תלמוד עשר הספירות -חלק י"ג שיעור 4 | אלף שג-שד

37

סיכום: תלמוד עשר הספירות-חלק י"ג שיעור 4| אלף ש"ג-ש"ד | הדף היומי 

בשיעור הקודם למדנו שיש ג' ראשים והיום הוא בא להראות לנו קצת את היחס ביניהם.

מה היחס בין ג' הראשים האלה שבונים את עולם אצילות?

עולם אצילות בנוי בצורה כזו שיש לנו את הפרצוף הראשון שמקשר בין עולם א"ק לבין

מי זה עולם א"ק?

C:\Users\דיצה רוטנברג\Documents\תעס\בעבודה\חלק יג תעס\שיעור 4 חלק יג\תמונה שיעור 4 חלק יג a.jpg

גלגלתא ע"ב ס"ג.

אז יש לנו את גלגלתא ע"ב וס"ג כל זה עולם א"ק.

עכשיו מתחיל להיבנות עולם אצילות.

עולם אצילות מתחיל להיבנות כך שיש לו פרצופים.

יש לו את עתיק א"א או"א ז"א ומלכות.

וכל זה עולם אצילות.

ואח"כ יש לנו את עולמות בריאה יצירה ועשיה.

אז אלה עולמות א"ק אצילות בריאה יצירה ועשיה שהם כנגד יהוה.

שא"ק כנגד קוצו של יוד.

אצילות זה כנגד יוד.

בריאה יצירה ועשיה זה כנגד ה' ו' ה'

ה' תחתונה זה עשיה

ו' זה יצירה.

ה' בריאה.

י' כנגד אצילות

וקוצו של יוד כנגד א"ק.

כך מחולק העולם.

ואנחנו רוצים כרגע איפה אנחנו עומדים בכלל העולם?

יצא גלגלתא ע"ב ס"ג.

יצא אחריו עולם שנקרא עולם הנקודים שלכאורה יצא פה עולם נקודים.

אבל עולם הנקודים שגם היה צריך להתפשט פה נשבר.

היות והוא נשבר אז בא עולם אצילות לקח את הנקודים כנקבה לו והתחיל לבנות את עולם הנקודים.

עולם הנקודים נשבר ונפל גם לבריאה יצירה ועשיה.

אז עולם הנקודים הופך להיות בסיס שממנו לוקח עולם אצילות.

בהתחלה רק את המקום שלמעלה עד מקום הפרסה ומתקין אותו.

לאחר מכן כל פעם מעלה מהמקום הזה כלים למעלה ומתקן אותם.

כי אי אפשר לתקן אלא במקום אצילות.

אצילות זה בית החרושת לתיקונים.

אז עכשיו הוא בא והסביר לנו איך נבנה העולם פה ועכשיו אחרי שלמדנו איך הוא נבנה הולדנו כבר את ז"א ומלכות דבוקה אליו.

הוא חוזר ואומר לנו עכשיו אני רוצה להסביר לכם איך בונים

מי זה עתיק וא"א?

למה אני רוצה להראות לכם אותם מחדש?

כי אני רוצה להראות לכם גם על הגדלות שלהם.

ובגדלות שלהם יש עניין מיוחד כי כדי שאנחנו נוכל להתחיל לתקן את בריאה יצירה ועשיה ואת כל מה שקורה פה למטה.

מעבר לקביעות לשכלול העולמות כי הרי צריך לתקן גם אותם כדי לקבל בסוף את כל האור שהתקבל בנקודים בצורה מתוקנת.

אז כדי לתקן אותם צריך גדלות בעתיק ובא"א וכל המדרגות של אצילות.

אז לפני שז"א ומלכות מקבלים גדלות אז צריך לראות מה בשורש הם מקבלים.

ואז באנו להסביר את עתיק וא"א שהם שורשי המוחין

וזה מה שאנחנו עושים

אז הוא אומר עתיק הוא שורש דשורש וא"א הוא השורש.

היות והוא שורש המוחין לז"א וז"א ומלכות הם שמולידים את בריאה יצירה ועשיה ואת הנשמות כדי ליצר את הגדלות.

אז אנחנו רוצים להבין מה יש בשורשי המוחין האלה זה שורש המוחין.

עתיק זה שורש דשורש וא"א זה שורש.

אז עכשיו הוא בא ומסביר לנו את היחס ביניהם.

והוא אומר איך אני בונה את שורשי המוחין האלה שנקראים כתר שהוא שורש דשורש וא"א שהוא גם כתר אבל הוא רק שורש.

ושניהם יחד אומר שיש ביניהם יחס.

מה היחס?

אומר עתיק הוא כמו גו"ע.

וא"א הוא כמו אח"פ שלו.

ויש עוד את כל הבחינות למטה עד המלכות.

שהם נקראים או"א ז"א ומלכות שמלבישים גם על כל עולם אצילות על כל היוד הזאת.

עכשיו הוא אומר לנו מי זה הגו"ע?

הוא אומר זה נקרא עתיקא קדישא. לא ידוע נעלם.

מה זה נעלם?

זאת אומרת שלא נדע אותו אף פעם.

האם אני מסכים לבנות את המחשבה שלי את שורש המוחין שלי בכך שיש משהו אני לא אדע אף פעם?

ראש דלא אתידע. לא ידע ולא אתידע.

אפילו השורש שבי כמה שאני יעלה אליו אני לא אדע את עתיק. הוא נעתק מהשגה.

ככה אני צריך להסכים לקבל. אם אני לא מסכים לקבל את זה. אז המחשבה שלי תהיה לא מאורגנת ולא מסודרת.

