי יכול להתייחס אליו.
– כל פעם כשאני פוגש משהו מחוצה לי.
– או כל ספירה מגלה בתוך ספירה משהו.
– אז התהליך של 10 ספירות דאור ישר ו10 ספירות דאור חוזר
– שזה תהליך של אור שבא ממעלה למטה והתנגדות לקבל את האור.
– הוא מגלה את המורכבות הזו שבכל אחד יש את הכל.
– בזוהר הקדוש כתוב שהאדם הוא עולם קטן.
– עכשיו זה יכול להיות לנו ברור איך בכל אחד יש את הכל.
– בזה אנחנו צריכים לראות מושג שהוא מאד יפה- דחיית האור יוצרת את הגילוי הזה שכולנו שווים. בכל אחד יש את הכל.
– למה? כי האור חוזר הוא נותן לך את ההשלמה שתראה שיש גם משהו למעלה ממך.
– למשל חכמה. הרי כתר לא עבר דרכה. איך חכמה יהיה לה כתר? על ידי אור חוזר.
– אור חוזר זה אומר שאני רוצה להיות משפיע.
– כשאני משפיע אני רואה שיש דבר למעלה ממני.
– אם אני לא רוצה להשפיע, אז הכל אני צריך לתת לי.
– אם אני התחתון והכל יתנקז אלי אז המלכות יש לה רק את האור שלה עצמה.
– אם מוכנה להיות משפיעה, מגלה באמונה שיש דברים למעלה ממנה.
– וזה נקרא אור חוזר.
– שהוא בא ממטה למעלה. אני מטה בחשיבות ויש משהו שהוא מעלה בחשיבות. זה נותן לנו כח חדש לגמרי.
– א. לומדים פה את כח ההתכללות.
– ב. כל ספירה בנויה כדבר שלם.
– זה נקרא 10 ולא 9.
– הכל מצוי בנו כפוטנציאל.
– איך נשיג את העליונים שלנו? על ידי אור חוזר
– איך נשיג את התחתונים שלנו? על ידי נתינה לתחתונים ודאגה להם.
– כל אחד צריך לפעול גם כלפי העליונים שלו באמונה באור חוזר, בהתבטלות ממטה למעלה. אני מטה.
– הוא יכול להתכלל בתחתונים בכך שיפעל כלפי התחתונים.
– כמו אדם כלפי הוריו וילדיו.
– אז האור חוזר יותר עניין של אמונה.
– האור ישר יותר תענוג ממעלה למטה.
– הכתר של האור חוזר- זה מאפשר לך להיות שותף. לא פאסיבי ומדוכא. כי אתה יכול לראות שיש משהו מעליך ולהשפיע.
– אור חוזר מייצר את השותפות.
סיכום בנקודות
בשיעור הקודם
1. כל אור מגיע מא"ס
2. כל הארה שעוברת דרך מדרגה עושה רושם. או השארה בקביעות או השארה עוברת.
3. כל ספירה כלולה מכל הספירות האחרות גם כן. זה נקרא חוק ההתכללות.
4. בכל אחת מהספירות, היות והאור של התחתונה ממנה עבר דרכה, לכן כלולה גם ממנה.
5. כך שבכתר יש את עצמה ואת כל התחתונות לה, דהיינו 10 וכו'
6. מלכות היא כתר לאור חוזר.
7. כל אור חוזר עובר דרכה גם של הספירות שמעליה
8. לכן לכולן יש אור חוזר שעובר דרכן. למלכות 10 ליסוד 9 וכו'
9. כל ספירה בנויה מספירות דאור ישר וספירות דאור חוזר והשילוב הזה נותן 10 ספירות לכל ספירה.
10. הקומבינציה הזו בכל ספירה היא שונה.
11. כל זה היה כבר בא"ס רק מתגלה עכשיו בתהליך של 10 ספירות דאור ישר ו10 ספירות דאור חוזר.

