תלמוד עשר הספירות -חלק י"ב שיעור 56 | אלף רל"ז-רל"ח | הדף היומי

סיכום: תלמוד עשר הספירות-חלק י"ב שיעור 56| אלף רל"ז-רל"ח | הדף היומי

מה למדנו היום?

היום עשינו סיכום. סיכום של מה שלמדנו בשלושה שיעורים אחרונים אולי ארבעה אפילו. סיכום כללי נחזור עליו בקצרה. הוא לא קשה כדאי ללמוד אותו גם בשיעור הארוך גם למי שלומד רק את הסיכומים. הוא לא קשה כל כך אני אחזור עליו בקצרה לצורך הסיכום.

אנחנו באים ללמוד על הז"א.

למה אנחנו לומדים על הז"א?

C:\Users\דיצה רוטנברג\Documents\תעס\בעבודה\חלק יב תעס\שיעור 56 חלק יב\תמונה שיעור 56 חלק יב b.jpg

בחלק י"ב הוא מתאר לנו את מצב הקטנות של ז"א מב' שנים עד ט' שנים זה המציאות העיקרית שאותה אנחנו רוצים ללמוד.

היות וזאת המציאות העיקרית שאנחנו רוצים ללמוד אז בה אנחנו מאריכים אבל רק כדי ללמוד עליה בצורה טובה אנחנו גם משווים אותה למצב העיבור שאותו כבר למדנו בחלק י"א ונותנים קצת פירוט. אז מה אנחנו נותנים מה אנחנו אומרים?

בשיעורים האלה באנו להבדיל לא בכלים אלא במוחין.

על הכלים כבר למדנו איך הם מתפשטים מלבושי מוחין מאור חסדים שמאיר כל פעם משהו אחר. למדנו את זה בהרחבה.

עכשיו אנחנו רוצים ללמוד על הראש על סוג המוחין שיש שם מוחין נקראים חכמה בינה ודעת.

עיקר המוחין הוא הדעת.

האם יש לו דעת או אין לו דעת?

אז בהתחלה למדנו שבעיבור עד ב' שנים הוא נקרא חסר דעת.

לעומת זאת בקטנות קורא לזה גם גדלות דכלים עד ט' שנים מב' שנים הוא עשה כבר בב' שנים ויום אחד זיווג שנקרא עיבור ב'.

עיבור ב' זה לצורך גדלות אז יש לו כבר את כללות הדעת.

מה זה כללות הדעת?

דעת לא שלמה אבל יש לו כללות.

לעומת זאת בגדלות יש לו את מוח הדעת

מוח הדעת אומר שהדעת כבר מתפקדת ועושה זיווג והדעת הזאת יכולה להתפשט לגוף עם אור.

אז זה הבדל גם באדם

האם לא יודע את הרעיון הוא רק יודע שהעליון אמר ככה.

אבל כשהוא כבר מתחיל להשיג את הרעיון שהוא משיג אותו באופן כללי אבל הוא לא יכול עדיין לפרוט אותו למעשים.

כשהוא גדול הוא כבר יכול לפרוט אותו למעשים.

אז הלכנו ואמרנו אוקי הבנו את הדעת.

בוא נסתכל גם על החכמה בינה ודעת שזה מה שמרכיב את המוחין ודרך זה נלמד עוד דברים על המדרגה.

אז הוא אומר בוא תראה השמות שמתארים את המוחין הם בעיבור וקטנות או עד ב' שנים אלקים. עד ט' שנים אלקים. בגדלות מט' שנים והלאה הויה.

אז אומר אם כך בוא ננסה לבדוק מה ההבדל בשמות האלה?

הרי הם צריכים לתת להראות לי את ההבדל במוחין.

איך נקראים המוחין?

חכמה בינה ודעת.

והשם שמופיע לנו בתורה הוא אלקים.

אז אנחנו רוצים לראות את ההשוואה בין השם אלקים שאגב הוא דין לשם הויה שהוא רחמים.

