תלמוד עשר הספירות – חלק י"ג שיעור 29 | אלף שנג-שנד

64

סיכום: תלמוד עשר הספירות-חלק י"ג שיעור 29| אלף שנ"ג_שנ"ד | הדף היומי

מה למדנו היום?

ראשית הזכרנו את עניין החיורתא והשערות שהם נובעים מיציאת אור חוזר דצמצום א' מהמדרגה.

בא אור לראש דאריך והוא צריך לעשות זיווג דהכאה אומר אני לא בצמצום א' אני לא יכול לקבל את האור הזה.

אין טעם לעשות זיווג דהכאה על צמצום א'.

אבל יש לך אור העליון עשה בשבילך זיווג דהכאה נתן לך אור עם לבושי מוחין.

אומר אני לא צריך את זה.

אבל הוא נתן לך את זה לראש שלמדנו שיש שלושה שלבים ומה שהעליון עשה לתחתון

עליון מי זה?

עתיק.

עשה לתחתון לא"א זיווג שזה נקרא נה"י נתן לו את האור חוזר עם אור ישר נתן לו למדרגה.

מה עושה א"א שקיבל את האור ישר עם האור חוזר לראש שלו?

צריך לעשות עליו זיווג דהכאה.

אומר אין לי טעם לעשות עליו זיווג דהכאה.

למה?

כי אני בצמצום ב' ונתנו לי אור של צמצום א' אני לא יכול לעשות עליו זיווג דהכאה.

אז מה הוא אומר?

הוא אומר טוב אני מוציא אותו מהראש שלי את המחשבה הזאת אני מוציא מהראש.

אתם מכירים את האנשים המוטרדים האלה שהמחשבה יושבת להם בראש למרות שאין להם מה לעשות איתה הם לא יכולים לקבל את ההארה זאת

אז למה זה מטריד אותך כל כך?

תעזוב את זה תזרוק את זה מהמחשבה.

אז באמת א"א ככה עושה.

אומר אני זורק את זה מהמחשבה

למה זה גורם?

לשני דברים לחיורתא ונימין.

חיורתא כשהוא מוציא את זה מהמחשבה אז השלב הראשון שזה פוגש בחסד בקרקפתא אז זה מיצר את הלבנונית שזה החיורתא.

חיורתא זה לבן את הי"ג חיורתא את השלווה.

למה?

כל אחד יכול לראות

אם אני בדאגה גדולה על משהו שגם אני לא יכול לקבל אותו אז אני חייב צריך להוציא אותו מראש.

צריך טכניקות כדי להוציאו אותו מהראש אבל משם מגיעות דאגות סתמיות לאדם.

אבל א"א הוא יעיל הוא צריך לעשות את התפקיד שלו בחיים.

אז הוא מוציא את הדאגות של מה שהוא לא יכול לעשות זה מביא לו הרבה שלוה אבל אח"כ גם מביא לו סערות נפש.

איזה סערות?

בסוד י"ג נימין.

מה עושים עם הסערות האלה אנחנו נראה בהמשך.

זאת אומרת מצד אחד זה עושה לו סערות נפש והסערות נפש האלה הם צריכים להיות כאלה שצריכים לנהל אותם לקראת המטרה שלאט לאט אני אתקדם אליה.

כי אם לא יהיה סערות נפש לא יהיה מה שידחוף אותי לתנועה.

מצד שני אני צריך לעשות בהם סדר בסערות האלה ואת זה נראה בהמשך.

אבל המעניין הוא שהחיורתא האלה הם מתחלקים לי"ג למרות שהם עוד לא עברו דרך המסך.

אומר לא אז מה אם הם לא עברו דרך המסך

למדנו בשיעור הקודם

הם מתחלקים לי"ג כמו שפנימיות הפרצוף מתחלקים לי"ג ואין מה להאריך את זה למדנו את זה בשיעור הקודם וזה שלפניו.

אז אנחנו מבינים שהחלוקה הזאת זה סוג של פרטים סוג של דרך גם בשלוה יש דרך להיות בשלוה אי אפשר לרצות להיות בשלוה רק מסמים למשל יש דרך להיות בשלוה.

אנשים אוהבים לקחת גראס בשביל להיות בשלוה אני חושב אני לא בטוח אבל ככה זה עובד

מישהו יודע?

ברוך השם יש פה אנשים שיודעים מזה.

עכשיו אפשר להשיג את זה מהתע"ס גם.

הפעולה של אור חוזר הנדחה יוצרת סערות נפש?

לא אור חוזר הנדחה זה שאת האור חוזר המלביש דוחים מהמדרגה ולא רוצים להשתמש בו.

לא אור חוזר הנדחה.

כי מי נתן לו את האור חוזר הזה?

עתיק.

ואומר לו אני לא יכול להשתמש בזה אז הוא דוחה את זה לחוץ.

למדנו שכל פעולה של אור חוזר הנדחה זה בעצם אור מקיף?

אתה רוצה להמשיך לדבר על אור חוזר הנדחה כשאמרתי שזה לא זה?

זה לא אור חוזר הנדחה זה אור חוזר המלביש.

אז זה למדנו בשיעור הקודם.