שיעור 10 – תלמוד עשר הספירות- דף היומי- חלק ב'

פרק א' עמוד מ"ו  כ"ב אייר תשע"ט

בית מדרש הסולם- שיעור מאת הרב אדם סיני

למדנו

• שכל אור שמגיע, מגיע מא"ס.
• ההבדל בין השארה בקביעות להשארה עוברת.
• הארה בקביעות- זה אם ההארה או הזיווג הפך להיות חלק מהמדרגה
• הארה עוברת – אם ההארה או הזיווג לא הפך לחלק מהמדרגה.
• שהוא יורד מהמקום הזך לעבה- ממעלה למטה
• האור נמשך- זו הארה של קו בשונה מעיגול מתעגל
• האור מתפשט עד העוה"ז שזה לא הגשמיות אלא הפרטיות הגדולה ביותר המורגשת.
• צריכים להסתכל במבט הכללי קצת על מה אנחנו מדברים:
• בחלק א'- בפרק א'- דיברנו על הא"ס שהוא שלם בכל השלמויות
• פרק ב'- הצמצום- שהמלכות בחרה ביתר דבקות , ראתה שאין לה את הרצון לקבל בעל מנת להשפיע, צמצמה עצמה כדי לעשות עבודה, האור הסתלק ,נוצרו כלים דעגולים, כלים דעגולים יש בהם מקום פנוי לתיקונים, כדי לתקן על פי האידאה.
• חלק ב'- התחלנו להגדיר מהם הכלים הראויים הנקראים צינורות או כלים של קו שזה כלים עם מסך
• המסך הוא כח הצמצום שזה אומר שהיות והצמצום היה כדי לקבל בעל מנת להשפיע, אנחנו צריכים כח שיאפשר לנו לחיות את האידאה עם כלים חדשים הנקראים צינורות או כלים דקו, או כלים דהשפעה.
• כל המושגים האלה שלמדנו הם כדי לבטא את הסדר החדש הנקרא עולם קדמון
• אנחנו רוצים לראות מה היחס בין אותו רצון שהתגלה שהוא הכלים דעגולים לבין האידאה
• אז יש לנו ערך ראשי המוביל אותנו- הרצון ליתר דבקות, רצון לקשר, לאהבה, ליחד
• עכשיו מבינים שרק במקום הזה אפשר לקבל את האור. גם הכלים דעגולים קיימים. עכשיו לומדים את היחס ביניהם.
• היחס מתבטא בכך שהקו השתמש בכלים דעיגולים כדי למשוך את האור.
• כי האור מקיף יכול להאיר בעיגול אבל האור פנימי לא יכול להאיר בעיגול
• כלומר, ההשתוקקות העצמית הנקראת עיגול היא לא קליפה. היא רק הפכה להיות חומר גלם ולא מוצר מוגמר.
• עם החומר גלם צריכים להשתמש כדי לייצר את הכלי החדש.
• אז אנחנו משתמשים בשני דברים: גם בחומר גלם הנקרא עיגול, שהוא השתוקקות וגם במסך הבא לבטא את האידאה שלנו שהיא הרצון ליתר דבקות
• ראינו שהעיגול, המשמש את הקו ,גם מקבל הארה אבל רק בראש.
• כי יש לו השוואת צורה עם הראש .אז האור מתעגל וניתן לעיגולים והעיגולים נמצאים בראש של כל קו
• בראש של פרצוף גלגלתא, בראש של פרצוף ע"ב וכו'
• מה שמעניין אותנו כרגע זה לא הכלים דעגולים
• מה שמעניין אותנו כרגע זה הכלים דקו
• למה? כי הם מבטאים את האידאה. וכל הכלים דעגולים, כל הטבע, כל ההשתוקקות זה רק סוג של נספח שאנחנו משתמשים איתו .
• על זה אנחנו דנים עכשיו.
• אנחנו רוצים את הכלים דקו. כל פעם שאנחנו דנים על העיגולים זה כי הם עוזרים לכלים דקו להפעיל את הבחירה ביתר דבקות.
• דנו בשיעור הקודם איך מגיע האור, למדנו שהוא מגיע מהא"ס. זה מייצר השלכה במה שקורה במערכת הספירות הזו.
• היום אנחנו רוצים ללמוד עוד מושג במערכת הספירות הזו הנקראת התכלללות.
• איך נוצרת ההתכללות בין אור ישר לאור חוזר?

