תלמוד עשר הספירות – חלק י"ג שיעור 28 | אלף שנא-שנב

45

סיכום: תלמוד עשר הספירות-חלק י"ג שיעור 28| אלף שנ"א-שנ"ב | הדף היומי

אז ראשית הוא עשה לנו סיכום על מה שלמדנו בשיעור הקודם.

סיפר לנו בסיכום שאנחנו מדברים על הגבהת ראשי ירכין.

שאל למה אתה מדבר על א"א הרי מי שעשה הגבהת ראשי ירכין זה עתיק?

אז הוא אומר כי אני מדבר מהגבהת ראשי ירכין

ירכין נקראים נה"י ונה"י נקרא מלכות

​​ אז למה אני מדבר על הגבהת ראשי ירכין?

כי זה אור חוזר שעתיק עושה לא"א.

אז תדבר מעתיק.

אומר כן אבל לבחינה הזאת של אור חוזר שעושה העליון לתחתון הוא נמצא בג' מקומות בעליון באמצע ובתחתון.

מבחינתנו העליון כרגע הוא עתיק

התחתון הוא א"א.

ובאמצע זה ביניהם.

ואנחנו מדברים כרגע על הבחינה התחתונה על א"א לכן זה משפיע בא"א.

אוקי הגענו למסקנה אם כך שזה משפיע על א"א.

אז איך נראה הראש של א"א?

נאמר שהראש שלו נראה ככה.

C:\Users\דיצה רוטנברג\Documents\תעס\בעבודה\חלק יג תעס\שיעור 28 חלק יג\תמונה שיעור 28 חלק יג a.jpg

יש לו עיניים.

הראש שלו ככה זה הקרקפת שלו.

עכשיו הוא רוצה לעשות זיווג.

כשהוא עושה זיווג מטעם העליון הוא עושה זיווג במקום הזה שהעליון עתיק עושה זיווג ופה נמצאת הקרומא דאוירא.

עכשיו הוא אומר אני רוצה לעשות זיווג לצורך א"א.

א"א חייב לחלק את הראש שלו.

הוא לא יכול להישאר במצב כזה שהוא יקבל צמצום א'.

אז הוא צריך לחלק את הראש שלו.

לג"ר דבינה

ז"ת דבינה.

וזו"ן.

אומר הג"ר דבינה וז"ת דבינה הם חייבים להתחלק פה ומכיון שהם צריכים להתחלק פה אז כשאני יעשה לו זיווג דהכאה וייתן לו אור חוזר שזה לבושי מוחין ואני אתן לו אותם אז כשהוא יקבל את הלבושי מוחין זה לבושי מוחין עם אור של צמצום א'.

אז אם יש לו אור של צמצום א' והוא יקבל את האור הזה אז האור אמנם יסתלק כי הוא לא יכול לקבל את האור הזה.

אבל אני לא מדבר על זה בעתיק.

עכשיו כל הבחינה הזאת נמצאת פה בראש דאריך שהוא מקבל עליו זיווג כי אני לא מדבר על הנה"י במקום של עתיק אלא על הנה"י הכוונה אור חוזר אצל א"א.

אז האור כמובן יסתלק.

למה האור מסתלק?

הסתלקות האור כי אור לא יכול להתקבל במדרגה אז הוא מסתלק.

אבל נשאר האור חוזר.

אומר האור חוזר הזה שנשאר הוא משפיע על הראש בשתי צורות:

הוא משפיע ההסתלקות של הבחינה הזאת כשהיא מסתלקת היא משפיעה גם פה וגם פה.

הוא ואומר מכיון שהוא עושה עכשיו זיווג שנקרא הגבהת ראשי ירכין.

אז פה לא משפיע עדיין בחינת היסוד הזה דהיינו הזיווג שנעשה פה הוא מגביה את ראשי ירכין את נצח והוד למעלה אז הם לא משפיעים על ג"ר דבינה.

אז ג"ר דבינה הוא בסוד ם' דצלם.

והל' דצלם הוא בסוד הירכין אבל למטה.

אז בל' דצלם זה כן קצת משפיע לכן הוא מקבל את ההרגשה של החיסרון.

ובם' לא מקבל הרגשה של חיסרון.

אז הם מתחלקים בדרך הזאת.

אז הוא שאל עכשיו כשאני מסתכל על ההסתלקות של האור חוזר.

האור חוזר הזה צריך עכשיו להסתלק מהראש.

אז כשהוא בא להסתלק מהראש אז הוא יוצא מהראש.

אז הוא אומר הוא יוצא מהראש יש לו שתי הבחנות כשהוא גם מסתלק.

איזה שתי הבחנות?

הבחנה אחת היא הבחנה במקום הזה שזה נקרא חיורתא.

והבחנה שניה זה במקום הזה שזה נקרא נימין שערות.

למה?

אומר בדיוק שזה בדיוק בקרקפתא זה עדיין לבן זה עוד לא קיבל את הכוח של הקרומא דאוירא של היציאה לגמרי.