בשיעור הזה מה הוא מלמד אותנו?

הוא אומר יש לנו פה איזה עניין מיוחד שהוא מתחיל להסביר אותו ולא מסיים.

אומר שהצדיקים יורשים כוח של עולם הבא בחיורתא שלהם.

הם מקבלים בם' דצלם שלהם הם יורשים חסדים מכוסים אבל החסדים המכוסים האלה הוא קורא גם ד' מאה אלף עלמין או ת' אלף עלמין.

למה אתה קורא לזה אלף?

כי יש שם חכמה מה זאת אומרת הם יורשים חכמה.

אומר איך אתה אומר יורשים חכמה?

הוא אומר הם מקבלים חכמה כדי לתת לתחתונים.

אבל איך הרי אמרת לי זה ם' דצלם ם' דצלם אין חכמה אז איך אפשר שהם יורשים חכמה ונותנים לתחתונים?

אומר אני אסביר לך:

אני אסביר לך במה שכתוב יפה ענף וחורש מצל.

וזה הנושא העיקרי של השיעור שלנו מה זה יפה ענף שהענף הוא יפה

מי זה הענף?

ז"א

ממה הוא יפה?

מהסדר הזה שנקרא חורש מצל.

מה זה מצל?

ם' צ' ל'

הרי למדנו שהסדר הוא ם' ל' צ'

איך נהיה פה פתאום ם' צ' ל'?

ם' זה חכמה

ל' זה בינה

וצ' זה דעת

איך הדעת נותן לבינה?

דעת זה ז"א שעלה לראש.

אז הדעת שהוא נמוך מהבינה נותן לבינה?

אומר כן.

אומר וזה יפה.

למה זה כל כך יפה אנחנו נראה בהמשך.

כי התחתון יכול להיות שותף ולכן זה כל כך יפה.

זה יפה כי התחתון יכול להיות חלק מההארה לכן כשהדעת גורם לבינה לתת חכמה אז החכמה אומרת אני בחסדים והיא מוכנה לשנות את דרכה בגלל שהתחתון מבקש.

וזה כוח גדול מאד.

אז על זה הוא בא להסביר לנו והוא אומר בוא נבין את הרעיון הזה מד' בחינות דאור ישר אח"כ נבין את זה מצמצום ב' ואח"כ אני אסביר לכם עוד פעם איך זה עובד.

כי לכאורה מה זה קל

התחתון מעלה ביקוש ואז העליון יכול לתת לו אור מה הבעיה?

אז הז"א מבקש אור עולה לבינה ואז בינה נותנת לו הארת חכמה.

מה הבעיה?

יש בעיה מה פתאום בינה תיתן הארת חכמה ?

למה שלא תיתן?

כי היא שורש חסדים.

אם היא שורש של חסדים אז היא אומרת אין לי עניין בחכמה עזוב אותי מזה.

זה כמו שאני בא לבן אדם אני אומר לו אתה יכול להסביר לי מה קורה בפוליטיקה?

אומר אני לא מתעניין בפוליטיקה.

אבל אני רוצה לדעת מה קורה בפוליטיקה.

אני לא מתעניין בפוליטיקה לא יודע מה קורה.

והוא בא אליו ואומר אבל אני רוצה לדעת מה קורה בפוליטיקה

זה כמו שז"א בא לבינה אומר לה תני לי חכמה את אמא שלי תני לי חכמה.

אומרת לו אני לא מתעסקת בחכמה.

אז הוא אומר לה עוד פעם תני לי חכמה אני לא מתעסקת בחכמה.

ובכל זאת יש תהליך שגורם לבינה לשנות את טבעה כי הטבע של בינה העצם שלה זה חסדים.

אם יש הארת חכמה זה כבר לא בינה זה ז"א.

ולמרות זאת אם יש ז"א אז מי נותן לו חכמה?

בינה.

אומר אותו דבר אפשר להבין את עולם הנקודים.

מה קרה בעולם הנקודים?

בינה יורדת למטה מטבור דא"ק.

מי זה בינה?

נקודות דס"ג.

הטעמים לא כי בטעמים יש ג' דהתלבשות זה חכמה.

אבל הנקודות כן יורדות למטה מטבור.

בינה יורדת למטה מטבור ואז היא מתערבת עם רצון לחכמה.

אומר איך יכול להיות היא מתערבת עם רצון לחכמה הרי היא ג"ר דבינה?

מה פתאום הבינה הזאת הופכת פתאום להיות רצון לחכמה?

אומר באמת היא הופכת להיות רצון לחכמה ואז נהיה שם יש צמצום ב'.

אז אני רואה שגם בד' בחינות דאור ישר וגם פה בנקודות דס"ג הבינה הופכת את טבעה בשביל התחתון.

הענף שהוא ז"א הופך להיות לשורש הופך להיות לגורם משפיע ולכן הוא כל כך יפה אותו ענף.

הוא גורם לבינה לשנות את דרכה.

הוא לא מעל בינה הוא מתחת לבינה.

הוא מצל אבל הוא לא למעלה.

הוא מצל כדי להגיד לך שגם התחתון יכול להיות כתר ליחד עם העליון.