בואו  נראה באות ז'-

כותרת אות ז'- כל עולם וכל ספירה כלולים מע"ס פרטיות ומפרטי פרטיות לאין קץ. ספירות דעגולים מקיפות זו את זו כגלדי בצלים

ציור 1

כלומר- אם יש לי את חכמה למשל .

היא כלולה גם מכח"ב תו"מ .

כל אחת מהספירות,

בנויה מכל שאר הספירות האחרות- זה נקרא חוק ההתכללות.

רוצים להבין איך זה קורה.

נראה שבכל ספירה יש עצם והתכללות .

למשל בכתר- הכתר דכתר הוא עצם וכל שאר הספירות שבו הן התכללות.

למשל חכמה- החכמה היא עצם והשאר התכללות .

אומר לנו בכותרת 2 ידיעות

• על הקו- חוק ההתכללות
• ספירות דעגולים בנויות כגלדי בצלים זו בתוך זו

עץ חיים – ז( והנה כל עולם ועולם יש בו יוד ספירות פרטיות, וכל ספירה וספירה פרטית שבכל עולם ועולם, ח כלול מיוד ספירות פרטי פרטיות, וכולם ט כגלדי בצלים זה תוך זה, על דרך תמונת הגלגלים כנזכר בספרי תוכניים.

אור פנימי – "ח( טעם דבר התכללות הספירות האמור, תבין, על פי הכלל הנודע, שאין העדר ברוחני, וכל אור העובר ממקום למקום קונה מקומו לנצחי, בכל אותן הבחינות שעבר דרכן, כמ"ש לעיל אות ד' ד"ה פירוש עש"ה. ומתוך שכל ספירה תחתונה ,נאצלת מספירה עליונה, בדרך סיבה ומסובב, ע"כ נחשבת התחתונה כעוברת דרך העליונה."

ציור 2

למשל אם ניקח את ספירת הכתר,

ספירת הכתר יש לה הארה- שהגיעה מא"ס.

אז כשמגיע אור לחכמה גם מגיע מא"ס .

אז האור צריך לעבור דרך כתר ולהגיע לחכמה .

אז בכתר יש כבר כתר וחכמה.

כשבא אור לבינה הוא גם בא מא"ס.

אז כשמגיע אור לבינה, בכתר יש גם בינה.

גם בחכמה שהיה בהתחלה רק כתר דחכמה ,עכשיו יש לה גם בינה. כי אור הבינה עבר דרך חכמה .

וכשדרך א"ס יעבור הז"א. אז בכתר יהיה גם ז"א.

דרך חכמה יעברו כל האורות חוץ מכתר. אז יקבל את חכמה ,בינה, ז"א אבל לא יהיה לו כתר.

לבינה מה יהיה- בינה וז"א

לז"א יש רק את עצמו.

 אבל לכתר יהיו את כל האורות. אז אם נסתכל על כל הציור. זה נראה באופן הזה .

ציור 3

לכתר יש 9 ספירות- כי אין לו את מלכות שאינה יכולה לקבל אור.

לחכמה 8 ספירות- כל האורות עברו דרכה. רק חסר לה כתר וחסר לה מלכות.

לבינה 7 ספירות וכן הלאה.

לכל אחת אין את העליונות ואין את המלכות .

מה היא הארה עוברת- כל אור שעובר דרכו משאיר בו רושם .

חבר סיפר לך חויה של עצמו. יש בך את החויה שלו.

אצלו היא עצם. אצלך היא התכללות .

כשאור בא מלמעלה ,אז למשל כשבא לכתר ,אז כתר חווה את החוויה של חכמה  .

אומר, זו לא החוויה הראשית שלי כי אני כתר אבל אם חכמה עבר דרכי אני חווה גם את החוויה שלו .

למרות שזה לא העצם שלי, לא רק העצם משאיר בי רושם, אלא כל דבר שעובר דרכי משאיר בי רושם. לכן יש התכללות.

כי אם רק העצם היה משאיר בי רושם ,הייתי רק עצמי ולא היה לי שום דבר אחר .

ההתכללות הזו עוזרת לי שלמשל כתר רוצה להכיר את חכמה- יעורר את חכמה שבתוכו.