ורק העור של הראש הוא כעין המסך ולכן כשיצא מהעור של הראש אז לגמרי זה נקרא שערות

פה זה עדיין לבן כמו המקום של שלווה.

בוא נסביר את זה קצת בהשקפה אולי זה יהיה יותר ברור.

אז הוא שואל בעצם השאלה היסודית שלנו היא:

כשאתה מותר על בחינה מסוימת ואתה אומר עליה אני לא מקבל אור.

עליה אני בכלל לא עושה זיווג דהכאה.

אבל היא חלק מהישות שלך.

ואתה צריך לותר על הישות הזאת.

ואתה אומר על האור הזה אני לא יכול לקבל אור.

על הבחינה הזאת על ההגיון הזה אני צריך לוותר עליו.

איזה הגיון?

שאני צריך להיות מאושר לגמרי.

כרגע אני צריך לותר אני הולך בדרך.

בדרך אני צריך לקבל באופן חלקי.

אם אני ארצה להיות מאושר לגמרי אני אפול תמיד אני אלך לאכול מעץ הדעת ואני אפול כמו שנפלתי בשבירה.

אז הוא אומר אתה לא יכול קבל תמיד כי אתה בדרך.

בדרך אתה צריך לעשות תיקונים עד שלא יבולע המוות לנצח אז אתה לא יכול לקבל את ההארה הגדולה הזאת

אז מה לעשות בינתיים אתה שואל?

אז קודם כל תותר על זה שאתה פועל עם ירושלים השלמה.

אי אפשר עם ירושלים השלמה כרגע נכון אתה שואף אליה יש לך איזה שהיא שאיפה כללית אליה.

אבל אתה יודע שאתה עדיין לא יכול להגיע אליה.

ואם אתה תרצה לקבל אותה כשאתה לא יכול להגיע אליה אז אתה תיפול.

על זה באים סאטמר ואומרים מה אתה בא לארץ ישראל?

אתה רוצה עוד פעם לאכול מעץ הדעת זה אסור זה החטא הגדול על זה אנחנו 2000 שנה בגלות

חכו שנגמור את הגלות נתקן את כל הניצוצין יבוא משיח ואז נעלה ונבנה את ארץ ישראל ונבנה את ירושלים.

למה אתם עולים עכשיו?

אתם עלולים לפגום כמו שחטא בעץ הדעת

אפשר להגיד שמי שעולה לארץ זה בעצם העלאת מ"ן.

אז אתה רוצה להתווכח עם סאטמר?

אוקי אז אסף רוצה להתווכח עם סאטמר אומר רגע יש עוד דעה והוא צודק:

אומר להיפך מה שאנחנו באים לארץ זה בגלל שאנחנו אומרים הגיע הזמן מזמן הבעש"ט או מזמן האר"י הקדוש כמו שרבי חיים ויטאל אומר עליו שהיה משיח בן יוסף.

צריכים להתכונן למשיח בן דוד צריכים להתגעגע דווקא לתיקון של ארץ ישראל לתיקון של המלכות ואז צריכים לעלות לארץ ישראל לא בגלל שאפשר כבר לבנות אותה בקדושה אלא כדי להראות שאנחנו רוצים.

זה נכון שאנחנו רק דוחפים את הקיר אבל צריכים להראות שרוצים.

איך מראים שרוצים?

אז נכון אנחנו לא יכולים לפעול אותה בצורה מלאה את ארץ ישראל אבל אנחנו כן יכולים להתחיל להתגעגע ולהראות שאנחנו רוצים זה.

עוד שאלה שואלים:

למה צריך גם האור חוזר השני לצאת?

מי זה השני?

הנימין זה בדרך של היציאה בדרך של יציאת האור חוזר.

אז אני חוזר אז כשבא אותו אור חוזר אותו הגיון

אומר על תחשוב עם הגיון של אתה שלם תחשוב עם הגיון של אתה בדרך.

כי הגיון של אתה שלם זה כמו בשבת אז אתה לא תניח תפילין.

למה?

כי תגיד האור נמצא כבר בתוכי.

איך אומרים המרחפים האלה?

אומר הכל כבר שלם הכל טוב אני אוהב את כולם הכל נחמד.

אל תחשוב ככה אל תחשוב יש כבר שלום כולם אוהבים אותי אני אוהב את כולם.

זה לא נכון.

אתה נמצא בדרך ויש חסרונות.

אם יש חסרונות אז אתה צריך לטפל בהם.

אתה לא יכול להגיד אין חסרונות

אתה לא יכול להגיד הערבים אוהבים אותי.

הם לא אוהבים אותך הם רוצים להרוג אותך.

זה נכון אתה שואף לשלום אבל אל תתבלבל הם עדיין רוצים להרוג אותך.

אז אתה צריך לתקן את העיוות הזה.

אז עד שלא תתקן את העיוות אז אל תגיד הם אוהבים אותי אבל אל תגיד גם שאני לא שואף לשלום.

צריך למצוא את המקום האמצעי הזה בדרך עם שאיפה מתמדת לשלום.

אז הוא אומר החיורתא האלה זה כשההגיון הזה הוא יצא מהמדרגה אבל הוא עדיין מאיר לי במשהו.

