תלמוד עשר הספירות – חלק י"ג שיעור 8 | אלף שיא-שיב | הדף היומי

47

סיכום: תלמוד עשר הספירות-חלק י"ג שיעור 8| אלף שי"א-שי"ב | הדף היומי

מה למדנו היום?

הזכרנו היום קצת את השיעור הקודם וראינו שהתיקונים שמתקבלים בראש דאריך שהוא שורש המחשבה הם ג' תיקונים עיקרים שהם נקראים: גלגלתא, מוחא דאוירא, ומוחא סתימאה שהם מייצבים את הצורה שבה צריך לחשוב. כי זה הראש, ראש צריך לחשוב.

כיצד הוא צריך לחשוב?

הוא צריך להתחיל עם מציאות של גלגלתא שהוא לגמרי מנותק מהרצון לקבל שכולו ג"ר דבינה וכך הוא מתוקן.

הראש השני הוא מוחא דאוירא שהוא יכול להיות בעולה ויורד לעיתים קשור ולעיתים לא קשור יש לו שני צדדים כמו משפך צד רחב וצד צר. צד של דומה לג"ר דבינה שיכול להיות חסדים וגם צד שיכול לתת חכמה.

היכולת הזאת שלו שהוא כמו מסך בעולה ויורד הוא קיבל את הכוח שלו בהתחלה מהמסך של עתיק לאחר מכן הוא קיבל את הכוח שלו מתפארת.

והמוח השלישי הוא מוחא סתימאה שהתפקיד שלו במוחין זה כמו תודעה נקבית שהמחשבה היא מחשבה פרקטית איך להתפשט לגוף איך לתת את האורות.

הם גם מתחלקים לם' ל' צ'

ם' נקרא מקיף גדול.

ל' נקרא מקיף קטן.

צ' נקרא אור פנימי שדרכו צריכה להינתן ההארה.

עוד מספר לנו שלעתיק יש ב' בחינות:

בחינה אחת של צמצום א' ובחינה אחת של צמצום ב'.

צמצום א' זה מכיון שהוא צריך להיות מקושר לגלגלתא ע"ב ס"ג לעולם א"ק כי הוא המחבר את כל עולם אצילות לעולם א"ק אבל מבחינת עולם אצילות שמלביש עליו ומגלה אותו הוא חייב להיות בצמצום ב'.

לכן יש לו את שתי ההבחנות האלה גם של צמצום א' וגם של צמצום ב'.

כל מה שאנחנו מדברים פה הוא רק מצמצום ב' ולא מצמצום א'.

זאת אומרת ששורשי המחשבה של האדם עד גמר תיקון צריכים להיות רק משורשים של צמצום ב' ולא מצמצום א'.

לכן יש דברים שבהם אנחנו לא נוכל לפעול את המחשבה למשל של לקבל בעל מנת להשפיע אלא נצטרך לפעול רק לפי צורת המחשבה הזאת של צמצום ב' כמו שאמרנו קודם את שורשי המחשבה.

והמחשבה הזאת של צמצום ב' מתחלקת.

ואומר שהראש של א"א מלביש על האוזן חוטם פה של עתיק. זה אומר שהראש הוא ראש קטן הוא לא ראש שלם. אי אפשר להבין הכל אי אפשר גם לקבל את ההארה השלמה.

תמיד הידיעה תהיה חסרה תמיד ההארה תהיה לא שלמה.

אנחנו אף פעם לא נוכל להגיע לשלמות מוחלטת כי אנחנו בזמן תיקון. לכן תמיד יהיה חסרון.

אחד הדברים שצריכים לדעת אם כך שבדרך תמיד יש חסרון לא מגיעים לשלמות עד שלא נגיע לקבלת האור השלם במדרגה כמו שהיה בא"ס וזה יהיה רק בגמר תיקון.

לכן עד אז צריך לקבל באופן חלקי.

לכן הראש הוא רק של אח"פ ויש רק שבעה כלים.

על זה אומר על א"א שהוא בחינת תשע בחינות ולא עשר.

על זה שואל בעל הסולם איך יכול להיות?

כתוב עשר ולא תשע בספר היצירה.

והוא עונה על זה שאין הכוונה שאין עשר ספירות.

רק השר ספירות לא משתמשים במלכות של צמצום א' דהיינו עתיק יש לו מלכות של צמצום א'.

אבל הוא לא נותן אותה לשימוש לעולם אצילות אי אפשר לגלות אותה כי אם יגלו אותה תהיה עוד פעם שבירה.

אז היא נגנזה ברדל"א בסוד אבן מאסו הבונים ונשתמש בה רק בגמר תיקון.

קודם נעשה את התיקון של הט' ראשונות ורק לאחר מכן נוכל לבוא לעשות את התיקון השלם.

אז זה היתה נקודה אחת חשובה שאנחנו מבינים את מסגרת הלימוד שלנו.

מסגרת הלימוד שלנו היא במסגרת צמצום ב'.

ותמיד נחשוב מצמצום ב' ולא מצמצום א' כי כל שורשי המחשבה באים רק מהאח"פ של ע"ק ולא מגו"ע שלו.

זה הבנו הלאה עוד הבנה דע לך שכל אחד מהמוחין האלה שיש שנקראים גלגלתא, מוחא דאוירא, ומוחא סתימאה כל אחד מהם הוא גם מחולק לשלוש ובכל אחד יש גם עצם והתכללות.

אז כמו שראינו שמצד הרשימות מצד המ"ה כתר מצד צמצום ב' משתמש רק בגו"ע שלו.

למדנו שא"א הוא בחינת חכמה זה נכון אבל הוא קיבל תיקונים מאח"פ של עתיק זה אח"פ של כתר לכן מצד זה גם הוא נחשב לכתר והוא קיבל את התיקונים שלו מאח"פ דכתר.

הוא גם מצד הב"ן לקח לתקן את אח"פ דכתר זה נקודה אחת.

נקודה שניה שלמדנו שגם גלגלתא, מוחא דאוירא, ומוחא סתימאה כל אחד מהם מתחלק לשלוש לעצם והתכללות.

C:\Users\דיצה רוטנברג\Documents\תעס\בעבודה\חלק יג תעס\שיעור 8 חלק יג\תמונה שיעור 8 חלק יג c.jpg

הגלגלתא דגלגלתא הוא עצם והמוחא דאוירא ומוחא סתימאה התכללות וכן מוחא דאוירא ומוחא סתימאה בהתאמה.

עוד נקודה שדנו בה אבל היא לא נקודה שצריך להתעכב עליה הרבה למדנו

שאו"א או גלגלתא הוא כנגד ע"ב.

מוחא דאוירא כנגד ס"ג וכנגד ישסו"ת הוא נקרא גם מקיף קטן.

ומוחא סתימאה הוא כנגד ז"א וכנגד מ"ה.