בכל אחד מאיתנו יש את הכל ,וכל מה שיש לו הוא יכול לעורר . את עצמו מספיק לעצמו אבל עצמו הוא רק דבר אחד, רק העצם. אם הוא לא יתכלל עם האחרים הוא יהיה מאד צר, מאד מצומצם .

"וע"כ, הכרח הוא, שכל הספירות נכללות זו מזו, כי למשל, כשיוצאות ב' הספירות הראשונות כתר וחכמה, הרי אור החכמה ,מחויב לצאת מא"ס ב"ה,"

למה? כי זה המקור לכל האורות

 "שהכל נמשך ממנו, ואח"כ אור החכמה מחויב לעבור, דרך ספירת הכתר, בטרם ביאתו לספירת החכמה, משום שספירת כתר גרמה יציאתו."

כתר לא ברא את חכמה אלא שיש לומר שיש כאן את התגלות ההתכללות ,ולא סדר בריאת ההתכללות, שזאת הייתה קיימת כבר מד' בחינות דאור ישר.

שהכל ניתן בבת אחת. מראש ניתנה מציאות כזו שהכתר כולל כח"ב תו"מ. והחכמה כוללת כח"ב תו"מ. וכו.'

ברגע שאור החכמה עובר דרך הכתר. אז בכתר מתגלה מה שהיה טמון בו כחכמה. איך יתגלה בו מה שלא היה בו ?

לא נבראה בו חכמה חדשה. זה היה בו והתגלה בו .

" ומתוך שספירת חכמה עברה שמה, קנתה מקומה שם, ונמצאות עתה ב' ספירות בכתר, שהן כתר חכמה. ועד"ז אחר שיצאו כל ע"ס דאור העליון ממעלה למטה עד המלכות, הרי כל ט' הספירות שלמטה מכתר, הוכרחו לעבור דרך הכתר, משום שהיה סיבה ראשונה ליציאת כולן, וא"כ קנו כולן מקומן שמה, כי אין העדר ברוחני כנ"ל, וא"כ ישנן בהכרח כל ט' הספירות התחתונות ,גם בכתר עצמו, מטעם שעברו שמה, כמבואר."

למה המלכות לא מקבלת אור? מצומצמת .היא הנקודה האמצעית אשר באמצע ממש. לפני הצמצום, באור ישר , קיבלו כולם 10 ספירות .אחר כך יגיד לנו שלכתר יש רק 9. כי אחר כך ידבר איתנו אחרי הצמצום .תמיד לראות באיזה מסגרת מדברים.

"ועל דרך זו, יש בהכרח ט' ספירות בחכמה ,כי ח' הספירות שלמטה ממנה, הוכרחו לעבור דרכה, כנ"ל בכתר."

נראה שיש פה שני דברים שונים ועל דרך זה כותב שיש בהכרח ט 'ספירות בחכמה ,כי מה אין בה? אין בה כתר .כי הכתר עליון לה. כי כשהגיע אור הכתר לכתר אינו צריך לעבור דרך חכמה. אז לחכמה אין כתר כרגע.

" וכן ח' ספירות בבינה, מהטעם האמור. וכן ז' ספירות בחסד וכו', ואחת במלכות ,להיותה התחתונה. כל זה בסדר ספירות דאור ישר הבאות ממעלה למטה.כנודע ,"

ציור 4

לפני שנדבר על אור חוזר. נראה. שבהתחלה היה רק כתר.

היה לו רק את אור הכתר.

אחר כך עובר בו אור החכמה ,אז יש לו גם כתר וגם חכמה .

עד שיש לו 9 ספירות .

הוא כותב שיש 10 ספירות בכתר אבל מדבר מאור ישר .

אבל הרי למדנו ש10 ולא 9. 10 ולא 11. אז מה אתה אומר לי?

בכתר אמרת לי שיש 9 ספירות. אז איך יכול להיות  ?