זאת אומרת יש לך בחירה האם אתה מסכים שיש לך בחירה ואתה מצדך לא יכול להגיד ככה זה מה לעשות ככה אני מרגיש אז תבחר אחרת

אז כל העניין פה שבאמת התחתון גורם שינוי בעליון.

נכון.

וזה היה קשה לנו שאלנו את השאלה הזאת בעמוד רצ"ה בטור ב' שמה שאלנו אם התחתון מעלה ביקוש שם הוא שאל על ד"ג מעלה ביקוש על ד"ג אז העליון הראש עושה זיווג על ד"ג במקום רק על ד'.

אומר איך יכול להיות מה התחתון לשורשים לשנות את דרכם?

התחתון גורם לעליון?

העליון גורם לתחתון.

אם אנחנו נעשה עכשיו עבודה אז הקב"ה ישתנה?

ושם הוא אומר שזה רק עניין של גירוי שהעליון לא חייב גם פה צריך להגיד אותו דבר.

ובכל אופן הוא אומר לנו כאן

שנעשתה פה תיקון מיוחד אומר הבינה עצמה מייצרת בתוכה חלוקה היא מייצרת בתוכה חלוקה ע"י תיקון מיוחד שנקרא הגבהת ראשי ירכין ובזכות החלוקה היא עצמה יכולה לתפקד בשתי צורות

היא מתפקדת גם כחסדים וגם כנתינת הארת חכמה לתחתון.

בחלוקה הזאת היא חלוקה בין ג"ר דבינה לז"ת דבינה בין ם' דצלם לל' דצלם ועל החלוקה הזאת היא מסבירה לנו את כל התיקון הזה שיש בנפש האדם בין הכרה לתודעה.

בין מצד אחד אני לא מעניין את עצמי אני רוצה לדעת את האמת לא קשור אלי.

מצד שני אני מרגיש רצונות חזקים ואני רוצה להבין מה לעשות עם עצמי ואני רוצה ללכת בדרך עבודה.

רגע רגע יש לך במוחין שלך יש שתי בחינות:

יש בך גם את הצד שאתה יכול ללמוד תורה כמו קו ימין כמו בחסדים מכוסים שאתה לא מערב את עצמך.

יש לך גם צד של עבודה שאתה מערב את עצמך ואתה יכול גם לראות איך העבודה הזאת מושפעת למטה.

לא סיימנו את הנושא אנחנו בעזרת השם אנחנו בשיעור הבא אנחנו נמשיך ללמוד על מצל הזה כי עדיין נשאר לנו שאלה איך ם' דצלם נותן חכמה איך הוא יורש חכמה אם הוא עצמו חסדים מכוסים

על זה עוד לא ענינו נענה על זה בשיעור הבא.

למרות שזה כמו חצי שיעור השיעור הזה כי אנחנו באמצע נושא למרות זאת אנחנו נצמדים לעניין הדף היומי.

סיכום בנקודות:

  • למדנו בשיעור הקודם שהאור חוזר היוצא מראש דאריך בשל היותו מצמצום א' יוצר בפגישתו עם הקרקפת בחינת י"ג חיורתא וכאשר יוצא לגמרי יוצא י"ג נימין דשערי.

  • בשיעור זה למדנו שהצדיקים יורשים את עולם הבא שמצד אחד קורא להם ת' אלף עלמין ואלף זה חכמה ומצד שני אומר שהם יורשים את עולם הבא שזה חסדים.

  • אם כך נשאלת שאלה מהי המדרגה הזו של בינה שמתאר אותה גם כחכמה וגם כחסדים ובכלל איך הבינה שכל כולה חסדים גם בתיקון של ם' דצלם יכולה להיות משפעת חכמה.

  • כדי להבין זה צריך להרחיב את ההבנה בעניין החיורתא ולפני כן צריך להבין את הכתוב יפה ענף וחורש מצל.

  • כיצד ז"א שהוא ענף של הבינה ישפיע הארת חכמה לשורש שלו שהוא הבינה שלכאורה זה סדר הפוך.

  • מד' בחינות דאור ישר אנו לומדים שבינה שהיא שורש ועצם לחסדים משנה טבעה לטובת הז"א היות והוא צריך חכמה.

  • שורש זה בד' בחינות דאור ישר מראה לנו שז"א גורם לבינה לתת חכמה.

  • את אותו סדר למדנו גם בעולם הנקודים שנקודות דס"ג שהם בינה משנות את טבען לתת חכמה לכן מתערבות עם רצונות של חכמה ויוצרות צמצום ב'.

  • השורש של מה שלמדנו בד' בחינות דאור ישר ובנקודות דס"ג מתבטא כאן בשכלול התיקון הנקרא הגבהת ראשי ירכין שתהיה הבדלה ברורה בין ג"ר דבינה לז"ת דבינה שהם ב' התפקידים של הבינה.

עד כאן היום. תודה רבה.

C:\Users\דיצה רוטנברג\Documents\תעס\בעבודה\חלק יג תעס\שיעור 29 חלק יג\תמונה שיעור 29 חלק יג a.jpg

​​ 

 

אין תגובות

להגיב