תלמוד עשר הספירות – חלק י"ג שיעור 26 | אלף שמז-שמח

29

סיכום: תלמוד עשר הספירות-חלק י"ג שיעור 26| אלף שמ"ז-שמ"ח| הדף היומי

מה למדנו היום?

הוא רוצה לספר לנו איזה תיקונים עושים בראש דאריך כדי שהאור שיתקבל בראש דאריך יתאים להנהיג את כל עולם התיקון.

כי אנחנו עברנו ממצב הקטנות למצב הגדלות של ראש דאריך.

כדי לקבל את האור של גדלות אז צריך לעלות למעלה לעתיק לבקש ממנו אור.

אז עולים למעלה לעתיק ראש דא"א אחרי שהוא היה קטן עולה לראש דעתיק אומר לו אני מבקש אור על גדלות

אומר לו בסדר גמור. לא מספיק שאני אתן לך ממקום החג"ת שלי אני עכשיו גם צריך לתת לך ממקום הנה"י שלי.

מה אני צריך לתת לך?

אני צריך לתקן אותך לתקן לך את הראש כי הרי אני צריך להוליד אותך.

אם אני צריך להוליד אותך אז צריך לסדר לך את ההגיון של הגדלות

זה כמו שבן אדם הולך להיות תלמיד כשהוא הולך להיות תלמיד זה סוג של הגיון מסוים כשהוא הולך להיות כבר מורה או מנהיג זה סוג הגיון אחר.

בא א"א אומר אני עכשיו כבר לא קטן אני רוצה להיות גדול.

אומר לו תראה בתור גדול יהיו לך כל מיני פרצופים שיוצאים מלבישים אותך אתה צריך להנהיג אותם אתה לא רוצה שהם ישברו נכון?

אתה רוצה לחנך באופן ראוי ונכון להנהיג באופן נכון.

לכן גם את צד הגדלות שלך צריך לתקן.

אז קודם כל תדע לך כשאתה בתור א"א דעולם אצילות הולך להתקין את העולם אתה חייב להתקין אותו רק בבחינת ו"ק ולא בבחינת ג"ר של צמצום א'.

אתה צריך לתת לו חכמה צריך לתת לו תענוג צריך לחבר אותו לעליון צריך לקיים בחינת שבת עונג שבת צריך לקיים אהבה.

אומר כל מה שאתה רוצה לקבל בבחינת גדלות שזה נקרא אהבה ושמחה זה יהיה רק במסגרת של ו"ק ביחס לצמצום א'.

​​ זאת אומרת כל האור של צמצום ב' צריך לסדר אותו שלא תהיה פה עוד פעם שבירה שלא תאכל עוד פעם מעץ הדעת

שלא תקבל כמו באו"א אור חכמה.

אז צריך לסדר את הראש בצורה הזאת

איך יסתדר הראש?

ולמה זה מעניין אותנו פה הרי דיברנו מזה כבר?

אומר אני רואה את זה על הסדר שבה בנוי הראש גם בתוכו וגם בחוץ לו.

איך הוא בנוי בחוץ?

הוא בנוי הראש עם שערות ושבילים.

השערות מציינים את האור חוזר של צמצום א' שיצא מהראש.

השבילים הלבנים בראש הם מציינים את האור עצמו.

אמנם האור הוא מסתלק אבל בתוך המציאות של הכלים דהיינו הלבושי מוחין יש בהם את הדרך הנכונה לקבל את ההארה וככה בנוי הראש.

למה יש לו שערות בכלל בראש?

למה הוא לא לבן כולו כנגד האור?

כי יש אור חוזר שיצא מהראש שזה נקרא מותרי מוחא.

מה זה שערות?

אותו אור חוזר של צמצום א' שאי אפשר לקבל בו אור יצא מהראש.

אז הוא אומר כל זה מופיע בראש של א"א.

איך זה מופיע?

בי"ג נימין דשערות י"ג קווצות שערות וי"ג שבילים בראש.

למה?

כי היה לי שתי דברים שקרו כשעברתי מצמצום א' לצמצום ב':

גם שערות שיצאו מהמדרגה דהיינו אור חוזר וגם האור עצמו גם האור הרי צריך להתמעט אז אני רואה בזה סימנים בראש.

סימנים האלה מחולקים לי"ג על י"ג נימין בראש עוד לא למדנו י"ג נימין דשערי.

י"ג קווצות שיער עוד לא למדנו.

אבל פה לימד אותו על י"ג אורחין דחוורתא י"ג שבילים הלבנים שיש בראש שהם כנגד האור.

ואז הוא התחיל לספר לנו הוא אמר הם כנגד הפנים והאחוריים.

למה כנגד הפנים?

חכמת אדם תאיר פניו צריך להאיר.

אבל יש בזה מיעוט בהארה.

א' מצד הימין זה רק חסדים אז יש לנו את הצד של התיקון המיוחד שנעשה שנקרא ם' דצלם.

אז איפה זה יעשה עכשיו?

בנה"י.

למה בנה"י אני צריך שזה יעשה בנה"י דעתיק?