אבל מה יהיה הבדל ביניהם?

למה אני קורא לעיבור וקטנות בשמות אלקים?

כי כל זמן שהמדרגה לא מקבלת את האור עדיין הקליפות יכולות להיאחז בה.

למה?

כי אפשר להראות לה דברים אחרים כל זמן שהיא לא קיבלה את האור אפשר לרצות לתת לה את ההארה ממקור אחר.

אז אנחנו עכשיו הולכים להסתכל למה שמות אלקים הם שמות שונים.

ומסביר לנו כך:

בחכמה של העיבור חכמה בינה ודעת הוא אומר אין מילוי.

למה ?

כי היא בעיבור עד ב' שנים אין לו מסכים והמילוי מראה על מסכים שנקרא עוביות.

אין עוביות המסך אם אין עוביות המסך הוא לא עושה זיווג עצמי.

אז מכיון שעד ב' שנים הוא עוד לא עושה זיווג עצמי.

מי שעשה את הזיווגים זה העליון לכן אין בו מילוי.

אין בו מילוי זאת אומרת אין לו מחשבה עצמאית.

כשאדם צריך לקבל על עצמו כשהוא בונה את עצמו וז"א זה כל פעם כשהוא בא למפגש עם החיים זה נקרא ז"א שלו.

למה?

כי באנו לתקן באנו. לפעול את עולם התיקון שלנו.

כשאני בא לתקן אני צריך לראות שיש לי שלבים.

לפני שאני מתקן בהבנה שלמה עד כדי שקניתי אני הבעלים של אותה דעת שזה נקרא מוח הדעת שיש לי בעלות על הידיעה הזאת.

אז אני יכול גם לפרוט אותה. אני יכול כבר לדבר אותה. לחיות אותה. אז אני קיבלתי גדלות

אבל אם לא אז יש לי שלבים:

השלב הראשון יש לי עיבור אני עדיין יודע שאני לא יכול לעשות על זה זיווג. צריך להסכים שאני חסר דעת. מכאן מתחילים. אחרת אני אוליד שום צד של תיקון.

אם אני לא מתחיל מזה שאני חסר דעת.

בחסר דעת החכמה בינה ודעת הם מתפרטים באופן הבא:

רק במילוי של הה'

כי א' ל' י' ם' אין להם שוני במילוי שלהם.

רק בה' יש שוני במילוי

אבל מילוי מראה על עוביות

ופה אין עוביות

אז אנחנו נראה את השינוי רק בצורה של הה'

שבחכמה זה ד' וי'

בבינה זה ד' וו'

ובדעת זה ג' ווין

והסברנו בשיעור הקודם את הפירוט של זה

לעומת זה בשם אלקים של מצב עד ט' שנים יהיה בה כבר מילוי

בחכמה זה יהיה הי

בבינה זה יהיה הה

ובדעת זה יהיה הא

שהדעת אנחנו זוכרים שהיא כללות הדעת אז הוא אומר לנו רגע אם יש כללות הדעת

אז מה ההבדל הגדול בכללות הדעת?

למה זה כללות הדעת לעומת חסר דעת?

אז הוא אומר שכללות הדעת יש לה גבורות ואין לה חסדים.

מה זאת אומרת שבדעת אין חסדים?

אומר יש. לא שאין אבל זה לא ניכר.

בכל זאת יש את החסד וגבורה.

אז איך אני אבדיל בדעת את החסד וגבורה שלה?

אז הוא אומר יש לה עניין מיוחד שבכללות הדעת אני אבדיל בתוך הדעת בין החסד לגבורה שלה שהאלף שהיא מציינת בעיקר את הדעת

C:\Users\דיצה רוטנברג\Documents\תעס\בעבודה\חלק יב תעס\שיעור 56 חלק יב\תמונה שיעור 56 חלק יב a.jpg

כי דעת זה מילוי אלפין אז נראה שיש לה שני צורות ציורים לאלף:

או אלף יוד למעלה וו ויוד למטה.