וזה יהיה הראש הראשון שלנו. זאת אומרת הראש הראשון שלי כדי לבנות את עולם אצילות שנקרא עתיקא קדישא או ראש דלא אתידע צריך להיות בנוי על אמונה מוחלטת. זה כמו א"ס בשבילנו.

אין לנו תפיסה בו כלל וכלל וזה מה שמקשר אותנו למאציל שלנו שנקרא א"ק וכל זה קשור לא"ס מבחינתנו בצמצום ב' בזמן התיקון אין לנו שום נגיעה בגלגלתא ע"ב ס"ג וכל זה כמו א"ס בשבילנו.

וככה צריכה להיות בנויה המחשבה שלנו.

זה כמו שהבריאה אומרת אני אף פעם לא ישיג את הבורא. אף פעם לא יהיה לי שאלות שאני אדע למה הבורא או מדוע הבורא ברא את הבריאה.

אני צריך לקבל את זה כעובדה יש בורא מפה אני מתחיל לחשוב. אני חייב להתחיל לחשוב מאיזה שהוא ודאי ראשוני שזה נקרא עתיקא קדישא.

עכשיו בתוך המציאות של החקירה שנקרא חכמה שהוא השורש השני שלי שהוא גם נקרא חכמה אני כותב אותו באדום כי הוא חכמה מטעם הנקודים.

שלמדנו בשיעור הקודם, לפני שני שיעורים, שהוא באמת בא לתקן את האח"פ דכתר.

הוא נקרא חכמה אבל החכמה הזאת גם מחולקת:

למה?

לאוזן שהיא הראש השני.

ולחוטם פה שהם הראש השלישי.

אז הוא אומר תראה יש לך בכתר שלך בשורשי המוחין שלך מקום נעלם לגמרי.

מקום של השפעה טהורה שנקראת אוזן.

וחוטם פה של מקום חכמה שזה נקרא מוחא סתימא חוטם פה.

למה היא סתימאה?

כי גם היא לא מתפשטת לתחתונים זה רק שורש.

זה דבר מופשט לחלוטין.

אתה רוצה לקחת מהמקום המופשט הזה?

תעלה אליו.

אולי שהוא ירד אלי?

לא אי אפשר. כשהוא ירד אליך אז הייתה שבירה.

כי החכמה שלו זה חכמה של צמצום א' הוא לא יכול להתפשט אליך. אז זה גנוז פה. יש חכמה אבל היא גנוזה.

אתה רוצה לקבל ממנה. תוכל לקבל ממנה.

איך?

תוכל לקבל ממנה ע"י ל"ב נתיבות החכמה שזה תיקונים מיוחדים שזה נקרא שערות דיקנא.

ע"י שערות אפשר יהיה לקבל מהמקום הזה.

אז את כל התהליך איך לקבל מהמקום הזה מחכמה סתימאה נלמד. זה י"ג תיקונים.

אבל כדי שהשורש הזה יהיה מתוקן צריך לתת מפה שבעה תיקונים.

שבעה תיקונים האלה אנחנו הולכים ללמוד אותם.

אז אחרי שהבנו שהשורש הזה צריך לקבל א"א שבעה תיקונים מהשורש שלו מעתיק.

הוא בא לספר לנו על היחס הכללי ביניהם.

שהם נקראים ג' ראשים: רדל"א ועוד ב' ראשים שנקראים גלגלתא ומוחא סתימאה.

זה מה שלמדנו. ולא צריך יותר מזה לפה.

שאלות?

הרי נקודים נשבר למה אצילות לוקח נקבות משם?

אם לא ייקח משם שום דבר על איזה בסיס הוא יבנה?

הרי יש כלים שנשברו זה רצונות שקיימים בעולם זה נקרא עולם החרובים.

אם לא ייקח משם מה יהיה עם כל בחינה א' וד"ג שנשברה שם?

אם לא ייקח משם מאיפה יהיו לו השתוקקויות?

זה הרצונות שלו.

הוא לא יכול לבנות בריאה חדשה. זו הבריאה. זה הרצונות שלו.

כשנבנה העולם במלכות דאינסוף כל מה שאנחנו מדברים זה מאותה מלכות שהיא כל הזמן הולכת ומתחדשת.

סיכום בנקודות:

  • עתיק וא"א הם בחינת שורשי המוחין של עולם אצילות שגם ביניהם יש חלוקה הנקראת שורש דשורש שהוא עתיק ושורש שהוא א"א.

  • ראש דעתיק אינו מגולה היות ואין שום בחינה באצילות שמלבישה עליו. מנקבי עיניים שלו ולמטה מלביש א"א והוא המגלה אותו. יוצא מכך שלעולם לא ניתן להשיג את ראש דעתיק ועל כן הוא נקרא על שם ראשו דלא אתידע ועתיק מלשון נעתק מהשגה.

  • ראש דא"א עצמו מתחלק גם לשניים: מטעם האוזן של עתיק יוצא ראש הנקרא גלגלתא ומחוטם פה יוצא ראש הנקרא מוחא סתימאה. גם מוחין אלה נעלמים מאצילות וניתן להפיק מהם רק אם עולים אליהם או בצורת התפשטות מיוחדת של חכמה דרך שערות הזקן שאותם נלמד בהמשך.

  • היחס בין עתיק לא"א מתבטא בג' ראשים כשהראשון הוא עתיק ועוד ב' ראשים בא"א. כאשר גם א"א עצמו מתחלק לשלושה ראשים שאותם נלמד בהמשך.

עד כאן היום. תודה רבה.

 

אין תגובות

להגיב