יש לי עדיין את הלבנונית ממנו והחיורתא האלה שזה הלבנונית זה כמו כשאני נכנס למקום השלווה אני יכול קצת לגעת בנקודת השלמות הזאת וזה החיורתא

והנימין זה סערות הנפש זה השערות שיוצאות מהראש וכבר שם יש את הנגיעה של ההגיון החדש שזה הגיון של חלוקה של דרך שרואים חסרונות

אז שתי הגיונות:

כשאני מותר על ההגיון של השלמות יש לי עדיין נגיעה בו שזה החיורתא.

מי שזוכר גם כמו שהחסד של אמא לא נשבר לגמרי אלא עתיק לקח אותו לתיקון את החסד דאמא מכיון שיש לו עדיין לבנונית כי מצד עצמו הוא דומה לבינה כמו שליח של הבינה אז זה הלבן.

​​ וזה סוג של שלמות בתוך הצבעים.

סוג של שלמות בתוך הז"א שהוא החסד.

אז הוא שואל אוקי אז אם זה שלמות למה הוא מחולק?

לכאורה אם הוא שלמות אל תחלק אותו לי"ג שיהיה עשר שיהיה יהוה.

אומר לא.

מכיון שהפנימיות כבר מחולקת ואני יודע שכל השלווה הזאת שאני אשיג בראיית השלמות אני רק מסתכל עליה מרחוק אני לא שם אני רק מכיר שהיא קיימת אבל אני עוד לא שם.

ולכן היא מחולקת כי אני לא שם.

אבל מתוך הלא שם מתוך חוסר השלמות אני מסתכל ויכול להרגיש קצת את אותה שלמות.

וזה נקרא י"ג חיורתא.

סיכום בנקודות:

  • בשיעור זה אנו לומדים על ההבדל בין החיורתא לנימין ומדוע החיורתא מתחלקים לי"ג.

  • החיורתא הם בחינת הלבנונית היות וביציאתם מהראש בנגיעה בעור הראש לפני היציאה ממנו הם נחשבים לחיורתא שהיא בחינת שלוות השלמות ממקום החיסרון.

  • הי"ג נימין הם אותו אור חוזר שכבר יצא מהראש ולכן הוא כבר מתמעט מהקרומא דאוירא שמשפיעה בראש לכן הוא בסוד שערות שהיא סערת הנפש מהחיסרון.

  • אנו רואים אם כך שבויתור על מחשבת השלמות והליכה בדרך תורה תוך מחשבה של הדרך יש במחשבה זו ב' מקומות נפשיים השלווה שבדרך וסערת הנפש שבדרך ושניהם ראויות בעבודת השם.

  • נשאלת שאלה מדוע הי"ג חיורתא גם מחולקים הרי הם עוד לא עברו דרך המסך והתשובה לכך היא שהם מתנהגים כמו פנימיות הפרצוף של א"א שכן מחולק לכן גם הם מחולקים אף שעדיין לא עברו דרך המסך.

  • גם בשלוות הנפש שיש בדרך בזמן העבודה גם היא תחולק על פי צמצום ב' למרות שהשלווה השלמה אמורה להיות מצד הלובן העליון צריכים לדעת שאנחנו עדיין לא שם אפילו בזמן השלווה.

עד כאן היום. תודה רבה.

 

 

 

סיכום בנקודות חלק יג עמודים שנא-שנב שיעור מס 28

1. בשיעור זה אנו לומדים על ההבדל בין החוירתא לנימין ומדוע החיורתא מתחלקים ל יג .
2. החיורתא הם בחינת הלבנונית היות ויציאתם מהראש בנגיעה בעור הראש לפני היציאה ממנו הם נחשבים לחיורתא שהיא בחינת שלוות השלמות ממקום החיסרון.
3. ה יג נימין הם אותו או"ח שכבר יצא מהראש ולכן הוא כבר נתמעט מהקרומא דאוירא שמשפיעה בראש ולכן הוא בסוד שערות שהיא סערת הנפש מהחיסרון.
4. אנו רואים אם כך שבוויתור על מחשבת השלמות וההליכה בדרך תורה תוך מחשבה של הדרך יש במחשבה זו ב' מקומות נפשיים השלווה שבדרך וסערת הנפש שבדרך ושניהם ראויות בעבודת ה'.
5. נשאלת שאלה מדוע ה יג חיורתא גם מחולקים הרי הם עוד לא עברו דרך המסך ? והתשובה לכך היא שהם מתנהגים כמו פנימיות הפרצוף של א"א שכן מחולק לכן גם הם מחולקים אף שעדיין לא עברו דרך המסך.
6. גם בשלוות הנפש שיש בדרך , בזמן העבודה גם היא תחולק על פי צ"ב למרות שהשלווה השלמה אמורה להיות מצד הלובן העליון צריכים לדעת שאנו עדיין לא שם אפילו בזמן השלווה.

בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.
ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: https://www.hasulam.co.il
צור קשר: https://bit.ly/34offe4

אין תגובות

להגיב