או אלף יוד למעלה וו וד' למטה.

זה צד הגבורה

למה בצד הגבורה יש את הד'?

אומר כי מה זה גבורה?

גבורה זה מסך. זה נקרא עיטרא דגבורה. אז הוא בא לציין לי איזה סוג של מסך יש במצב מב' שנים עד ט' שנים.

איזה מסך?

מסך של קטנות הוא מסך שדוחה חכמה.

למה הוא דוחה?

כי הוא לא יכול לקבל את האור.

עד ט' שנים לא מקבלים את האור לכן זה נקרא גבורות דקטנות שדוחים את האור.

וד' מציינת דחיית האור לכן מופיע דווקא בד'.

אז בזאת למדנו, הוא ילמד אותנו עוד דברים על זה, אבל מה שלמדנו עד כה זה את השוני בין עיבור ליניקה בדעת ובמוחין שנקראים שם אלקים.

סיכום בנקודות:

  • בשיעור זה למדנו את המשך ההסבר על ההבדל במוחין הנקראים חכמה בינה ודעת עד ב' שנים ומב' שנים עד ט' שנים.

  • עד ב' שנים אין עוביות וזיווג עצמי לכן אין מילוי וכל השוני הוא בצורת הה' כשבחכמה היא ד' י' בבינה היא ד' ו' ובדעת ג' ווין.

  • עד ט' שנים השוני יהיה במילוי של הה' דאלקים שבחכמה הי בבינה הה ובדעת הא.

  • עד ט' שנים הבינה שלמה בחסדים לכן משפיעה לז"א את הג"ר דרוח בשונה ממצבה עד ב' שנים שם האירה רק ו"ק דרוח.

  • בכללות הדעת אף על פי שאמרנו שהדעת יש בה גבורות ואין בה חסדים עדיין היא דעת המורכבת מחסד וגבורה כאשר ההבדל ביניהם הוא במילוי אלף שישנו שם: שהחסד הוא אלף הכתוב בצורה של ו' וב' יודין. בגבורה ו' יוד וד'.

  • כללות הדעת מתראה דרך הגבורה שיש בה ד' שהיא דוחה את האור לא כפי שנראה בהמשך בגדלות ששמה מסך שבגבורה הנקרא גבורות דגדלות זה לקבלת האור.

עד כאן היום. תודה.


1. בשיעור זה למדנו את המשך ההסבר על ההבדל במוחין הנקראים חכמה, בינה ודעת עד ב' שנים ומב' שנים עד ט' שנים.

2. עד ב' שנים אין עוביות וזווג עצמי לכן אין מילוי וכל השוני הוא בצורת הה'. שבחכמה היא ד"י בבינה היא ד"ו ובדעת היא ג' ווין.

3. עד ט' שנים השוני יהיה במילוי של הה' דאלוקים שבחכמה ה"י בבינה ה"ה ובדעת ה"א.

4. עד ט' שנים הבינה שלימה בחסדים ולכן משפיעה לז"א את הג"ר דרוח בשונה ממצבה עד ב' שנים שם האירה רק ו"ק דרוח.

5. בכללות הדעת אע"פ שאמרנו שהדעת יש בה גבורות ואין בה חסדים עדיין היא דעת המורכבת מחסד וגבורה כאשר ההבדל ביניהם הוא במילוי א' שישנו שם שהחסד הוא א' הכתוב בצורה של ו' וב' יודין ובגבורה ו', יוד ו-ד'.

6. כללות הדעת מתראה דרך הגבורה שיש בד' שהיא דוחה את האור לא כפי שנקראה בהמשך בגדלות ששם המסך בגבורה הנקרא גבורות דגדלות הם לקבלת האור.

בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.
ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: https://www.hasulam.co.il
צור קשר: https://bit.ly/34offe4

אין תגובות

להגיב