אז בעה"ס עונה לנו:

"שמלכות מעלה ע"ס דאור חוזר ממנה ולמעלה, המלבישות לע"ס דאור העליון, הנקראות ע"ס דאו"י. ואור חוזר זה, נקרא אור המלכות, שאין לה שום אור אחר. ואו"ח זה, מכונה בכל המקומות ע"ס העולות ממטה למעלה, עי' בהסת"פ ח"ב פ"ו אות ס"ו ,ונתבאר שם, שהמלכות נקראת כתר לע"ס ההן, משום שהיא סיבה ליציאתן. והסמוך לה נקרא חכמה, ומדרגה ג' ממנה נקראת בינה וכו'. ונמצא כאן, שכל הזך יותר, הוא קטן יותר, עד שהכתר האמיתי מקבל מאו"ח זה, רק בחינת מלכות, עש"ה."

נראה את זה בציור .

בתחילה לומדים רק טכנית. אחר כך נראה את ההשלכות של זה.

הוא אומר לנו הרי מלכות מעלה אור חוזר .מה זה מעלה אור חוזר? אני גם רוצה להשפיע. מגיע אליה האור היא דוחה אותו. אז היא הופכת להיות שורש לדחיית האור.

המושג כתר הוא שורש. אז יש לנו שני שורשים:

• שורש של העליון- הבורא שרוצה להשפיע תענוג
• שורש של התחתון

אם הנברא רוצה להיות שותף, צריך לייצר משהו. מה הוא מייצר? הוא מייצר את היכולת שלו לומר קודם כל אני רוצה להשפיע.

זה הופך לכתר.

אם אתה לא מסוגל להתנגד לקבלת האור, אתה לא מסוגל להיות שותף.

בזה שהנברא הופך להיות כתר דאור חוזר, בזה הוא שותף.

זה מאד מתאים לנו. למה? כי למדנו שהמסך, הדוחה את האור, בא מהצמצום והיות שבא מהצמצום הוא מבטא את הרצון ליתר דבקות. הוא אומר אני רוצה גם להשפיע ולכן הוא דוחה את האור .

קוראים לאור חוזר אור חוזר הנדחה. ממה הוא נדחה? מזה שהנברא אומר אני לא רוצה לקבל את האור רק כאור ישר. כי אם

אקבל אותו רק כאור ישר, אני אקבל ישירות לעיגול ואני לא רוצה לקבל לעיגול. אני דוחה את האור. אבל הדחיה של האור עולה              מלמטה עד הכתר .הכתר מקבל מזה רק ספירה אחת ,אבל המלכות מקבלת עשר ספירות דאור חוזר . למה ? כי דוחה את כל האור. ובגלל שהאור חוזר חוזר עד למעלה, אז היסוד מקבל 9 ספירות דאור חוזר ויחד עם הספירה שלו, יש לו עשר. אותו דבר ההוד היו לו 2 דאור ישר מקבל 8 דאור חוזר.

יוצא שלכולן יש 10 ספירות.

כל האורות של אור חוזר זה רק אור של דחיה. למה זה נקרא אור? מכיון שכשאתה דוחה משהו זה נקרא תענוג. וכל תענוג נקרא אור. רק זה אור שנק' אור דחסדים. זה אור שמבטא את הרצון של התחתון.

נותנים לאדם לאכול והוא דוחה את מה שמציעים לו. כל מה שדחה יש לו אור של תענוג של הדחיה. היות ומלכות דחתה הכל יש לה את כל העשר ספירות של האור חוזר .

ציור 5

אחרי הצמצום נשאר לנו כלי. והכלי הזה אומר אני רוצה למשוך את האור. אני משתמש בקו למשוך את האור. אז האור בא ומתפשט מלמעלה למטה. אז הוא בא להתקבל במדרגה .אז נהיה מסך. המסך אומר אני דוחה את האור .

האור ישר )האדום( בנוי מכתר עד מלכות .

כתר 9 וכו'

באור חוזר )הירוק( שבא ממטה למעלה

זה אחרי הצמצום כי יש כבר צמצום.

המלכות היא בחינת כתר עכשיו עד מלכות של אור חוזר.

אז לכתר של אור חוזר יש 10 ספירות.

לחכמה יש 9. אז היסוד מקבל 9.

כל  בחינה כזו היא סוג של חומר

אור ישר מבטא את המופשטות.