למה?

לצורך גדלות.

כי היה מספיק לתת מהחג"ת לצורך הקטנות

לכן הוא נתן לו את התיקונים של החג"ת לצורך הקטנות

עכשיו הוא רוצה לתת לו גדלות אז הוא נותן לו מצד הנה"י.

אז בנה"י האלה צריכים לעשות תיקונים

וסיפר לנו על התיקונים האלה.

שהתיקונים האלה נקראים הגבהת ראשי ירכין שכנגד זה הוא מחלק לו את הם' והל'.

מחלק לו בתוך השבילים האלה כנגד הם' ול'.

שיהיה לו צד שהוא חסדים מכוסים באור וצד של חסדים מגולים

וצד של הארה שיורדת לתחתון מבחינת צ'.

וכל אחד יש לו יהוה ולכן הם י"ב ועם השביל האמצעי הם נקראים י"ג.

אז אלה השבילים שמתארים את צורת ההארה.

צורת ההארה כמו בם' דצלם שהם חסדים מכוסים וזה בגלל הגבהת ראשי ירכין שאין שם יסוד אז אי אפשר לקבל את האור בפנימיותו.

הל' דצלם זה גם צד פנים.

למה זה פנים?

כנגד הפנים כי אין שם מיעוט כל כך כי המיעוט הוא לא מחמת עצמו הל' דצלם.

ובצ' שבאמת מתמעט האור אז נקרא צד אחוריים ולכן זה השבילים האורחין שיש בצד האחוריים של הראש.

אז אתה שואל האם כל תחתון הוא ו"ק ביחס לעליון?

התשובה היא כן אבל פה יש לנו עניין מיוחד חוץ מזה שהוא ו"ק ביחס לתחתון

שהוא גם צמצום ב' ביחס לצמצום א'.

זה נכון אם לא היה לנו הופכיות כלים ואורות כשמשתמשים בנה"י כמו בבחינה ד' אז האור יותר גדול בחינה ג' אור יותר קטן מצד המסך כי אלה לבושי מוחין.

ככל שלבושי מוחין באים ממקום יותר נמוך אז ההארה יותר גבוהה.

סיכום בנקודות:

  • בשיעור זה למדנו על הטעם לחלוקת השבילים הלבנים שיש בראש לי"ג.

  • את החלוקה אנחנו לומדים ממה שקרה בלבושי מוחין הנקראים נה"י דעתיק שתיקן את הראש דא"א לצורך גדלות

  • נעשה תיקון שכל החכמה שתתקבל בגדלות של א"א תהיה רק בחינת ו"ק ביחס לאור חכמה של צמצום א' וזאת תהיה הגדלות והשלמות של עולם אצילות

  • תיקון זה נקרא הגבהת ראשי ירכין שגרם לחלוקה של ם' ול' מצד הגדלות שבחינת הם' תהיה בחסדים מכוסים משובחים ובחינת הל' תהיה בחסדים מגולים אבל ממועטים.

  • י"ג שבילים הם כנגד האור והי"ג נימין של השערות הם כנגד אור חוזר של צמצום א' שיצא מראש דאריך.

  • התיקונים הללו מקבעים את צורת ההארה בעולם אצילות כסימנים בראש שאח"כ יתבטאו בכל ההתפשטות של א"א והפרצופים המלבישים עליו.

עד כאן היום. תודה רבה.

C:\Users\דיצה רוטנברג\Documents\תעס\בעבודה\חלק יג תעס\שיעור 26 חלק יג\תמונה שיעור 26 חלק יג a.jpg

C:\Users\דיצה רוטנברג\Documents\תעס\בעבודה\חלק יג תעס\שיעור 26 חלק יג\תמונה שיעור 26 חלק יג b.jpg

סיכום בנקודות: תלמוד עשר הספירות – חלק י"ג שיעור 26 | אלף שמז-שמח

1. בשיעור זה למדנו עם הטעם לחלוקת השבילים הלבנים שיש בראש לי"ג .
2. את החלוקה אנחנו לומדים ממה שקרה בלבושי מוחין הנקראים נה"י דעתיק שתיקן את הראש דא"א לצורך גדלות.
3. נעשה תיקון שכל החכמה שתתקבל בגדלות של א"א תהיה רק בחינת ו"ק ביחס לאור חכמה של צמצום א' וזאת תהיה הגדלות והשלמות של עולם האצילות.
4. תיקון זה נקרא הגבהת ראשי ירכין שגרם לחלוקה של מ' ול' מצד הגדלות. שבחינת המ' תהיה בחסדים מכוסים משובחים ובחינת הל' תהיה בחסדים מגולים אבל ממועטים.
5. הי"ג שבילים הם כנגד האור והי"ג נימים של השערות הם כנגד אור חוזר של צמצום א' שיצא מראש דא"א.
6. התיקונים הללו מקבעים את צורת ההארה בעולם האצילות כסימנים בראש שאח"כ יתבטאו בכל ההתפשטות של א"א והפרצופים המלבישים עליו.

אין תגובות

להגיב