אור חוזר מבטא את הצפיפות כי בא מהמלכות.

המלכות היא הכי צפופה.

כתר הכי מופשט. כי האור חוזר זה מה שמחזיק אותו .

אין לו מסגרת חזקה שמחזיקה אותו. לכן אנשים הבנויים מהבחינות העליונות של הכתר, אין להם מסגרת המחזיקה אותם. הכל מופ מופשט ומופרד אצליהם. ומי שקרוב לאדמה, הדברים המחזיקים אותו חזקים יותר מבחינת המלכות .

זה עוד נדבר בפרק ט'. נראה איך זה בונה את החומרים .

"ולפיכך, תשכיל, אשר הע"ס האלו שממטה למעלה, נמצאות כולן במלכות, שהרי כולן עוברות דרך המלכות, כי המלכות היא השורש שלהן, וע"כ קנו כולן מקומן במלכות,"

אם אתה לא מסוגל להתנגד לזה שתקבל באופן אוטומטי אתה לא קיים . אם אתה לא מסוגל לעצור את הקבלה, אתה לא קיים .

" ונמצא ע"כ, שגם המלכות כלולה מע"ס. ודרך היסוד, עוברות ט' הספירות דאו"ח, הרי יוד ספירות ביסוד: ספירה אחת דאור העליון, שהוא ממעלה למטה, וט"ס דאו"ח שהן ממטה למעלה, שמוכרחות לעבור מקומו."

ביסוד יש 9 ספירות דאור חוזר וספירה אחת דאור ישר וכן הלאה בכולן.

" ועד"ז, ע"ס בהוד: ב' ספירות ממעלה למטה, דהיינו אור ההוד, ואור היסוד העובר דרכו, וח' ספירות ממטה למעלה. ועד"ז, ע"ס בנצח: ג' ממעלה למטה, וז' ממטה למעלה. וכו' עד"ז. באופן, שאחר יציאת ע"ס דאור העליון וע"ס דאו"ח, נעשתה כל אחת ואחת כלולה בהכרח מע"ס שלמות. ועד"ז בפרטי פרטיות עד אין קץ, שנמצא בהכרח כל אותו דרך ההתכללות האמור. ואכמ"ל יותר .

ועי' בהסתכלות פנימית שהרחבנו את זה בהסבר רחב."

ט( היינו שכל עליון מקיף את התחתון ממנו, מכל צדדיו בשוה, בלי הבחן מדרגות )עי' לעיל אות נ.('

סיכום שיעור 10 – תלמוד עשר הספירות- דף היומי- חלק ב'

פרק א' עמוד מ"ו  כ"ב אייר תשע"ט

בית מדרש הסולם- שיעור מאת הרב אדם סיני

• למדנו בשיעור הקודם את המושג של השארה בקביעות
• שפירוש שלה שהיא מתערבת ומתחברת באור הנמצא כבר במדרגה. והם מתייחדים לאחד.
• בחינה שניה- השארה עוברת- שאינה מתערבת ומתחברת בבחינת האור והמקום לדבר אחד.
• כל זה למדנו מפאת החוק שאין העדר ברוחני .
• כלומר שכשבא אור מאינסוף ומגיע למדרגה, אז הוא חייב לעבור דרך הספירות העליונות ולרדת לספירות התחתונות.
• בשיעור הזה למדנו:
• שכשמגיע האור מלמעלה למטה הוא מגלה, לא בורא, מגלה שכל המציאות בנויה בצורה מורכבת.
• מה המורכבות של המציאות? שיש בה התכללות.
• שכל בחינה בנויה מכל הבחינות.
• הוא מסביר לנו את התהליך של הגילוי של הבחינות הללו.
• מה זאת אומרת שכל דבר מורכב מהכל.
• כלומר שכתר מורכב מכח"ב תו"מ
• חכמה גם בנויה מהם.
• כל אחת מהבחינות כלולה מכל הבחינות האחרות.
• ככה היה המבנה. הוא הגיע בבת אחת למציאות.
• איך הוא מתגלה? על ידי תהליך.
• כשבא אור ממעלה למטה. כל פעם שעובר דרך איזשהי מדרגה, אז הוא מגלה בה את אותה בחינה שעברה דרכה.
• למשל, אם חברי ראובן מדבר איתי, אז מתעורר בי ראובן שבי.
• הרי אם לא היה ראובן שבי לא הייתי רואה אותו. לא הייתי יכול להתייחס אליו.
• כל פעם כשאני פוגש משהו מחוצה לי.
• או כל ספירה מגלה בתוך ספירה משהו.
• אז התהליך של 10 ספירות דאור ישר ו10 ספירות דאור חוזר
• שזה תהליך של אור שבא ממעלה למטה והתנגדות לקבל את האור.
• הוא מגלה את המורכבות הזו שבכל אחד יש את הכל.
• בזוהר הקדוש כתוב שהאדם הוא עולם קטן.
• עכשיו זה יכול להיות לנו ברור איך בכל אחד יש את הכל.
• בזה אנחנו צריכים לראות מושג שהוא מאד יפה- דחיית האור יוצרת את הגילוי הזה שכולנו שווים. בכל אחד יש את הכל.
• למה? כי האור חוזר הוא נותן לך את ההשלמה שתראה שיש גם משהו למעלה ממך.
• למשל חכמה. הרי כתר לא עבר דרכה. איך חכמה יהיה לה כתר? על ידי אור חוזר.
• אור חוזר זה אומר שאני רוצה להיות משפיע.
• כשאני משפיע אני רואה שיש דבר למעלה ממני.
• אם אני לא רוצה להשפיע, אז הכל אני צריך לתת לי.
• אם אני התחתון והכל יתנקז אלי אז המלכות יש לה רק את האור שלה עצמה.
• אם מוכנה להיות משפיעה, מגלה באמונה שיש דברים למעלה ממנה.
• וזה נקרא אור חוזר.
• שהוא בא ממטה למעלה. אני מטה בחשיבות ויש משהו שהוא מעלה בחשיבות. זה נותן לנו כח חדש לגמרי.
• א. לומדים פה את כח ההתכללות.
• ב. כל ספירה בנויה כדבר שלם.
• זה נקרא 10 ולא 9.
• הכל מצוי בנו כפוטנציאל.
• איך נשיג את העליונים שלנו? על ידי אור חוזר
• איך נשיג את התחתונים שלנו? על ידי נתינה לתחתונים ודאגה להם.
• כל אחד צריך לפעול גם כלפי העליונים שלו באמונה באור חוזר, בהתבטלות ממטה למעלה. אני מטה.
• הוא יכול להתכלל בתחתונים בכך שיפעל כלפי התחתונים.
• כמו אדם כלפי הוריו וילדיו.
• אז האור חוזר יותר עניין של אמונה.
• האור ישר יותר תענוג ממעלה למטה.
• הכתר של האור חוזר- זה מאפשר לך להיות שותף. לא פאסיבי ומדוכא. כי אתה יכול לראות שיש משהו מעליך ולהשפיע.
• אור חוזר מייצר את השותפות.

סיכום בנקודות

בשיעור הקודם

1. כל אור מגיע מא"ס
2. כל הארה שעוברת דרך מדרגה עושה רושם. או השארה בקביעות או השארה עוברת.
3. כל ספירה כלולה מכל הספירות האחרות גם כן. זה נקרא חוק ההתכללות.
4. בכל אחת מהספירות, היות והאור של התחתונה ממנה עבר דרכה, לכן כלולה גם ממנה.
5. כך שבכתר יש את עצמה ואת כל התחתונות לה ,דהיינו 10וכו'
6. מלכות היא כתר לאור חוזר.
7. כל אור חוזר עובר דרכה גם של הספירות שמעליה
8. לכן לכולן יש אור חוזר שעובר דרכן. למלכות 10 ליסוד 9 וכו'
9. כל ספירה בנויה מספירות דאור ישר וספירות דאור חוזר והשילוב הזה נותן 10 ספירות לכל ספירה.
10. הקומבינציה הזו בכל ספירה היא שונה.
11. כל זה היה כבר בא"ס רק מתגלה עכשיו בתהליך של 10 ספירות דאור ישר ו10 ספירות דאור חוזר.